Talmud Builders

    Bekhorot 11b

    Back to index

    English translation — Bekhorot 11b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1that is gathered in smoothed piles, from a gentile, he tithes the piles but they are his, as he is not required to give the teruma to a priest or the tithes to a Levite.

    2The Gemara asks: Who smoothed the piles? If we say that a gentile smoothed them, doesn’t the Merciful One state: “Your grain” (Deuteronomy 12:17, 18:4), with regard to teruma and tithes, indicating that only grain whose processing is completed by a Jew is subject to the rules of teruma and tithes, but not the grain of a gentile?

    3Rather, clearly a Jew smoothed them while they were in the possession of the gentile before purchasing them. Therefore, he tithes them, as a gentile has no capability of acquisition of land in Eretz Yisrael that would cause the abrogation of the sanctity of the land, thereby removing it from the obligation to tithe its produce. But the tithes are still the Jew’s, as he says to the priest: I have come to own this produce on the basis of the rights of a man with whom you cannot engage in litigation, i.e., a gentile, from whom I bought the produce. Since he is not obligated to give teruma or tithes to the priest, I am not required to give them either.

    4§ The Gemara cites an additional discussion involving this issue: We learned in a mishna elsewhere ( Demai 3:4) that with regard to one who deposits his produce with a Samaritan or with one who is unreliable with regard to tithes [ am ha’aretz ], when they return it to him, the produce retains its presumptive status with regard to the halakhot of tithe and produce of the Sabbatical Year, both of which must be removed from one’s property. The Samaritan or am ha’aretz is not suspected of having exchanged the deposited produce with untithed produce or produce of the Sabbatical Year.

    5But in the case of one who deposits his produce with a gentile, the produce returned to him is treated as the produce of the gentile, as he presumably exchanged it with his own. Rabbi Shimon says: It is treated as doubtfully tithed produce [ demai ], as it is uncertain whether the gentile exchanged the produce or not.

    6The mishna continues: Rabbi Elazar says: Everyone agrees that one is obligated to separate teruma and tithes from the produce that the gentile returned to him. When they disagree it is with regard to giving it to the priest following the separation. The first tanna holds that the gentile certainly exchanged the produce, and therefore the owner needs to give the teruma to the priest. And Rabbi Shimon holds that the produce is treated as demai , so in order to receive teruma , the priest must bring proof that the produce requires tithing.

    7Rav Dimi sat and stated this halakha of Rabbi Elazar. Abaye said to him: The reason that Rabbi Shimon disagrees is that we are uncertain whether the gentile exchanged it or whether he did not exchange it. But if he definitely exchanged it, everyone agrees that he is required to give the teruma and tithes to a priest. Why? But doesn’t Rabbi Shmuel say that Rabbi Ḥanina says: In the case of one who purchases untithed produce from a gentile that is gathered in smoothed piles, i.e., it was completely processed, he tithes and separates teruma from the piles of produce but they are his, and he is not required to give the teruma to a priest?

    8Rav Dimi said to him: Perhaps here, in the mishna that indicates that he must give the teruma to a priest, it is referring to teruma gedola , i.e., the teruma that is separated from the produce before tithes, whereas there, Rabbi Ḥanina’s statement that he separates tithes from them but they are his is referring to the teruma that is separated from the tithe.

    9Abaye said to him: You reminded me of a statement that Rabbi Yehoshua ben Levi said: From where is it derived that one who purchases from a gentile untithed produce that is gathered in smoothed piles is exempt from separating the teruma of the tithe? It is derived from a verse, as it is stated: “And you shall speak to the Levites, and say to them: When you take the tithe from the children of Israel …then you shall set apart of it a gift for the Lord, even a tithe of the tithe” (Numbers 18:26). It can be inferred from here that concerning untithed produce that you purchase from the children of Israel, you separate teruma of the tithe from it and give the teruma of the tithe to a priest, but concerning untithed produce that you purchase from a gentile, you do not separate teruma of the tithe from it and give it to a priest.

    10§ The mishna teaches with regard to the lamb that is used to redeem the firstborn donkey: And if it dies, one may derive benefit from it. The Gemara asks: Where did it die? If we say that it died in the house of the priest, and the mishna means that the priest may derive benefit from it, isn’t it obvious? The lamb is his property. Rather, perhaps the mishna means that it died in the house of the owner before it was given to the priest, and teaches that the priest may derive benefit from it. Isn’t this also obvious?

    11The Gemara responds: It might enter your mind to say that as long as the lamb has not reached the possession of the priest, the priest has not acquired it. Therefore, the mishna teaches us that from the time that the Israelite separated it, it stands in the possession of the priest.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    והן שלוהתרומה עצמה ומוכרה לכהנים:

    דגנךדיגונך. מה שאתה ממרח חייב בתרומה ולא מירוח עובד כוכבים:

    דאמרחינהו ישראל מרשות עובד כוכביםשהיה ישראל אריס וקרקע של עובד כוכבים הוי:

    למעשרו'אם מעושרין הן אין חוששין שמא החליפן או בשביעית שמא החליפן בפירות שביעית שיהיו צריכין להתבער בשביעית:

    כפירותיושל עובד כוכבים דודאי חלפינהו וצריך להפריש מהן מעשר. האי תנא סבר דאין מירוח העובד כוכבים פוטר ופלוגתא היא במנחות בפרק ר' ישמעאל (מנחות דף סו:):

    דמאיספק חילפן ספק לא חילפן:

    להפריש כולי עלמא לא פליגידאפי' לר' שמעון דאמר ספק מספק לא אכיל טבלים שבמיתה הן ובעי אפרושי הכל דדמו לדמאי דעם הארץ דמפריש:

    ובעי' מיתבינהו לכהןלקמן פריך הא דאמרן לעיל מעשרן והן שלו:

    דמאיוהמוציא מחבירו עליו הראיה וישראל מוכר לכהן את התרומה והדמים שלו. והאי דמאי לא דמי לשאר דמאי שנותן לכהן אחד ממאה דהתם איכא טעמא כדמפרש במסכת סוטה (דף מח.) משום דסבר עם הארץ ללוי הוא דפקיד רחמנא למיתב תרומת מעשר ולא לדידי אבל הכא ההיא ספיקא גופא דאיכא בתרומת מעשר איכא בתרומה גדולה:

    להא שמעתאדרבי אלעזר:

    מעשרן והן שלוואוקימנא דאמרחינהו ישראל ברשות עובד כוכבים:

    בתרומה גדולהפליגי תנא קמא ורבי שמעון:

    בתרומת מעשרוהן שלו:

    בכורות 11 עמוד ב

    1ממורחין מן העובד כוכבים מעשרן והן שלו.

    2דמרחינהו מאן? אילימא דמרחינהו עובד כוכבים ״דגנך״ אמר רחמנא, ולא דגן עובד כוכבים׃

    3אלא דמרחינהו ישראל מרשות עובד כוכבים מעשרן, דאין קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע מיד מעשר, והן שלו דאמר ליה: קאתינא מכח גברא דלא מצית אישתעיה דינא בהדיה.

    4תנן התם: המפקיד פירותיו אצל הכותי ואצל עם הארץ, בחזקתן למעשר ולשביעית.

    5אצל העובד כוכבים כפירותיו, ר"ש אומר: דמאי.

    6אר"א להפריש כולי עלמא לא פליגי, כי פליגי ליתנן לכהן. תנא קמא סבר: ודאי חלפינהו, ובעי מיתננהו לכהן, ור' שמעון סבר: דמאי.

    7יתיב רב דימי וקאמר להא שמעתא, א"ל אביי: טעמא דמספקא לן אי חלפינהו אי לא חלפינהו, הא ודאי חלפינהו דכולי עלמא בעי למיתבינהו לכהן, והאמר ר' שמואל אמר ר' חנינא: הלוקח טבלים מן העובד כוכבים ממורחין מעשרן והן שלו!

    8דלמא כאן בתרומה גדולה, כאן בתרומת מעשר!

    9אזכרתן מילתא דא"ר יהושע בן לוי: מנין ללוקח טבלים ממורחין מן העובד כוכבים שהוא פטור מתרומת מעשר? שנאמר: ״(במדבר יח״, כו) ״ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם כי תקחו מאת בני ישראל״, טבלים שאתה לוקח מבני ישראל אתה מפריש מהן תרומת מעשר ונותנה לכהן, טבלים שאתה לוקח מן העובד כוכבים אי אתה מפריש מהן תרומת מעשר ונותנה לכהן.

    10ואם מת נהנים בו. דמית היכא? אילימא דמית בי כהן, ונהנה בו כהן פשיטא, ממונא דידיה הוא! אלא, דמית בי בעלים ונהנה בו כהן הא נמי פשיטא!

    11סד"א כל כמה דלא מטא לידיה לא זכה ביה, קמ"ל דמעידנא דאפרשיה, ברשותיה דכהן קאי.

    Tosafot

    דגנך אמר רחמנא ולא דגן עובד כוכביםלמאן דדריש במנחות פרק ר' ישמעאל (מנחות דף סז.) דגנך ולא דגן עובד כוכבים פריך שפיר אמאי מעשרן דתבואה זו גדילה ונתמרחה ברשות עובד כוכבים וא"ת מאי קשה ליה הכא דלמא סבירא ליה כמ"ד מירוח העובד כוכבים אינו פוטר ודגנך למעט מירוח הקדש וכי תימא הא דפליגי במירוח עובד כוכבים היינו בגדל ברשות ישראל אבל גדל ברשות עובד כוכבים ומרחינהו עובד כוכבי' פטור מכל מקום מאי קשיא דלמא בגדל ברשות ישראל וי"ל דמשמע ליה דאיירי בגדל ברשות עובד כוכבים אבל סוגיא דמנחות (דף סו:) מוכח דפליגי אפי' בגדל ברשות עובד כוכבים וי"ל דניחא ליה לשנויי דהכא ככולי עלמא ומיהו קשה דאפילו הניא ליה מירוח דעובד כוכבים פוטר מ"מ חייב לעשר מדרבנן גזירה משום בעלי כיסין י"ל משמע ליה מדקאמר והן שלו אלמא לית ליה גזירה דבעלי כיסין דא"כ היה חייב ליתנו לכהן ואמאי מעשרן והן שלו וקשיא ראשונה נמי מתרצא בהכי דדייק דקסבר מירוח העובד כוכבים פוטר מדקאמר והן שלו דאי אינו פוטר אמאי מעשרן והן שלו לתנינהו לכהן ומיהו קשה ליתני ואע"ג דאינו פוטר לא מחייב למיתב לכהן דא"ל קאתינא מכח גברא דלא מצית לאשתעויי דינא בהדיה ולמאן דאית ליה נמי גזירה בעלי כיסין דהיינו מאן דאית ליה מירוח העובד כוכבים פוטר לא מיסתבר למחייב ליתן לכהן טפי ממאן דאית ליה אינו פוטר ודמשמע בסמוך בשמעתין דודאי חייב למיתב לכהן דאמר אצל עובד כוכבים הרי הוא כפירותיו ומשמע דאי ודאי חלפינהו דכולי עלמא בעי למיתבינהו לכהן היינו ודאי כפי המסקנא דמסקינן כאן בתרומה גדולה כאן בתרומת מעשר:

    דמרחינהו ישראל ברשות עובד כוכביםפירש הקונטרס ישראל אריס של עובד כוכבים וקשה לפירושו אי בחלק עובד כוכבים היינו מריחת עובד כוכבים אי בחלק ישראל אין זה לוקח טבלים ונראה לפרש מרחינהו ישראל ברשות עובד כוכבים אחר שלקחן ישראל והכי קא אמר הלוקח טבלין מן העובד כוכבים והן עכשיו ממורחין:

    מעשרן דאין קניןתימה אפי' יש קנין חייב לעשרן מדרבנן כדמוכח בהקומץ רבה (מנחות דף לא.) בשמעתא דר"ש שזורי גבי לך קח מן העובד כוכבים ועשר עליו וכי תימא שרוצה למצוא חיוב דאורייתא לרבותא דאפי' הכי דחייב לעשר דאורייתא והא ממה נפשך לקוח פטור מדאורייתא כדמוכח פרק הפועלים (ב"מ דף פח:) מיהו לפירוש ר"ת דמפרש דהיינו דוקא לוקח אחר מירוח אבל לוקח קודם מירוח ומרחו חייב ניחא ועוד י"ל אפילו מפטר לוקח קודם מירוח מדאורייתא מ"מ הוי רבותא ממה שהן שלו אע"פ שאין קנין ואין טעם לפטור מטעם הפקעה דחמור איסוריה טפי כדמוכח בהקומץ רבה (מנחות לא.) ממה דפריך ולימא ליה לך קח מן העובד כוכבים [ומשני] דקא סבר אין קנין והוה ליה מן החיוב על הפטור אע"ג דלקוח דרבנן:

    הרי הן בחזקתן למעשר ולשביעיתמשמע מכאן דסתם עם הארץ חשודין על השביעית וכן פרק לולב הגזול (סוכה לט.) אין מוסרין דמי שביעית לעם הארץ ופ"ק דחולין (דף ו.) ואם אמר עשה לי משליכי חושש לשאור ותבלין שבה משום מעשר ומשום שביעית וקשה מההיא דמשאלת אשת חבר לאשת עם הארץ ומשאלת אשה לחבירתה החשודה על שביעית משמע דסתמא לא חשידי ובכתובות (דף כד.) פירשתי:

    הא חלפינהו ודאי בעי למיתננהו לכהןואע"ג דשמעינן לרבי שמעון מירוח העובד כוכבים פוטר מכל מקום חייב משום גזירה בעלי כיסין כדפרישית לעיל:

    טבלים שאתה לוקח מן העובד כוכביםמשמע הכא דלוקח חייב מדאורייתא מדאיצטריך קרא לפטור תרומת מעשר והקשה ר"ת מדקאמרינן פ' הפועלים (ב"מ פח: ושם) תבואת זרעך ולא לוקח ותירץ לוקח קודם מירוח חייב מדאורייתא והא דאמרי' פ' ר' ישמעאל (מנחות סו:) תורמין משל עובדי כוכבים על של כותיים ומשל כל על של כל (אלמא) מירוח העובד כוכבים אינו פוטר לא בלוקח מן העובד כוכבים איירי דלוקח ממורח אפי' מישראל פטור דאורייתא אלא בעובד כוכבים התורם משלו על של ישראל איירי כדתנן (תרומות פ"ג מ"ט) העובד כוכבים והכותי שתרמו תרומתן תרומה ופרק בכל מערבין (ערובין לז:) גבי לוקח יין מבין הכותים אמר כי לית ליה ברירה בדאורייתא יש לפרש תרומת דגן תירוש ויצהר קרי דאורייתא ואפילו מפטר כל לוקח ניחא נמי סוגיא דשמעתין לוקח טבלים מן העובד כוכבים איירי בעובד כוכבים המעשר פירותיו ונתן ללוי לא מיחייב לוי למיתב תרומת מעשר לכהן ומעשר דאורייתא היא אי אין קנין ומירוח העובד כוכבים אינו פוטר ואי למ"ד מירוח העובד כוכבים פוטר אפשר שהקדימו בשבלים ומתקיים שפיר טעמא דלעיל (מכח) דא"ל אתינא מכח גברא דלא מצית לאשתעויי דינא בהדיה כלומר כמו שהמעשר שהעובד כוכבים מפריש ונותן ללוי דאין הלוי חייב ליתן ממנו תרומה לכהן כך כשקונה לוי טבלים מן העובד כוכבים להפריש מעשר אינו חייב לתת ממנו תרומת מעשר לכהן אלא מפרישו והוא שלו דא"ל אתינא כו' דאי לאו הכי אע"ג דלוקח פטור מדאורייתא מ"מ היה חייב ליתן לכהן מדרבנן וההיא דהקומץ רבה (מנחות לא.) משמע כפירוש רבינו תם דפריך ולימא ליה קח מן העובד כוכבים ועשר עליו ומשני קסבר אין קנין והוה ליה מן החיוב על הפטור ומדקרי ליה חיוב משמע מדאורייתא ויש לומר לגבי דבר המעורב ברוב חולין הוי כמו חיוב על הפטור תדע דה"נ קאמר התם ולימא ליה קח מן השוק ועשר עליו קסבר רוב עם הארץ אין מעשרין הן והוה ליה מן החיוב על הפטור משמע אי אין מעשרין הוה ליה מן החיוב על הפטור ואמאי והא דמאי דרבנן ואם טבל מעורב בחולין דרבנן אם הוא מעורב ברוב אלא כשהאחד נוטה לצד חיוב או לצד פטור יותר מחבירו קרי ליה חיוב על פטור ועוד דכי משני קסבר אין קנין אבתר דקנה מן הממורח מן העובד כוכבים דרוב עמי הארץ מעשרים הן לא שייך אלא אחר מירוח ואין לתמוה לאחר סוגיא דמנחות מנא לן להש"ס דפליגי במירוח העובד כוכבים פוטר דלמא ביש קנין ואין קנין פליגי י"ל א"כ קשה דר"מ דמדקאמר ר"מ תורמין משל כל על של כל א"כ קסבר אין קנין ובפ"ק דע"ז (דף כא.) דאמרי' יש קנין גבי אין משכירין להם שדות משום דמפקע להו ממעשר והא דמוקי ירושלמי ביש קנין ואין קנין לטעם דלא מפרש טעמא דמתניתין דע"ז משום הפקעת מעשר ועוד יש לדקדק מרבי יהודה דאמר במנחות (דף סו:) תורמין משל כל על של כל ופ' המקבל (ב"מ דף קא.) קסבר יש קנין לפירוש ר"ת בההיא דהמקבל שדה אבותיו מן העובד כוכבים וההיא דע"ז יש לפרש הפקעה בע"א:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמרא אצל העובד כוכבים כפירותיו כו' סד"א כל כמה דלא מטא לידיה כו' כצ"ל:

    בפירש"י בד"ה ממורחין כו' ברחת הס"ד ואח"כ מ"ה ואותו אבי כו' בפני עצמן מעשרן כו' הד"א ובד"ה למעשרות כו' שמא החליפן אי בשביעית שמא החליפן כו' בשביעית הס"ד ואח"כ מ"ה כפירותיו כו' ובד"ה להפריש כ"ע כו' דאפילו לרבי שמעון דאמר כו' דמפריש הס"ד ואח"כ מ"ה ובעי מיתבינהו כו' והן שלו הס"ד ואח"כ מ"ה דמאי והמע"ה כו' כצ"ל משום דהכא חייש לתרומה גדולה ובכל דמאי שלוקחין מע"ה לא חיישינן לתרומה גדולה אלא נותן אחד מק' לכהן דהיינו תרומת מעשר וע"ז תירץ דלא דמי האי דמאי כו' וק"ל:

    תוס' בד"ה דגנך אמר כו' וי"ל דמשמע ליה כו' מעשרן והן שלו וקושיא ראשונה כו' אמאי מעשרן והן שלו ליתנינהו כו' למיתב לכהן דא"ל קאתינא כו' דאית ליה מירוח העובד כוכבים פוטר לא מסתבר כו' ודמשמע בסמוך בשמעתין דודאי כו' לכהן דאמר אצל עובד כוכבים ה"ה כפירותיו כו' דכ"ע בעי למיתבינהו לכהן היינו כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה דמרחינהו כו' מן העובד כוכבים והן עכשיו כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה מעשרן דאין קנין תימה אפילו יש כו' דאורייתא והא ממ"נ כו' חייב ניחא ועי"ל אפילו כו' לוקח קודם מירוח מדאורייתא כו' מ"מ הרי רבותא ממה שהן שלו אע"פ שאין קנין כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה טבלים כו' דשמעתין לוקח טבלים מן כו' ואפי' למ"ד מירוח העובד כוכבים פוטר כו' דלעיל מכח דא"ל אתינא מכח כו' מפרישו והוא שלו דא"ל קאתינא כו' דאי לאו הכי אע"ג כו' ועשר עליו ומשני קסבר כו' רוב ע"ה אין מעשרין כו' החיוב על הפטור ואמאי והא דמאי דרבנן ואם טבל מעורב בחולין כו' עכ"ל כצ"ל:

    בא"ד קרי ליה חיוב על פטור ועוד דכי משני קסבר אין קנין אבתר דקנה מן הממורח מן העובד כוכבים דרוב ע"ה כו' עכ"ל כצ"ל ר"ל כיון דמיירי אחר מירוח דומיא דרוב ע"ה כו' ע"כ לר"ת נמי אינו אלא מדרבנן וע"כ הא דקרי ליה מן החיוב על הפטור אינו אלא שהוא נוטה לצד חיוב ודו"ק:

    בא"ד בפ"ק דע"ז דאמרינן יש קנין כו' שדות משום דמפקע כו' ואין קנין לטעמיה דלא כו' ובפרק השואל סבר דיש קנין לפר"ת בההיא כו' יש לפרש הפקעה כדאמרינן בע"ז וק"ל:

    Babylonian Talmud · folio map

    Bekhorot 11b

    Bekhorot 11b. The full printed text of this folio side — 11 numbered segments, about 234 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    והן שלו התרומה עצמה ומוכרה לכהנים:

    דגנך דיגונך. מה שאתה ממרח חייב בתרומה ולא מירוח עובד כוכבים:

    דאמרחינהו ישראל מרשות עובד כוכבים שהיה ישראל אריס וקרקע של עובד כוכבים הוי:

    למעשרו' אם מעושרין הן אין חוששין שמא החליפן או בשביעית שמא החליפן בפירות שביעית שיהיו צריכין להתבער בשביעית:

    כפירותיו של עובד כוכבים דודאי חלפינהו וצריך להפריש מהן מעשר. האי תנא סבר דאין מירוח העובד כוכבים פוטר ופלוגתא היא במנחות בפרק ר' ישמעאל (מנחות דף סו:):

    דמאי ספק חילפן ספק לא חילפן:

    להפריש כולי עלמא לא פליגי דאפי' לר' שמעון דאמר ספק מספק לא אכיל טבלים שבמיתה הן ובעי אפרושי הכל דדמו לדמאי דעם הארץ דמפריש:

    ובעי' מיתבינהו לכהן לקמן פריך הא דאמרן לעיל מעשרן והן שלו:

    5 more comments on this page.

    Rashi on Bekhorot 11b · Sefaria

    Tosafot

    דגנך אמר רחמנא ולא דגן עובד כוכבים למאן דדריש במנחות פרק ר' ישמעאל (מנחות דף סז.) דגנך ולא דגן עובד כוכבים פריך שפיר אמאי מעשרן דתבואה זו גדילה ונתמרחה ברשות עובד כוכבים וא"ת מאי קשה ליה הכא דלמא סבירא ליה כמ"ד מירוח העובד כוכבים אינו פוטר ודגנך למעט מירוח הקדש וכי תימא הא דפליגי במירוח עובד כוכבים היינו בגדל ברשות ישראל אבל גדל ברשות עובד כוכבים ומרחינהו עובד כוכבי' פטור מכל מקום מאי קשיא דלמא בגדל ברשות ישראל וי"ל דמשמע ליה דאיירי בגדל ברשות עובד כוכבים אבל סוגיא דמנחות (דף סו:) מוכח דפליגי אפי' בגדל ברשות עובד כוכבים וי"ל דניחא ליה לשנויי דהכא ככולי עלמא ומיהו קשה דאפילו הניא ליה מירוח דעובד כוכבים פוטר מ"מ חייב לעשר מדרבנן גזירה משום בעלי כיסין י"ל משמע ליה מדקאמר והן שלו אלמא לית ליה גזירה דבעלי כיסין דא"כ היה חייב ליתנו לכהן ואמאי מעשרן והן שלו וקשיא ראשונה נמי מתרצא בהכי דדייק דקסבר מירוח העובד כוכבים פוטר מדקאמר והן שלו דאי אינו פוטר אמאי מעשרן והן שלו לתנינהו לכהן ומיהו קשה ליתני ואע"ג דאינו פוטר לא מחייב למיתב לכהן דא"ל קאתינא מכח גברא דלא מצית לאשתעויי דינא בהדיה ולמאן דאית ליה נמי גזירה בעלי כיסין דהיינו מאן דאית ליה מירוח העובד כוכבים פוטר לא מיסתבר למחייב ליתן לכהן טפי ממאן דאית ליה אינו פוטר ודמשמע בסמוך בשמעתין דודאי חייב למיתב לכהן דאמר אצל עובד כוכבים הרי הוא כפירותיו ומשמע דאי ודאי חלפינהו דכולי עלמא בעי למיתבינהו לכהן היינו ודאי כפי המסקנא דמסקינן כאן בתרומה גדולה כאן בתרומת מעשר:

    דמרחינהו ישראל ברשות עובד כוכבים פירש הקונטרס ישראל אריס של עובד כוכבים וקשה לפירושו אי בחלק עובד כוכבים היינו מריחת עובד כוכבים אי בחלק ישראל אין זה לוקח טבלים ונראה לפרש מרחינהו ישראל ברשות עובד כוכבים אחר שלקחן ישראל והכי קא אמר הלוקח טבלין מן העובד כוכבים והן עכשיו ממורחין:

    מעשרן דאין קנין תימה אפי' יש קנין חייב לעשרן מדרבנן כדמוכח בהקומץ רבה (מנחות דף לא.) בשמעתא דר"ש שזורי גבי לך קח מן העובד כוכבים ועשר עליו וכי תימא שרוצה למצוא חיוב דאורייתא לרבותא דאפי' הכי דחייב לעשר דאורייתא והא ממה נפשך לקוח פטור מדאורייתא כדמוכח פרק הפועלים (ב"מ דף פח:) מיהו לפירוש ר"ת דמפרש דהיינו דוקא לוקח אחר מירוח אבל לוקח קודם מירוח ומרחו חייב ניחא ועוד י"ל אפילו מפטר לוקח קודם מירוח מדאורייתא מ"מ הוי רבותא ממה שהן שלו אע"פ שאין קנין ואין טעם לפטור מטעם הפקעה דחמור איסוריה טפי כדמוכח בהקומץ רבה (מנחות לא.) ממה דפריך ולימא ליה לך קח מן העובד כוכבים [ומשני] דקא סבר אין קנין והוה ליה מן החיוב על הפטור אע"ג דלקוח דרבנן:

    הרי הן בחזקתן למעשר ולשביעית משמע מכאן דסתם עם הארץ חשודין על השביעית וכן פרק לולב הגזול (סוכה לט.) אין מוסרין דמי שביעית לעם הארץ ופ"ק דחולין (דף ו.) ואם אמר עשה לי משליכי חושש לשאור ותבלין שבה משום מעשר ומשום שביעית וקשה מההיא דמשאלת אשת חבר לאשת עם הארץ ומשאלת אשה לחבירתה החשודה על שביעית משמע דסתמא לא חשידי ובכתובות (דף כד.) פירשתי:

    הא חלפינהו ודאי בעי למיתננהו לכהן ואע"ג דשמעינן לרבי שמעון מירוח העובד כוכבים פוטר מכל מקום חייב משום גזירה בעלי כיסין כדפרישית לעיל:

    טבלים שאתה לוקח מן העובד כוכבים משמע הכא דלוקח חייב מדאורייתא מדאיצטריך קרא לפטור תרומת מעשר והקשה ר"ת מדקאמרינן פ' הפועלים (ב"מ פח: ושם) תבואת זרעך ולא לוקח ותירץ לוקח קודם מירוח חייב מדאורייתא והא דאמרי' פ' ר' ישמעאל (מנחות סו:) תורמין משל עובדי כוכבים על של כותיים ומשל כל על של כל (אלמא) מירוח העובד כוכבים אינו פוטר לא בלוקח מן העובד כוכבים איירי דלוקח ממורח אפי' מישראל פטור דאורייתא אלא בעובד כוכבים התורם משלו על של ישראל איירי כדתנן (תרומות פ"ג מ"ט) העובד כוכבים והכותי שתרמו תרומתן תרומה ופרק בכל מערבין (ערובין לז:) גבי לוקח יין מבין הכותים אמר כי לית ליה ברירה בדאורייתא יש לפרש תרומת דגן תירוש ויצהר קרי דאורייתא ואפילו מפטר כל לוקח ניחא נמי סוגיא דשמעתין לוקח טבלים מן העובד כוכבים איירי בעובד כוכבים המעשר פירותיו ונתן ללוי לא מיחייב לוי למיתב תרומת מעשר לכהן ומעשר דאורייתא היא אי אין קנין ומירוח העובד כוכבים אינו פוטר ואי למ"ד מירוח העובד כוכבים פוטר אפשר שהקדימו בשבלים ומתקיים שפיר טעמא דלעיל (מכח) דא"ל אתינא מכח גברא דלא מצית לאשתעויי דינא בהדיה כלומר כמו שהמעשר שהעובד כוכבים מפריש ונותן ללוי דאין הלוי חייב ליתן ממנו תרומה לכהן כך כשקונה לוי טבלים מן העובד כוכבים להפריש מעשר אינו חייב לתת ממנו תרומת מעשר לכהן אלא מפרישו והוא שלו דא"ל אתינא כו' דאי לאו הכי אע"ג דלוקח פטור מדאורייתא מ"מ היה חייב ליתן לכהן מדרבנן וההיא דהקומץ רבה (מנחות לא.) משמע כפירוש רבינו תם דפריך ולימא ליה קח מן העובד כוכבים ועשר עליו ומשני קסבר אין קנין והוה ליה מן החיוב על הפטור ומדקרי ליה חיוב משמע מדאורייתא ויש לומר לגבי דבר המעורב ברוב חולין הוי כמו חיוב על הפטור תדע דה"נ קאמר התם ולימא ליה קח מן השוק ועשר עליו קסבר רוב עם הארץ אין מעשרין הן והוה ליה מן החיוב על הפטור משמע אי אין מעשרין הוה ליה מן החיוב על הפטור ואמאי והא דמאי דרבנן ואם טבל מעורב בחולין דרבנן אם הוא מעורב ברוב אלא כשהאחד נוטה לצד חיוב או לצד פטור יותר מחבירו קרי ליה חיוב על פטור ועוד דכי משני קסבר אין קנין אבתר דקנה מן הממורח מן העובד כוכבים דרוב עמי הארץ מעשרים הן לא שייך אלא אחר מירוח ואין לתמוה לאחר סוגיא דמנחות מנא לן להש"ס דפליגי במירוח העובד כוכבים פוטר דלמא ביש קנין ואין קנין פליגי י"ל א"כ קשה דר"מ דמדקאמר ר"מ תורמין משל כל על של כל א"כ קסבר אין קנין ובפ"ק דע"ז (דף כא.) דאמרי' יש קנין גבי אין משכירין להם שדות משום דמפקע להו ממעשר והא דמוקי ירושלמי ביש קנין ואין קנין לטעם דלא מפרש טעמא דמתניתין דע"ז משום הפקעת מעשר ועוד יש לדקדק מרבי יהודה דאמר במנחות (דף סו:) תורמין משל כל על של כל ופ' המקבל (ב"מ דף קא.) קסבר יש קנין לפירוש ר"ת בההיא דהמקבל שדה אבותיו מן העובד כוכבים וההיא דע"ז יש לפרש הפקעה בע"א:

    Tosafot on Bekhorot 11b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמרא אצל העובד כוכבים כפירותיו כו' סד"א כל כמה דלא מטא לידיה כו' כצ"ל:

    בפירש"י בד"ה ממורחין כו' ברחת הס"ד ואח"כ מ"ה ואותו אבי כו' בפני עצמן מעשרן כו' הד"א ובד"ה למעשרות כו' שמא החליפן אי בשביעית שמא החליפן כו' בשביעית הס"ד ואח"כ מ"ה כפירותיו כו' ובד"ה להפריש כ"ע כו' דאפילו לרבי שמעון דאמר כו' דמפריש הס"ד ואח"כ מ"ה ובעי מיתבינהו כו' והן שלו הס"ד ואח"כ מ"ה דמאי והמע"ה כו' כצ"ל משום דהכא חייש לתרומה גדולה ובכל דמאי שלוקחין מע"ה לא חיישינן לתרומה גדולה אלא נותן אחד מק' לכהן דהיינו תרומת מעשר וע"ז תירץ דלא דמי האי דמאי כו' וק"ל:

    תוס' בד"ה דגנך אמר כו' וי"ל דמשמע ליה כו' מעשרן והן שלו וקושיא ראשונה כו' אמאי מעשרן והן שלו ליתנינהו כו' למיתב לכהן דא"ל קאתינא כו' דאית ליה מירוח העובד כוכבים פוטר לא מסתבר כו' ודמשמע בסמוך בשמעתין דודאי כו' לכהן דאמר אצל עובד כוכבים ה"ה כפירותיו כו' דכ"ע בעי למיתבינהו לכהן היינו כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה דמרחינהו כו' מן העובד כוכבים והן עכשיו כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה מעשרן דאין קנין תימה אפילו יש כו' דאורייתא והא ממ"נ כו' חייב ניחא ועי"ל אפילו כו' לוקח קודם מירוח מדאורייתא כו' מ"מ הרי רבותא ממה שהן שלו אע"פ שאין קנין כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה טבלים כו' דשמעתין לוקח טבלים מן כו' ואפי' למ"ד מירוח העובד כוכבים פוטר כו' דלעיל מכח דא"ל אתינא מכח כו' מפרישו והוא שלו דא"ל קאתינא כו' דאי לאו הכי אע"ג כו' ועשר עליו ומשני קסבר כו' רוב ע"ה אין מעשרין כו' החיוב על הפטור ואמאי והא דמאי דרבנן ואם טבל מעורב בחולין כו' עכ"ל כצ"ל:

    בא"ד קרי ליה חיוב על פטור ועוד דכי משני קסבר אין קנין אבתר דקנה מן הממורח מן העובד כוכבים דרוב ע"ה כו' עכ"ל כצ"ל ר"ל כיון דמיירי אחר מירוח דומיא דרוב ע"ה כו' ע"כ לר"ת נמי אינו אלא מדרבנן וע"כ הא דקרי ליה מן החיוב על הפטור אינו אלא שהוא נוטה לצד חיוב ודו"ק:

    בא"ד בפ"ק דע"ז דאמרינן יש קנין כו' שדות משום דמפקע כו' ואין קנין לטעמיה דלא כו' ובפרק השואל סבר דיש קנין לפר"ת בההיא כו' יש לפרש הפקעה כדאמרינן בע"ז וק"ל:

    Chidushei Halachot on Bekhorot 11b · Sefaria

    Gilyon HaShas

    גמ' קאתינא מכח גברא ע"ל מז ע"ב:

    Gilyon HaShas on Bekhorot 11b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Bekhorot, daf 11, Amud Bet, about 234 words in 11 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 11 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 17 words

      Opens “ממורחין מן העובד כוכבים מעשרן והן שלו.…”

    2. Segment 213 words

      Opens “דמרחינהו מאן? אילימא דמרחינהו עובד כוכבים ״דגנך״…”

    3. Segment 328 words

      Opens “אלא דמרחינהו ישראל מרשות עובד כוכבים מעשרן,…”

    4. Segment 412 words

      Opens “תנן התם: המפקיד פירותיו אצל הכותי ואצל…”

    5. Segment 57 words

      Opens “אצל העובד כוכבים כפירותיו, ר"ש אומר: דמאי.…”

    6. Segment 622 words

      Opens “אר"א להפריש כולי עלמא לא פליגי, כי…”

    7. Segment 739 words

      Opens “יתיב רב דימי וקאמר להא שמעתא, א"ל…”

      Named: רב דימי, אביי, שמואל.

    8. Segment 87 words

      Opens “דלמא כאן בתרומה גדולה, כאן בתרומת מעשר!…”

    9. Segment 957 words

      Opens “אזכרתן מילתא דא"ר יהושע בן לוי: מנין…”

    10. Segment 1027 words

      Opens “ואם מת נהנים בו. דמית היכא? אילימא…”

    11. Segment 1115 words

      Opens “סד"א כל כמה דלא מטא לידיה לא…”

    Sages named on this page

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Bekhorot 11b · Segment 7 — “…לכהן, והאמר ר' שמואל אמר ר' חנינא: הלוקח טבלים…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Bekhorot 11b · Segment 7 — “…להא שמעתא, א"ל אביי: טעמא דמספקא לן אי חלפינהו…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Bekhorot 11b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026