מסכת כריתות דף י״ט עמוד א׳

רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר בָּזוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה פּוֹטֵר בְּכוּלָּן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן.

וַאֲפִילּוּ בְּקַמַּיְיתָא? אָמַר רָבָא: הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן שֶׁהָלַךְ בָּרִאשׁוֹן וּבִשְׁעַת הִילּוּכוֹ בַּשֵּׁנִי שָׁכַח שֶׁהָלַךְ בָּרִאשׁוֹן, וּבְהָא פְּלִיגִי, תַּנָּא קַמָּא סָבַר: מִקְצָת יְדִיעָה כִּידִיעָה דָּמְיָא, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר: מִקְצָת יְדִיעָה לָאו כִּידִיעָה דָּמְיָא.

אָמַר מָר: הָלַךְ בָּרִאשׁוֹן וְנִכְנַס, וְהִיזָּה וְטָבַל, וְהָלַךְ בַּשֵּׁנִי וְנִכְנַס – חַיָּיב. אַמַּאי חַיָּיב? הָא לָא הֲוַי לֵיהּ יְדִיעָה!

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הָא מַנִּי – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא, דְּלָא בָּעֵי יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, כָּאן עָשׂוּ סְפֵק יְדִיעָה כִּידִיעָה.

סָלְקָא דַעְתָּךְ: כָּאן עָשׂוּ, וְהוּא הַדִּין לְכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ, קַשְׁיָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן.

קַשְׁיָא דְּרֵישׁ לָקִישׁ אַדְּרֵישׁ לָקִישׁ.

בִּשְׁלָמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן לָא קַשְׁיָא: כָּאן עָשׂוּ, אֲבָל בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ – לָא,

מַאי טַעְמָא? הָכָא, גַּבֵּי טוּמְאָה כְּתִיב: ״וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא טָמֵא״ – יְדִיעָה דְּאִית בַּהּ נָמֵי סָפֵק חַיָּיב קְרָא, אֲבָל בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ כְּתִיב: ״אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ״ – אִי אִית לֵיהּ יְדִיעָה הוּא דְּמִחַיַּיב.

אֶלָּא לְרֵישׁ לָקִישׁ קַשְׁיָא, אַדְּמוֹקֵים לַהּ כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, לוֹקְמַהּ כְּרַבִּי! הָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל נָמֵי לָא בָּעֵי יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה.

הָא מַתְנִיתִין הִיא! דִּתְנַן, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: ״וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ״ שְׁתֵּי פְּעָמִים – לְחַיֵּיב עַל הֶעְלֵם טוּמְאָה וְעַל הֶעְלֵם מִקְדָּשׁ!

אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא: מִקְרָא לֵית לֵיהּ, מִגְּמָרָא אִית לֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן.

מַתְנִי׳ חֵלֶב וְנוֹתָר לְפָנָיו, וְאָכַל אֶחָד מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶן אָכַל, אִשְׁתּוֹ נִדָּה וַאֲחוֹתוֹ עִמּוֹ בַּבַּיִת, שָׁגַג בְּאַחַת מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן שָׁגַג, שַׁבָּת וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים, וְעָשָׂה מְלָאכָה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן עָשָׂה – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב חַטָּאת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: לֹא נֶחְלְקוּ עַל הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁהוּא פָּטוּר, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: מִקְצָת עָשָׂה הַיּוֹם וּמִקְצָת עָשָׂה לְמָחָר.

עַל מָה נֶחְלְקוּ? עַל הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּתוֹךְ הַיּוֹם וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם בְּשַׁבָּת עָשָׂה אִם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים עָשָׂה, אוֹ עַל הָעוֹשֶׂה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵעֵין אֵיזוֹ מְלָאכָה עָשָׂה. שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב חַטָּאת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: פּוֹטְרוֹ הָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אַף מֵאָשָׁם תָּלוּי.

רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי אוֹמְרִים: לֹא נֶחְלְקוּ עַל דָּבָר שֶׁהוּא מִשֵּׁם אֶחָד שֶׁהוּא חַיָּיב, עַל מָה נֶחְלְקוּ – עַל דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם שְׁנֵי שֵׁמוֹת, שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב חַטָּאת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֲפִילּוּ נִתְכַּוֵּון לִלְקוֹט תְּאֵנִים וְלִיקֵּט עֲנָבִים, עֲנָבִים וְלִיקֵּט תְּאֵנִים, שְׁחוֹרוֹת וְלִיקֵּט לְבָנוֹת, לְבָנוֹת וְלִיקֵּט שְׁחוֹרוֹת – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב חַטָּאת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר. תְּמֵיהַנִי אִם פָּטַר בָּהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר ״אֲשֶׁר חָטָא בָּהּ״? פְּרָט לַמִּתְעַסֵּק.

גְּמָ׳ תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מָה נַפְשָׁךְ? אִי חֵלֶב אָכַל – חַיָּיב, אִי נוֹתָר אָכַל – חַיָּיב! אִי אִשְׁתּוֹ נִדָּה בָּעַל – חַיָּיב, אִי אֲחוֹתוֹ בָּעַל – חַיָּיב! אִי בְּשַׁבָּת עָשָׂה מְלָאכָה – חַיָּיב, אִי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים עָשָׂה מְלָאכָה – חַיָּיב!

אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״אֲשֶׁר חָטָא בָּהּ״ – עַד שֶׁיִּוָּדַע לוֹ בַּמֶּה חָטָא. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הַאי ״בָּהּ״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ: פְּרָט לַמִּתְעַסֵּק.