Talmud Builders

    Bekhorot 49b

    Back to index

    English translation — Bekhorot 49b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1Here, too, the halakha is no different.

    2And Shmuel could say to you: There, with regard to betrothal, it is in his power to betroth her from now, when he gave her the coins, and therefore it is irrelevant that the money was spent. Conversely, here, in the case of redemption, it is not in his power to redeem his son from now. With regard to the practical halakha in this dispute the Gemara comments: And even though we maintain as a principle that wherever Rav and Shmuel disagree the halakha is in accordance with the opinion of Rav in ritual matters and in accordance with the opinion of Shmuel in monetary matters, here the halakha is in accordance with the opinion of Shmuel, who holds that if one redeems his son within thirty days he is not redeemed.

    3The Gemara raises a difficulty: We learned in the mishna on the previous amud : If the firstborn son dies within thirty days of birth, although the father gave five sela coins to the priest, the priest must return the five sela coins to him. The Gemara infers: The reason he must return the money is that the son died. But if he did not die within thirty days his son is redeemed despite the fact that the father gave the priest the money prior to the proper time. This inference contradicts the opinion of Shmuel. The Gemara answers: Here we are dealing with a case where the money is still extant, i.e., in the priest’s possession.

    4The Gemara comments: Come and hear another difficulty from the mishna: If the father of the firstborn son dies within thirty days of the birth the presumptive status of the son is that he is not redeemed, until people will tell him that he is redeemed. But if people tell him he is redeemed then the redemption is effective, in contradiction to the opinion of Shmuel. The Gemara answers: There too, it is referring to a case where the money is still extant, i.e., in the priest’s possession.

    5The Gemara relates that a tanna taught a baraita in the presence of Rav Yehuda: In the case of one who redeems his firstborn son within thirty days of his birth, his son is redeemed. Rav Yehuda said to him: Shmuel said his son is not redeemed, and yet you say his son is redeemed? The Gemara comments: And even though we maintain that the halakha is in accordance with the opinion of Rav in ritual matters and in accordance with the opinion of Shmuel in monetary matters, here the halakha is in accordance with the opinion of Shmuel.

    6§ The mishna teaches that if one had both himself to redeem and his son to redeem, his own redemption takes precedence over that of his son. The Sages taught in a baraita : If one had both himself to redeem and his son to redeem, his own redemption takes precedence over that of his son. Rabbi Yehuda says: The redemption of his son takes precedence, as the mitzva to redeem the father is incumbent upon his own father, and the mitzva to redeem his son is incumbent upon him. Consequently, he should first fulfill the mitzva that is incumbent upon him by redeeming his son.

    7Rabbi Yirmeya says: Everyone concedes that in a case where there are only five sela coins available and one has to redeem both himself and his son, his own redemption takes precedence over that of his son, despite the indication to the contrary from the mishna. What is the reason? The reason is that his own mitzva is preferable to one he performs on behalf of others. Where they disagree is in a case where there is both land worth five sela coins that is liened property that had been previously sold to others and land worth five sela coins that is unsold property.

    8The Gemara explains the reasoning behind the dispute: Rabbi Yehuda maintains that a loan that is written in the Torah, i.e., a financial obligation by Torah law, such as redemption of the firstborn son with five sela coins, is considered as though it is written in a document, and it can therefore be collected from liened property, as can any loan recorded in a document. Therefore, the five sela coins that are liened property are available for one’s own redemption but not for that of one’s son, as the sale of the property presumably occurred before the birth of his firstborn. And therefore the priest goes and repossesses the land worth five sela that is liened property for his own redemption, like any debt written in a document; and with those five sela of unsold property he redeems his son. In this manner, one can fulfill both mitzvot.

    9And the Rabbis maintain: A loan that is written in the Torah is not considered as though it is written in a document, since buyers will not know to guard against repossession if it is not written in a document. Therefore, the five sela coins that are liened property are not available for redemption, and consequently his own mitzva is preferable. He accordingly redeems himself with the land that is not liened.

    10MISHNA: The five sela coins of the redemption of the firstborn son, with regard to which it is written: “Five shekels of silver, after the shekel of the Sanctuary” (Numbers 18:16), are calculated using a Tyrian maneh . The silver content of the Tyrian coinage is significantly higher than that of provincial coinage, which is worth one-eighth its value.

    11With regard to the thirty shekels paid to the owner of a Canaanite slave who is killed by an ox (see Exodus 21:32), and the fifty shekels paid by a rapist (see Deuteronomy 22:29) and by a seducer (see Exodus 22:16) of a young virgin woman, and the one hundred shekels paid by the defamer of his bride with the claim that she is not a virgin (see Deuteronomy 22:19), all of them, even those cases where the word shekel is not explicitly written, are paid in the shekel of the Sanctuary, whose value is twenty gera (see Numbers 18:16) and that is calculated using a Tyrian maneh . And all monetary obligations are redeemed, i.e., paid, with coins or with items of the equivalent value of money, except for the half- shekels that are donated to the Temple each year, which must be given specifically as coins.

    12GEMARA: The mishna stated that the five sela coins of the redemption of the son are calculated using a Tyrian maneh . In explanation of this, Rabbi Asi says: One must give five sela of the maneh used in Tyre. Rabbi Ami says: The five sela coins are equal to a golden Arabian dinar. Rabbi Ḥanina says: There is a Syrian sela [ istera ], eight of which are sold for a large golden dinar. One must give five of these for the redemption of the son.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    ת"שממתניתין מת האב בתוך שלשים בחזקת שלא נפדה כו':

    עד שיביא ראיה גרסינןואי מייתי ראיה הוי פדוי וקשיא לשמואל:

    ודידיהחמש סלעים דידיה אזיל כהן וטריף ממשעבדי שהרי שיעבודו של כהן קדם והיינו דקאמר שמצותו על אביו כלומר שמאביו נשתעבדו אותן נכסים לכהן:

    ובהנך חמש בני חרי פריק לבניהמיד דאי יהיב בני חרי משום פדיון דידיה תו לא מיפריק בנו דשמא שיעבוד הלקוחות קודם ללידת בנו:

    לאו ככתובה בשטר דמיאואי יהיב בני חרי בשביל פדיון בנו תו לא מיפריק איהו דכהן לא מצי טריף לקוחות:

    מתני' מנה צורימפרש בגמרא:

    חמשים של אונס ושל מפתהכלומר וכן חמשים של אונס וכו':

    וכולן בשקל הקדשדהוו עשרין מעין ואותן מעין שבמעות מנה צורי. ובגמ' מפרש למה לי למיהדר ולמיתני האי וכו':

    חוץ משקליםשקלים הבאים בלשכה באדר אין מביאין שם אלא מטבע של חצי שקלים:

    גמ' מנה של צוריהיוצא במדינת צורי דהסלע ד' זוזים והזוז במשקל זהב של משקל שני פשיטין ומחצה למשקל הברזל:

    רבי אמי אומרסלע צורי היינו דינר ערבא ישמעאלי. ולא פירש לי שיעורו ומצאתי בתשובת הגאונים בבליים ששבעה דינרים האמורים בכל הש"ס שהדינר שש מעה כסף עושין עשרה מאותן של ערביא ובלשון ערבי קורין אותה מגרעות:

    איסתירא סוסריתאסלעים מיושנים:

    דמזדבנא תמניאמינייהו בדינרא:

    בכורות 49 עמוד ב

    1הכא נמי לא שנא.

    2ושמואל אמר לך: התם בידו לקדשה מעכשיו, הכא אין בידו לפדותו מעכשיו. ואע"ג דקיימא לן, דכל היכא דפליגי רב ושמואל הלכתא כרב באיסורי וכשמואל בדיני, הכא הלכתא כוותיה דשמואל.

    3תנן: מת בתוך ל' יום, אע"פ שנתן לכהן יחזיר לו חמש סלעים. טעמא דמת, הא לא מת בנו פדוי! הכא במאי עסקינן? דאיתנהו למעות.

    4תא שמע: בחזקת שלא נפדה עד שיאמרו לו שנפדה! התם נמי דאיתנהו למעות בעינייהו.

    5תני תנא קמיה דרב יהודה: הפודה את בנו בתוך שלשים יום בנו פדוי. אמר ליה: שמואל אמר אין בנו פדוי, ואת אמרת בנו פדוי?! ואע"ג דקיימא לן כרב באיסורי וכשמואל בדיני, הכא הלכתא כותיה דשמואל.

    6הוא לפדות ובנו לפדות הוא קודם לבנו וכו'. תנו רבנן: הוא לפדות ובנו לפדות הוא קודם לבנו. רבי יהודה אומר: בנו קודמו, שמצותו על אביו, ומצות בנו עליו.

    7אמר ר' ירמיה: הכל מודים היכא דליכא אלא חמש סלעים הוא קודם לבנו, מאי טעמא? דמצוה דידיה עדיף. כי פליגי היכא דאיכא חמש משועבדות וחמש בני חורין.

    8ר' יהודה סבר: מלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר דמיא, ודידיה אזיל וטריף ממשעבדי, ובהני חמש בני חורין פריק ליה לבריה.

    9ורבנן סברי: מלוה הכתובה בתורה לאו ככתובה בשטר דמיא, הלכך מצוה דידיה עדיף.

    Mishna

    10חמש סלעים של בן במנה צורי.

    11שלשים של עבד, חמשים של אונס ושל מפתה, ומאה של מוציא שם רע כולם בשקל הקדש, במנה צורי. וכולן נפדין בכסף ובשוה כסף, חוץ משקלים.

    Gemara

    12מנה צורי. אמר רבי אסי: מנה של צורי רבי אמי אמר: דינרא ערבא רבי חנינא אומר: איסתרא סרסיא דמיזדבנא תמניא בדינרא, חמש מינייהו לפדיון הבן.

    Tosafot

    ודידיה אזיל וטריף ממשעבדי ובהני חמש בני חורין פריק ליה לבריהוא"ת היכי טריף ממשעבדי הא אין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש בני חורין והא איכא חמש בני חורין ואם היה פורק בנו תחלה הוה ניחא וא"ת אכתי ליהדרי לקוחות מהני חמש שפדה כהן בנו דמה נפשך שיעבודם קודם ללידת בנו דאי לידת בנו קדמה אם כן היה יכול לטרוף מן הלקוחות לפדיון בנו כמו לפדיון עצמו וי"ל דהכא מלקוחות שקנו מאביו לפיכך אין חוזרין על הנכסים שקנה הוא ועוד י"ל כגון שלא כתב ללקוחות דאקני והוא קנה הנך חמש בני חרי אחרי כן ואפי' היכא דכתב ליה דאקני בעיא בפרק מי שמת (ב"ב דף קנז.) אבל היכא דלא כתב ליה קיימא לן דלא משתעבד ואם תאמר אי הנך משעבדי בנכסים שקנה מאביו ניחא אבל בנכסים שקנה הוא היכי משתעבדי לפדיונו דהא אימת חל חיוב פדיון עצמו כשהביא שתי שערות שנעשה גדול תו לא אשתעבד נכסים שקנה אחרי כן דלא כתב ליה לכהן דאיקני וצריך לומר דעל כרחין מיירי כשירש מאביו מיהו לר' יהודה נמי זימנין דמשכחת לההוא קודם לבנו כגון שאין לו נכסים מאביו ומשהביא שערות קנה הני קרקעות ומכרם לאחר לידת בנו דלפדיון בנו אזיל וטריף ממשעבדי ועוד י"ל דנכסים שקנה אחרי כן חל עלייהו שיעבוד לענין פדיון ואע"ג דלא כתב דאיקני דכל שעתא ושעתא רכיב עליה חיוב פדיון וכיון דחשבינן ליה כמלוה בשטר הוי כאילו נכתב לאחר שקנה הקרקעות:

    חמש סלעים של בן (ב') [כו']אשם בכסף שקלים וערכין לא איצטריך ליה לתנא למיתני דבאשם כתיב בהדיא בשקל הקדש וערכין נמי פשיטא דבשקל הקדש הוו כיון דכתיב (ויקרא כ״ז:כ״ה) וכל ערכך יהיה בשקל הקדש:

    אמר רבי אסי מנה של צוריפי' בקונט' היוצא במדינת צור וזהו שיעור סלע של אותו מנה דבסלע ד' זוזים והזוז כמשקל זהוב של משקל שני פשיטים ומחצה למשקל הברזל ונראה שקבלה היתה בידו מרבותיו ומשמע שרוצה לומר דזוז הוא דינר של כסף ומשקלו של זהב וכמו כן פירש בפי' חומש בפרשת ואלה המשפטים גבי ל' שקל דהשקל משקלו ארבעה זהובים שהם חצי אונקיי"א למשקל הישר של קלונייא משמע נמי שרוצה לומר דדינר כסף וזהב משקלו שוה דסלע הוא ד' דינרים אבל לא נראה לר"ת מדקאמר דדינר של זהב משקלו כשנים של כסף כמו שאפרש בסמוך ועוד פי' בקונט' דר' חנינא דאמר איסתירא סרסיא דמזבנא תמניא מינייהו בדינרא היינו בדינר האמור בכל הש"ס הוא דינר שמינית שבדינר צורי ור' חנינא תנא הוא ופליג אמתניתין והשתא הוו חמש סלעים דבר מועט מאי דקאמר חמשה מינייהו לפדיון הבן ותמניא מינייהו לא שוו אלא שמינית שבדינר צורי וצורי גופיה אין משקלו אלא שני פשיטים ומחצה נמצא דחמש סלעים של בן אין שוין פשוט אחד ממטבע שלנו לר' חנינא ועוד דדינר מפרש דהוא דינר מדינה ובלשון משנה רגיל לקרותו זוז ובלשון הש"ס רגיל לקרותו פשיטי כי ההוא דכתובות (דף סז.) דאמרינן חמשי זוזי פשיטי ועוד בכל דוכתי בסתם דינרא הוה דדהבא דמזדבנא בעשרים וחמשה זוזי בפ"ק דקדושין (דף מ.) גבי רב כהנא דיהיב ליה אליהו שייפא דדינרי ור' אמי דאשכח אונייא דדינרי כלומר בדינרין זהב ונראה לפרש דכולהו לא פליגי ואמתני' קיימי לפרושי לן שיעורא דר' אמי מנה צורי כלומר סלעים ה' סלעים ממנה של סלעים של בן:

    רבי אמי אמר דינרא ערבאכלומר דינר של ערביא שוה ה' סלעים של בן ולא כמו שפי' בקונט' דסלע צורי דינרא ערביא וגם פירש שמצאתי בתשובת הגאונים של בבליים ששבעה דינרים האמורים בכ"מ בהש"ס שהדינר שש מעה כסף עושין עשרה מאותו של ערביא ודבריו סותרין זה את זה דכיון דדינר של ערביא קטן אפילו מדינר שבכל הש"ס אין יכול להיות דסלע צורי הוא דינר ערביא והלא בסלע ד' דינרי מאותם של צורי שבכל הש"ס כדאמרינן בקדושין ובכל דוכתי אלא בדינרי זהב איירי ושל ערביא קטן הוא מדינר זהב של צורי דשל צור מיזדבן בכ"ה של כסף ושל ערביא בעשרים כדפרישית דשיעורו כה' סלעים של בן:

    רבי חנינא אומר איסתירא ססורייאכן כתוב ברוב ספרים אבל בקונטרס פירש סווסריתא נראה דבין זה ובין זה נקרא על שם סוריא כמו (ב"ק דף פג.) לשון סורסי שהוא על סוריא והוא סלע של סוריא דמזדבנא תמני בדינרא היינו בדינר זהב של סוריא וגדול הוא מדינר זהב של צור שבכל הש"ס דהסוריא לא מיזדבן בעשרים וחמש והאי של סוריא ששוה שמונה של בן היינו שלשים ושנים דינר של כסף שהסלע ארבעה דינרין:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Gilyon HaShas

    גמ' וכשמואל בדיניע' גיטין ס ע"ב תד"ה והשתא:

    Babylonian Talmud · folio map

    Bekhorot 49b

    Bekhorot 49b. The full printed text of this folio side — 12 numbered segments, about 252 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    ת"ש ממתניתין מת האב בתוך שלשים בחזקת שלא נפדה כו':

    עד שיביא ראיה גרסינן ואי מייתי ראיה הוי פדוי וקשיא לשמואל:

    ודידיה חמש סלעים דידיה אזיל כהן וטריף ממשעבדי שהרי שיעבודו של כהן קדם והיינו דקאמר שמצותו על אביו כלומר שמאביו נשתעבדו אותן נכסים לכהן:

    ובהנך חמש בני חרי פריק לבניה מיד דאי יהיב בני חרי משום פדיון דידיה תו לא מיפריק בנו דשמא שיעבוד הלקוחות קודם ללידת בנו:

    לאו ככתובה בשטר דמיא ואי יהיב בני חרי בשביל פדיון בנו תו לא מיפריק איהו דכהן לא מצי טריף לקוחות:

    מתני' מנה צורי מפרש בגמרא:

    חמשים של אונס ושל מפתה כלומר וכן חמשים של אונס וכו':

    וכולן בשקל הקדש דהוו עשרין מעין ואותן מעין שבמעות מנה צורי. ובגמ' מפרש למה לי למיהדר ולמיתני האי וכו':

    5 more comments on this page.

    Rashi on Bekhorot 49b · Sefaria

    Tosafot

    ודידיה אזיל וטריף ממשעבדי ובהני חמש בני חורין פריק ליה לבריה וא"ת היכי טריף ממשעבדי הא אין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש בני חורין והא איכא חמש בני חורין ואם היה פורק בנו תחלה הוה ניחא וא"ת אכתי ליהדרי לקוחות מהני חמש שפדה כהן בנו דמה נפשך שיעבודם קודם ללידת בנו דאי לידת בנו קדמה אם כן היה יכול לטרוף מן הלקוחות לפדיון בנו כמו לפדיון עצמו וי"ל דהכא מלקוחות שקנו מאביו לפיכך אין חוזרין על הנכסים שקנה הוא ועוד י"ל כגון שלא כתב ללקוחות דאקני והוא קנה הנך חמש בני חרי אחרי כן ואפי' היכא דכתב ליה דאקני בעיא בפרק מי שמת (ב"ב דף קנז.) אבל היכא דלא כתב ליה קיימא לן דלא משתעבד ואם תאמר אי הנך משעבדי בנכסים שקנה מאביו ניחא אבל בנכסים שקנה הוא היכי משתעבדי לפדיונו דהא אימת חל חיוב פדיון עצמו כשהביא שתי שערות שנעשה גדול תו לא אשתעבד נכסים שקנה אחרי כן דלא כתב ליה לכהן דאיקני וצריך לומר דעל כרחין מיירי כשירש מאביו מיהו לר' יהודה נמי זימנין דמשכחת לההוא קודם לבנו כגון שאין לו נכסים מאביו ומשהביא שערות קנה הני קרקעות ומכרם לאחר לידת בנו דלפדיון בנו אזיל וטריף ממשעבדי ועוד י"ל דנכסים שקנה אחרי כן חל עלייהו שיעבוד לענין פדיון ואע"ג דלא כתב דאיקני דכל שעתא ושעתא רכיב עליה חיוב פדיון וכיון דחשבינן ליה כמלוה בשטר הוי כאילו נכתב לאחר שקנה הקרקעות:

    חמש סלעים של בן (ב') [כו'] אשם בכסף שקלים וערכין לא איצטריך ליה לתנא למיתני דבאשם כתיב בהדיא בשקל הקדש וערכין נמי פשיטא דבשקל הקדש הוו כיון דכתיב (ויקרא כ״ז:כ״ה) וכל ערכך יהיה בשקל הקדש:

    אמר רבי אסי מנה של צורי פי' בקונט' היוצא במדינת צור וזהו שיעור סלע של אותו מנה דבסלע ד' זוזים והזוז כמשקל זהוב של משקל שני פשיטים ומחצה למשקל הברזל ונראה שקבלה היתה בידו מרבותיו ומשמע שרוצה לומר דזוז הוא דינר של כסף ומשקלו של זהב וכמו כן פירש בפי' חומש בפרשת ואלה המשפטים גבי ל' שקל דהשקל משקלו ארבעה זהובים שהם חצי אונקיי"א למשקל הישר של קלונייא משמע נמי שרוצה לומר דדינר כסף וזהב משקלו שוה דסלע הוא ד' דינרים אבל לא נראה לר"ת מדקאמר דדינר של זהב משקלו כשנים של כסף כמו שאפרש בסמוך ועוד פי' בקונט' דר' חנינא דאמר איסתירא סרסיא דמזבנא תמניא מינייהו בדינרא היינו בדינר האמור בכל הש"ס הוא דינר שמינית שבדינר צורי ור' חנינא תנא הוא ופליג אמתניתין והשתא הוו חמש סלעים דבר מועט מאי דקאמר חמשה מינייהו לפדיון הבן ותמניא מינייהו לא שוו אלא שמינית שבדינר צורי וצורי גופיה אין משקלו אלא שני פשיטים ומחצה נמצא דחמש סלעים של בן אין שוין פשוט אחד ממטבע שלנו לר' חנינא ועוד דדינר מפרש דהוא דינר מדינה ובלשון משנה רגיל לקרותו זוז ובלשון הש"ס רגיל לקרותו פשיטי כי ההוא דכתובות (דף סז.) דאמרינן חמשי זוזי פשיטי ועוד בכל דוכתי בסתם דינרא הוה דדהבא דמזדבנא בעשרים וחמשה זוזי בפ"ק דקדושין (דף מ.) גבי רב כהנא דיהיב ליה אליהו שייפא דדינרי ור' אמי דאשכח אונייא דדינרי כלומר בדינרין זהב ונראה לפרש דכולהו לא פליגי ואמתני' קיימי לפרושי לן שיעורא דר' אמי מנה צורי כלומר סלעים ה' סלעים ממנה של סלעים של בן:

    רבי אמי אמר דינרא ערבא כלומר דינר של ערביא שוה ה' סלעים של בן ולא כמו שפי' בקונט' דסלע צורי דינרא ערביא וגם פירש שמצאתי בתשובת הגאונים של בבליים ששבעה דינרים האמורים בכ"מ בהש"ס שהדינר שש מעה כסף עושין עשרה מאותו של ערביא ודבריו סותרין זה את זה דכיון דדינר של ערביא קטן אפילו מדינר שבכל הש"ס אין יכול להיות דסלע צורי הוא דינר ערביא והלא בסלע ד' דינרי מאותם של צורי שבכל הש"ס כדאמרינן בקדושין ובכל דוכתי אלא בדינרי זהב איירי ושל ערביא קטן הוא מדינר זהב של צורי דשל צור מיזדבן בכ"ה של כסף ושל ערביא בעשרים כדפרישית דשיעורו כה' סלעים של בן:

    רבי חנינא אומר איסתירא ססורייא כן כתוב ברוב ספרים אבל בקונטרס פירש סווסריתא נראה דבין זה ובין זה נקרא על שם סוריא כמו (ב"ק דף פג.) לשון סורסי שהוא על סוריא והוא סלע של סוריא דמזדבנא תמני בדינרא היינו בדינר זהב של סוריא וגדול הוא מדינר זהב של צור שבכל הש"ס דהסוריא לא מיזדבן בעשרים וחמש והאי של סוריא ששוה שמונה של בן היינו שלשים ושנים דינר של כסף שהסלע ארבעה דינרין:

    Tosafot on Bekhorot 49b · Sefaria

    Gilyon HaShas

    גמ' וכשמואל בדיני ע' גיטין ס ע"ב תד"ה והשתא:

    Gilyon HaShas on Bekhorot 49b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Bekhorot, daf 49, Amud Bet, about 252 words in 12 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 12 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 14 words

      Opens “הכא נמי לא שנא.…”

    2. Segment 229 words

      Opens “ושמואל אמר לך: התם בידו לקדשה מעכשיו,…”

      Named: רב ושמואל, רב באיסורי, שמואל.

    3. Segment 324 words

      Opens “תנן: מת בתוך ל' יום, אע"פ שנתן…”

    4. Segment 414 words

      Opens “תא שמע: בחזקת שלא נפדה עד שיאמרו…”

    5. Segment 535 words

      Opens “תני תנא קמיה דרב יהודה: הפודה את…”

      Named: רב יהודה, רב באיסורי, שמואל.

    6. Segment 628 words

      Opens “הוא לפדות ובנו לפדות הוא קודם לבנו…”

      Named: רבי יהודה.

    7. Segment 727 words

      Opens “אמר ר' ירמיה: הכל מודים היכא דליכא…”

    8. Segment 820 words

      Opens “ר' יהודה סבר: מלוה הכתובה בתורה ככתובה…”

    9. Segment 913 words

      Opens “ורבנן סברי: מלוה הכתובה בתורה לאו ככתובה…”

    10. Segment 107 words

      Opens “מתני׳ חמש סלעים של בן במנה צורי.…”

    11. Segment 1125 words

      Opens “שלשים של עבד, חמשים של אונס ושל…”

    12. Segment 1226 words

      Opens “גמ׳ מנה צורי. אמר רבי אסי: מנה…”

      Named: רבי אסי, רבי אמי, רבי חנינא, רבא.

    Sages named on this page

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Bekhorot 49b · Segment 5 — “…פדוי. אמר ליה: שמואל אמר אין בנו פדוי, ואת…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Bekhorot 49b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026