Talmud Builders

    Moed Katan 28b

    Back to index

    English translation — Moed Katan 28b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1MISHNA: On the intermediate days of a Festival women may wail in grief over the deceased, but they may not clap [ metapeḥot ] their hands in mourning. Rabbi Yishmael says: Those who are close to the bier may clap.

    2On New Moons, Hanukkah and Purim, which are not Festivals by Torah law, the women may both wail and clap their hands in mourning. On both the intermediate days of a Festival and on New Moons, Hanukkah and Purim they may not lament. After the deceased has been buried they may neither wail nor clap.

    3The mishna explains: What is considered wailing? This is when they all wail together simultaneously. And what is considered a lament? This is when one speaks and they all answer after her with a repeated refrain, as it is stated: “And teach your daughters wailing and everyone her neighbor lamentation” (Jeremiah 9:19).

    4In order to conclude on a positive note, the mishna says: But with regard to the future, the verse states: “He will destroy death forever; and the Lord, God, will wipe away tears from off all faces and the reproach of His people He will take away from off all the earth” (Isaiah 25:8).

    5GEMARA: What do the women who wail over the dead say? Rav said: They say: Woe over him who is now departing; woe over him who is now returning the pledge, i.e., his soul, which had been deposited in his hands all the years of his life.

    6Rava said: The women in the city of Shekhantziv, who were known for their wisdom, would say as follows: Woe over him who is now departing; woe over him who is now returning the pledge. And Rava said: The women of Shekhantziv would say about an elderly person: The bone has been removed from the jaw and the water returns to the kettle.

    7And Rava said: The women of Shekhantziv would say at a time of bereavement: Wrap and cover the mountains in mourning, as the deceased is the son of the high and distinguished. Rava said: The women of Shekhantziv would say: Lend out a cloak of fine wool to serve as a burial shroud for a free man whose sustenance has been depleted. In other words, a wealthy person who loses his fortune would rather die than live in poverty.

    8And Rava said: The women of Shekhantziv would say: A person runs and tumbles at the ford and still he borrows. And Rava said: The women of Shekhantziv would say: Our brothers, the merchants, will be examined at their places of business to see if they are honest businessmen. And Rava said: The women of Shekhantziv would say: Death is like death, as everyone must die, and suffering is like interest.

    9It is taught in a baraita that Rabbi Meir would say with regard to the verse “It is better to go to the house of mourning than to go to the house of feasting, for that is the end of all men; and the living will lay it to his heart” (Ecclesiastes 7:2): What should the living lay to his heart? Matters relating to death. And these matters are as follows: He that eulogizes will be eulogized by others. He that buries others will be buried by others. He that loads many words of praise and tribute into the eulogies that he delivers for others will be similarly treated by others. He that raises his voice in weeping over others will have others raise their voices over him.

    10And some say: One who does not raise himself with pride, but chooses his place among the lowly, will be raised by others, as it is written: “Do not exalt yourself in the king’s presence, and stand not in the place of great men. For it is better to be told, step up here, than to be degraded in the presence of the great” (Proverbs 25:6–7).

    11The Sages taught the following baraita : When the sons of Rabbi Yishmael died, four Elders entered to console him: Rabbi Tarfon, Rabbi Yosei HaGelili, Rabbi Elazar ben Azarya, and Rabbi Akiva. Rabbi Tarfon said to them: Know that Rabbi Yishmael is a great Sage and well versed in aggadot . Let none of you interrupt the words of another, but rather each person should say something novel of his own. Rabbi Akiva said: And I shall speak last.

    12Rabbi Yishmael, the mourner, opened and said about himself: Many are his sins. Due to this, his bereavements came in quick succession and he troubled his teachers once and then a second time to come and console him.

    13Having been granted permission to speak, Rabbi Tarfon answered and said: With regard to the death of Aaron’s sons it says: “But let your brethren, the whole house of Israel, bewail the burning that the Lord has kindled” (Leviticus 10:6). Are these matters not inferred a fortiori : If, with regard to Nadav and Avihu, who had performed only one mitzva that is explicitly mentioned in the Bible, as it is written: “And the sons of Aaron brought the blood to him” (Leviticus 9:9), this was nevertheless stated about them, then with regard to the sons of Rabbi Yishmael, who were well known for their performance of many mitzvot, all the more so should the entire Jewish people bewail their death.

    14Rabbi Yosei HaGelili answered and said: With regard to Abijah, son of King Jeroboam, the verse states: “And all Israel shall mourn for him, and bury him” (I Kings 14:13). Are these matters not inferred a fortiori : If, with regard to Abijah, son of Jeroboam, who did only one good thing, as it is written: “Because in him there is found some good thing toward the Lord God of Israel” (I Kings 14:13), i.e., he did only one good thing, and this was his reward, then with regard to the sons of Rabbi Yishmael all the more so should they be rewarded by having the entire Jewish people mourn for them and bury them.

    15The Gemara asks: What was this one good thing that Abijah did? Rabbi Zeira and Rabbi Ḥinnana bar Pappa disagreed about this issue. One said: He abandoned his guard post. His father, Jeroboam, had assigned him to serve as one of the guards whose mission it was to prevent people from going up to Jerusalem on the pilgrimage Festivals. And he himself went up to Jerusalem for the pilgrimage Festival. And one said: He removed the guards [ pardesaot ] that his father, Jeroboam, had placed along the roads so that the people of Israel would not go up to Jerusalem for the pilgrimage Festivals.

    16The baraita continues: Rabbi Elazar ben Azarya answered and said: With regard to King Zedekiah, the verse states: “But you shall die in peace; and with the burnings of your fathers, the former kings that were before you, so shall they make a burning for you” (Jeremiah 34:5). Are these matters not inferred a fortiori : If, with regard to Zedekiah, king of Judea, who had performed only one mitzva that is explicitly mentioned in the Bible, for he had Jeremiah lifted out of the mire (Jeremiah 38:10), this was nevertheless stated about him, then with regard to the sons of Rabbi Yishmael all the more so should they be rewarded by dying in peace.

    17Rabbi Akiva answered and said: The verse states: “On that day shall there be a great mourning in Jerusalem, like the mourning of Hadadrimmon in the valley of Megiddon” (Zechariah 12:11). The Gemara comments: With regard to this verse, Rav Yosef said: Had it not been for the Aramaic translation of this verse, we would not have known what it is saying, as nowhere in the Bible do we find this incident involving Hadadrimmon.

    18The Aramaic translation reads as follows: At that time the mourning in Jerusalem will be as great as the mourning over Ahab, son of Omri, who was slain by Hadadrimmon, son of Tabrimmon, and like the mourning over Josiah, son of Amon, who was slain by Pharaoh the lame in the valley of Megiddon.

    19The baraita continues: Are these matters not inferred a fortiori : If, with regard to Ahab, king of Israel, who did only one good thing that is explicitly mentioned in the Bible, as it is written: “And the king was propped up in his chariot facing Aram” (I Kings 22:35), as he did not want the Jewish people to see that he was mortally wounded and flee, and this, that he was greatly mourned, was nevertheless stated about him, then all the more so will the sons of Rabbi Yishmael be greatly mourned.

    20The Gemara discusses issues in the aforementioned verses: Rava said to Rabba bar Mari: It is written with regard to Zedekiah: “You shall die in peace,” but elsewhere it is written: “And he put out Zedekiah’s eyes” (Jeremiah 39:7). Rabba bar Mari said to him: Rabbi Yoḥanan said as follows: The first verse: “You shall die in peace,” means that Nebuchadnezzar died in Zedekiah’s lifetime and consequently the latter died in peace, having seen the death of the wicked.

    21And Rava further said to Rabba bar Mari: It is written with regard to Josiah: “Behold, therefore I will gather you unto your fathers, and you shall be gathered into your grave in peace” (II Kings 22:20), and elsewhere it is written: “And the archers shot at King Josiah; and the king said to his servants, Get me away; for I am grievously wounded” (II Chronicles 35:23). And with regard to this verse Rabbi Yehuda said that Rav said: With their many arrows, they made his body like a sieve.

    22Rabba bar Mari said to him: Rabbi Yoḥanan said as follows: The words “in peace” stated with regard to King Josiah refer to the fact that the Temple was not destroyed in his lifetime, as the verse itself continues: “And your eyes shall not see all the evil that I will bring upon this place” (II Kings 22:20).

    23The Gemara returns to examining the halakhot of consolation. Rabbi Yoḥanan said: The consolers are not permitted to speak words of consolation until the mourner opens and speaks first. As it is stated: “And they sat down with him upon the ground for seven days and seven nights, and none spoke a word to him; for they saw that his suffering was very great. After this Job opened his mouth” (Job 2:13–3:1). And afterward: “And Eliphaz the Temanite answered and said” (Job 4:1).

    24Rabbi Abbahu said: From where is it derived that the mourner reclines at the head [ rosh ] of the table? As it is stated: “I chose out their way, and sat as chief [ rosh ], and dwelt as a king in the army, as one that comforts [ yenaḥem ] the mourners” (Job 29:25). This indicates that the mourner sits at the head of the table, as the chief.

    25The Gemara raises an objection: But the word yenaḥem means that he comforts others, thereby implying that one who comforts the mourners sits at the head of the table. Rav Naḥman bar Yitzḥak said: The word is written as yinaḥem , meaning: Will be comforted, and therefore can be understood as referring to the mourner.

    26Mar Zutra said: A proof may be derived from here: The verse “And the revelry [ mirzaḥ ] of those who stretched themselves out shall pass away [ sar ]” (Amos 6:7) means that mirzaḥ , he who is bitter [ mar ] and whose mind is overwrought [ zaḥ ] due to grief, is made a prince [ sar ] over those who sit beside him stretched out below him to comfort him.

    27Rabbi Ḥama bar Ḥanina said: From where is it derived that a groom reclines at the head of the table? As it is stated: “As a bridegroom decks himself [ yekhahen ] with a garland” (Isaiah 61:10). Just as a priest [ kohen ] is at the head of the table, so too, a bridegroom is at the head of the table.

    28The Gemara asks: From where do we derive that the priest himself sits at the head? The Gemara answers: As the school of Rabbi Yishmael taught: With regard to a priest it says: “You shall sanctify him, for he offers the bread of your God” (Leviticus 21:8), meaning that you are to sanctify him with regard to all matters of sanctity: To be first to begin reading the Torah, to be first to recite the Grace after Meals, and to be first to take a portion during a meal.

    29§ The Gemara returns to its discussion of death: Rabbi Ḥanina said: The soul’s departure from the body is as difficult

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    מתני' בלא פירוש:

    גמ' לחבילאחבלא:

    גוד גרמא מככאנפלו הלחיים:

    נמטו מיא לאמטיכיכלומר הדרי מיא למפרע כלפי למעלה:

    עטוףחושך:

    שייול איצטלא דמלתאכלומר יפה מיתה כמלבוש של מילת:

    דשלימו זוודיהשכלו לו מזונותיו שהוא עני:

    אזבזגיקיניה:

    מותאכל אדם מת:

    (מרעא חבילא)מרעין חיבולייא - האיסורין הן בבית:

    דידל ידלוניהכלומר מגביהין בהספד למי שמגביה קולו להספד אחרים:

    הטריח רבותיושבאין לנחמו:

    משמרתושהושיב ירבעם שלא לעלות לרגל:

    מעמד במרכבהשלא יכשלו:

    ינחם אחרים משמעשמנחמין יושבין בראש:

    סרוחיםלשון רבים:

    לפתוח בראשלקרות בס"ת:

    ולברךברכת המזון:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    מועד קטן 28 עמוד ב

    Mishna

    1נשים במועד מענות, אבל לא מטפחות. ר' ישמעאל אומר: הסמוכות למטה מטפחות.

    2בראשי חדשים, בחנוכה ובפורים מענות ומטפחות, בזה וזה לא מקוננות. נקבר המת לא מענות ולא מטפחות.

    3איזהו עינוי שכולן עונות כאחת, קינה שאחת מדברת וכולן עונות אחריה, שנא' (ירמיהו ט, יט) ״ולמדנה בנותיכם נהי ואשה רעותה קינה״.

    4אבל לעתיד לבא הוא אומר (ישעיהו כה, ח) ״בלע המות לנצח ומחה ה' אלהים דמעה מעל כל פנים וגו'״.

    Gemara

    5מאי אמרן? אמר רב: ״ויי לאזלא, ויי לחבילא״.

    6אמר רבא, נשי דשכנציב אמרן הכי: ״ויי לאזלא, ויי לחבילא״. ואמר רבא, נשי דשכנציב אמרן: ״גוד גרמא מככא ונמטי מיא לאנטיכי״.

    7ואמר רבא, נשי דשכנציב אמרן: ״עטוף וכסו טורי, דבר רמי ובר רברבי הוא״. ואמר רבא: נשי דשכנציב אמרן: ״שייול אצטלא דמלתא לבר חורין, דשלימו זוודיה״.

    8ואמר רבא, נשי דשכנציב אמרן: ״רהיט ונפיל אמעברא ויזופתא יזיף״. ואמר רבא, נשי דשכנציב אמרן: ״אחנא תגרי אזבזגי מיבדקו״. ואמר רבא, נשי דשכנציב אמרן: ״מותא כי מותא ומרעין חיבוליא״.

    Baraita

    9תניא, היה ר"מ אומר: (קהלת ז, ב) ״טוב ללכת אל בית אבל וגו'״ עד ״והחי יתן אל לבו״ דברים של מיתה: דיספד יספדוניה, דיקבר יקברוניה, דיטען יטענוניה, דידל ידלוניה.

    10ואיכא דאמרי: דלא ידל ידלוניה, דכתיב: ״(משלי כה״, ז) ״כי טוב אמר לך עלה הנה וגו'״.

    Baraita

    11ת"ר כשמתו בניו של רבי ישמעאל נכנסו ד' זקנים לנחמו, ר' טרפון, ור' יוסי הגלילי ור' אלעזר בן עזריה, ור"ע אמר להם ר' טרפון: דעו שחכם גדול הוא ובקי באגדות, אל יכנס אחד מכם לתוך דברי חבירו. אמר ר"ע ואני אחרון.

    12פתח רבי ישמעאל ואמר: רבו עונותיו, תכפוהו אבליו, הטריח רבותיו פעם ראשונה ושניה.

    13נענה ר"ט ואמר: (ויקרא י, ו) ״ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה והלא דברים ק"ו ומה נדב ואביהוא שלא עשו אלא מצוה אחת, דכתיב: ״(ויקרא ט״, ט) ״ויקריבו בני אהרן את הדם אליו כך, בניו של ר' ישמעאל על אחת כמה וכמה.

    14נענה ר' יוסי הגלילי ואמר: (מלכים א יד, יג) ״וספדו לו כל ישראל וקברו אותו״, והלא דברים ק"ו ומה אביה בן ירבעם שלא עשה אלא דבר אחד טוב, דכתיב ביה: (מלכים א יד, יג) ״יען נמצא בו דבר טוב״ כך, בניו של ר' ישמעאל על אחת כמה וכמה.

    15מאי דבר טוב? ר' זירא ור' חיננא בר פפא, חד אמר: שביטל משמרתו ועלה לרגל, וחד אמר: שביטל פרדסאות שהושיב ירבעם אביו על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל.

    16נענה ר' אלעזר בן עזריה ואמר: (ירמיהו לד, ה) ״בשלום תמות ובמשרפות אבותיך המלכים הראשונים [אשר היו לפניך כן] ישרפו לך״, והלא דברים ק"ו ומה צדקיהו מלך יהודה שלא עשה אלא מצוה אחת, שהעלה ירמיה מן הטיט כך, בניו של ר' ישמעאל על אחת כמה וכמה.

    17נענה ר"ע ואמר: (זכריה יב, יא) ביום ההוא יגדל המספד בירושלם כמספד הדדרימון [בבקעת מגידון] ואמר רב יוסף: אלמלא תרגומיה דהאי קרא, לא הוה ידענא מאי קאמר.

    18בעידנא ההוא יסגי מספדא בירושלם כמספדא דאחאב בר עמרי דקטל יתיה הדדרימון בר טברימון, וכמספד דיאשיה בר אמון דקטל יתיה פרעה חגירא בבקעת מגידו.

    19והלא דברים ק"ו ומה אחאב מלך ישראל שלא עשה אלא דבר אחד טוב, דכתיב: ״(מלכים א כב״, לה) ״והמלך היה מעמד במרכבה נכח ארם״ כך, בניו של ר' ישמעאל על אחת כמה וכמה.

    20א"ל רבא לרבה בר מרי כתיב״. ביה בצדקיהו בשלום תמות וכתיב (ירמיהו לט, ז) ואת עיני צדקיהו עור א"ל״ הכי א"ר יוחנן שמת נבוכדנאצר בימיו׃

    21ואמר רבא לרבה בר מרי כתיב ״ביה ביאשיהו (מלכים ב כב״, כ) לכן הנני אוסיפך על אבותיך ונאספת אל קברותיך בשלום וכתיב ״(דברי הימים ב לה״, כג) ויורו היורים למלך יאשיהו ואמר רב יהודה אמר רב שעשאוהו ככברה׃

    22א"ל הכי א"ר יוחנן שלא חרב בית המקדש בימיו׃

    23א"ר יוחנן אין מנחמין רשאין לומר דבר עד שיפתח אבל שנאמר ״(איוב ג״, א) אחרי כן פתח איוב את פיהו והדר ויען אליפז התימני׃

    24א"ר אבהו מנין לאבל שמיסב בראש שנאמר ״(איוב כט״, כה) אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם׃

    25ינחם אחריני משמע אמר רב נחמן בר יצחק ינחם כתיב׃

    26מר זוטרא אמר מהכא (עמוס ו, ז) וסר מרזח סרוחים מרזח נעשה שר לסרוחים׃

    27אמר ר' חמא בר חנינא: מנין לחתן שמיסב בראש שנאמר ״(ישעיהו סא״, י) כחתן יכהן פאר מה כהן בראש אף חתן בראש׃

    28וכהן גופיה מנלן דתנא דבי ר' ישמעאל (ויקרא כא, ח) וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון׃

    29א"ר חנינא קשה יציאת נשמה מן הגוף׃

    Tosafot

    בלע המות'כדי לסיים בדבר הטוב משום דמועד קטן הוא סוף סדר מועד ומה"ט מתרץ הרב רבי יעקב מאורליינ"ש הא דאתחיל סדר נשים בט"ו נשים אע"ג דאתחיל בפורענותא לא מתחיל כדאמרינן ביש נוחלין (ב"ב דף קח.) ותירץ דסומכין פורענות דמועד קטן אצל פורענות דיבמות דסמכינן פורענותא לפורענותא ונחמתא לנחמתא:

    צדקיהו מלך יהודהצדיק גמור היה. אבל במקרא לא מצינו יותר כי אם שצוה להעלות ירמיהו מן הטיט:

    ינחם כתיבבכתובות (דף סט:.) פירשנו בענין אחר שלא כפירוש הקונטרס דהכא:

    וליטול מנה יפה ראשוןפי' יש לישראל ליתן לו אבל הוא אין לו ליטול כדאמרינן פ' מקום שנהגו (פסחים דף נ:) הנותן עיניו בחלק יפה כו' מיהו נראה לי דכהן כיון שזהו דינו יכול לראות סימן ברכה ואע"פ שאומרים בפ' הזרוע (חולין קלג.) ונתן ולא שיטול מעצמו אין זה לוקח מתנות כי אם רואה שפיר מה שהוא רוצה ואומר ליתן לו: [וע' תוס' גיטין נט: בד"ה וליטול מנה]:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    מתני' נשים במועד מענות אבל לא מטפחות מאי אמרן.

    אמר רבא ויי לאזלא ויי לחבלא.

    פירוש נשי דשכנציב היו חכמות והיו מענות ואומרות אוי להולך כדכתיב כי הולך האדם אל בית עולמו וסבבו וגו' ואוי למי שהוא ממושכן ונתבע לשלם הפקדון שאצלו. כלומר האדם מתמשכן להשלים רוחו שהוא אצלו פקדון לבעליה. פי' חבלא משכון. פירוש גוד גרמא מככא ונמטי מיא לאנטוכיא חתוך המאכל מן השיניים ויגיע חמות המים באנטיכי. כלומר כיון שנחתך המאכל מפי החולה בוערת בו חמות ומחממת מי רגליו כחמות אנטיכי. דתנן אנטיכי אע"פ שגרופה אין שותין הימנה מפני שמחממת הרבה. פי' שייול אצטלא דמלתא לבר חורי דשלימו זוודיה. כלומר דומה כאצטלא של מילת לבנה לבן טובים שירד מנכסיו. ושלמה הצידה שלו הקבורה טובה לו מחיים. ויש שאומרים מי שאין לו בגדים ללבוש ישאל וילך ללות בן טובים של מת ושלמו ימי חייו.

    עטוף וכסוי טורי דבר רברבי ובר רמי הוהפי' כמו אדם האומר להרים התעטפו והתכסו במלבושיכם הנאים כי זה האיש הבא להקבר אצלכם בן גדולים הוא. וי"א לבני אדם אומרים התעטפו והתכסו במלבושיכן ועמדו על ההרים וכסו אותן בשעת קבורתו כי בן גדולים ורמים הוא. אחאנא תגרי דעל זבוגי מיבדקי. פי' אחינו התגרים שעל קניינם מיבדקי. כלומר במקום סחורתן נבדקין הנאמנים הם אם לאו. כמו שאומרים (בעירובין סה) בג' דברים אדם ניכר בכוסו בכיסו ובכעסו.

    רהיט ונפיל בר אודי ואמבדי יוזפתא יזיףפי' רץ בכל כחו ונופל בין האובדים ועל המעברות מלוה לוה. פי' כמו משל הוא. כלומר אע"פ שאדם רץ בכל כחו כל ימיו כשנופל בין האובדים בין אובדי הדרכים. או כשיגיע לעבור בנהר מתחנן למי שמעבירו ואם אין לו נוטל בהלואה ואינו מוצא. מותא כי מותא. ומרעא חבוליא. פי' המות של זה כמיתת כל אדם. ואריכות חוליו תוספת כמו הרבית על המלוה. שיש מי שפורע חובו היא המלוה שנתנה לו ודיו. ויש מי שפורע המלוה היא נשמתו ותוספת על נשמתו צער חליו.

    תניא היה ר"מ אומר מ"ד טוב ללכת את בית אבל וגו' והחי יתן אל לבו דברים של מיתה. דיספד יספדוניה דיקבר יקברוניה דטעון יטעוניה דידל ידלוניה.

    איכא דאמרי לא ידל דאדלוגיה כדכתיב כי טוב אמר לך עלה הנה מהשפילך לפני נדיב אשר ראו עיניך.

    כשמתו בניו של ר' ישמעאל נכנסו ד' זקנים לנחמור' יוסי הגלילי. ור' אלעזר בן עזריה ור' עקיבא ור' טרפון. אמר להן ר' טרפון ראו כי חכם גדול ובקי בהגדות הוא אל יכנס אחד לתוך דברי חבירו אמר להן ר' עקיבא ואני אחרון.

    פתח ר' ישמעאל ואמר רבו עונותיו תכפוהו אבליו הטריח רבותיו פעמים רבות.

    נענה ר"ט ואמר ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השרפה וגו' ומה בני אהרן שלא עשו אלא מצוה אחת שנאמר ויקריבו בני אהרן את הדם אליו. בניו של רבי [ישמעאל] עאכו"כ שחייבין כל ישראל לבכותם. ראב"ע אומר שחייבין כל ישראל לבכות מהכא שנאמר בשלום תמות ובמשרפות אבותיך המלכים הראשונים אשר היו לפניך כן ישרפו לך הוי אדון יספדו לך וגו' והלא דברים ק"ו ומה צדקיה שלא עשה אלא מצוה אחת שהעלה ירמיה מן הטיט זכה לכך. בניו של ר' עאכו"כ. ריה"ג אומר מהכא וספדו לו כל ישראל וקברו אותו כי זה לבדו יבא לירבעם אל קבר יען נמצא בו דבר טוב.

    והלא דברים ק"ו ומה אביה בן ירבעם שלא עשה אלא דבר אחד שביטל משמרתו ועלה לרגל.

    וי"א שביטל פרדסאות שהושיב ירבעם שלא יעלו ישראל לרגל כך.

    בניו של ר' שעשו כמה מצות עאכו"כר"ע אומר מהכא ביום ההוא יגדל המספד בירושלם כמספד הדרימון בבקעת מגידו.

    ואמר רב יוסף אלמלא תרגומא דהאי קרא לא הוינן ידעי מאי קאמר בעידנא ההיא יסגא מספדא בירושלים כמספד אחאב דקטל יתיה הדרימון בן טברימון. וכמספד יאשיהו בן אמון דקטל יתיה פרעה חגירא בבקעת מגידו. ומה זה שלא עשה אלא דבר אחד דכתיב והמלך היה מעמד במרכבה נוכח ארם עד הערב החזיק בעצמו שלא יאמרו גוסס הוא ויברחו ישראל ותחלת נפילה ניסה בניו של ר' עאכו"כ שכל ישראל חייב לספוד ולבכות עליהם.

    א"ל רבא לרבה בר מרי כתיב ביה בצדקיהו בשלום תמות.

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Moed Katan 28b

    Moed Katan 28b. The full printed text of this folio side — 29 numbered segments, about 692 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    מתני' בלא פירוש:

    גמ' לחבילא חבלא:

    גוד גרמא מככא נפלו הלחיים:

    נמטו מיא לאמטיכי כלומר הדרי מיא למפרע כלפי למעלה:

    עטוף חושך:

    שייול איצטלא דמלתא כלומר יפה מיתה כמלבוש של מילת:

    דשלימו זוודיה שכלו לו מזונותיו שהוא עני:

    אזבזגי קיניה:

    10 more comments on this page.

    Rashi on Moed Katan 28b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    בלע המות' כדי לסיים בדבר הטוב משום דמועד קטן הוא סוף סדר מועד ומה"ט מתרץ הרב רבי יעקב מאורליינ"ש הא דאתחיל סדר נשים בט"ו נשים אע"ג דאתחיל בפורענותא לא מתחיל כדאמרינן ביש נוחלין (ב"ב דף קח.) ותירץ דסומכין פורענות דמועד קטן אצל פורענות דיבמות דסמכינן פורענותא לפורענותא ונחמתא לנחמתא:

    צדקיהו מלך יהודה צדיק גמור היה. אבל במקרא לא מצינו יותר כי אם שצוה להעלות ירמיהו מן הטיט:

    ינחם כתיב בכתובות (דף סט:.) פירשנו בענין אחר שלא כפירוש הקונטרס דהכא:

    וליטול מנה יפה ראשון פי' יש לישראל ליתן לו אבל הוא אין לו ליטול כדאמרינן פ' מקום שנהגו (פסחים דף נ:) הנותן עיניו בחלק יפה כו' מיהו נראה לי דכהן כיון שזהו דינו יכול לראות סימן ברכה ואע"פ שאומרים בפ' הזרוע (חולין קלג.) ונתן ולא שיטול מעצמו אין זה לוקח מתנות כי אם רואה שפיר מה שהוא רוצה ואומר ליתן לו: [וע' תוס' גיטין נט: בד"ה וליטול מנה]:

    Tosafot on Moed Katan 28b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rabbeinu Chananel

    מתני' נשים במועד מענות אבל לא מטפחות מאי אמרן.

    אמר רבא ויי לאזלא ויי לחבלא.

    פירוש נשי דשכנציב היו חכמות והיו מענות ואומרות אוי להולך כדכתיב כי הולך האדם אל בית עולמו וסבבו וגו' ואוי למי שהוא ממושכן ונתבע לשלם הפקדון שאצלו. כלומר האדם מתמשכן להשלים רוחו שהוא אצלו פקדון לבעליה. פי' חבלא משכון. פירוש גוד גרמא מככא ונמטי מיא לאנטוכיא חתוך המאכל מן השיניים ויגיע חמות המים באנטיכי. כלומר כיון שנחתך המאכל מפי החולה בוערת בו חמות ומחממת מי רגליו כחמות אנטיכי. דתנן אנטיכי אע"פ שגרופה אין שותין הימנה מפני שמחממת הרבה. פי' שייול אצטלא דמלתא לבר חורי דשלימו זוודיה. כלומר דומה כאצטלא של מילת לבנה לבן טובים שירד מנכסיו. ושלמה הצידה שלו הקבורה טובה לו מחיים. ויש שאומרים מי שאין לו בגדים ללבוש ישאל וילך ללות בן טובים של מת ושלמו ימי חייו.

    עטוף וכסוי טורי דבר רברבי ובר רמי הוה פי' כמו אדם האומר להרים התעטפו והתכסו במלבושיכם הנאים כי זה האיש הבא להקבר אצלכם בן גדולים הוא. וי"א לבני אדם אומרים התעטפו והתכסו במלבושיכן ועמדו על ההרים וכסו אותן בשעת קבורתו כי בן גדולים ורמים הוא. אחאנא תגרי דעל זבוגי מיבדקי. פי' אחינו התגרים שעל קניינם מיבדקי. כלומר במקום סחורתן נבדקין הנאמנים הם אם לאו. כמו שאומרים (בעירובין סה) בג' דברים אדם ניכר בכוסו בכיסו ובכעסו.

    רהיט ונפיל בר אודי ואמבדי יוזפתא יזיף פי' רץ בכל כחו ונופל בין האובדים ועל המעברות מלוה לוה. פי' כמו משל הוא. כלומר אע"פ שאדם רץ בכל כחו כל ימיו כשנופל בין האובדים בין אובדי הדרכים. או כשיגיע לעבור בנהר מתחנן למי שמעבירו ואם אין לו נוטל בהלואה ואינו מוצא. מותא כי מותא. ומרעא חבוליא. פי' המות של זה כמיתת כל אדם. ואריכות חוליו תוספת כמו הרבית על המלוה. שיש מי שפורע חובו היא המלוה שנתנה לו ודיו. ויש מי שפורע המלוה היא נשמתו ותוספת על נשמתו צער חליו.

    תניא היה ר"מ אומר מ"ד טוב ללכת את בית אבל וגו' והחי יתן אל לבו דברים של מיתה. דיספד יספדוניה דיקבר יקברוניה דטעון יטעוניה דידל ידלוניה.

    איכא דאמרי לא ידל דאדלוגיה כדכתיב כי טוב אמר לך עלה הנה מהשפילך לפני נדיב אשר ראו עיניך.

    כשמתו בניו של ר' ישמעאל נכנסו ד' זקנים לנחמו ר' יוסי הגלילי. ור' אלעזר בן עזריה ור' עקיבא ור' טרפון. אמר להן ר' טרפון ראו כי חכם גדול ובקי בהגדות הוא אל יכנס אחד לתוך דברי חבירו אמר להן ר' עקיבא ואני אחרון.

    7 more comments on this page.

    Rabbeinu Chananel on Moed Katan 28b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Ritva

    דקבר יקברוניה פי' סוף האדם לבא לידי מדה זו וכראוי לו להשגיחה כדי לתקן מעשיו א"נ שפירשו בו שדרך העול' לגמול לכל אדם כמעשיו וגם הב"ה מזמינו שימות במקו' שישלמו לו כמעשיו ושני הפי' אמת:

    איכא דאמר דידליא ידליניה דכתיב כי טוב אמור לך עלה הנה פי' ראוי לכל אדם טוב שיאמר לפני נדיב אשר ראו עיניך:

    כמספדא דאחאב בן עמרי וכו' ולמדנו לפי מה שאמרנו בסוף פ"ק דב"ק. ת"ר וכבוד עשו לו במותו זה חזקיה מלך יהוד' שיצאו לפניו ל' אלף חלוצי כתף דברי רבי יהודה א"ל רבי נחמיה והלא לפני אחאב עשו כן וכו'. ואלו לא מצינו במקרא שעשו לאחאב כן ומכאן למדנו שעשו לו הספד גדול ובכלל ההספד הגדול הזה שמספד הכתוב בו הלכו לפניו חלוצי כתף הרבה כמו (שעשו) שהלכו לחזקיה והכתוב אומר עליו ותעבור הרנה במחנה וכן במשמע שהיו שם כל ישראל ולא נפקד מהם איש אלא המלך לבדו:

    גרס' הספרים ינוחם כתיב ואנו בדקנו בכל הנסחאות ובספרי המסורת ולא מצינו כן ויש לפ' דלאו דווקא כתיב אלא שהוא כאלו כתב כן דכיון דכתי' ואשכון כמלך בגדוד היה לו לכתוב כאשר ינחם אבלים וכיון דכתיב אבלים ינחם למדנו דה"ק אשב ראש כמלך בגדוד וכאשר ישב האבלים כשינחם אותם המנחם ורש"י ז"ל גורס ינחם כתב כלומר דדרשי' מסורת כאלו כתב ינחם מן וינחם יי' על הרעה:

    וקדשתו לכל דבר שבקדוש' לפתוח ראשון פי' בס"ת ולברך ראשון בסעודה וליטול מנה יפה ראשון פי' כשבא לחלוק עם השותפי' ואע"פ שאמרו כל הנותן עיניו במנה יפה אינו רואה סימן ברכה לעולם הכא הוא אינו נותן בו עיניו אלא שנותנין לו. ובתוספות פירשו וליטול מנה יפה ראשון בכל מתנות עניים וכן למשרי ליה תגריה ברישא וכל זה בכהן שאינו עם הארץ אבל בכהן עם הארץ עליו כתיב כל משנאי אהבו מות. כבר בררנו' במקומו' אחרי':

    Ritva on Moed Katan 28b · Sefaria · Edition: Chidushi HaRitva, Amsterdam, 1729. · Public Domain

    Meiri

    אין המנחמים רשאין לישב אלא על גבי קרקע שנ' וישבו אתו לארץ ואינן רשאין לדבר עד שיפתח האבל שנ' ואחרי כן פתח איוב את פיהו וכתו' אחריו ויען אליפז וכו':

    ולעולם האבל מיסב בראש וכל המנחמים אחריו חתן אף הוא מיסב בראש שמכבדין את האדם בזמן שהוא ביגון כמו שביארנו באבל וכן מכבדין אותו בזמן שהוא בשמחה יתירה והוא שנ' עליו יכהן פאר וכמו שהכהן מיסב בראש שנ' וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון כך בחתן:

    Meiri on Moed Katan 28b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה בלע המות כו' משום דמ"ק הוא סוף סדר מועד כו' עכ"ל והרמב"ם כתב דמסכת חגיגה הוא סוף סדר מועד וע"ש:

    בא"ד אצל פורענות [דיבמות] דסמכינן פורענותא כו' עכ"ל כצ"ל ונחמתא לנחמתא בכדי נסבי הכא אלא שגירת לישנא דתלמודא בפ"ק דב"ב ועשו כן כדי לסיים בנחמה וק"ל:

    Chidushei Halachot on Moed Katan 28b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Ben Yehoyada

    דְּבָרִים שֶׁל מִיתָה, דְּיִסְפַּד יִסְפְּדוּנֵיהּ, דְּיִקְבַר יִקְבְּרוּנֵיהּ, דְּיִטְעַן יִטְעַנּוּנֵיהּ, דִּידַל יִדְלוּנֵיהּ. קשא הוה ליה למימר חלוקה זה קודם דיקבר וכן דִּידַל יִדְלוּנֵיהּ שהוא המרים קול בהספד הוה ליה למימר אחר דיספד קודם דיקבר ואמאי נקיט לה לבסוף? ונראה לי בס"ד נקיט לדברים הקשים בראשונה דמלאכת הספדן ומלאכת הקברן קשים ממלאכת הטוען כי דרכם של המלוים לטעון כל אחד מהם משך עשר אמות או פחות או יותר מעט כי רוצים לזכות הכל במצוה מה שאין כן הספדן הוא אחד דוקא וכן הקברנים הם אנשים מועטים בעלי חברה זו ואין מניחין לאדם אחר לעסוק עמהם ולכן זכר הקברן אחר הספדן ואחר כך אמר דטעין שזו מלאכה דשייכא בכמה אינשי וכל אחד יעסוק מעט ואחר כך זכר דמידל ידלוניה שהוא ענין הרמת קול וזה ימשך גם עד אחר קבורה כשבאים וגם בכל שבעת ימי אבלות שהאבלים מדברים ובוכין והשומעין מרימים קול בכיה.

    וְאִיכָּא דְּאַמְרֵי דִּי לָא יִדַל, יִדְלוּנֵיהּ. פירוש מי שאינו מתנשא בעצמו אלא מזלזל בכבודו להיות ספדן כמו שאמרו (סוטה מט.) שרו 'חכימיא למהוי כספדנייא' אז זכות המצוה הזאת תגין שירים אותו הקדוש ברוך הוא מן המות ויחיה ויאריך ימים.

    וְאַל יִכָּנֵס אֶחָד מִכֶּם לְתוֹךְ דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ פירוש רצה שיאמרו כל אחד דרשה על פסוק בפני עצמו ולא יאמרו כולם דרשה על פסוק אחד שיהיה כל אחד דורש בו אופן אחד אלא כל אחד יביא פסוק חדש שלא פירש אותו חבירו דבזה יערב לו יותר.

    Ben Yehoyada on Moed Katan 28b · Sefaria · Edition: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Moed Katan, daf 28, Amud Bet, about 692 words in 29 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 29 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 113 words

      Opens “מתני׳ נשים במועד מענות, אבל לא מטפחות.…”

    2. Segment 216 words

      Opens “בראשי חדשים, בחנוכה ובפורים מענות ומטפחות, בזה…”

    3. Segment 321 words

      Opens “איזהו עינוי שכולן עונות כאחת, קינה שאחת…”

    4. Segment 419 words

      Opens “אבל לעתיד לבא הוא אומר (ישעיהו כה,…”

    5. Segment 59 words

      Opens “גמ׳ מאי אמרן? אמר רב: ״ויי לאזלא,…”

    6. Segment 621 words

      Opens “אמר רבא, נשי דשכנציב אמרן הכי: ״ויי…”

      Named: רבא.

    7. Segment 725 words

      Opens “ואמר רבא, נשי דשכנציב אמרן: ״עטוף וכסו…”

      Named: רבי הוא, רבא.

    8. Segment 829 words

      Opens “ואמר רבא, נשי דשכנציב אמרן: ״רהיט ונפיל…”

      Named: רבא.

    9. Segment 929 words

      Opens “תניא, היה ר"מ אומר: (קהלת ז, ב)…”

    10. Segment 1016 words

      Opens “ואיכא דאמרי: דלא ידל ידלוניה, דכתיב: (משלי…”

    11. Segment 1141 words

      Opens “ת"ר כשמתו בניו של רבי ישמעאל נכנסו…”

      Named: רבי ישמעאל.

    12. Segment 1213 words

      Opens “פתח רבי ישמעאל ואמר: רבו עונותיו, תכפוהו…”

      Named: רבי ישמעאל.

    13. Segment 1343 words

      Opens “נענה ר"ט ואמר: (ויקרא י, ו) ״ואחיכם…”

    14. Segment 1448 words

      Opens “נענה ר' יוסי הגלילי ואמר: (מלכים א…”

    15. Segment 1528 words

      Opens “מאי דבר טוב? ר' זירא ור' חיננא…”

    16. Segment 1646 words

      Opens “נענה ר' אלעזר בן עזריה ואמר: (ירמיהו…”

    17. Segment 1727 words

      Opens “נענה ר"ע ואמר: (זכריה יב, יא) ״ביום…”

      Named: רב יוסף.

    18. Segment 1824 words

      Opens “בעידנא ההוא יסגי מספדא בירושלם כמספדא דאחאב…”

    19. Segment 1933 words

      Opens “והלא דברים ק"ו ומה אחאב מלך ישראל…”

    20. Segment 2025 words

      Opens “א"ל רבא לרבה בר מרי כתיב. ביה…”

      Named: רבא, רבה.

    21. Segment 2138 words

      Opens “ואמר רבא לרבה בר מרי כתיב ביה…”

      Named: רב יהודה, רב שעשאוהו, רבא, רבה.

    22. Segment 229 words

      Opens “א"ל הכי א"ר יוחנן שלא חרב בית…”

      Named: רב בית.

    23. Segment 2324 words

      Opens “א"ר יוחנן אין מנחמין רשאין לומר דבר…”

    24. Segment 2420 words

      Opens “א"ר אבהו מנין לאבל שמיסב בראש שנאמר…”

    25. Segment 2510 words

      Opens “ינחם אחריני משמע אמר רב נחמן בר…”

      Named: רב נחמן בר יצחק.

    26. Segment 2614 words

      Opens “מר זוטרא אמר מהכא (עמוס ו, ז)…”

    27. Segment 2722 words

      Opens “אמר ר' חמא בר חנינא: מנין לחתן…”

    28. Segment 2822 words

      Opens “וכהן גופיה מנלן דתנא דבי ר' ישמעאל…”

    29. Segment 297 words

      Opens “א"ר חנינא קשה יציאת נשמה מן הגוף…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Elazar ben Azariah · Tannaim · Tannaim — Ten Martyrs of the Monarchy

      Rabbi Elazar ben Azariah was a prominent Tanna of the Yavneh period, listed among the second generation of Tannaim.

      Source: Moed Katan 28b · Segment 16 — “נענה ר' אלעזר בן עזריה ואמר: (ירמיהו לד, ה)…

    • Rabbi Ishmael · Second Generation of Tanna'im

      Rabbi Ishmael was a leading sage of the second generation of Tanna'im, a colleague and disputant of Rabbi Akiva, and the teacher…

      Source: Moed Katan 28b · Segment 11 — “…כשמתו בניו של רבי ישמעאל נכנסו ד' זקנים לנחמו,…

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Moed Katan 28b · Segment 20 — “א"ל רבא לרבה בר מרי כתיב.

    • Rabbi Abbahu · Amoraim · Second and third generation Amoraim

      Rabbi Abbahu was a prominent Amora in the Land of Israel, known for his wisdom, humility, and defense of Judaism against heretics.

      Source: Moed Katan 28b · Segment 24 — “א"ר אבהו מנין לאבל שמיסב בראש שנאמר (איוב כט,…

    • Rav Yosef · Third Generation Amoraim

      Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.

      Source: Moed Katan 28b · Segment 17 — “…[בבקעת מגידון] ואמר רב יוסף: אלמלא תרגומיה דהאי קרא,…

    Encyclopedia entries citing this page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Moed Katan 28b

    Open in the reader
    Reverse sources — sages citing this page

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026