Talmud Builders

    Moed Katan 14a

    Back to index

    English translation — Moed Katan 14a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1and one who had been ostracized and the Sages released him from his decree of ostracism; and similarly, one who had vowed not to launder his clothes and he requested from a Sage to dissolve his vow and was released from it on the intermediate days of a Festival.

    2Hand towels; and barbers’ towels, which are used to cover a person having a haircut; and body-drying towels, all of which get quickly soiled, may be laundered on the intermediate days of a Festival. Zavim , men suffering from an impure venereal emission; zavot , women who experience a flow of menstrual-type blood on three consecutive days during a time of the month when they do not expect to experience menstrual bleeding; menstruating women; women who have just given birth; and all others who leave a state of ritual impurity for a state of ritual purity on the intermediate days of the Festival, these people are all permitted to launder their clothes in order to purify themselves. But all other people are prohibited from laundering during the intermediate days of the Festival.

    3GEMARA: The Gemara asks: What is the reason that all other people are prohibited from performing these actions during the intermediate days? Why are these actions not included in the category of actions that are permitted in deference to the Festival?

    4The Gemara answers: As we learned in a mishna ( Taanit 15b): Both the members of the priestly watch whose week it is to serve in the Temple and the members of the non-priestly watch who accompanied the members of the watch to Jerusalem are prohibited from cutting their hair or laundering their clothes during that week. But on the Thursday of that week they are permitted to do so in deference to Shabbat.

    5And Rabba bar bar Ḥana said in the name of Rabbi Elazar: What is the reason that the members of the priestly and non-priestly watch are prohibited from cutting their hair and laundering their clothes? It is in order that they not enter their watch when they are untidy. If it were permitted for them to cut their hair and launder their clothes during the week of their watch, they would leave their haircuts and laundry until the middle of that week and begin their service in a disorderly state. Here, too, ordinary people are prohibited from cutting their hair or laundering their clothes on the intermediate days of a Festival, in order that they complete all necessary preparations beforehand and not enter the Festival when they are untidy.

    6Rabbi Zeira asks: If one lost an item on the eve of a Festival and he was busy searching for it and had no time to cut his hair or launder his clothes before the Festival commenced, can one say that since he was a victim of circumstances beyond his control, which prevented from taking care of these matters prior to the Festival, he is permitted to cut his hair and launder his clothes on the intermediate days of the Festival? Or perhaps since it is not clearly evident to others that he failed to cut his hair or launder his clothes due to unavoidable circumstances, he is not permitted to perform these actions during the Festival week.

    7Abaye said, in answer to this question, that there is a principle of the Sages that applies here. They prohibited the baking of decorated Syrian cakes for Passover, lest people tarry in their preparation of these elaborate cakes and the cakes become leavened. When Baitos ben Zunen wished to prepare the cakes in a way that would not lead to a violation of any prohibition, the Sages nevertheless prohibited it. They explained that were they to permit him to do so, others would say: All the decorated Syrian cakes are forbidden, but the Syrian cakes of Baitos are permitted? This teaches that the Sages do not permit exceptions when the reason for leniency is not clearly evident, like in the case of one who was busy looking for a lost item.

    8Rabbi Zeira retorted: And according to your reasoning, that which Rabbi Asi said that Rabbi Yoḥanan said: Anyone who has only one shirt is permitted to launder it on the intermediate days of a Festival, there too, one should apply the principle that others will say: All the decorated Syrian cakes are forbidden but the Syrian cakes of Baitos are permitted. There, too, it is not clearly evident that the reason for leniency is that one has only one shirt.

    9The Gemara rejects this argument: Wasn’t it already said about this that Mar, son of Rav Ashi, said: His belt is proof for him, as when he launders his only shirt he will have to wear his outer garment tied with his belt so that his body is not exposed, and everyone will understand that he has no other shirt to wear.

    10Rav Ashi taught a different version of this passage, as follows: Rabbi Zeira asks: With regard to a craftsman who lost an item on the eve of a Festival and was busy searching for it, what is the halakha ? Is it permitted for him to launder his clothes and cut his hair on the intermediate days of the Festival because he had been unable to do so before the Festival? The Gemara explains the two sides of the question: Can one say that since he is a craftsman, it is clearly evident why he did not launder his clothes and cut his hair before the Festival, as many people would have come to his place of work and seen that he was busy looking for his lost article? Or perhaps since the special circumstances are not as clearly evident as in those cases in the mishna, it is not permitted for him to cut his hair or launder his clothes during the intermediate days of the Festival. The dilemma shall stand unresolved.

    11§ The mishna taught: One who comes from a country overseas on the intermediate days of a Festival is permitted to cut his hair. The Gemara comments: The mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, as it is taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: One who comes from a country overseas on the intermediate days of a Festival must not shave or cut his hair, due to the fact that he left his home without permission.

    12The Gemara continues to explain the definition and parameters of leaving without permission. Rava said: If one left Eretz Yisrael to travel, all agree that it is prohibited for him to shave during the intermediate days of the Festival because he left on his own initiative, and this is not considered an unavoidable circumstance. If he left for basic sustenance, i.e., due to financial difficulty, all agree that it is permitted for him to shave upon his return because he is regarded as having left due to circumstances beyond his control. They disagree only with regard to the case where he left to earn greater profit, i.e., he had enough to live on in Eretz Yisrael, but he left in order to increase his income. One Sage, Rabbi Yehuda, compares him to one who left to travel, and the other Sage, the Rabbis of the mishna, compare him to one who left for basic sustenance.

    13The Gemara raises an objection from the following baraita : Rabbi Yehuda HaNasi said: The statement of Rabbi Yehuda seems more reasonable in a case when he left without permission, and the statement of the Rabbis seems more reasonable when one left with permission. The Gemara clarifies: What is meant by without permission? If we say that it means that he left to travel, didn’t you say that in this case all agree that it is prohibited for him to cut his hair upon his return? Rather, say that it means that he left for basic sustenance. But didn’t you say that all agree that it is permitted for him to cut his hair in such a case? Rather, it is obvious that it means that he left in search of greater profit.

    14Say the latter clause of the baraita as follows: The statement of the Rabbis seems more reasonable in a case when one left with permission. The Gemara clarifies: What is meant by with permission? If we say that he left for basic sustenance, didn’t you say that all agree that it is permitted for him to cut his hair upon his return? Rather, say that it means that he left for greater profit. But didn’t you say in the first clause that the statement of Rabbi Yehuda seems more reasonable in this case? Therefore, according to Rava’s distinctions, there is an internal contradiction within the baraita .

    15The Gemara resolves the difficulty: This is what Rabbi Yehuda HaNasi is saying: The statement of Rabbi Yehuda seems more reasonable to the Rabbis in the case where one left without permission. And what is meant by without permission? It means a case where one left to travel, as even the Rabbis disagree with Rabbi Yehuda only when one left for greater profit, but when one left to travel they agree with Rabbi Yehuda that it is prohibited for one to shave and cut his hair. And the statement of the Rabbis seems more convincing to Rabbi Yehuda in the case where one left with permission. And what is meant by with permission? It is a case where one left for basic sustenance, as even Rabbi Yehuda disagrees with the Rabbis only when one left for greater profit, but when he left for basic sustenance Rabbi Yehuda concedes to them that it is permitted for him to shave and cut his hair. Therefore, Rabbi Yehuda HaNasi’s intent was not to decide between the opinions of the Rabbis and Rabbi Yehuda but to clarify their dispute.

    16§ Shmuel said: If a baby was born on a Festival and he has long hair that is bothering him, it is permitted to cut his hair on the intermediate days of the Festival, as there is no greater prison than this, the womb of his mother, due to which his hair could not have been cut prior to the Festival. A precise reading of Shmuel’s statement indicates that if the child was born on the Festival, yes, his hair may be cut. However, if he was born before the Festival, but for some reason his hair was not cut, no, it is not permitted to cut it on the intermediate days of the Festival because there was time to do so before the Festival.

    17Rav Pineḥas raised an objection from that which is taught in a baraita : All of those about whom the Sages said: It is permitted to shave and cut his hair on the intermediate days of the Festival, it is also permitted to shave and cut his hair during the days of his mourning. But from this it follows that one who is prohibited from shaving and cutting his hair on the intermediate days of a Festival is also prohibited from shaving and cutting his hair during the days of his mourning.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    גמ' הכי גרסינן ושאר כל אדם מאי טעמא אסורין כדתנן אנשי משמר כו' ואמר רבה בר בר חנה כו' עד כשהן מנוולים - ומאן דמתרשל ולא גילח מקמי רגל ומטי זמן עלייהו לגלח ברגל החמירו רבנן הואיל ולא מזרזי נפשייהו לספר מקמי רגל דלא להוי ברגל מנוולין אם היו מגלחין במועד לא היו מגלחים לפני המועד ונכנסין לרגל כשהן מנוולין:

    אבדה לו אבידהשלא היה לו פנאי לגלח קודם הרגל:

    דלא מוכחא מילתאדלא ידעי כולי עלמא דאנוס היה אלא יאמרו הוא מכוין להשהות עד המועד:

    יאמרו כל הסריקין אסורין וכו'כלומר דבייתוס היה יכול לסרוק חלותיו בלי שהות לפי שהיה לו דפוס ואעפ"כ אסרו משום דאמרי כל הסריקים כו' הכא נמי כיון דלא מיגליא לכולי עלמא אונסיה יאמרו כולי עלמא אסורין לגלח וזה מותר:

    מי שאין לו אלא חלוק אחדנמי לאו מוכחא מילתא לכולי עלמא:

    איזורו מוכיח עליודמי שאין לו אלא חלוק אחד פושטו ומתעטף במקטרינו וחוגרו באיזורו ועומד ומכבס החלוק ומודיע לכל שאין לו אלא חלוק אחד:

    אומןכגון ספר שהכל באים אצלו ערב הרגל ורואים שאבדה לו אבידה ואנוס הוא ואינו יכול לספר עצמו:

    כי הנךדמתניתין דקתני מגלחין דמידע לכל:

    מפני שיצא שלא ברשותכלומר הואיל ולא יצא ברשות אחרים אלא ברצון עצמו לאו אנוס הוא:

    לשוטאם יצא שלא לצורך ולא יצא אלא כדי לשוט בעולם ולראותו וחזר במועד:

    דברי הכל אסורלגלח במועד:

    למזונותשיצא לחזר אחר מזונות שאין לו מזונות וחזר במועד אחריהן דברי הכל מותר לגלח במועד לפי שיצא באונס:

    להרויחאשיש לו נכסים הרבה ויוצא כדי להרויח יותר:

    נראין לי דברי רבי יהודהדאסר בגילוח לבא ממדינת הים כשיצא שלא ברשות:

    ודברי חכמיםהמתירין כשיצא ברשות:

    אילימא לשוטדקאמר רבי נראין דברי ר"י ביצא לשוט דהיינו שלא ברשות הא אמרת וכו' ומאי נראין דברי רבי יהודה הלא שניהם מודים בה אלא פשיטא להרווחא ואשמעינן דנראין לו דברי ר' יהודה שאוסר בגילוח:

    והא נראין דברי רבי יהודה בהאוקשיא דרבי אדרבי דברישא נראה לו דברי ר"י דאסר בהרווחא ובסיפא נראה לו דברי חכמים דמתירין הרווחא אלא ודאי איכא למשמע מהכא דלאו הכי הוא כדקאמרת דבלשוט ובמזונות פליגי:

    ה"קלאו היתר דידיה אשמעינן ולא רואה אני קאמר אלא פלוגתייהו קמ"ל במאי פליגי נראין דברי ר"י האוסר לחכמים וכו':

    קטן הנולד במועדולו שערות גדולים מותר לגלח במועד שער ראשו המצערו:

    שאין לך בית האסורין גדול מזהממעי אמו שהיה שם ואנוס הוא:

    מעיקרא לאדאם נולד קודם הרגל אינו מגלח ברגל הואיל והיה יכול לגלח קודם הרגל:

    מועד קטן 14 עמוד א

    1ומנודה שהתירו לו חכמים, וכן מי שנשאל לחכם והותר.

    2מטפחות הידים ומטפחות הספרים ומטפחות הספג, הזבין והזבות והנדות והיולדות, וכל העולין מטומאה לטהרה הרי אלו מותרין. ושאר כל אדם אסורין.

    Gemara

    3ושאר כל אדם מאי טעמא אסורין?

    4כדתנן: אנשי משמר ואנשי מעמד אסורין לספר ולכבס, ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת.

    5ואמר רבה בר בר חנה אמר ר' אלעזר: מ"ט כדי שלא יכנסו למשמרתן כשהן מנוולין, הכא נמי: כדי שלא יכנסו לרגל כשהן מנוולין.

    6בעי ר' זירא: אבדה לו אבידה ערב הרגל, כיון דאניס מותר, או דלמא כיון דלא מוכחא מילתא לא?

    7אמר אביי, יאמרו: כל הסריקין אסורין, סריקי בייתוס מותרין?!

    8ולטעמיך, הא דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: כל מי שאין לו אלא חלוק אחד מותר לכבסו בחולו של מועד, התם נמי, יאמרו: כל הסריקין אסורין, סריקי בייתוס מותרין!

    9הא אתמר עלה, אמר מר בר רב אשי: איזורו מוכיח עליו.

    10רב אשי מתני, בעי ר' זירא: אומן שאבדה לו אבידה ערב הרגל, מהו? כיון דאומן הוא מוכחא מילתא, או דלמא כיון דלא מוכחא מילתא כי הנך לא? תיקו.

    11ממדינת הים. מתניתין דלא כר' יהודה, דתניא, ר' יהודה אומר: הבא ממדינת הים לא יגלח, מפני שיצא שלא ברשות.

    12אמר רבא: לשוט דברי הכל אסור, למזונות דברי הכל מותר, לא נחלקו אלא להרויחא. מר מדמי ליה כלשוט, ומר מדמי ליה כלמזונות.

    13מיתיבי, אמר ר' נראין דברי ר' יהודה כשיצא שלא ברשות, ודברי חכמים כשיצא ברשות. מאי שלא ברשות? אילימא לשוט והאמרת דברי הכל אסור! ואלא למזונות והאמרת דברי הכל מותר! אלא פשיטא, להרויחא.

    14אימא סיפא: נראין דברי חכמים כשיצא ברשות, מאי ברשות? אילימא למזונות הא אמרת דברי הכל מותר! ואלא להרויחא והא אמרת נראין דברי רבי יהודה בהא!

    15הכי קאמר: נראין דברי ר' יהודה לרבנן כשיצא שלא ברשות, ומאי ניהו לשוט, שאפילו חכמים לא נחלקו עליו אלא להרויחא, אבל לשוט מודו ליה. ונראין דברי רבנן לר' יהודה כשיצא ברשות, ומאי ניהו למזונות, שאפילו רבי יהודה לא נחלק עליהם אלא להרויחא, אבל למזונות מודה להו.

    16אמר שמואל: קטן הנולד במועד מותר לגלח במועד, שאין לך בית האסורין גדול מזה. במועד אין, מעיקרא לא.

    17מתיב ר' פנחס: כל אלו שאמרו מותר לגלח במועד מותר לגלח בימי אבלו. הא אסור לגלח במועד אסור לגלח בימי אבלו.

    Tosafot

    Rashi's opinionWe ask about a professional. People of the city, even though they have no other professional, surely they are forbidden.

    QuestionI am unsure about one was sick and healed, whether he may shave. Is [his Ones] as evident as these [who are permitted in the Mishnah]?

    License: unknown

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    הדרן עלך פרק מי שהפך ואלו מגלחין במועד הבא ממדינת הים ומבית השביה והיוצא מבית האסורין כו'.

    מ"ט כדתנן אנשי משמר ואנשי מעמד אסורין לספר ולכבס ואמרינן מה טעם שלא יכנסו למשמרתן מנוולין דכיון דיודעין דאסורין לכבס אף הן מספרין ומכבסין מקודם ונכנסין מתוקנין ומגוהצין.

    הכא נמי כדי שלא יכנסו לרגל מנוולין.

    בעי ר' ירמיה אבדה לו אבידה ערב הרגל כיון דטרוד הוא באבידתו אנוס הוא ומותר לספר ולכבס במועד או דלמא כיון דלא מוכחא מלתא כמו השביה ובית האסורים לא. ועלתה בתיקו.

    פירוש יאמרו כל הסריקין אסורין כו' הא לגבי מצה בפסח איתמר דאסרו רבנן לעשות מצות סרוקות מפני שהאשה שוהה עליהן ומחמצתן ואמרו בייתוס עושה בדפוס שאין שם שהייה אלא בפעם אחת קובעה בדפוס ונמצאת המצה מצויירת.

    ומתמהינן התם יאמרו כל הסריקין אסורין סריקי בייתוס מותרין מי יודע כי בדפוס נעשו הכא נמי יאמרו הכל אסורין לספר ולכבס וזה האיש מותר אבל מי שאין לו אלא חלוק אחד מותר לכבסו בחולו של מועד.

    כי איזורו מוכיח עליו כלומר כשרואין אדם ערום חגור איזור ורוחץ חלוקו כל רואיו יודעין שאין לו אלא חלוק אחד:

    הבא ממדינת היםמתניתין דלא כר' יהודה דתניא ר' יהודה אומר הבא ממדינת הים לא יגלח מפני שיצא שלא ברשות אמר רבה לשוט פי' לשוט כמטייל וכמשתעשע כלומר שלא לצורך דברי הכל אסור למזונות כלומר יצא למדינת הים ודחוק לבקש מחיה דברי הכל מותר. כי פליגי ר"י וחכמים כשיצא להרויחא פירוש להתעשר כלומר לסחור ולהרויח.

    ר"י מדמי ליה לשוט דהא בכאן מחייתו מצויה ואסיר ורבנן מדמו לה ליוצא בבקשת מזון ומותבינן עליה.

    אמר ר' נראין דברי ר' יהודה שיצא שלא ברשות ונראין דברי חכמים שיצא ברשות ואי אמרינן לא פליגי אלא בהרויחא קשיא דר"י ואמר נראין דברי ר' יהודה בהרויחא מכלל דפליגי רבנן עליה ועוד נראין דברי חכמים אלא פליגי אפי' לשוט. והאמרת לשוט דברי הכל אסור.

    ופרקינן הכי קאמר נראין דברי ר' יהודה לחכמיםומודה להו כשיצא שלא ברשות ומאי ניהו למזונות שאף ר' יהודה לא חלק אלא בהרויחא וקי"ל כסתמא דמתני' דשרי אפי' מאן דנפיק להרויחא וכן אמר הגאון זצ"ל.

    אמר שמואל קטן הנולד ברגל מגלחין אותו במועד אין לך בית אסורין גדול ממעי אמו. איני שאם נולד קודם המועד אסור לגלחו במועד.

    Babylonian Talmud · folio map

    Moed Katan 14a

    Moed Katan 14a. The full printed text of this folio side — 17 numbered segments, about 351 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    גמ' הכי גרסינן ושאר כל אדם מאי טעמא אסורין כדתנן אנשי משמר כו' ואמר רבה בר בר חנה כו' עד כשהן מנוולים - ומאן דמתרשל ולא גילח מקמי רגל ומטי זמן עלייהו לגלח ברגל החמירו רבנן הואיל ולא מזרזי נפשייהו לספר מקמי רגל דלא להוי ברגל מנוולין אם היו מגלחין במועד לא היו מגלחים לפני המועד ונכנסין לרגל כשהן מנוולין:

    אבדה לו אבידה שלא היה לו פנאי לגלח קודם הרגל:

    דלא מוכחא מילתא דלא ידעי כולי עלמא דאנוס היה אלא יאמרו הוא מכוין להשהות עד המועד:

    יאמרו כל הסריקין אסורין וכו' כלומר דבייתוס היה יכול לסרוק חלותיו בלי שהות לפי שהיה לו דפוס ואעפ"כ אסרו משום דאמרי כל הסריקים כו' הכא נמי כיון דלא מיגליא לכולי עלמא אונסיה יאמרו כולי עלמא אסורין לגלח וזה מותר:

    מי שאין לו אלא חלוק אחד נמי לאו מוכחא מילתא לכולי עלמא:

    איזורו מוכיח עליו דמי שאין לו אלא חלוק אחד פושטו ומתעטף במקטרינו וחוגרו באיזורו ועומד ומכבס החלוק ומודיע לכל שאין לו אלא חלוק אחד:

    אומן כגון ספר שהכל באים אצלו ערב הרגל ורואים שאבדה לו אבידה ואנוס הוא ואינו יכול לספר עצמו:

    כי הנך דמתניתין דקתני מגלחין דמידע לכל:

    13 more comments on this page.

    Rashi on Moed Katan 14a · Sefaria

    Tosafot

    Rashi's opinion We ask about a professional. People of the city, even though they have no other professional, surely they are forbidden.

    Question I am unsure about one was sick and healed, whether he may shave. Is [his Ones] as evident as these [who are permitted in the Mishnah]?

    Tosafot on Moed Katan 14a · Sefaria · unknown

    Rabbeinu Chananel

    הדרן עלך פרק מי שהפך ואלו מגלחין במועד הבא ממדינת הים ומבית השביה והיוצא מבית האסורין כו'.

    מ"ט כדתנן אנשי משמר ואנשי מעמד אסורין לספר ולכבס ואמרינן מה טעם שלא יכנסו למשמרתן מנוולין דכיון דיודעין דאסורין לכבס אף הן מספרין ומכבסין מקודם ונכנסין מתוקנין ומגוהצין.

    הכא נמי כדי שלא יכנסו לרגל מנוולין.

    בעי ר' ירמיה אבדה לו אבידה ערב הרגל כיון דטרוד הוא באבידתו אנוס הוא ומותר לספר ולכבס במועד או דלמא כיון דלא מוכחא מלתא כמו השביה ובית האסורים לא. ועלתה בתיקו.

    פירוש יאמרו כל הסריקין אסורין כו' הא לגבי מצה בפסח איתמר דאסרו רבנן לעשות מצות סרוקות מפני שהאשה שוהה עליהן ומחמצתן ואמרו בייתוס עושה בדפוס שאין שם שהייה אלא בפעם אחת קובעה בדפוס ונמצאת המצה מצויירת.

    ומתמהינן התם יאמרו כל הסריקין אסורין סריקי בייתוס מותרין מי יודע כי בדפוס נעשו הכא נמי יאמרו הכל אסורין לספר ולכבס וזה האיש מותר אבל מי שאין לו אלא חלוק אחד מותר לכבסו בחולו של מועד.

    כי איזורו מוכיח עליו כלומר כשרואין אדם ערום חגור איזור ורוחץ חלוקו כל רואיו יודעין שאין לו אלא חלוק אחד:

    הבא ממדינת הים מתניתין דלא כר' יהודה דתניא ר' יהודה אומר הבא ממדינת הים לא יגלח מפני שיצא שלא ברשות אמר רבה לשוט פי' לשוט כמטייל וכמשתעשע כלומר שלא לצורך דברי הכל אסור למזונות כלומר יצא למדינת הים ודחוק לבקש מחיה דברי הכל מותר. כי פליגי ר"י וחכמים כשיצא להרויחא פירוש להתעשר כלומר לסחור ולהרויח.

    4 more comments on this page.

    Rabbeinu Chananel on Moed Katan 14a · Sefaria

    Ritva

    ושאר כל אדם מ"ט אין מגלחין פי' דאע"ג דגלוח מלאכה גמורה היא מ"מ כיון שהיא תקון הגוף ויפוי שלא כצורך אוכל נפש דמי וכדתנן עושה אשה תכשיטיה במועד ואין לך צורך המועד גדול מזה:

    ומהדרי' דטעמ' משום גזרה דרבנן היא וכגון הא דתנן אנשי משמר ואנשי מעמד אסורין לספר ולכבס פי' מי שנכנסו במשמרתן ובחמישי ואילך מותרי' מפני כבוד השבת ולא חיישי' לגזירה דבעי למימר ואמר רבה בר בר חנא מה טעם אסורי' לספר ולכבס כשהן במשמרתן והלא כ"ש שהיה ראוי שיהא מצוה לגלח ולא יהו מנוולים בעבודתם ומהדרי' כדי שלא יכנסו למשמרתם כשהם מנוולים ודוקא בגילוח וכיבוס בגדים גזרו מן הטעם הזה אבל כבוס הראש ורחיצה במרחץ לא נאסר מעול' במועד ודבר ברור הוא הילכך מותר לעשות כל מלאכות דמרחץ לצורך רחיצה במועד:

    אמר ליה יאמרו כל הסריקין פי' אין לנו לחלק בדבר כדי שלא יבואו להתיר לכולן ואין להקשות למה לא נאמר כן בכל השנויין במשנתנו דהת' קלא רבה אית להו וכ"ע ידעי שאסורין גמורין היו ולא אתי לאיחלופי בעלמא:

    ולטעמי' מי שאין לו אלא חלוק א' וכו' פי' בשלמא לדידי באסור קל כזה שאינו אלא גזירה בעלמא לא חששו לטעמא דכל הסדיקי' דה"ל גזרה לגזרה אלא לדידך דאמרת לה הכא נמי וחשבת לה כחדא גזרה אמאי לא אמרי' הכא נמי באידך ופרקי' דהתם מוכח' מילתא לכ"ע דאזודו מוכיח עליו ודומה לכל השנויין במשנתנו:

    מתני' דלא כרבי יהודה דתניא וכו' א"ר בא לשוט דברי הכל וכו' ק"ל אליבא דרבא אמאי לא אוקי' מתני' אפי' לרבי יהודה וכשיצא למזונות וכי תימ' דכיון דפסידא במתני. ותני הבא ממדינת הים בכל אדם משמע הא ליתא דהא מודו רבנן כשיצא לשוט שהוא אסור והנכון דרבה נמי הא אתא לפרושי אגב אורחיה דכיון דמודה רבי יהודה כשיצא למזונו' שפיר מתוקמ' מתני' בהכי אפי' לדידיה:

    לשוט דברי הכל אסור י"מ אותה כפשוטה אפי' כשיצא מארץ ישראל לארץ ישראל או מחוצה לארץ לחוץ לארץ וזה תימה גדול למה קורא אותו שיצא בלא רשות ואי משום דכיון דלשוט או להרויח יצא לא תקנו לו כלום כי היה לו לבוא קודם בשעת הפנאי אין זה נכון בטע' כדי לומר עליו בלשון ר"ל שיוציא שלא ברשות ונראין דברי האומר דמיירי שיצא מא"י לחוץ לארץ וק"ל קרי מדינ' הים וכיוצא לשוט בעלמא איסור' עבד ויוצא שלא ברשות הוא וביוצא למזונו' בהתר יצא וביוצא לסחור' ע"מ לחזור הוא דפליגי דקיימא לן כרבנן שהוא מותר' ומי' ת"ח או אדם חשוב אין לו לצאת ואפילו להרוחה וכיוצא בו והכי מוכח בכל דוכתא:

    אלא להרוחה חדא דהא אמרת נראין דברי רבי יהודה בהרוחה פי' וא"כ קשיא הלכתא אהלכת' וא"ת ואמאי לא פריך נמי היכי קרי ליה מעיקרא יוצא ברשות והשתא קרי ליה יוצא שלא ברשות. וי"ל דכל חד וחד קרי ליה לפום סבריה לרבי יהודה דשרי קרי ליה ברשות ולרבנן דאסרי קרי ליה שלא ברשות:

    ועוד מכלל דפליגי רבנן בלשוט וא"ת ואמאי לא פרכי' הכי כדאוקימנא ברשות דר' יהודה בהרוחה מכלל דפליגי במזונות וי"ל דהא קא פריך בהדיא אם למזונות דברי הכל מותר ואם לשוט דברי הכל אסור:

    2 more comments on this page.

    Ritva on Moed Katan 14a · Sefaria

    Meiri

    הבא ממדינת הים וכו' כמו שפירשנו בענין גלוח וכן המנודה שהמנודה אסור בתכבוסת וכן הנשאל לחכם כגון שנשבע שלא לכבס הכל כדרך שפירשנו בגלוח ומטפחות הידים ר"ל אותן שמנגבין בהם את הידים בשעת אכילה ומטפחות הספרים פי' אותם שהספר מניח על כתפו של מתגלח לקבל השער וכשהוא מגלח במועד אלו שהותר לו לגלחן רשאי הוא לכבסה מפני שנתלכלכה מערב יום טוב על ידי המתגלחים ויש גורסין מטפחות סופרים והוא שהיו פורסין סדינים של צמר על הספסלים להניח שם קונדריסיהון שלא ימחק הכתב מהם והם מתלכלכין תמיד על ידי השמן ששונין לאורו בלילה ועל דרך זה אמרו בתלמוד המערב מטפחות סופרים אין מכבסין אותם במי רגלים מפני הכבוד אבל מכבסין אותם בנתר ובבורית הרי שהיה צריך להם לכבסם בדברים המעבירים את הכתם וכן יש גורסין מטפחות ספרים כלומר מטפחות שגוללין בהם את הספרים וידי אדם ממשמשות בהן בכל שעה:

    ומטפחות הספג והיא מטפחת שהאדם מתעטף בה כשהוא יוצא מבית המרחץ לספוג המים שעל בשרו ולנגב את בשרו והוא מתלכלך תמיד ואדם צריך לכבסו אע"פ שנתכבס מערב יום טוב וכן כלם ופי' בגמ' בכל אלו אפי' היו של צמר שאלו של פשתן לא סוף דבר באלו אלא אף כל כלי פשתן מותר לכבסן במועד:

    זבין וזבות נדות ויולדות בגדיהן מתלכלכין תמיד ומותרין לכבס וכל שכן אם הן צריכין להן להחליפם בספירת שבעה נקיים כגון זב וזבה בזמן שהיו נוהגין כדין נדה דאוריתא או נדה ויולדת בזמן הזה:

    וכל העולין מטומאה לטהרה פי' אותם שהטעינתם תורה כבוס בגדים בטהרתם כגון מצורע וטמא מת ופי' בגמ' שבכלן אם היה פנאי מערב יום טוב לגלח ולא גלחו אסורין לגלח חוץ מהנזיר והמצורע שאע"פ שהיה להם פנאי לגלח ולא גלחו מותרין כמו שיתבאר בגמרא:

    זהו ביאור המשנה וכלה הלכה פסוקה היא אלא שיש בקצת ענינים שבה תנאים כמו שיתבאר ודברי' שנכנסו תחת משנה זו בגמרא אלו הן:

    אנשי משמר ואנשי מעמד אסורין לספר ולכבס בתוך שבוע שלהם ועקר איסורם כדי שלא יכנסו לתוך משמרתם כשהן מנוולים ומ"מ הקלו להם להסתפר בחמשי מפני כבוד השבת וכל שכן בששי אלא שלא היו נוהגין לספר בששי מפני הטורח והותר להם מה שלא הותר כן לשום אדם בחולו של מועד ונראה לי טעם בדבר מפני שהמשמר זמנו קבוע לעולם ליכנס במוצאי שבת ואין הדבר מצוי להשהות עצמו לתוך משמרתו אחר שצריך לשהות במשמרתו ממוצאי שבת עד חמשי אבל בשאר הנזכרים שמא יזדמן חמשי יום ראשון לחול המועד או סמוך לו ומתוך שאין שהייתו מרובה נוח לו לשהות עצמו ומתוך כך הוא נאסר בכל וי"מ בה טעם אחר לומר שבאנשי משמר לא נאסרה להם מלאכה כלל ולא נאסר הגלוח להם אלא מקנס גמור שמא יכנסו למשמרתם מנוולים אבל חול המועד יש שם איסור מלאכה ואע"פ שעקר האיסור בגלוח וכבוס מתורת קנס מ"מ הואיל ונאסרו נעשו כשאר מלאכות האסורות בו שאין חמשי מתירתן ויראה לי גם כן שאף אחד שבמשמר שנאנס אונס הידוע כגון אלו הנזכרים במשנתנו שמותר להסתפר וכבר ביארנו ענין משמר ומעמד במסכת תענית:

    מי שהיה טריד מערב יום טוב בעסקי ממון בדבר ששעתו עוברת לו ולא ספר מערב יום טוב מתוך טרדתו כגון שאבדה לו אבדה וטרח לחזר אחריה הואיל ואין אונס זה ניכר לכל אסור לספר במועד ומ"מ מי שאין לו אלא חלוק אחד מותר לכבסו במועד שהרי אף אם כבסם מערב יום טוב צריך הוא לחזור ולכבסה מצד הזיעה ומתוך כך אפי' לא כבסה מערב יום טוב רשאי הוא לכבסה במועד אע"פ שאין אונס שלו נראה וניכר לכל מ"מ ניכר הוא לכל שאזורו מוכיח עליו ר"ל שמי שאינו לובש חלוק מהדק את אזורו כדי להדביק את הבגד לבשרו מתוך שחסר חמו והכל מכירין באנסו הא מ"מ אם היו לו שתים אסור שהיה לו לכבס שתיהן מערב יום טוב:

    עיר שלא היה שם אלא ספר אחד ונאנס אותו הספר ולא יכול לספר מערב יום טוב אם היה אונס הניכר להדיא כגון שקפץ עליו חולי או כיוצא בזה מותרין לספר [בין הוא מותר לספר ואנשי העיר להסתפר] אבל אם מחמת אונס שאינו נכר להדיא כגון שנאבדה לספר אבדה וטרח הספר אחריה וכיוצא בזה אע"פ שכל העם יודעין את האונס מחמת שבאו שם להסתפר ולא מצאוהו וחקרו על ענינו זו היא שנשאלה בסוגיא זו ונשארה בתיקו ומתוך כך פסקו בה רוב פוסקים לחומרא ואסור להסתפר ומ"מ יש פוסקין בה להקל כדין כל ספק סופרים:

    2 more comments on this page.

    Meiri on Moed Katan 14a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפרש"י בד"ה אומן כו' לספר עצמו הס"ד ואחר כך מ"ה כי הנך כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה ומנודה וכו' מוקי לה כשבא בח"ה א"נ כו' עכ"ל ברא"ש כתבו בחד תירוצא ונראה לפרש דבריהם כשבא זמן התרת הנדר בח"ה כגון שנדר לפני המועד דמהיום לא יגלח אם ממועד ואילך יאכל פירות דלא חל הנדר להתירו עד ח"ה ודו"ק:

    בא"ד י"ל דה"ק כו' מטומאה לטהרה אז דוקא שעולין כו' כצ"ל וחד תירוצא הוא וק"ל:

    Chidushei Halachot on Moed Katan 14a · Sefaria

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger

    מתני', והנזיר והמצורע מטומאתו לטהרתו [מגלח ברגל] הקשו בתוס' מאי קמ"ל, וכתבו דס"ד דאסור שלא ישהו קרבנותיהן, ואי מיירי בשלא היה להן פנאי י"ל דהכי קאמר דנזיר ומצורע העולין מטומאה לטהרה דוקא שעולין עתה, אבל עלו קודם רגל אסורין. מבואר דתחלת דבריהם לפי הצד דמיירי גם ביש פנאי. וקשה לי, הא ממילא הוי חידוש דאף דליכא אונס דהיו יכולין לגלח מקודם שריא. וגם מהו זה שכתבו דס"ד דאסור שלא ישהו, הא אסור בפשוטו, כיון דיש שהות לגלח קודם הרגל, אלא דטעמא דשרי שלא ישהו ויאחרו עוד קרבנם כדאיתא לקמן (דף יז ע"ב):

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Moed Katan 14a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Moed Katan, daf 14, Amud Aleph, about 351 words in 17 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 17 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 19 words

      Opens “ומנודה שהתירו לו חכמים, וכן מי שנשאל…”

    2. Segment 221 words

      Opens “מטפחות הידים ומטפחות הספרים ומטפחות הספג, הזבין…”

    3. Segment 37 words

      Opens “גמ׳ ושאר כל אדם מאי טעמא אסורין?…”

    4. Segment 413 words

      Opens “כדתנן: אנשי משמר ואנשי מעמד אסורין לספר…”

    5. Segment 523 words

      Opens “ואמר רבה בר בר חנה אמר ר'…”

      Named: רבה.

    6. Segment 618 words

      Opens “בעי ר' זירא: אבדה לו אבידה ערב…”

      Named: רב הרגל.

    7. Segment 79 words

      Opens “אמר אביי, יאמרו: כל הסריקין אסורין, סריקי…”

      Named: אביי.

    8. Segment 829 words

      Opens “ולטעמיך, הא דאמר רבי אסי אמר רבי…”

      Named: רבי אסי, רבי יוחנן.

    9. Segment 911 words

      Opens “הא אתמר עלה, אמר מר בר רב…”

      Named: רב אשי.

    10. Segment 1028 words

      Opens “רב אשי מתני, בעי ר' זירא: אומן…”

      Named: רב אשי, רב הרגל.

    11. Segment 1119 words

      Opens “ממדינת הים. מתניתין דלא כר' יהודה, דתניא,…”

    12. Segment 1222 words

      Opens “אמר רבא: לשוט דברי הכל אסור, למזונות…”

      Named: רבא.

    13. Segment 1332 words

      Opens “מיתיבי, אמר ר' נראין דברי ר' יהודה…”

    14. Segment 1425 words

      Opens “אימא סיפא: נראין דברי חכמים כשיצא ברשות,…”

      Named: רבי יהודה.

    15. Segment 1546 words

      Opens “הכי קאמר: נראין דברי ר' יהודה לרבנן…”

      Named: רבי יהודה.

    16. Segment 1618 words

      Opens “אמר שמואל: קטן הנולד במועד מותר לגלח…”

      Named: שמואל.

    17. Segment 1721 words

      Opens “מתיב ר' פנחס: כל אלו שאמרו מותר…”

    Sages named on this page

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Moed Katan 14a · Segment 16 — “אמר שמואל: קטן הנולד במועד מותר לגלח במועד, שאין…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Moed Katan 14a · Segment 7 — “אמר אביי, יאמרו: כל הסריקין אסורין, סריקי בייתוס מותרין?!

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Moed Katan 14a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026