בוני התלמוד

    מסכת כריתות דף כ״ח עמוד א׳

    פרק ו׳ - המביא אשם

    Also cited as: Keritot 28a, Chapter 6 HaMevi Asham

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    לכבשתו - כלומר במקום כבשתו שרצה להקריב קרבן עני:

    והעני הואיל ונדחה - שבשעה שהפרישו לא היה ראוי להקריבו דר' אושעיא לטעמיה דאמר לקמן מטמא מקדש עשיר והביא קרבן עני לא יצא:

    ידחה - לעולם:

    קדושת דמים מדחה - משהוקדש בתחלה לדמים כמו זה שתחלתו לא קדש אלא לדמיו דהא עשיר הוה מדחתו קדושת דמים לעולם מקדושת מזבח. וא"ת הלא אין פדיון דמים לעוף ה"מ היכא דנראה להקריב בשעת הפרשה כגון אם הפרישו בעניות ונסתאב אבל זה לא חלה עליו קדושת מזבח מעולם:

    וש"מ דיחוי מעיקרא - דלא נראה מעולם דלא חל עליו קדושת מזבח מעולם ונדחה הוי דיחוי לעולם וכ"ש נראה ונדחה פשיטא לן בכל דוכתא דשוב אינו חוזר ונראה:

    קודם לפסח - כדי נסבא:

    ילדה - אפילו זכר ירעה דמכח קדושה דחויה בא:

    שמע מינה - מדר"ש:

    מת אחד מהן - משעירי יוה"כ מביא חבירו מן השוק שלא בהגרלה ויקרב זה הנותר אם של שם הוא דאין בעלי חיים נדחין אע"ג דאבד בן גילו ונדחה זה חוזר ונראה ואין דיחוי אצל בעלי חיים:

    אין הקינין מתפרשות - אי זה לעולה ואי זה לחטאת:

    אלא או בלקיחת בעלים - אם לקח זה לשם עולה וזה לשם חטאת אין הכהן יכול לשנותה בשעת עשיית קרבן דקבעתה השם:

    או בעשיית כהן - שאם לא הפרישוה הבעלים בשעת לקיחה יכול הכהן לעשות איזה שירצה עולה וחטאת ואף על גב דהפרישוה בין לקיחה לעשייה לא קבעו השם ויכול כהן לשנותן ולעשות את החטאת עולה:

    ולקחה שתי תורים וגו' - אחד לעולה ואחד לחטאת וגבי עשייה נמי כתיב ועשה הכהן את האחד וגו':

    ואין השם עושהו חטאת - שאם לא הגריל אלא אמר זה לשם וזה לעזאזל לא קבע עליהן השם ויכול להחליף:

    במקום שלא קדש הגורל - בכל הקרבנות:

    אף השם נמי - שקדש השם בשאר הקרבנות אף על גב דלאו שעת לקיחה ועשייה היא וקתני קדש השם סתמא ואפי' קינין שקדש השם:

    אי בלקיחה אי בעשייה - כגון גבי קינין:

    ואמר - אחר שהעשיר אלו לחטאת ואלו לעולה וטעה שהואיל והעשיר חייב להביא חטאת בדמיו מוסיף מעות מביתו על דמי חטאת ומביא חובתו בהמה ודמי עולה ילכו לנדבה ואינו מוסיף ומביא חובתו מדמי עולתו דקבע שם עולה על המעות ואינו יכול לשנותן לחטאת. והא הכא כשהפריש המעות לא לקיחה ולא עשייה היה וקתני דקבע עליהן השם:

    לא יצא - וכיון דלא יצא היכי מצי קבע והא העשיר ולא היה ראוי לקרבן עני:

    אלא מאי אית לך למימר שכבר אמר - אלו לחטאת ואלו לעולה קודם שהפריש והך מתניתא משבשתא היא דתני העני והעשיר ואמר אלו לחטאת:

    הכא נמי וכבר אמר משעת הפרשה - שבשעת הפרשה אמר אלו לחטאת ואלו לעולה דה"ל בשעת לקיחה אבל הקדישן סתם שוב אין השם קובעו עד שעת לקיחה או עד שעת עשייה:

    ולר' חגא דאמר יצא - מטמא מקדש עשיר בקרבן עני והך מתניתא מתרצתא היא ושפיר קבע לאחר שהעשיר וליכא לתרוצי וכבר אמר:

    מאי איכא למימר - הדרא קושיין לדוכתיה דלאו שעת לקיחה ועשייה הוא וקבע:

    זאת - תהיה תורת המצורע:

    תורת - משמע תורה אחת לכולן ומאחר שאחד מרבה ואחד ממעט מסתמא דעני יוצא בקרבן עשיר דמעלין בקודש ולא עשיר בקרבן עני דאין מורידין:

    והתניא - בניחותא:

    ולילף מיניה - דמה מצורע עשיר אינו יוצא בקרבן עני אף מטמא מקדש עשיר נמי לא יצא בקרבן עני:

    הוא - משמע הוא ולא אחר:

    מתני' כבשים קודמין לעזים - דבכל דוכתא כתיב מן הכבשים והדר מן העזים תקחו וכן או לשה בכבשים או בעזים:

    יכול - האומר הרי עלי עולה ויש לו כבש ועז יביא כבש:

    ה"ג ת"ל ואם כבש יביא קרבנו לחטאת ולא גרסינן אם עז :

    ת"ל ואם כבש יביא וגו' - ולעיל מיניה כתיב והביא את קרבנו שעירת עזים כאן הקדים עז לכבש ובחטאת יחיד כתיב. אלמא איזה שירצה יקריב:

    תורין קודמין לבני יונה - דברוב מקומות כתיב ברישא תורין והדר בני יונה:

    כריתות 28 עמוד א

    1לכבשתו, והעני. הואיל ונדחה ידחה.

    2אמר רב הונא בריה דרב יהושע, שמע מינה תלת: שמע מינה בעלי חיים נדחים. וקדושת דמים נדחה.

    3ודחוי מעיקרא הוי דחוי.

    4מתיב רב עוקבא בר חמא: המפריש נקבה לפסחו קודם הפסח תרעה עד שתסתאב, ותמכר ויביא בדמיה פסח. ילדה זכר ירעה עד שיסתאב, וימכר ויביא בדמיו פסח.

    5ר"ש אומר: הוא עצמו יקרב פסח. ש"מ בעלי חיים אינם נדחים!

    6אמרי דבי רבי אושעיא: כי אמרינן לרבנן דר"ש ס"ל בעלי חיים אינן נדחין,׃

    7והגרלה אינה מעכבת. דתניא: מת אחד מהן מביא חבירו שלא בהגרלה, דברי ר"ש׃

    8אלמא קסבר בעלי חיים אינן נידחין, והגרלה אינה מעכבת.

    9אמר רב חסדא: אין הקינין מתפרשות, אלא אי בלקיחת בעלים, אי בעשיית כהן.

    10אמר רב שימי בר אשי: מאי טעמא דרב חסדא? דכתיב: ״(ויקרא יב״, ח) ״ולקחה שתי תורים וגו'״, (ויקרא טו, ל) ״ועשה הכהן וגו'״ או בלקיחת בעלים, או בעשיית כהן.

    11מיתיבי: (ויקרא טז, ט) ״ועשהו חטאת״ הגורל עושהו חטאת, ואין השם עושהו חטאת, ואין כהן עושה חטאת.

    12שיכול: והלא דין הוא, ומה במקום שלא קידש הגורל קידש השם, מקום שיקדש הגורל אינו דין שיקדש השם?

    13ת"ל ״ועשהו חטאת״, הגורל עושהו חטאת, ואין השם עושהו חטאת.

    14קתני שם דומיא דגורל: מה גורל לאו בלקיחה ולאו בעשייה, אף השם נמי לאו בלקיחה ולאו בעשייה!

    15אמר רב, ה"ק ומה במקום שלא קידש הגורל בלקיחת בעלים ובעשיית הכהן קידש השם, אי בלקיחת בעלים אי בעשיית כהן. כאן שיקדש הגורל שלא בלקיחה ושלא בעשייה אינו דין שיקדש השם אי בלקיחה אי בעשייה׃

    16ת"ל ועשהו חטאת הגורל עושהו חטאת ואין השם עושהו חטאת׃

    17מיתיבי מטמא מקדש עני שהפריש מעות לקינו והעשיר׃

    18אמר אלו לחטאתי ואלו לעולתי מוסיף ומביא חובתו מדמי חטאתו ואין מוסיף ומביא מדמי עולתו׃

    19והא הכא דליכא לא לקיחה ולא עשייה וקתני מביא חובתו מדמי חטאתו ולא מדמי עולתו׃

    20א"ר ששת ותסברא מתניתא מתקנתא היא דקתני והעשיר והא"ר אלעזר א"ר אושעיא מטמא מקדש עשיר שהביא קרבן עני לא יצא.

    21אלא מאי אית לך למימר שכבר אמר משעת ענייתו ה"נ שכבר אמר משעת הפרשתו׃

    22ולר' חגא א"ר אושעיא דאמר יצא מאי איכא למימר תני ואח"כ לקח ואמר׃

    23מיתיבי מצורע עני שהביא קרבן עשיר יצא עשיר שהביא קרבן עני לא יצא תיובתא דר' חגא א"ר אושעיא׃

    24אמר לך שאני גבי מצורע דמיעט רחמנא (ויקרא יד, ב) זאת׃

    25אי הכי אפילו מצורע עני נמי שהביא קרבן עשיר לא יצא לאיי הא אהדריה קרא תורת והתניא תורת לרבות מצורע עני שהביא קרבן עשיר יצא יכול אפילו עשיר שהביא קרבן עני שיצא תלמוד לומר: זאת׃

    26ולילף מיניה אמר קרא ״(ויקרא יד״, כא) ואם דל הוא ואין ידו משגת מצורע הוא דעשיר שהביא קרבן עני הוא דלא יצא אבל מטמא מקדש עשיר שהביא קרבן עני יצא:

    מתני׳ · משנה

    27ר"ש אומר כבשים קודמין את העזים בכל מקום: יכול מפני שהן מובחרים מהם ת"ל (ויקרא ד, לב) ואם כבש יביא קרבנו לחטאת מלמד ששניהם שקולין׃

    28תורין קודמין לבני יונה בכל מקום יכול מפני שהן מובחרים מהן תלמוד לומר ((ויקרא יב, ו) תור ובני) יונה או תור לחטאת מלמד ששניהם שקולין׃

    29האב קודם לאם בכל מקום יכול מפני שכיבוד האב קודם על כיבוד האם ת"ל (ויקרא יט, ג) איש אמו ואביו תיראו מלמד ששניהם שקולין אבל אמרו חכמים האב קודם לאם בכל מקום מפני שהוא ואמו חייבין בכבוד אביו׃

    30וכן בתלמוד תורה אם זכה הבן לפני הרב הרב קודם את האב בכל מקום מפני שהוא ואביו חייבין בכבוד רבו:

    גמ׳ · גמרא

    31ת"ר ד' צווחות צווחה עזרה צווחה אחת הוציאו מיכן בני עלי חפני ופנחס שטימאו את ההיכל׃

    32צווחה שניה פתחו שערים ויכנס יוחנן בן נדבאי תלמידו של פינקאי וימלא כרסו מקדשי שמים אמרו על בן נדבאי שהיה אוכל ארבע סאה גוזלות׃

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה

    לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רש"ש

    גמרא מ"ט דר"ח דכתיב כו' ועשה הכהן וגו' - פסוק זה הוא בויקרא טו:

    שם תני ואח"כ לקח ואמר - עי' ביומא (מא ב):

    רש"י ד"ה ולקחה שתי תורים וגו' - אחד לעולה כו'. כצ"ל:

    רש"י ד"ה אלא מאי כו' שכבר אמר - קודם שהעשיר והך כו'. כצ"ל:

    רש"י ד"ה זאת - תהיה תורת המצורע. עמש"כ בס"ד ביומא שם:

    רש"י ד"ה תורים - דברוב מקומות כתיב ברישא תורין כו'. ל"י מדוע שינה כאן ממה שפי' בכבשים דבכל דוכתא כו' דגם בתורים לא מצינו דיקדמו להם בנ"י אלא חד זימנא אותו שהביא ר"ש. וכ"מ ממה שאמר תורין כו' בכל מקום:

    סליק מסכת כריתות - בעזרת מושיב מלכים לכסאות:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת כריתות דף כ״ח עמוד א׳

    מסכת כריתות דף כ״ח עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 32 קטעים ממוספרים, כ־576 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: כריתות דף כ״ח ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026