Talmud Builders

    Commentary page

    Moed Katan 10a

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Moed Katan 10a

    Moed Katan 10a. The full printed text of this folio side — 16 numbered segments, about 400 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Rashi

    תופר כדרכו בחולו של מועד:

    היכי דמי הדיוט שאינו אומן שתופר כדרכו:

    מלא מחט בבת אחת שאינו יכול ללקוט נימי התפירה של חלוק כדי לתפור כשהוא תופר תוחב תחיבות הרבה כמלא אורך המחט ואח"כ מושכה מן הבגד ונמצאו תפירות הרבה במשיכה אחת והיודע לעשות כן אומן הוא:

    שאינו יכול לכוין אימרא בחפת חלוקו שאינו יודע לתחוב אותו בגד עב שעושין ממנו אימרא בחפת חלוקו אלא שבמקום אחד מקצרו ובמקום אחד מרחיבו:

    האומן החייט מכליב:

    מפסיע שאינו תופר ביושר אלא מפזר התפירה ולהכי קרי מכליב שדומין תחובי המחט לשיני הכלב רחוקות זו מזו כשיני הכלב:

    כלבתא שאינו תופר כדרכו תוחב זה בסמוך זה אלא שתוחב המחט פעם אחת למעלה ופעם אחת למטה ולהכי קרי ליה כלבתא דהכי קיימי שיני הכלב שן אחד גבוה מחבירו:

    מסרגין שתי וערב שאורגין מטה של חבלים בשתי וערב:

    19 more comments on this page.

    Rashi on Moed Katan 10a · Sefaria

    Tosafot

    ההדיוט תופר כדרכו נראה דוקא לצורך המועד אבל בחנם למה יתירו אפילו על ידי שינוי מיהו לא איירי בדבר האבד דהיכא דאיכא דבר האבד קיימא לן כר' יוסי דאין מצריך שינוי בדבר האבד והיכא דבגדיו או מנעליו מקורעין ואם יניח אותן עד לאחר מועד יתקלקלו ראיתי רבותי שאין מקילין כלל להתיר אפילו על ידי נכרי כדאמרינן לקמן (מועד קטן דף יב.) כל שאינו עושה אינו אומר לנכרי ועושה ושמא לא היו חושבים אותו דבר האבד או שמא אין כל דבר האבד מותר בלא שינוי דבפ' מקום שנהגו (פסחים דף נה:) משמע דוקא עולי רגלים מתקנין מנעלים במועד:

    במסרגין כולי עלמא לא פליגי דשתי וערב תימה היאך מותר לעשות מלאכה כי האי בלא שינוי:

    ממתוחי נמי לא בלאו הכי נמי נראה דמצי לאקשויי היכי קאמר ר' יוסי שאם היה רפוי ממתחו אבל לא מסרגין שתי וערב הא אפילו בשתי בלא ערב אסור:

    כיון דאפשר למלויי במאני משמע דאין מותר אלא לצורך המועד:

    ה"ג רבי יהודה אומר אין מכבשין את הריחים בתחילה ובחדשה קאמר דהא בגמרא מתיר ישנה ואין נראה לומר דבגמ' דמתיר ישנה משום ר' אליעזר קאמר והא משמיה דידיה כי למה נדחוק לעשות מחלוקת חנם ועוד דלכתחילה משמע חדשה ואם תאמר כבוש מאן דכר שמיה י"ל תנא קמא אמר מעמידין ובחדשה קאמר ומשמע אפילו כבוש ור' יהודה אוסר בכבוש ואית דגריס ר' יהודה אומר מכבשין את הריחים ולא גרס לכתחילה והיא היא אבל עתה קשיא יותר כבוש מאן דכר שמיה תנא קמא נמי שרי יש לומר דת"ק שרי העמדה בעלמא שאין זה בנין גמור וה"ה דאסר כבוש בין בחדשה בין בישנה ור' יהודה שרי כבוש בישנה וגירסא ראשונה נראה לרבי ומעמידין נראה דוקא העמדה דתנור אין זה בנין בתחילה אלא הוא עשוי כבר אבל אינו מחובר בקרקע וצריך לחברו ולטפלו בארץ כדמפרש בפרק כל הכלים (שבת דף קכה.) אי נמי כי ההוא דפ' המביא כדי יין (ביצה לד.) גבי תנור דבי"ט אין סכין אותו ואין טשין אותו במטלית וכו' הכא במועד שרי ולקמן בשמעתין נמי קאמר ושוין שאין גודלים תנור בתחילה ובירושלמי תני ר' חלפתא ובלבד שלא יגלחנו בתחילה ופירש בתוספ' דלא ידע מאי גילוח ול"נ דגרסינן שלא יגדלנו:

    סוס שרוכב עליו פי' בתוספת לצורך המועד משמע שאסור לרכוב בחנם:

    Tosafot on Moed Katan 10a · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    ההדיוט תופר כדרכו בתלמו"ד א"י מפור"ש לפיכ"ך כתבנ"ו והנחנ"ו ז"ה דבי ר' ינאי אמרי כדרכו ממלא את המחט. מכליב אחת אחת ר' יוחנן א' כדרכו (אפי') אחת אחת. מכליב. מפסיע. כלומר מדלג. מתני' מסייע לר' יוחנן הרצענין מכלבין במועד אין תימר חדא חדא היינו אורחייהו כך היא אומנותן של מפסע. ר' יוסי ב"ר חנינא אומר המזווג את האמריות זהו אומן וכל מי שאינו מזווג אינו אומן א"ר סימון הדיוט תופר כיסין כיסין.

    מסרגין את המטות ר' יוסי אומר ממתחין. ר' חייא בר אבא ור' אמי פליגי תרוייהו משום דחזקיה ור' יוחנן (אמרו) חד אמר מסרגין כגון אריגה שתי וערב ממתחין שתי בלא ערב. וחד אמר מסרגין שתי בלא ערב.

    ממתחין שאם היה רפוי ממתחו איני והתני ר' חלפתא בן שאול ושוין פי' ת"ק ור' יוסי שאין מפשילין חבלים לכתחלה.

    ומתמה רב נחמן בר יצחק מי איכא מ"ד מסרגין שתי בלא ערב והתנן ר"מ אומר המטה משיסרוג בה שלשה בתים מי אפשר לעשות בית בלא שתי וערב אלא כ"ע מסרגין שתי וערב כי פליגי בממתחין. ולא איפשיט לן בהדיא האי מיתוח מה הוא אי שתי בלא ערב. או אם היה רפוי ממתחו. אפשר למימליא במני. אפשר למלאות רפיון חבלי המטה בכסתות הרבה:

    [מתני'] מעמידין תנור וכירים במועד ר"י אומר אין מכבשין את הריחים במועד בתחלה.

    מאי מכבשין רב יהודה אמר מנקר ריחיא פי' כיון שיעמדו הריחים מלטחון מנקרין בהן נקרין קטנים כמין חידודין כדי לטחון במהרה רב יחיאל אמר בת עינא. ומקשינן עליה דרב יחיאל ומפרק כגון דנקרה ובעי לארווחי בי טפי רב הונא שמע לההוא גברא דהוה מנקר ריחיא בחולו של מועד אמר מאן האי דמחיל י"ט ליתחיל גופיה.

    ורב הונא סבר לה כי"א דאמרו אין מכבשין כל עיקר.

    דרש רב חמא נוקרין ריחים בחולו של מועד משום רבינו אמרו אפי' סוס שרוכב עליו וחמור שרוכב עליו מותר ליטול צפרניו.

    Rabbeinu Chananel on Moed Katan 10a · Sefaria

    Ritva

    ושוין שאין מפשילין לכתחלה פי' שאין עושה במועד חבלים לכתחלה אפי' לצורך המועד:

    קשיא פי' ולא תיובתא דאיכא למי' דסד"א דסירוג לא משום דסגיא בלאו הכי אבל כשאין לו חבלים דלא סגיא בלאו דידיה אלא א"כ ישן על הקרקע הכל מודים שהוא מותר קמ"ל אדרבה:

    המטה משיסרג ג' בתים י"מ דמההיא שעתא ראויה למיושב ומטמא מדרס ורבי' שמשון ז"ל פי' כי החבל הנשאר אפי' הוא גדול נופל למטה ומטמא עמה ובנסחאות מדוייקות גרסי' התם החבל שבמטה וכן גורס רבי' ז"ל:

    כיון דאפשר לממלייה במאני דלא טריחי' פי' ואי לית ליה מאניה דטרחי':

    ולענין פסק אנן כסתם משנה קיימא לן דמסרגין והא אמרי' דמסרגין לכולי עלמא שתי וערב:

    סבר לה כיש אומר פי' דאי כר' יהודה ס"ל היכי לטייה להדיא משום שמיעת קול דילמא ישנה הות ודוחק הוא לומר שהוא מכין בקול שהיא חדש'

    דרש רב חמא נוקרין ריחים במועד היה נרא' דהיינו בישנה דהא לא אשכחן מאן דשרי בחדש' אבל קשה היאך דריש לה הכי סתמא וי"א דלעולם אפי' בחדשה וסבר לה כמ"ד מכבשין בת עינא ובההיא אוסר רבי יהודה בחדשה לפי שהוא מעשה אומן אבל בנקור שהוא מעשה הדיוט אפי' בחדשה א"ר יהודה ונכון הוא ומ"מ קשה עלינו על דברי הרמב"ם ז"ל שפסק שנוקרין ופותחין בת עין ולא חילוק בין חדשה לישנה ונר' שהוא גורס כמשנתינו מעמידן ריחים ופוסק כסתם מתני' ונר' עוד שאין משנתינו אלא ביחיד ובאפשר לו להסתפק בשל רבים הא בשאי אפשר לו אי נמי לצורך הרבים עושין לדברי הכל ואפי' לכתחלה והכי אמרי' לקמן דשרי' למבני רחים והיינו כדאמרן:

    Ritva on Moed Katan 10a · Sefaria

    Meiri

    המשנה השביעית והכונה לבאר בה מה שהותר מכלל מלאכה מצד שאינו נקרא מלאכה אצל עושהו או מצד שהוא צורך המועד ואמר על זה ההדיוט תופר כדרכו והאומן מכליב מסרגין את המטות ר' יוסי אומר אף ממתחין אמר הר"ם הדיוט הוא מי שאינו בקי וגדרו בכאן במלאכת התפירה הוא שאינו יכול לכוין אימרא בחפת חלוקו בשעת חתוך הבגדים ומכליב הוא שתופר תפירה שאינה שוה אלא כשיני הכלב ומסרגין את המטות הוא שמותחין חבלים באורך וברוחב בארבעה כרעי המטה ומה שאמר ר' יוסי אף ממתחין ר"ל ממתחין אבל לא מסרגין וממתחין הוא שמותחין אותן כשהן רפות עד שיתמתחו בחוזק ויתקשו כמו היתדים המתוחים ואין הלכה כר' יהודה:

    אמר המאירי ההדיוט תופר כדרכו פי' כל שאינו אומן בדבר נקרא הדיוט לענין אותו דבר ומלאכת הדיוט אינה חשובה להקרא מלאכה והילכך תופר כדרכו ופי' בגמ' הדיוט לענין זה ר"ל שאינו יכול להוציא מלא מחט בבת אחת והוא שכשהאומן תופר תוחב את המחט תחיבות הרבה כמלא ארך המחט ומושכה ממקום התפר ונמצאו תכיפות הרבה במשיכה אחת וכל שאינו יודע לתפור על דרך זה נקרא הדיוט אצל תפירה וכן כל שאינו יכול לכוין אימרא בחפת חלוקו ר"ל שאין יכול לעשות שפה בשולי החלוק שלא תתעקם השפה בקצת מקומות:

    והאומן מכליב והכלבה זו פי' בגמ' מפסיע ר"ל שהוא תפירה דרך דלוג ותפירת עראי ונקראת בלעז באשטאר ופירשו עוד בהי כלבתא ר"ל תפירה שאין האומן מכוין בה לעשותה כהוגן ונעשית התפירה כעין שיני הכלב אחת למעלה ואחת למטה ואינן שוות זו כנגד זו ואע"פ שהוא אומן הואיל ומ"מ המלאכה אינה מלאכת אומן מותר וכן הלכה:

    ומסרגין את המטות לצורך המועד והוא אריגת החבלים בשתי וערב עשויות כעין חלונות ור' יוסי חולק לומר שאין מסרגין אלא שממתחין והוא אריגת החבלים שתי בלא ערב וכל שכן שאם היה רפוי ממתחו אע"פ שהיה יכול למלאתו בכרים וכסתות עד שאין רפיון המתוח מעלה ומוריד בו והלכה כחכמים ולקולא וסירוג גמור מותר ומ"מ פי' בגמ' שגדילת החבלים מן המטוה אסור והוא שאמרו ושוין שאין מפשילין את החבלים לכתחלה וכל שכן טויית הצמר או הפשתן לעשות חבלים:

    זהו ביאור המשנה ובגמרא התבאר על ידי גלגול שהמטה מקבלת טומאה משיסריג בו שלשה בתים ואין הלכה כן אלא משישופנה בעור הדג או שיגמור בדעתו שלא לשוף ובמקומה יתבאר בעזר הצור:

    המשנה השמינית והכונה מה ככונת מה שלפניה מעמידין תנור וכירים במועד ר' יהודה אומר אין מכבשין את הרחים בתחלה אמר הר"ם מכבשין מנקר הריחים ואין הלכה כר' יהודה:

    אמר המאירי מעמידין תנור וכירים ורחים במועד גדולי הרבנים פי' בתנור וכירים שבונין אותן מתחלה והוא שגודלין את הטיט ועושין אותן מתחלה ומושיבין אותן מפני שהן צורך המועד לאפות ולבשל ואפי' היה מוצא מקום לאפות על ידי טורח או שאלה מ"מ צורך המועד הוא ומותר אף כשיגמור מלאכתו לגמרי בלא שום שיור וכן הלכה וכבר הביאו ראיה לפירושם ממה שאמרו בגמ' רבא שרא למיגבל תנורי ובלבד בכדי שייבש במועד וישתמש בו וכן כתבוה גדולי המחברים ויש חולקין לומר שאין עושין אותן לכתחלה אפי' לצורך המועד אלא שאם נעשו מושיבין אותם ומעמידין אותם במקומם על ידי טיחה לצורך המועד ואפי' היו חליות מתקנין אותם ומחברין אותם על ידי טיחה והם מפרשים במיגדל תנורי תכונה אחרת שהיא מלאכת הדיוט כמו שיתבאר למטה ומ"מ אם אינו מוצא לאפות מותר:

    ורחים העמדתן מותרת לכתחלה וכדקאמ' במתניתי' מעמידין תנור וכירים ורחים:

    3 more comments on this page.

    Meiri on Moed Katan 10a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפרש"י בד"ה ממתח נמי לא כו' לא מצי למזגא עלה ובד"ה מנקר רחייא בישנה הס"ד ואח"כ מ"ה איתחיל כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה ההדיוט כו' אבל בחנם למה יתירו כו' ובד"ה ר' יהודה אומר כו' ת"ק אמר מעמידין כו' ור' יהודה אוסר בכבוש כו' כצ"ל:

    בא"ד וה"ה דאסר כבוש כו' פי' כמו דאסר בנין גמור ה"ה דאסר כבוש וק"ל:

    בא"ד וגירסא ראשונה נראה לרבי ומעמידין נראה כו' ואין טשין אותו כו' כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Moed Katan 10a · Sefaria

    Gilyon HaShas

    תוס' ד"ה כאן במצוה וכו' וק"ש אין מפסיקין להדיא איתא בשבת דף יא ע"א דלק"ש מפסיקין וצ"ע:

    Gilyon HaShas on Moed Katan 10a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Moed Katan, daf 10, Amud Aleph, about 400 words in 16 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 16 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 130 words

      Opens “הַהֶדְיוֹט תּוֹפֵר כְּדַרְכּוֹ. הֵיכִי דָּמֵי הֶדְיוֹט? אָמְרִי…”

    2. Segment 214 words

      Opens “וְהָאוּמָּן מַכְלִיב. מַאי מַכְלִיב? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר:…”

    3. Segment 349 words

      Opens “מְסָרְגִין אֶת הַמִּטּוֹת. מַאי ״מְסָרְגִין״ וּמַאי ״מְמַתְּחִין״?…”

    4. Segment 435 words

      Opens “אִינִי? וְהָא תָּנֵי רַב תַּחְלִיפָא בַּר שָׁאוּל:…”

    5. Segment 525 words

      Opens “אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מְסָרְגִין — שְׁתִי בְּלֹא…”

    6. Segment 628 words

      Opens “אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְרַבִּי…”

    7. Segment 729 words

      Opens “אֶלָּא, כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר: בִּמְסָרְגִין כּוּלֵּי…”

    8. Segment 824 words

      Opens “מֵיתִיבִי: מְסָרְגִין אֶת הַמִּטָּה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר…”

    9. Segment 924 words

      Opens “בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר מְמַתְּחִין שְׁתִי בְּלֹא עֵרֶב,…”

    10. Segment 108 words

      Opens “אִין, כֵּיוָן דְּאֶפְשָׁר לְמִמְלְיֵיהּ בְּמָאנֵי — לָא…”

    11. Segment 1114 words

      Opens “מַתְנִי׳ מַעֲמִידִין תַּנּוּר וְכִירַיִם וְרֵיחַיִם בַּמּוֹעֵד. רַבִּי…”

    12. Segment 1213 words

      Opens “גְּמָ׳ מַאי מְכַבְּשִׁין? רַב יְהוּדָה אָמַר: מְנַקַּר…”

    13. Segment 1332 words

      Opens “מֵיתִיבִי: מַעֲמִידִין תַּנּוּר וְכִירַיִם בַּמּוֹעֵד, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא…”

    14. Segment 1428 words

      Opens “בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר מְכַבְּשִׁין מְנַקַּר רִיחְיָא —…”

    15. Segment 1523 words

      Opens “רַב הוּנָא שַׁמְעֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא דְּקָא מְנַקַּר…”

    16. Segment 1624 words

      Opens “דָּרֵשׁ רַב חָמָא: נוֹקְרִין רֵיחַיִם בַּמּוֹעֵד. מִשּׁוּם…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Yose bar Hanina · Amoraim · First Generation of Amoraim

      Rabbi Yose bar Hanina was a preeminent first-generation Amoraic sage and a leading disciple of Rabbi Yochanan, whose halachic and aggadic teachings…

      Source: Moed Katan 10a · Segment 1 — “…מַחַט בְּבַת אַחַת. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר: כֹּל…

    • Rabbi Hiyya bar Abba [HaKohen] · Third Generation of Amoraim

      Rabbi Hiyya bar Abba was a prominent disciple of Rabbi Yohanan, known for his precision in transmitting his teacher's teachings.

      Source: Moed Katan 10a · Segment 3 — “…אָמַר: פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא וְרַבִּי אַסִּי,…

    • Rabbi Yannai · Fourth Generation of Tannaim

      Rabbi Yannai, a fourth-generation Tanna and a prominent teacher of Rabbi Yochanan, was known for his humility and deep understanding of Jewish…

      Source: Moed Katan 10a · Segment 1 — “…הֶדְיוֹט? אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: כֹּל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא…

    Original text

    הַהֶדְיוֹט תּוֹפֵר כְּדַרְכּוֹ. הֵיכִי דָּמֵי הֶדְיוֹט? אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: כֹּל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מְלֹא מַחַט בְּבַת אַחַת. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר: כֹּל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּין אִימְרָא בְּחֵפֶת חֲלוּקוֹ.

    § It was taught in the mishna: A layman, who is not a skilled tailor, may sew in his usual manner on the intermediate days of a Festival. The Gemara asks: What are the circumstances in which an individual is considered a layman? The Sages of the school of Rabbi Yannai said: Anyone who cannot deftly pull a full needle of stiches through the fabric at the same time is considered a layman. Rabbi Yosei bar Ḥanina said: Anyone who cannot form a straight seam on the hem [ ḥefet ] of his shirt is considered a layman.

    וְהָאוּמָּן מַכְלִיב. מַאי מַכְלִיב? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מַפְסִיעַ. רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל אֲמַר: שִׁינֵּי כַלְבְּתָא.

    § It was further taught in the mishna: A craftsman, however, may form only temporary stitches [ makhliv ]. The Gemara asks: What is meant by forming temporary stitches? Rabbi Yoḥanan said: He does not sew all the stitches that are necessary, but rather he skips certain stitches in the middle (Rabbeinu Hananel). Rabba bar Shmuel said: He sews stitches that are like the teeth of a dog. He does not sew all the stitches in a straight line, so that they resemble the teeth of a dog, which also are not straight.

    מְסָרְגִין אֶת הַמִּטּוֹת. מַאי ״מְסָרְגִין״ וּמַאי ״מְמַתְּחִין״? כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר: פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא וְרַבִּי אַסִּי, וְתַרְוַיְיהוּ מִשְּׁמֵיהּ דְּחִזְקִיָּה וְרַבִּי יוֹחָנָן חַד אָמַר: מְסָרְגִין — שְׁתִי וָעֵרֶב, וּמְמַתְּחִין — שְׁתִי בְּלֹא עֵרֶב. וְחַד אָמַר: מְסָרְגִין — שְׁתִי בְּלֹא עֵרֶב, וּמְמַתְּחִין — שֶׁאִם הָיָה רָפוּי, מְמַתְּחוֹ.

    § It was also taught in the mishna: One may interweave the cords attached to the frame of a bed. Rabbi Yosei says: One may only tighten the cords. The Gemara asks: What is meant by interweaving, and what is meant by tightening? When Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said: Rabbi Ḥiyya bar Abba and Rabbi Asi disagree about the matter, and both of them reported their opinions in the name of Ḥizkiyya and Rabbi Yoḥanan. One Sage said: Interweaving involves placing and tying the cords of the bed both lengthwise and widthwise, whereas tightening means arranging the cords only lengthwise and not widthwise. And one Sage said: Interweaving involves arranging the cords only lengthwise and not widthwise, while tightening means that if a cord became loose, he may tighten it but he may not tie any new cords.

    אִינִי? וְהָא תָּנֵי רַב תַּחְלִיפָא בַּר שָׁאוּל: וְשָׁוִין שֶׁאֵין מַפְשִׁילִין חֲבָלִים לְכַתְּחִלָּה. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר מְסָרְגִין — שְׁתִי וָעֵרֶב, וּמְמַתְּחִין — שְׁתִי בְּלֹא עֵרֶב, הַיְינוּ דְּקָתָנֵי רַב תַּחְלִיפָא בַּר שָׁאוּל: וְשָׁוִין שֶׁאֵין מַפְשִׁילִין חֲבָלִים לְכַתְּחִלָּה.

    The Gemara asks: Is that so? Didn’t Rav Taḥlifa bar Shaul teach the following baraita : And both Rabbi Meir and Rabbi Yosei agree that one may not braid cords anew on the intermediate days of a Festival? Granted, according to the one who said that interweaving means tying the cords lengthwise and widthwise, and tightening means tying them only lengthwise and not widthwise, this explanation is consistent with that which Rav Taḥlifa taught: And they both agree that one may not braid cords anew, as even though one is permitted to arrange the cords of the bed, he is not permitted to produce new cords.

    אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מְסָרְגִין — שְׁתִי בְּלֹא עֵרֶב, מְמַתְּחִין — שֶׁאִם הָיָה רָפוּי הָיָה מְמַתְּחוֹ. הַשְׁתָּא שְׁתִי וָעֵרֶב אָמְרַתְּ לָא — חֲבָלִים לְכַתְּחִלָּה מִיבַּעְיָא?! קַשְׁיָא.

    However, according to the one who said that interweaving means tying the cords only lengthwise and not widthwise, while tightening means that if a cord became loose, he may tighten it, there is a difficulty. Now that you said that tying the cords lengthwise and widthwise, no, it is not permitted even though the cords are readily available, is it necessary to say that braiding cords anew is prohibited? The Gemara comments: Indeed it is difficult.

    אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְרַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין: מִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר מְסָרְגִין — שְׁתִי בְּלֹא עֵרֶב? וְהָתְנַן, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הַמִּטָּה מִשֶּׁיְּסָרֵג בָּהּ שְׁלֹשָׁה בָּתִּים!

    Rav Naḥman bar Yitzḥak said to Rabbi Ḥiyya bar Avin: Is there one who says that interweaving means tying the cords lengthwise, but not widthwise? Didn’t we learn in a mishna ( Kelim 16:1) that Rabbi Meir says: A bed is considered a utensil and becomes susceptible to ritual impurity from when one interweaves three rows of meshes in it, i.e., three rows lengthwise and widthwise? It is clear from here that interweaving a bed involves tying its cords lengthwise and widthwise.

    אֶלָּא, כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר: בִּמְסָרְגִין כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּשְׁתִי וָעֵרֶב, אֶלָּא כִּי פְּלִיגִי בִּמְמַתְּחִין. מָר סָבַר מְמַתְּחִין — שְׁתִי בְּלֹא עֵרֶב, וּמָר סָבַר: שֶׁאִם הָיָה רָפוּי מְמַתְּחוֹ.

    Rather, when Ravin came from Eretz Yisrael to Babylonia he stated a different version of the tradition: With regard to interweaving, everyone agrees that it is referring to tying the cords of a bed lengthwise and widthwise. When they disagree it is only about the meaning of tightening. One Sage holds that tightening means arranging the cords only lengthwise and not widthwise. And one Sage holds that it means that if a cord became loose, he may tighten it.

    מֵיתִיבִי: מְסָרְגִין אֶת הַמִּטָּה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁמְּמַתְּחִין, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מְמַתְּחִין, אֲבָל לֹא מְסָרְגִין. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אֵין מְמַתְּחִין כׇּל עִיקָּר.

    The Gemara raises an objection from the following baraita : One may interweave the cords attached to the frame of a bed on the intermediate days of a Festival, and needless to say one may tighten those cords; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yosei says: One may only tighten the ropes but not interweave them. And some say: One may not tighten them at all.

    בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר מְמַתְּחִין שְׁתִי בְּלֹא עֵרֶב, הַיְינוּ דְּאָתוּ יֵשׁ אוֹמְרִים לְאִיפְּלוֹגֵי. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר שֶׁאִם הָיָה רָפוּי מְמַתְּחוֹ, לְיֵשׁ אוֹמְרִים מְמַתְּחוֹ נָמֵי לָא?

    Granted, according to the one who said that tightening means tying the cords only lengthwise and not widthwise, this is why the opinion presented as: Some say, comes to disagree and says that one may not tie the cords at all, even only lengthwise. However, if the cords became loose, all agree that they may be tightened. But according to the one who said that tightening means that if a cord became loose he may tighten it, then according to the opinion presented here as: Some say, may he not even tighten the cords of his bed? How, then, would he be able to sleep on it?

    אִין, כֵּיוָן דְּאֶפְשָׁר לְמִמְלְיֵיהּ בְּמָאנֵי — לָא טָרְחִינַן.

    The Gemara answers: Yes, indeed, according to this opinion, it is prohibited even to tighten the cords of one’s bed. Since it is possible for him to fill the depression in his bed with clothing, so that he can sleep there, he may not exert himself during the week of the Festival and fix the bed in a more permanent manner.

    מַתְנִי׳ מַעֲמִידִין תַּנּוּר וְכִירַיִם וְרֵיחַיִם בַּמּוֹעֵד. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין מְכַבְּשִׁין אֶת הָרֵיחַיִם בַּתְּחִילָּה.

    MISHNA: One may set up an oven, a stove, and a mill on the intermediate days of a Festival. Rabbi Yehuda says: One may not chisel millstones for the first time on the intermediate days of a Festival.

    גְּמָ׳ מַאי מְכַבְּשִׁין? רַב יְהוּדָה אָמַר: מְנַקַּר רִיחְיָא. רַב יְחִיאֵל אָמַר: בַּת עֵינָא.

    GEMARA: The Gemara asks: What is meant by chiseling millstones? Rav Yehuda said: Cutting grooves into the millstones. As the millstones wear down over time and become smooth, one must occasionally cut grooves into the stones so that they can grind properly. Rav Yeḥiel said: Cutting out an eyehole in the upper millstone, through which the grain can pass, so that it can be ground between the two millstones.

    מֵיתִיבִי: מַעֲמִידִין תַּנּוּר וְכִירַיִם בַּמּוֹעֵד, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִגְמוֹר מְלַאכְתָּן, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַף יִגְמוֹר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: מַעֲמִידִין אֶת הַחֲדָשָׁה, וּמְכַבְּשִׁין אֶת הַיְּשָׁנָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אֵין מְכַבְּשִׁין כׇּל עִיקָּר.

    The Gemara raises an objection from a baraita : One may set up an oven and a stove on the intermediate days of a Festival, provided that he does not fully complete the labor; this is the statement of Rabbi Eliezer. But the Rabbis say: He may even complete the labor. Rabbi Yehuda says in the name of Rabbi Eliezer: One may set up a new millstone and one may chisel an old millstone. And some say: One may not chisel a millstone at all.

    בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר מְכַבְּשִׁין מְנַקַּר רִיחְיָא — הַיְינוּ דְּמַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בִּישָׁנָה, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר בַּת עֵינָא יְשָׁנָה — בַּת עֵינָא לְמָה לַהּ? כְּגוֹן דְּקָא בָּעֵי לְאַרְווֹחֵי טְפֵי פּוּרְתָּא.

    Granted, according to the one who said that chiseling a millstone means cutting grooves into the millstones, this is how you can find this activity relevant to an old mill. But according to the one who said it means cutting out an eyehole, why does an old millstone need an eyehole to be cut out? It must have one already. The Gemara answers: This is referring to a case where he wants to widen the hole a little more.

    רַב הוּנָא שַׁמְעֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא דְּקָא מְנַקַּר רִיחְיָא בְּחוּלָּא דְמוֹעֲדָא, אֲמַר: מַאן הַאי? אִיתַּחִיל גּוּפֵיהּ דְּקָא מַחֵיל חוּלָּא דְּמוֹעֲדָא. סָבַר לַהּ כְּיֵשׁ אוֹמְרִים.

    The Gemara relates that Rav Huna once heard a certain man cutting grooves into his millstone on the intermediate days of a Festival. He said: Who is this? May his body be desecrated, for he desecrates the intermediate days of a Festival. The Gemara comments: Rav Huna holds in accordance with the statement cited as: Some say, that one is not permitted to roughen his millstones at all.

    דָּרֵשׁ רַב חָמָא: נוֹקְרִין רֵיחַיִם בַּמּוֹעֵד. מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר אָמַר: אֲפִילּוּ סוּס שֶׁרוֹכֵב עָלָיו וַחֲמוֹר שֶׁרוֹכֵב עָלָיו — מוּתָּר לִיטּוֹל צִפׇּרְנַיִם בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד,

    Rav Ḥama taught as follows: One may cut grooves into millstones on the intermediate days of a Festival. In the name of Rabbi Meir he said: Even with regard to the horse that one rides upon and the donkey that he rides upon, he is permitted to trim their hooves on the intermediate days of a Festival so that they do not suffer when they walk.