Talmud Builders

    Moed Katan 21b

    Back to index

    English translation — Moed Katan 21b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1The Gemara answers: A mitzva is different, and since it is a mitzva to put on phylacteries, the mourner is required to do so, even during the first three days.

    2§ The Sages taught the following baraita : During the first three days after his bereavement, a mourner is prohibited from working, even if he is a poor person who is supported by charity. From this point forward, he may do work privately in his own home if he needs to do so. And similarly a woman may spin thread on a spindle in her own home when she is mourning.

    3The Sages taught in another baraita : A mourner during the first three days after his bereavement may not go to another mourner’s house to console him. From this point forward, he may go, but he may not sit among the consolers, but rather in the place of those being consoled, i.e., with the mourners in that house.

    4§ The Sages taught in yet another baraita : A mourner, during the first three days after his bereavement, is prohibited from extending greetings to others. From the third day to the seventh day, he may respond when other people address him, but he may not extend greetings to them. From this point forward, he may extend greetings and respond in his usual manner.

    5The Gemara asks: Is he really prohibited from extending greetings during the first three days of mourning? But isn’t it taught in a baraita : There was an incident and the sons of Rabbi Akiva died, and all the Jews entered to eulogize them with a great eulogy.

    6When they were about to take leave, Rabbi Akiva stood on a large bench and said: Our brothers, the house of Israel, listen! Even had my two sons been bridegrooms, I would have been consoled on account of the honor you have shown them. If you came to console for the sake of Akiva, there are many Akivas in the marketplace whom the Jews do all not come to console. Rather, certainly this is what you said to yourselves: “The Torah of his God is in his heart” (Psalms 37:31), and you wished to show your respect for the Torah. All the more so is your reward doubled, for you have consoled mourners and shown respect for the Torah. Return now to your homes in peace. This indicates that a mourner may greet other people even on the first day of his mourning.

    7The Gemara answers: Showing respect for the public is different. Rabbi Akiva was permitted to greet them to demonstrate courtesy and respect.

    8§ It was taught in the aforementioned baraita : From the third day to the seventh day, he may respond when other people address him, but he may not extend greetings to them. From this point forward, he may extend greetings and respond in his usual manner.

    9And the Gemara raises a contradiction from another baraita that states: One who finds another in mourning during the first thirty days of that person’s bereavement may still speak words of consolation to him, but he should not extend greetings toward him. If he finds him after thirty days, he may extend greetings toward him, but he should not speak words of consolation to him, so as not to remind him of his pain.

    10If it was the mourner’s wife who died and he married another woman within thirty days of his first wife’s death, one may not enter his house to speak words of consolation with him, so as not to offend his new wife. If, however, he finds him alone in the marketplace, he may speak to him with gentle words and in a serious manner. This indicates that the prohibition against extending greetings lasts for thirty days and not just seven.

    11Rav Idi bar Avin said: The two baraitot refer to different situations: The first baraita is referring to the mourner himself, who may extend greetings [ shalom ] to others after the completion of his seven days of mourning, as the others are at peace [ shalom ]. The second baraita , which speaks of a prohibition that lasts thirty days, is referring to other people, who may not extend greetings to him, as he, the mourner, is not at peace.

    12The Gemara challenges: But from the fact that it teaches in a baraita that after the third day of his bereavement, the mourner may respond when other people address him, by inference others may extend greetings to him. The Gemara answers: This is referring to a case where people did not know that he was in mourning and unknowingly extended greetings to him.

    13The Gemara asks: If so, if the baraita speaks of a case where the people who greeted him were unaware that he was in mourning, then there also, during the first three days of his bereavement, he should be permitted to respond when other people address him. The Gemara answers: There, during the first three days, he must inform them that he is in mourning and not respond to their greetings. Here, after the first three days, he need not inform them about his bereavement, but rather he may respond to their greetings.

    14And the Gemara raises a contradiction from another baraita that states: One who finds another in mourning during his twelve months of bereavement may still speak words of consolation to him, but he should not extend greetings toward him. If he finds him after twelve months, he may extend greetings toward him, and he should not speak words of consolation to him. He may, however, speak to him indirectly, i.e., he may say to him: May you be consoled, without mentioning the name of the deceased.

    15Rabbi Meir said: One who finds another in mourning after twelve months and speaks to him words of consolation, to what may this situation be likened? To a person who broke his leg and it healed, and afterward a physician found him and said to him: Come to me, for I will break it a second time and then I will heal it, so that you may know how good my medicines are and how well they work. One who consoles his friend after so much time has passed acts in a similar fashion, stirring up an old wound and then trying to heal it. In any event, it appears that one must not extend greetings to a mourner during the entire twelve-month mourning period.

    16The Gemara answers: This is not difficult. This baraita , which says that one must not extend greetings to a mourner for twelve months, is referring to one who lost his father or mother. That baraita , which teaches that a mourner may be greeted after seven days, is referring to one who is in mourning over other relatives.

    17The Gemara asks: There too, in the case of other relatives after thirty days, let him speak words of consolation to him indirectly. Why does the baraita say that after thirty days he should not speak words of consolation to him at all? The Gemara answers: Yes, it is indeed so. And what is meant by the words: He should not speak words of consolation to him? This means that he may not console him in his usual manner, but he may speak to him indirectly.

    18§ The Sages taught the following baraita : If a mourner comes to the house of mourning from a nearby place during the first three days of mourning, he counts his days of mourning with the other mourners from the time of the burial and completes his mourning with them. This is the case even if he may end up observing mourning for only five or six days. But if he came from a distant place, he counts on his own seven complete days from the time that he was informed of his relative’s death. From this point forward, i.e., after the first three days of mourning, even if he came from a nearby place, he counts seven days on his own. Rabbi Shimon says: Even if he came on the seventh day from a nearby place, he counts and completes the seven-day period of mourning with the other mourners.

    19The Master said, citing the baraita : If a mourner comes to the house of mourning from a nearby place during the first three days of mourning, he counts his days of mourning with the other mourners and completes his mourning with them. Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: This is in a case where the principal member of the household is in the house, and therefore all the other family members follow his mourning. If, however, it is the principal member of the family who comes home, he certainly does not follow the other members, but rather he counts seven days on his own.

    20A dilemma was raised before the scholars:

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    מצוה שאניכלומר הואיל ומצוה להניח תפילין מצי להניח לאלתר בשני:

    אשהאבילה טווה בפלך:

    אלא במקום המתנחמיןסמוך לאבלים:

    אפילו ב' בנים חתניםקברתי מנוחם אני מרוב כבוד שעשיתם לי:

    ואם בשביל עקיבא באתם הרי כמה עקיבא בשוקשלא הלכתם לנחמן:

    כ"ש ששכרכם כפולשלכבוד התורה באתם:

    לכו לבתיכם לשלוםהרי שאל בשלומן:

    ורמינהודבתוך ל' יום אינו שואל:

    ונשא אשהבתוך שלשים יום כגון שאין לו בנים כדלקמן:

    אינו רשאי ליכנס לביתולנחמו משום חלישת דעת דאשה אחרונה קתני מיהת בתוך ל' יום אינו שואל בשלומו כ"ש שהאבל עצמו אינו שואל בשלומו של זה ולעיל קתני משבעה ואילך משיב ושואל כדרכו:

    אמר רב אידי הוא שואל בשלום אחריםכלומר תריץ הא דתני מכאן ואילך שואל כדרכו בתוך שלשים יום דהוא שואל בשלום אחרים שהן שרויין בשלום והא דקתני בתוך ל' יום אינו שואל בשלומו אין אחרים שואלין בשלומו:

    מכלל דשייליבתוך ל' יום וקשיא למאן דתני בתוך ל' יום אינו שואל:

    דלא ידעיכלומר הא דתני דמשיב להני דשאלי ליה ולא ידעי דאבל הוא אבל מאן דידע דאבל הוא לא שאיל ליה בתוך ל' יום:

    אי הכידאוקמת לה בלא ידעי אפילו ג' ימים נמי משיב (למאן דשאיל ליה ואמר דאבל הוא) למאן דלא ידע ושאיל ליה בתוך ג' ימים:

    התם מודע להוהא דקתני כל ג' ימים אסור בשאילת שלום אבל מודע להו דאבל הוא ולא מהדר להו:

    הכאלאחר ג' לא צריך לאודועינהו למאן דלא ידעי דאבל הוא אלא משיב:

    ורמינהו בתוך י"ב חדש אינו שואל בשלומווקשה להך דתני לאחר שלשים יום שואל בשלומו:

    מן הצדשאומר לו תתנחם ואינו מזכיר שם המת:

    הא באבל על אביו ועל אמואינו שואל בשלומו עד י"ב חדש:

    הא בשאר קרוביםשואל בשלומו לאחר ל' יום:

    התם נמישלשים דמוקמת ליה בשאר קרובים:

    ידבר עמו תנחומין מן הצדלאחר ל' כי היכי דבאביו ואמו מדבר עמו תנחומין מן הצד לאחר י"ב חדש ואמאי קתני לאחר ל' אינו מדבר עמו תנחומים כלל:

    ה"נומאי לאחר ל' אינו מדבר עמו תנחומים כדרכו:

    מונה עמהןעם האבלים שבאותו מקום הואיל דבמקום קרוב הוה ויכול לבא בתחלת האבילות חשבינן ליה כמו דאתא דאינו מונה אלא ה' ימים עם שאר אבלים:

    מונה לעצמושבעה שלימין:

    שיש גדול הבית בביתשבא ומצא גדול הבית בבית מונה עמהן עם אבילי הבית וזה שבא הוא הצעיר ממנו אבל אם היה גדול בדרך ובא בתוך שלשה ימים אפי' ממקום קרוב מונה לעצמו דלא חשיב אבילות דצעיר לאצטרופי גדול בהדיה:

    מועד קטן 21 עמוד ב

    1מצוה שאני.

    Baraita

    2ת"ר אבל, ג' ימים הראשונים אסור במלאכה, ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה. מכאן ואילך עושה בצינעא בתוך ביתו. והאשה טווה בפלך בתוך ביתה.

    Baraita

    3ת"ר אבל, ג' ימים הראשונים אינו הולך לבית האבל, מכאן ואילך הולך, ואינו יושב במקום המנחמין, אלא במקום המתנחמין.

    Baraita

    4תנו רבנן: אבל, ג' ימים הראשונים אסור בשאילת שלום. משלשה ועד שבעה משיב ואינו שואל. מכאן ואילך, שואל ומשיב כדרכו.

    5שלשה ימים הראשונים אסור בשאילת שלום? והתניא: מעשה ומתו בניו של ר"ע נכנסו כל ישראל והספידום הספד גדול.

    6בשעת פטירתן, עמד ר"ע על ספסל גדול ואמר: אחינו בית ישראל שמעו! אפי' שני בנים חתנים מנוחם הוא בשביל כבוד שעשיתם. ואם בשביל עקיבא באתם, הרי כמה עקיבא בשוק. אלא כך אמרתם: (תהלים לז, לא) תורת אלהיו בלבו וכ"ש ששכרכם כפול לכו לבתיכם לשלום׃

    7כבוד רבים שאני׃

    8מג' ועד ז' משיב ואינו שואל מכאן ואילך, שואל ומשיב כדרכו׃

    9ורמינהו המוצא את חבירו אבל בתוך ל' יום מדבר עמו תנחומין ואינו שואל בשלומו לאחר ל' יום שואל בשלומו ואינו מדבר עמו תנחומין׃

    10מתה אשתו ונשא אשה אחרת אינו רשאי ליכנס לביתו לדבר עמו תנחומין מצאו בשוק אומר: לו בשפה רפה ובכובד ראש׃

    11אמר רב אידי בר אבין הוא שואל בשלום אחרים שאחרים שרויין בשלום אחרים אין שואלין בשלומו שהוא אינו שרוי בשלום׃

    12והא מדקתני משיב מכלל דשיילינן ליה דלא ידעי׃

    13אי הכי התם נמי התם מודע להו: ולא מהדר להו הכא לא צריך לאודועינהו׃

    14ורמינהו המוצא את חברו אבל בתוך י"ב חדש מדבר עמו תנחומין ואינו שואל בשלומו לאחר י"ב חדש שואל בשלומו ואינו מדבר עמו תנחומין אבל מדבר עמו מן הצד׃

    15א"ר מאיר המוצא את חברו אבל לאחר י"ב חדש ומדבר עמו תנחומין למה הוא דומה לאדם שנשברה רגלו וחיתה מצאו רופא ואמר לו כלך אצלי שאני שוברה וארפאנה כדי שתדע שסממנין שלי יפין׃

    16לא קשיא הא באביו ואמו הא בשאר קרובים׃

    17התם נמי ידבר עמו תנחומין מן הצד אין ה"נ ומאי אינו מדבר עמו תנחומין כדרכו אבל מדבר עמו מן הצד׃

    Baraita

    18ת"ר אבל ג' ימים הראשונים בא ממקום קרוב מונה עמהן בא ממקום רחוק מונה לעצמו מכאן ואילך אפי' בא ממקום קרוב מונה לעצמו ר"ש אומר אפי' בא ביום השביעי ממקום קרוב מונה עמהן׃

    19אמר מר ג' ימים הראשונים בא ממקום קרוב מונה עמהן א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן והוא שיש גדול הבית בבית׃

    20איבעיא להו׃

    Tosafot

    מכאן ואילך עושה בצינעא בתוך ביתופי' בתוספת הרב במתפרנס מן הצדקה קאי והכי משמע לעיל דקאמר לעיל (מועד קטן ד' יט:) הקובר מתו ב' ימים קודם הרגל מונה ה' ימים אחר הרגל ומלאכתו נעשית ע"י אחרים משמע דהאבל אסור כל ז' והתם נמי לא שרינן לעצמו שיהא עושה מלאכה וה"נ תניא במסכת שמחות (פ"ה) אבל כל ז' ימים אסור בעשיית מלאכה הוא ובניו ובנותיו ועבדיו ושפחותיו ובהמתו כשם שהוא אסור לעשות לו כך אחרים אסורים לעשות לו פי' חוץ מזיתיו הפוכים ומלאכת האבד מיום ג' ואילך עושה מלאכה דוקא במי שמתפרנס מן הצדקה ובצינעא אבל אמרו חכמים תבא מארה לשכיניו כו' בר קפרא אומר אף בשלישי לא יעשה כך הביא בתוס' הרב ולכאורה נראה דכיון דילפינן (לעיל מועד קטן דף כ.) מוהפכתי חגיכם לאבל מה חג ז' לענין מלאכה איירי וגם הר"א מסופק דלמא אעני דוקא קאי אבל בשם רבינו שמואל אמר בכל אבלים קאי מדלא קתני מכאן ואילך עושה עני בצינעא ולא כדפרישית:

    מכאן ואילך הולךפי' בתוספת הרב ועל זה סומכים שבאים בבהכ"נ בט' באב ואיני יודע אם הוא מנהג טוב ומדבריו מצינו למדין שחושב ט' באב כמו לאחר שלשה ונפקא מינה לענין תפילין כדפי' לעיל:

    מדבר עמו תנחומין ואינו שואלוקשיא למ"ד מכאן ואילך שואל ומשיב:

    מתה אשתו ונשא אשה אחרתמשמע בתוך ל' יום דאי לאחר ל' יום היכי קאמר אינו רשאי ליכנס לביתו לדבר עמו תנחומין הא בשאר מתים נמי אמרו אינו מדבר עמו תנחומין וצריך לאוקמי באין לו בנים לפי' ר"ת שמתיר לישא אשה אחר שבעה א"נ בהניחה לו בנים קטנים שמותר לישא מיד ולבעול אחר ל' יום לפירוש רבינו יצחק והאריך בתוספות פרק קמא דכתובות (דף ד. ושם בד"ה אבל איפכא) ובליקוטין כתוב בתשובה:

    מקום קרובפירשו בהלכות גדולות דהיינו י' פרסאות:

    אפילו בא ביום שביעי ממקום קרובוא"ת והא מקצת היום ככולו וי"ל כגון שלא עמדו עדיין מנחמין מאצלן ויש נמי בפ"ק דכתובות (דף ח:) ברכת אבלים בעשרה כל ז' ומסתמא היינו ביום א"נ י"ל מקצת היום ככולו לא הוי בלילה לענין שום דבר כדאמרינן במגילה בפ"ב (דף כ.) דשימור לילה לאו שימור הוא לענין שבעה נקיים:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    ת"ר אבל שלשה ימים הראשונים אסור בעשיית מלאכה ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה מיכן ואילך עושה בצנעא בתוך ביתו ואשה טווה בפלך בתוך ביתה: ירושלמי תבא מאירה לשכיניו שהצריכוהו לאבל לעשות ולאכול: ת"ר ג' ימים הראשונים אסור לילך לבית האבל מיכן ואילך הולך כדרכו ואינו יושב במקום המנחמין אלא במקום המתנחמין. ג' ימים הראשונים אסור בשאילת שלום. והא כשמתו בני ר"ע באו כל ישראל והספידום הספד גדול ובשעת פטירתן עמד ר' עקיבא על ספסל גדול ואמר אחינו בית ישראל שמעו אפילו בנים חתנים קבר מנוחם הוא בשביל כבוד שעשיתם וכמה עקיבא בשוק אלא כך אמרתם תורת אלהיו בקרבו לא תמעד אשוריו וכ"ש ששכרכם כפול לכו לבתיכם לשלום.

    ופרקינן כבוד רבים שאניומקשינן מיכן ואילך שואל ומשיב כדרכו והתניא המוצא חבירו אבל בתוך שלשים יום מדבר עמו תנחומין ואינו שואל בשלומו לאחר שלשים יום שואל בשלומו ואינו מדבר עמו תנחומין מתה אשתו ונשא אשה אחרת כו' הנה אין שואלין אפילו לאחר ז' בשלומו ופריק רב אידי בר אבין אחרים אין שואלין בשלומו שהוא אינו שרוי בשלום אבל הוא שואל בשלום אחיו שהן שרויין בשלום:

    Babylonian Talmud · folio map

    Moed Katan 21b

    Moed Katan 21b. The full printed text of this folio side — 20 numbered segments, about 370 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    מצוה שאני כלומר הואיל ומצוה להניח תפילין מצי להניח לאלתר בשני:

    אשה אבילה טווה בפלך:

    אלא במקום המתנחמין סמוך לאבלים:

    אפילו ב' בנים חתנים קברתי מנוחם אני מרוב כבוד שעשיתם לי:

    ואם בשביל עקיבא באתם הרי כמה עקיבא בשוק שלא הלכתם לנחמן:

    כ"ש ששכרכם כפול שלכבוד התורה באתם:

    לכו לבתיכם לשלום הרי שאל בשלומן:

    ורמינהו דבתוך ל' יום אינו שואל:

    18 more comments on this page.

    Rashi on Moed Katan 21b · Sefaria

    Tosafot

    מכאן ואילך עושה בצינעא בתוך ביתו פי' בתוספת הרב במתפרנס מן הצדקה קאי והכי משמע לעיל דקאמר לעיל (מועד קטן ד' יט:) הקובר מתו ב' ימים קודם הרגל מונה ה' ימים אחר הרגל ומלאכתו נעשית ע"י אחרים משמע דהאבל אסור כל ז' והתם נמי לא שרינן לעצמו שיהא עושה מלאכה וה"נ תניא במסכת שמחות (פ"ה) אבל כל ז' ימים אסור בעשיית מלאכה הוא ובניו ובנותיו ועבדיו ושפחותיו ובהמתו כשם שהוא אסור לעשות לו כך אחרים אסורים לעשות לו פי' חוץ מזיתיו הפוכים ומלאכת האבד מיום ג' ואילך עושה מלאכה דוקא במי שמתפרנס מן הצדקה ובצינעא אבל אמרו חכמים תבא מארה לשכיניו כו' בר קפרא אומר אף בשלישי לא יעשה כך הביא בתוס' הרב ולכאורה נראה דכיון דילפינן (לעיל מועד קטן דף כ.) מוהפכתי חגיכם לאבל מה חג ז' לענין מלאכה איירי וגם הר"א מסופק דלמא אעני דוקא קאי אבל בשם רבינו שמואל אמר בכל אבלים קאי מדלא קתני מכאן ואילך עושה עני בצינעא ולא כדפרישית:

    מכאן ואילך הולך פי' בתוספת הרב ועל זה סומכים שבאים בבהכ"נ בט' באב ואיני יודע אם הוא מנהג טוב ומדבריו מצינו למדין שחושב ט' באב כמו לאחר שלשה ונפקא מינה לענין תפילין כדפי' לעיל:

    מדבר עמו תנחומין ואינו שואל וקשיא למ"ד מכאן ואילך שואל ומשיב:

    מתה אשתו ונשא אשה אחרת משמע בתוך ל' יום דאי לאחר ל' יום היכי קאמר אינו רשאי ליכנס לביתו לדבר עמו תנחומין הא בשאר מתים נמי אמרו אינו מדבר עמו תנחומין וצריך לאוקמי באין לו בנים לפי' ר"ת שמתיר לישא אשה אחר שבעה א"נ בהניחה לו בנים קטנים שמותר לישא מיד ולבעול אחר ל' יום לפירוש רבינו יצחק והאריך בתוספות פרק קמא דכתובות (דף ד. ושם בד"ה אבל איפכא) ובליקוטין כתוב בתשובה:

    מקום קרוב פירשו בהלכות גדולות דהיינו י' פרסאות:

    אפילו בא ביום שביעי ממקום קרוב וא"ת והא מקצת היום ככולו וי"ל כגון שלא עמדו עדיין מנחמין מאצלן ויש נמי בפ"ק דכתובות (דף ח:) ברכת אבלים בעשרה כל ז' ומסתמא היינו ביום א"נ י"ל מקצת היום ככולו לא הוי בלילה לענין שום דבר כדאמרינן במגילה בפ"ב (דף כ.) דשימור לילה לאו שימור הוא לענין שבעה נקיים:

    Tosafot on Moed Katan 21b · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    ת"ר אבל שלשה ימים הראשונים אסור בעשיית מלאכה ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה מיכן ואילך עושה בצנעא בתוך ביתו ואשה טווה בפלך בתוך ביתה: ירושלמי תבא מאירה לשכיניו שהצריכוהו לאבל לעשות ולאכול: ת"ר ג' ימים הראשונים אסור לילך לבית האבל מיכן ואילך הולך כדרכו ואינו יושב במקום המנחמין אלא במקום המתנחמין. ג' ימים הראשונים אסור בשאילת שלום. והא כשמתו בני ר"ע באו כל ישראל והספידום הספד גדול ובשעת פטירתן עמד ר' עקיבא על ספסל גדול ואמר אחינו בית ישראל שמעו אפילו בנים חתנים קבר מנוחם הוא בשביל כבוד שעשיתם וכמה עקיבא בשוק אלא כך אמרתם תורת אלהיו בקרבו לא תמעד אשוריו וכ"ש ששכרכם כפול לכו לבתיכם לשלום.

    ופרקינן כבוד רבים שאני ומקשינן מיכן ואילך שואל ומשיב כדרכו והתניא המוצא חבירו אבל בתוך שלשים יום מדבר עמו תנחומין ואינו שואל בשלומו לאחר שלשים יום שואל בשלומו ואינו מדבר עמו תנחומין מתה אשתו ונשא אשה אחרת כו' הנה אין שואלין אפילו לאחר ז' בשלומו ופריק רב אידי בר אבין אחרים אין שואלין בשלומו שהוא אינו שרוי בשלום אבל הוא שואל בשלום אחיו שהן שרויין בשלום:

    Rabbeinu Chananel on Moed Katan 21b · Sefaria

    Ritva

    מכאן ואילך עושה בצנעה בתוך ביתו פי' במתפרנס מן הצדקה קאי וכן האשה טווה בעניניה קאי וכן אמרו בירוש' מי שאין לו מה יאכל תבוא מארה לשכיניו שהצריכוהו לכך:

    ואינו יושב אלא במקום המתנחמין כלומר עם האבלים ואפשר היה לומר דבג' ימים הראשונים לבית האבל אסרו אבל לבית הקברו' מפני המצוה הולך אלא דתניא באבל ג' ימים הראשונים אינו יוצא אחר המטה וכן אמרו שם שאינו נכנס להר הבית ונראין דברים שהולך אחר המטה כשאין שם כל צרכו וכן אמרו במס' שמחות ואם אין שם כדי נושאי המטה וקובריה אפי' ביום ראשון מותר ע"כ ואין צריך לומר לצורך מת מצוה ולענין ללכת לבית הכנסת להתפלל לקמן נאריך בה בס"ד:

    כבוד רבים שאני ושמעי' מהכא דאפי' כי האי לישנא בלחוד אסור באבל ולא סוף דבר לשאול בשלומו ממש כמו שהיו סבורים רבים:

    דלא ידעי' פי' ומפני דרכי שלום משיב להם ואקשי' דאי בדלא ידעי מיירי אפי' בג' ימים ראוי להשיב מפני דרכי שלום ומהדרי' דמודה להו שהוא אבל ותו ליכא מפני דרכי שלום ולא מהדר להו משום חומר דאבל בג' ימים ראשונים ותמיהא מילתא תוך ז' היכי אפשר דלא ידעי והלא עניני אבלו מוכיחין עליו כגון עטיפת הראש וכיוצא בו וי"ל דזמנין דיתבי עראי בלא עטיפא א"נ כגון שמצאו בדרך סוגיא דשמעתא דג' ימים לא שואל ולא שואלין לו ומאן דלא ידע ושאיל ליה אומר לו אבל אני מג' ועד ז' אינו שואל ואין שואלין לו אלא משיב למאן דלא ידע ומז' ועד ל' שואל לאחרי' שהם שרוים בשלום ואין שואלין לו ומאן דלא ידע ושאיל ליה משיב ומנא תימרא דמג' ועד ז' כך דינו שאם אתה אומר כן אינו משיב כלל א"כ דינו בג' הראשונים לגמרי וליכא למימר משיב כדרכו דהא סיפא דל' דעלה פרכי' אוקי' בדלא ידעי' וכ"ש מג' ועד ז' ומה בין ג' לז' לבין ל' דבז' אינו שואל בשלום אחרים ומז' ואילך שואל כדרכו וה"מ על שאר מתים אבל על אביו ועל אמו אין שואלין בשלומו אלא לאחר י"ב חודש ועכשיו נהגו העול' קולא בדברי' אלו. אמרי רבוותא ז"ל כיון שהאבל אסור בשאלת שלום כ"ש שהוא אסור להרבות דברים ולשחוק ובאבל רבתי אמרו שלא יאחוז תינוק בידו כדי שלא יביאנו לידי שחוק:

    ת"ר ג' ימים הראשונים בא ממקום קרוב מונה עמהם פי' שהיה במקום קרוב בשעת הקבורה ופי' הגאונים ז"ל שהוא מהלך י' פרסאות דהוא סוגיא בינונית דחד יומא וכדאיתא בפסח שני דכיון שכן הרי הוא כאלו עמהם ופריש רבי יוחנן דה"מ שהיה בכאן גדול האבלות ותרתי בעי' מקום קרוב ושהיה בכאן גדול הבית ובהכי אפי' בא ביום ז' כרבי שמעון דהלכתא כותיה והוא שמצא מנחמין אצלם דאכתי לא פרח אבלות מינייהו ויש מבעלי התוספות ז"ל שכתבו דה"מ בשלא שמע עד שבא אבל אם שמע השמועה קודם לכן ודאי מונה עמהם ונראין דברים בשנהג קצת אבלות וכן נראה מדברי רבינו אלפסי ז"ל שכתב בטעמא דמקום קרוב דכיון דאלו שמע ביומא קמא הוה מצי למיתי כמאן דאיתיה מעיקרא דמי הא אע"ג דשמע כיון דלא מצי למיתי אינו מונה עמהם ונראה עוד מזה הלשון קצת שאם קברוהו עם חשכה בענין שלא הוה יכול לבוא אע"פ ששמע אינו מונה עמהם אבל זה איש דא"כ נתת דבריך לשיעורין ואפי' למקום א' ולב' בני אדם אלא לעולם כל שהוא למהלך יום א' ראוי להצטרף עמהם כיון שיש כאן גדול הבית. ואי זו גדול הבית פירשו גדול המשפח' כלומר גדול האבלים המתאבלים באבל זה וצ"ע אשה כגון האם או אחותן הגדולה אם היא חשובה גדול הבית ואין כל הדברים הללו אלא כשבא לכאן אבל עמד במקומו פשי' שהוא מונה לעצמו ואע"פ שהוא קרוב מאד:

    Ritva on Moed Katan 21b · Sefaria

    Meiri

    אבל שאין לו מה יאכל כל שלשה ימים הראשונים שהם מיוחדין לבכי יתפרנס מן הצדקה ולא יעשה מלאכה משם ואילך עושה בצנעה בתוך ביתו אחר שאין לו מה יאכל ומ"מ בתלמוד המערב אמרו תבא מארה לשכנים שהצריכוהו למעשה ידיו וקצת גאונים כתבו שלא נאסרה מלאכה באבל אלא ביום אבל בלילה מותר ואין הדברים נראין:

    כל שלשה ימים הראשונים אינו הולך לבית האבל וכל שכן למקום אחר מכאן ואילך אע"פ שנמנעה הליכתו למקום אחר לבית האבל מיהא הולך ואינו יושב במקום המנחמים אלא במקום המתנחמים ומכאן נהגו בקצת מקומות להיות אבלים יוצאין בתשעה באב לבית הכנסת שבית הכנסת בתשעה באב בית אבלים היא וכלם מתנחמים ויש מי שאומרי' שלא הוצרך היתר יציאה לאחר שלשה אלא לבית האבל שנראה כפורק עול אבלותו ומתעסק בשל אחרים אבל למקום אחר אפי' תוך שלשה רשאי לצאת ולמטה יתבאר:

    אבל אסור בשאילת שלום על צדדים ידועים והוא שכל שלשה ימים הראשונים אינו נותן שלום ואינו מחזיר שלום למי שנתנו לו אלא מודיעו שהוא אבל משלשה ועד שבעה אינו נותן שלום אלא אם שאל בו אדם מחזירו בשפה רפה ואין צריך להודיעו באבלו ואחרים היודעים באבלותו אין שואלין בו כלל ולכבוד רבים אף תוך שלשה שואל מעשה ומתו בניו של ר' עקיבא ובאו כל ישראל והספידום הספד גדול בשעת פטירתן עמד ר' עקיבא על ספסל גדול ואמ' אחנא בית ישראל אפי' שני בני חתנים בקבר מנוחם אני בשביל כבוד שעשיתם ואם בשביל עקיבא באתם כמה עקיבא יש בשוק אלא כך אמרתם תורת אלהיו בלבו וכל שכן ששכרכם כפול לכו לבתיכם לשלום:

    משבעה ועד שלשים בחמשה מתים הוא שואל בשלום אחרים שאחרים שרויים בשלום ואין אחרים שואלי' בשלומו שאינו שרוי בשלום אלא שאם רצו מדברים עמו תנחומין לאחר שלשים אף אחרים שואלין בשלומו ואין מדברי' עמו תנחומין שכבר התנחם אבל אם רצה לדבר עמו מן הצד כלומר להתגלגל עמו בדברים עד שיהא מתגלגל לדברי תנחומין דרך כלל עושה:

    על אביו ועל אמו משבעה ועד שנים עשר חדש הוא שואל בשלום אחרי' אבל אחרים אין שואלין בשלומו אלא שמדברים עמו תנחומין ואחר י"ב חדש אף אחרים שואלין בשלומו ואין מדברים עמו תנחומין אלא אם רצה מדבר עמו מן הצד וכל שמדבר תנחומין לאחר זמן המיועד להם הרי זה דומה לאדם שנשברה רגלו וחיתה ומצאו רופא בשוק ואמר לו כלך אצלי שאני שוברה ומרפאה שתדע סמנין שלי כמה יפים כך זה מעורר צרתו למי שכבר פרחה ממנו ומ"מ כל שאינו מדבר אלא מן הצד אינו בכלל זה:

    ואם מתה אשתו ונשא אחרת אינו רשאי לדבר עמו על הראשונה בביתו כלל מפני כבוד האחרת אבל אם מצאו בשוק מזכירו בשפה רפה ומנחמו:

    מי שמת לו קרוב ולא היה שם בשעת קבורתו ולא הוגדה לו מיתתו של זה במקום שהיה שם אלא שבא במקרה למקום שמת קרובו או למקום שהיו קרובי המת מתאבלי' לשם מפי השמועה אע"פ שלא מת המת לשם ומצא שאר קרוביו מתאבלין אם בא ממקום קרוב ופי' הגאונים מהלך יום אחד שהם עשרה פרסאות בינוניות הואיל והוא היה באותו מקום בשעת מיתת המת באותו המקום הקרוב לו בשיעור הנזכר או למקום שהגיעה השמועה ושהיו קרוביו מתאבלים לשם הואיל ואלו ידע בתחלת היום היה אפשר לו לבא ביום ראשון של אבלות הרי הוא כמי שהיה שם ומונה עמהם אפי' בא ביום השביעי ובלבד שיהיה גדול הבית בבית כגון בן במקום אחים או גדול אחים במקום אחיו וכן שיבא בשחרית בעוד שהוא נוהג אבלות והוא בעוד שהמנחמים אצלו עדין ולא יצא עדין האבל בחוץ ואפי' ננערו המנחמים לעמוד הואיל ולא עמדו עדין מונה עמהן אבל אם לא מצא מנחמים אצלו וכבר יצאו האבלים מביתם אפי' הלכו לבית הקברות לפקוד מקום המת שנמצאו עדין מתעסקים באבלות הואיל ומ"מ נשלם אבלותו או אם לא היה שם גדול באבלות עליו אע"פ שמצא המנחמים אצלו מונה לעצמו:

    בא לו קודם שביעי ויצא גדול הבית לחוץ ולא מתורת הפקעת אבלות אלא מתורת אבלות כגון שהלך לבית הקברות אע"פ שלא מצאו בבית הואיל ולא מתורת הפקעת אבלות יצא הרי הוא כמי שמצאו בבית ומונה עמהן ואם בא לו ממקום רחוק יותר מעשרה פרסאות אפי' בא בשני מונה לעצמו שבעה ושלשים מיום שבא:

    2 more comments on this page.

    Meiri on Moed Katan 21b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפרש"י בד"ה התם מודע כו' כל שלשה ימים כו' ובד"ה שיש גדול כו' וזה שבא הוא כו' עכ"ל כצ"ל:

    תוס' בד"ה מכאן ואילך כו' מצינו למידין שחושב ט"ב כמו לאחר שלשה כו' עכ"ל אין ראייתם מבוררת אלא דאבל מיום שלשה ואילך מותר לילך לבהכ"נ בט"ב וכ"ה בפיסקי תוס' אבל שיהיה ט"ב כמו לאחר שלשה אין כאן ראיה ויש ליישב בדוחק שבתוספות הרב כתבו סתם שהאבל יבא לבהכ"נ בט"ב אפילו ביום ראשון ואם כן כשיבא האבל בתחילה לבהכ"נ מיקרי שם בית האבל ואי חשבינן ט"ב כלאחר שלשה שפיר יבואו גם שאר הקהל לבהכ"נ דאבל מיום ג' ואילך הולך לבית האבל אבל אי חשבינן להו בט"ב כמו קודם ג' אם כן הוה אסור להם לילך לבית האבל שהוא עתה בבהכ"נ ודו"ק:

    בד"ה מדבר עמו כו' וקשיא למאי דאמר כו' כצ"ל:

    בד"ה אפי' בא ביום ז' כו' והא מקצת היום ככולו כו' ויש לומר כו' עכ"ל פירוש לדבריהם דמשמע בא ביום ז' ממש וא"כ תיחשב הלילה כמקצת היום וכבר כלה ימי אבלותם ותרצו די"ל כגון שלא עמדו עדיין המנחמים ומש"ה לא כלה עדיין אבלותם דמסתמא ביאת המנחמין הוא ביום ממש ויש נמי בפ"ק כו' דברכת אבלים נמי מסתמא ביום וא"כ לא כלה האבלות בלילה וק"ל:

    Chidushei Halachot on Moed Katan 21b · Sefaria

    Ben Yehoyada

    וְאִם בִּשְׁבִיל עֲקִיבָא בָּאתֶם, הֲרֵי כַּמָּה עֲקִיבָא בַּשּׁוּק פירוש עקיבא המפורסם בעושר כמה עקיבא עשירים איכא בשוקא! אלא כך אמרתם תורת אלקיו בלבו שנעשה אדון וכלי לתורה כמו שנעשה כלי לקבלת השפע של העושר וכל שכן ששכרכם כפול שבאתם בשביל העושר ובשביל התורה כי המכבד את העשיר הרי זה מכבד השפע של הקדוש ברוך הוא שזה נעשה כלי לקבלת השפע וכאשר כתב הגאון חיד"א בפתח עינים במאמר רבי מכבד עשירים (עירובין פו.).

    Ben Yehoyada on Moed Katan 21b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Moed Katan, daf 21, Amud Bet, about 370 words in 20 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 20 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 12 words

      Opens “מצוה שאני.…”

    2. Segment 223 words

      Opens “ת"ר אבל, ג' ימים הראשונים אסור במלאכה,…”

    3. Segment 319 words

      Opens “ת"ר אבל, ג' ימים הראשונים אינו הולך…”

    4. Segment 420 words

      Opens “תנו רבנן: אבל, ג' ימים הראשונים אסור…”

    5. Segment 518 words

      Opens “שלשה ימים הראשונים אסור בשאילת שלום? והתניא:…”

    6. Segment 644 words

      Opens “בשעת פטירתן, עמד ר"ע על ספסל גדול…”

    7. Segment 73 words

      Opens “כבוד רבים שאני…”

    8. Segment 811 words

      Opens “מג' ועד ז' משיב ואינו שואל מכאן…”

    9. Segment 923 words

      Opens “ורמינהו המוצא את חבירו אבל בתוך ל'…”

    10. Segment 1020 words

      Opens “מתה אשתו ונשא אשה אחרת אינו רשאי…”

    11. Segment 1120 words

      Opens “אמר רב אידי בר אבין הוא שואל…”

      Named: רב אידי בר אבין.

    12. Segment 128 words

      Opens “והא מדקתני משיב מכלל דשיילינן ליה דלא…”

    13. Segment 1314 words

      Opens “אי הכי התם נמי התם מודע להו:…”

    14. Segment 1428 words

      Opens “ורמינהו המוצא את חברו אבל בתוך י"ב…”

    15. Segment 1533 words

      Opens “א"ר מאיר המוצא את חברו אבל לאחר…”

    16. Segment 168 words

      Opens “לא קשיא הא באביו ואמו הא בשאר…”

    17. Segment 1720 words

      Opens “התם נמי ידבר עמו תנחומין מן הצד…”

    18. Segment 1833 words

      Opens “ת"ר אבל ג' ימים הראשונים בא ממקום…”

    19. Segment 1921 words

      Opens “אמר מר ג' ימים הראשונים בא ממקום…”

      Named: אבא.

    20. Segment 202 words

      Opens “איבעיא להו…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Moed Katan 21b · Segment 19 — “אמר מר ג' ימים הראשונים בא ממקום קרוב מונה…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Moed Katan 21b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026