Talmud Builders

    Bekhorot 13b

    Back to index

    English translation — Bekhorot 13b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1Just as property is acquired from your counterpart through only one act of acquisition, i.e., pulling, so too, property is acquired from a gentile through only one act of acquisition, i.e., payment of money.

    2The Sages said: And according to the opinion of Ameimar, who says that pulling effects acquisition in the case of a gentile, this works out well if he holds in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan, who says: By Torah law, money effects acquisition, but pulling does not. If Ameimar accepts Rabbi Yoḥanan’s opinion, then it can be derived from the phrase “of your counterpart” that transactions with your counterpart, i.e., a Jew, are effected through payment of money, whereas transactions with a gentile are effected by pulling.

    3But if Ameimar holds in accordance with the opinion of Reish Lakish, who says: The act of acquisition of pulling is explicit in the Torah, then the halakha is that transactions with your counterpart are effected by pulling, and transactions with a gentile are also effected by pulling. Accordingly, why do I need the phrase “of your counterpart”?

    4The Sages said in explanation: The phrase “of your counterpart” does not teach a halakha with regard to the method of acquisition. Rather, it is referring to the latter part of the verse: “And if you make a sale to your counterpart, or buy of your counterpart’s hand, a man shall not exploit his brother” (Leviticus 25:14). The verse is derived as follows: You must return the sum of exploitation to your counterpart, but you do not need to return the sum of exploitation to a gentile. The Gemara rejects this suggestion: The exemption from returning the sum of exploitation to a gentile is derived from the latter part of the verse alone: “A man shall not exploit his brother.” A gentile is not included in the category of “his brother.” Accordingly, the phrase “of your counterpart” remains extraneous.

    5The Gemara responds: One phrase is required to exclude a gentile, and one serves to exclude consecrated property. And both derivations are necessary, as, had the Merciful One written only one exclusionary phrase, I would say: It is with regard to transactions with a gentile that one is not subject to the prohibition of exploitation; but with regard to transactions involving consecrated property, one is subject to the prohibition of exploitation. Therefore, the other derivation teaches us that one is not subject to the prohibition of exploitation with regard to transactions involving consecrated property either.

    6The Gemara remarks: This works out well according to the one who says that his robbery, i.e., robbing a gentile, is prohibited, as this is the reason that a verse is necessary to permit keeping the sum of the exploitation obtained from a gentile. But if Ameimar holds in accordance with the opinion of the one who says that his robbery is permitted, is it necessary to state that one may keep the sum of the exploitation obtained from a gentile? The Gemara accepts this reasoning: The Sages said: If Ameimar holds in accordance with the opinion of the one who says that his robbery is permitted, perforce he holds in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan that money effects acquisition by Torah law, and therefore the difficulty does not arise.

    7§ The Gemara raises an objection to the opinion that property is acquired from a gentile by monetary payment. It is taught in a baraita : With regard to one who buys broken vessels [ gerutaot ] made of gold or silver from the gentiles and finds among them an object of idol worship, if he pulled the object of idol worship, thereby performing an act of acquisition, before he gave the money to the gentile, he may return the object of idol worship to the gentile. But if he pulled it after he gave the money to the gentile, he may not return it. Since the idol’s status was not revoked, he must take it and cast it into the Dead Sea.

    8The Gemara explains the difficulty: And if you say that payment of money acquires items from gentiles, why do I need pulling in order to effect the Jew’s acquisition of the idol? The Gemara answers: Here we are dealing with a case where the gentile accepted upon himself to have this transaction adjudicated by Jewish law. The Gemara raises an objection: If so, why do I need the payment of money in order to effect the Jew’s acquisition of the idol? Pulling alone should be enough, in accordance with halakha . The Gemara explains that this is what the baraita means: Even though the Jew gave money to the gentile, the halakha still depends on the act of pulling: If he pulled the broken vessels, yes, he has acquired them, and if not, he has not acquired them.

    9The Gemara asks: If so, then the first clause of the baraita is difficult, as it states: If he pulled the object of idol worship before he gave the money to the gentile, he may return the object of idol worship to the gentile. Evidently, pulling alone does not effect acquisition. Abaye said in explanation: The halakha in the first clause is ruled as it is because there is a mistaken transaction, as the Jew did not wish to purchase the idol. Rava said to Abaye: You maintain that the halakha of the first clause is ruled as it is because there is a mistaken transaction. Is that to say that in the latter clause there is no mistaken transaction? After all, the Jew does not wish to purchase the idol in either case.

    10Rather, Rava said: The purchase in the first clause and the purchase in the latter clause are both a mistaken transaction, but in the case presented in the first clause, where the Jew did not pay him the dinars, it does not appear as though there is an object of idol worship in the possession of a Jew, and so he may return it. By contrast, in the latter clause, where the Jew did pay him the dinars, it appears as though there is an object of idol worship in the possession of a Jew, and therefore he must cast away the object rather than return it.

    11And Abaye could have said to you: The first clause involves a mistaken transaction, as he did not know that the idol was included, as he did not give him the dinars and therefore had not yet inspected the property being purchased. Conversely, the latter clause is not a case of a mistaken transaction, as since he already gave the dinars to the seller, when he came to pull it, he should have inspected the property and then pulled it. Since the Jew did not bother to inspect the property even after paying, the transaction is valid.

    12The Gemara cites two more interpretations of the baraita . Rav Ashi says: The baraita is in fact discussing a case where the transaction was subject to gentile law, according to which only monetary payment effects acquisition, and as for the aforementioned difficulty raised to the opinion of Rabbi Oshaya from the latter clause: If so, why do I need pulling in order to effect the Jew’s acquisition of the idol; pulling is not in fact required. Rather, from the fact that in the first clause, pulling does not effect acquisition, in the latter clause too, pulling does not effect acquisition. But since the first clause taught the word: Pulled, in order to teach that this method is ineffective, the latter clause also taught the word: Pulled, despite the fact that its mention is unnecessary.

    13Ravina said: The baraita is discussing a case where it was agreed that the transaction would be subject to Jewish law. From the fact that in the latter clause, pulling effects acquisition, in the first clause too, pulling effects acquisition. And as for the difficulty with regard to the first clause, which states that the Jew may return the item even though he already pulled it, this is what the baraita is saying: If the buyer did not give the money to the gentile and also did not pull the item, he returns the item to the seller. The Gemara adds: What does the term: Returns, mean in this context? It means that the Jew returns, i.e., reneges, on his verbal commitment. In other words, he is not required to complete the purchase despite the fact he initially agreed to do so.

    14The Gemara elaborates: It was necessary for the tanna to teach this explicitly, as he holds: Reneging on a verbal commitment that was unaccompanied by an act of acquisition constitutes an act of bad faith between two parties. And he holds that this statement applies only to a case where a Jew purchases an item from another Jew, as they are assumed to uphold their verbal commitments. But in a case of a Jew who purchases an item from gentiles, as they are not assumed to uphold their verbal commitments, reneging on one’s word does not constitute an act of bad faith between the parties, since neither party relies upon the commitment of the other in the first place.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    לאמימר דאמר כו'בפרק בתרא דע"ז (דף עא:):

    הניחא אי סבר לה כרבי יוחנןדאמר בפרק הזהב (ב"מ מו:) דבר תורה מעות קונות דכתיב ונתן הכסף וקם לו דגמר הדיוט מהקדש ומשיכה לא קניא איכא למימר דעמיתך אתי למימר מיד עמיתך בכסף ומיד עובד כוכבים במשיכה:

    מפורשת מן התורהמיד עמיתך משמע מיד ליד:

    אמרי לעמיתךדממעט כנעני מדין אונאה דכתיב בסיפיה דקרא קממעטי ליה:

    אונאה מאל תונו איש את אחיו נפקאדמשמע אחיו ולא כנעני:

    חד למעוטי כנעני וחד למעוטי הקדשמאונאה:

    כמ"ד גזילושל כנעני אסור בב"ק בפ' הגוזל בתרא (בבא קמא דף קיג:):

    אמריודאי אי סבר גזילו של כנעני מותר תו לא אתא קרא למישרי אונאה אלא למעטיה מדין קנייה וכיון דאמר עובד כוכבים קנה במשיכה על כרחיך כר' יוחנן סבירא ליה דמכסף קא ממעיט ליה:

    גרוטאותחתיכות כסף:

    יחזירדמשיכה אינה קונה:

    לים המלחדעבודת כוכבים ביד ישראל אינה בטילה עולמית:

    משיכה למה לי:

    מקח טעותדלא ידע דאית בה עבודת כוכבים הלכך מצי למיהדר ביה:

    רישא איכא מקח טעות סיפא ליכא מקח טעותבתמיה:

    רישא וסיפא מקח טעותומדינא מצי מהדר ביה נמי בסיפא ומיהו רבנן גזרו כיון דיהיב זוזי והדר שקיל להו מיחזי כמוכר עבודת כוכבים ורישא דלא יהיב זוזי וכי מהדר לה לא מידי שקיל לא מיחזי כעבודת כוכבים ביד ישראל ומשום הכי נקט מתן מעות אע"ג דקיבל עליו לדון בדיני ישראל:

    דלא הוה ידעדאית בהו עבודת כוכבים דהא לא יהיב זוזי דלימא איבעי לעיוני דסתם תגר לא מעיין עד שעת מתן מעות:

    איבעי לעיוניומדלא עיין אחולי אחיל והוי משיכתו משיכה גמורה:

    רב אשי אמרלעולם בשלא קיבל עליו לדון בדיני ישראל ולא קשיא סיפא לר' אושעיא ודקאמרת אי מעות קונות משיכה ל"ל משיכה לאו דוקא דמדרישא משיכה אינה קונה דקתני יחזיר סיפא נמי משיכה אינה קונה:

    רבינא אמר מדסיפא משיכה קונה כו'וכגון שקיבל עליו לדון בדיני ישראל. וקסבר האי תנא דאיצטריך למימר דאין צריך לעמוד בדיבורו עם העובד כוכבים:

    דקסבר דברים יש בהן משום מחוסרי אמנהאם חוזר בדיבורו:

    בכורות 13 עמוד ב

    1מה ״עמיתך״ באחת, אף עובד כוכבים נמי באחת.

    2אמרי: ולאמימר דאמר משיכה בעובד כוכבים קונה, הניחא אי סבר לה כר' יוחנן דאמר: דבר תורה מעות קונות, משיכה לא, אהני ״לעמיתך״ לעמיתך בכסף, לעובד כוכבים במשיכה.

    3אלא אי סבר לה כר"ל דאמר: משיכה מפורשת מן התורה, לעמיתך במשיכה, ולעובד כוכבים במשיכה, ״לעמיתך״ למה לי?

    4אמרי: לעמיתך אתה מחזיר אונאה, ואי אתה מחזיר אונאה לכנעני לכנעני (ויקרא כה יד) מאל תונו איש את אחיו נפקא!

    5חד בכנעני וחד בהקדש, וצריכי, דאי כתב רחמנא חד הוה אמינא: לכנעני הוא דאין לו אונאה, אבל הקדש יש לו אונאה, קמ"ל׃

    6הניחא למ"ד גזילו אסור היינו דאצטריך קרא למישרי אונאה, אלא אי סבר לה כמ"ד גזילו של כנעני מותר, אונאה מיבעיא? אמרי: אי סבר לה כמ"ד גזילו מותר על כורחיך כר' יוחנן ס"ל׃

    7מיתיבי: הלוקח גרוטאות מן העובד כוכבים ומצא בהן עבודת כוכבים אם עד שלא נתן מעות משך יחזיר, ואם משנתן מעות משך יוליך הנאה לים המלח.

    8ואי אמרת מעות קונות, משיכה ל"ל הכא במאי עסקינן שקיבל עליו לדון בדיני ישראל. אי הכי, מעות למה לי? הכי קאמר: אע"פ שנתן מעות, אי משיך אין, ואי לא לא.

    9אי הכי, קשיא רישא! אמר אביי: רישא משום דאיכא מקח טעות. אמר ליה רבא: רישא משום דאיכא מקח טעות, סיפא ליכא מקח טעות?

    10אלא אמר רבא: רישא וסיפא מקח טעות, רישא דלא יהיב זוזי לא מיחזי כעבודת כוכבים ביד ישראל, סיפא דיהיב זוזי מיחזי כעבודת כוכבים ביד ישראל.

    11ואביי אמר לך: רישא מקח טעות, דלא ידע, דהא לא יהיב ליה זוזי. סיפא לאו מקח טעות הוא, דכיון דיהיב זוזי, כי קא משיך איבעי לעיוני והדר מימשך.

    12רב אשי אמר: מדרישא משיכה אינה קונה, סיפא נמי משיכה אינה קונה, ואיידי דתנא רישא ״משך״, תנא סיפא נמי ״משך״.

    13רבינא אמר: מדסיפא משיכה קונה, רישא נמי משיכה קונה, ורישא הכי קאמר: אם לא נתן ולא משך יחזור. מאי יחזור? יחזור בדברים.

    14קסבר: דברים יש בהם משום מחוסרי אמנה, והני מילי ישראל מישראל, דקיימו בדבורייהו, אבל ישראל מעובד כוכבים דאינהו לא קיימי בדבורייהו לא.

    Tosafot

    דבר תורה מעות קונותפירש בקונטרס דכתיב בהקדש ונתן הכסף וקם לו וגמר הדיוט מהקדש וא"ת לריש לקיש דאמר משיכה מפורשת מן התורה ליגמר שיקנה כסף בהדיוט כמו בהקדש ומשיכה נמי תקני בהקדש כמו בהדיוט ותירץ הרב רבי יהודה בר נתן דמשיכה לא שייכא בהקדש דכל היכא דאיתיה בי גזא דרחמנא איתיה ולהכי שייך טפי כסף מבהדיוט שבהדיוט דאפשר במשיכה לא יהא (אלא) קנין אחר ונראה לר"י דמקרא נפיק ליה שפיר דרשינן מיד עמיתך במשיכה הא מיד עובד כוכבים בכסף ומדעובד כוכבים בחדא ישראל נמי בחדא דשניהם למדין זה על זה דליכא למימר דלא משתעי קרא אלא דעובד כוכבים בהא או בהא וכן ישראל דא"כ היו שוין ואפילו אם תימצי לומר שיקנה חליפין בישראל ולא בעובד כוכבים ולא כדפרישית לעיל מצי למימר דלא משתעי קרא אלא בקנינין הרגילין ומצויין כגון כסף ומשיכה ובהנך למדין ישראל ועובד כוכבים זה מזה ועוד מפרש ר' טעמא דר' יוחנן דמעות קונות מגופיה דקרא דאו קנה מיד עמיתך דסתם קנין דקרא במעות כדכתיב (ירמיהו ל״ב:מ״ד) שדות בכסף יקנו וכתיב מכסף מקנתו (ויקרא כה):

    כמ"ד גזל הכנעני מותרפ"ה פלוגתא בהגוזל בתרא (ב"ק קיג:) וכולה שמעתא דהתם מוכח דאסור ובהפקעת הלואתו פליגי אבל בפרק ד' מיתות (סנהדרין דף נז.) תניא גזל וגנב וכן יפת תואר ישראל בכנעני מותר ובפ' המקבל (ב"מ דף קיא:) נמי אמר חד למישרי גזילו של כנעני וחד למישרי עושקו גבי רעיך ואחיך וא"ת וגזל הכנעני היכי שרי הכתיב (ויקרא כז) וחשב עם קונהו ובכנעני שהוא תחת ידך משתעי דאי אין תחת ידו מי ציית לפי שנים שעבר היובל י"ל היכא דאיכא חלול השם ודאי אסור וכי שרית היכא דאית ליה לאישתמוטי וגזל ממנו בעלילה או בכמה עניינים:

    ואי אמרת מעות קונות משיכה למה ליתימה דבפ' בתרא דע"ז (דף עא:) מייתי הך ברייתא למידק איפכא מרישא דקאמר ואי אמרת משיכה בעובד כוכבים קונה אמאי יחזיר ואומר ר"י דהמקשה סובר הכא והתם דתרוייהו בעינן בכנעני משיכה ומעות והשתא ניחא ליה הכא והתם רישא וסיפא:

    הכי קאמר אע"פ שנתן מעות אי משך אין אי לא משך לאוא"ת והא איכא מי שפרע יש לומר כשקבל עליו לדון בדיני ישראל ומי שפרע אין זה דין א"נ כמו שמפרש ר"ת בפרק הזהב (ב"מ מז:) דלענין יוקרא וזולא צריך מי שפרע אבל לא במקום שמפסיד לגמרי ואע"ג דבסמוך מפורש משום דברים בעלמא אי הוה בהו משום מחוסרי אמנה היה נאסר משום דמחזי כעבודת כוכבים ביד ישראל ואביי לא חייש למיחזי עבודת כוכבים ביד ישראל ועוד דכאן לא מיחזי כלל כיון דמי שפרע ליכא כדפרישית וליכא נמי משום מחוסרי אמנה בעובד כוכבים טפי מבישראל:

    דכיון דיהיב זוזי איבעי ליה לעיוני והדר ממשיךואף על גב דבשאר מקח טעות לא אמרינן הכי שאני לוקח גרוטאות מיד עובד כוכבים דאיבעי ליה לאסוקי אדעתא טפי שמא יש בהן עבודת כוכבים:

    רב אשי אמר מדרישא משיכה אינה קונהלפי מה שרגיל ר"ת לפסוק כר' יוחנן דאמר דבר תורה מעות קונות משום דפסיק רבא בהחולץ (יבמות דף לז.) בכל דוכתא כוותיה היכא דפליג עליה ריש לקיש בר מתלת קשה מכאן דרב אשי דהוא בתרא יותר מרבא סבר כריש לקיש דמשיכה מפורשת מן התורה מדקאמר משיכה בעובד כוכבים לא קני אלמא דדרשינן לעמיתך במשיכה הא לעובד כוכבים בכסף דאי כרבי יוחנן הא אמר לעמיתך בכסף הא לעובד כוכבים במשיכה וי"ל דרב אשי דהכא הדר ביה לגבי אמימר כדמוכח פרק בתרא דמסכת ע"ז (דף עא.) גבי הא דאמר אמימר משיכה בעובד כוכבים קונה תדע דהני פרסאי משדרו פרדשני אהדדי ולא הדרי בהו ושקלו וטרו התם רבינא ורב אשי בההיא מילתא ובסוף שמעתא מסקינן ש"מ משיכה בעובד כוכבים קונה ש"מ וגם רבינא מקשה התם לרב אשי מדרבי יוחנן לבן נח ולא קא"ל רב אשי רבי יוחנן לטעמיה דאמר דבר תורה מעות קונות ואנא כריש לקיש סבירא לי שמע מינה דרב אשי גופיה כשהיה אומר מתחלה משיכה אינו קונה לאו משום דסבר לה כריש לקיש דלעולם כרבי יוחנן סבירא ליה לפיכך כי הקשה לו מההיא דבן נח לא רצה להקשות מההיא דדבר תורה מעות קונות דלעולם לעמיתך ולעובד כוכבים בכסף ולענין אונאה אתא לעמיתך כמאן דאמר גזל הכנעני אסור דלמאן דאמר גזל הכנעני מותר לא איצטריך כדאמרינן לעיל ואף על גב דאמרינן בהזהב (ב"מ דף מח.) קרא ומתני' מסייע לריש לקיש היינו לכאורה אבל אפשר לשנויי לקרא שפיר אליבא דרבי יוחנן ומתני' דנתנה לבלן מעל הוה מוקמי ליה ר' יוחנן בבלן עובד כוכבים וההיא דנתנה לספר בישראל ולכך מעל אע"ג דלא משך דמעות קונות וא"ת ומאי סייעתא לריש לקיש הא איהו מוקי הך דנתנה לספר בספר עובד כוכבים הכי נמי מצי לאוקומי ההיא דבלן בעובד כוכבים ואור"ת משום דבלן משמע טפי דאיירי בישראל דומיא דנתנה לחבירו דקתני הוא מעל וחבירו לא מעל משמע חבירו ישראל דבר מעילה הוא ודוקא בלן דלא מחסרא משיכה כדמסיים בההיא משנה לפי שאומר לו הרי מרחץ לפניך הכנס ורחוץ אבל ספר דומיא דבלן דהיינו ספר ישראל לא מעל עד דמשיך ולא אמר רבא קרא ומתני' מסייע ליה לריש לקיש לפי שיסבור כמותו תדע דרבא גופיה הוא דפסק כר' יוחנן לגבי ריש לקיש בכל דוכתא בר מתלת וכי תימא שאני הכא דתניא כוותיה והא התם חשיב חדא מילתא דריש לקיש דתניא כוותיה ואי אפשר לומר דהנהו תלתא גרסינהו בהדי הדדי ואכתי איכא טובא דבפרק בהמה המקשה (חולין עז.) גבי גידין שסופן להקשות משמע דדוקא קאמר רבא תני תלת ותו לא והא דפליגי ר' יוחנן וריש לקיש פ"ק דסנהדרין (דף טו.) גבי כל הקודם להורגו זכה ותניא כדריש לקיש דהתם אליבא דרבי אליעזר פליגי והלכה כרבנן ופ"ק דמסכת ע"ז (דף ו:) גבי נשא ונתן דתניא בברייתא כריש לקיש ור' יוחנן סבר כתנא דמתני' גבי הא דתנן לפני חגיהם של עובדי כוכבים אסור לאחריהן מותר ומפרש נשא ונתן איכא בינייהו ומיהו יש לדחות ראיה דרבא כיון דריש לקיש לאו משמיה דנפשיה אמר אלא משום ר' אושעיא כדאמר לעיל אמר ריש לקיש משום רבי אושעיא ישראל שנתן מעות לעובד כוכבים בבהמה בדיניהן ומפרש בדיניהן שפסקה להן תורה מיד עמיתך במשיכה הא לעובד כוכבים בכסף בכי האי גוונא לא איירי רבא לפסוק כר' יוחנן לגבי ריש לקיש בדבר שהיה ריש לקיש אומר בשם רבותיו כדמפרש פ"ב דחולין (דף כט:) בההיא דאין שחיטה אלא לבסוף דאמר ר"ל משום לוי סבא ופליג עליה ר' יוחנן ורבא גופיה סבר כריש לקיש בפרק תמיד נשחט (פסחים סג.) ובפרק שני דזבחים (דף ל.) ומיהו אשכחן אמר רבא אמר רב הונא מכור לי באלו קנה כו' ומפרש הש"ס דסבר כר' יוחנן דאמר דבר תורה מעות קונות ונראה דרבה גרס ולא רבא דרבא לא ראה רב הונא מעולם דאף רב יהודה לא ראהו כדאמרינן בקדושין (דף עב:) יום שמת רב יהודה נולד רבא וכשמת רב יהודה כבר נפטר רב הונא מדאמר במ"ק (דף יז.) גברא רבא כרב יהודה ליכא דלשרי לך ורב הונא גדול הי' אפילו משמואל רבו של רב יהודה מדאמר בריש גיטין (דף ה.) בעא מיניה שמואל מרב הונא שנים שהביאו גט ועוד יש לדקדק דהלכתא כר' יוחנן דמעות קונות דבר תורה מדאמר וכן אמר רב נחמן דבר תורה מעות קונות ופסק לוי כמתני' וקי"ל כוותיה בדיני והא דאמר פ"ק דקידושין (דף יד:) גבי עבד עברי הנמכר לעובד כוכבים עובד כוכבים דכל קניינו בכסף בע"ע קאמר ולא בכל דבר דלר' יוחנן הוי במשיכה והא דמתרץ הש"ס בפרק בתרא דמסכת ע"ז (דף סג.) בזונה עובדת כוכבים דלא מחסרא משיכה ההיא שינוייא כר"ל ולא כר' יוחנן ואידך שינוייא דמשני התם בזונה ישראלית וכגון דקאי בחצירה ניחא אף כר' יוחנן אבל מעיקרא ניחא ליה לאוקומי אפילו לא קאי בחצירה א"נ רב נחמן בר יצחק דקאמר לההיא שינויא דסבירא ליה כר"ל ולא כמו שכתוב בספרים רב חסדא דרב חסדא הוא דאמר פרק הזהב (ב"מ דף מז:) כדרך שתיקנו משיכה בשומרין כך תקנו משיכה בלקוחות אלמא כר' יוחנן סבירא ליה דמשיכה תקנה דרבנן היא ומיהו יש לדחות דאפ"ה כר' יוחנן ס"ל אפשר דהתם דלעובד כוכבים בכסף ולעמיתך ידרוש לענין אונאה כמאן דאמר גזל הכנעני אסור כדפרישית לעיל:

    ורישא הכי קאמר אם לא נתן מעות כו'פירוש וגם אם לא משך יחזור:

    והני מילי ישראל מישראל כו'תימה דדומיא דרישא ישראל מעובד כוכבים שמפסיד הכל כגון כאן שמפסיד דמי עבודת כוכבים מי איכא ישראל מישראל משום מחוסרי אמנה וי"ל דהכי קאמר דישראל מעובד כוכבים אי הוה בהו משום מחוסרי אמנה הוה דומה דמי עבודת כוכבים ביד ישראל אע"פ שהוא מקח טעות היה צריך לקיים המקח שלא יהא בו משום מחוסרי אמנה:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמרא אהני לעמיתך לעמיתך בכסף לעובד כוכבים כו' ה"ק אם לא נתן ולא משך יחזיר כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה דבר תורה כו' דאיתיה בי גזא דרחמנא כו' ואפילו אם תימצי לומר שיקנה חליפין בישראל ולא בעובד כוכבים ולא כדפי' לעיל מצי למימר כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה ה"ק אע"פ כו' שמפסיד לגמרי ואע"ג דבסמוך מפורש משום כו' אי הוי בהו משום מחוסרי כו' אביי לא חייש כו' ועוד דכאן לא מחזי כלל כיון דמי כו' ליכא נמי משום מחוסרי אמנה בעובד כוכבים טפי מבישראל עכ"ל הס"ד ואח"כ מ"ה דכיון דיהיב כו' כצ"ל:

    בד"ה רב אשי אמר מדרישא כו' כרבי יוחנן דאמר ר"ת כו' דפסיק רבא בהחולץ כדר' יוחנן דבן נח ולא כו' עכ"ל כצ"ל:

    בא"ד דלעולם לעמיתך ולעובד כוכבים בכסף ולענין כו' בספר עובד כוכבים ה"נ כו' חבירו ישראל דבר מעילה כו' בברייתא כר"ל ר' יוחנן סבר כו' תמיד נשחט ובפ"ב דזבחים מיהו כו' אמר רב הונא מכור לי באלו קנה כו' מעות קונות ובדקה לוי במתניתין וקי"ל כו' לא כמו שכתוב בספרים רב חסדא דרב חסדא כו' דרבנן היא ומיהו כו' ואפשר התם דלעובד כוכבים כו' כדפרישית לעיל עד כאן לשונם הס"ד ואח"כ מ"ה ורישא ה"ק כו' וגם לא משך יחזור עכ"ל הס"ד ואח"כ מ"ה וה"מ מישראל כו' דמי ע"ז מי איכא ישראל כו' דישראל מעובד כוכבים אי הוה בהו משום מחוסרי אמנה הוה דומה דמי ע"ז ביד ישראל אע"פ שהוא מקח טעות היה צריך לקיים כו' עכ"ל כצ"ל מתוספות ישנים:

    Babylonian Talmud · folio map

    Bekhorot 13b

    Bekhorot 13b. The full printed text of this folio side — 14 numbered segments, about 322 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    לאמימר דאמר כו' בפרק בתרא דע"ז (דף עא:):

    הניחא אי סבר לה כרבי יוחנן דאמר בפרק הזהב (ב"מ מו:) דבר תורה מעות קונות דכתיב ונתן הכסף וקם לו דגמר הדיוט מהקדש ומשיכה לא קניא איכא למימר דעמיתך אתי למימר מיד עמיתך בכסף ומיד עובד כוכבים במשיכה:

    מפורשת מן התורה מיד עמיתך משמע מיד ליד:

    אמרי לעמיתך דממעט כנעני מדין אונאה דכתיב בסיפיה דקרא קממעטי ליה:

    אונאה מאל תונו איש את אחיו נפקא דמשמע אחיו ולא כנעני:

    חד למעוטי כנעני וחד למעוטי הקדש מאונאה:

    כמ"ד גזילו של כנעני אסור בב"ק בפ' הגוזל בתרא (בבא קמא דף קיג:):

    אמרי ודאי אי סבר גזילו של כנעני מותר תו לא אתא קרא למישרי אונאה אלא למעטיה מדין קנייה וכיון דאמר עובד כוכבים קנה במשיכה על כרחיך כר' יוחנן סבירא ליה דמכסף קא ממעיט ליה:

    12 more comments on this page.

    Rashi on Bekhorot 13b · Sefaria

    Tosafot

    דבר תורה מעות קונות פירש בקונטרס דכתיב בהקדש ונתן הכסף וקם לו וגמר הדיוט מהקדש וא"ת לריש לקיש דאמר משיכה מפורשת מן התורה ליגמר שיקנה כסף בהדיוט כמו בהקדש ומשיכה נמי תקני בהקדש כמו בהדיוט ותירץ הרב רבי יהודה בר נתן דמשיכה לא שייכא בהקדש דכל היכא דאיתיה בי גזא דרחמנא איתיה ולהכי שייך טפי כסף מבהדיוט שבהדיוט דאפשר במשיכה לא יהא (אלא) קנין אחר ונראה לר"י דמקרא נפיק ליה שפיר דרשינן מיד עמיתך במשיכה הא מיד עובד כוכבים בכסף ומדעובד כוכבים בחדא ישראל נמי בחדא דשניהם למדין זה על זה דליכא למימר דלא משתעי קרא אלא דעובד כוכבים בהא או בהא וכן ישראל דא"כ היו שוין ואפילו אם תימצי לומר שיקנה חליפין בישראל ולא בעובד כוכבים ולא כדפרישית לעיל מצי למימר דלא משתעי קרא אלא בקנינין הרגילין ומצויין כגון כסף ומשיכה ובהנך למדין ישראל ועובד כוכבים זה מזה ועוד מפרש ר' טעמא דר' יוחנן דמעות קונות מגופיה דקרא דאו קנה מיד עמיתך דסתם קנין דקרא במעות כדכתיב (ירמיהו ל״ב:מ״ד) שדות בכסף יקנו וכתיב מכסף מקנתו (ויקרא כה):

    כמ"ד גזל הכנעני מותר פ"ה פלוגתא בהגוזל בתרא (ב"ק קיג:) וכולה שמעתא דהתם מוכח דאסור ובהפקעת הלואתו פליגי אבל בפרק ד' מיתות (סנהדרין דף נז.) תניא גזל וגנב וכן יפת תואר ישראל בכנעני מותר ובפ' המקבל (ב"מ דף קיא:) נמי אמר חד למישרי גזילו של כנעני וחד למישרי עושקו גבי רעיך ואחיך וא"ת וגזל הכנעני היכי שרי הכתיב (ויקרא כז) וחשב עם קונהו ובכנעני שהוא תחת ידך משתעי דאי אין תחת ידו מי ציית לפי שנים שעבר היובל י"ל היכא דאיכא חלול השם ודאי אסור וכי שרית היכא דאית ליה לאישתמוטי וגזל ממנו בעלילה או בכמה עניינים:

    ואי אמרת מעות קונות משיכה למה לי תימה דבפ' בתרא דע"ז (דף עא:) מייתי הך ברייתא למידק איפכא מרישא דקאמר ואי אמרת משיכה בעובד כוכבים קונה אמאי יחזיר ואומר ר"י דהמקשה סובר הכא והתם דתרוייהו בעינן בכנעני משיכה ומעות והשתא ניחא ליה הכא והתם רישא וסיפא:

    הכי קאמר אע"פ שנתן מעות אי משך אין אי לא משך לא וא"ת והא איכא מי שפרע יש לומר כשקבל עליו לדון בדיני ישראל ומי שפרע אין זה דין א"נ כמו שמפרש ר"ת בפרק הזהב (ב"מ מז:) דלענין יוקרא וזולא צריך מי שפרע אבל לא במקום שמפסיד לגמרי ואע"ג דבסמוך מפורש משום דברים בעלמא אי הוה בהו משום מחוסרי אמנה היה נאסר משום דמחזי כעבודת כוכבים ביד ישראל ואביי לא חייש למיחזי עבודת כוכבים ביד ישראל ועוד דכאן לא מיחזי כלל כיון דמי שפרע ליכא כדפרישית וליכא נמי משום מחוסרי אמנה בעובד כוכבים טפי מבישראל:

    דכיון דיהיב זוזי איבעי ליה לעיוני והדר ממשיך ואף על גב דבשאר מקח טעות לא אמרינן הכי שאני לוקח גרוטאות מיד עובד כוכבים דאיבעי ליה לאסוקי אדעתא טפי שמא יש בהן עבודת כוכבים:

    רב אשי אמר מדרישא משיכה אינה קונה לפי מה שרגיל ר"ת לפסוק כר' יוחנן דאמר דבר תורה מעות קונות משום דפסיק רבא בהחולץ (יבמות דף לז.) בכל דוכתא כוותיה היכא דפליג עליה ריש לקיש בר מתלת קשה מכאן דרב אשי דהוא בתרא יותר מרבא סבר כריש לקיש דמשיכה מפורשת מן התורה מדקאמר משיכה בעובד כוכבים לא קני אלמא דדרשינן לעמיתך במשיכה הא לעובד כוכבים בכסף דאי כרבי יוחנן הא אמר לעמיתך בכסף הא לעובד כוכבים במשיכה וי"ל דרב אשי דהכא הדר ביה לגבי אמימר כדמוכח פרק בתרא דמסכת ע"ז (דף עא.) גבי הא דאמר אמימר משיכה בעובד כוכבים קונה תדע דהני פרסאי משדרו פרדשני אהדדי ולא הדרי בהו ושקלו וטרו התם רבינא ורב אשי בההיא מילתא ובסוף שמעתא מסקינן ש"מ משיכה בעובד כוכבים קונה ש"מ וגם רבינא מקשה התם לרב אשי מדרבי יוחנן לבן נח ולא קא"ל רב אשי רבי יוחנן לטעמיה דאמר דבר תורה מעות קונות ואנא כריש לקיש סבירא לי שמע מינה דרב אשי גופיה כשהיה אומר מתחלה משיכה אינו קונה לאו משום דסבר לה כריש לקיש דלעולם כרבי יוחנן סבירא ליה לפיכך כי הקשה לו מההיא דבן נח לא רצה להקשות מההיא דדבר תורה מעות קונות דלעולם לעמיתך ולעובד כוכבים בכסף ולענין אונאה אתא לעמיתך כמאן דאמר גזל הכנעני אסור דלמאן דאמר גזל הכנעני מותר לא איצטריך כדאמרינן לעיל ואף על גב דאמרינן בהזהב (ב"מ דף מח.) קרא ומתני' מסייע לריש לקיש היינו לכאורה אבל אפשר לשנויי לקרא שפיר אליבא דרבי יוחנן ומתני' דנתנה לבלן מעל הוה מוקמי ליה ר' יוחנן בבלן עובד כוכבים וההיא דנתנה לספר בישראל ולכך מעל אע"ג דלא משך דמעות קונות וא"ת ומאי סייעתא לריש לקיש הא איהו מוקי הך דנתנה לספר בספר עובד כוכבים הכי נמי מצי לאוקומי ההיא דבלן בעובד כוכבים ואור"ת משום דבלן משמע טפי דאיירי בישראל דומיא דנתנה לחבירו דקתני הוא מעל וחבירו לא מעל משמע חבירו ישראל דבר מעילה הוא ודוקא בלן דלא מחסרא משיכה כדמסיים בההיא משנה לפי שאומר לו הרי מרחץ לפניך הכנס ורחוץ אבל ספר דומיא דבלן דהיינו ספר ישראל לא מעל עד דמשיך ולא אמר רבא קרא ומתני' מסייע ליה לריש לקיש לפי שיסבור כמותו תדע דרבא גופיה הוא דפסק כר' יוחנן לגבי ריש לקיש בכל דוכתא בר מתלת וכי תימא שאני הכא דתניא כוותיה והא התם חשיב חדא מילתא דריש לקיש דתניא כוותיה ואי אפשר לומר דהנהו תלתא גרסינהו בהדי הדדי ואכתי איכא טובא דבפרק בהמה המקשה (חולין עז.) גבי גידין שסופן להקשות משמע דדוקא קאמר רבא תני תלת ותו לא והא דפליגי ר' יוחנן וריש לקיש פ"ק דסנהדרין (דף טו.) גבי כל הקודם להורגו זכה ותניא כדריש לקיש דהתם אליבא דרבי אליעזר פליגי והלכה כרבנן ופ"ק דמסכת ע"ז (דף ו:) גבי נשא ונתן דתניא בברייתא כריש לקיש ור' יוחנן סבר כתנא דמתני' גבי הא דתנן לפני חגיהם של עובדי כוכבים אסור לאחריהן מותר ומפרש נשא ונתן איכא בינייהו ומיהו יש לדחות ראיה דרבא כיון דריש לקיש לאו משמיה דנפשיה אמר אלא משום ר' אושעיא כדאמר לעיל אמר ריש לקיש משום רבי אושעיא ישראל שנתן מעות לעובד כוכבים בבהמה בדיניהן ומפרש בדיניהן שפסקה להן תורה מיד עמיתך במשיכה הא לעובד כוכבים בכסף בכי האי גוונא לא איירי רבא לפסוק כר' יוחנן לגבי ריש לקיש בדבר שהיה ריש לקיש אומר בשם רבותיו כדמפרש פ"ב דחולין (דף כט:) בההיא דאין שחיטה אלא לבסוף דאמר ר"ל משום לוי סבא ופליג עליה ר' יוחנן ורבא גופיה סבר כריש לקיש בפרק תמיד נשחט (פסחים סג.) ובפרק שני דזבחים (דף ל.) ומיהו אשכחן אמר רבא אמר רב הונא מכור לי באלו קנה כו' ומפרש הש"ס דסבר כר' יוחנן דאמר דבר תורה מעות קונות ונראה דרבה גרס ולא רבא דרבא לא ראה רב הונא מעולם דאף רב יהודה לא ראהו כדאמרינן בקדושין (דף עב:) יום שמת רב יהודה נולד רבא וכשמת רב יהודה כבר נפטר רב הונא מדאמר במ"ק (דף יז.) גברא רבא כרב יהודה ליכא דלשרי לך ורב הונא גדול הי' אפילו משמואל רבו של רב יהודה מדאמר בריש גיטין (דף ה.) בעא מיניה שמואל מרב הונא שנים שהביאו גט ועוד יש לדקדק דהלכתא כר' יוחנן דמעות קונות דבר תורה מדאמר וכן אמר רב נחמן דבר תורה מעות קונות ופסק לוי כמתני' וקי"ל כוותיה בדיני והא דאמר פ"ק דקידושין (דף יד:) גבי עבד עברי הנמכר לעובד כוכבים עובד כוכבים דכל קניינו בכסף בע"ע קאמר ולא בכל דבר דלר' יוחנן הוי במשיכה והא דמתרץ הש"ס בפרק בתרא דמסכת ע"ז (דף סג.) בזונה עובדת כוכבים דלא מחסרא משיכה ההיא שינוייא כר"ל ולא כר' יוחנן ואידך שינוייא דמשני התם בזונה ישראלית וכגון דקאי בחצירה ניחא אף כר' יוחנן אבל מעיקרא ניחא ליה לאוקומי אפילו לא קאי בחצירה א"נ רב נחמן בר יצחק דקאמר לההיא שינויא דסבירא ליה כר"ל ולא כמו שכתוב בספרים רב חסדא דרב חסדא הוא דאמר פרק הזהב (ב"מ דף מז:) כדרך שתיקנו משיכה בשומרין כך תקנו משיכה בלקוחות אלמא כר' יוחנן סבירא ליה דמשיכה תקנה דרבנן היא ומיהו יש לדחות דאפ"ה כר' יוחנן ס"ל אפשר דהתם דלעובד כוכבים בכסף ולעמיתך ידרוש לענין אונאה כמאן דאמר גזל הכנעני אסור כדפרישית לעיל:

    ורישא הכי קאמר אם לא נתן מעות כו' פירוש וגם אם לא משך יחזור:

    והני מילי ישראל מישראל כו' תימה דדומיא דרישא ישראל מעובד כוכבים שמפסיד הכל כגון כאן שמפסיד דמי עבודת כוכבים מי איכא ישראל מישראל משום מחוסרי אמנה וי"ל דהכי קאמר דישראל מעובד כוכבים אי הוה בהו משום מחוסרי אמנה הוה דומה דמי עבודת כוכבים ביד ישראל אע"פ שהוא מקח טעות היה צריך לקיים המקח שלא יהא בו משום מחוסרי אמנה:

    Tosafot on Bekhorot 13b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמרא אהני לעמיתך לעמיתך בכסף לעובד כוכבים כו' ה"ק אם לא נתן ולא משך יחזיר כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה דבר תורה כו' דאיתיה בי גזא דרחמנא כו' ואפילו אם תימצי לומר שיקנה חליפין בישראל ולא בעובד כוכבים ולא כדפי' לעיל מצי למימר כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה ה"ק אע"פ כו' שמפסיד לגמרי ואע"ג דבסמוך מפורש משום כו' אי הוי בהו משום מחוסרי כו' אביי לא חייש כו' ועוד דכאן לא מחזי כלל כיון דמי כו' ליכא נמי משום מחוסרי אמנה בעובד כוכבים טפי מבישראל עכ"ל הס"ד ואח"כ מ"ה דכיון דיהיב כו' כצ"ל:

    בד"ה רב אשי אמר מדרישא כו' כרבי יוחנן דאמר ר"ת כו' דפסיק רבא בהחולץ כדר' יוחנן דבן נח ולא כו' עכ"ל כצ"ל:

    בא"ד דלעולם לעמיתך ולעובד כוכבים בכסף ולענין כו' בספר עובד כוכבים ה"נ כו' חבירו ישראל דבר מעילה כו' בברייתא כר"ל ר' יוחנן סבר כו' תמיד נשחט ובפ"ב דזבחים מיהו כו' אמר רב הונא מכור לי באלו קנה כו' מעות קונות ובדקה לוי במתניתין וקי"ל כו' לא כמו שכתוב בספרים רב חסדא דרב חסדא כו' דרבנן היא ומיהו כו' ואפשר התם דלעובד כוכבים כו' כדפרישית לעיל עד כאן לשונם הס"ד ואח"כ מ"ה ורישא ה"ק כו' וגם לא משך יחזור עכ"ל הס"ד ואח"כ מ"ה וה"מ מישראל כו' דמי ע"ז מי איכא ישראל כו' דישראל מעובד כוכבים אי הוה בהו משום מחוסרי אמנה הוה דומה דמי ע"ז ביד ישראל אע"פ שהוא מקח טעות היה צריך לקיים כו' עכ"ל כצ"ל מתוספות ישנים:

    Chidushei Halachot on Bekhorot 13b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Bekhorot, daf 13, Amud Bet, about 322 words in 14 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 14 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 18 words

      Opens “מה ״עמיתך״ באחת, אף עובד כוכבים נמי…”

    2. Segment 227 words

      Opens “אמרי: ולאמימר דאמר משיכה בעובד כוכבים קונה,…”

    3. Segment 318 words

      Opens “אלא אי סבר לה כר"ל דאמר: משיכה…”

    4. Segment 420 words

      Opens “אמרי: לעמיתך אתה מחזיר אונאה, ואי אתה…”

    5. Segment 522 words

      Opens “חד בכנעני וחד בהקדש, וצריכי, דאי כתב…”

    6. Segment 632 words

      Opens “הניחא למ"ד גזילו אסור היינו דאצטריך קרא…”

    7. Segment 725 words

      Opens “מיתיבי: הלוקח גרוטאות מן העובד כוכבים ומצא…”

    8. Segment 830 words

      Opens “ואי אמרת מעות קונות, משיכה ל"ל הכא…”

    9. Segment 923 words

      Opens “אי הכי, קשיא רישא! אמר אביי: רישא…”

      Named: אביי, רבא.

    10. Segment 1025 words

      Opens “אלא אמר רבא: רישא וסיפא מקח טעות,…”

      Named: רבא.

    11. Segment 1128 words

      Opens “ואביי אמר לך: רישא מקח טעות, דלא…”

      Named: אביי.

    12. Segment 1220 words

      Opens “רב אשי אמר: מדרישא משיכה אינה קונה,…”

      Named: רב אשי.

    13. Segment 1322 words

      Opens “רבינא אמר: מדסיפא משיכה קונה, רישא נמי…”

    14. Segment 1422 words

      Opens “קסבר: דברים יש בהם משום מחוסרי אמנה,…”

    Sages named on this page

    • Ravina [the Last] · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim

      Ravina was a prominent sixth-generation Amoraic sage, a student-colleague of Rav Ashi, who played a crucial role in the sealing of the…

      Source: Bekhorot 13b · Segment 13 — “רבינא אמר: מדסיפא משיכה קונה, רישא נמי משיכה קונה,…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Bekhorot 13b · Segment 9 — “…קשיא רישא! אמר אביי: רישא משום דאיכא מקח טעות.…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Bekhorot 13b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026