בוני התלמוד

    מסכת תענית דף ט׳ עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    אקרויההיו מקרין אותו מקרא זה בחלום ואכחיד את שלשת הרועים בירח אחד שרוצין לעונשן בשמים משום דמכספי ליה:

    קבל עליורב שימי שתיקותא מלהקשות עוד:

    יכול לכלכלומר יכול אין נותן מטר אא"כ הכל צריכין לו:

    ת"ל לאישאפילו בשביל אחד:

    אי לאיש יכול לכל שדותיוכלומר אינו יורד עד שהוא צריך לכל שדותיו:

    ת"ל שדהאפי' אינו צריך אלא בשדה אחד:

    אי בשדה יכול עד שיצטרך לכל השדה ת"ל עשבאפילו אינו צריך אלא לעשב אחד (עשב) בשביל ירק אחד יורד עליו מטר:

    וסיירמעיין:

    מישראערוגה:

    עושה לו חזיזלכל צדיק הבא בעולם הזה להריק לו גשמים על שדותיו ברישא בעי מאי חזיזים לשון רבים והדר בעי ומאי נינהו חזיזים מאי נינהו דקרי חזיזי:

    ה"ג עיבא קלישתא דתותי עיבא סמיכתאדתותי עיבא כלפי הארץ:

    נהילאכמו קיטמא נהילא (חולין נא:) שהיא דקה גשמים דקים כקמחא נהילא שהיא דקה הבאין תחילה למטר ואח"כ בא מטר:

    אתי מיטראגשמים יורדין לרוב ואין פוסקין מהר אבל בא מטר תחילה ומתחילין דקין לבא פוסקין מיד:

    מהולתאשמתחילה יוצא קמח דק ולבסוף סובין גסין:

    חריא דעיזיריעי של עזים בתחילה יוצאה גסה ולבסוף דקה ופוסק:

    דתמרידבש עושין מהן:

    ובבלאי לא עסקיכלומר יכולין הן לעסוק תמיד שיש להן מזונות בזול ובלא טורח:

    מצעריםבשלשול דאמרו (גיטין דף ע.) תמרי משחנן ומשלשלן:

    מלא צנא דסכיני בזוזאשמתוך שלוקחין אותו בזול אוכלין מהן הרבה ומצערים אותן:

    ממימי אוקיינוסכלומר ממים של מטה ולא ממים של מעלה שנאמר ואד יעלה מן הארץ ששתה בארץ ועלה:

    מלוחין הןואין תבואה גדילה מהן:

    יזקו מטר לאדורקיעין מוציאין מים לעבים:

    יזקוכמו יצוקו צק לעם ויאכלו (מלכים ב ד׳:מ״א):

    חשרת מים עבי שחקיםהעבים מחשרין כלומר משירין המים לארץ:

    ללמדךאקרא דלקמן קאי ואומר מכין הרים לא גרסינן הכא:

    ואומר מכין הריםלא גרסינן הכא:

    ואמר רבי יוחנן מעליותיו של מעלהכלומר ממים העליונים ורבי יוחנן מים העליונים אתא לאשמועינן דאי לאו רבי יוחנן הוי אמינא דהכי קאמר מעליות שהקדוש ברוך הוא עומד בהם הוא משקה אותן למטה ולעולם המים מאוקיינוס:

    כרבי יהושעדאמר ממים העליונים:

    ור' אליעזראמר לעולם מעליותיו של הקב"ה כרבי יוחנן וכו':

    תהומותמים של מטה כדכתיב תהומות יכסיומו (שמות טו):

    תענית ט עמוד ב

    1אקרויה בחלמיה: (זכריה יא, ח) ואכחיד את שלשת הרועים למחר, כי הוו מיפטרי מיניה, אמר להו: ליזלו רבנן בשלמא.

    2רב שימי בר אשי הוה שכיח קמיה דרב פפא, הוה מקשי ליה טובא. יומא חד חזייה דנפל על אפיה, שמעיה דאמר: רחמנא ליצלן מכיסופא דשימי. קביל עליה שתיקותא, ותו לא אקשי ליה.

    3ואף ר"ל סבר מטר בשביל יחיד, דאמר ר"ל מנין למטר בשביל יחיד, דכתיב: ״(זכריה י״, א) ״שאלו מה' מטר בעת מלקוש ה' עושה ״חזיזים? ומטר גשם יתן להם לאיש עשב בשדה׃

    4יכול לכל תלמוד לומר לאיש ותניא אי לאיש יכול לכל שדותיו ת"ל שדה אי שדה יכול לכל השדה ת"ל עשב׃

    5כי הא דרב דניאל בר קטינא הוה ליה ההיא גינתא כל יומא הוה אזיל וסייר לה אמר הא מישרא בעיא מיא והא מישרא לא בעיא מיא ואתא מיטרא וקמשקי כל היכא דמיבעי ליה מיא׃

    6מאי ה' עושה חזיזים א"ר יוסי (בר) חנינא מלמד שכל צדיק וצדיק הקב"ה עושה לו חזיז בפני עצמו מאי חזיזים אמר רב יהודה פורחות אמר רבי יוחנן סימן למטר פורחות מאי פורחות אמר רב פפא עיבא קלישא תותי עיבא סמיכתא׃

    7אמר רב יהודה נהילא מקמי מיטרא אתי מיטרא בתר מיטרא פסיק מיטרא מקמי מיטרא אתי מיטרא וסימניך מהולתא דבתר מיטרא פסיק מיטרא וסימניך חריא דעיזי:

    8עולא איקלע לבבל חזא פורחות אמר להו פנו מאני דהשתא אתי מיטרא לסוף לא אתי מיטרא אמר כי היכי דמשקרי בבלאי הכי משקרי מיטרייהו׃

    9עולא איקלע לבבל חזי מלא צנא דתמרי בזוזא אמר מלא צנא דדובשא בזוזא ובבלאי לא עסקי באורייתא בליליא צערוהו אמר מלא צנא דסכינא בזוזא ובבלאי עסקי באורייתא׃

    ברייתא

    10תניא ר' אליעזר. אומר כל העולם כולו ממימי אוקיינוס הוא שותה שנאמר ״(בראשית ב״, ו) ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה אמר לו רבי יהושע: והלא מימי אוקיינוס מלוחין הן אמר לו ממתקין בעבים׃

    11ר' יהושע אומר כל העולם כולו ממים העליונים הוא שותה שנאמר ״(דברים יא״, יא) למטר השמים תשתה מים אלא מה אני מקיים ואד יעלה מן הארץ מלמד שהעננים מתגברים ועולים לרקיע ופותחין פיהן כנוד ומקבלין מי מטר שנאמר ״(איוב לו״, כז) יזקו מטר לאדו׃

    12ומנוקבות הן ככברה ובאות ומחשרות מים על גבי קרקע שנאמר ״(שמואל ב כב״, יב) חשרת מים עבי שחקים ואין בין טיפה לטיפה אלא כמלא נימא ללמדך שגדול יום הגשמים כיום שנבראו בו שמים וארץ׃

    13שנאמר ״(איוב ט״, י) עושה גדולות עד אין חקר וכתיב ״(איוב ה״, י) הנותן מטר על פני ארץ וכתיב ״להלן (ישעיהו מ״, כח) הלא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם ה' אין חקר לתבונתו (וכתיב ״(תהלים סה״, ז) מכין הרים בכחו וגו')׃

    14כמאן אזלא הא דכתיב ״(תהלים קד״, יג) משקה הרים מעליותיו וא"ר יוחנן מעליותיו של הקב"ה כמאן כרבי יהושע׃

    15ור' אליעזר כיון דסלקי להתם משקה מעליותיו קרי להו דאי לא תימא הכי (דברים כח, כד) אבק ועפר מן השמים היכי משכחת לה אלא כיון דמדלי להתם מן השמים קרי ליה הכא נמי כיון דסלקי להתם מעליותיו קרי ליה׃

    16כמאן אזלא [הא] דא"ר חנינא (תהלים לג, ז) כונס כנד מי הים נותן באוצרות תהומות מי גרם לאוצרות שיתמלאו בר תהומות כרבי אליעזר ור' יהושע ההוא׃

    תוספות

    תלמוד לומר עשבפי' שאם לא יהיו צריכים אלא לעשב אחד ירד על אותו עשב ועל שאר כל השדה לא ירדו:

    נהילא מקמי מיטראפי' גשם דק וסימנך מהולתא פירוש שמתחילה יוצא הפסולת ואח"כ הסולת פירוש שלא היו עושין כמו דעבדינן האידנא היו כותשין החטין במכתשת עד שנקלף כל הסובין מעל החטים וכי הוו מרקדין על גבי נפה היה הפסולת הסובין שעליו יוצא לכתחילה ואחר כך היה יוצא הסולת:

    אתי מיטראגשמים יורדין לרוב ואין פוסקין מהר אבל בא מטר תחילה ומתחילין דקין לבא פוסקין מיד:

    חריא דעיזיפי' ריעי של עזים שבתחילה ריעי גדול וכשהיא פוסקת מתרזת זבל דק:

    ואמר רבי יוחנן מעליותיו של הקב"ה כמאן כר' יהושעפי' כרבי יהושע דאמר כל העולם כולו ממים העליונים הם שותים דאי כרבי אליעזר הא אמר מימי אוקיינוס הוא שותה:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    כי הוה מפטרי מיניה אמר להו ניזולו רבנן בשלום:

    רב שימי בר אשי הוה מקשי לרב פפא טובא יומא חד חזייה דנפל על אפיה ובעי רחמי ואמר רחמנא שזבן מכיסופא דשימי קביל עליה שתיקותא ותו לא אקשיה ליה. עבים הדקים נקראים חזיזים אמר רב פפא עיבא קלישתא דתותי עיבא סמיכתא ונקראות פורחות:

    אמר רב יהודה נהילא פי' מטר היורד דק כמו קמחאם הם תחלת ירידת המטר ירד מטר וסימנא נפה שכיון שמתחלת לפלוט הדק פולטת סולת וצריד וכיוצא. אבל אם זו נהילא באחרית מטר דע דפסק מטרא וזהו תמצית המטר וסימניך חריא דעיזא כיון שאינו בא בקילוח אלא כעין שותת טפה לא נשאר בו כלום:

    תניא רבי אליעזר אומר כל העולם כולו מימי אוקינוס שותה שנאמר ואד יעלה מן הארץ והשקה וגו' ואע"פ שמלוחין מתמתקים הם בעבים.

    ר' יהושע אומר כל העולם כולו ממים העליונים הוא שותה שנאמר למטר השמים תשתה מים והאי דכתיב ואד יעלה מן הארץ מלמד שענני כבוד מתגברות ועולות לרקיע ופותחות פיהם כנוד ומקבלות מטר שנאמר יזוקו מטר לאדו ומנוקבות ככברה ומחשרות על הארץ. שנאמר חשרת מים עבי שחקים ובין טפה לטפה כמלא נימא כו'.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת תענית דף ט׳ עמוד ב׳

    מסכת תענית דף ט׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 16 קטעים ממוספרים, כ־492 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    אקרויה היו מקרין אותו מקרא זה בחלום ואכחיד את שלשת הרועים בירח אחד שרוצין לעונשן בשמים משום דמכספי ליה:

    קבל עליו רב שימי שתיקותא מלהקשות עוד:

    יכול לכל כלומר יכול אין נותן מטר אא"כ הכל צריכין לו:

    ת"ל לאיש אפילו בשביל אחד:

    אי לאיש יכול לכל שדותיו כלומר אינו יורד עד שהוא צריך לכל שדותיו:

    ת"ל שדה אפי' אינו צריך אלא בשדה אחד:

    אי בשדה יכול עד שיצטרך לכל השדה ת"ל עשב אפילו אינו צריך אלא לעשב אחד (עשב) בשביל ירק אחד יורד עליו מטר:

    וסייר מעיין:

    ועוד 22 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Taanit 9b · Sefaria

    תוספות

    תלמוד לומר עשב פי' שאם לא יהיו צריכים אלא לעשב אחד ירד על אותו עשב ועל שאר כל השדה לא ירדו:

    נהילא מקמי מיטרא פי' גשם דק וסימנך מהולתא פירוש שמתחילה יוצא הפסולת ואח"כ הסולת פירוש שלא היו עושין כמו דעבדינן האידנא היו כותשין החטין במכתשת עד שנקלף כל הסובין מעל החטים וכי הוו מרקדין על גבי נפה היה הפסולת הסובין שעליו יוצא לכתחילה ואחר כך היה יוצא הסולת:

    אתי מיטרא גשמים יורדין לרוב ואין פוסקין מהר אבל בא מטר תחילה ומתחילין דקין לבא פוסקין מיד:

    חריא דעיזי פי' ריעי של עזים שבתחילה ריעי גדול וכשהיא פוסקת מתרזת זבל דק:

    ואמר רבי יוחנן מעליותיו של הקב"ה כמאן כר' יהושע פי' כרבי יהושע דאמר כל העולם כולו ממים העליונים הם שותים דאי כרבי אליעזר הא אמר מימי אוקיינוס הוא שותה:

    Tosafot on Taanit 9b · Sefaria

    רבנו חננאל

    כי הוה מפטרי מיניה אמר להו ניזולו רבנן בשלום:

    רב שימי בר אשי הוה מקשי לרב פפא טובא יומא חד חזייה דנפל על אפיה ובעי רחמי ואמר רחמנא שזבן מכיסופא דשימי קביל עליה שתיקותא ותו לא אקשיה ליה. עבים הדקים נקראים חזיזים אמר רב פפא עיבא קלישתא דתותי עיבא סמיכתא ונקראות פורחות:

    אמר רב יהודה נהילא פי' מטר היורד דק כמו קמח אם הם תחלת ירידת המטר ירד מטר וסימנא נפה שכיון שמתחלת לפלוט הדק פולטת סולת וצריד וכיוצא. אבל אם זו נהילא באחרית מטר דע דפסק מטרא וזהו תמצית המטר וסימניך חריא דעיזא כיון שאינו בא בקילוח אלא כעין שותת טפה לא נשאר בו כלום:

    תניא רבי אליעזר אומר כל העולם כולו מימי אוקינוס שותה שנאמר ואד יעלה מן הארץ והשקה וגו' ואע"פ שמלוחין מתמתקים הם בעבים.

    ר' יהושע אומר כל העולם כולו ממים העליונים הוא שותה שנאמר למטר השמים תשתה מים והאי דכתיב ואד יעלה מן הארץ מלמד שענני כבוד מתגברות ועולות לרקיע ופותחות פיהם כנוד ומקבלות מטר שנאמר יזוקו מטר לאדו ומנוקבות ככברה ומחשרות על הארץ. שנאמר חשרת מים עבי שחקים ובין טפה לטפה כמלא נימא כו'.

    Rabbeinu Chananel on Taanit 9b · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמרא ואף ר"ל סבר מטר בשביל כו' דאר"ל מניין לפרנסה כו' הוא מגומגם דמאי מייתי ממטר אפרנסה דהא ר"י דסבר נמי מטר בשביל יחיד ס"ל דפרנסה אינה בשביל יחיד ומאי ואף ר"ל וכו' דקאמר ובספר מדוייק מצאתי מוגה דאר"ל מניין למטר כו' וק"ל:

    שם כמאן אזלא הא דכתיב משקה כו' כצ"ל:

    בפרש"י בד"ה נהילא כמו קיטמא כו' פוסקין מיד הס"ד ואח"כ מ"ה מהולתא כו' סובין גסין הס"ד ובד"ה חשרת מים כו' המים לארץ הס"ד ובד"ה נהור ענני כו' אין שורין דיו כו' כדדריש ליה ר"י לעיל אבל חשכת כו' הד"א כצ"ל ור"ל דחשכת מבעיא ליה להכי ולהכי דהיינו לחשוך סגיין ולנהור סגיין דמתוך חשוך אתה למד נהור וחשרת אתא לדרשה דרבי יהושע דלעיל ומחשרות מים ע"ג קרקע אבל לישנא דאין שורין דיו לא ידעתי לכוון דלההוא דרשה הוא מלשון משירין פירות ולא מלשון שורין דיו וק"ל:

    שם בד"ה כר' יהושע דאמר ממים העליונים הס"ד כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Taanit 9b · Sefaria

    גליון הש"ס

    רש"י ד"ה מלוחים ואין תבואה גדילה מהן לא ידעתי למאי צריך לזה ולא כפשוטו שאנו רואים שאינם מלוחים:

    Gilyon HaShas on Taanit 9b · Sefaria

    חידושי רבי עקיבא איגר

    גמרא, אמר לו ר"י והלא מימי אוקינוס מלוחין הן, (ואיך תנא ר"א כל העולם כולו מימי אוקינוס הוא שותה). פירוש והרי אנו טועמים ורואים דאינם מלוחין, ורש"י ז"ל פירש והלא מלוחין הן, ואין תבואה גדילה מהן, ולא ידעתי למאי צורך פירש כן:

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Taanit 9b · Sefaria

    בן יהוידע

    לְמָחָר, כִּי הֲווּ מִפְטְרֵי מִינֵיהּ, אָמַר לְהוּ "לֵיזְלוּ רַבָּנָן לִשְׁלָמָא". נראה לי בס"ד כיון בזה להפוך גזר דין שראה בחלום מרעה לטובה והוא דידוע כל גזר דין לרעה נמשך ויוצא מן קו שמאל שהוא מדת הגבורה והוא באומרו לֵיזְלוּ לִשְׁלָמָא הפך אותיות 'שמאל' לאותיות 'שלמא' ובזה נהפך רוע גזר דין שלהם לטובה! או יובן בס"ד שם הוי"ה במלוי אלפי"ן שעולה מ"ה [יו"ד ה"א וא"ו ה"א = 45] ושם אֲדֹנָ־י [65] שהוא מספר ס"ה, הם מספר נס [110] והם היו שלשה, נמצא צריך להם שלשה השפעות של נס וג' פעמים נס עולה ש"ל [110×3=330]. ועוד יש שמירה בעבור דבר רע משם יוה"ך [41] הרמוז בסופי תיבות כִּ י מַלְאָכָי ו יְצַוֶּ ה לָּ ךְ (תהלים צא, יא), שעולה מספרו מ"א. ולכן אמר להם לֵיזְלוּ רַבָּנָן לִ' שְׁלָמָא ' כיון בזה על הארות ג' יחודים של הויה דאלפין ושם אֲדֹנָ־י שעולים ש " ל ובאותיות מ"א רמז על שם יוה"ך שעולה מ " א שימשך להם שמירה והצלה משמות הנזכר. או יובן כיון להמשיך להם שמירה מן שם הח"ש שבשמות ע"ב, של 'וַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט' ששם זה הוא ראשי תיבות שמותם שהם ה ונא ח ייא ש מואל וגם רצה למשוך להם כח משם מח"י דשמות ע"ב הנזכר שבזה השם 'ימח' גזר דין שעליהם והנה שם הח " ש ושם מח " י עולים מספר שְׁלָמָא [58+313 = 371].

    מִקַּמֵּיהּ מִיטְרָא, אַתִּי מִיטְרָא, וְסִימָנִיךְ, מְהוּלְתָּא נראה לי בס"ד עשה סימן ביאת המטר במהולתא שהיא מלאכתה לברור וכן המטר בירידתו נעשה בירור ניצוצי קדושה מן הסיגים. וְחַרְיָא דְּעִיזֵי רמז לכוחות המקטרגים עשה בהם סימן לפסיקת הגשם שנפסק לפעמים מחמת קטרוג המקטרגים.

    לְסוֹף לָא אָתָא מִיטְרָא, אָמַר כִּי הֵיכִי דִּמְשַׁקְּרֵי בַּבְלָאֵי, הָכִי מְשַׁקְּרֵי מִטְרַיְּהוּ. יש להבין מה שקר כללי מצא אצל בבלאי? ונראה לי בס"ד דאמרו בביצה (ביצה לב:) אמר רב נתן בר אבא אמר רב עתירי בבל יורדי גיהנם הם, ופירש רש"י: יורדי גיהנם שאין מרחמים ליתן צדקה עיין שם, וידוע סדר הגדה של ליל פסח נתקן בבבל ולכן פסקא ראשונה של 'הֵא לַחְמָא עַנְיָא' נאמרה בלשון ארמי שזה היה לשונם וכנזכר בספרי המפרשים ז"ל, ולכן להיות שבזמן עולא גם כן היו עתירי בבל קמצנים ואין נותנים צדקה קרי להו שקרנים דהם אומרים בליל פסח 'כָּל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל' ואם יבא עני אפילו לחם לבדו אין נותנים ונמצא הם משקרים ולכן גם מטרייהו משקרי שתמצא סימנים חזקים לירידת המטר ועם כל זה גשם אין, וכיוצא בזה אתמר לעיל אין הגשמים נעצרים אלא בשביל פוסקי צדקה ברבים ואינם נותנים שנאמר (משלי כה, יד) 'נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר'.

    מְלֹא צַנָּא דְּדוּבְשָׁא בְּזוּזָא קראם דובשא ולא קראם תמרי כמו שנאמר בפסוק (דברים ח, ח) 'זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ' וגם כיון דהתורה נקראת דבש דכתיב (שיר השירים ד, יא) 'דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ' ואיך הדבש הגשמי אצלם בזול כל כך ואין עוסקים בתורה שנקראת דבש וחזר וקראן סכיני על דרך (משלי כג, ב) 'וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלֹעֶךָ':

    תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, מִמֵּימֵי אוֹקְיָנוּס הוּא שׁוֹתֶה. הנה כוונת רבי אליעזר הוא על האידים העולים משם אשר מהם יהיה הערפל וממנו העננים, ואף על פי דמכל הארץ יוצאים אידים וגם מן היבשה עם כל זה העיקר המה האידים היוצאים מן המים שהם לחים ביותר וכמו שכתב בספר הברית, ולכן נקיט רבי אליעזר ים אקיינוס כי הוא הגדול המקיף העולם וכל הנחלים הולכים אליו ועיקר האידים המשקים העולם עולין ממנו ומתפשטים בכל המקומות בגזרת הבורא ולכל מקום שיחפוץ יטה אותם. ומה שאמר רבי יהושע מִן מַיִם הָעֶלְיוֹנִים שׁוֹתֶה, כוונתו הוא כי יורדים מים רוחניים מלמעלה וכשיורדים למטה הם מתגשמים והעבים מקבלים אותם ואז נוזלים על הארץ מאותם העבים וגם רבי אליעזר מודה שיש מים עליונים כי מים העליונים הם מיין דכורין ותחתונים מיין נוקבין ונכללין זה בזה בתוך העבים ומקבלין דין מן דין ורק רבי אליעזר סובר העיקר של רבוי הגשמים שנראה לעינינו בארץ הוא היוצא ובא מן האידים אשר עיקרם הוא מי אוקיינוס והוצרכו מים עליונים להתערב בהם כדי לעשות פרי ואין עשיית פרי בלתי זכר ונקבה ורבי יהושע סובר דהעיקר הוא מאותם מים העליונים שיורדים מלמעלה שהם רובי האיכות ואחר כך יהיו רובי הכמות גם כן. ומה שאמר רבי יהושע מָה אֲנִי מְקַיֵּם ' וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ ' (בראשית ב, ו), בא ליישב מה שנאמר 'וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה' דמשמע דהוא עיקר ולכך פירש מלמד שעננים מתגברין ועולין לרקיע ופותחין פיהן כנגדן ומקבלין מי מטר, כלומר להכי יחס הכתוב השקאת כל פני האדמה להם מפני שהם מקבלים מים העליונים בעלותם למעלה ואנחנו רואין שמהם יורד כל הגשם כולו על האדמה. ומה שאמר עוֹלִין לָרָקִיעַ לאו דוקא, אלא הכונה שיעלו לאויר האמצעי שנראה למראה עינים כאלו עולין לרקיע וכמו שנאמר (דברים כח, כד) 'אָבָק וְעָפָר מִן הַשָּׁמַיִם' ואמרו בתלמודא היכי משכחת לה, אלא כיון דמדלי להתם מן השמים קרי להו עיין שם, וכן הכא כיון דסלקי להתם מעליותיו קרי להו.

    אָמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וַהֲלֹא מֵימֵי אוֹקְיָנוּס מְלוּחִין הֵם. פירש רש"י דאין תבואה גדלה מהם. מקשים הוה ליה למימר והלא קחזינן דגשמים מתוקין הם דשותין אותם? ונראה לי בס"ד דמכח מתיקות מי גשמים אין להקשות דיש לומר כיון דמעורב בהם מים עליונים דהם מתוקים הרבה לכך אין נרגש בהם מליחות, לכך פירש רש"י ז"ל הקושיא היא מכח גידול התבואה דמלוחים אף על פי שיתערבו ברוב מתיקות מים עליונים עם כל זה הטבע לא ישתנה, דטבע המלוחין אין עושין פרי ולמאי אצטריכו כיון דאין עושין פרי יהיו מים עליונים לבדם? ותירץ דמתמתקים בעבים דמשנים העבים גוף המים להפוך מליחותם וכיון דנהפכים בזה גם טבען ישתנה שיהיו עושין פרי ויהיה מהם גידול תבואה.

    Ben Yehoyada on Taanit 9b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת תענית, דף ט׳, עמוד ב׳, בהיקף של כ־492 מילים ב־16 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 16 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 119 מילים

      נפתחת ב״אקרויה בחלמיה: (זכריה יא, ח) ואכחיד את…״

    2. קטע 232 מילים

      נפתחת ב״רב שימי בר אשי הוה שכיח קמיה…״

      חכמים: רב שימי בר אשי, רב פפא.

    3. קטע 331 מילים

      נפתחת ב״ואף ר"ל סבר מטר בשביל יחיד, דאמר…״

    4. קטע 420 מילים

      נפתחת ב״יכול לכל תלמוד לומר לאיש ותניא אי…״

    5. קטע 534 מילים

      נפתחת ב״כי הא דרב דניאל בר קטינא הוה…״

      חכמים: רב דניאל בר קטינא.

    6. קטע 640 מילים

      נפתחת ב״מאי ה' עושה חזיזים א"ר יוסי (בר)…״

      חכמים: רב יהודה, רבי יוחנן, רב פפא.

    7. קטע 725 מילים

      נפתחת ב״אמר רב יהודה נהילא מקמי מיטרא אתי…״

      חכמים: רב יהודה.

    8. קטע 824 מילים

      נפתחת ב״עולא איקלע לבבל חזא פורחות אמר להו…״

      חכמים: עולא.

    9. קטע 927 מילים

      נפתחת ב״עולא איקלע לבבל חזי מלא צנא דתמרי…״

      חכמים: עולא.

    10. קטע 1037 מילים

      נפתחת ב״תניא ר' אליעזר. אומר כל העולם כולו…״

      חכמים: רבי יהושע.

    11. קטע 1144 מילים

      נפתחת ב״ר' יהושע אומר כל העולם כולו ממים…״

    12. קטע 1234 מילים

      נפתחת ב״ומנוקבות הן ככברה ובאות ומחשרות מים על…״

      חכמים: שמואל.

    13. קטע 1342 מילים

      נפתחת ב״שנאמר (איוב ט, י) עושה גדולות עד…״

    14. קטע 1418 מילים

      נפתחת ב״כמאן אזלא הא דכתיב (תהלים קד, יג)…״

      חכמים: רבי יהושע.

    15. קטע 1539 מילים

      נפתחת ב״ור' אליעזר כיון דסלקי להתם משקה מעליותיו…״

    16. קטע 1626 מילים

      נפתחת ב״כמאן אזלא [הא] דא"ר חנינא (תהלים לג,…״

      חכמים: רבי אליעזר.

    חכמים הנזכרים בדף

    ערכי חכמים המצטטים דף זה

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: תענית דף ט׳ ע״ב

    פתיחה בקורא
    מקורות הפוכים — חכמים שמפנים לדף הזה

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026