Talmud Builders

    Moed Katan 12a

    Back to index

    English translation — Moed Katan 12a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1§ Shmuel said: With regard to gentile contractors, who are paid for the completed job rather than by the day, it is prohibited for them to work for a Jew within the boundaries of the Shabbat limit on a day that it is prohibited for the Jew to work. It looks like the Jew assigned work for them to do on that day, even though they in fact make their own schedule. Outside the Shabbat limit, where Jews will not see the work being done, it is permitted.

    2Rav Pappa said: And even outside the Shabbat limit, we said only that it is permissible to let them work when there is no other city in close proximity to there, but if there is another city in close proximity to there, it is prohibited, since the work is likely to be seen by a Jew.

    3Rav Mesharshiyya said: And even when there is no other city in close proximity, we said that it is permissible for gentile contractors to work for a Jew only on Shabbatot and Festivals, when Jewish people do not routinely go there, i.e., to the place where the work is being performed. However, on the intermediate days of a Festival, when Jewish people routinely come and go from there and see the work being done, it is prohibited.

    4The Gemara relates about Mar Zutra, son of Rav Naḥman, that gentile contractors built a mansion [ apadana ] for him outside the Shabbat limit. Rav Safra and Rav Huna bar Ḥinnana happened to come there, but they did not enter it, because it had been built on Shabbat in a prohibited manner. And there are those who say: Even he, Mar Zutra himself, did not enter it.

    5The Gemara asks: But didn’t Shmuel say: With regard to gentile contractors, within the boundaries of the Shabbat limit, it is prohibited to let them work on Shabbat, but outside the Shabbat limit it is permitted? The Gemara answers: An important person is different and must behave in a stricter manner. And there are those who say: He provided them with assistance with straw for making the bricks. Consequently, they were not fully independent contractors, and therefore it was prohibited for them to work on Shabbat, even outside the Shabbat limit.

    6The Gemara relates that Rav Ḥama permitted the bath attendants [ abunagrei ] of the Exilarch’s house to work for them, i.e., the Exilarch and his household, on the intermediate days of a Festival. He said in explanation of this leniency: Since they do not take payment for working during the week of the Festival, they are merely conferring a favor on the Exilarch. Therefore, it is not viewed as actual labor, and we have no problem with it.

    7The Sages taught in a baraita : Gentiles may receive contract work on the intermediate days of a Festival in order to execute it after the Festival, but it is prohibited to execute it during the Festival week itself. The principle of the matter is: Any action that a Jew may perform himself, he may tell a gentile to perform, and any action that he may not perform himself, he may not tell a gentile to perform. It is taught in another baraita : A gentile may receive contract work on the intermediate days of a Festival in order to execute it after the Festival, provided that he does not measure, weigh, or count, in order to plan the work, in the same manner as he does on an ordinary weekday.

    8The Sages taught in a baraita : One may not breed an animal, i.e., coax or compel a male to mate with a female, on the intermediate days of a Festival, as this is similar to prohibited labor. Similarly, one may not breed a firstborn animal, nor an unfit consecrated animal. It is prohibited to ever work these animals because of their sanctified status, and breeding them resembles working them.

    9It is taught in another baraita : One may not breed an animal on the intermediate days of a Festival. Rabbi Yehuda says: If a she-donkey yearns for a mate because she is in heat, one may breed her with a male, lest she cool off, i.e., lest her estrus cycle pass without her mating, which will cause a significant loss. With regard to all other animals that are in heat, they are merely brought into corrals in which there are males, there being no need for further human intervention.

    10The Sages taught in a baraita : One may not enclose livestock in particular areas of a field, in order to fertilize that area with their manure, on Shabbatot , or on Festivals, or on the intermediate days of a Festival. But if the animals came on their own to the field, it is permitted, and he need not remove them although he benefits from their manure.

    11The baraita continues: And one may not assist gentile shepherds in pasturing their sheep in his field so that it will be fertilized, nor may one provide them with a shepherd to help herd their sheep all around the field so that it is completely fertilized. If the gentile shepherds were hired by the week, by the month, by the year, or by the septennial period, i.e., the seven years from one Sabbatical Year to the next, one may assist them and provide them with a shepherd to herd their sheep. Since they were hired for an extended period of time, it is not as though they were hired specifically for Shabbat or the Festival. Rabbi Yehuda HaNasi says: On Shabbat one may have the gentile pasture the sheep in one’s field as a favor, i.e. in order to earn one’s good graces, but not for pay; on a Festival, it is permitted even in exchange for food; and on the intermediate days of the Festival, it is permitted for pay. Rav Yosef said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi.

    12MISHNA: And similarly, with regard to one whose wine was already in the collection pit beside the wine press and needed to be removed lest it sour, and mourning for some close relative or some other unavoidable accident befell him, or his workers misled him, promising to come but failing to do so, during the intermediate days of the Festival he may draw off the wine and complete the process, and then plug each barrel of wine in its usual manner; this is the statement of Rabbi Yosei. Rabbi Yehuda says: He should construct a wooden panel to cover the collection pit so that the wine will not sour.

    13GEMARA: The Gemara comments: And both this mishna and the previous one (11b), about the olive press, are necessary, as, if the tanna teaches us only the first mishna, one might say that only in that case does Rabbi Yosei say that one is permitted to complete the process, because in the case of oil, the potential loss is considerable. However, in the case of wine, where the loss is not as considerable, one might say that he concedes to Rabbi Yehuda that it must be done in an altered manner. And if he teaches us only the last mishna, one might say that only in that case involving wine did Rabbi Yehuda say that one must be stringent, but in the other case involving oil one might say that he concedes to Rabbi Yosei and is lenient. Therefore, it is necessary to teach both cases.

    14Rav Yitzḥak bar Abba said: Who is the tanna who teaches that labor performed during the intermediate days of the Festival must be performed in an altered fashion even with regard to a matter that, if unattended, will result in significant loss? That ruling is not in accordance with Rabbi Yosei’s opinion, as Rabbi Yosei permits one to perform labor that will prevent such a loss even in the usual manner. Rav Yosef said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, and it is permitted in cases of loss to perform labor in the usual manner.

    15The students asked of Rav Naḥman bar Yitzḥak: What is the halakha with regard to sealing a barrel of beer during the intermediate days of the Festival? If it is not properly sealed, the beer will leak out through the sides of the barrel. He said to them: Sinai, i.e., Rav Yosef, said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei. They asked: Say that Rabbi Yosei said that one may be lenient about wine, but about beer does he say the same thing? Beer is much cheaper than wine, and the loss would be much less significant.

    16The Gemara explains why no distinction should be made: With regard to wine, what is the reason that Rabbi Yosei was lenient? It is because the loss involved is considerable; with beer as well, there is a loss if the barrel is not properly sealed, as Abaye said: My foster mother told me: It is better to have a barrel of six se’a that is sealed than a barrel of eight se’a that is not sealed, as in the end more beer will remain in the smaller sealed barrel than in the larger unsealed one.

    17§ Rav Ḥama bar Gurya said that Rav said: The halakhot relating to the intermediate days of a Festival resemble the halakhot relating to the Samaritans in the halakha . The Gemara asks: With regard to what aspect of the halakha are they similar? Rav Daniel bar Ketina said that Rav said: He meant to convey that they are sterile, and one may not learn further halakhot by extrapolation one from one another in both of these areas of halakha .

    18The Gemara offers an example: For instance, Shmuel said: One may seal a jug with pitch, but one may not seal a barrel with pitch on the intermediate days of a Festival. Rav Dimi from Neharde’a said: One may seal a barrel with pitch, but one may not seal a small jug with pitch. Their reasoning is as follows: This Sage, i.e., Rav Dimi, was more concerned about possible financial loss, and so he permitted sealing the larger vessel, for which the potential for loss is great, but not the smaller one. And this Sage, i.e., Shmuel was concerned about unnecessary exertion on the Festival, and therefore he permitted sealing the smaller vessel, which requires less effort.

    19Abaye stated a different principle: We have a tradition that the halakhot of the intermediate days of a Festival are like the halakhot of Shabbat:

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    מקבלי קיבולת בתוך התחום אסורליתן מלאכה לנכרי בקיבולת כי עבדי ליה בשבתא דידעי כולי עלמא ואמרי היום בשבת יהב ליה והא דשרי בית הלל בפ"ק דשבת (ד' יז:) ליתן כלים לכובס בע"ש עם חשיכה ואפי' בתוך התחום משום דכביסה בנכרי מידי דלא מינכר וליכא חשדא אבל מידי דמינכר בתוך התחום אסור משום חשדא:

    אבל אי איכא מתא דמקרבא להתםאותן פועלים נכרים אסורים דאינהו ידעי דהני נכרים עבדי ליה מלאכה ואמרי בשבתא יהב להו:

    אסורדאמרי היום יהבו ליה:

    סיועי הוה מסייע בתיבנאשהיה נותן להם תבן למלאכה דהואיל והוא מסייע בהדייהו אסור:

    אבוגנגרימסדרי שולחנות:

    למיעבד עבידיתייהואם נשבר השלחן שרי לתקנו:

    שרשוייריוח בעלמא כדי סעודתם דקא אכלי בהדייהו ולא קא חשיב מלאכה:

    מקבלין קיבולתנותנה לנכרי לעשותה אחר המועד:

    אין מרביעין בהמהמשום דעביד מלאכה בחולו של מועד:

    אין מרביעיןאין אוחזין הבהמה ומביאין עליה זכר:

    בבכורדקעביד ביה מלאכה וכתיב (דברים ט״ו:י״ט) לא תעבוד בבכור שורך:

    לבקרותמקום שיש שם בהמות והיא רובעת מעצמה:

    מדייריןמכניסין בהמה לשדה כדי שיוציאו זבל ומזבלין השדה:

    אין מסייעין אותןלבהמה לבא בשדה או אם נכרים הם אין מסייעין להם להסיען ממקום למקום כדי שתזבל כל השדה אפילו בבאין מעצמם:

    לנערלשמור כגון אם נכרים הם:

    שכיר שבתששכרו כל השבוע לדייר שדהו:

    שבועשמיטה:

    מסייעיןכאילו של נכרים הוא:

    ה"ג ועושה נכרי בשבת וי"ט ומסייעין במועדדלא טרח מלאכה כלומר יכולין לסייע לאותו שכיר לדייר:

    ומוסרין לו רועה אחד לנער צאנושמדיירין אותה הואיל ואינו שכיר לשבת ממש:

    רבי אומר בשבת בטובהאם רוצה שום אדם לסייע לאותו שכיר בטובתו עושה כלומר בחנם ולא בשכר:

    מתני' בתוך הבורשלפני הגת אותו כלי שהיין נופל בו מן הגת קרוי בור:

    זולף וגומר כדרכוכלומר מריק אותו בחבית וגף החבית במגופה גמורה:

    עושה לו למודיםאינו יכול לגוף כדרכו אלא שיתפס היינו לימודין בשביל שלא יחמיץ שאם אינו סותמו מחמיץ:

    גמ' וצריכאלמימר בתרוייהו בשני בבי דמתני' דמשחא ודחמרא ר' יוסי אומר זולף כו':

    בההיא רישא דמתניתין:

    קאמר רבי יוסיזולף כדרכו:

    דמשחאיקיר ואיכא פסידא יתירא:

    מודה ליה לר' יהודהדאינו זולף וגף ממש אלא עושה לימודים עראי:

    דלא כר' יוסידאמר גומר כדרכו ואינו צריך שינוי:

    למישעלגוף החבית:

    סינירב יוסף:

    הלכה כר' יוסידגף כדרכו:

    בר שית סאוי ושייע מבר תמני ולא שייעכלומר יפה שכר מוגף שמחזיק ששה סאין משכר שהוא בכלי גדול שמחזיק שמונה סאין:

    כהלכות כותיםדאמרינן (חולין דף ד.) היכא דאחזיק אחזיק היכא דלא אחזיק לא אחזיק:

    עקורותכאשה עקרה שאין לאדם ממנה פרי אלא גופה:

    ואין למידין זו מזודאימא כשם שזו מותרת כך זו מותרת כמו בכותים ולא אמרינן כי היכי דמחזיק בהאי מחזיק בהאי אלא לא ילפי הני מהני:

    מרדאמר זופתין חביתא חייש לפסידא ובחביתא איכא פסידא יתירא אי לא זפתי לה משום דנפיש יינא ובכוזתא ליכא פסידא יתירא כוזא כלי קטן:

    מרדאמר זופתין לכוזא דחייש לטירחא יתירא ובכוזא ליכא טירחא יתירא ובחביתא איכא טירחא יתירא:

    מועד קטן 12 עמוד א

    1אמר שמואל: מקבלי קיבולת, בתוך התחום אסור. חוץ לתחום מותר.

    2אמר רב פפא: ואפי' חוץ לתחום, לא אמרן אלא דליכא מתא דמקרבא להתם, אבל איכא מתא דמקרבא להתם אסור.

    3אמר רב משרשיא: וכי ליכא מתא דמקרבא להתם נמי, לא אמרן אלא בשבתות ובימים טובים, דלא שכיחי אינשי דאזלי להתם, אבל בחוש"מ דשכיחי אינשי דאזלי ואתו להתם אסור.

    4מר זוטרא בריה דרב נחמן בנו ליה אפדנא מקבלי קיבולת חוץ לתחום. איקלע רב ספרא ורב הונא בר חיננא, ולא עלו לגביה. ואיכא דאמרי: הוא נמי לא על בגוויה.

    5והאמר שמואל: מקבלי קיבולת בתוך התחום אסור, חוץ לתחום מותר! אדם חשוב שאני. ואיכא דאמרי: סיועי סייע בתיבנא בהדייהו.

    6רב חמא שרא להו לאבונגרי דבי ריש גלותא למיעבד להו עבידתא בחולא דמועדא, אמר: כיון דאגר לא קא שקלי, שרשויי הוא דקא משרשו ליה, ולית לן בה.

    Baraita

    7תנו רבנן: מקבלין קיבולת במועד לעשותה לאחר המועד, ובמועד אסור. כללו של דבר: כל שהוא עושה אומר לנכרי ועושה, וכל שאינו עושה אינו אומר לנכרי ועושה. תניא אידך: מקבלין קיבולת במועד לעשותה לאחר המועד, ובלבד שלא ימדוד ושלא ישקול ושלא ימנה כדרך שהוא עושה בחול.

    Baraita

    8ת"ר אין מרביעין בהמה בחולו של מועד. כיוצא בו: אין מרביעין בבכור ולא בפסולי המוקדשין.

    Baraita

    9תניא אידך: אין מרביעין בהמה בחולו של מועד, ר' יהודה אומר: חמורה שתבעה מרביעין עליה זכר בשביל שלא תצטנן, ושאר כל הבהמות מכניסין אותן לבקרות.

    Baraita

    10ת"ר אין מדיירין לא בשבתות ולא בימים טובים ולא בחולו של מועד. ואם באו מאליהן מותר.

    11ואין מסייעין אותן, ואין מוסרין להם שומר לנער את צאנם. היה שכיר שבת, שכיר חדש, שכיר שנה, שכיר שבוע מסייעין אותן, ומוסרין להם שומר לנער את צאנם. ר' אומר: בשבת בטובה, ביו"ט במזונות, במועד בשכר. אמר רב יוסף: הלכתא כרבי.

    Mishna

    12וכן מי שהיה יינו בתוך הבור ואירעו אבל או אונס או שהטעוהו זולף וגומר וגף כדרכו, דברי ר' יוסי. ר' יהודה אומר: עושה לו לימודים בשביל שלא יחמיץ.

    Gemara

    13וצריכא. דאי אשמעינן קמייתא, בההיא קאמר ר' יוסי משום דמישחא נפיש פסידיה, אבל חמרא דלא נפיש פסידיה אימא מודי ליה לרבי יהודה. ואי אשמעינן בתרייתא, בההיא קאמר רבי יהודה, אבל בהך אימא מודה לר' יוסי. צריכא.

    14אמר רב יצחק בר אבא: מאן תנא שינוי במועד בדבר האבד דלא כר' יוסי. אמר רב יוסף: הלכה כר' יוסי.

    15בעו מיניה מרב נחמן בר יצחק: מהו למישע חביתא דשיכרא בחולא דמועדא? אמר להו: סיני אמר הלכה כר' יוסי. אימור דאמר רבי יוסי בחמרא, בשיכרא מי אמר!

    16חמרא טעמא מאי משום דנפיש פסידיה, שיכרא נמי אית בה פסידא. דאמר אביי, אמרה לי אם: בר שית סאוי ושייע, מבר תמני ולא שייע.

    17אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: הלכות מועד כהלכות כותים בהלכה. למאי הלכתא? אמר רב דניאל בר קטינא (אמר רב): לומר שהן עקורות ואין למידות זו מזו.

    18דאמר שמואל: זופתין כוזתא ואין זופתין חביתא. רב דימי מנהרדעא אמר: זופתין חביתא ואין זופתין כוזתא. מר חייש לפסידא, ומר חייש לטירחא.

    19אמר אביי: נקטינן הלכות מועד כהלכות שבת;׃

    Tosafot

    אמר שמואל מקבלי קיבולת בתוך התחוםהא דשרינן כלים לכובס נכרי פירש בקונט' דלא מינכר שהוא של ישראל ור' יעקב לא היה מחלק ואומר דשרי במועד וגם בשבת דהא ריחים של מים איכא השמעת קול ושרינן בפ"ק דשבת (דף יח. ושם) ובפ"ק דע"ז (דף כא: ושם) שרינן להשכיר שדה לנכרי משום דאריסותיה קעביד וכ"ש קבלנות שאין הבית מתעלה בכך אלא ממהר לעשות ואע"ג דר' שמעון בן אלעזר פליג מסתמא הלכה כר' שמעון בן גמליאל דקא אסר התם מרחץ במשנה משמע הא שדה שרי כדדייק התם ותניא בפ"ק דשבת (דף יט.) גבי ספינה פוסק עמו על מנת לשבות ואינו שובת אלמא אין הנכרי מניח לעשות קבלנותו בשביל ישראל ואיכא מאן דאמר אפי' לפסוק אין צריך ובשמעתין דאסר שמואל מפרש רבינו יעקב כאותו פירוש שמעמידין כולהו שמעתתא באבל וכדרב שישא דאמר (לעיל מועד קטן יא:) דברים המותרי' בחש"מ אסורין בימי אבלו דהוי דאורייתא או כעין דאורייתא אבל במועד הקילו וכ"ש שיש להן להקל בשבת דלא חיישינן כל כך דלא ליזלזל ביה וא"ת כיון דבאבילות איירי שמואל היכי קאמר וכי ליכא מתא דמיקרבא להתם לא אמרן אלא בשבתות וימים טובים דלא שכיחי דאזלי מדוכתא אבל בחולו של מועד אסור וצריך עיון:

    דברי רבי יוסיבשמן תניא מילתא דר' יהודה ברישא וכיון דאתחיל מילתא דרבי יוסי מסיים לה וגף ביין לא ידענא אי אבור אי אחבית קאי מיהו לכאורה אחבית קאי דשייך בה מגופה ומדקתני בה זולף וגומר משמע דאבור קאי דאחבית לא שייך משמע דגף אחרי כן וגם עושין לו לימודין משמע דקאי אבור ולית ליה זולף וגומר דאחבית לא שייך לימודין דסגי בכיסוי קטן:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    אמר שמואל מקבלי קיבולתפי' אם קיבלו קיבולת בתוך התחום אסור. חוץ לתחום מותר. ואסיקנא הני מילי בשבתות ובי"ט דלא שכיחי אינשי דנפקי חוץ לתחום אבל בחולו של מועד דאיכא דנפקי חוץ לתחום אסור מר זוטרא בנו ליה נכרים בקיבולת אפדנא חוץ לתחום ולא עיילי רבנן בההוא אפדנא איכא דאמרי הוא נמי לא על בההוא אפדנא. ואע"ג דאמר שמואל כי האי גוונא שרי אדם חשוב שאני איכא דאמרי עבדיה סייע בהדייהו בתיבנא רב חמא שרא לאכוונרי דבי ריש גלותא למיעבד להון עבידתא בחולי דמועדא מ"ט דכיון דלא אגרא שקלי שרשויי הוא דמשרשי להו כגון דורון הוא ושרי:

    ת"ר מקבלין קיבולת במועד לעשותה לאחר המועד ובלבד שלא ישקול ושלא ימדוד ושלא ימנה כדרך שהוא עושה בחול וכן אינו נותן בקיבולת לנכרי במועד. כללו של דבר כל דבר שמותר לו לעשותו אומר לנכרי ועושה וכל שאינו מותר לעשותו אינו אומר לנכרי ועושה:

    ת"ר אין מרביעין בהמה בחולו של מועדכיוצא בו אין מרביעין בבכור ולא בפסולי המוקדשין.

    ר' יהודה אומר חמורה שתבעה מרביעין עליה בשביל שלא תצטנן ושאר כל הבהמות מכניסין אותן לבקרות:

    Babylonian Talmud · folio map

    Moed Katan 12a

    Moed Katan 12a. The full printed text of this folio side — 19 numbered segments, about 467 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    מקבלי קיבולת בתוך התחום אסור ליתן מלאכה לנכרי בקיבולת כי עבדי ליה בשבתא דידעי כולי עלמא ואמרי היום בשבת יהב ליה והא דשרי בית הלל בפ"ק דשבת (ד' יז:) ליתן כלים לכובס בע"ש עם חשיכה ואפי' בתוך התחום משום דכביסה בנכרי מידי דלא מינכר וליכא חשדא אבל מידי דמינכר בתוך התחום אסור משום חשדא:

    אבל אי איכא מתא דמקרבא להתם אותן פועלים נכרים אסורים דאינהו ידעי דהני נכרים עבדי ליה מלאכה ואמרי בשבתא יהב להו:

    אסור דאמרי היום יהבו ליה:

    סיועי הוה מסייע בתיבנא שהיה נותן להם תבן למלאכה דהואיל והוא מסייע בהדייהו אסור:

    אבוגנגרי מסדרי שולחנות:

    למיעבד עבידיתייהו אם נשבר השלחן שרי לתקנו:

    שרשויי ריוח בעלמא כדי סעודתם דקא אכלי בהדייהו ולא קא חשיב מלאכה:

    מקבלין קיבולת נותנה לנכרי לעשותה אחר המועד:

    31 more comments on this page.

    Rashi on Moed Katan 12a · Sefaria

    Tosafot

    אמר שמואל מקבלי קיבולת בתוך התחום הא דשרינן כלים לכובס נכרי פירש בקונט' דלא מינכר שהוא של ישראל ור' יעקב לא היה מחלק ואומר דשרי במועד וגם בשבת דהא ריחים של מים איכא השמעת קול ושרינן בפ"ק דשבת (דף יח. ושם) ובפ"ק דע"ז (דף כא: ושם) שרינן להשכיר שדה לנכרי משום דאריסותיה קעביד וכ"ש קבלנות שאין הבית מתעלה בכך אלא ממהר לעשות ואע"ג דר' שמעון בן אלעזר פליג מסתמא הלכה כר' שמעון בן גמליאל דקא אסר התם מרחץ במשנה משמע הא שדה שרי כדדייק התם ותניא בפ"ק דשבת (דף יט.) גבי ספינה פוסק עמו על מנת לשבות ואינו שובת אלמא אין הנכרי מניח לעשות קבלנותו בשביל ישראל ואיכא מאן דאמר אפי' לפסוק אין צריך ובשמעתין דאסר שמואל מפרש רבינו יעקב כאותו פירוש שמעמידין כולהו שמעתתא באבל וכדרב שישא דאמר (לעיל מועד קטן יא:) דברים המותרי' בחש"מ אסורין בימי אבלו דהוי דאורייתא או כעין דאורייתא אבל במועד הקילו וכ"ש שיש להן להקל בשבת דלא חיישינן כל כך דלא ליזלזל ביה וא"ת כיון דבאבילות איירי שמואל היכי קאמר וכי ליכא מתא דמיקרבא להתם לא אמרן אלא בשבתות וימים טובים דלא שכיחי דאזלי מדוכתא אבל בחולו של מועד אסור וצריך עיון:

    דברי רבי יוסי בשמן תניא מילתא דר' יהודה ברישא וכיון דאתחיל מילתא דרבי יוסי מסיים לה וגף ביין לא ידענא אי אבור אי אחבית קאי מיהו לכאורה אחבית קאי דשייך בה מגופה ומדקתני בה זולף וגומר משמע דאבור קאי דאחבית לא שייך משמע דגף אחרי כן וגם עושין לו לימודין משמע דקאי אבור ולית ליה זולף וגומר דאחבית לא שייך לימודין דסגי בכיסוי קטן:

    Tosafot on Moed Katan 12a · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    אמר שמואל מקבלי קיבולת פי' אם קיבלו קיבולת בתוך התחום אסור. חוץ לתחום מותר. ואסיקנא הני מילי בשבתות ובי"ט דלא שכיחי אינשי דנפקי חוץ לתחום אבל בחולו של מועד דאיכא דנפקי חוץ לתחום אסור מר זוטרא בנו ליה נכרים בקיבולת אפדנא חוץ לתחום ולא עיילי רבנן בההוא אפדנא איכא דאמרי הוא נמי לא על בההוא אפדנא. ואע"ג דאמר שמואל כי האי גוונא שרי אדם חשוב שאני איכא דאמרי עבדיה סייע בהדייהו בתיבנא רב חמא שרא לאכוונרי דבי ריש גלותא למיעבד להון עבידתא בחולי דמועדא מ"ט דכיון דלא אגרא שקלי שרשויי הוא דמשרשי להו כגון דורון הוא ושרי:

    ת"ר מקבלין קיבולת במועד לעשותה לאחר המועד ובלבד שלא ישקול ושלא ימדוד ושלא ימנה כדרך שהוא עושה בחול וכן אינו נותן בקיבולת לנכרי במועד. כללו של דבר כל דבר שמותר לו לעשותו אומר לנכרי ועושה וכל שאינו מותר לעשותו אינו אומר לנכרי ועושה:

    ת"ר אין מרביעין בהמה בחולו של מועד כיוצא בו אין מרביעין בבכור ולא בפסולי המוקדשין.

    ר' יהודה אומר חמורה שתבעה מרביעין עליה בשביל שלא תצטנן ושאר כל הבהמות מכניסין אותן לבקרות:

    Rabbeinu Chananel on Moed Katan 12a · Sefaria

    Ritva

    אמר שמואל מקבלי קבולת כו' כבר פירשתי דמיירי בקבולת של בנין ורש"י ז"ל וגם ר"י ז"ל פירשוה בשבת או במועד וע"י עובדי כוכבי' אבל ר"ת ז"ל פירשה באבל והאי דנקט אבל בחולו של מועד לא דק והוא הדין דמצי למנקט אבל בחול ואומר ז"ל כי באבל החמירו אבל באינשי דעלמא משום איסור שבת ואיסור מועד אפי' בתוך התחום מותר כיון שהיא קבולת ולא נהיר:

    איכא דאמר סיועי סייעוהו בתבואה בהדייהו פי' ובעבור שנעש' בו עבוד' החמיר על עצמו שלא יכנס שם האי עובדא דאבונגרי דבי ריש גלותא קשה מאד אי מלאכות המותרות במועד הן כי נקטי אגרא מאי הוי ואי במלאכות האסורות אפי' עבדי בחנם גמור אסור וראיתי מה שפירש' באבונגרי עובדי כוכבי' שהי' מוטל עליהם לתת לו מעות ידועים או לעשות לו מלאכה כנגדם וכן כל יומא ויומא מנכין מחובן כדי פעולתן הוא משמ' כדי שכיר יום ואסור ולהכי אמרי' דכיון דאינו אלא נכוי חוב המוטל עליהם מקודם לכן והרשות בידם לעשות מלאכה בנכוי קבלנות הוא ומותר כדי קבולת אבל ק"ל על זה הפי' דה"ל למימר בד"א שרא להו לדבי ריש גלותא למעבד להו אבונגרי עיבידתי' והכי אמרי דשריא לאונגרי וכי עובדי כוכבים ומזלות אלו להוראה באו לפנינו ובתוספות רבי' ידידיה ז"ל פירשוה באבונגרי ישראל ובמלאכות המותרות במועד היו ואעפ"כ אסור לעשותן בשכר ממש כדי להרויח השכר ועושה מלאכתו בחול אבל מפני שבזה לא היה אלא נכוי בלבד התיר להם דלא מחזי כשכר מועד ומיהו אלו אי אפשר לבטל המלאכה לעשות אלא לא היה אלא בשכר מותר לאלו לעשות אפי' בשכר ממש הן מפני צורך המועד הן מפני דבר האבד אבל הב"ע בשהיה אפשר לעשות מלאכת ריש גלותא ע"י אחרים וזהו הנכון:

    ת"ר מקבלין קבולת במועד פי' מקבלין עובדי כוכבים ומזלות מישראל קבולת במועד לעשותה לאחר המועד ולא גזרי' שמא יתחיל בה במועד:

    ובמועד לא יעשה פי' כלל ולא אמרי' הכא מתנה עמו ע"מ שלא לעשו' ועוש' כדההיא דאמרי' התם פוסק עמו על מנת לשבות ואינו שובת דהתם שורת הדין מלאכ' דעובדי כוכבים ומזלות הוא לגמרי ובשעת ההיתר פוסק עמו בחול אבל הכא שאני נותנין לו מלאכתנו בשעת איסור דהיינו במועד לא סגי בהכי והא רבי' ידידיה ז"ל מדמי לה לההיא ולא נהיר:

    מאן תנא שינוי בדבר האבד פי' מאן דתנא דבעי' ביה שינוי דלא כרבי יוסי:

    ואמר רב יוסף הלכה כרבי יוסי וזה תימא גדול דהא בריש מכילתי' משמע דמשום דבר האבד לא שרי' טרח' רבה ואלו הכא קיימא לן כרבי יוסי לימא תיהוי כולי פרקא קמא דלא כהלכתא וי"ל דהתם הוא במחובר שלא הגיעו לכתפים ומי יימר דאתי כדי שנטרח בו הרבה אבל בתלוש שהוא ברשותו א"נ לקצור או לבצור כגרוד דמי ופסידתו ברישא בריא ממש הילכך מותר תדע דאמרי' לקמן דאיכא תנא דמפליג בין תלוש למחובר ואע"ג דיחידאי היא ולית הלכתא כותיה במחובר העומד לגרוד מ"מ הלכה כמותו במחובר שלא הגיע לכתפים שאף מודים חכמים לו:

    Ritva on Moed Katan 12a · Sefaria

    Meiri

    מי שמסר שדהו לגוי באריסות וכדומה לו הרי הגוי עושה בשבת אף בתוך התחום שהרי בשלו הוא עוסק כמו שיתבאר בראשון של עבודה זרה כ"א ב' אבל מסר לו שדהו בקיבולת והוא שאין לגוי כלום בפירות אלא שמקבל עליו עבודת כל השדה להוצאתו ובעלים נותנין לו סך ידוע בדמים בסוף המלאכה ואין נשכר בה לימים אלא אימתי שירצה יעשה וכן ביתו לבנות וכל כיוצא בזה אסור לו להניחו לבנות או לעבוד בשבת ויום טוב בתוך התחום שלא יאמרו בשל ישראל הוא עוסק וחוץ לתחום מותר ובלבד שלא יהא תוך התחום של עיר אחרת שלא יחשדוהו בני עיר אחרת ובחולו של מועד אף חוץ לתחום אסור שיאמרו במועד שכרו הואיל ודרכם לצאת חוץ לתחום בחולו של מועד ויבאו להתיר מה שאין הפסד באיחורו על ידי גוים וכל שאסור לעשותו במועד אסור לומר לגוי לעשותו:

    וקיבולת של מטלטלין כגון עורות לעבדן וכלים לכובס מותר אף בשבת ויום טוב כל זמן שיהא מוסרם מבעוד יום ר"ל עם השמש שאין להם קול:

    יש מי שאומר שאף האבל שמסר קרקעו בקיבולת אסור לו להניחו לעשות בו בימי אבלו והדברים נראין לענין פסק ומ"מ הם באים בה מצד שהם מפרשים שמועת הקיבולת באבל שגוי המקבל שדה שלו בקיבולת בתוך התחום אסור לו להניחה לעבוד בקרקע שלו ואע"פ שאריסות וחכירות בקרקע שלו מותר אין קיבולת דומה לאריסות וחכירות שנוטלין חלק בפירות הקרקע וכן אע"פ שהתרנו קיבולת מטלטלין שלו בבית אחר קרקע אין לו דין בית אחר והרי שמו מתפרסם עליו ומה שאמרו במועד הוא הדין בחול אלא מאחר שתפש בראש השמועה שבת ויום טוב הן לקיבולת שלו הן לשל כל אדם הוא תופש בסופה חולו של מועד ולענין אבל ושמא תאמר וא"כ במועד מפני מה נאסרה והרי אין אבלות במועד שאם באבלות קודם הרי נפסק ואם באבלות של תוך המועד הרי לא התחיל שהשבת אתה יכול לפרש בה כן מצד שעולה ואינה מפסקת ויום טוב אפשר ביום טוב שני ושמת בו ביום אבל מועד היאך אתה מפרשה באבל לבד אין זו שאלה שהרי דברים שבצנעה נוהג והטעם שלא מנעו אבלות ברגל אלא לכבוד הרגל ודברים שבצנעה אין בהם כבוד הרגל וכן הדין בעשיית מלאכה שראויה ליאסר שאין בעשייתה כבוד הרגל אלא זלזול:

    אחרוני הרבנים שבצרפת התירו קיבולת בשבת ויום טוב אף בתוך התחום ולא ראו להפריש בין קיבולת לאריסות וחכירות וכשהוקשה על שמועה זו שאסרו את הקיבולת בתוך התחום ממה שהתרנו באריסות במסכת ע"ז שם וכמו שאמרו שם מימר אמרי אריסותיה קא עביד הם פירשו שמועה זו באבל הא בשבת ויום טוב דין הקיבולת כדין האריסות והחכירות להתירו אף תוך התחום ואף הם הביאו ראיה ממה שאנו מפליגין בספינה אפי' ערב שבת ואין חוששין כשרואין אותו בשבת שיאמרו עכשו שכרה ויש לחלוק בראיה זו שלא הותרה הפלגה לדבר הרשות בפחות משלשה קודם השבת וכיון שהפליג שלשה אינה יכולה לנוח וכבר אמרו היכא דלא אפשר שאני שאם כן לא יפליג לעולם הא ערב שבת שנראה כרוצה לילך בשבת אסור אא"כ לדבר מצוה ואע"פ שבמקומו יתבארו צדדין להתיר בזמן הזה כל הפלגה אף בערב שבת אין אנו מכוונים עכשו אלא לפי שיטת הסוגיא האמורה בה בראשון של שבת ועוד קשה לפרש לדבריהם שאחר שאין מפרישין בין קיבולת לקבלנות ואריסות הרי התרנו למעלה באבל קבלנות ואריסות עד שאנו צריכים לדבריהם ליכנס בפירוש שמועה זו בפירצה דחוקה לומר שלא התרנו למעלה אלא באריסים גוים ושבת או יום טוב וחוץ לתחום והדברים זרים ואין לסמוך עליהם כלל:

    ומ"מ יש מכריעין שזו שאסרו כאן בקיבולת דוקא בקיבולת בנין של בתים שאין הדבר מוכיח שיהא הגוי יורד בה באריסות או בשכירות או בקיבולת אבל בשדה שהדבר נראה שבאריסות ירד מותר אף בקיבולת:

    אע"פ שהקיבולת מותר מיהא חוץ לתחום אדם חשוב ראוי לקדש עצמו אף במותר לו וקיבולת עצמו המותר דוקא בשעושהו הגוי בשלו כגון שהיה בונה את הבית בעציו ואבניו ואין ישראל נתבע בדבר הצריך לבנין כלל אבל אם היה בתנאי שיהא אחד מן הדברים הצריכים בבנין של ישראל אפי' התבן אסור ומ"מ אם נעשה מותר ליהנות בו לערב אף לאותו שנעשה בשבילו וכל שכן לאחרים כדין מי שאמר לגוי לעשות לו מלאכה בשבת שאע"פ שעבר ומכין אותו מכת מרדות מותר ליהנות בו לערב אף לאותו שנעשה בשבילו אחר שימתין בכדי שיעשו ואין צריך לומר באחרים בסוגיא זו שנמנעו בכאן אחרים מליהנות בכיוצא בזה ואמרו הטעם סיועי סייע בתיבנא בהדיהו כלומר מן הדין באו באיסורה אין זה אלא שהקפידו עליו על שלא דקדק בדבר וקצת חכמי צרפת חדשו בהוראה זו דרך אחרת לאסרה מן הדין והוא שכל מלאכה שעושה אותה הגוי משלו אפי' עשאה בשליחותו של ישראל כגון אריגת בגד ועשיית כבש ובונה בית בעציו ואבניו מותר לערב שהרי המטלטלין יכול הוא לעכבם ובקרקעו יכול הוא ליטול עציו ואבניו אבל אם היה אפי' התבן של ישראל אסור לעולם ואע"פ שהמבשל לישראל בשבת של ישראל הוא ומותר לערב כמו שיתבאר במקומו לא נאמרו הדברים אלא בשהישראל מבשל ואין לחוש שמא ירגיל עצמו בכך אבל גוי המבשל לצורך ישראל בשל ישראל אסור לעולם ולישראל אחר מיהא מותר והדברים נראין אלא שגדולי המחברים חולקים בה וכן יראה לי לומר שהמבשל בשבת אף לדעת המכשיר בה אין הדבר מתפרסם ואינו דבר המתקיים אבל קרקע שהוא דבר העומד ודבר המתפרסם ראוי לאסור לעולם בדמיון מה שאמרו בתלמוד שבת בגוים שעשו ארון וחפרו קבר בשבת שלא יקבר בו אותו ישראל עולמית ופירשוהו כשהקבר עומד באיסרטיא שהוא דבר המפורסם אבל במקום אחר יקבור בו למוצאי שבת והדברים נראין:

    אדם גדול שמסר קיבולת שלו לפועלים ומנעם מלעשות שם בשבת ויום טוב על הדרך שפסקנו ובאו גוים מאליהם לעשות שם שלא בשכר אם היתה מעלתו של זה מפורסמת עד שהכל יודעין שאין אלו נוטלין שכרן אלא שעושין כן מאליהם ובלא שכר מותר להניחם ומ"מ אין לסמוך בה כל כך שמא לא נאמרה בכאן אלא בבי ריש גלותא שהיה ענינם כעין מלכות הא בשאר בני אדם לא וי"מ את הסוגיא בדרך אחרת ואין דבריהם נראין:

    אע"פ שהתרנו את הרצועה בכל מה שנאסר בענינים אלו להיות אחרים נהנין בה תלמידי חכמים ראוי להם להתרחק מהנאת כל דבר שנעשה בעבירה ואין כאן יוהרא אלא סלסול ונקיות הדעת:

    8 more comments on this page.

    Meiri on Moed Katan 12a · Sefaria

    Gilyon HaShas

    גמ' וכל שאינו עושה אינו אומר עיין בב"מ דף צ ע"א תוס' ד"ה אבל הכא:

    Gilyon HaShas on Moed Katan 12a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Moed Katan, daf 12, Amud Aleph, about 467 words in 19 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 19 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 110 words

      Opens “אמר שמואל: מקבלי קיבולת, בתוך התחום אסור.…”

      Named: שמואל.

    2. Segment 219 words

      Opens “אמר רב פפא: ואפי' חוץ לתחום, לא…”

      Named: רב פפא, רבא.

    3. Segment 328 words

      Opens “אמר רב משרשיא: וכי ליכא מתא דמקרבא…”

      Named: רב משרשיא, רבא.

    4. Segment 429 words

      Opens “מר זוטרא בריה דרב נחמן בנו ליה…”

      Named: רב נחמן, רב ספרא, רב הונא בר חיננא.

    5. Segment 519 words

      Opens “והאמר שמואל: מקבלי קיבולת בתוך התחום אסור,…”

      Named: שמואל.

    6. Segment 627 words

      Opens “רב חמא שרא להו לאבונגרי דבי ריש…”

      Named: רב חמא.

    7. Segment 745 words

      Opens “תנו רבנן: מקבלין קיבולת במועד לעשותה לאחר…”

    8. Segment 815 words

      Opens “ת"ר אין מרביעין בהמה בחולו של מועד.…”

    9. Segment 925 words

      Opens “תניא אידך: אין מרביעין בהמה בחולו של…”

    10. Segment 1016 words

      Opens “ת"ר אין מדיירין לא בשבתות ולא בימים…”

    11. Segment 1140 words

      Opens “ואין מסייעין אותן, ואין מוסרין להם שומר…”

      Named: רב יוסף.

    12. Segment 1229 words

      Opens “מתני׳ וכן מי שהיה יינו בתוך הבור…”

    13. Segment 1337 words

      Opens “גמ׳ וצריכא. דאי אשמעינן קמייתא, בההיא קאמר…”

      Named: רבי יהודה.

    14. Segment 1420 words

      Opens “אמר רב יצחק בר אבא: מאן תנא…”

      Named: רב יצחק בר אבא, רב יוסף, אבא.

    15. Segment 1527 words

      Opens “בעו מיניה מרב נחמן בר יצחק: מהו…”

      Named: רב נחמן בר יצחק, רבי יוסי.

    16. Segment 1624 words

      Opens “חמרא טעמא מאי משום דנפיש פסידיה, שיכרא…”

      Named: אביי.

    17. Segment 1728 words

      Opens “אמר רב חמא בר גוריא אמר רב:…”

      Named: רב חמא בר גוריא, רב דניאל בר קטינא.

    18. Segment 1822 words

      Opens “דאמר שמואל: זופתין כוזתא ואין זופתין חביתא.…”

      Named: רב דימי, שמואל.

    19. Segment 197 words

      Opens “אמר אביי: נקטינן הלכות מועד כהלכות שבת;…”

      Named: אביי.

    Sages named on this page

    • Rav Mesharsheya · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Rav Mesharsheya, a fourth-generation Amora and a prominent student of Rava, transmitted many legal rulings in his name.

      Source: Moed Katan 12a · Segment 3 — “אמר רב משרשיא: וכי ליכא מתא דמקרבא להתם נמי,…

    • Rav Yosef · Third Generation Amoraim

      Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.

      Source: Moed Katan 12a · Segment 11 — “…במועד בשכר. אמר רב יוסף: הלכתא כרבי.

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Moed Katan 12a · Segment 1 — “אמר שמואל: מקבלי קיבולת, בתוך התחום אסור. חוץ לתחום…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Moed Katan 12a · Segment 16 — “…בה פסידא. דאמר אביי, אמרה לי אם: בר שית…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Moed Katan 12a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026