בוני התלמוד

    מסכת ראש השנה דף ט״ז עמוד א׳

    פרק א׳ - ארבעה ראשי שנים

    Also cited as: Rosh Hashanah 16a, Chapter 1 Arba'ah Rashei Shanim

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    מתני' בארבעה פרקים - בשנה העולם נידון כו':

    כבני מרון - מפרש בגמ':

    שנאמר היוצר יחד לבם וגו' - בגמ' מפרש ליה:

    גמ' אילימא הא תבואה דקיימא - השתא במחובר ומוכנת לקצור:

    הרפתקי - מקרות:

    דעדו עלה - שעברו עליה:

    דמזדרעא - שעתיד לזרוע במרחשון הבא:

    דחד דינא - פעם אחת:

    קרי - כגון ברד או שדפון:

    נידונית לשעבר - קודם שנזרעה דהיינו פסח של אשתקד:

    נידונת להבא - בפסח שאחר זריעתה:

    נידון לשעבר - וביוה"כ של אשתקד נגזר עליו:

    להבא - ביוה"כ שעבר עכשיו בקרוב וכן לשון משנה במסכת נדרים (דף ס.) קונם יין שאיני טועם חדש זה אסור בכל החדש כולו ור"ח להבא הוא ר"ח שעבר עתה בקרוב ומשום דקרי לההוא אשתקד שעבר קרי להאי דלקמיה להבא:

    תרי דיני מיתדנא - קודם זריעתה וסמוך לקציר:

    כי חזי איניש דמצלח זרעא אפלא - חטה וכוסמת שנזרעין במרחשון שאין ממהרין להתבשל:

    ליקדים וליזרע חרפא - השעורה ממהרת להתבשל וזורעים אותה בשבט ואדר דכיון דאפלא מצלח שמע מינה לטובה נידון בפסח שעבר לפיכך ימהר לזרוע בזריעה שניה:

    דעד דמטי למידייניה - בפסח הבא:

    קדים סליק - וגדל קצת ואינו ממהר שוב להתקלקל:

    וכי קתני מתניתין - ארבעה פרקים אגזר דין:

    קשיא אדם - דתני מתני' בר"ה ורבי יהודה ביוה"כ אמר:

    וכי קתני מתניתין - ארבעה פרקים:

    אתחילת דין - אבל אגזר דין דאדם ביוה"כ:

    אנן הכי קאמרינן - הכי קשיא לן:

    כרבי נתן מ"ט לא אמר - משום דקסבר בחינה אין זה דין אלא בודק במעשיו הלכך בדידיה נמי תיקשי לך פקידה עיוני בעלמא הוא:

    אקצירי ואמריעי - מפרש במסכת נדרים (דף מט:) קצירי חולים מריעי ת"ח שהן תשושי כח:

    כר' יוסי - דאמר אדם נידון בכל יום ויתפלל שידונו אותו לזכות ולא יקנסוהו מיתה דאי כרבנן דאמרי אין נידון אלא בר"ה הרי כבר נקנסה עליו:

    שהפסח זמן תבואה הוא - זמן שהתבואה נידונת בו:

    שתי הלחם - ירצו על פירות האילן שהן מתירין להביא בכורים שאין מביאין בכורים קודם לעצרת דכתיב (שמות ל״ד:כ״ב) בכורי קציר חטים ואני שמעתי דרבי יהודה לטעמיה דהא אזלא כמאן דאמר בסנהדרין (דף ע:) עץ שאכל אדם הראשון חטה היתה:

    רישוי: CC0

    ראש השנה 16 עמוד א

    מתני׳ · משנה

    1בארבעה פרקים העולם נידון: בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בר"ה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון, שנאמר: ״(תהלים לג״, טו) ״היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם״, ובחג נידונין על המים.

    גמ׳ · גמרא

    2הי תבואה? אילימא הא תבואה דקיימא, כל הני הרפתקי דעדו עלה אימת איתדון? אלא תבואה דמזדרעא.

    3למימרא דחד דינא מתדנא? והתניא: תבואה שאירע בה קרי או אונס, קודם הפסח נידונית לשעבר, לאחר הפסח נידונית להבא. אדם שאירע בו קרי או אונס, קודם יוה"כ נידון לשעבר, לאחר יוה"כ נידון להבא.

    4אמר רבא: ש"מ תרי דיני מתדנא. אמר אביי: הלכך, כי חזי אינש דמצלח זרעא אפלא ליקדים וליזרע חרפא. דעד דמטי למדייניה קדים סליק.

    5מני מתני' לא ר"מ ולא ר' יהודה, ולא ר' יוסי, ולא ר' נתן.

    6דתניא: הכל נידונים בר"ה וגזר דין שלהם נחתם ביוה"כ דברי ר"מ ר' יהודה אומר: הכל נידונין בר"ה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו: בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים. ואדם נידון בר"ה וגזר דין שלו נחתם ביוה"כ׃

    7ר' יוסי אומר: אדם נידון בכל יום, שנאמר: ״(איוב ז״, יח) ״ותפקדנו לבקרים״. רבי נתן אומר: אדם נידון בכל שעה, שנא' (איוב ז, יח) ״לרגעים תבחננו״.

    8וכי תימא: לעולם ר' יהודה היא, וכי קתני מתניתין אגזר דין, אי הכי קשיא אדם!

    9אמר רבא: האי תנא דבי ר' ישמעאל היא, דתנא דבי ר' ישמעאל, בארבעה פרקים העולם נידון: בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים. ואדם נידון בר"ה וגזר דין שלו נחתם ביוה"כ וכי קתני מתני' אתחלת דין.

    10אמר רב חסדא: מ"ט דר' יוסי? כדקאמר טעמיה: ״ותפקדנו לבקרים״! אנן הכי קאמרינן: מ"ט לא אמר כר' נתן? בחינה עיוני בעלמא היא. פקידה נמי עיוני בעלמא היא?!

    11אלא א"ר חסדא: טעמיה דר' יוסי מהכא: (מלכים א ח, נט) ״לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו״.

    12וא"ר חסדא: מלך וצבור מלך נכנס תחלה לדין, שנאמר: ״לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל״. מ"ט איבעית אימא: לאו אורח ארעא למיתב מלכא אבראי. ואיבעית אימא: מקמי דליפוש חרון אף.

    13א"ר יוסף: כמאן מצלינן האידנא אקצירי ואמריעי, כמאן כר' יוסי. ואיבעית אימא: לעולם כרבנן, וכדר' יצחק. דא"ר יצחק: יפה צעקה לאדם בין קודם גזר דין בין לאחר גזר דין.

    ברייתא

    14תניא, א"ר יהודה משום ר"ע מפני מה אמרה תורה הביאו עומר בפסח מפני שהפסח זמן תבואה הוא, אמר הקב"ה הביאו לפני עומר בפסח, כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות. ומפני מה אמרה תורה הביאו שתי הלחם בעצרת מפני שעצרת זמן פירות האילן הוא, אמר הקב"ה הביאו לפני שתי הלחם בעצרת, כדי שיתברכו לכם פירות האילן.

    15ומפני מה אמרה תורה נסכו מים בחג אמר הקדוש ברוך הוא: נסכו לפני מים בחג, כדי שיתברכו לכם גשמי שנה. ואמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות. מלכיות כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה, ובמה בשופר.

    16אמר רבי אבהו: למה תוקעין בשופר של איל? אמר הקדוש ברוך הוא: תקעו לפני בשופר של איל, כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם, ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני.

    17(ואמר) רבי יצחק: למה תוקעין בר"ה למה תוקעין?! רחמנא אמר תקעו! אלא: למה מריעין? מריעין?! רחמנא אמר ״זכרון תרועה״! אלא: למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין,׃

    תוספות

    בפסח על התבואה - בפ' מי שמתו (ברכות דף יח:) גבי חסיד שהקניטתו אשתו ערב ר"ה משמע דבר"ה שמע שתי רוחות שמספרין זו את זו ששמעו מאחורי הפרגוד שכל הזורע ברביעה ראשונה ברד מלקה אותו ושמא בשמים בר"ה היו מזכירים דין הנגזר בפסח אי נמי כר' יהודה דאמר הכל נידונים בר"ה וגזר דין בפסח על התבואה:

    שאירע בה קרי - מקרה לשון אולי יקרה (במדבר כ״ג:ג׳) אי נמי לשון קושי כמו אם תלכו עמי בקרי (ויקרא כ״ו:כ״א):

    כמאן מצלינן האידנא אקצירי ואמריעי כרבי יוסי - וא"ת לרבנן נמי מי לא מצלינן רפאנו וברכת השנים ועוד רבי יהודה דאמר הכא אדם נידון בר"ה וגזר דין שלו נחתם ביוה"כ הא אמר בפ"ק דשבת (דף יב:) הנכנס לבקר החולה אומר המקום ירחם עליך ועל חולי עמו ישראל ואומר ר"ת דשלא יחלה ודאי לא מצלינן אלא לר' יוסי אבל שיתרפא מצלינן אליבא דכולי עלמא דמתי יחלו נגזר מתי יתרפאו לא נגזר ואמר בריש הנודר מן המבושל (נדרים דף מט.) אהך דרב יוסף קצירי קצירי ממש מריעי רבנן והשתא מצלינן אקצירי שיתרפאו ואמריעי היינו רבנן שלא יחלו ומה שמתפללין ברכת השנים היינו כדלקמן בפרקין (ראש השנה דף יז:) שאם פסקו גשמים מועטין שיורידם המקום בזמנן ועוד. י"ל דתפלה דרבים שאני דגזר דינם נקרע כדלקמן (שם) וההיא דשבת דר' יהודה נמי יש לישב כהאי גוונא דדמיא לרבים דהוה מצלי בהדיה על כל חולים:

    בשופר של איל - בפרק ראוהו ב"ד (לקמן ראש השנה דף כו.) תנן דרבי יוסי מכשיר אף בשל פרה אבל קיימא לן כרבי יהודה דתוקעין בשל אילים כפופים כדפסקינן התם בגמרא (דף כו:):

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    מתני' בד' פרקים העולם נידון בפסח על התבואה - פי' הרפתקי כגון רוחות ברקים וגשמין וכיוצא בהן שעברו עליהן מתי אתדון. למימר' דתבואה חד דינא מתדנא.

    והתניא תבואה שאירע בה קרי או אונס קודם הפסח נידונת לשעבר כו'.

    אמר רבא ש"מ תרי דיני מתדנא.

    מני מתניתין - ואוקימנא כתנא דבי שמואל דתני בד' פרקים העולם נידון בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן בחג על המים.

    ואדם בר"ה וגזר דינו נחתם ביוה"כ.

    וכי קתני מתני' אתחלת דין.

    אמר רב יוסף כמאן מצלינן האידנא אקצירי ומריעי כל יומא כר' יוסי דאמר אדם נידון בכל יום איבעית אימא לעולם כרבנן וכר' יצחק דאמר יפה צעקה לאדם בין קודם גזר דין בין לאחר גזר דין:

    ירושלמי מלתא דרב אמר הכל נידונין בר"ה וגזר דין הכל נחתם בר"ה - דתני בתקיעתא דבי רב זה היום תחלת מעשיך וכו' ודלא כר' יוסי דאמר אדם נידון בכל שעה שנאמר [ותפקדנו לבקרים] לרגעים תבחננו.

    ותפקדנו לבקרים זו פרנסתו - לרגעים תבחננו זו אכילתו (גזר דין בין לאחר גזר דין).

    תניא ר' יהודה אומר משום ר' עקיבא אמר הקב"ה הפסח הוא זמן תבואה הביאו לפני העומר כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות וכן שתי הלחם בעצרת שהוא זמן פירות האילן וכן ניסוך המים בחג כדי שיתברכו גשמי השנה. וכן בר"ה אמרו מלכיות שתקבלו מלכותי עליכם זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני בטובה.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת ראש השנה דף ט״ז עמוד א׳

    מסכת ראש השנה דף ט״ז עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 17 קטעים ממוספרים, כ־501 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: ראש השנה דף ט״ז ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026