Talmud Builders

    Bekhorot 30a

    Back to index

    English translation — Bekhorot 30a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1fat of the kidney adjacent to the thigh, which is forbidden, in place of fat of the intestines, which is permitted. Rava penalized him and prohibited him even from selling nuts. Rav Pappa said to Rava: In accordance with which opinion in the mishna is your ruling? It must be in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. If it is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, then you should prohibit this butcher from selling even water and salt.

    2Rava replied: Actually, my ruling is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who holds that one is suspected only about those items that are related to the prohibition in question. And we are in fact penalizing him with regard to items related to the prohibition itself. How so? Ordinary children are enticed by nuts, and that individual went and misled the children of butchers and enticed them with nuts, and they brought him fat of the kidney that is adjacent to the thigh, and he sold it as though it were fat of the intestines.

    3MISHNA: One who is suspect with regard to the Sabbatical Year is not suspect with regard to tithes; and likewise, one who is suspect with regard to tithes is not suspect with regard to the Sabbatical Year. One who is suspect with regard to this, the Sabbatical Year, or with regard to that, tithes, is suspect with regard to selling ritually impure foods as though they were ritually pure items. But there are those who are suspect with regard to ritually pure items who are not suspect with regard to this, the Sabbatical Year, nor with regard to that, tithes. This is the principle with regard to these matters: Anyone who is suspect with regard to a specific matter may neither adjudicate cases nor testify in cases involving that matter.

    4GEMARA: The mishna teaches that one who is suspect with regard to the Sabbatical Year is not suspect with regard to tithes. The Gemara asks: What is the reason? One is not required to eat produce of the Sabbatical Year within the wall of Jerusalem, and therefore he treats it lightly. As for second tithe, since one is required to eat it only within the wall of Jerusalem, it is possible that it seems more stringent for him, and therefore he is not suspect, despite the suspicions with regard to produce of the Sabbatical Year.

    5The mishna teaches: One who is suspect with regard to tithe is not suspect with regard to the Sabbatical Year. The Gemara asks: What is the reason? The Gemara answers: Since there is redemption for tithes, one might treat them lightly. As for produce of the Sabbatical Year, since it is always prohibited to him and there is no redemption of it, it is possible that it seems more stringent for him, and therefore he is not suspect.

    6The mishna teaches: One who is suspect with regard to this, the Sabbatical Year, or with regard to that, tithes, is suspect with regard to selling ritually impure foods as though they were ritually pure items. The Gemara explains: Since he is suspect with regard to matters that apply by Torah law, all the more so that he is suspect with regard to matters that are by rabbinic law. Eating non-sacred food in a state of ritual purity is an ordinance of the Sages; it does not apply by Torah law. Consequently, he is certainly not trusted with regard to that matter.

    7The mishna teaches: But there are those who are suspect with regard to ritually pure items who are not suspect with regard to this, the Sabbatical Year, or with regard to that, tithes. The Gemara asks: What is the reason? Granted, he is suspect with regard to prohibitions that are by rabbinic law, but he is not suspect with regard to prohibitions that are by Torah law. And the Gemara raises a contradiction from a baraita : If one is trusted with regard to ritually pure items he is trusted with regard to produce of the Sabbatical Year. It can be inferred from here that if he is suspect with regard to ritually pure items he is likewise suspect with regard to produce of the Sabbatical Year.

    8Rabbi Ilai says: The mishna is referring to a case where they saw him practicing stringencies with regard to produce of the Sabbatical Year and tithes privately, within his home. Since he himself is known to be trustworthy in these matters in private, he is not suspected of violating these prohibitions in his business, despite his lack of trustworthiness with regard to ritual purity.

    9Rabbi Yannai, son of Rabbi Yishmael, said that there is an alternative answer: The baraita is referring to a case where one was suspect with regard to both ritually pure items and produce of the Sabbatical Year, and he came before the Sages and accepted upon himself that he would observe both of them, and afterward he was suspected with regard to one of them. The reason for the halakha here is that we say: Since he is suspect with regard to this one of them, he is also suspect with regard to the other one. Although one of the prohibitions is more stringent than the other, the court has seen that he cannot be trusted to keep his word about either of them.

    10§ The mishna teaches: One who is suspect with regard to the Sabbatical Year is not suspect with regard to tithes. Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: This is the statement of Rabbi Akiva, the unattributed. Most unattributed statements of tanna’im were formulated by Rabbi Akiva’s students and reflect his opinions. But the Rabbis say: One who is suspect with regard to produce of the Sabbatical Year is suspect with regard to tithe.

    11The Gemara asks: Who are the Sages referred to here as the Rabbis? It is Rabbi Yehuda, as in Rabbi Yehuda’s locale they considered produce of the Sabbatical Year an especially stringent prohibition. Therefore, if a resident of that place was suspect with regard to the Sabbatical Year, he was certainly not trusted with regard to tithes. As in that locale, if a certain person would call another: A convert, son of a female convert, wishing to insult him, that person would say to him in reply: I have a blessing coming to me, as I do not eat produce of the Sabbatical Year like you do. This indicates that the accusation of eating produce of the Sabbatical Year was a great insult, since they treated the Sabbatical Year stringently.

    12There are those who say that Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: This is the statement of Rabbi Akiva, the unattributed. But the Rabbis say: One who is suspect with regard to tithe is suspect with regard to produce of the Sabbatical Year. And who are the Sages referred to here as the Rabbis? It is Rabbi Meir, who says: One who is suspect with regard to one matter is suspect with regard to the entire Torah.

    13The Gemara relates that Rabbi Yona and Rabbi Yirmeya, who were students of Rabbi Zeira, disagreed about this matter. And some say that it was Rabbi Yona and Rabbi Zeira, students of Rabbi Yoḥanan, who disagreed. One said: But the Rabbis say that one who is suspect with regard to produce of the Sabbatical Year

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    תרבא דאטמאחלב הכליות שעל הירך:

    במר דכנתאבחזקת חלב טהור הנקרא כנתא ובלע"ז אנטריי"ל כמו הדרא דכנתא דאמרינן בשחיטת חולין (דף מח:):

    לעולם כרבי שמעוןדלא קניס אלא במידי דדמי לאיסורא ובאיסורא גופיה במידי דעביד איסורא דהיינו אמגוזי:

    גרו באמגוזיגרורים ומשוכים אחר אגוזים:

    ומשבש לבני טבחיםמטעה אותם באגוזים ושוכרן לבני הטבחים ומביאין לו החלב שגונבין אותו מאביהן והוא מוכרו במר דכנתא:

    מתני' אינו חשוד על המעשרותולוקחין ממנו תבואה בשאר שני שבוע ואין צריכים לעשר ודאי אלא דמאי. וטעמא דכולה מתני' מפרש בגמ':

    גמ' בעי חומהדאינו יכול לאכול מעשר שני אלא לפנים מחומת ירושלים דכתיב (דברים י״ד:כ״ג) ואכלת לפני ה' אלהיך וגו':

    הטהרותדרבנן נינהו שיהא אדם אוכל חולין בטהרה:

    הא חשודעל הטהרות חשוד על השביעית:

    מתניתיןדקתני אין חשוד כגון שראינוהו שנוהג דין מעשרות ושביעית בצינעא בתוך ביתו דליכא למימר לפנים הוא עושה כיון דבצינעא קא עביד:

    רבי ינאי אמרברייתא דדייקינן מינה הא חשוד כגון דהוה חשוד אתרוייהו אשביעית ואטהרות וקביל אתרוייהו שיזהר על שניהם:

    זו דברי רבי עקיבאדחשוד על השביעית אינו חשוד על המעשר:

    שביעית חמירא להווכיון דחשוד אשביעית כ"ש אמעשרות:

    דההוא דהוה קרי לחבריהבאתריה דרבי יהודה:

    דיירא בר דיירתאגר בן גיורת:

    תיתי לישכר טוב שלא אכלתי פירות שביעית כוותך. יש מפרשים רבי עקיבא סתימתאה דאמרינן בסנהדרין באלו הן הנחנקין (סנהדרין דף פו.) סתם משנה רבי מאיר סתם ברייתא רבי נתן וכולהו אליבא דרבי עקיבא ולאו מילתא היא דהא בכמה דוכתין אמרינן רבי מנחם סתימתאה רבי שמעון סתימתאה אלא רוב משניות איכא בהש"ס סתומות אליבא דר' עקיבא:

    בכורות 30 עמוד א

    1תרבא דאטמא במר דכנתא, קנסיה רבא לזבוני אפי' אמגוזי. אמר ליה רב פפא לרבא: כמאן? כרבי יהודה? אי כרבי יהודה, אפי' מים ומלח נמי!

    2לעולם ר' שמעון, ובאיסורא דגופיה קנסינן ליה. סתם דרדקי גרו באמגוזי, ואזיל ומשבש לבני טבחי, וגרי להו באמגוזי, ומייתו ליה תרבא דאטמא, ומזבין ליה במר דכנתא.

    Mishna

    3החשוד על השביעית אינו חשוד על המעשרות, החשוד על המעשרות אינו חשוד על השביעית. החשוד על זה ועל זה חשוד על הטהרות, ויש שהוא חשוד על הטהרות ואינו חשוד לא על זה ולא על זה. זה הכלל: החשוד על דבר לא דנו ולא מעידו.

    Gemara

    4מאי טעמא? שביעית לא בעיא חומה, מעשר כיון דבעי חומה, חמיר ליה.

    5החשוד על המעשר. מאי טעמא? מעשר אית ליה פדיון, שביעית כיון דקא מיתסרא ליה ולית ליה פדיון חמירא ליה.

    6החשוד על זה ועל זה. כיון דחשיד אדאורייתא, כ"ש אדרבנן.

    7ויש חשוד על הטהרות. מאי טעמא? נהי אדרבנן חשיד, אדאורייתא לא חשיד. ורמינהי: נאמן על הטהרות נאמן על שביעית, הא חשיד חשיד!

    8א"ר אילעי: מתני' כשראינוהו שנוהג בצינעא בתוך ביתו.

    9ר' ינאי ברבי ישמעאל אמר: כגון דהוה חשיד לתרוייהו, ואתא קמי רבנן וקביל אתרוייהו, והדר איחשד אחד מינייהו, דאמרינן: מיגו דחשיד אהא חשיד נמי אאידך.

    10אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: זו דברי ר' עקיבא סתימתאה, אבל חכמים אומרים: חשוד על השביעית חשוד על המעשר.

    11מאן חכמים? רבי יהודה, דבאתריה דר' יהודה שביעית חמירא להו, דההוא דהוה קרי ליה לחבריה ״דיירא בר דיירתא״, א"ל תיתי לי דלא אכלי פירות שביעית כוותך.

    12איכא דאמרי, אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: זו דברי ר' עקיבא סתימתאה, אבל חכמים אומרים: חשוד על המעשר חשוד על השביעית. ומאן חכמים? רבי מאיר היא, דאמר: חשוד לדבר אחד הוי חשוד לכל התורה כולה.

    13רבי יונה ור' ירמיה תלמידי ר' זעירא, ואמרי לה ר' יונה ור' זעירא תלמידי ר' יוחנן, חד אמר: אבל חכ"א חשוד על השביעית׃

    Tosafot

    תרבא דאטמא במר דכנתאכך גריס רבינו תם פירוש מר בחילוף של כנתא כמו במר דשחוטה דבפרק גיד הנשה (חולין צד.) וכמו במר דפרזלא דבבא קמא (דף קיג:):

    מעשרות דבעו חומה חמיר ליהמכאן מדקדק רבינו תם בכ"מ שהזכיר מעשר אצל שביעית דמיירי בנותן מעשר שני לשם חולין כגון הרי אלו בחזקתן למעשר ולשביעית בפרק הנזקין (גיטין סא:) וכן אינו חושש לתבלין שבה לא משום שביעית ולא משום מעשר בפ"ק דחולין (דף ו.) ולשון מעשר נמי מוכיח כן דהיכא דאיירי בחששא דאינו מתוקן נקיט טבל או דמאי:

    הא חשוד חשודדמשמע ליה דלגופה לא איצטריך דפשיטא דכי נאמן על הטהרות דנאמן על השביעית כיון דנוהג מנהג פרושים שאוכל חולין בטהרה:

    מתני' כשראינוהו נוהג בצנעא בתוך ביתושנזהר מן השביעית משמע דעם הארץ סתמא חשוד אשביעית כמו אטהרות ותימה דבסוף הניזקין (גיטין סא.) קאמר מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא דמיקל באשת עם הארץ ומחמיר על החשודה על השביעית וקאמר רבא הכא במאי עסקינן בעם הארץ דרבי מאיר וטומאה וטהרה דרבנן ומדקתני גבי טומאה וטהרה עם הארץ סתם וגבי שביעית קתני החשודה משמע דסתם עמי הארץ חשידי אטהרות ולא חשידי אשביעית ומיהו מהא דשרי לבור ולטחון גבי עם הארץ דחשיד אטומאה וטהרה ולא אסרינן מטעם שביעית אין לדקדק כלום דדלמא בשאר שני שבוע איירי ההיא ולא בשביעית או בפירות הידועים שאינם של שביעית דה"נ איירי בפירות הידועים שהם מתוקנים לרבא דלית ליה שינוייא דאביי דרוב עמי הארץ מעשרין ועוד קשיא מכאן לפירוש ר"ת דמפרש בפ"ב דכתובות (דף כד.) גבי שלי חדש ושל חברי ישן דסתם עם הארץ אע"ג דחשידי אדמאי לא חשידי אשביעית וסותר פירוש רבינו שמואל דמפרש דחדש וישן דנקט משום שביעית וכי משני התם רוב עמי הארץ מעשרין רוצה לומר דהוא הדין בשביעית וכמה קושיות דמקשה רבינו תם על פי' רבינו שמואל כמו שפירש בכתובות ומפרש חדש וישן להשביח המקח בעלמא קאמר ולא לענין איסור והיתר והשתא לר' אילעא דחשוד אטהרות דרבנן חשוד אשביעית כל שכן סתם עמי הארץ דכי היכי דחשידי אדמאי דאורייתא חשידי נמי אשביעית ודוחק להעמיד סתם עם הארץ בכ"מ דלא חשיד אשביעית כשראינוהו נוהג בצינעא בתוך ביתו ועוד קשיא מהא דתנן במס' דמאי (פ"ג מ"ד) ומייתינן לה נמי בהניזקין (גיטין סא:) המוליך חטין לטוחן כותי או לטוחן ע"ה אינו חושש לא משום מעשר ולא משום שביעית משמע דסתם עמי הארץ חשידי אשביעית וי"ל משום כותי נקט שביעית אי נמי בודאי חשוד איירי וכן ההיא דהלוקח לולב מחבירו בשביעית דקאמר עלה בפ' לולב הגזול (סוכה לט.) דאין מוסרין דמי פירות שביעית לעם הארץ וכן הא דמייתי פרק קמא דחולין (דף ו.) הנותן לשכנתו עיסה לאפות וקדירה לבשל אינו חושש לשאור ולתבלין שבה לא משום שביעית ולא משום מעשר ואם אמר עשה לי משליכי חושש כו' כל הני מיירי בודאי חשוד וא"ת היכי מוכח מינה בחולין דגזרו על תערובות דמאי דלמא חשוד גרע מסתם עם הארץ לגבי מעשר ראשון כדמוכח בשילהי הנזקין (גיטין סא.) לאביי וי"ל דלרבא פריך שפיר דלא חמיר ליה:

    באתריה דרבי יהודה חמירא להו שביעיתולכך חשוד אמעשר ותימה דהא בפ"ק דשבת (דף יז:) אמרינן דבתרומה כיון דאפשר למיעבד כדשמואל דחטה אחת פוטרת את הכרי לא חשידי והכי נמי גבי מעשר שני לא הוה לן למיחשדיה כיון דאפשר למעבד כדשמואל דהקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה מחולל דהוא הדין מעשר שני ובשאלתות דרב אחאי הוא בהדיא על כרם רבעי שמחללין אותו על דבר מועט ומעשר שני ונטע רבעי דין אחד להם בכ"מ דקדש קדש גמרינן להו מהדדי כדאיתא בפרק שני דקדושין (דף נד:) ואפי' לכתחלה מסתבר דשרי כמו גבי הקדש במסכת ערכין (דף כט.) דשרי בזמן הזה גבי ההוא גברא דאחרימינהו לנכסיה והא דמוקי בפרק התקבל (גיטין דף סה.) ההיא דכיצד מערימין על מעשר שני במעשר בזמן הזה דרבנן היה יכול להקשות בזמן הזה מאי הערמה צריך לפטור מחומש והלא יכול לחלל לשוה מנה על שוה פרוטה אלא מסלק ליה בפירכא אחריתי ואמה העבריה בזמן הזה מי איכא וכן מעשים בכל יום שאנו מחללין כרם רבעי שוה מנה על שוה פרוטה וי"ל דלא דמי מעשר לתרומה דפעמים שאין לו פרוטה מזומנת לחלל עליה וגם אין לו כי אם מעט מעשר כנגד שוה פרוטה ואינו רוצה ליתן פרוטה כנגדו:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפירש"י בד"ה בעי חומה כו' ה' אלהיך וגו' הס"ד ובד"ה הא חשוד כו' על השביעית הס"ד ובד"ה זו דברי ר"ע דחשוד כו' על המעשר הס"ד כצ"ל:

    תוס' בד"ה תרבא כו' וכמו במר דפרזלא דב"ק כו' כצ"ל:

    בד"ה מעשרות כו' דמיירי בנותן מעשר שני לשם חולין כו' עכ"ל כצ"ל ומלת בנותן אינו מיושב דטפי הוה ל"ל במוכר דומיא דלעיל מוכר תרומה לשום כו' וק"ל:

    בד"ה הא חשוד חשוד כו' דלגופא לא אצטריך דפשיטא כו' עכ"ל ק"ק מי הכריח אותן לכך דא"נ לאו מלתא דפשיטא הוא מ"מ ה"ל למתני רבותא טפי דאפילו חשוד על הטהרות נאמן על שביעית וק"ל:

    בד"ה מתניתין בשראינוהו כו' לפי' ר"ת דמפרש בפ"ב כו' וכי משני התם רוב עמי כו' והיתר והשתא לרבי אלעאי כו' הד"א ולתבלין שבה לא משום שביעית ולא כו' בחולין דגזור על התערובת כו' ובד"ה באתריה דרבי יהודה כו' ונטע רבעי דין אחד להן כו' בפ"ב דקידושין כו' דמוקי בפרק התקבל כו' בזמן הזה מי איכא כו' כצ"ל:

    Babylonian Talmud · folio map

    Bekhorot 30a

    Bekhorot 30a. The full printed text of this folio side — 13 numbered segments, about 301 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    תרבא דאטמא חלב הכליות שעל הירך:

    במר דכנתא בחזקת חלב טהור הנקרא כנתא ובלע"ז אנטריי"ל כמו הדרא דכנתא דאמרינן בשחיטת חולין (דף מח:):

    לעולם כרבי שמעון דלא קניס אלא במידי דדמי לאיסורא ובאיסורא גופיה במידי דעביד איסורא דהיינו אמגוזי:

    גרו באמגוזי גרורים ומשוכים אחר אגוזים:

    ומשבש לבני טבחים מטעה אותם באגוזים ושוכרן לבני הטבחים ומביאין לו החלב שגונבין אותו מאביהן והוא מוכרו במר דכנתא:

    מתני' אינו חשוד על המעשרות ולוקחין ממנו תבואה בשאר שני שבוע ואין צריכים לעשר ודאי אלא דמאי. וטעמא דכולה מתני' מפרש בגמ':

    גמ' בעי חומה דאינו יכול לאכול מעשר שני אלא לפנים מחומת ירושלים דכתיב (דברים י״ד:כ״ג) ואכלת לפני ה' אלהיך וגו':

    הטהרות דרבנן נינהו שיהא אדם אוכל חולין בטהרה:

    8 more comments on this page.

    Rashi on Bekhorot 30a · Sefaria

    Tosafot

    תרבא דאטמא במר דכנתא כך גריס רבינו תם פירוש מר בחילוף של כנתא כמו במר דשחוטה דבפרק גיד הנשה (חולין צד.) וכמו במר דפרזלא דבבא קמא (דף קיג:):

    מעשרות דבעו חומה חמיר ליה מכאן מדקדק רבינו תם בכ"מ שהזכיר מעשר אצל שביעית דמיירי בנותן מעשר שני לשם חולין כגון הרי אלו בחזקתן למעשר ולשביעית בפרק הנזקין (גיטין סא:) וכן אינו חושש לתבלין שבה לא משום שביעית ולא משום מעשר בפ"ק דחולין (דף ו.) ולשון מעשר נמי מוכיח כן דהיכא דאיירי בחששא דאינו מתוקן נקיט טבל או דמאי:

    הא חשוד חשוד דמשמע ליה דלגופה לא איצטריך דפשיטא דכי נאמן על הטהרות דנאמן על השביעית כיון דנוהג מנהג פרושים שאוכל חולין בטהרה:

    מתני' כשראינוהו נוהג בצנעא בתוך ביתו שנזהר מן השביעית משמע דעם הארץ סתמא חשוד אשביעית כמו אטהרות ותימה דבסוף הניזקין (גיטין סא.) קאמר מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא דמיקל באשת עם הארץ ומחמיר על החשודה על השביעית וקאמר רבא הכא במאי עסקינן בעם הארץ דרבי מאיר וטומאה וטהרה דרבנן ומדקתני גבי טומאה וטהרה עם הארץ סתם וגבי שביעית קתני החשודה משמע דסתם עמי הארץ חשידי אטהרות ולא חשידי אשביעית ומיהו מהא דשרי לבור ולטחון גבי עם הארץ דחשיד אטומאה וטהרה ולא אסרינן מטעם שביעית אין לדקדק כלום דדלמא בשאר שני שבוע איירי ההיא ולא בשביעית או בפירות הידועים שאינם של שביעית דה"נ איירי בפירות הידועים שהם מתוקנים לרבא דלית ליה שינוייא דאביי דרוב עמי הארץ מעשרין ועוד קשיא מכאן לפירוש ר"ת דמפרש בפ"ב דכתובות (דף כד.) גבי שלי חדש ושל חברי ישן דסתם עם הארץ אע"ג דחשידי אדמאי לא חשידי אשביעית וסותר פירוש רבינו שמואל דמפרש דחדש וישן דנקט משום שביעית וכי משני התם רוב עמי הארץ מעשרין רוצה לומר דהוא הדין בשביעית וכמה קושיות דמקשה רבינו תם על פי' רבינו שמואל כמו שפירש בכתובות ומפרש חדש וישן להשביח המקח בעלמא קאמר ולא לענין איסור והיתר והשתא לר' אילעא דחשוד אטהרות דרבנן חשוד אשביעית כל שכן סתם עמי הארץ דכי היכי דחשידי אדמאי דאורייתא חשידי נמי אשביעית ודוחק להעמיד סתם עם הארץ בכ"מ דלא חשיד אשביעית כשראינוהו נוהג בצינעא בתוך ביתו ועוד קשיא מהא דתנן במס' דמאי (פ"ג מ"ד) ומייתינן לה נמי בהניזקין (גיטין סא:) המוליך חטין לטוחן כותי או לטוחן ע"ה אינו חושש לא משום מעשר ולא משום שביעית משמע דסתם עמי הארץ חשידי אשביעית וי"ל משום כותי נקט שביעית אי נמי בודאי חשוד איירי וכן ההיא דהלוקח לולב מחבירו בשביעית דקאמר עלה בפ' לולב הגזול (סוכה לט.) דאין מוסרין דמי פירות שביעית לעם הארץ וכן הא דמייתי פרק קמא דחולין (דף ו.) הנותן לשכנתו עיסה לאפות וקדירה לבשל אינו חושש לשאור ולתבלין שבה לא משום שביעית ולא משום מעשר ואם אמר עשה לי משליכי חושש כו' כל הני מיירי בודאי חשוד וא"ת היכי מוכח מינה בחולין דגזרו על תערובות דמאי דלמא חשוד גרע מסתם עם הארץ לגבי מעשר ראשון כדמוכח בשילהי הנזקין (גיטין סא.) לאביי וי"ל דלרבא פריך שפיר דלא חמיר ליה:

    באתריה דרבי יהודה חמירא להו שביעית ולכך חשוד אמעשר ותימה דהא בפ"ק דשבת (דף יז:) אמרינן דבתרומה כיון דאפשר למיעבד כדשמואל דחטה אחת פוטרת את הכרי לא חשידי והכי נמי גבי מעשר שני לא הוה לן למיחשדיה כיון דאפשר למעבד כדשמואל דהקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה מחולל דהוא הדין מעשר שני ובשאלתות דרב אחאי הוא בהדיא על כרם רבעי שמחללין אותו על דבר מועט ומעשר שני ונטע רבעי דין אחד להם בכ"מ דקדש קדש גמרינן להו מהדדי כדאיתא בפרק שני דקדושין (דף נד:) ואפי' לכתחלה מסתבר דשרי כמו גבי הקדש במסכת ערכין (דף כט.) דשרי בזמן הזה גבי ההוא גברא דאחרימינהו לנכסיה והא דמוקי בפרק התקבל (גיטין דף סה.) ההיא דכיצד מערימין על מעשר שני במעשר בזמן הזה דרבנן היה יכול להקשות בזמן הזה מאי הערמה צריך לפטור מחומש והלא יכול לחלל לשוה מנה על שוה פרוטה אלא מסלק ליה בפירכא אחריתי ואמה העבריה בזמן הזה מי איכא וכן מעשים בכל יום שאנו מחללין כרם רבעי שוה מנה על שוה פרוטה וי"ל דלא דמי מעשר לתרומה דפעמים שאין לו פרוטה מזומנת לחלל עליה וגם אין לו כי אם מעט מעשר כנגד שוה פרוטה ואינו רוצה ליתן פרוטה כנגדו:

    Tosafot on Bekhorot 30a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפירש"י בד"ה בעי חומה כו' ה' אלהיך וגו' הס"ד ובד"ה הא חשוד כו' על השביעית הס"ד ובד"ה זו דברי ר"ע דחשוד כו' על המעשר הס"ד כצ"ל:

    תוס' בד"ה תרבא כו' וכמו במר דפרזלא דב"ק כו' כצ"ל:

    בד"ה מעשרות כו' דמיירי בנותן מעשר שני לשם חולין כו' עכ"ל כצ"ל ומלת בנותן אינו מיושב דטפי הוה ל"ל במוכר דומיא דלעיל מוכר תרומה לשום כו' וק"ל:

    בד"ה הא חשוד חשוד כו' דלגופא לא אצטריך דפשיטא כו' עכ"ל ק"ק מי הכריח אותן לכך דא"נ לאו מלתא דפשיטא הוא מ"מ ה"ל למתני רבותא טפי דאפילו חשוד על הטהרות נאמן על שביעית וק"ל:

    בד"ה מתניתין בשראינוהו כו' לפי' ר"ת דמפרש בפ"ב כו' וכי משני התם רוב עמי כו' והיתר והשתא לרבי אלעאי כו' הד"א ולתבלין שבה לא משום שביעית ולא כו' בחולין דגזור על התערובת כו' ובד"ה באתריה דרבי יהודה כו' ונטע רבעי דין אחד להן כו' בפ"ב דקידושין כו' דמוקי בפרק התקבל כו' בזמן הזה מי איכא כו' כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Bekhorot 30a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Bekhorot, daf 30, Amud Aleph, about 301 words in 13 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 13 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 124 words

      Opens “תרבא דאטמא במר דכנתא, קנסיה רבא לזבוני…”

      Named: רב פפא, רבי יהודה, רבא.

    2. Segment 226 words

      Opens “לעולם ר' שמעון, ובאיסורא דגופיה קנסינן ליה.…”

      Named: רבא.

    3. Segment 345 words

      Opens “מתני׳ החשוד על השביעית אינו חשוד על…”

    4. Segment 413 words

      Opens “גמ׳ מאי טעמא? שביעית לא בעיא חומה,…”

    5. Segment 519 words

      Opens “החשוד על המעשר. מאי טעמא? מעשר אית…”

    6. Segment 610 words

      Opens “החשוד על זה ועל זה. כיון דחשיד…”

    7. Segment 722 words

      Opens “ויש חשוד על הטהרות. מאי טעמא? נהי…”

    8. Segment 88 words

      Opens “א"ר אילעי: מתני' כשראינוהו שנוהג בצינעא בתוך…”

    9. Segment 925 words

      Opens “ר' ינאי ברבי ישמעאל אמר: כגון דהוה…”

      Named: רבי ישמעאל.

    10. Segment 1022 words

      Opens “אמר רבה בר בר חנה אמר רבי…”

      Named: רבי יוחנן, רבה.

    11. Segment 1126 words

      Opens “מאן חכמים? רבי יהודה, דבאתריה דר' יהודה…”

      Named: רבי יהודה.

    12. Segment 1238 words

      Opens “איכא דאמרי, אמר רבה בר בר חנה…”

      Named: רבי מאיר, רבה.

    13. Segment 1323 words

      Opens “רבי יונה ור' ירמיה תלמידי ר' זעירא,…”

      Named: רבי יונה.

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Bekhorot 30a · Segment 12 — “…בר חנה אמר ר' יוחנן: זו דברי ר' עקיבא…

    • Rabbi Akiva [R"A] · Second Generation of Tannaim

      Rabbi Akiva, a central figure among the Tannaim, rose from humble beginnings to become one of the greatest sages in Jewish history.

      Source: Bekhorot 30a · Segment 10 — “…יוחנן: זו דברי ר' עקיבא סתימתאה, אבל חכמים אומרים:…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Bekhorot 30a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026