מסכת ראש השנה דף י״ז עמוד א׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Rosh Hashanah 17a, Chapter 1 Arba'ah Rashei Shanim
רש"י
ומצפצפים - צועקים ובוכים מתוך יסורין שעה אחת ועולין:
מטה כלפי חסד - הואיל ומחצה על מחצה הם מטה את ההכרע לצד זכות ואין יורדין לגיהנם:
בגופן - לקמיה מפרש:
המינין - האנשים אשר הפכו דברי אלהים חיים לרעה כגון צדוקים ובייתוסים:
והמסורות - מלשינים שמוסרים ממון ישראל ביד העובדי כוכבים:
אפיקורוס - מבזה תלמידי חכמים:
שכפרו בתורה - האומרים אין תורה מן השמים: שפירשו מדרכי ציבור לא גרסינן דהיינו כל הני דלעיל והך מתני' בסדר עולם והכי גרסינן ליה התם שפירשו מדרכי הצבור כגון המינין והמסורות כו' מדרכי ציבור מדרכי ישראל:
ושנתנו חיתיתם - לקמן מפרש:
וצורם - כמו וצורתם:
שפשטו ידיהם בזבול - שהחריבו בהמ"ק בעוונם:
בני מחוזא - מעונגים ושמינים היו:
ומקריין בני גיהנם - כך יקראו להם:
והאמרת לית לה תקנתא - דנעשין אפר והכא וצרפתים כצרוף את הכסף שימרקו יסוריהן את עוונם:
דלה אני במצות - כגון בינוניים שאין זכיותיהן מכריעין לתלות להם בזכותם:
ולי יהושיע - להטות כלפי חסד:
אמר רב יהודה - גרסינן ולא גרסינן דאמר:
כובש - את כף המאזנים של זכות ומכריעין את העונות:
יכבוש עונותינו - יכרעו בו:
נושא - מגביה כף מאזנים של עון:
מעביר ראשון ראשון - עון שבראשונים הבאים לתתם לכף מעבירו ושומטו שאם היו מחצה על מחצה כיון שחסר אחד מהן יכרעו הזכיות וכך היא המדה:
ועון עצמו אינו נמחק - אלא מונח לצד אחד דאי איכא רובא עוונות בהדיה ההוא עון מתחשב בהדייהו למנות עם רשעים גמורים:
המעביר על מדותיו - שאינו מדקדק למדוד מדה למצערים אותו ומניח מדותיו והולך לו כמו אין מעבירין על המצות (יומא דף לג.) אין מעבירין על האוכלין (עירובין דף סד:) מניחן והולך לו:
מעבירין לו על כל פשעיו - אין מדת הדין מדקדקת אחריהן אלא מנחתן והולכת:
צביתו ליה זוודתא - הכינו לו צדה לדרך מה היא צידת המתים תכריכין:
איתפח - נתרפא:
הכי הוה - מיתה נקנסה עלי:
לא מוקים במיליה - אינו מעמיד על מדותיו:
לא תקומו בהדיה - לא תדקדקו אחריו:
אליה - שמינה יש כאן וקוץ בה כלומר דבר תנחומין יש כאן אבל יש בתוכה דבר קשה שאינו שוה לכל:
1ומצפצפין ועולין, שנאמר: ״(זכריה יג״, ט) ״והבאתי את השלישית באש וצרפתים כצרוף את הכסף ובחנתים כבחון את הזהב הוא יקרא בשמי ואני אענה אותו״, ועליהם אמרה חנה: (שמואל א ב, ו) ״ה' ממית ומחי' מוריד שאול ויעל״.
2ב"ה אומרים: ״ורב חסד״ מטה כלפי חסד, ועליהם אמר דוד: (תהלים קטז, א) ״אהבתי כי ישמע ה'״. את קולי ועליהם אמר דוד כל הפרשה כולה דלותי ולי יהושיע׃
3פושעי ישראל בגופן ופושעי אומות העולם בגופן יורדין לגיהנם ונידונין בה: י"ב חדש לאחר י"ב חדש גופן כלה ונשמתן נשרפת ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי צדיקים שנא' (מלאכי ג, כא) ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם׃
4אבל המינין והמסורות והאפיקורסים שכפרו בתורה ושכפרו בתחיית המתים ושפירשו מדרכי צבור ושנתנו חיתיתם בארץ חיים ושחטאו והחטיאו את הרבים כגון ירבעם בן נבט וחביריו יורדין לגיהנם ונידונין בה לדורי דורות שנאמר ״(ישעיהו סו״, כד) ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי וגו'׃
5גיהנם כלה והן אינן כלין שנאמר ״(תהלים מט״, טו) וצורם לבלות שאול (מזבול לו) וכל כך למה מפני שפשטו ידיהם בזבול שנאמר ״מזבול לו ואין זבול אלא בית המקדש שנאמר (מלכים א ח״, יג) בנה בניתי בית זבול לך ועליהם אמרה חנה (שמואל א ב, י) ה' יחתו מריביו׃
6א"ר יצחק בר אבין ופניהם דומין לשולי קדירה ואמר רבא ואינהו משפירי שפירי בני מחוזא ומקריין בני גיהנם׃
7אמר מר ב"ה אומרים ורב חסד מטה כלפי חסד והכתיב ״והבאתי את השלישית באש התם בפושעי ישראל בגופן״׃
8פושעי ישראל בגופן והא אמרת לית להו תקנתא כי לית להו תקנה ברוב עונות הכא מחצה עונות ומחצה זכיות ואית בהו נמי עון דפושעי ישראל בגופן לא סגיא ליה דלאו והבאתי את השלישית באש ואם לאו ורב חסד מטה כלפי חסד ועליהן אמר דוד אהבתי כי ישמע ה'׃
9דרש רבא מאי דכתיב ״אהבתי כי ישמע ה' אמרה כנסת ישראל לפני הקב״ה רבש"ע אימתי אני אהובה לפניך בזמן שאתה שומע קול תחנוני דלותי ולי יהושיע אע"פ שדלה אני מן המצות לי נאה להושיע׃
10פושעי ישראל בגופן מאי ניהו אמר רב קרקפתא דלא מנח תפלין פושעי אומות העולם בגופן אמר רב בעבירה׃
11ושנתנו חיתיתם בארץ חיים אמר רב חסדא זה פרנס המטיל אימה יתירה על הצבור שלא לשם שמים א"ר יהודה אמר רב כל פרנס המטיל אימה יתירה על הצבור שלא לשם שמים אינו רואה בן תלמיד חכם שנאמר ״(איוב לז״, כד) לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב׃
12בית הלל אומרים ורב חסד מטה כלפי חסד היכי עביד רבי אליעזר אומר כובשו שנאמר ״(מיכה ז״, יט) ישוב ירחמנו יכבוש עונותינו ר' יוסי בר חנינא אמר נושא שנאמר ״(מיכה ז״, יח) נושא עון ועובר על פשע׃
13תנא דבי רבי ישמעאל מעביר ראשון ראשון וכן היא המדה אמר רבא ועון עצמו אינו נמחק דאי איכא רובא עונות מחשיב בהדייהו׃
14(רבא אמר) כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו שנאמר ״נושא עון ועובר על פשע למי נושא עון למי שעובר על פשע״׃
15רב הונא בריה דרב יהושע חלש על רב פפא לשיולי ביה חזייה דחליש ליה עלמא אמר להו צביתו ליה זוודתא לסוף איתפח הוה מיכסיף רב פפא למיחזייה א"ל מאי חזית אמר (ליה) אין הכי הוה ואמר להו הקב"ה הואיל ולא מוקים במיליה לא תקומו בהדיה שנאמר ״נושא עון ועובר על פשע למי נושא עון לעובר פשע״׃
16(מיכה ז, יח) לשארית נחלתו, אמר רבי אחא בר חנינא אליה וקוץ בה לשארית נחלתו ולא לכל נחלתו׃
תוספות
ועליהם אמר דוד אהבתי - דכתיב ביה אפפוני חבלי מות וכתיב דלותי ולי יהושיע כשהוא דל במצות רב חסד מטה ומושיע כדדרשינן לקמן אי נמי מלשון דלה דלה לנו (שמות ב׳:י״ט) שמעלהו מבור עמוק וכתיב בתריה (תהילים קט״ז:ז׳) שובי נפשי למנוחיכי וגו' והדר אתהלך בארצות החיים:
המינים - פליגי בה רב אחא ורבינא בפרק אין מעמידין (ע"ז כו:) (מהו מין) [ס"א]:
כי לית להו תקנה ברוב עוונות - ואית בהו עון דפושעי ישראל בגופן והא דאמר לעיל רשעים דהיינו רובן עוונות נכתבים ונחתמים לאלתר לגיהנם אע"ג דכתיב בקרא לדראון עולם לא שלא יהא להם תקנה אלא נדונים שנים עשר חדש ועולים והא דאמר בפרק הזהב (ב"מ דף נח: ושם) שלשה יורדים ואינם עולים היינו לאלתר והא דאמר ריש לקיש בסוף חגיגה (דף כז. ושם) פושעי ישראל אין אור של גיהנם שולט בהן הא אמר עלה בריש עושין פסין (עירובין דף יט. ושם) דנחית אברהם ומסיק להו:
קרקפתא דלא מנח תפלין - אם עוסק בתורה כמניח תפלין דמי דאמר במכילתא העוסק בתורה פטור מן התפלין ורבינו תם מפרש דהכא כשהמצוה בזויה עליו שמגונות עליו רצועות של תפלין שבראשו אבל אם ירא להניח משום דבעינן גוף נקי כאלישע בעל כנפים כדאיתא בריש במה טומנין (שבת דף מט. ושם) והוא דואג כל שעה שמא לא יוכל להזהר לשמרה בטהרה ובקדושה הא ודאי אין עליו דין פושעי ישראל בגופן וכל הני דשמעתין בשלא עשה תשובה אבל עשה תשובה אמרינן ביומא (דף פו.) דתשובה תולה ומיתה ממרקת:
אמר רב בעבירה - בעריות שכן בן נח מוזהר עליו כדאיתא בפ' ארבע מיתות (סנהדרין דף נו.):
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רבנו חננאל
פירוש לגבי הרשעים הבינונים צדיקים מהן הן - ובה"א בינונים אין יורדין לגיהנם אלא רב חסד מטה כלפי חסד. מכריע החסדים על העונות. כלומר מרבה החסדים והוא מטה כלפי חסד כלומר אם עונותיו כנגד זכיותיו מחצה ומחצה.
ובמחצה של עונות אין בכלל עון פושעי ישראל בגופן והן שלא לבשו תפלין לעולם בהן הקב"ה מטה כלפי חסד. אבל אם יש בכללם זה העון לא סגיא להו מגיהנם ועליהם נאמר והבאתי את השלישית באש וגו' ואם רב עונות ובכללם עון פושעי ישראל בגופן והן קרקפתא דלא מנח תפלין מעולם ואפילו פעם א' נידונים בגיהנם י"ב חודש. ואח"כ גופן כלה וגם נשמתן נשרפת ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי הצדיקים שנא' ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם. אבל המינין והמומרין והאפיקורסין ושכפרו בתורה ובתה"מ ושפרשו מדרכי צבור ושנתנו חתיתם בארץ החיים והן הפרנסין שמטילין אימה יתירה על הצבור שלא לשם שמים ושחטאו והחטיאו את הרבים כגון ירבעם וחביריו וכו'.
אמר רב פרנס המטיל אימה יתירה על הצבור שלא לש"ש אינו רואה בן חכם. שנאמר לכן יראוהו אנשים. כלומר אם הוא נותן יראתו על אנשים ועל הנשים והן מתייראין ממנו לא יראה כל חכמי לב.
מטה כלפי חסד היכי עביד - ר' אליעזר אומר כובש כלומר משקעו כדכתיב יכבוש עונותינו ותשליך. ריב"ח אומר נושא. כלומר נושא העונות ומכריעין הזכות שנאמר נושא עון ר' יוחנן אומר מעבירן שנא' ועובר על פשע.
תניא דבי ר' ישמעאל מעביר ראשון ראשון וכך היא המדה - פי' אדם ישר תמים בדרכיו אם נכשל בחטא ועדיין לא בא חטא על ידו מעידו אותו החטא אין הקב"ה כותבו עליו מעבירו. וכן מדתו של הקב"ה שלא לחייבו מבתחלה כדכתיב פעמים שלש עם גבר. אמר רבא ועון עצמו אינו נמחק כלומר אלא תלוי ועומד עד שעת מיתתו ואם נמצאו זכיותיו מרובין על עונותיו עברו כל עונותיו ראשון ראשון והלך במחיצתן של צדיקים. ואם רוב עונות נמצאו מתחשב גם הראשון התלוי ועומד בכלל העונות שעשה אח"כ וקיי"ל דהני כולהו בזמן שמת בלא תשובה אבל אם מת בתשובה לא פי' וכן היא המדה. היא המדה הששית שבפרשת ויעבור שנקראו י"ג מדות וזו היא שכתוב ורב חסד בה"א רב חסד מטה כלפי חסד. ופי' דבי רבי ישמעאל מעביר עון ראשון ראשון ומתרבה החסד. אמר רבא ועון עצמו אינו נמחק אלא עומד ואם עשה תשובה גמורה אין מזכירין לו שום מעונותיו שנאמר ורשעת הרשע לא יכשל בו ביום שובו מרשעו אלא הקב"ה מוחל לו כל עונותיו ונותנו במחיצתן.
אמר רבא המעביר על מדותיו מעבירין לו על פשעיו שנאמר נושא עון למי נושא עון למי שעובר על פשע לרעהו (עובר על פשע) לשארית נחלתו.
מסכת ראש השנה דף י״ז עמוד א׳
מסכת ראש השנה דף י״ז עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 16 קטעים ממוספרים, כ־535 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: ראש השנה דף י״ז ע״א
פתיחה בקורא