מסכת כריתות דף י״ג עמוד ב׳

וַחֲלֵב אִשָּׁה – מְטַמְּאִין טוּמְאַת מַשְׁקִין בִּרְבִיעִית. רוּקּוֹ, זוֹבוֹ, וּמֵימֵי רַגְלָיו – מְטַמְּאִין טוּמְאָה חֲמוּרָה, בְּכֹל שֶׁהוּא.

וְאִי אָמְרַתְּ מְקוֹם חָלָב מְעַיֵּין [הוּא], חָלָב נָמֵי נְטַמֵּא טוּמְאָה חֲמוּרָה בְּכֹל שֶׁהוּא, כְּזוֹבוֹ וְרוּקּוֹ! אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ: מְקוֹם חֲלֵב אִשָּׁה לָאו מַעְיָין הוּא.

אִי הָכִי, קַשְׁיָא הָא מַתְנִיתָא וְאָמַר רָבָא: ״מְטַמֵּא בֵּין לְרָצוֹן וּבֵין שֶׁלֹּא לְרָצוֹן״!

מִי סָבְרַתְּ ״שֶׁלֹּא לְרָצוֹן״ דְּאָמַר – דְּלָא נִיחָא לֵיהּ? לָא, מַאי ״שֶׁלֹּא לְרָצוֹן״ דְּאָמַר, דְּדַעְתֵּיהּ דְּתִינוֹק קָרִיבָא לְגַבֵּי חָלָב, אֲבָל אָמַר לָא נִיחָא לֵיהּ – טָהוֹר.

אָכַל אוֹכָלִין טְמֵאִין וְכוּ׳. לְמָה לִי שְׁהִיָּיה, דְּקָתָנֵי: וְשָׁהָה? אָמַר רַב יְהוּדָה, הָכִי קָתָנֵי: אָכַל אוֹכָלִין טְמֵאִין, וְשָׁתָה מַשְׁקִין טְמֵאִין, וְשָׁתָה רְבִיעִית יַיִן, וְשָׁהָה בַּאֲכִילָתָן וּבִשְׁתִיָּיתָן כְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס, וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ – חַיָּיב.

רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ״ – יָכוֹל אֲפִילּוּ כֹּל שֶׁהוּא, אֲפִילּוּ מִגִּתּוֹ?

תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְשֵׁכָר״ – אֵין אָסוּר אֶלָּא כְּדֵי לְשַׁכֵּר, וְכַמָּה כְּדֵי לְשַׁכֵּר? רְבִיעִית יַיִן בֶּן אַרְבָּעִים יוֹם.

אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״יַיִן״? לוֹמַר לְךָ שֶׁמּוּזְהָרִין עָלָיו כֹּל שֶׁהוּא, וּמוּזְהָרִין עָלָיו מִגִּתּוֹ.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״יַיִן״ – אֵין לִי אֶלָּא יַיִן, שְׁאָר מְשַׁכְּרִין מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְשֵׁכָר״. אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״יַיִן״? עַל הַיַּיִן – בְּמִיתָה, וְעַל שְׁאָר מַשְׁקִין – בְּאַזְהָרָה.

רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: ״יַיִן אַל תֵּשְׁתְּ וְשֵׁכָר״ – אַל תִּשְׁתֵּהוּ כְּדֶרֶךְ שִׁכְרוּתוֹ, הָא אִם הִפְסִיק בּוֹ, אוֹ נָתַן לְתוֹכוֹ מַיִם כֹּל שֶׁהוּא – פָּטוּר.

בְּמַאי פְלִיגִי? תַּנָּא קַמָּא סָבַר: גָּמְרִינַן ״שֵׁכָר״ ״שֵׁכָר״ מִנָּזִיר.

וְרַבִּי יְהוּדָה לָא יָלֵיף ״שֵׁכָר״ ״שֵׁכָר״ מִנָּזִיר. וְרַבִּי אֶלְעָזָר סָבַר: מַאי ״שֵׁכָר״? מִידֵּי דְּהוּא מְשַׁכֵּר.

כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּתַנְיָא: אָכַל דְּבֵילָה קְעִילִית, וְשָׁתָה דְּבַשׁ אוֹ חָלָב, וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ וְשִׁימֵּשׁ – לוֹקֶה, כְּמַאן? כְּרַבִּי יְהוּדָה. אָמַר רַב יְהוּדָה בַּר אֲחוֹתַאי: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר. וְקָרֵי רַב עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר: ״טוּבְיָנָא דְּחַכִּימֵי״.

רַב אַחָא דְּהוּצָל הֲוָה נִידְרָא עֲלַהּ דְּבֵיתְהוּ, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי, אֲמַר לֵיהּ: זִיל הָאִידָּנָא וְתָא לִמְחַר, דְּרַב לָא מוֹקֵי אָמוֹרָא עֲלֵיהּ מִיּוֹמָא טָבָא לְחַבְרֵיהּ מִשּׁוּם שִׁכְרוּת.

אֲמַר לֵיהּ, וְהָאָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר, וּמָר הוּא דְּקָא רָמֵי בֵּיהּ מַיָּא! אֲמַר לֵיהּ, הָא לָא קַשְׁיָא: הָא בִּרְבִיעִית, הָא בְּיוֹתֵר מִכְּדֵי רְבִיעִית.

תָּנוּ רַבָּנַן: ״וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחוֹל״ – אֵלּוּ דָּמִין וַעֲרָכִין, חֲרָמִין וְהֶקְדֵּשׁוֹת.

״בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר״ – אֵלּוּ טְמָאוֹת וּטְהָרוֹת. ״וּלְהוֹרוֹת״ – זוֹ הוֹרָאָה. ״אֵת כׇּל הַחוּקִּים״ – אֵלּוּ מִדְרָשׁוֹת. ״אֲשֶׁר דְּבַר ה׳״ – זוֹ הֲלָכָה. ״בְּיַד מֹשֶׁה״ – זֶה תַּלְמוּד.

יָכוֹל אַף הַמִּשְׁנָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּלְהוֹרוֹת״. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יָכוֹל אַף תַּלְמוּד? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּלְהוֹרוֹת״.

כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּתַנְיָא: יָצָא שֶׁרֶץ טָמֵא, וּצְפַרְדֵּעַ טָהוֹר, שֶׁשְּׁתוּיֵי יַיִן מוֹרִין בָּהֶן הוֹרָאָה. נֵימָא רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה הִיא, וְלָא רַבָּנַן? – אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, וְשָׁאנֵי הָכָא, דְּזִיל קְרִי בֵּי רַב הוּא.

אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה. וְהָא רַב לָא מוֹקֵים אָמוֹרָא מִיּוֹמָא טָבָא לְחַבְרֵיהּ מִשּׁוּם שִׁכְרוּת! שָׁאנֵי רַב, דְּאוֹרִי מוֹרֵי. וְנֹיקֵם (דְּלָא) [וְלָא] לוֹרֵי! – כֹּל הֵיכָא דְּיָתֵיב רַב לָא סַגִּי לֵיהּ בְּלָא הוֹרָאָה.

מַתְנִי׳ יֵשׁ אוֹכֵל אֲכִילָה אַחַת וְחַיָּיבִין עָלֶיהָ אַרְבָּעָה חַטָּאוֹת וְאָשָׁם אֶחָד: טָמֵא שֶׁאָכַל חֵלֶב, וְהָיָה נוֹתָר מִן הַמּוּקְדָּשִׁין, בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אִם הָיָה שַׁבָּת וְהוֹצִיאוֹ – חַיָּיב. אָמְרוּ לוֹ: אֵינוֹ מִן הַשֵּׁם.