יומא חד שמעיה — רב אשי לרבי יוסי בר אבין ל"א יומא חד שמעיה רבי יוסי בר אבין לרב אשי דקא גריס אמר שמואל השולה דג מן הים בשבת כיון דיבש בו כסלע אע"פ שהוא מפרכס לאחר כן ובעוד שהוא מפרכס השליכו במים חייב משום נטילת נשמה שהיא אב מלאכה דתנן (שבת דף עג.) השוחטו כו' אמר ליה רבי יוסי ובין סנפיריו דודאי לא חי וכשאין מחוסר צידה עסקינן כגון שצדו בתוך הסל והניחו במים לחיות כדרך שעושין הדייגין:
א"ל — רב אשי ולא סבר לה מר דהאי ובין סנפיריו רבי יוסי בר אבין אמרה כלומר מ"ט לא אמרת ליה משמיה שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם:
סנפיריו — שפורח בהן:
לא תנקטו לי בדעתייכו — אל תחשדוני שלא הבאתי לכם מזונות עד עכשיו:
דסגאי — שטרחתי ואיחרתי:
דהוה כריא בהוצא — סותר גדר העצים כדי להסתכל דרך הנקב:
אמר ליה רבי יוסי מאי האי — מה אתה מעיין כאן:
אינשו — שכחו:
טשו מפניו — היו מתחבאים:
ביתום ויתומה — לזווג זה לזו:
העבודה — שבועה:
אכלבא — אוצר של חטים:
אוהבך — הקב"ה:
אלא כאחד מעניי ישראל — משום דמעשה נסים הוא ואסור לאדם להנות ממעשה נסים כדאמר לעיל (תענית דף כ:) ואם עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו:
רבי יהודה נשיאה — היה בנו של רבן גמליאל בר רבי:
לשמואל הרמתי — שיורדין גשמים בשבילו דכתיב הלא קציר חטים היום ועכשיו באין כל ישראל והטילו על ר' יהודה בן גמליאל דצווח וליכא דמשגח ביה:
שנתקע — תקוע:
והא לא קבלינן מאתמול — בהדייהו:
גרירין — (גרירינן) גרורין ומשוכין אנו אחריהן וכמי שקבלנו עלינו:
זעירא דמן חבריא — צעיר שבישיבה והאי דקרי ליה הכי משום דאושעיא אחרינא הוה התם:
מעיני העדה — זקנים מאירי עיני העם:
בזמן שעיניה יפות אין כל גופה וכו' — דודאי כל גופה יפה:
אין עיניה יפות כו' — הואיל והנהו דבי נשיאה דהוו עיני העדה רשעים דלת העם אין צריכין לבדוק מה מעשיהם לכך לא משגחו בהו מן שמים:
אתו עבדי דריש גלותא וקא מצערו ליה — לאושעיא:
אמרו ליה בני מתא — לעבדי דבי נשיאה:
מצער לן — מחרף ומגדף אותנו:
נחית קמיה — לפני התיבה:
נשא — כמו נשב:
בקוסטא דחיקא — בכפר דחוק שיש בו עניות ביותר:
פירא דכוורי — מחילות של דגים:
כל מאן דפשע — דלא בעי מיקרי משחדינא ליה כו':
ומסדרינא ליה ומפייסינא ליה — מתקנן כסדר:
