Talmud Builders

    Moed Katan 10a

    Back to index

    English translation — Moed Katan 10a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1§ It was taught in the mishna: A layman, who is not a skilled tailor, may sew in his usual manner on the intermediate days of a Festival. The Gemara asks: What are the circumstances in which an individual is considered a layman? The Sages of the school of Rabbi Yannai said: Anyone who cannot deftly pull a full needle of stiches through the fabric at the same time is considered a layman. Rabbi Yosei bar Ḥanina said: Anyone who cannot form a straight seam on the hem [ ḥefet ] of his shirt is considered a layman.

    2§ It was further taught in the mishna: A craftsman, however, may form only temporary stitches [ makhliv ]. The Gemara asks: What is meant by forming temporary stitches? Rabbi Yoḥanan said: He does not sew all the stitches that are necessary, but rather he skips certain stitches in the middle (Rabbeinu Hananel). Rabba bar Shmuel said: He sews stitches that are like the teeth of a dog. He does not sew all the stitches in a straight line, so that they resemble the teeth of a dog, which also are not straight.

    3§ It was also taught in the mishna: One may interweave the cords attached to the frame of a bed. Rabbi Yosei says: One may only tighten the cords. The Gemara asks: What is meant by interweaving, and what is meant by tightening? When Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said: Rabbi Ḥiyya bar Abba and Rabbi Asi disagree about the matter, and both of them reported their opinions in the name of Ḥizkiyya and Rabbi Yoḥanan. One Sage said: Interweaving involves placing and tying the cords of the bed both lengthwise and widthwise, whereas tightening means arranging the cords only lengthwise and not widthwise. And one Sage said: Interweaving involves arranging the cords only lengthwise and not widthwise, while tightening means that if a cord became loose, he may tighten it but he may not tie any new cords.

    4The Gemara asks: Is that so? Didn’t Rav Taḥlifa bar Shaul teach the following baraita : And both Rabbi Meir and Rabbi Yosei agree that one may not braid cords anew on the intermediate days of a Festival? Granted, according to the one who said that interweaving means tying the cords lengthwise and widthwise, and tightening means tying them only lengthwise and not widthwise, this explanation is consistent with that which Rav Taḥlifa taught: And they both agree that one may not braid cords anew, as even though one is permitted to arrange the cords of the bed, he is not permitted to produce new cords.

    5However, according to the one who said that interweaving means tying the cords only lengthwise and not widthwise, while tightening means that if a cord became loose, he may tighten it, there is a difficulty. Now that you said that tying the cords lengthwise and widthwise, no, it is not permitted even though the cords are readily available, is it necessary to say that braiding cords anew is prohibited? The Gemara comments: Indeed it is difficult.

    6Rav Naḥman bar Yitzḥak said to Rabbi Ḥiyya bar Avin: Is there one who says that interweaving means tying the cords lengthwise, but not widthwise? Didn’t we learn in a mishna ( Kelim 16:1) that Rabbi Meir says: A bed is considered a utensil and becomes susceptible to ritual impurity from when one interweaves three rows of meshes in it, i.e., three rows lengthwise and widthwise? It is clear from here that interweaving a bed involves tying its cords lengthwise and widthwise.

    7Rather, when Ravin came from Eretz Yisrael to Babylonia he stated a different version of the tradition: With regard to interweaving, everyone agrees that it is referring to tying the cords of a bed lengthwise and widthwise. When they disagree it is only about the meaning of tightening. One Sage holds that tightening means arranging the cords only lengthwise and not widthwise. And one Sage holds that it means that if a cord became loose, he may tighten it.

    8The Gemara raises an objection from the following baraita : One may interweave the cords attached to the frame of a bed on the intermediate days of a Festival, and needless to say one may tighten those cords; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yosei says: One may only tighten the ropes but not interweave them. And some say: One may not tighten them at all.

    9Granted, according to the one who said that tightening means tying the cords only lengthwise and not widthwise, this is why the opinion presented as: Some say, comes to disagree and says that one may not tie the cords at all, even only lengthwise. However, if the cords became loose, all agree that they may be tightened. But according to the one who said that tightening means that if a cord became loose he may tighten it, then according to the opinion presented here as: Some say, may he not even tighten the cords of his bed? How, then, would he be able to sleep on it?

    10The Gemara answers: Yes, indeed, according to this opinion, it is prohibited even to tighten the cords of one’s bed. Since it is possible for him to fill the depression in his bed with clothing, so that he can sleep there, he may not exert himself during the week of the Festival and fix the bed in a more permanent manner.

    11MISHNA: One may set up an oven, a stove, and a mill on the intermediate days of a Festival. Rabbi Yehuda says: One may not chisel millstones for the first time on the intermediate days of a Festival.

    12GEMARA: The Gemara asks: What is meant by chiseling millstones? Rav Yehuda said: Cutting grooves into the millstones. As the millstones wear down over time and become smooth, one must occasionally cut grooves into the stones so that they can grind properly. Rav Yeḥiel said: Cutting out an eyehole in the upper millstone, through which the grain can pass, so that it can be ground between the two millstones.

    13The Gemara raises an objection from a baraita : One may set up an oven and a stove on the intermediate days of a Festival, provided that he does not fully complete the labor; this is the statement of Rabbi Eliezer. But the Rabbis say: He may even complete the labor. Rabbi Yehuda says in the name of Rabbi Eliezer: One may set up a new millstone and one may chisel an old millstone. And some say: One may not chisel a millstone at all.

    14Granted, according to the one who said that chiseling a millstone means cutting grooves into the millstones, this is how you can find this activity relevant to an old mill. But according to the one who said it means cutting out an eyehole, why does an old millstone need an eyehole to be cut out? It must have one already. The Gemara answers: This is referring to a case where he wants to widen the hole a little more.

    15The Gemara relates that Rav Huna once heard a certain man cutting grooves into his millstone on the intermediate days of a Festival. He said: Who is this? May his body be desecrated, for he desecrates the intermediate days of a Festival. The Gemara comments: Rav Huna holds in accordance with the statement cited as: Some say, that one is not permitted to roughen his millstones at all.

    16Rav Ḥama taught as follows: One may cut grooves into millstones on the intermediate days of a Festival. In the name of Rabbi Meir he said: Even with regard to the horse that one rides upon and the donkey that he rides upon, he is permitted to trim their hooves on the intermediate days of a Festival so that they do not suffer when they walk.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    תופר כדרכובחולו של מועד:

    היכי דמי הדיוטשאינו אומן שתופר כדרכו:

    מלא מחט בבת אחתשאינו יכול ללקוט נימי התפירה של חלוק כדי לתפור כשהוא תופר תוחב תחיבות הרבה כמלא אורך המחט ואח"כ מושכה מן הבגד ונמצאו תפירות הרבה במשיכה אחת והיודע לעשות כן אומן הוא:

    שאינו יכול לכוין אימרא בחפת חלוקושאינו יודע לתחוב אותו בגד עב שעושין ממנו אימרא בחפת חלוקו אלא שבמקום אחד מקצרו ובמקום אחד מרחיבו:

    האומןהחייט מכליב:

    מפסיעשאינו תופר ביושר אלא מפזר התפירה ולהכי קרי מכליב שדומין תחובי המחט לשיני הכלב רחוקות זו מזו כשיני הכלב:

    כלבתאשאינו תופר כדרכו תוחב זה בסמוך זה אלא שתוחב המחט פעם אחת למעלה ופעם אחת למטה ולהכי קרי ליה כלבתא דהכי קיימי שיני הכלב שן אחד גבוה מחבירו:

    מסרגין שתי וערבשאורגין מטה של חבלים בשתי וערב:

    שתי בלא ערבשמותח השתי ואינו אורג בה הערב:

    שאם היה רפויזה שנארג ימים רבים והיו החבלים רפויין ותלוין למטה שאינן מתוחין ממתחן:

    ושויןרבי מאיר ור' יוסי:

    שאין מפשילין חבלים לכתחלהשאין גודלים חבלים לכתחלה:

    המטהלעולם אינה מקבלת טומאה עד שיסרג בה ג' בתי נירין שהשתי כבר מתוח ואורג בה שלשה בתי נירין דערב אלמא דמסרגין קרי שתי וערב:

    היינו דאתו יש אומרים לאפלוגידאפילו שתי בלא ערב לא מצי:

    ממתח נמי לאבתמיה אתו יש אומרים למיסר נמי מתוחי ואמאי הא לא קעביד מלאכה ואי לא עביד הכי לא מצי למיזגא עלה:

    איןודאי אתו יש אומרים למיסר נמי מתוחי משום דהואיל ואפשר למלייה למטה במאני עד לעיל והדר מצי למירמא עלייהו כרים וכסתות למיזגא עלייהו:

    לא טרחינןדהוי טורח דלא צריך:

    מתני' מעמידין תנור וכיריםשעושין אותם לכתחלה כדאמרינן לקמן תנור תוכו חלול מקום שפיתת שתי קדירות כירה מקום שפיתת קדירה אחת:

    מכבשיןבגמ' מפרש:

    גמ' מנקר ריחיאשכשהיא ישנה וחלקה ואין החטין יכולין לפרך מנקרין אותה חותכין אותה כדי שלא יהא שוה כדי שיפרכו החטין תחתיה:

    בת עינאנקב שעושין באמצע הריחים שהתבואה נופלת לתוכה:

    היינו דמשכחת לה בישנהלפי שהישנה צריכה לכך שכבר היא חלקה לפי שתדיר היא טוחנת:

    אלא למאן דאמרדמכבשין היינו בת עינא ישנה בת עינא למה והלא כבר אית לה בת עינא שכבר היא ישנה מלטחון ואי לא הוי לה בת עינא לא מצי למיטחן:

    כגון דבעי לארווחיהאי בת עינא טפי וכי האי גוונא משכחת לה בישנה:

    מנקר ריחיאבישנה:

    איתחיל גופיהיתחלל גופו:

    מותר ליטוללהן צפרנים כדרך העושין עכשיו לסוסים שלנו דאי לא עביד ליה הכי הוה ליה צערא ולא מצי אזיל:

    מועד קטן י עמוד א

    1ההדיוט תופר כדרכו. היכי דמי הדיוט? אמרי דבי רבי ינאי: כל שאינו יכול להוציא מלא מחט בבת אחת. רבי יוסי בר חנינא אמר: כל שאינו יכול לכוין אימרא בחפת חלוקו.

    2והאומן מכליב. מאי מכליב? רבי יוחנן אמר: מפסיע. רבה בר שמואל אמר: שיני כלבתא.

    3מסרגין את המטות. מאי ״מסרגין״ ומאי ״ממתחין״? כי אתא רב דימי אמר: פליגי בה ר' חייא בר אבא ור' אסי, ותרוייהו משמיה דחזקיה ור' יוחנן חד אמר: מסרגין שתי וערב, וממתחין שתי בלא ערב. וחד אמר: מסרגין שתי בלא ערב, וממתחין שאם היה רפוי, ממתחו.

    4איני? והא תני רב תחליפא בר שאול: ושוין שאין מפשילין חבלים לכתחלה. בשלמא למאן דאמר מסרגין שתי וערב, וממתחין שתי בלא ערב, היינו דקתני רב תחליפא בר שאול: ושוין שאין מפשילין חבלים לכתחלה.

    5אלא למאן דאמר מסרגין שתי בלא ערב, ממתחין שאם היה רפוי היה ממתחו. השתא שתי וערב אמרת לא חבלים לכתחלה מיבעיא?! קשיא.

    6א"ל רב נחמן בר יצחק לרבי חייא בר אבין: מי איכא למאן דאמר מסרגין שתי בלא ערב? והתנן, רבי מאיר אומר: המטה משיסרוג בה שלשה בתים!

    7אלא, כי אתא רבין אמר: במסרגין כולי עלמא לא פליגי דשתי וערב, אלא כי פליגי בממתחין. מר סבר ממתחין שתי בלא ערב, ומר סבר: שאם היה רפוי ממתחו.

    8מיתיבי: מסרגין את המטה, ואין צריך לומר שממתחין, דברי ר' מאיר. ר' יוסי אומר: ממתחין, אבל לא מסרגין. וי"א אין ממתחין כל עיקר.

    9בשלמא למאן דאמר ממתחין שתי בלא ערב, היינו דאתו יש אומרים לאיפלוגי. אלא למאן דאמר שאם היה רפוי ממתחו, ליש אומרים ממתחו נמי לא?

    10אין, כיון דאפשר לממלייה במאני לא טרחינן.

    Mishna

    11מעמידין תנור וכירים וריחים במועד. ר' יהודה אומר: אין מכבשין את הריחים בתחילה.

    Gemara

    12מאי מכבשין? רב יהודה אמר: מנקר ריחיא. רב יחיאל אמר: בת עינא.

    13מיתיבי: מעמידין תנור וכירים במועד, ובלבד שלא יגמור מלאכתן, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: אף יגמור. רבי יהודה אומר משמו: מעמידין את החדשה, ומכבשין את הישנה. ויש אומרים: אין מכבשין כל עיקר.

    14בשלמא למאן דאמר מכבשין מנקר ריחיא היינו דמשכחת לה בישנה, אלא למאן דאמר בת עינא ישנה בת עינא למה לה? כגון דקא בעי לארווחי טפי פורתא.

    15רב הונא שמעיה לההוא גברא דקא מנקר ריחיא בחולא דמועדא, אמר: מאן האי? איתחיל גופיה דקא מחיל חולא דמועדא. סבר לה כיש אומרים.

    16דרש רב חמא: נוקרין ריחים במועד. משום רבי מאיר אמר: אפילו סוס שרוכב עליו וחמור שרוכב עליו (ומותר) ליטול צפרנים בחולו של מועד,׃

    Tosafot

    ההדיוט תופר כדרכונראה דוקא לצורך המועד אבל בחנם למה יתירו אפילו על ידי שינוי מיהו לא איירי בדבר האבד דהיכא דאיכא דבר האבד קיימא לן כר' יוסי דאין מצריך שינוי בדבר האבד והיכא דבגדיו או מנעליו מקורעין ואם יניח אותן עד לאחר מועד יתקלקלו ראיתי רבותי שאין מקילין כלל להתיר אפילו על ידי נכרי כדאמרינן לקמן (מועד קטן דף יב.) כל שאינו עושה אינו אומר לנכרי ועושה ושמא לא היו חושבים אותו דבר האבד או שמא אין כל דבר האבד מותר בלא שינוי דבפ' מקום שנהגו (פסחים דף נה:) משמע דוקא עולי רגלים מתקנין מנעלים במועד:

    במסרגין כולי עלמא לא פליגי דשתי וערבתימה היאך מותר לעשות מלאכה כי האי בלא שינוי:

    ממתוחי נמי לאבלאו הכי נמי נראה דמצי לאקשויי היכי קאמר ר' יוסי שאם היה רפוי ממתחו אבל לא מסרגין שתי וערב הא אפילו בשתי בלא ערב אסור:

    כיון דאפשר למלויי במאנימשמע דאין מותר אלא לצורך המועד:

    ה"ג רבי יהודה אומר אין מכבשין את הריחים בתחילהובחדשה קאמר דהא בגמרא מתיר ישנה ואין נראה לומר דבגמ' דמתיר ישנה משום ר' אליעזר קאמר והא משמיה דידיה כי למה נדחוק לעשות מחלוקת חנם ועוד דלכתחילה משמע חדשה ואם תאמר כבוש מאן דכר שמיה י"ל תנא קמא אמר מעמידין ובחדשה קאמר ומשמע אפילו כבוש ור' יהודה אוסר בכבוש ואית דגריס ר' יהודה אומר מכבשין את הריחים ולא גרס לכתחילה והיא היא אבל עתה קשיא יותר כבוש מאן דכר שמיה תנא קמא נמי שרי יש לומר דת"ק שרי העמדה בעלמא שאין זה בנין גמור וה"ה דאסר כבוש בין בחדשה בין בישנה ור' יהודה שרי כבוש בישנה וגירסא ראשונה נראה לרבי ומעמידין נראה דוקא העמדה דתנור אין זה בנין בתחילה אלא הוא עשוי כבר אבל אינו מחובר בקרקע וצריך לחברו ולטפלו בארץ כדמפרש בפרק כל הכלים (שבת דף קכה.) אי נמי כי ההוא דפ' המביא כדי יין (ביצה לד.) גבי תנור דבי"ט אין סכין אותו ואין טשין אותו במטלית וכו' הכא במועד שרי ולקמן בשמעתין נמי קאמר ושוין שאין גודלים תנור בתחילה ובירושלמי תני ר' חלפתא ובלבד שלא יגלחנו בתחילה ופירש בתוספ' דלא ידע מאי גילוח ול"נ דגרסינן שלא יגדלנו:

    סוס שרוכב עליופי' בתוספת לצורך המועד משמע שאסור לרכוב בחנם:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    ההדיוט תופר כדרכו בתלמו"ד א"י מפור"ש לפיכ"ך כתבנ"ו והנחנ"ו ז"הדבי ר' ינאי אמרי כדרכו ממלא את המחט. מכליב אחת אחת ר' יוחנן א' כדרכו (אפי') אחת אחת. מכליב. מפסיע. כלומר מדלג. מתני' מסייע לר' יוחנן הרצענין מכלבין במועד אין תימר חדא חדא היינו אורחייהו כך היא אומנותן של מפסע. ר' יוסי ב"ר חנינא אומר המזווג את האמריות זהו אומן וכל מי שאינו מזווג אינו אומן א"ר סימון הדיוט תופר כיסין כיסין.

    מסרגין את המטותר' יוסי אומר ממתחין. ר' חייא בר אבא ור' אמי פליגי תרוייהו משום דחזקיה ור' יוחנן (אמרו) חד אמר מסרגין כגון אריגה שתי וערב ממתחין שתי בלא ערב. וחד אמר מסרגין שתי בלא ערב.

    ממתחין שאם היה רפוי ממתחואיני והתני ר' חלפתא בן שאול ושוין פי' ת"ק ור' יוסי שאין מפשילין חבלים לכתחלה.

    ומתמה רב נחמן בר יצחק מי איכא מ"ד מסרגין שתי בלא ערבוהתנן ר"מ אומר המטה משיסרוג בה שלשה בתים מי אפשר לעשות בית בלא שתי וערב אלא כ"ע מסרגין שתי וערב כי פליגי בממתחין. ולא איפשיט לן בהדיא האי מיתוח מה הוא אי שתי בלא ערב. או אם היה רפוי ממתחו. אפשר למימליא במני. אפשר למלאות רפיון חבלי המטה בכסתות הרבה:

    [מתני'] מעמידין תנור וכירים במועד ר"י אומר אין מכבשין את הריחים במועד בתחלה.

    מאי מכבשיןרב יהודה אמר מנקר ריחיא פי' כיון שיעמדו הריחים מלטחון מנקרין בהן נקרין קטנים כמין חידודין כדי לטחון במהרה רב יחיאל אמר בת עינא. ומקשינן עליה דרב יחיאל ומפרק כגון דנקרה ובעי לארווחי בי טפי רב הונא שמע לההוא גברא דהוה מנקר ריחיא בחולו של מועד אמר מאן האי דמחיל י"ט ליתחיל גופיה.

    ורב הונא סבר לה כי"א דאמרו אין מכבשין כל עיקר.

    דרש רב חמא נוקרין ריחים בחולו של מועד משום רבינו אמרו אפי' סוס שרוכב עליו וחמור שרוכב עליו מותר ליטול צפרניו.

    Babylonian Talmud · folio map

    Moed Katan 10a

    Moed Katan 10a. The full printed text of this folio side — 16 numbered segments, about 383 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    תופר כדרכו בחולו של מועד:

    היכי דמי הדיוט שאינו אומן שתופר כדרכו:

    מלא מחט בבת אחת שאינו יכול ללקוט נימי התפירה של חלוק כדי לתפור כשהוא תופר תוחב תחיבות הרבה כמלא אורך המחט ואח"כ מושכה מן הבגד ונמצאו תפירות הרבה במשיכה אחת והיודע לעשות כן אומן הוא:

    שאינו יכול לכוין אימרא בחפת חלוקו שאינו יודע לתחוב אותו בגד עב שעושין ממנו אימרא בחפת חלוקו אלא שבמקום אחד מקצרו ובמקום אחד מרחיבו:

    האומן החייט מכליב:

    מפסיע שאינו תופר ביושר אלא מפזר התפירה ולהכי קרי מכליב שדומין תחובי המחט לשיני הכלב רחוקות זו מזו כשיני הכלב:

    כלבתא שאינו תופר כדרכו תוחב זה בסמוך זה אלא שתוחב המחט פעם אחת למעלה ופעם אחת למטה ולהכי קרי ליה כלבתא דהכי קיימי שיני הכלב שן אחד גבוה מחבירו:

    מסרגין שתי וערב שאורגין מטה של חבלים בשתי וערב:

    19 more comments on this page.

    Rashi on Moed Katan 10a · Sefaria

    Tosafot

    ההדיוט תופר כדרכו נראה דוקא לצורך המועד אבל בחנם למה יתירו אפילו על ידי שינוי מיהו לא איירי בדבר האבד דהיכא דאיכא דבר האבד קיימא לן כר' יוסי דאין מצריך שינוי בדבר האבד והיכא דבגדיו או מנעליו מקורעין ואם יניח אותן עד לאחר מועד יתקלקלו ראיתי רבותי שאין מקילין כלל להתיר אפילו על ידי נכרי כדאמרינן לקמן (מועד קטן דף יב.) כל שאינו עושה אינו אומר לנכרי ועושה ושמא לא היו חושבים אותו דבר האבד או שמא אין כל דבר האבד מותר בלא שינוי דבפ' מקום שנהגו (פסחים דף נה:) משמע דוקא עולי רגלים מתקנין מנעלים במועד:

    במסרגין כולי עלמא לא פליגי דשתי וערב תימה היאך מותר לעשות מלאכה כי האי בלא שינוי:

    ממתוחי נמי לא בלאו הכי נמי נראה דמצי לאקשויי היכי קאמר ר' יוסי שאם היה רפוי ממתחו אבל לא מסרגין שתי וערב הא אפילו בשתי בלא ערב אסור:

    כיון דאפשר למלויי במאני משמע דאין מותר אלא לצורך המועד:

    ה"ג רבי יהודה אומר אין מכבשין את הריחים בתחילה ובחדשה קאמר דהא בגמרא מתיר ישנה ואין נראה לומר דבגמ' דמתיר ישנה משום ר' אליעזר קאמר והא משמיה דידיה כי למה נדחוק לעשות מחלוקת חנם ועוד דלכתחילה משמע חדשה ואם תאמר כבוש מאן דכר שמיה י"ל תנא קמא אמר מעמידין ובחדשה קאמר ומשמע אפילו כבוש ור' יהודה אוסר בכבוש ואית דגריס ר' יהודה אומר מכבשין את הריחים ולא גרס לכתחילה והיא היא אבל עתה קשיא יותר כבוש מאן דכר שמיה תנא קמא נמי שרי יש לומר דת"ק שרי העמדה בעלמא שאין זה בנין גמור וה"ה דאסר כבוש בין בחדשה בין בישנה ור' יהודה שרי כבוש בישנה וגירסא ראשונה נראה לרבי ומעמידין נראה דוקא העמדה דתנור אין זה בנין בתחילה אלא הוא עשוי כבר אבל אינו מחובר בקרקע וצריך לחברו ולטפלו בארץ כדמפרש בפרק כל הכלים (שבת דף קכה.) אי נמי כי ההוא דפ' המביא כדי יין (ביצה לד.) גבי תנור דבי"ט אין סכין אותו ואין טשין אותו במטלית וכו' הכא במועד שרי ולקמן בשמעתין נמי קאמר ושוין שאין גודלים תנור בתחילה ובירושלמי תני ר' חלפתא ובלבד שלא יגלחנו בתחילה ופירש בתוספ' דלא ידע מאי גילוח ול"נ דגרסינן שלא יגדלנו:

    סוס שרוכב עליו פי' בתוספת לצורך המועד משמע שאסור לרכוב בחנם:

    Tosafot on Moed Katan 10a · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    ההדיוט תופר כדרכו בתלמו"ד א"י מפור"ש לפיכ"ך כתבנ"ו והנחנ"ו ז"ה דבי ר' ינאי אמרי כדרכו ממלא את המחט. מכליב אחת אחת ר' יוחנן א' כדרכו (אפי') אחת אחת. מכליב. מפסיע. כלומר מדלג. מתני' מסייע לר' יוחנן הרצענין מכלבין במועד אין תימר חדא חדא היינו אורחייהו כך היא אומנותן של מפסע. ר' יוסי ב"ר חנינא אומר המזווג את האמריות זהו אומן וכל מי שאינו מזווג אינו אומן א"ר סימון הדיוט תופר כיסין כיסין.

    מסרגין את המטות ר' יוסי אומר ממתחין. ר' חייא בר אבא ור' אמי פליגי תרוייהו משום דחזקיה ור' יוחנן (אמרו) חד אמר מסרגין כגון אריגה שתי וערב ממתחין שתי בלא ערב. וחד אמר מסרגין שתי בלא ערב.

    ממתחין שאם היה רפוי ממתחו איני והתני ר' חלפתא בן שאול ושוין פי' ת"ק ור' יוסי שאין מפשילין חבלים לכתחלה.

    ומתמה רב נחמן בר יצחק מי איכא מ"ד מסרגין שתי בלא ערב והתנן ר"מ אומר המטה משיסרוג בה שלשה בתים מי אפשר לעשות בית בלא שתי וערב אלא כ"ע מסרגין שתי וערב כי פליגי בממתחין. ולא איפשיט לן בהדיא האי מיתוח מה הוא אי שתי בלא ערב. או אם היה רפוי ממתחו. אפשר למימליא במני. אפשר למלאות רפיון חבלי המטה בכסתות הרבה:

    [מתני'] מעמידין תנור וכירים במועד ר"י אומר אין מכבשין את הריחים במועד בתחלה.

    מאי מכבשין רב יהודה אמר מנקר ריחיא פי' כיון שיעמדו הריחים מלטחון מנקרין בהן נקרין קטנים כמין חידודין כדי לטחון במהרה רב יחיאל אמר בת עינא. ומקשינן עליה דרב יחיאל ומפרק כגון דנקרה ובעי לארווחי בי טפי רב הונא שמע לההוא גברא דהוה מנקר ריחיא בחולו של מועד אמר מאן האי דמחיל י"ט ליתחיל גופיה.

    ורב הונא סבר לה כי"א דאמרו אין מכבשין כל עיקר.

    דרש רב חמא נוקרין ריחים בחולו של מועד משום רבינו אמרו אפי' סוס שרוכב עליו וחמור שרוכב עליו מותר ליטול צפרניו.

    Rabbeinu Chananel on Moed Katan 10a · Sefaria

    Ritva

    ושוין שאין מפשילין לכתחלה פי' שאין עושה במועד חבלים לכתחלה אפי' לצורך המועד:

    קשיא פי' ולא תיובתא דאיכא למי' דסד"א דסירוג לא משום דסגיא בלאו הכי אבל כשאין לו חבלים דלא סגיא בלאו דידיה אלא א"כ ישן על הקרקע הכל מודים שהוא מותר קמ"ל אדרבה:

    המטה משיסרג ג' בתים י"מ דמההיא שעתא ראויה למיושב ומטמא מדרס ורבי' שמשון ז"ל פי' כי החבל הנשאר אפי' הוא גדול נופל למטה ומטמא עמה ובנסחאות מדוייקות גרסי' התם החבל שבמטה וכן גורס רבי' ז"ל:

    כיון דאפשר לממלייה במאני דלא טריחי' פי' ואי לית ליה מאניה דטרחי':

    ולענין פסק אנן כסתם משנה קיימא לן דמסרגין והא אמרי' דמסרגין לכולי עלמא שתי וערב:

    סבר לה כיש אומר פי' דאי כר' יהודה ס"ל היכי לטייה להדיא משום שמיעת קול דילמא ישנה הות ודוחק הוא לומר שהוא מכין בקול שהיא חדש'

    דרש רב חמא נוקרין ריחים במועד היה נרא' דהיינו בישנה דהא לא אשכחן מאן דשרי בחדש' אבל קשה היאך דריש לה הכי סתמא וי"א דלעולם אפי' בחדשה וסבר לה כמ"ד מכבשין בת עינא ובההיא אוסר רבי יהודה בחדשה לפי שהוא מעשה אומן אבל בנקור שהוא מעשה הדיוט אפי' בחדשה א"ר יהודה ונכון הוא ומ"מ קשה עלינו על דברי הרמב"ם ז"ל שפסק שנוקרין ופותחין בת עין ולא חילוק בין חדשה לישנה ונר' שהוא גורס כמשנתינו מעמידן ריחים ופוסק כסתם מתני' ונר' עוד שאין משנתינו אלא ביחיד ובאפשר לו להסתפק בשל רבים הא בשאי אפשר לו אי נמי לצורך הרבים עושין לדברי הכל ואפי' לכתחלה והכי אמרי' לקמן דשרי' למבני רחים והיינו כדאמרן:

    Ritva on Moed Katan 10a · Sefaria

    Meiri

    המשנה השביעית והכונה לבאר בה מה שהותר מכלל מלאכה מצד שאינו נקרא מלאכה אצל עושהו או מצד שהוא צורך המועד ואמר על זה ההדיוט תופר כדרכו והאומן מכליב מסרגין את המטות ר' יוסי אומר אף ממתחין אמר הר"ם הדיוט הוא מי שאינו בקי וגדרו בכאן במלאכת התפירה הוא שאינו יכול לכוין אימרא בחפת חלוקו בשעת חתוך הבגדים ומכליב הוא שתופר תפירה שאינה שוה אלא כשיני הכלב ומסרגין את המטות הוא שמותחין חבלים באורך וברוחב בארבעה כרעי המטה ומה שאמר ר' יוסי אף ממתחין ר"ל ממתחין אבל לא מסרגין וממתחין הוא שמותחין אותן כשהן רפות עד שיתמתחו בחוזק ויתקשו כמו היתדים המתוחים ואין הלכה כר' יהודה:

    אמר המאירי ההדיוט תופר כדרכו פי' כל שאינו אומן בדבר נקרא הדיוט לענין אותו דבר ומלאכת הדיוט אינה חשובה להקרא מלאכה והילכך תופר כדרכו ופי' בגמ' הדיוט לענין זה ר"ל שאינו יכול להוציא מלא מחט בבת אחת והוא שכשהאומן תופר תוחב את המחט תחיבות הרבה כמלא ארך המחט ומושכה ממקום התפר ונמצאו תכיפות הרבה במשיכה אחת וכל שאינו יודע לתפור על דרך זה נקרא הדיוט אצל תפירה וכן כל שאינו יכול לכוין אימרא בחפת חלוקו ר"ל שאין יכול לעשות שפה בשולי החלוק שלא תתעקם השפה בקצת מקומות:

    והאומן מכליב והכלבה זו פי' בגמ' מפסיע ר"ל שהוא תפירה דרך דלוג ותפירת עראי ונקראת בלעז באשטאר ופירשו עוד בהי כלבתא ר"ל תפירה שאין האומן מכוין בה לעשותה כהוגן ונעשית התפירה כעין שיני הכלב אחת למעלה ואחת למטה ואינן שוות זו כנגד זו ואע"פ שהוא אומן הואיל ומ"מ המלאכה אינה מלאכת אומן מותר וכן הלכה:

    ומסרגין את המטות לצורך המועד והוא אריגת החבלים בשתי וערב עשויות כעין חלונות ור' יוסי חולק לומר שאין מסרגין אלא שממתחין והוא אריגת החבלים שתי בלא ערב וכל שכן שאם היה רפוי ממתחו אע"פ שהיה יכול למלאתו בכרים וכסתות עד שאין רפיון המתוח מעלה ומוריד בו והלכה כחכמים ולקולא וסירוג גמור מותר ומ"מ פי' בגמ' שגדילת החבלים מן המטוה אסור והוא שאמרו ושוין שאין מפשילין את החבלים לכתחלה וכל שכן טויית הצמר או הפשתן לעשות חבלים:

    זהו ביאור המשנה ובגמרא התבאר על ידי גלגול שהמטה מקבלת טומאה משיסריג בו שלשה בתים ואין הלכה כן אלא משישופנה בעור הדג או שיגמור בדעתו שלא לשוף ובמקומה יתבאר בעזר הצור:

    המשנה השמינית והכונה מה ככונת מה שלפניה מעמידין תנור וכירים במועד ר' יהודה אומר אין מכבשין את הרחים בתחלה אמר הר"ם מכבשין מנקר הריחים ואין הלכה כר' יהודה:

    אמר המאירי מעמידין תנור וכירים ורחים במועד גדולי הרבנים פי' בתנור וכירים שבונין אותן מתחלה והוא שגודלין את הטיט ועושין אותן מתחלה ומושיבין אותן מפני שהן צורך המועד לאפות ולבשל ואפי' היה מוצא מקום לאפות על ידי טורח או שאלה מ"מ צורך המועד הוא ומותר אף כשיגמור מלאכתו לגמרי בלא שום שיור וכן הלכה וכבר הביאו ראיה לפירושם ממה שאמרו בגמ' רבא שרא למיגבל תנורי ובלבד בכדי שייבש במועד וישתמש בו וכן כתבוה גדולי המחברים ויש חולקין לומר שאין עושין אותן לכתחלה אפי' לצורך המועד אלא שאם נעשו מושיבין אותם ומעמידין אותם במקומם על ידי טיחה לצורך המועד ואפי' היו חליות מתקנין אותם ומחברין אותם על ידי טיחה והם מפרשים במיגדל תנורי תכונה אחרת שהיא מלאכת הדיוט כמו שיתבאר למטה ומ"מ אם אינו מוצא לאפות מותר:

    ורחים העמדתן מותרת לכתחלה וכדקאמ' במתניתי' מעמידין תנור וכירים ורחים:

    3 more comments on this page.

    Meiri on Moed Katan 10a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפרש"י בד"ה ממתח נמי לא כו' לא מצי למזגא עלה ובד"ה מנקר רחייא בישנה הס"ד ואח"כ מ"ה איתחיל כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה ההדיוט כו' אבל בחנם למה יתירו כו' ובד"ה ר' יהודה אומר כו' ת"ק אמר מעמידין כו' ור' יהודה אוסר בכבוש כו' כצ"ל:

    בא"ד וה"ה דאסר כבוש כו' פי' כמו דאסר בנין גמור ה"ה דאסר כבוש וק"ל:

    בא"ד וגירסא ראשונה נראה לרבי ומעמידין נראה כו' ואין טשין אותו כו' כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Moed Katan 10a · Sefaria

    Gilyon HaShas

    תוס' ד"ה כאן במצוה וכו' וק"ש אין מפסיקין להדיא איתא בשבת דף יא ע"א דלק"ש מפסיקין וצ"ע:

    Gilyon HaShas on Moed Katan 10a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Moed Katan, daf 10, Amud Aleph, about 383 words in 16 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 16 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 130 words

      Opens “ההדיוט תופר כדרכו. היכי דמי הדיוט? אמרי…”

      Named: רבי ינאי, רבי יוסי בר חנינא.

    2. Segment 214 words

      Opens “והאומן מכליב. מאי מכליב? רבי יוחנן אמר:…”

      Named: רבי יוחנן, רבה, שמואל.

    3. Segment 345 words

      Opens “מסרגין את המטות. מאי ״מסרגין״ ומאי ״ממתחין״?…”

      Named: רב דימי, אבא.

    4. Segment 433 words

      Opens “איני? והא תני רב תחליפא בר שאול:…”

      Named: רב תחליפא בר שאול.

    5. Segment 522 words

      Opens “אלא למאן דאמר מסרגין שתי בלא ערב,…”

      Named: רב אמרת.

    6. Segment 626 words

      Opens “א"ל רב נחמן בר יצחק לרבי חייא…”

      Named: רב נחמן בר יצחק, רבי חייא בר אבין, רבי מאיר.

    7. Segment 728 words

      Opens “אלא, כי אתא רבין אמר: במסרגין כולי…”

    8. Segment 823 words

      Opens “מיתיבי: מסרגין את המטה, ואין צריך לומר…”

    9. Segment 924 words

      Opens “בשלמא למאן דאמר ממתחין שתי בלא ערב,…”

    10. Segment 107 words

      Opens “אין, כיון דאפשר לממלייה במאני לא טרחינן.…”

    11. Segment 1114 words

      Opens “מתני׳ מעמידין תנור וכירים וריחים במועד. ר'…”

    12. Segment 1213 words

      Opens “גמ׳ מאי מכבשין? רב יהודה אמר: מנקר…”

      Named: רב יהודה, רב יחיאל.

    13. Segment 1332 words

      Opens “מיתיבי: מעמידין תנור וכירים במועד, ובלבד שלא…”

      Named: רבי אליעזר, רבי יהודה.

    14. Segment 1426 words

      Opens “בשלמא למאן דאמר מכבשין מנקר ריחיא היינו…”

    15. Segment 1523 words

      Opens “רב הונא שמעיה לההוא גברא דקא מנקר…”

      Named: רב הונא.

    16. Segment 1623 words

      Opens “דרש רב חמא: נוקרין ריחים במועד. משום…”

      Named: רב חמא, רבי מאיר.

    Sages named on this page

    • Rabbi Yose bar Hanina · Amoraim · First Generation of Amoraim

      Rabbi Yose bar Hanina was a preeminent first-generation Amoraic sage and a leading disciple of Rabbi Yochanan, whose halachic and aggadic teachings…

      Source: Moed Katan 10a · Segment 1 — “…מחט בבת אחת. רבי יוסי בר חנינא אמר: כל…

    • Rabbi Yannai · Fourth Generation of Tannaim

      Rabbi Yannai, a fourth-generation Tanna and a prominent teacher of Rabbi Yochanan, was known for his humility and deep understanding of Jewish…

      Source: Moed Katan 10a · Segment 1 — “…הדיוט? אמרי דבי רבי ינאי: כל שאינו יכול להוציא…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Moed Katan 10a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026