Talmud Builders

    Bekhorot 16b

    Back to index

    English translation — Bekhorot 16b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1their direct offspring are exempt from the mitzva of the firstborn if they give birth to a male, but the offspring of their direct offspring are obligated in the mitzva of the firstborn if they gave birth to a male. If the Jew established their offspring in place of their mothers for collection in case the mothers die, the offspring of their direct offspring are exempt and the offspring of the offspring of their direct offspring are obligated. Rabban Shimon ben Gamliel says: Even until ten generations, the offspring are exempt, as they all serve as a guarantee for the gentile, because if he does not receive the fixed payment for the animal, he will collect his debt from any offspring born to it or its offspring.

    2A ewe that gave birth to a goat of sorts and a goat that gave birth to a ewe of sorts are exempt from the mitzva of the firstborn. And if the offspring has some of the characteristics of its mother, it is obligated in the mitzva of firstborn.

    3GEMARA: The mishna teaches that animals given to a Jew as a guaranteed investment by a gentile are not subject to their offspring being counted a firstborn because they belong to the gentile. The Gemara suggests: Is this to say that since the owner did not yet take the money that will be owed to him, the investment itself stands in the owner’s possession, i.e., the owner is still regarded as such?

    4And the Gemara raises a contradiction to this conclusion from a mishna ( Bava Metzia 70b): One may not accept from a Jew sheep to raise or other items to care for as a guaranteed investment, in which the terms of the transaction dictate that the one accepting the item takes upon himself complete responsibility to repay its value in the event of depreciation or loss, but receives only part of the profit. This is because it is a loan, as the principal is fixed and always returned to the owner, and any additional sum the owner receives is interest. The Gemara remarks: Evidently, the investment stands in the possession of the recipient, as otherwise it would not be considered a loan.

    5Abaye said: This is not difficult. This case, i.e., the mishna here, is where the gentile owner of the sheep accepts upon himself the responsibility for losses due to an accident or depreciation in the market value, and that is why the sheep are considered to still belong to him. And that case, the mishna in Bava Metzia , is where the owner did not accept upon himself responsibility for losses due to an accident or depreciation. Therefore, the guaranteed investment stands in the possession of the recipient.

    6Rava said to Abaye: If the owner accepted upon himself responsibility for losses due to an accident or depreciation, can you call it a guaranteed investment? This case is not a guaranteed investment, as the owner is not guaranteed to receive what he had given; rather, it is a type of joint business venture that is permitted between two Jews. And furthermore, if the term: Guaranteed investment, can refer to two different kinds of investments, then why was it stated without qualification in both mishnayot ?

    7Rava continued: And furthermore, even if one grants that this arrangement can be called a guaranteed investment, there is another difficulty. Instead of the tanna teaching in the latter clause of the mishna in Bava Metzia : But one may accept a guaranteed investment from gentiles, let the tanna distinguish and teach within the case itself, that of accepting a guaranteed investment from a Jew. He should have taught: In what case is this statement, i.e., that one may not accept from a Jew sheep to raise or other items to care for as a guaranteed investment, said? It is in a case when the owner did not accept upon himself responsibility for losses due to an accident or depreciation, but if the owner accepted upon himself responsibility for losses due to an accident or depreciation, one may well enter into such an arrangement.

    8Rather, Rava rejected this explanation and said: Both this case in the mishna here and that case in Bava Metzia are discussing a situation where the owner did not accept upon himself responsibility for losses due to an accident or depreciation. And here, with regard to the firstborn, this is the reason that the offspring are exempt from the halakhot of a firstborn: Since, if the gentile comes and wants his money, and the Jew does not give it to him, the gentile will seize the animal, and if he does not find the animal he will seize the offspring, this means that the hand of a gentile is in the middle, i.e., even though the animals stand in the possession of the recipient, the gentile has some degree of ownership over the bodies of the offspring. And there is a halakha : In every case where the hand of a gentile is in the middle, the animal is exempt from the halakhot of a firstborn.

    9§ The mishna teaches: If the Jew established their offspring in place of their mothers for collection in case the mothers die, the offspring of their direct offspring are exempt. The Gemara cites a dispute with regard to animals involved in a guaranteed investment, in a case where the Jew did not establish their offspring in the place of their mothers. Rav Huna says: Their direct offspring are exempt, but the offspring of their direct offspring are obligated. And Rav Yehuda says: The offspring of their direct offspring are also exempt, and the offspring of the offspring of their direct offspring are obligated.

    10The Gemara raises an objection to the opinion of Rabbi Yehuda. We learned in the mishna: If the Jew established their offspring in place of their mothers for collection in case the mothers die, the offspring of their direct offspring are exempt. The Gemara infers: The reason they are exempt is that he established the offspring in place of their mothers; but if he did not establish them in place of their mothers, they are not exempt. This is apparently a conclusive refutation of the opinion of Rabbi Yehuda.

    11The Gemara answers that Rav Yehuda could have said to you: That inference is incorrect, as the same is true even though he did not establish the offspring in place of their mothers. In that case as well, the offspring of their offspring are exempt. And this is what the mishna is teaching us by stating the halakha in that manner: Even if he established the offspring in place of the mother, only the first two generations of offspring are exempt, but not all successive generations.

    12And it is necessary to teach this halakha that although he established the offspring in place of their mothers all successive generations are not exempt, as one might think that it is the normal manner of the gentile to seize not only the direct offspring, but her young of any generation as payment, which would mean that all successive generations are exempt. And therefore the mishna teaches that he is like one who did not establish the offspring in place of the mother, which means that the offspring of the direct offspring are exempt, but the offspring of the offspring of the direct offspring are obligated.

    13The Gemara raises an objection to the opinion of Rav Huna. We learned in the mishna that Rabban Shimon ben Gamliel says: Even until ten generations the offspring are exempt, as they serve as a guarantee for the gentile, because if he does not receive the fixed payment for the animal he will collect his debt from any offspring born to it or its offspring. Rabban Shimon ben Gamliel’s use of the term: Even, indicates that he disagrees with the first tanna only with regard to how many generations of offspring are exempt, but both agree that at least some generations are exempt. Granted, according to Rav Yehuda, who says that, in exempting from firstborn status, the first tanna descended to two generational levels,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    ולדותיהן פטוריןמן הבכורה:

    ולדותיהןשל אותן צאן ברזל כשיגדלו ויבכרו יפטרו מן הבכורה. וטעמא מפרש בגמ' דכיון דאי לא יהיב ליה זוזי לעובד כוכבים תפיס בהמה ואי לא משכח בהמה תפיס ולדות אישתכח דשייכא יד עובד כוכבים באמן:

    וולדי ולדות חייביןולדי ולדות של צאן ברזל המגיעות לחלקו של ישראל כשיהיו להן ולדות בכורות (ינתנו לכהן) דהיינו רביעית לצאן ברזל ינתן לכהן:

    העמיד ולדות תחת אמותיהםשפתח לו פתח לעובד כוכבים להיות לו כח בולדות ואמר לו אם ימותו הבהמות תטול הולדות המגיעות לחלקי ויהיו תחת ידי באותן דמים עד אותו זמן עצמו:

    וולדותיהןהשתא אלימא יד עובד כוכבים ושייכא בדור אחר טפי הלכך ולדות של אותן ולדות שהן ולדי ולדות לצאן הברזל פטורין דשייכא בהו יד עובד כוכבים וכשיהא להם בכור לא ינתן לכהן:

    שאחריותן לעובד כוכביםדלעולם כל מה דמשכח עובד כוכבים תפיס:

    גמ' כיון דלא נקטהעובד כוכבים זוזי ברשותיה דעובד כוכבים קיימי:

    דמקבל קיימאדמקבל זוזי הוא דאיחייב להו והאי דשקיל נותן חצי ולדות בשכר המתנת מעות קא שקיל להו דאי ברשות מרה קיימי אמאי רבית הוא ברשותא דמריה אשבח ולדות:

    מתני' בדקביל עליההעובד כוכבים אונסא וזולא:

    אי דקביל עליה אונסא וזולא צאן ברזל קרית ליהבתמיה הא צאן ברזל לא הוי אלא במקבל עליה המקבל אונסא דלהכי קרית ליה ברזל קשה ואינו נפחת כך זה הנותן לא יפחות מדמיו:

    ועוד מאי פסקאבתמיה. כלומר פסקה למילתא דיש חילוק בין צאן ברזל לצאן ברזל:

    אדתני סיפאדהתם אבל מקבלין כו':

    אלאהא והא דלא קביל עליה מרא אונסא וזולא אלא על המקבל יהא הכל:

    והכא גבי בכורהלאו משום דהוי ברשותו של עובד כוכבים אלא משום דמשכון הוי גביה:

    אמר רב הונא וולדן של צאן ברזל פטורים כו'כדפריש' גבי מתני' וארישא קאי:

    רב יהודה אמר ולדי ולדות נמי פטוריןודור ד' לצאן ברזל אינו נותן לכהן אלא דור ה'. ולקמן פריך ליה ממתני':

    טעמא דהעמידשהחזיק כחו של עובד כוכבים הא לא העמיד לא מיפטרי ולדי ולדות של צאן ברזל:

    והא קמ"לדאע"ג דהעמיד דאורחיה דעובד כוכבים למיזל ולמיתפס בנה כלומר סד"א כיון שחוזר כח עובד כוכבים בולדות אימא יהיו פטורין לעולם קמ"ל אפילו הכי ולדות של אותן ולדות שהן ולדי ולדות לצאן ברזל פטורין וולדי ולדות של ולדות חייבין כאילו לא העמיד:

    תנן רבן גמליאל אומר כו'וקס"ד דר"ג ארישא קאי:

    בשלמא לרב יהודה דאמר נחית ת"קלמיפטר דרי דשתי דורות לצאן ברזל פוטר ת"ק:

    בכורות 16 עמוד ב

    1ולדותיהן פטורין, ולדי ולדותיהן חייבין. העמיד ולדותיהן תחת אמותיהן ולדי ולדות פטורין, וולדי וולדי וולדות חייבים. רשב"ג אומר: אפילו עד עשרה פטורים, שאחריותן לעובד כוכבים׃

    2רחל שילדה מין עז, ועז שילדה מין רחל פטורה מן הבכורה, ואם יש בו מקצת סימנין חייב.

    Gemara

    3למימרא, דכיון דלא נקט מרא זוזי ברשותא דמרא קיימא?

    4ורמינהו: אין מקבלין צאן ברזל מישראל מפני שהוא רבית, אלמא ברשותא דמקבל קיימא!

    5אמר אביי: לא קשיא, הא דקביל עליה אונסא וזולא, והא דלא קביל עליה אונסא וזולא.

    6אמר ליה רבא: דקביל עליה אונסא וזולא, ״צאן ברזל״ קרית ליה? ועוד, מאי פסקא?

    7ועוד, אדתני סיפא אבל מקבלין צאן ברזל מן העובד כוכבים ליפלוג וליתני בדידה: בד"א דלא קביל עליה אונסא וזולא, אבל קביל עליה אונסא וזולא שפיר דמי!

    8אלא אמר רבא: אידי ואידי דלא קביל עליה אונסא וזולא, והכא גבי בכורה היינו טעמא, דאילו אתי עובד כוכבים בעי זוזי ולא יהיב ליה תפיס לה לבהמה, ואי לא משכח לה לבהמה תפיס ולדות דידה, והרי יד עובד כוכבים באמצע, וכל יד עובד כוכבים באמצע פטורה מן הבכורה.

    9העמיד ולדותיהן תחת אמותיהן ולדי ולדות פטורים. א"ר הונא: ולדות פטורין, וולדי ולדותיהן חייבין. ורב יהודה אמר: ולדי ולדות נמי פטורין, וולדי ולדי ולדות חייבין.

    10תנן: העמיד ולדות תחת אמותיהן ולדי ולדות פטורין. טעמא דהעמיד, הא לא העמיד לא. תיובתא דרב יהודה!

    11אמר לך רב יהודה: הוא הדין, אע"ג דלא העמיד, והא קמ"ל אפילו העמיד נמי.

    12דאורחיה דעובד כוכבים למיתפס בנה, והוי כמי דלא העמיד ולדי ולדות פטורין, וולדי ולדי ולדות חייבין.

    13תנן: רבן שמעון בן גמליאל אומר: אפי' עד עשרה דורות פטורין, שאחריותן לעובד כוכבים בשלמא לרב יהודה דאמר: נחית תנא קמא לדרי׃

    Tosafot

    העמיד ולדות תחת אמותיהןפירש הקונטרס שפתח לו הפתח להיות לו כח בולדות ואמר לו אם ימותו הבהמות תטול הולדות המגיעות לחלקי ויהא תחת ידי באותן דמים ובפירוש משמע בגמרא כמו שפירשתי לשם אבל בתוספתא קתני מתו האמהות והעמיד הולדות:

    אין מקבלין צאן ברזל מישראל מפני שהוא רביתבפרק איזהו נשך (ב"מ דף ע:) פירש"י רבית ששם אותם עליו במעות וכל זמן שאין נותן מעותיו חולקין השכר ואע"ג דמשנה יתירא היא דהא תנא ליה אין מושיבין חנווני למחצית שכר וכל שכן הכא שקבל כל האחריות עליו נקט ליה משום סיפא מקבלין צאן ברזל מן העובד כוכבים עכ"ל וסיפא אתא לאשמועינן היתר רבית מן העובד כוכבים כדקתני לווין מהם ומלוין להן ברבית וקשה לפ"ה מאי פריך הכא ואי ס"ד ברשותא דמרא קיימא אמאי הוי רבית ברשותא דמרי קמשבח מאי קשיא מ"מ רבית דרבנן היא דכיון שכל אחריות על המקבל מלוה היא ונוטל חצי השבח בשכר המלוה אלא דלא הוי רבית דאורייתא כיון דאם לא יבא השבח לא יטול כלום כמו בלא נכייתא שהיא רבית דרבנן ונראה כמו שפי' ר"ת שהיא רבית דאורייתא שפסק דמים על הצאן ופסק דמי השבח וקבל עליו לתת בכל שנה ושנה בין יהא שם שבח בין לא יהיה ורבית גמורה היא דהיינו רבית קצוצה ויש לומר דהכא תניא ואע"ג דתנא רישא היינו דחנווני שהוא רבית דרבנן והכא קמ"ל דההיא רבית דאורייתא היא כדקתני מפני שהוא רבית כלומר רבית דאורייתא ומיהו אשכחן מפני שהוא רבית דרבנן דתנן בב"מ (דף סד:) המלוה את חברו לא ידור בחצרו חנם ולא ישכור ממנו בפחות מפני שהוא רבית דפר"ת דלא איירי במשכנתא מדלא קתני המלוה על חצרו ועוד דשרי להשכיר בפחות כמו שדה וכרם דשרו בנכייתא משום דזימנין ליכא שבחא כלל ובית נמי זימנין דאיכא תיוהא שנופל או נשרף ופר"ת שהלוהו הלואה גמורה ולא על חצרו ואין זה רבית דאורייתא ולא בתורת רבית משאיל ומשכיר לו בפחות ומוחל ולפ"ה נמי נהי דלא ידור בחצרו חנם הוי רבית דאורייתא כמו בתי חומה דהוי רבית דאורייתא מה שמשכיר בפחות מיהא מסתבר דלא הוי דאורייתא ומיהו האי מפני שהוא רבית דהכא דאורייתא קאמר דאי לאו הכי מאי קמ"ל וכפי' ר"ת משמע בירושלמי דקאמר איזהו צאן ברזל היו לו ק' צאן אומר לו הרי הן עשויות עליך בק' דינרין של זהב ולדות חלב וגיזות שלך ואם מתו חייב אתה באחריותן ואתה מעלה לי סלע בכל אחת ואחת משלך באחרונה אסור משמע בהדיא ששם עליו השבח והקרן ואי לא מתני' דרבית לא הוה קשה ליה מתני' דהכא אמאי פטורין מן הבכורה דשפיר חשיבי ברשות עובד כוכבים כיון דאי לא יהיב זוזי תפיס לבהמה ואם לא משכח בהמה תפיס ולד שהכל משועבד לו מחמת קרן אבל למאי דחשבינן רבית דאורייתא קשה דא"כ יצא מרשות בעלים לגמרי כשאר מלוה ורבא מסיק דהא דפטורה מן הבכורה לא משום דקיימא לה ברשות מרה אלא משום דחשיב יד עובד כוכבים באמצע מכח שעבוד שיש לו כדמפרש ואזיל וא"ת מאי שנא מבהמת ארנונא דחייבת בבכורה ללישנא קמא דרבא פ"ק דפסחים (דף ו.) היכא דמצי ישראל לסלוקיה בזוזי והכא נמי אי יהיב ליה זוזי לא תפיס לולד וי"ל התם עיקר בהמה של ישראל מתחלה אלא שמשועבדת היא לארנונא וכיון דאפשר לסלוקיה בזוזי לא יצאה מרשות ישראל ולא חשיב יד עובד כוכבים באמצע אבל הכא דמתחלה של עובד כוכבים כ"ז שיש לעובד כוכבים כח זה דאי לא יהיב זוזי תפיס לבהמה לא יצאה מרשות עובד כוכבים ומקרי יד עובד כוכבים באמצע שלא נסתלקה ידו לגמרי:

    טעמא דהעמיד הא לא העמיד לא תיובתא דרב יהודהתימה דלקמן פריך לרב יהודה ממתני' דקתני בהדיא המקבל צאן ברזל מן העובד כוכבים ולדות פטורין מן הבכורה וולדי ולדות חייבין ומשני אימא הן וולדותיהן פטורין פירוש הן הולדות של צאן ברזל וולדותיהן הן וולדי ולדות פטורין מליתן בנם לכהן שהוא רביעי דצאן ברזל ואף על גב דלא קתני הן במתניתין צריך לומר דפשיטא ליה דולדות של צאן ברזל הן כצאן ברזל עצמן ולא אצטריך ליה במתניתין תו למיתני ואם כן גם כאן אמאי לא מפרש כן דכשמתו האמהות והעמיד הולדות תחת אמותיהן נעשו הולדות עצמן צאן ברזל וכי קתני ולדי ולדות פטורין היינו ולד ולדי ולדות שנפרש הן היינו ולדי ולדות וולדותיהן (פטורין) [היינו ולד ולדי ולדותיהן פטורין] הא לא העמיד חייבין וי"ל דלכך פי' בקונטרס במתני' העמיד לאו ממש שמתו האמהות והעמיד הולדות תחתיהן אלא שפתח לו פתח לעובד כוכבים שאם ימותו האמהות יהיו ולדות תחתיהן ועוד יש לומר דאפילו איירי במתו כדמשמע בתוספתא אין זה העמדה גמורה שלא עשה לו שום קנין בולדות אלא הסמיכו עליהן בדיבור בעלמא:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמ' והכא גבי בכורה היינו כו' למתפס בנה הוי כמי דלא העמיד כו' כצ"ל:

    בפרש"י בד"ה כיון דלא נקיט העובד כוכבים זוזי ברשותיה דעובד כוכבים קיימי הס"ד ואח"כ מ"ה דמקבל קיימי דמקבל זוזי הוא כו' ובד"ה טעמא דהעמיד שהחזיק כו' של צאן ברזל הס"ד ואח"כ מ"ה והא קמ"ל כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה אין מקבלין כו' מ"מ ריבית דרבנן הוא דכיון שכל אחריות על המקבל כו' עכ"ל פסיקא להו לפי סברת המקשה נמי כל האחריות על המקבל והוא מבואר בתוס' דפ' איזהו נשך ע"ש וק"ל:

    בא"ד דהיינו ריבית קצוצה וי"ל דהכא תני ואע"ג כו' דתנן המלוה חבירו כו' ופר"ת שהלוה הלואה כו' צאן ברזל היה לו ק' צאן אומר כו' בק' דינרין של זהב ולדות חלב וגיזות כו' דשפיר חשיבי מכח שיעבוד שיש לו כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה טעמא דהעמיד כו' דלא קתני הן במתניתין כו' לא אצטריך ליה במתניתין תו למתני כו' וכי קתני ולד ולדות פטורין כו' שנפרש הן היינו ולד ולדות ולד ולדות פטורין היינו כו' כצ"ל:

    Babylonian Talmud · folio map

    Bekhorot 16b

    Bekhorot 16b. The full printed text of this folio side — 13 numbered segments, about 262 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    ולדותיהן פטורין מן הבכורה:

    ולדותיהן של אותן צאן ברזל כשיגדלו ויבכרו יפטרו מן הבכורה. וטעמא מפרש בגמ' דכיון דאי לא יהיב ליה זוזי לעובד כוכבים תפיס בהמה ואי לא משכח בהמה תפיס ולדות אישתכח דשייכא יד עובד כוכבים באמן:

    וולדי ולדות חייבין ולדי ולדות של צאן ברזל המגיעות לחלקו של ישראל כשיהיו להן ולדות בכורות (ינתנו לכהן) דהיינו רביעית לצאן ברזל ינתן לכהן:

    העמיד ולדות תחת אמותיהם שפתח לו פתח לעובד כוכבים להיות לו כח בולדות ואמר לו אם ימותו הבהמות תטול הולדות המגיעות לחלקי ויהיו תחת ידי באותן דמים עד אותו זמן עצמו:

    וולדותיהן השתא אלימא יד עובד כוכבים ושייכא בדור אחר טפי הלכך ולדות של אותן ולדות שהן ולדי ולדות לצאן הברזל פטורין דשייכא בהו יד עובד כוכבים וכשיהא להם בכור לא ינתן לכהן:

    שאחריותן לעובד כוכבים דלעולם כל מה דמשכח עובד כוכבים תפיס:

    גמ' כיון דלא נקט העובד כוכבים זוזי ברשותיה דעובד כוכבים קיימי:

    דמקבל קיימא דמקבל זוזי הוא דאיחייב להו והאי דשקיל נותן חצי ולדות בשכר המתנת מעות קא שקיל להו דאי ברשות מרה קיימי אמאי רבית הוא ברשותא דמריה אשבח ולדות:

    12 more comments on this page.

    Rashi on Bekhorot 16b · Sefaria

    Tosafot

    העמיד ולדות תחת אמותיהן פירש הקונטרס שפתח לו הפתח להיות לו כח בולדות ואמר לו אם ימותו הבהמות תטול הולדות המגיעות לחלקי ויהא תחת ידי באותן דמים ובפירוש משמע בגמרא כמו שפירשתי לשם אבל בתוספתא קתני מתו האמהות והעמיד הולדות:

    אין מקבלין צאן ברזל מישראל מפני שהוא רבית בפרק איזהו נשך (ב"מ דף ע:) פירש"י רבית ששם אותם עליו במעות וכל זמן שאין נותן מעותיו חולקין השכר ואע"ג דמשנה יתירא היא דהא תנא ליה אין מושיבין חנווני למחצית שכר וכל שכן הכא שקבל כל האחריות עליו נקט ליה משום סיפא מקבלין צאן ברזל מן העובד כוכבים עכ"ל וסיפא אתא לאשמועינן היתר רבית מן העובד כוכבים כדקתני לווין מהם ומלוין להן ברבית וקשה לפ"ה מאי פריך הכא ואי ס"ד ברשותא דמרא קיימא אמאי הוי רבית ברשותא דמרי קמשבח מאי קשיא מ"מ רבית דרבנן היא דכיון שכל אחריות על המקבל מלוה היא ונוטל חצי השבח בשכר המלוה אלא דלא הוי רבית דאורייתא כיון דאם לא יבא השבח לא יטול כלום כמו בלא נכייתא שהיא רבית דרבנן ונראה כמו שפי' ר"ת שהיא רבית דאורייתא שפסק דמים על הצאן ופסק דמי השבח וקבל עליו לתת בכל שנה ושנה בין יהא שם שבח בין לא יהיה ורבית גמורה היא דהיינו רבית קצוצה ויש לומר דהכא תניא ואע"ג דתנא רישא היינו דחנווני שהוא רבית דרבנן והכא קמ"ל דההיא רבית דאורייתא היא כדקתני מפני שהוא רבית כלומר רבית דאורייתא ומיהו אשכחן מפני שהוא רבית דרבנן דתנן בב"מ (דף סד:) המלוה את חברו לא ידור בחצרו חנם ולא ישכור ממנו בפחות מפני שהוא רבית דפר"ת דלא איירי במשכנתא מדלא קתני המלוה על חצרו ועוד דשרי להשכיר בפחות כמו שדה וכרם דשרו בנכייתא משום דזימנין ליכא שבחא כלל ובית נמי זימנין דאיכא תיוהא שנופל או נשרף ופר"ת שהלוהו הלואה גמורה ולא על חצרו ואין זה רבית דאורייתא ולא בתורת רבית משאיל ומשכיר לו בפחות ומוחל ולפ"ה נמי נהי דלא ידור בחצרו חנם הוי רבית דאורייתא כמו בתי חומה דהוי רבית דאורייתא מה שמשכיר בפחות מיהא מסתבר דלא הוי דאורייתא ומיהו האי מפני שהוא רבית דהכא דאורייתא קאמר דאי לאו הכי מאי קמ"ל וכפי' ר"ת משמע בירושלמי דקאמר איזהו צאן ברזל היו לו ק' צאן אומר לו הרי הן עשויות עליך בק' דינרין של זהב ולדות חלב וגיזות שלך ואם מתו חייב אתה באחריותן ואתה מעלה לי סלע בכל אחת ואחת משלך באחרונה אסור משמע בהדיא ששם עליו השבח והקרן ואי לא מתני' דרבית לא הוה קשה ליה מתני' דהכא אמאי פטורין מן הבכורה דשפיר חשיבי ברשות עובד כוכבים כיון דאי לא יהיב זוזי תפיס לבהמה ואם לא משכח בהמה תפיס ולד שהכל משועבד לו מחמת קרן אבל למאי דחשבינן רבית דאורייתא קשה דא"כ יצא מרשות בעלים לגמרי כשאר מלוה ורבא מסיק דהא דפטורה מן הבכורה לא משום דקיימא לה ברשות מרה אלא משום דחשיב יד עובד כוכבים באמצע מכח שעבוד שיש לו כדמפרש ואזיל וא"ת מאי שנא מבהמת ארנונא דחייבת בבכורה ללישנא קמא דרבא פ"ק דפסחים (דף ו.) היכא דמצי ישראל לסלוקיה בזוזי והכא נמי אי יהיב ליה זוזי לא תפיס לולד וי"ל התם עיקר בהמה של ישראל מתחלה אלא שמשועבדת היא לארנונא וכיון דאפשר לסלוקיה בזוזי לא יצאה מרשות ישראל ולא חשיב יד עובד כוכבים באמצע אבל הכא דמתחלה של עובד כוכבים כ"ז שיש לעובד כוכבים כח זה דאי לא יהיב זוזי תפיס לבהמה לא יצאה מרשות עובד כוכבים ומקרי יד עובד כוכבים באמצע שלא נסתלקה ידו לגמרי:

    טעמא דהעמיד הא לא העמיד לא תיובתא דרב יהודה תימה דלקמן פריך לרב יהודה ממתני' דקתני בהדיא המקבל צאן ברזל מן העובד כוכבים ולדות פטורין מן הבכורה וולדי ולדות חייבין ומשני אימא הן וולדותיהן פטורין פירוש הן הולדות של צאן ברזל וולדותיהן הן וולדי ולדות פטורין מליתן בנם לכהן שהוא רביעי דצאן ברזל ואף על גב דלא קתני הן במתניתין צריך לומר דפשיטא ליה דולדות של צאן ברזל הן כצאן ברזל עצמן ולא אצטריך ליה במתניתין תו למיתני ואם כן גם כאן אמאי לא מפרש כן דכשמתו האמהות והעמיד הולדות תחת אמותיהן נעשו הולדות עצמן צאן ברזל וכי קתני ולדי ולדות פטורין היינו ולד ולדי ולדות שנפרש הן היינו ולדי ולדות וולדותיהן (פטורין) [היינו ולד ולדי ולדותיהן פטורין] הא לא העמיד חייבין וי"ל דלכך פי' בקונטרס במתני' העמיד לאו ממש שמתו האמהות והעמיד הולדות תחתיהן אלא שפתח לו פתח לעובד כוכבים שאם ימותו האמהות יהיו ולדות תחתיהן ועוד יש לומר דאפילו איירי במתו כדמשמע בתוספתא אין זה העמדה גמורה שלא עשה לו שום קנין בולדות אלא הסמיכו עליהן בדיבור בעלמא:

    Tosafot on Bekhorot 16b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמ' והכא גבי בכורה היינו כו' למתפס בנה הוי כמי דלא העמיד כו' כצ"ל:

    בפרש"י בד"ה כיון דלא נקיט העובד כוכבים זוזי ברשותיה דעובד כוכבים קיימי הס"ד ואח"כ מ"ה דמקבל קיימי דמקבל זוזי הוא כו' ובד"ה טעמא דהעמיד שהחזיק כו' של צאן ברזל הס"ד ואח"כ מ"ה והא קמ"ל כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה אין מקבלין כו' מ"מ ריבית דרבנן הוא דכיון שכל אחריות על המקבל כו' עכ"ל פסיקא להו לפי סברת המקשה נמי כל האחריות על המקבל והוא מבואר בתוס' דפ' איזהו נשך ע"ש וק"ל:

    בא"ד דהיינו ריבית קצוצה וי"ל דהכא תני ואע"ג כו' דתנן המלוה חבירו כו' ופר"ת שהלוה הלואה כו' צאן ברזל היה לו ק' צאן אומר כו' בק' דינרין של זהב ולדות חלב וגיזות כו' דשפיר חשיבי מכח שיעבוד שיש לו כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה טעמא דהעמיד כו' דלא קתני הן במתניתין כו' לא אצטריך ליה במתניתין תו למתני כו' וכי קתני ולד ולדות פטורין כו' שנפרש הן היינו ולד ולדות ולד ולדות פטורין היינו כו' כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Bekhorot 16b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Bekhorot, daf 16, Amud Bet, about 262 words in 13 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 13 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 125 words

      Opens “ולדותיהן פטורין, ולדי ולדותיהן חייבין. העמיד ולדותיהן…”

    2. Segment 217 words

      Opens “רחל שילדה מין עז, ועז שילדה מין…”

    3. Segment 310 words

      Opens “גמ׳ למימרא, דכיון דלא נקט מרא זוזי…”

    4. Segment 413 words

      Opens “ורמינהו: אין מקבלין צאן ברזל מישראל מפני…”

    5. Segment 515 words

      Opens “אמר אביי: לא קשיא, הא דקביל עליה…”

      Named: אביי.

    6. Segment 614 words

      Opens “אמר ליה רבא: דקביל עליה אונסא וזולא,…”

      Named: רבא.

    7. Segment 726 words

      Opens “ועוד, אדתני סיפא אבל מקבלין צאן ברזל…”

    8. Segment 848 words

      Opens “אלא אמר רבא: אידי ואידי דלא קביל…”

      Named: רבא.

    9. Segment 925 words

      Opens “העמיד ולדותיהן תחת אמותיהן ולדי ולדות פטורים.…”

      Named: רב יהודה.

    10. Segment 1017 words

      Opens “תנן: העמיד ולדות תחת אמותיהן ולדי ולדות…”

      Named: רב יהודה.

    11. Segment 1114 words

      Opens “אמר לך רב יהודה: הוא הדין, אע"ג…”

      Named: רב יהודה.

    12. Segment 1216 words

      Opens “דאורחיה דעובד כוכבים למיתפס בנה, והוי כמי…”

    13. Segment 1322 words

      Opens “תנן: רבן שמעון בן גמליאל אומר: אפי'…”

      Named: רב יהודה, רבן שמעון.

    Sages named on this page

    • Rabban Shimon ben Gamliel [III] · Third Generation of Tannaim

      Rabban Shimon ben Gamliel III was a prominent Tanna, son of Rabban Gamliel of Yavneh and father of Rabbi Yehudah HaNasi.

      Source: Bekhorot 16b · Segment 13 — “תנן: רבן שמעון בן גמליאל אומר: אפי' עד עשרה…

    • Rabbi Huna · Amoraim · Second Generation Amoraim

      Rabbi Huna, a preeminent student of Rav, led the Sura Yeshiva for forty years.

      Source: Bekhorot 16b · Segment 9 — “העמיד ולדותיהן תחת אמותיהן ולדי ולדות פטורים.

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Bekhorot 16b · Segment 5 — “אמר אביי: לא קשיא, הא דקביל עליה אונסא וזולא,…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Bekhorot 16b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026