Talmud Builders

    Moed Katan 13b

    Back to index

    English translation — Moed Katan 13b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1And so it is taught in a baraita : One may bring home utensils from the house of a craftsman; for example, a jug from the jug-maker's house and a cup from the glass-blower’s house, as they will be used on the Festival itself. But he may not bring home wool from the dyer’s house or utensils from the craftsman’s house, as they are not needed on the Festival. But if the craftsman has nothing to eat, he may give him his wages during the Festival week and leave the utensil with him. And if he does not trust the craftsman to properly safeguard his utensil, he may take the utensil from the craftsman and leave it in a house near him. And if he is concerned about his utensils lest they be stolen, he may move them to another courtyard. And if he does not trust the owner of the other courtyard, he may bring them into his house discreetly.

    2The Gemara comments: You have adequately explained the contradiction between the mishnayot about whether one may bring home utensils from the house of a craftsman. The mishna that permits it can be understood as referring to a case where the craftsman is not to be trusted. But the mishna in Pesaḥim also states that one may take utensils to the house of a craftsman, and this is difficult, as the mishna above teaches: One may not bring home utensils from the house of a craftsman. And this indicates that all the more so, one may not take utensils from his house to that of the craftsman. Rather, it is clear as we answered initially that one mishna is referring to the eve of Passover and the other to the intermediate days of a Festival.

    3MISHNA: On the intermediate days of a Festival, figs that were spread out to dry may be covered with straw to protect them from rain and dew. Rabbi Yehuda says: One may even condense the figs. Those who sell produce, clothing, and utensils may sell them in private, for the sake of the Festival. Fishermen, and groats makers [ dashoshot ], and bean pounders, who pulverize the beans, may ply their trades in private for the sake of the Festival. Rabbi Yosei says: They were stringent with themselves to refrain from this work even with respect to what was needed for the Festival.

    4GEMARA: Rabbi Ḥiyya bar Abba and Rabbi Asi disagree about the following issue, and both of them assert their opinions in the name of Ḥizkiyya and Rabbi Yoḥanan. One said: Cover the figs means to lightly cover them with straw, and condense means to spread straw over them densely. And the other one said: Cover means to spread straw over them whether lightly or densely, and condense means to amass the figs into a pile, making it as if it were a pile of grain. This is also taught in a baraita : One may condense, i.e., amass the figs into a pile, making it as if it were a pile of grain. This is the statement of Rabbi Yehuda.

    5§ The mishna states: On the intermediate days of a Festival, those who sell produce, clothing, and utensils may sell them in private, for the sake of the Festival. Fishermen, groats makers, and bean pounders may ply their trades in private for the sake of the Festival. Rabbi Yosei says that they were stringent with themselves. The Sages were asked: When it says that they were stringent with themselves, does it mean that that they did not work at all on the intermediate days of a Festival, or perhaps it means that they did their work in private, though it is permitted to do it publicly?

    6The Gemara answers based on a baraita . Come and hear: Those who sell produce, clothing, and utensils may sell them in private, for the sake of the Festival. Rabbi Yosei says: The merchants of Tiberias were stringent with themselves not to sell at all, even in private. Hunters of animals, fowlers, and fishermen may hunt their quarry discreetly for the sake of the Festival. Rabbi Yosei says: The hunters of Akko were stringent with themselves not to hunt at all. Groats makers who crack grain into groats called ḥilka , targis , and tisanei , crack the grain in private for the sake of the Festival. Rabbi Yosei says: The groats makers of Tzippori were stringent with themselves not to crack grain at all. According to Rabbi Yosei, the stringencies involve refraining from work entirely.

    7Abaye said: The term ḥilka means one kernel that is broken into two; the term targis means one kernel that is broken into three; and the term tisanei means one grain that is broken into four. When Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said: Ḥilka is referring to emmer wheat.

    8The Gemara raises an objection from a baraita : Ḥilka , targis , and tisanei are susceptible to ritual impurity everywhere. Granted, according to the one who said that these are one grain broken into two, into three, and into four, due to that reason they are susceptible to impurity everywhere, as they have already become fit to contract ritual impurity by being rinsed with water in their processing. But according to the one who says that ḥilka is emmer wheat that has not necessarily been processed, why is it susceptible to ritual impurity everywhere, since it has not necessarily become fit to contract impurity by coming into contact with water?

    9The Gemara answers: The baraita is referring to a case where, for example, the emmer wheat was husked, since if it had not been previously soaked in water, it would not have been possible to husk it. And why, according to this opinion, is it called ḥilka ? It is called this because their husks [ ḥelkayhu ] were removed.

    10The Gemara raises an objection from a baraita : One who vows to prohibit himself from eating grain [ dagan ] is prohibited to partake of even dry Egyptian beans, and it is permitted for him to partake of fresh beans. And it is permitted for him to partake of rice, as well as of ḥilka , and targeis , and tisnei . Granted, according to the one who said that these are one grain broken into two, one grain broken into three, and one grain broken into four, it is fine, as when the wheat is crushed into these it leaves the category of grain. But according to the one who says that ḥilka is emmer wheat, it is still a proper grain. The Gemara concludes: Indeed, it is difficult.

    11§ The Gemara relates that Rav Huna permitted the spice merchants [ kerufayata ] to go and sell their products in their usual manner in the marketplace on the intermediate days of a Festival. Rav Kahana raised an objection to Rav Huna’s ruling from a baraita : If a store opens into a row of pillars that runs along the street, the storekeeper may open and close it in his usual manner on the intermediate days of a Festival, since it is not in the public’s view.

    12However, if it is open to the public domain, he may open only one door and must close the other. And on the eve of the last day of the festival of Sukkot , he may take out his wares from the store and adorn the markets of the city with fruit in honor of the last day of the Festival. The Gemara infers: For the honor of the last day of the Festival, yes, it is permitted for him to open the store in order to give people the opportunity to prepare for the holiday, but when not for the honor of the Festival, i.e., during the other intermediate days of the Festival, he is not permitted to do so. How, then, did Rav Huna permit those spice merchants to sell as usual on the intermediate days of the Festival?

    13The Gemara answers: This is not difficult: This baraita that prohibits selling in the usual manner is referring to the sale of fruit, which is usually bought in large quantities and could have been purchased before the Festival; people might therefore suspect the buyer of purchasing it for use after the Festival. In contrast, this lenient ruling of Rav Huna is referring to the sale of spices, which is permitted because people buy them only in small quantities for the sake of the Festival.

    14MISHNA: And these may shave and cut their hair on the intermediate days of a Festival: One who comes from a country overseas; and one who is released from a house of captivity; and one who comes out of prison on the intermediate days of a Festival; and one who had been ostracized and therefore prohibited from cutting his hair, and the Sages released him from his decree of ostracism on the intermediate days of the Festival; and similarly, one who had vowed not to cut his hair and then requested of a Sage to dissolve his vow and was released from it on the intermediate days of the Festival; and the nazirite whose term of naziriteship ended on the intermediate days of a Festival; and the leper who needs to purify himself on the intermediate days and must shave his entire body in order to leave his state of ritual impurity and regain his ritual purity. Since these people were not able to cut their hair on the eve of the Festival, they are permitted to do so on the intermediate days of the Festival.

    15And these may launder their clothes on the intermediate days of a Festival: One who comes from a country overseas; and one who is released from a house of captivity; and one who comes out of prison on the intermediate days of a Festival;

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    והתניאסיועא:

    כד וכוס לצורך המועד הן אבל צמר וכלים אין צורך המועד:

    ואם אין לולאומן מה יאכל נותן לו שכרו:

    מפנן לחצר אחרת ואם אינו מאמינובחצר אחרת:

    מביאן לתוך ביתואלמא בשאינו מאמינו מביאן:

    מוליכין קשיאדקתני מתני' דפעמים מוליכין ומתני' דהכא קתני אין מביאין כל שכן דאין מוליכין וליכא לתרץ באין מאמינו דמוליכין מאי מאמינו שייך:

    כדשניין מעיקראכאן בארבעה עשר כאן בחולו של מועד:

    מתני' מחפיןמכסין:

    הדשושותשדשין וכותשין חיטין לדייסא:

    והגרוסותשטוחנין פולין לגריסין:

    בצנעהשמא יאמרו זה לוקח שלא לצורך המועד:

    גמ' אקלושישמכסהו בענפים מרוחקין זה מזה דלא הוי כסוי גמור:

    אסמוכיהענפים סומך זה לזה דהוי כסוי גמור:

    כמין כרימכנסין אותן ביחד כדי שיהו נוחין לכסות:

    החמירו על עצמם דלא עבדי כללולחומרא:

    או דלמאהחמירו על עצמן לעשות בצנעה מדעתן ואם רוצין לעשות בפרהסיא עושין ולקולא:

    דשושידשי תבואה איכא דאמרי דשושי המשברין תבואה חדא לשנים ושורין במים כו':

    כונתאכוסמת שלותתין אותן היינו חילקא:

    טמאים בכל מקוםמקבלין טומאה בין בכפרים בין בכרכים דקיימא לן (פסחים דף מ.) סולת של בני כרכים מקבלת טומאה שהוכשרה במים ובני כפרים אין מקפידין אסולת נקיה ללתות במים וסולת שלהן טהור שלא הוכשר מעולם אבל חילקא טמאין בכל מקום אפילו בכפרים דאי אפשר להם בלא לתיתה משום הכי טמאין דהא מיתכשר דשרי להו במיא: לעולם הוי כונתא ומיקלפן דשרי להו במיא דשרי קליפה:

    דשקיל חלקייהוכלומר כשנוטל הקליפה והוי חלק:

    כרופייתאמוכרי בשמים:

    חנות פתוח לסטיו פותח ונועל כדרכוהואיל ואינו פתוח לרה"ר כשאר חנויות:

    פותח דלת אחד ונועל דלת אחדאבל כדרכו לא אינו מוכר כדרכו:

    הא בפירישיש לחשוד שקונה לצורך ימות השנה:

    בתבליןמוכר כדרכו כגון כרוב וכרשינין הכל יודעין דלצורך המועד הן וליכא חשדא שאין ראוין להתקיים הלכך אפי' בפרהסיא מותר:

    מתני' ואלו מגלחין במועד הבא ממדינת הים כו'במועד לפי שהיה אנוס שלא היה יכול לגלח קודם:

    ומי שנשאל לחכםשנדר שלא לגלח ושאל לחכם במועד:

    מטומאתו לטהרתונזיר טמא כשעלה מטומאתו ושוב אינו משמר נזרו ומגלח וכן מצורע שעלה מטומאתו מגלח ברגל לפי שלא היה להם פנאי לגלח קודם הרגל:

    מועד קטן 13 עמוד ב

    1והתניא: מביאין כלים מבית האומן, כגון כד מבית הכדר, וכוס מבית הזגג. אבל לא צמר מבית הצבע, ולא כלים מבית האומן. ואם אין לו מה יאכל נותן לו שכרו ומניחו אצלו. ואם אינו מאמינו מניחו בבית הסמוך לו. ואם חושש להם שמא יגנבו (מפנן לחצר אחרת, ואם אינו מאמינו) מביאן בצנעה בתוך ביתו.

    2תרצת מביאין, מוליכין קשיא, דקתני: אין מביאין, וכל שכן שאין מוליכין! אלא: מחוורתא כדשניין מעיקרא.

    Mishna

    3מחפין את הקציעות בקש. רבי יהודה אומר: אף מעבין. מוכרי פירות, כסות וכלים מוכרים בצנעה לצורך המועד. הציידין והדשושות והגרוסות עושין בצנעה לצורך המועד. רבי יוסי אומר: הם החמירו על עצמן.

    Gemara

    4פליגי בה רבי חייא בר אבא ורבי אסי, ותרוייהו משמיה דחזקיה ורבי יוחנן. חד אמר: ״מחפין״ אקלושי, ״מעבין״ אסמוכי. וחד אמר: ״מחפין״ בין אקלושי בין אסמוכי, ״מעבין״ עושה אותו כמין כרי. תניא נמי הכי: ״מעבין״ עושה אותו כמין כרי, דברי ר' יהודה.

    5מוכרי פירות כסות וכלים מוכרין בצנעה וכו'. אבעיא להו: הן החמירו על עצמן דלא הוו עבדי כלל, או דלמא דהוו עבדי בצנעה?

    6ת"ש מוכרי פירות כסות וכלים מוכרין בצנעה לצורך המועד, ר' יוסי אומר: תגרי טבריא הן החמירו על עצמן שלא יהו מוכרין כל עיקר. צדי חיות ועופות ודגים צדין בצנעה לצורך המועד, רבי יוסי אומר: צדי עכו הן החמירו על עצמן שלא יהו צדין כל עיקר. דשושי חילקא טרגיס וטיסני דוששין בצנעה לצורך המועד, ר' יוסי אומר: דשושי ציפורי הן החמירו על עצמן שלא יהו דוששין כל עיקר.

    7אמר אביי: חילקא חדא לתרתי, טרגיס חדא לתלת, טיסני חדא לארבעה. כי אתא רב דימי, אמר: כונתא.

    8מיתיבי: חילקא טרגיס וטיסני טמאין בכל מקום. בשלמא למ"ד חדא לתרתי לתלת ולארבעה, משום הכי טמאין בכל מקום דאתכשור, אלא למ"ד כונתא, אמאי טמאין בכל מקום, הא לא איתכשור?

    9כגון דמיקלפן, דאי לאו דשרא להו במיא לא הוה מיקלפא. ואמאי קרי ליה ״חילקא״ דשקל חלקיהו.

    10מיתיבי: הנודר מן הדגן אסור אף בפול המצרי יבש, ומותר בלח, ומותר באורז בחילקא וטרגיס וטיסני. בשלמא למ"ד חדא לתרתי חדא לתלת וחדא לארבעה שפיר, דנפקו להו מתורת דגן, אלא למ"ד כונתא, דגן מעליא הוא! קשיא.

    11רב הונא שרא להו להנהו כרופייתא למיזל לזבוני כי אורחייהו בשוקא. איתיביה רב כהנא: חנות פתוחה לסטיו פותח ונועל כדרכו,׃

    12פתוחה לרה"ר פותח אחת ונועל אחת, וערב יום טוב האחרון של חג מוציא ומעטר את שוקי העיר בפירות בשביל כבוד י"ט האחרון. מפני כבוד י"ט האחרון אין, שלא מפני כבוד י"ט לא!

    13לא קשיא: הא בפירי, הא בתבלין.

    14הדרן עלך מי שהפך׃

    Mishna

    15ואלו מגלחין במועד: הבא ממדינת הים ומבית השביה, והיוצא מבית האסורין, והמנודה שהתירו לו חכמים, וכן מי שנשאל לחכם והותר, והנזיר והמצורע מטומאתו לטהרתו.

    16ואלו מכבסין במועד: הבא ממדינת הים ומבית השביה, והיוצא מבית האסורין,׃

    Tosafot

    בשביל כבוד יום טוב האחרוןאבל מרישא דחנות פתוחה לרשות הרבים פותח אחת ונועל אחת ורב הונא מתיר באורחייהו בשוקא לא פריך דיש לאוקמיה בי"ט ולא בחול המועד ולהכי פריך מסיפא דמיירי בחול המועד דהא ערב י"ט האחרון חול המועד:

    בתבליןפי' בקונט' כרוב וכרשינין והקשה בתוס' רבי פרץ דכרוב וקפלוט אינן חשובין תבלין דהא אמרינן (חולין דף ו.) דתבלין לטעמא עבידי ואפילו באלף לא בטיל ולפת וקפלוט אינו צריך לשער כי אם בששים כדאיתא פרק גיד הנשה (חולין דף צו:) ותבלין כך נידוכין כדרכן בפ"ק דביצה (דף יד.) א"כ אינו כרוב ובערוך פירש מיני בשמים:

    מתני' ואלו מגלחין במועדמשום דתנא באידך פירקין דברים שעושין לצורך המועד כמו מוכרי פירות דנעשים כדין קתני נמי ואלו נעשים שלא כדין לצורך המועד:

    והיוצא מבית האסוריםשאינו יכול לגלח קודם המועד שאין מניחין לו לגלח ואפילו מניחין לו אינו ערב לאדם לגלח בבית האסורין: [כ"ה בירושלמי]

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    [מתני'] מחפין את הקציעות בקשר' יהודה אומר אף מעבין. סוגיא דשמעתא מחפין בעצים של קש דקים בין בעצים של קש עבים. פירוש קלושי דקים. סומכי עבים מעבין עושין אותן כמין כרי כלומר כמו גדיש: ירושלמי ר' יהודה אומר יאבד דבר מועט ואל יאבד דבר מרובה. ר' יוסי אומר אל יאבד דבר כל עיקר. כהנא אמר אית מילין דקשין הן (החמירו) מנגעים ואהלות: מוכרי פירות כסות וכלים מוכרין בצינעא לצורך המועד. ר' יוסי אומר הן החמירו על עצמן אוקימנא הן החמירו על עצמן שלא יעשו כל עיקר דתניא מוכרי כסות וכלים מוכרין בצינעא לצורך המועד ר' יוסי [אומר] תגרי טבריא הן החמירו על עצמן שלא יהו עושין כל עיקר. וכן צדי עכו החמירו על עצמן שלא יהו צדין כל עיקר. חילקא חטה אחת נחלקת לשתים טרגין חדא לתלת טיסני חדא לארבע כי אתא רב דימי אמר האי חילקא כתנא הוא איני והתניא חילקא טרגין וטיסני טמאים אי אמרת חטה דשושה לשתים שלש וארבע וכמו הסולת היינו דאיתמר דאיתכשר ומקבלי טומאה אלא כותנא אמאי טמאה והא לא הוכשרה. ופרקינן כגון דמגלפו ההיא כותנא. פי' כוסמת. דאי לאו דשדא בהו מיא לא הוה משלם כלומר מתקפלת הקליפה שלהן. ת"ש הנודר מן הדגן אסור אף בפול המצרי יבש ומותר בלח. ומותר באורז חלקא טרגיס וטיסני בשלמא למ"ד דשישי היינו דנפקי להו מתורת דגן אלא למ"ד כותנא דגן גמור הוא כדכתיב והחטה והכוסמת ועלתה בתיובתא לרב דימי. רב יהודה שרא להנהו כרופייתא למיזל ולמיזבני בשוקא כי אורחייהו אוקימנא בתבלי והא דתניא חנות הפתוחה לסטיו פותח ונועל כדרכו כו' אוקימנא בפירות: ירושלמי צדי חיה ועופות ודגים צדין בחכה ובמכמורת ולא ממעטין בשמחת הרגל ר' אמי מקיל לון שממעטין בשמחת הרגל:

    Babylonian Talmud · folio map

    Moed Katan 13b

    Moed Katan 13b. The full printed text of this folio side — 16 numbered segments, about 428 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    והתניא סיועא:

    כד וכוס לצורך המועד הן אבל צמר וכלים אין צורך המועד:

    ואם אין לו לאומן מה יאכל נותן לו שכרו:

    מפנן לחצר אחרת ואם אינו מאמינו בחצר אחרת:

    מביאן לתוך ביתו אלמא בשאינו מאמינו מביאן:

    מוליכין קשיא דקתני מתני' דפעמים מוליכין ומתני' דהכא קתני אין מביאין כל שכן דאין מוליכין וליכא לתרץ באין מאמינו דמוליכין מאי מאמינו שייך:

    כדשניין מעיקרא כאן בארבעה עשר כאן בחולו של מועד:

    מתני' מחפין מכסין:

    20 more comments on this page.

    Rashi on Moed Katan 13b · Sefaria

    Tosafot

    בשביל כבוד יום טוב האחרון אבל מרישא דחנות פתוחה לרשות הרבים פותח אחת ונועל אחת ורב הונא מתיר באורחייהו בשוקא לא פריך דיש לאוקמיה בי"ט ולא בחול המועד ולהכי פריך מסיפא דמיירי בחול המועד דהא ערב י"ט האחרון חול המועד:

    בתבלין פי' בקונט' כרוב וכרשינין והקשה בתוס' רבי פרץ דכרוב וקפלוט אינן חשובין תבלין דהא אמרינן (חולין דף ו.) דתבלין לטעמא עבידי ואפילו באלף לא בטיל ולפת וקפלוט אינו צריך לשער כי אם בששים כדאיתא פרק גיד הנשה (חולין דף צו:) ותבלין כך נידוכין כדרכן בפ"ק דביצה (דף יד.) א"כ אינו כרוב ובערוך פירש מיני בשמים:

    מתני' ואלו מגלחין במועד משום דתנא באידך פירקין דברים שעושין לצורך המועד כמו מוכרי פירות דנעשים כדין קתני נמי ואלו נעשים שלא כדין לצורך המועד:

    והיוצא מבית האסורים שאינו יכול לגלח קודם המועד שאין מניחין לו לגלח ואפילו מניחין לו אינו ערב לאדם לגלח בבית האסורין: [כ"ה בירושלמי]

    Tosafot on Moed Katan 13b · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    [מתני'] מחפין את הקציעות בקש ר' יהודה אומר אף מעבין. סוגיא דשמעתא מחפין בעצים של קש דקים בין בעצים של קש עבים. פירוש קלושי דקים. סומכי עבים מעבין עושין אותן כמין כרי כלומר כמו גדיש: ירושלמי ר' יהודה אומר יאבד דבר מועט ואל יאבד דבר מרובה. ר' יוסי אומר אל יאבד דבר כל עיקר. כהנא אמר אית מילין דקשין הן (החמירו) מנגעים ואהלות: מוכרי פירות כסות וכלים מוכרין בצינעא לצורך המועד. ר' יוסי אומר הן החמירו על עצמן אוקימנא הן החמירו על עצמן שלא יעשו כל עיקר דתניא מוכרי כסות וכלים מוכרין בצינעא לצורך המועד ר' יוסי [אומר] תגרי טבריא הן החמירו על עצמן שלא יהו עושין כל עיקר. וכן צדי עכו החמירו על עצמן שלא יהו צדין כל עיקר. חילקא חטה אחת נחלקת לשתים טרגין חדא לתלת טיסני חדא לארבע כי אתא רב דימי אמר האי חילקא כתנא הוא איני והתניא חילקא טרגין וטיסני טמאים אי אמרת חטה דשושה לשתים שלש וארבע וכמו הסולת היינו דאיתמר דאיתכשר ומקבלי טומאה אלא כותנא אמאי טמאה והא לא הוכשרה. ופרקינן כגון דמגלפו ההיא כותנא. פי' כוסמת. דאי לאו דשדא בהו מיא לא הוה משלם כלומר מתקפלת הקליפה שלהן. ת"ש הנודר מן הדגן אסור אף בפול המצרי יבש ומותר בלח. ומותר באורז חלקא טרגיס וטיסני בשלמא למ"ד דשישי היינו דנפקי להו מתורת דגן אלא למ"ד כותנא דגן גמור הוא כדכתיב והחטה והכוסמת ועלתה בתיובתא לרב דימי. רב יהודה שרא להנהו כרופייתא למיזל ולמיזבני בשוקא כי אורחייהו אוקימנא בתבלי והא דתניא חנות הפתוחה לסטיו פותח ונועל כדרכו כו' אוקימנא בפירות: ירושלמי צדי חיה ועופות ודגים צדין בחכה ובמכמורת ולא ממעטין בשמחת הרגל ר' אמי מקיל לון שממעטין בשמחת הרגל:

    Rabbeinu Chananel on Moed Katan 13b · Sefaria

    Ritva

    ואמרי' ליה לרב פפא שנית מביאין ואכתי מוליכין קשיא דמתני' דקתני אין מביאין במאמינו אפי' לביתו המשתמר מבית האומן דודאי אינו משתמר כ"כ דכיון דמאמינו חיישי' לטרח' וכ"ש שאין מוליכין מביתו לשם דהוי טרח' שלא לצורך ואלו בברייתא קמייתא קתני שמוליכין ואפי' לאומן שאינו מאמינו והא ודאי סתרן אהדדו טובא אלא מחוורתא כדשנין מעיקרא דמתני' למועד וברייתא בי"ד ומ"מ עיקר דינא דפירוקא בתר' קושטא הוא דמתני' בתרייתא מוכחא הכי וכל היכא דשרי' להוליך או להביא או היכא דאסרי' לא שני לן בין אומן עובדכוכבים לאומן ישראל וכיון דאמרי' הכא דאין מוליכין כלים במועד לבית האומן ואפי' במאמינו שמעינ' דהא דתניא לעיל שמקבלין עובדי כוכבים קבולת מישראל לעשותה לאחר המועד דמיירי בדליכא הולכת כלים אלא שפוסק בלבד ונותן לו הכלי' ברשותו של עובדי כוכבי' קוד' המועד וכל שאסור להוליך ולהביא אינו אומר לעובדי כוכבי' ועוש'

    איבעיא להו הן החמירו על עצמן דלא עבדי' כלל משמ' דמוד' רבי יוסי לת"ק בשאר הדין ונפקא מינה למקום שלא נהגו שמותרין לעשות כדברי ת"ק ואי אמרת הן החמירו על עצמן לעשות בצנעה א"כ משמע דלרבי יוסי שורת הדין שעושין אפי' בפרהסיא במקום שלא נהגו להחמיר ומ"מ אנן כת"ק קיימא לן שהיא סתם משנה דאע"ג דאיכא פלוגתא במתני' גופה סתמא חשיבא כדמוכח בריש מס' ביצה כדכת' בדוכתי אחרי' טובא:

    ואסיקנא דקרו פתיא והן המוכרין תבלין וכיוצא בו לצורך המועד מוכרין כדרכן בשוק בפרהסיא ובלא שום שנוי כיון שהן דברים הניכרין שלקיחתן לצורך אבל שאר דברים שניקחין לפעמים להצניען אין מוכרין אותן אלא בשנוי בצנעה חוץ מערב י"ט האחרון שמוכרין הכל בפרהסיא בשוק משום כבוד י"ט וכן הלכה:

    פרק שלישי אין מגלחין אין מגלחין במועד הבא ממדינת הים וכו' היה נראה דהוה ליה למתני אלו מגלחין דהיכא קאי דקתני ואלו אבל בכל הנסחאות גורסי' ואלו וכן גרס' הגאונים ז"ל וי"ל שהדין הזה של גלות שנאסר למי שהיה לו פנאי לגלח קודם המועד והותר לאלו שאין להם פנאי דומה למה שאמרו בדבר האבד בפ' דלעיל דכי אירעו אונס מותר ואלו לא אירעו אונס ולהכי קתני ואלו מגלחין:

    במועד פי' כדרכן ואפי' בפרהסיא:

    הבא ממדינת הים פי' כל שבא חוץ לחוץ קרי ממדינת הים ואע"פ שאינו מקום רחוק ואינו דומה לההוא דמס' גיטין וארחא דתנא הוא דזמנין דלא דייק בהכי:

    והיוצא מבית האסורין פי' בירוש' אפי' מבית האסורי' של ישראל וכל חבוש טרוד באסורו:

    ומנודה שהתירו לו חכמים פי' וכגון שלא היה יכול לפייס בעל דינו קודם המועד דאי לא פושע הוא וכן הוא בירוש' וק"ל אמאי לא מוכחי' מהכא בש"ס דמנודה אסור בתספורת בימי נדויו שאלו היה מותר למה התירו לו לגלח במועד שהרי היה יכול לגלח קודם לכן וי"ל דהא לאו ראיה הוא כי אפי' היה מותר לגלח בימי נדויו אין דרך לעשות מפני שהוא הולך נדהם ונזוף וחוצפה היה נחשב לו:

    2 more comments on this page.

    Ritva on Moed Katan 13b · Sefaria

    Meiri

    המשנה הששית והכונה בה ככונת מה שלפניה מחפין את הקציעות בקש ר' יהודה אומר אף מעבין אמר הר"ם מעבין שנותנין אותן זו על גב זו והוא קרוב ללשון ערבי וכן אמרו בפי' העושה אותן כמין כרי:

    אמר המאירי מחפין את הקציעות בקש פי' תאנים שנצברו ציבורין ציבורין ליבשן ולשטחו אותן ציבורין על פני השדה והוא מתירא מפני הגשמי' מחפין אותן בקש ופירשו בתלמוד המערב שאף לקצור את הקש ולחפות מותר לדעת חכמים והוא שאמרו שם אות מילין במועד קשין מן נגעים ואהלות תמן את אמר פורסין מחצלת על גבי לבנים בשבת וכה את אמר הכין כלומר שאם בשבת אנו מקילין במחצלת על גבי לבנים לא כל שכן להתיר במועד בקש ואע"פ שבקש בשבת אסור מפני שאין ראוי לטלטלו מ"מ אין דין טלטול במועד ותירץ לקצור מן הקרקע ביניהון לרבנן קוצר ומחפה ולר' יהודה אינו קוצר לחפות אלא מעבה הא אם היה שם קש התלוש אף לר' יהודה מחפה וענין העבוי הוא שאם התחיל לחפותן מבערב ולא חיפה כל הצורך מעבה בחיפויו עד כדי צרכו ובגמ' פי' עוד בענין עבוי גם כן שמניח את העגולין זה על גב זה ועושה אותן כמין כרי שיהיו העליונות מגינות על התחתונות ולא יפסדו אלא העליונות ומ"מ הלכה כתנא קמא:

    זהו ביאור המשנה ולא נתחדש עליה בגמ' דבר:

    המשנה השביעית והכונה בה ככונת מה שלפניה מוכרי פירות כסות וכלים מוכרין בצנעה לצורך המועד ר' יוסי אומר הם החמירו על עצמן אמר הר"ם ודשושות מוכרי החטים גריסין וגריסות מוכרי פולין גריסין וכבר ידעת כי הפולין הטחונין נקראין גריסין ור' יוסי אומר הם החמירו על עצמן שאין מוכרין לעולם ואפי' בצנעה ואין טוחנין ואין הלכה כר' יהודה ואין הלכה כר' יוסי:

    אמר המאירי מוכרי פירות כסות וכלים מוכרין בצנעה כלומר שלא יפתחו חנותם לגמרי אלא נועלין מקצתו ומוכרין בצנעה מפני שאין הצורך שלהם ניכר לכל ופי' בגמ' שאם היתה החנות פתוחה לזוית או למבוי פותח כדרכו אבל אם היתה פתוחה לרשות הרבים פותח אחת ונועל אחת וכן הלכה:

    הציידין פי' שצדין עופות ודגים והדשושות הרגילים לדוש ולכתוש חטים לצורך דייסא והגרוסות והוא שמחתכין פולין לצורך גריסין עושין בצינעה ומוכרין לצורך המועד:

    ור' יוסי אומר וכו' פי' בגמ' לדעת ר' יוסי שהם החמירו על עצמם שלא לעשות כלל אף בצינעה ואף בתלמוד המערב אמרו ר' אמי מיקל להון שהם ממעטים בשמחת הרגל:

    וזהו ביאור המשנה ומה שבא עליה בגמרא כך הוא:

    12 more comments on this page.

    Meiri on Moed Katan 13b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפרש"י בד"ה ואלו כו' קודם הס"ד ואח"כ מ"ה ומי שנשאל כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה והיוצא כו' שאינו יכול לגלח קודם המועד שאין כו' כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Moed Katan 13b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Moed Katan, daf 13, Amud Bet, about 428 words in 16 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 16 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 153 words

      Opens “והתניא: מביאין כלים מבית האומן, כגון כד…”

    2. Segment 215 words

      Opens “תרצת מביאין, מוליכין קשיא, דקתני: אין מביאין,…”

    3. Segment 332 words

      Opens “מתני׳ מחפין את הקציעות בקש. רבי יהודה…”

      Named: רבי יהודה, רבי יוסי.

    4. Segment 443 words

      Opens “גמ׳ פליגי בה רבי חייא בר אבא…”

      Named: רבי חייא בר אבא, רבי אסי, רבי יוחנן, אבא.

    5. Segment 522 words

      Opens “מוכרי פירות כסות וכלים מוכרין בצנעה וכו'.…”

    6. Segment 667 words

      Opens “ת"ש מוכרי פירות כסות וכלים מוכרין בצנעה…”

      Named: רבי יוסי.

    7. Segment 717 words

      Opens “אמר אביי: חילקא חדא לתרתי, טרגיס חדא…”

      Named: רב דימי, אביי.

    8. Segment 829 words

      Opens “מיתיבי: חילקא טרגיס וטיסני טמאין בכל מקום.…”

    9. Segment 916 words

      Opens “כגון דמיקלפן, דאי לאו דשרא להו במיא…”

    10. Segment 1036 words

      Opens “מיתיבי: הנודר מן הדגן אסור אף בפול…”

    11. Segment 1120 words

      Opens “רב הונא שרא להו להנהו כרופייתא למיזל…”

      Named: רב הונא, רב כהנא.

    12. Segment 1232 words

      Opens “פתוחה לרה"ר פותח אחת ונועל אחת, וערב…”

      Named: רב יום.

    13. Segment 136 words

      Opens “לא קשיא: הא בפירי, הא בתבלין.…”

    14. Segment 144 words

      Opens “הדרן עלך מי שהפך…”

    15. Segment 1525 words

      Opens “מתני׳ ואלו מגלחין במועד: הבא ממדינת הים…”

    16. Segment 1611 words

      Opens “ואלו מכבסין במועד: הבא ממדינת הים ומבית…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Hiyya bar Abba [HaKohen] · Third Generation of Amoraim

      Rabbi Hiyya bar Abba was a prominent disciple of Rabbi Yohanan, known for his precision in transmitting his teacher's teachings.

      Source: Moed Katan 13b · Segment 4 — “גמ׳ פליגי בה רבי חייא בר אבא ורבי אסי,…

    • Rav Kahana [the Second] · Amoraim · First Generation Amoraim

      Rav Kahana was a preeminent student of Rav and Shmuel.

      Source: Moed Katan 13b · Segment 11 — “…אורחייהו בשוקא. איתיביה רב כהנא: חנות פתוחה לסטיו פותח…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Moed Katan 13b · Segment 7 — “אמר אביי: חילקא חדא לתרתי, טרגיס חדא לתלת, טיסני…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Moed Katan 13b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026