Talmud Builders

    Bekhorot 8b

    Back to index

    English translation — Bekhorot 8b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1The Gemara responds: Is it written: Cursed are you from among all beasts, and from among all animals? No, it is written: “From among all animals, and from among all beasts,” meaning that it is cursed from among the domesticated animals, which were cursed from among the undomesticated animals.

    2The Gemara challenges: Why must it mean that the snake was cursed more than the donkey in the same proportion that the donkey was cursed more than the cat? But say instead that just as the domesticated animals were cursed more than the undomesticated animals by a measure of one to three; the Gemara interjects: And in what case is that? It is in the case of a goat, whose gestation period is five months, compared to a cat, whose gestation period is fifty-two days. The Gemara continues its challenge: So too, the snake was cursed more than the domesticated animals, i.e., the goat, by a proportion of one to three, which is fifteen months.

    3The Gemara answers: If you wish, say that it is written: “Cursed are you from among all animals,” including the most accursed of them, i.e., the donkey. If you wish, say instead that since it is a curse that the snake received here, the verse imposes upon it the most extreme curse that can be derived from the text.

    4§ With regard to the gestation time of a snake, the Gemara relates that the Roman emperor said to Rabbi Yehoshua ben Ḥananya: In the case of a snake, after how long a period of gestation does it give birth? Rabbi Yehoshua ben Ḥananya said to him: After seven years. The emperor said to him: But the elders, i.e., the sages, of the school of Athens bred snakes and they gave birth after three years. Rabbi Yehoshua ben Ḥananya responded: Those snakes were already pregnant from beforehand for four years. The emperor asked: But they engaged in intercourse, and animals do so only in order to give birth, not when they are already pregnant. Rabbi Yehoshua responded: Snakes also engage in intercourse like people, i.e., they do not do so solely for reproduction.

    5The emperor said to him: But how can you disagree with the sages of Athens? Aren’t they wise? Rabbi Yehoshua ben Ḥananya responded: We are wiser than they. The emperor said: If you are wiser than they, then go defeat them in debate and bring them to me. Rabbi Yehoshua said to him: How many are there? The emperor answered: Sixty men.

    6Rabbi Yehoshua ben Ḥananya said to him: Construct a ship that has sixty rooms for me, and each room should have sixty mattresses [ bistarkei ] in it. The emperor constructed it for him. Rabbi Yehoshua then set out on the ship for Athens. When he arrived there, he entered a butcher shop and found a certain man, the butcher, flaying an animal. Rabbi Yehoshua said to him: Is your head for sale? The butcher said to him: Yes it is. Rabbi Yehoshua said to him: For how much is it being sold? The butcher said to him: For half a dinar. Rabbi Yehoshua gave him the money.

    7After Rabbi Yehoshua paid the butcher, he said to him: Did I say to you that I wanted the head of the animal? I was referring to your head, and you must now keep your word and give me your head. Rabbi Yehoshua said to him: If you wish for me to let you be, go and show me the entrance to the school of the sages of Athens. The butcher said to him: I am afraid, as they kill anyone who shows its location to another. Rabbi Yehoshua said to him: Carry a bundle of reeds, and when you arrive there, stand it up like one who is resting, to mark the location. The butcher did this, and Rabbi Yehoshua successfully found the entrance.

    8Rabbi Yehoshua found guards stationed on the inside and guards stationed on the outside to ensure that no one could enter or exit. They also spread sand on the ground in the entranceway so that they could detect if anyone entered or left. If they saw footsteps that were entering they would kill the outer guards for allowing people to enter, and if they saw footsteps that were exiting they would kill the inner guards for allowing people to leave.

    9Rabbi Yehoshua reversed his sandal so it was facing away from the entrance, walked on the sand, and snuck away, thereby creating the appearance of someone who had left the building. When the authorities saw the footsteps, they killed the inner guards. Rabbi Yehoshua then returned, reversed his sandal, and made footsteps in the sand indicating that someone had entered the building. They then killed all the guards, including the outer ones, and Rabbi Yehoshua succeeded in entering the building.

    10Rabbi Yehoshua found the younger sages sitting in the upper, more prominent section, and the elder ones in the lower section. He said to himself: I must first greet the younger sages, as they are sitting in the upper section, prior to the elder sages; but if I greet these younger sages first, those elder sages will kill me, as they maintain: We are better, because we are older and they are children.

    11Rabbi Yehoshua said: Greetings to you, but did not directly address either group. They said to him: What are you doing here? Rabbi Yehoshua said to them: I am a Sage of the Jews, and I desire to learn wisdom from you. They said to him: If so, we will ask you questions and see if you are worthy of this privilege. Rabbi Yehoshua said to them: Very well. If you win, you may do to me anything you wish, and if I defeat you, then eat with me on my ship.

    12The sages of Athens said to him: In the case of a certain man who goes and asks to marry a woman and her family does not give her to him, why would he see fit to go to a family that is greater than the first? Rabbi Yehoshua took a peg and stuck it into the lower part of the wall, but it did not go in. He then stuck it into the upper portion of the wall where there was a hole, and it went in. He said to them: In this case too, where he goes to a more distinguished family than the first, perhaps he will find the girl destined for him.

    13The sages of Athens asked him another question: In the case of a man who lends money to an individual and the borrower does not repay the loan, and the lender repossesses the borrower’s property as payment instead, why would he see fit to lend to others again? Rabbi Yehoshua said to them: This is what people do: If a man goes to the pond, initially cuts a bundle of reeds, but finds that he cannot lift it, he does not stop cutting wood. Instead, he cuts more wood and places it upon the first, until a person happens to pass by and helps him raise it upon his shoulders, so that he can carry it home. So too, a person continues to lend based on the assumption that he will eventually find an appropriate borrower.

    14The sages of Athens said to him: Say to us a matter of nonsense. Rabbi Yehoshua said to them: There was a certain mule that gave birth, and a note was hanging on the newborn mule’s neck and on it was written that it is owed 100,000 dinars by its father’s household. They said to him: But can a mule give birth? Rabbi Yehoshua said to them: This is why it is a matter of nonsense, as it is impossible for a mule to give birth.

    15The sages of Athens then asked another question: When salt is spoiling, with what does one salt it to preserve it? Rabbi Yehoshua said to them: With the placenta of a mule. They said to him: But is there a placenta of a mule? Rabbi Yehoshua said to them: And does salt spoil?

    16They said to him: Build us a house in the air of the world. Rabbi Yehoshua uttered a Name of God and hovered between the sky and the earth. He said to them: Bring up to me bricks and mortar and I will build you a house here. They asked him: Where is the center of the world? Rabbi Yehoshua raised his finger and said to them: Here. They said to him: And who says that you are correct? He said to them: Bring ropes and measure.

    17They said to him: We have a pit in the field; bring it to the city. Rabbi Yehoshua said to them: Braid ropes made of bran for me and I will bring it to the city with them. They then said to him: We have a mill that broke; sew it back together. Rabbi Yehoshua said to them: Pull out threads from the mill for me and I will sew them together.

    18They asked him another question: With what does one harvest a field of knives? Rabbi Yehoshua answered: With the horn of a donkey. They said to him: But is there such an item as a horn of a donkey? He said to them: But is there such a thing as a field of knives?

    19They brought him two eggs and said to him: Which is the egg of a black hen and which is the egg of a white hen? Rabbi Yehoshua brought them two cheeses, and said to them: Which is the cheese from the black goat and which is from the white goat?

    20They asked him: And in the case of a chick that dies inside the egg, from where does its spirit exit? Rabbi Yehoshua said to them: From where it enters, it departs. They said to him: Show us a utensil that is not worth the damage that it causes. Rabbi Yehoshua said to them: Each one of you bring a mat and spread it out. When they did so, each mat did not enter the gate due to its size. Rabbi Yehoshua said to them: Bring axes and break the gate so that you can bring it inside. This is a utensil that is not worth its damage.

    21§ After Rabbi Yehoshua defeated the sages of Athens in debate, he brought them to his ship as they had agreed. He then brought each one to a different room. When each one saw the sixty mattresses in his room, he said to himself: All of my colleagues are coming here, and waited for them without attempting to leave. Rabbi Yehoshua said to the sailor: Release your ship, i.e., begin sailing. While they were coming to the emperor in Rome, he took out some dirt that he had taken from the dirt of Athens.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    מי כתיב מכל החיה ומכל הבהמהדנידרוש מכל החיה שנתקללה יותר מבהמה:

    [מכל הבהמה כתיבמשמע מבהמה המקוללת יותר כך נתקלל ואין לך מקוללת בבהמה גסה יותר מחמור]:

    כך נתקלל הוא מבהמה אחד לשלשכגון בהמה דקה טהורה דעיבורה לה' חדשים ובג' זימני (תלתא) הוי ט"ו:

    אי בעית אימא מכל הבהמהדמשמע מכל הבהמה המקוללת יותר:

    ואיבעית אימאלשם קללה נאמר הלכך קללה חמורה שתוכל לדרוש מן הפסוק שדי עילויה. והכי נמי איכא לאקשויי ואימא כשם שנתקללה בהמה מחיה אחד לשנים ומאי ניהו חמור משועל כך נתקלל הוא מחמור אחד לשנים דהוו להו ב' שנים אלא איכא לתרוצי קללה שדי עילויה ועוד מכל הבהמה ומכל החיה כתיב דמשמע דמשום בהמה שיתירה קללתה על שום חיה ומצינו חמור מקולל מחתול אחד לשבע:

    לכמה מיעבר ומולידכמה שוהה עיבורו במעיו:

    דבי אתונאמקום:

    והא משמשי שמושיואי הוו מעברי לא הוו משמשי שדרך חיה ובהמה מאחר שנתעברה אינה מקבלת זכר:

    והא חכימיהנהו סבי וירדו לסוף המעשה:

    זיל זכינהונצחם:

    ביסתרקיכסאות:

    כי מטא להתםלכרך שלהם:

    עביד חיותאמחתך בהמה:

    ואנא רישא דחיותא אמרי לךבתמיה:

    סגיצעוד ולך לפני:

    דרי כריכא דקניטול חבילה של קנים וכי מטית התם נגד הפתח זקוף החבילה לארץ:

    כמאן דמיתפחכאדם העומד לפוש:

    אזלר' יהושע:

    אשכח דרבנאיאורבים:

    מבראישלא יצא אחד מן הזקנים לחוץ:

    מגוואישלא יניחו אדם ליכנס וכי חזו הנך סבי כרעא דעיילא קטלי להו [לבראי] שהיתה אסקופת החדר עבה ושופכין סובין או עפר עליה וניכרות בה פסיעות האדם וכי חזו כרעא דעיילא קטלי לשומרי [בראי] כי הניחו לבא וכי חזו כרעא דנפקא קטלי להו [לגוואי] שהניחוהו לצאת והשומרים לא היו הורגים שום אדם אא"כ נכנס כולו לפנים על כרחן או אחד יוצא כולו לחוץ:

    אפכיהרבי יהושע לסנדליה ועמד על האיסקופה ונראית פסיעה אחת נכנסת ופסיעה אחת יוצאה ודחפוהו השומרים ויצא וכשבאו הזקנים ראו כן ודימו ששני בני אדם הן אחד נכנס ואחד יוצא וקטלינהו לכולהו שומרים ואח"כ נכנס רבי יהושע:

    ינוקי מלעילבעלייה. ולהרע נתכוונו שהנותן שלום לעליונים תחלה הורגים אותו התחתונים ואומרים אנו הזקנים ולנו היה לך ליתן שלום תחילה והנותן שלום לזקנים הורגין אותו הבחורים ואומרים הלא אנו חשובים מהם שאנחנו למעלה והם למטה:

    מאי עבידתיךמאי בעית הכא:

    אי הכידחכימא את ניבעי אנן מינך:

    אי זכיתו ביאם תנצחוני:

    דמידלו מינהשמיוחסת מן הראשונה ושואל אותה הרי יש לו ללמד הואיל ולא נתנו לו את הראשונה כל שכן זו:

    סיכתאקביליי"א:

    [דצה] לתתאידצה השפיל ידו ונעצה בכותל במקום שאין חור ולא על דלי דצה הגביה [ידו] ודצה במקום שיש חור ועל:

    גברא דאוזיף וטריףשהלוה מעות לחבירו ולא נפרע ממנו אלא בקושי שטרף לקוחות:

    מאי חזי דהדר אוזיףלאחריני ולא נתייסר מן הראשון:

    לאגמאליער:

    קטיל קמא טונאחתך חבילה ראשונה ולא מצי ביה להרימו על שכמו:

    הדר קטיל ומנחה עליההואיל וצריך סיוע אחרים עד דמיתרמי' איניש ומדלו ליה. והאי נמי הואיל והפסיד באמנה ראשונה חוזר ומאמין לאחרים עד שמזדווג לו לאדם נאמן ומשתכר בו:

    מילי דכדידברי רוח. ל"א מילי דכזיב דברי כזב:

    כודנתאפרידה:

    והוה תלי פיתקאשטר בצוואר הוולד:

    הי נינהו מילי דכדיאלו הן דברי רוח:

    סיליתאשיליא:

    מפאריעשו לי חבלים מסובין ואם אינכם עושין שאילתי אף אני לא אעשה שאילתכם:

    חייטיהתפור אותה:

    כרוכו לי גרדי מינההוציאו לי ממנה חוטין כדרך נשים שמוציאין חוטין מן הבגד ותופרין אותו בהן:

    גרדיבלע"ז פירנ"ש:

    משרא דסכיני במאי קטלי ליהערוגה דסכיני במה קוצרין אותה:

    זגתאתרנגולת:

    ורצוצא דמיתאפרוח שמת בקליפתו:

    אחוי לן מנא דלא שוי חבליההראנו כלי שאינו שוה ההפסד שהוא מפסיד:

    בודיאמחצלת:

    לא על בתרעאשהיה ארוך ורחב יותר מן הפתח:

    אייתו מריפשויי"ר בלע"ז:

    וסיתרופתח הבנין והכותל עד שיכנס:

    אייתינהולמיעל בספינתא הואיל וזכינהו. היה מביאם אחד אחד בפני עצמו ומכניסו לחדר:

    וכי חזייה שיתין ביסתרקיסבר כל חבירי יבואו כאן:

    אמר ליהרבי יהושע:

    לספונארב החובל:

    שרי ספינתךהתר ספינתך ולך:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    בכורות ח עמוד ב

    1מי כתיב ״מכל החיה ומכל הבהמה״? ״מכל הבהמה ומכל החיה״ כתיב״! ארור הוא מבהמה שנתקללה מחיה.״

    2ואימא: כשם שנתקללה בהמה מחיה אחד לשלש, ומאי ניהו? עז מחתול, כך נתקלל הוא מבהמה אחד לשלש, דהוה ליה חמיסר ירחי!

    3איבעית אימא: ״מכל הבהמה״ כתיב״. אי בעית אימא: קללה הוא, קללה שדי עילויה.״

    4א"ל קיסר לרבי יהושע בן חנניה: נחש לכמה מיעבר ומוליד? א"ל לשב שני. והא סבי דבי אתונא ארבעינהו, ואוליד לתלת! הנהו מיעברי הוו מעיקרא ד' [שנין] והא קמשמשי שמושי! אינהו נמי משמשי כאדם.

    5והא חכימי אינהו? אנן חכימינן מינייהו. אי חכימת, זיל זכינהו ואיתינהו לי! אמר ליה: כמה הוו? שיתין גברי.

    6אמר ליה: עביד לי ספינתא דאית בה שיתין בתי, וכל ביתא אית בה שיתין ביסתרקי. עבד ליה. כי מטא להתם [על] לבי טבחא, אשכחיה לההוא גברא דקא פשיט חיותא. א"ל רישך לזבוני? א"ל אין. א"ל בכמה? א"ל בפלגא דזוזא. יהב ליה.

    7לסוף, א"ל אנא רישא דחיותא אמרי לך? אמר ליה: אי בעית דאישבקך סגי אחוי לי פיתחא דבי אתונא. א"ל מסתפינא דכל דמחוי קטלי ליה. א"ל דרי כריכא דקניא, וכי מטית להתם זקפה כמאן דקא מתפח.

    8אזל אשכח דרבנאי מגואי ודרבנאי מבראי דאי חזו כרעא דעיילא קטלי? להו לבראי ודנפקא קטלי להו: לגואי׃

    9אפכה לסנדליה קטלי להו: לגואי אפכה לסנדליה קטלי להו לכולהו׃

    10[אזל] אשכח ינוקי מלעיל סבי מלתחת אמר: אי יהיבנא שלמא להני קטלי לי הני סברי אנן עדיפינן דאנן קשינן טפי ואינהו דרדקי׃

    11אמר שלמא לכו אמרו ליה מאי עבידתיך אמר להו (אנא) חכימא דיהודאי אנא בעינא למיגמר חכמתא מינייכו אי הכי ניבעי לך אמר להו לחיי אי זכיתו [לי] כל דבעיתו עבידו בי ואי זכינא בכו איכלו גבאי בספינתא׃

    12א"ל ההוא גברא דאזיל ובעי אתתא ולא יהבו ליה מאי חזי ליה דאזיל היכא דמדלו מיניה שקל סיכתא דצה לתתאי לא עאל לעילאי עאל אמר האי נמי מיתרמי בת מזליה׃

    13גברא דאוזיף וטריף מאי חזא דהדר אוזיף אמר להו גברא אזל לאגמא קטל קמא טונא ולא מצי ביה קטיל ומנח עילויה עד דאיתרמי איניש מדלי ליה׃

    14אמרו ליה אימא לן מילי דבדיאי אמר להו הוה ההוא כודניתא דילידא והוה תלי ליה פיתקא וכתב ביה דמסיק בבי אבא מאה אלפא זוזי אמרו ליה וכודניתא מי ילדה אמר להו הי ניהו מילי דבדיאי׃

    15מילחא כי סריא במאי מלחי לה אמר להו בסילתא דכודניתא ומי איכא סילתא לכודנתא ומילחא מי סרי׃

    16בני לן ביתא באוירא דעלמא אמר שם תלא בין רקיעא לארעא אמר להו אסיקו לי ליבני וטינא מציעתיה דעלמא היכא זקפה לאצבעתיה אמר להו הכא א"ל ומי יימר אייתו אשלי ומשחו׃

    17אית לן בירא בדברא עיילא למתא א"ל אפשילו לי חבלי מפארי ואעייליה אית לן ריחיא דתבירא חייטיה אמר כרוכו לי מיניה גרדי ואיחייטיה׃

    18משרא דסכיני במאי קטלי בקרנא דחמרא ומי איכא קרנא לחמרא ומי איכא משרא דסכיני׃

    19אייתו ליה תרי ביעי א"ל הי דזגתא אוכמתי והי דזגתא חיוורתי אייתי להו איהו תרי גביני אמר להו הי דעיזא אוכמתי והי דעיזא חיוורתי׃

    20ורצוצא דמית מהיכא נפיק רוחיה מהיכא דעל נפק אחוי לן מנא דלא שוי חביליה אייתו (כל חד וחד) בודיא פשטוה לא הוה עייל בתרעא אמר להו אייתו מרי סיתרוה היינו מנא דלא שוו חביליה׃

    21איתינהו כל חד וחד כי חזי שיתין ביסתרקי אמר כולהו חבראי להכא אתו אמר ליה לספונא שרי ספינתך בהדי דקאתו שקל עפרא מעפרייהו.

    Tosafot

    אחד לשלש ומאי נינהו עז מחתולהכא ניחא טפי למנקט עז מכלב למ"ד (כלאים פ"ח מ"ו) מין חיה לפי שהחשבון שלהן מכוון טפי אחד לשלש אלא ניחא ליה למיפרך ככולי עלמא:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפירש"י בד"ה ואיבעית כו' בהמה מחיה אחד לשנים כו' עכ"ל כצ"ל:

    תוס' בד"ה אחד לשלש כו' אחד לשלש אלא ניחא ליה כו' עכ"ל כצ"ל:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Bekhorot 8b

    Bekhorot 8b. The full printed text of this folio side — 21 numbered segments, about 520 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    מי כתיב מכל החיה ומכל הבהמה דנידרוש מכל החיה שנתקללה יותר מבהמה:

    [מכל הבהמה כתיב משמע מבהמה המקוללת יותר כך נתקלל ואין לך מקוללת בבהמה גסה יותר מחמור]:

    כך נתקלל הוא מבהמה אחד לשלש כגון בהמה דקה טהורה דעיבורה לה' חדשים ובג' זימני (תלתא) הוי ט"ו:

    אי בעית אימא מכל הבהמה דמשמע מכל הבהמה המקוללת יותר:

    ואיבעית אימא לשם קללה נאמר הלכך קללה חמורה שתוכל לדרוש מן הפסוק שדי עילויה. והכי נמי איכא לאקשויי ואימא כשם שנתקללה בהמה מחיה אחד לשנים ומאי ניהו חמור משועל כך נתקלל הוא מחמור אחד לשנים דהוו להו ב' שנים אלא איכא לתרוצי קללה שדי עילויה ועוד מכל הבהמה ומכל החיה כתיב דמשמע דמשום בהמה שיתירה קללתה על שום חיה ומצינו חמור מקולל מחתול אחד לשבע:

    לכמה מיעבר ומוליד כמה שוהה עיבורו במעיו:

    דבי אתונא מקום:

    והא משמשי שמושי ואי הוו מעברי לא הוו משמשי שדרך חיה ובהמה מאחר שנתעברה אינה מקבלת זכר:

    48 more comments on this page.

    Rashi on Bekhorot 8b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    אחד לשלש ומאי נינהו עז מחתול הכא ניחא טפי למנקט עז מכלב למ"ד (כלאים פ"ח מ"ו) מין חיה לפי שהחשבון שלהן מכוון טפי אחד לשלש אלא ניחא ליה למיפרך ככולי עלמא:

    Tosafot on Bekhorot 8b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפירש"י בד"ה ואיבעית כו' בהמה מחיה אחד לשנים כו' עכ"ל כצ"ל:

    תוס' בד"ה אחד לשלש כו' אחד לשלש אלא ניחא ליה כו' עכ"ל כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Bekhorot 8b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Ben Yehoyada

    אָזַל, אַשְׁכַּח דָּרְבְּנָאֵי מִגַּוָּאִי וְדָרְבְּנָאֵי מִבְּרָאִי פירוש היה לחצר שלהם בית שער זה לפנים מזה והיו יושבים שומרים בבית שער הפנימי להרוג את היוצא מבפנים בלא רשות והיו יושבים שומרים בבית שער החיצון להרוג את הנכנס מבחוץ בלא רשות והיו פורסים אפר על האסקופה החיצונה כדי שיהא בה סימן מדריסת רגל הן מן הנכנס הן מן היוצא ואלו היה להם חק זה רק ביום שיושבים בעליית הועד שלהם שלא יוכל ליכנס זר אצלם וגם לא יוכל אחד מהם לצאת חוץ וכל יום אחר שישבו בעליית הועד פורשים אפר חדש על האסקופה כדי שיהיה שיהיה בה סימן הנזכר וזו עליית הועד שלהם יוצאה על רשות הרבים ויש בה חלונות פתוחים לרשות הרבים אשר מהם נראית האסקופה שפרוש עליה האפר. מה עשה רבי יהושע? דרס בסנדלו על האפר שבאסקופה כאלו הוא נכנס וחזר והפך סנדלו ודרס בו על האפר כאלו הוא יצא ובעת שדרס לא ראוהו היושבים כי הדלת לא היה פתוח להדיה והיה חוצץ כנגד ראיית עיניהם ועשה כן והלך לו ועמד מרחוק ברשות הרבים לראות מה יעשו לאורבים, והנה אלו היושבים בעלייה שרואין כל שעה האסקופה ראו מן החלונות על האפר שבאסקופה סימן של יציאה וסימן של כניסה לכן ירדו והרגו את האורבים כולם היושבים בחיצון והיושבים בפנימי ובדעתם להביא אורבים אחרים במקומם ומה דביני וביני נשאר הפתח בלא שומרים ובא רבי יהושע בן חנניה ונכנס אין מונע.

    אָמַר לְהוּ חַכִּימַיָא דִּיהוּדָאֵי אֲנָא, וְאַתָּאִי לְמִיגְמַר חָכְמָה מִינַיְכוּ. הא דהגיד להם שהוא יהודי אמר כן בחכמה כי רצונו לומר להם שאם נצחם יאכלו עמו בספינה ואם לא היה מודיעם שהוא יהודי היו חוששין שמא כישוף עושה להם באכילה אך כיון שאמר לו שהוא יהודי האמינו כי ביהודים אינו מצוי כישוף, והגיד להם שהוא חכם של היהודים כדי שיכבדו אותו וישאלו ממנו תחלה דאז ידע ערכם ועניינם וגם הוא יעשה להם שאלות כפי ערכם, והשיבו לו מאחר שאתה זקן ואתה חכם היהודים הנה אצלכם הזקנים הם יותר משובחים על כן אנן ניבעי מינך מילתא.

    הַאי גַּבְרָא דְּאָזִיל בָּעִי אִיתְּתָא הנה בכל שאלות ותשובות אלו שהיו ביניהם מתחלה ועד סוף פרשתי בס"ד בהם בדרשותי ולא כתבתים פה כדי להקל בהוצאת הדפוס ואי"ה נדפיסם במקום אחר בעזה"י.

    אִית בֵּיה תְּלָת צִילְמִין חָד מָטִי יָדֶיהָ אֲרֵישָׁא וכו' נראה לי ואלו המראות שראו שם הם תולדות השטן שכך נדמה להם למראה עינים דוקא חד מנח ידיה ארישיה רמז לכוחו של שטן המקטרג על חסרון המחשבה שבראש וחד מטי ידיה אלביה רמז לכוחו של שטן המקטרג על חסרון הכונה שבלב ובתרא דכולהו מחוי בידיה לאחוריה רמז לכוחו של שטן המקטרג על קלקול המעשים שהולכים בהם לאחור ולא לפנים. אי נמי חד מנח ידיה ארישיה רמז לקטרוג של שטן שמקטרג על הגאוה שיתגאה במצות וחד אלביה רמז על קטרוג שמקטרג שעושים המצות בכונה זרה לשם פניה אחרת וחד לאחוריה רמז לקטרוג בעשיית המצות שהם מצוה הבאה בעבירה דמשתתף בה השטן הוא הקליפה שהיא באחורי הקדושה. ועוד נראה לי בס"ד אותם מים בלועים רמז ודוגמה למדור הקליפות שעליהם אמר דוד המלך ע"ה אַל תִּשְׁטְפֵנִי שִׁבֹּלֶת מַיִם וְאַל תִּבְלָעֵנִי מְצוּלָה וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ (תהלים סט, טז) ונראה שם דמיון שלשה צלמים שהם כנגד נחש וס"מ ושטן וראה חד מטי ידיה ארישא זה נחש שכוחו באות נו"ן שבראש שמו ולעתיד ינטל ממנו כנודע וישאר חש כמו שאמרו המקובלים ז"ל וזה הטעם דנחש התחתון ארס שלו בראשו ועתה מנח ידיה רצונו לומר כוחו לרישיה הוא אות נו"ן הנזכר. וחד מטי ידיה אליביה זה כנגד סמאל דעתה הקדושה שבו היא באות א' שהוא באמצע שמו ולעתיד ינטל ממנו אות א' וישאר סמל שהם רע גמור ולא יתקיים הרע לבדו ויתבטל מאליו ולכן עליו רמוז בפרשת ואתחנן פֶּן תַּשְׁחִתוּן וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כָּל סָמֶל תַּבְנִית זָכָר אוֹ נְקֵבָה (דברים ד, טז) ולכן מנשה שעשה הצלם בהיכל דוגמת ס"מ קראו הכתוב ביחזקאל סימן ח' בשם סמל דכתיב אֲשֶׁר שָׁם מוֹשַׁב סֵמֶל הַקִּנְאָה הַמַּקְנֶה (יחזקאל ח, ג) וכן בדברי הימים ב' סימן ל"ג כתיב וַיָּשֶׂם אֶת פֶּסֶל הַסֶּמֶל אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית הָאֱלֹקִים (דברי הימים ב' לג, ז) ולכן זה הצלם היה מנח ידיה אלביה רמז לאות א' שעומד באמצע שמו כי עתה כוחו וחיותו ממנו ולעתיד יסתלק זה הכח ממנו. ובתרא דכלהו צלם השלישי מחוי בידיה לאחוריה זה כנגד השטן שכוחו באות נו"ן שהוא בסוף שמו ולעתיד ינטל ממנו וישאר בו ט"ש. גם עוד אמר 'מחוי בידי לאחוריה' לרמוז על מקום יניקת הסטרא אחרא שהיא מן האחור לכן מזון הקליפות צואה וכמו שאמר רבינו האר"י ז"ל על קליפת 'בית פעור' וכנזכר בספר עץ חיים.

    Ben Yehoyada on Bekhorot 8b · Sefaria · Edition: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Bekhorot, daf 8, Amud Bet, about 520 words in 21 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 21 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 116 words

      Opens “מי כתיב ״מכל החיה ומכל הבהמה״? ״מכל…”

    2. Segment 221 words

      Opens “ואימא: כשם שנתקללה בהמה מחיה אחד לשלש,…”

    3. Segment 313 words

      Opens “איבעית אימא: ״מכל הבהמה״ כתיב. אי בעית…”

    4. Segment 433 words

      Opens “א"ל קיסר לרבי יהושע בן חנניה: נחש…”

      Named: רבי יהושע.

    5. Segment 518 words

      Opens “והא חכימי אינהו? אנן חכימינן מינייהו. אי…”

    6. Segment 641 words

      Opens “אמר ליה: עביד לי ספינתא דאית בה…”

    7. Segment 735 words

      Opens “לסוף, א"ל אנא רישא דחיותא אמרי לך?…”

    8. Segment 817 words

      Opens “אזל אשכח דרבנאי מגואי ודרבנאי מבראי דאי…”

    9. Segment 910 words

      Opens “אפכה לסנדליה קטלי להו: לגואי אפכה לסנדליה…”

    10. Segment 1022 words

      Opens “[אזל] אשכח ינוקי מלעיל סבי מלתחת אמר:…”

    11. Segment 1137 words

      Opens “אמר שלמא לכו אמרו ליה מאי עבידתיך…”

    12. Segment 1230 words

      Opens “א"ל ההוא גברא דאזיל ובעי אתתא ולא…”

    13. Segment 1326 words

      Opens “גברא דאוזיף וטריף מאי חזא דהדר אוזיף…”

    14. Segment 1435 words

      Opens “אמרו ליה אימא לן מילי דבדיאי אמר…”

      Named: אבא.

    15. Segment 1517 words

      Opens “מילחא כי סריא במאי מלחי לה אמר…”

    16. Segment 1631 words

      Opens “בני לן ביתא באוירא דעלמא אמר שם…”

    17. Segment 1723 words

      Opens “אית לן בירא בדברא עיילא למתא א"ל…”

    18. Segment 1814 words

      Opens “משרא דסכיני במאי קטלי בקרנא דחמרא ומי…”

    19. Segment 1924 words

      Opens “אייתו ליה תרי ביעי א"ל הי דזגתא…”

    20. Segment 2034 words

      Opens “ורצוצא דמית מהיכא נפיק רוחיה מהיכא דעל…”

    21. Segment 2123 words

      Opens “איתינהו כל חד וחד כי חזי שיתין…”

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Bekhorot 8b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026