דף ביאור
מסכת כריתות דף כ״ה עמוד ב׳פרק 6 המביא אשם
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת כריתות דף כ״ה עמוד ב׳
מסכת כריתות דף כ״ה עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 19 קטעים ממוספרים, כ־549 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
אָשָׁם תָּלוּי בָּא עַל הַנְּבֵלָה. אֲמַר לֵיהּ: וְהָאֲנַן תְּנַן, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת! וְאִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, בִּנְדָבָה נָמֵי אָתֵי!
אֲמַר לֵיהּ: מַאי טַעְמָא לָא מַתְנֵית? זִימְנִין סַגִּיאִין תְּנֵיתַהּ קַמֵּי מָר, וּמַנּוּ – רַבָּה, וְאָמַר לִי: הָא מַנִּי? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא דְּאָמְרוּ לוֹ, דִּתְנַן: אֶלָּא אוֹמְרִים לוֹ הַמְתֵּן עַד שֶׁתִּכָּנֵס לְבֵית הַסָּפֵק.
אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּאָמְרוּ לוֹ? אָמַר קְרָא: ״אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה (בִּשְׁגָגָה) וְאָשֵׁם״.
אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבָּנַן, דְּאָמְרִי: אֵין מְבִיאִין אָשָׁם תָּלוּי אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת? ״מִצְוֹת״ ״מִצְוֹת״, מֵחַטַּאת חֵלֶב,
מָה לְהַלָּן, שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת, אַף כָּאן, דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת.
תָּנוּ רַבָּנַן: חֲמִשָּׁה אֲשָׁמוֹת מְכַפְּרִין, אָשָׁם תָּלוּי אֵין מְכַפֵּר כַּפָּרָה גְּמוּרָה. מַאי קָאָמַר? אָמַר רַב יוֹסֵף, הָכִי קָאָמַר: חֲמִשָּׁה אֲשָׁמוֹת מְכַפְּרִין כַּפָּרָה גְּמוּרָה, וְאָשָׁם תָּלוּי אֵין מְכַפֵּר כַּפָּרָה גְּמוּרָה.
וּדְלָא כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּאָמַר: אָשָׁם תָּלוּי בָּא עַל הַנְּבֵלָה.
רָבִינָא אָמַר: הָכִי קָתָנֵי: חֲמִשָּׁה אֲשָׁמוֹת – אֵין אַחֵר מְכַפֵּר כַּפָּרָתָן, דְּכִי מִתְיְידַע לֵיהּ מַיְיתֵי. אָשָׁם תָּלוּי – אַחֵר מְכַפֵּר כַּפָּרָתוֹ, דִּלְכִי מִתְיְידַע [לֵיהּ] לָא מַיְיתֵי, כְּדִתְנַן: חַיָּיבֵי חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת וַדָּאִין שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶן יוֹם הַכִּפּוּרִים – חַיָּיבִין לְהָבִיא אַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים. חַיָּיבֵי אֲשָׁמוֹת תְּלוּיִין – פְּטוּרִין.
חַיָּיבֵי חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת וַדָּאִין כּוּ׳. קָתָנֵי: חַיָּיבֵי חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת וַדָּאִין שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶן יוֹם הַכִּפּוּרִים – חַיָּיבִין לְהָבִיא לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, חַיָּיבֵי אֲשָׁמוֹת תְּלוּיִין – פְּטוּרִין. מְנָהָנֵי מִילֵּי?
כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רַבִּי אַמֵּי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: אֲמַר קְרָא: ״וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ מִטּוּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִפִּשְׁעֵיהֶם לְכׇל חַטֹּאתָם״, חֲטָאִים דּוּמְיָא דִּפְשָׁעִים, מָה פְּשָׁעִים דְּלָאו בְּנֵי קׇרְבָּן – אַף חֲטָאִים דְּלָאו בְּנֵי קׇרְבָּן – מְכַפֵּר, אֲבָל חֲטָאִים בְּנֵי קׇרְבָּן – לָא מְכַפַּר.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְהָא כִּי כְּתִיב הָדֵין קָרָא בְּשָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים הוּא דִּכְתִיב, דְּלָא מְכַפַּר עַל עֲבֵירוֹת דְּמִצְוָה יְדוּעָה, אֲבָל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, דִּמְכַפַּר עַל עֲבֵירוֹת דְּמִצְוָה יְדוּעָה, אֵימָא לָךְ: אֲפִילּוּ עַל חֲטָאִים דִּבְנֵי קׇרְבָּן נִינְהוּ מְכַפַּר!
אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי, מֵהָכָא: ״וְהִתְוַדָּה עָלָיו [אֶת] כׇּל עֲוֹנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת כׇּל פִּשְׁעֵיהֶם לְכׇל חַטֹּאתָם״, חֲטָאִים דּוּמְיָא דִּפְשָׁעִים, מָה פְּשָׁעִים דְּלָאו בְּנֵי קׇרְבָּן – אַף חֲטָאִים דְּלָאו בְּנֵי קׇרְבָּן, אֲבָל חֲטָאִים דִּבְנֵי קׇרְבָּן נִינְהוּ – לָא מְכַפַּר. וּמַיעֲטֵיהּ קְרָא בְּשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, לְמֵימְרָא דְּעַל חֲטָאִים דִּבְנֵי קׇרְבָּן נִינְהוּ לָא מְכַפַּר.
אֲמַר לֵיהּ רַב דִּימִי: מִמַּאי דְּהָנֵי פְּשָׁעִים לָאו בְּנֵי קׇרְבָּן נִינְהוּ? דִּלְמָא הָנֵי דִּבְנֵי קׇרְבָּן נִינְהוּ, כְּדִתְנַן: אַרְבָּעָה מְבִיאִין עַל הַזָּדוֹן כִּשְׁגָגָה.
אִיתְּמַר נָמֵי: כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: ״וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כׇּל עֲוֹנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת כׇּל פִּשְׁעֵיהֶם לְכׇל חַטֹּאתָם״, חֲטָאִים דּוּמְיָא דִּפְשָׁעִים, מָה פְּשָׁעִים דְּלָאו בְּנֵי קׇרְבָּן מְכַפֵּר, אַף חֲטָאִים דְּלָאו בְּנֵי קׇרְבָּן מְכַפֵּר, אֲבָל חֲטָאִים דִּבְנֵי קׇרְבָּן – לָא מְכַפַּר.
אָמַר אַבָּיֵי: אֲנָא נָמֵי מֵהָדֵין קְרָא אָמְרִי, וְאַקְשִׁי לִי רַב דִּימִי: מִמַּאי דְּהָנֵי פְּשָׁעִים דְּלָאו בְּנֵי קׇרְבָּן נִינְהוּ? דִּלְמָא הָנָךְ דִּבְנֵי קׇרְבָּן נִינְהוּ, כְּדִתְנַן: אַרְבָּעָה מְבִיאִין עַל הַזָּדוֹן כִּשְׁגָגָה! אֲמַר לֵיהּ רָבִין: רוֹב פְּשָׁעִים לָאו בְּנֵי קׇרְבָּן. אֲמַר לֵיהּ: מִידֵי רוֹב כְּתִיב?
אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: מֵרֵישֵׁיהּ דִּקְרָא: ״וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כׇּל עֲוֹנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, וְתַנְיָא: ״עֲוֹנוֹת״ – אֵלּוּ זְדוֹנוֹת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״עֲוֹנָהּ בָּהּ״.
״וְאֶת כׇּל פִּשְׁעֵיהֶם לְכׇל חַטֹּאתָם״ – ״כׇּל״ לְמָה לִי? לְאַקְשׁוֹיֵי לִפְשָׁעִים, מָה פְּשָׁעִים דְּלָאו בְּנֵי קׇרְבָּן, אַף חֲטָאִים דְּלָאו בְּנֵי קׇרְבָּן, אֲבָל חֲטָאִים דִּבְנֵי קׇרְבָּן נִינְהוּ – לָא מְכַפַּר.
חַיָּיבֵי אֲשָׁמוֹת תְּלוּיִין כּוּ׳. מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אֲמַר קְרָא: ״מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה׳ וְגוֹ׳״ – חֵטְא שֶׁאֵין מַכִּיר בּוֹ אֶלָּא הַמָּקוֹם – יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר.
אָמַר רַב תַּחְלִיפָא אֲבוּהּ דְּרַב הוּנָא בַּר תַּחְלִיפָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: קַדְמָיְיתָא נָמֵי לָא תֵּיתֵי