Talmud Builders

    Bekhorot 5a

    Back to index

    English translation — Bekhorot 5a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1and then their sanctity ceased following the census.

    2The Gemara asks: Granted, according to Reish Lakish, who holds the firstborn were not sanctified following the census until they entered Eretz Yisrael, the reason is as he said, that it is written: “And it shall be when the Lord shall bring you into the land of the Canaanites…and you shall set apart all firstborn of the womb to the Lord” (Exodus 13:11–12). But according to Rabbi Yoḥanan, who holds that the firstborn continued to be sanctified following the census, what is the reason, i.e., the source, for his opinion?

    3Rabbi Elazar said: I saw Rabbi Yoḥanan in a dream, which is a sign that I am saying a proper matter in explaining his opinion. The verse states: “For all the firstborn are Mine: On the day that I smote all the firstborn in the land of Egypt I sanctified to Me all the firstborn in Israel, both man and animal, Mine they shall be: I am the Lord” (Numbers 3:13). The additional phrase “Mine they shall be” indicates that they shall be, i.e., shall remain, in their current state of sanctity.

    4The Gemara asks: And as for Rabbi Yoḥanan, with regard to the verse “And it shall be when the Lord shall bring you … and you shall set apart,” what does he do with it? The Gemara answers: That expression is necessary to teach that which the tanna of the school of Rabbi Yishmael taught: Perform this mitzva on account of which you will be privilged to enter into Eretz Yisrael.

    5Rav Mordekhai said to Rav Ashi: You teach the dispute between Rabbi Yoḥanan and Reish Lakish in this manner, whereas we teach it in the opposite manner: Rabbi Yoḥanan says the firstborn were not sanctified in the wilderness, and Reish Lakish says the firstborn were sanctified in the wilderness.

    6Rav Ashi said to him: And do you also reverse the objections raised by one against the other, and do you also reverse that which Rabbi Elazar said, that he saw Rabbi Yoḥanan in a dream and interpreted his opinion to be referring to Reish Lakish instead? Rav Mordekhai said to him: According to my tradition, when Rabbi Yoḥanan stated that the firstborn in the wilderness were not sanctified he meant that they did not need to be consecrated, i.e., one who wished to sacrifice a firstborn lamb did not need to consecrate it, as they were already sanctified as firstborns. And Reish Lakish disagreed.

    7The Gemara asks: If so, that is the same as our tradition, that in Rabbi Yoḥanan’s opinion the firstborn that were born in the wilderness were sanctified, and in Reish Lakish’s opinion they were not. For what purpose, then, did Rav Mordekhai inform Rav Ashi of his alternative version of the dispute? The Gemara answers that it teaches us that a person must say what he was taught in the precise language employed by his teacher.

    8§ With regard to the abrogation of the sanctity of the firstborn in the wilderness by the Levites, the Gemara relates that Kontrokos the officer asked Rabban Yoḥanan ben Zakkai: In the individual count of each family of Levites you find that there were 22,300 (see Numbers 3:22–34). But in the collective count of the entire tribe you find a total of 22,000, as it is stated: “All the males from a month old and upward, were 22,000” (Numbers 3:39). Where, then, did the other three hundred Levites go?

    9Rabban Yoḥanan ben Zakkai said to him: The total sum includes only those Levites who redeemed the Israelite firstborn. Those additional three hundred Levites were themselves firstborns, and a firstborn Levite cannot abrogate the sanctity of a firstborn Israelite. The Gemara asks: What is the reason? Abaye says: It is sufficient for a Levite firstborn to abrogate his own firstborn sanctity.

    10Additionally, Kontrokos asked Rabban Yoḥanan ben Zakkai: With regard to the collection of silver by Moses for the Tabernacle, you find that the total amount is 201 talents and eleven maneh , as it is written that they amassed: “A beka a head, that is, half a shekel, of the shekel of the Sanctuary …for 603,550 men” (Exodus 38:26), which totals 301,775 shekels. This sum equals 201 talents and eleven maneh , as each talent contains 1,500 shekels, or sixty maneh , and each maneh contains twenty-five shekels.

    11But with regard to the giving of the silver to the Tabernacle you find only one hundred talents, as it is written: “And the hundred talents of silver were for casting” (Exodus 38:27). Now, was Moses your teacher a thief, or was he a gambler [ kuveyustus ], or was he not expert in accounting? He gave half of the money for the Tabernacle and took half for himself, and he did not return even a complete half to the Tabernacle.

    12Rabban Yoḥanan ben Zakkai said to him: Moses, our teacher, was a trustworthy treasurer and was expert in accounting, but a maneh of the Sanctuary, which was used to measure the one hundred talents used for the sockets, was double the value of a standard maneh , i.e., fifty shekels instead of twenty-five shekels. Therefore, the one hundred talents given by Moses were equivalent to the two hundred talents that he collected from the Jewish people.

    13Rav Aḥai discusses it: What posed a difficulty for Rabban Yoḥanan ben Zakkai that forced him to offer this answer? Was it the verse: “And the hundred talents of silver were for casting the sockets of the Sanctuary” (Exodus 38:27)? If so, one can explain that these one hundred talents were designated for casting the sockets, and the other one hundred talents that are not mentioned here were placed in the treasury. The Gemara answers that another verse is written that discusses the total sum collected, and only one hundred talents are mentioned: “And the silver of those that were numbered of the congregation was a hundred talents” (Exodus 38:25).

    14The Gemara asks: And with regard to that which Rabban Yoḥanan ben Zakkai said to Kontrokos, that a maneh of the Sanctuary was double the value of a standard maneh , from where does he derive this?

    15If we say that it is derived from the verse itself that Kontrokos mentioned (Exodus 38:27), then the derivation would be as follows: In addition to the one hundred talents, additional silver coins are mentioned here that equal seventy-one maneh , as it is stated: “And of the 1,775 shekels he made hooks for the pillars” (Exodus 38:28), which is equal to one talent, or sixty maneh , plus an additional eleven maneh , and the verse counted them only using the value of small coins, i.e., shekels, and not in talents. And if it is so that a maneh of the Sanctuary was of equal value to a common maneh , then the verse should have expressed this value using larger coins, writing: 101 talents and eleven maneh .

    16Rather, since the verse counts this value only using the value of small coins, learn from it that a maneh of the Sanctuary was double the value of a standard maneh and equaled fifty shekels. Therefore, the 1,775 shekels mentioned are worth only 35½ maneh , which is less than a full talent, or sixty maneh .

    17The Gemara rejects this proof: But perhaps the total amount of shekels does equal the amount of a talent, but the verse calculates the general amounts, i.e., the hundreds of talents, in talents, and the verse does not calculate the details, i.e., any amount less than one hundred talents, in talents, but in shekels.

    18Rather, the principle that a maneh of the Sanctuary is double the value of a common maneh is derived from here: “And the brass of the offering was seventy talents and 2,400 shekels” (Exodus 38:29). The Gemara explains: Aside from the seventy talents mentioned, there are an additional ninety-six maneh here, which is equivalent to one talent and an additional thirty-six maneh , and the verse counts them only using the value of small coins. Learn from it that a maneh of the Sanctuary was double the amount of a standard maneh , and that is why the number of shekels mentioned did not equal a full talent.

    19The Gemara rejects this proof as well: But perhaps the verse is referring to a standard maneh , and the verse calculates a large unit, i.e., tens of talents, in talents, while the verse does not calculate a small unit, i.e., any amount less than ten talents, in talents.

    20Rather, Rav Ḥisda says the claim that a maneh of the Sanctuary was double the size of a standard maneh is derived from here: “And the shekel shall be twenty gera ; twenty shekels, twenty-five shekels, ten, and five shekels, shall be your maneh ” (Ezekiel 45:12). In this verse, Ezekiel defines the various weights used in the Temple and states that each silver shekel consists of twenty gera . In addition, the combination of twenty, twenty-five, ten, and five shekels yields a total sum of sixty shekels, which is the value of a maneh . A maneh , in turn, is equivalent to one hundred dinars.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    ופסקומשעת החשבון של חומש הפקודים ואילך:

    טעמיהמוהיה כי יביאך והדר והעברת:

    מצוה זושל בכורות שבשבילה תיכנס לארץ ולהכי סמכינהו רחמנא להדדי:

    ואפכיתו נמי לרבי אלעזרואמריתו ריש לקיש חזאי בחלום ומתריץ ליה למילתיה דריש לקיש והא ר' אלעזר תלמידו דר' יוחנן הוה:

    א"להאי דלא קדשו דקאמר ר' יוחנן היינו דלא הוצרכו לקדש אם רוצה להקריבן אינו צריך להקדישן כשאר בהמות חולין שהרי הן קדושין היו משעה שנולדו דהיינו נמי כדלעיל דלר' יוחנן קדשו בכורות במדבר:

    בלשון רבואע"ג דתרוייהו כי הדדי הוו פירושייהו אפ"ה קאמר ליה בלשון שלמדתיה:

    קונטרוקוסשם שר:

    בפרטן של לויםבגרשון כתיב (במדבר ג׳:כ״ב) שבעת אלפים וחמש מאות ובקהת כתיב (שם) שמונת אלפים ושש מאות הרי ששה עשר אלפים ומאה ובמררי כתיב (שם) ששת אלפים ומאתים הרי שנים ועשרים אלף ושלש מאות ובכללן כתיב (שם) כל זכר מבן חדש ומעלה שנים ועשרים אלף:

    מחצית השקל בשקל הקדשלגלגלת לשש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים הרי מאתים ואחד ככר וי"א מנה. ככר הוי ששים מנה ומנה מאה דינר שהן חמשה ועשרים סלעים ושקל דאורייתא הוי סלע. חשוב ס' פעמים כ"ה תמצא בככר אלף וחמש מאות סלעים שהן שלש אלפים חצאי שקלים תמצא לשלש אלפים ישראל ככר כסף לשלש מאות אלף מאת ככר לשש מאות אלף מאתים ככר ולשלשה אלפים אלף וחמש מאות סלעים ולחמש מאות איש ר"ן סלעים ולחמשים איש כ"ה סלעים הרי אלף ות"ש ע"ה סלעים צרף סלעים ועשה מהן מנים מכל מאה סלעים ארבע מנים הרי לאלף סלעים מ' מנים ולחמש מאות סלעים עשרים מנים הרי ככר פשו להו רע"ה סלעים שהן אחת עשרה מנה:

    מחצה שלם לא החזירשהיה לו לשלם מן החצי מאת ככר וחצי וחמש מנים וחצי והוא לא נתן אלא מאה ככר כדכתיב מאת ככר. ואע"ג דכתיב (שמות ל״ח:כ״ח) ואת האלף ושבע מאות וחמשה ושבעים עשה ווים אלמא דיותר ממחצה החזיר אותו פסוק לא הזכיר אותו השר שמתכוין היה לקנטרו בדברים:

    כפול היהוהיה בככר ק"כ מנים ובאותן מאה ככר הוו מאתים ככר והאחד ככר וי"א מנה היו האלף וז' מאות וע"ה שעשה ווים לעמודים:

    כתיב קרא אחרינאדלא כתיב ביה לצקת ולא קחשיב לכולהו:

    אילימא מיניהמהאי קרא גופיה שהרי כיון אלף ושבע מאות וע"ה יוצא שבעים וחד מנה וא"נ לא מהדר אלא כמה דכתיב מיהו הנך הוה ליה לקרא למימני בהו בככר וי"א מנה ולא מנאן אלא בפרוטרוט בפרטי' ולא עשה מהן כלל שיחשבם בככר ש"מ כפול היה:

    לעולם איכא לישאל אמאי לא אהדר מאתים ככר והא דאמרת אי לאו דכפול היה אמאי לא מננהו בככר לאו טעמא הוא דכללי שהגיעו למאה קחשיב בכללי ופרטי כגון חד ככר לא חשיב בככרי לפיכך מנאן בפרוטרוט:

    ואלפים וארבע מאות שקלאלפים הוו פ' מנים לכל ק' ד' מנים ות' הוו ט"ז מנים הרי צ"ו מנים ולא מנאן אלא בפרוטרוט והאי קרא חשיב פרטי בככרי דהכתיב שבעים ככר מדלא כתב ע"א ככר ושלשים וששה מנים ש"מ כפול היה ועד דליהוו ק"כ מנים לא הוי ככר:

    פרטא רבהשבעים ולהכי קרי ליה פרט דלא הגיע למאה:

    פרטא זוטראכגון חד ככר:

    והשקל עשרים גרהפסוק הוא ביחזקאל עשרים שקלים וגו' המנה יהיה לכם. אלמא המנה כ"ה סלעים:

    בכורות ה עמוד א

    1ופסקו.

    2בשלמא ריש לקיש, כדאמר טעם, אלא לר' יוחנן מאי טעמא?

    3אמר ר' אלעזר: ר' יוחנן חזאי בחילמא דמילתא מעליתא אמינא, אמר קרא ״לי יהיו״ בהוייתן יהו.

    4ורבי יוחנן, ״והיה כי יביאך... והעברת״ מאי עביד ליה? ההוא מיבעי ליה לכדתנא דבי רבי ישמעאל: עשה מצוה זו שבשבילה תיכנס לארץ.

    5אמר ליה רב מרדכי לרב אשי: אתון הכי מתניתו לה, אנן איפכא מתנינן לה, רבי יוחנן אמר: לא קדשו בכורות במדבר, וריש לקיש אמר: קדשו בכורות במדבר.

    6אמר ליה: ואפכית נמי תיובתא, ואפכיתו לה להא דרבי אלעזר? א"ל לא קדשו (להו) לא הוצרכו ליקדש.

    7אי הכי, היינו דידן! קמ"ל חייב אדם לומר בלשון רבו.

    8שאל קונטרוקוס השר את רבן יוחנן בן זכאי: בפרטן של לוים אתה מוצא עשרים ושנים אלף ושלש מאות, בכללן אתה מוצא עשרים ושנים אלף, ושלש מאות להיכן הלכו?

    9א"ל אותן שלש מאות בכורות היו, ואין בכור מפקיע בכור. מאי טעמא? אמר אביי: דיו לבכור שיפקיע קדושת עצמו.

    10ועוד שאלו: בגיבוי כסף אתה מוצא מאתים ואחת ככר ואחת עשרה מנה, דכתיב: ״(שמות לח״, כו) ״בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקדש וגו'״,׃

    11ובנתינת הכסף אתה מוצא מאת ככר, דכתיב: ״(שמות לח״, כז) ״ויהי מאת ככר הכסף לצקת וגו'״. משה רבכם גנב היה, או קוביוסטוס היה, או אינו בקי בחשבונות? נתן מחצה ונטל מחצה, ומחצה שלם לא החזיר.

    12אמר לו: משה רבינו גיזבר נאמן היה, ובקי בחשבונות היה, ומנה של קודש כפול היה.

    13הוי בה רב אחאי: מאי קא קשיא ליה, ״ויהי מאת ככר הכסף לצקת וגו'״? הנך לצקת, ואינך בי גזא! כתב קרא אחרינא: (שמות לח, כה) ״וכסף פקודי העדה מאת ככר וגו'״.

    14ודקא"ל מנה של קודש כפול היה, מנא ליה?

    15אילימא מיניה, שהרי כאן שבעים ואחד מנה (שמות לח, כח) ״ואת האלף ושבע מאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים״, ולא מנאן הכתוב אלא בפרוטרוט, ואם איתא מאה ואחד ככר ואחת עשרה מנה מיבעי ליה!

    16אלא, מדלא מנאן הכתוב אלא בפרוטרוט, ש"מ מנה של קודש כפול היה.

    17ודילמא כללי קחשיב בככרי, פרטי לא קא חשיב בככרי!

    18אלא מהכא: (שמות לח, כט) ונחושת התנופה שבעים ככר ואלפים וארבע מאות שקל, שהרי כאן תשעים וששה מנה, ולא מנאן הכתוב אלא בפרוטרוט, שמע מינה: מנה של קודש כפול היה.

    19ודילמא פרטא רבה קא חשיב בככרי, פרטא זוטא לא קחשיב בככרי!

    20אלא אמר רב חסדא: מהכא, (יחזקאל מה, יב) ״והשקל עשרים גרה עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל המנה יהיה לכם״.

    Tosafot

    קוביוסטוסבמקום אחר חולין (דף צא:) פרש"י גונב נפשות ואין עניינו כאן גבי גביית כסף ובפרק המוכר פירות (ב"ב דף צב:) גבי עבדים וסתם עבדים אינן גונבי נפשות ור"ח פירש משחק בקוביא והא דאמר בבראשית רבה שלחני נא כי עלה השחר וכי גנב או קוביוסטוס אתה שאתה מתיירא מן השחר דרך משחק בקוביא להטמין עצמו לפי שמפסיד ממון בשחוק ומתחייב בהקפה:

    ומחצה שלם לא החזירלא הזכיר לו פסוק ואת האלף ושבע מאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים השר לקנטרו נתכוון:

    מנא ליהפירוש יש לו לדקדק דבר זה מתוך מה אמרה מלבד קושיא זו:

    הרי כאן שבעים ואחד מנהולא מנאן הכתוב אלא בפרוטרוט:

    ומנה של קדש כפול היהאבל שקלים של חול ושל קדש שוין היו וא"ת מכל מקום למנינהו במנין ולימא ל"ה מנים וחצי וכן בסמוך דקאמר שהרי כאן צ"ו מנים היה לו למנות במנה ולימא ארבעים ושמנה מנים והוי המנים טפי שלם י"ל דמשקל של מנה לא היה עדיין בימי משה ולא משתמיט קרא באורייתא דלכתוב מנה תדע דבפ"ק דכתובות (דף י:) גבי אלמנה אמרי' נקראת אלמנה על שם מנה דעתידי רבנן דמיתקני לה כתובה מנה ומי כתב קרא לעתיד ואמאי לא דייקי' כתובת אלמנה דאורייתא אלא ודאי לפי שלא היה מנה בימי משה:

    והשקל עשרים גרההיינו מעין כדמתרגם כ' מעין סלע ותימה האמר סלע ד' דינר ושש מעה כסף דינר אלמא איכא כ"ד מעין בסלע ופר"ת שתי פעמים הוסיפו על המשקל בימי יחזקאל היה שקל עשרים גרה הוסיפו שתות על מנה של קדש שבתחלה היה בו נ' סלעים עשאוהו של קדש ששים אבל על השקל לא הוסיפו ובימי חכמים חזרו והוסיפו על השקל שתות מלבד תוספת שבתחלה שהיה של עשרים ועשאוהו של כ"ד והשתא לפר"ת כשנתוסף בימי יחזקאל נעשה מנה של קדש גדול יותר מכפלים משל חול דשל חול לעולם כ"ה סלעים והם עשו של קדש ס' סלעים ובימי חכמים כשהוסיפו על סלעים ממילא נתוסף מנה של קדש ושל חול וה"פ קרא דיחזקאל והשקל עשרים גרה כלומר מאותם שקלים שהיו בתחלה עשרים גרה יש במנה של עכשיו ששים אבל משקלים של עכשיו שנעשו כ"ד לית ביה אלא חמשים בשל קדש וכ"ה של חול:

    עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל המנה יהיה לכםמה שלא מנה הכתוב בבת אחת ששים שקלים המנה וכן לחלקו בענין זה יש לפרש לפי (דאמרת) שענייני משקלות היו במקדש משקל אחד היה במקדש של עשרים שקלים בה שוקלים שליש מנה של קדש אחר שנתוסף (של קדש) אחד משתות ומשקל אחד של כ"ה שיעור מנה של חול רביע מנה של קדש קודם שנתוסף קדש ומשקלו של ט"ו ושלשתן מחזיקות שיעור מנה של קדש וכן מוכח התרגום דמתרגם וסלעא עשרין מעין תלתות מנה עשרין סלעין מנה דכספא עשרין וחמש סלעים רבעות מנה חמש ועשרה סלעים כולהון שיתין מנה רבא מנה דקודשא יהא לכון ולפי פ"ב אין מתיישב כל כך תלתות מנה רבעות מנה במנה של קודש אחר שנתוסף ומנה דכספא כ"ה סלעים איירי במנה של חול ולא בשל חול אחר שנתוסף אלא במנה של חול מקמי דאיתוסף איירי וא"ת ומנא לן שהוסיף יחזקאל כלום דילמא מתחלה היה מנה של קדש ס' י"ל דמאת ככר של משה מוכיח דתחלתו של קדש לא היה אלא כחול:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמרא אמר ר' אליעזר ר' יוחנן חזאי כו' לא קדשו לא הוצרכו כו' להיכן הלכו א"ל אותן ג' כו' כצ"ל:

    בפרש"י בד"ה טעמיה כו' והעברת הס"ד ואח"כ מ"ה מצוה זו כו' ובד"ה א"ל האי כו' במדבר הס"ד ואח"כ מ"ה בלשון כו' ובדבור המתחיל מחצית השקל כו' ומנה מאה דינר כו' לאלף סלעים מ' מנים כו' ובד"ה מחצה שלם כו' לא נתן אלא מאת ככר כו' ובד"ה כפול היה כו' היה האלף וז' מאות וע"ה כו' לעמודים הס"ד ואח"כ מ"ה כתיב קרא כו' ובד"ה אימא מיניה מהאי קרא גופיה כו' ואי נמי לא מהדר כו' ובד"ה לעולם איכא לשאול אמאי כו' בפרוטרוט הס"ד ואח"כ מ"ה ואלפים כו' הרי צ"ו מלים כו' והאי קרא חשיב כו' ובד"ה והשקל עשרים כו' אלמא המנה ס' סלעים עכ"ל כצ"ל:

    תוס' בד"ה ומחצה כולה כו' ושבע מאות וחמשה ושבעים כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה מנא ליה פירוש כו' מלבד קושיא זו עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה הרי כאן כו' הכתוב אלא בפרוטרוט ומנה של קודש כו' למנינהו במנין ולימא ל"ה מנים וחצי וכן בסמוך כו' שהרי כאן צ"ו מנים כו' גבי אלמנה אמרינן נקראת כו' על שם מנה כו' לעתיד ואמאי לא דייקינן כתובת אלמנה כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה והשקל עשרים גרה היינו מעין כדמתרגם עסרין מעין סלעא ותימה כו' עכ"ל והוא ת"א אקרא דפרשת כי תשא עשרים גרה השקל והביאו ראיה אמלת גרה שהיא מעה מיהו אההוא קרא דתורה לא ניחא להו להקשות מהך דסלעא כ"ד מעין דודאי איכא למימר דבימי יחזקאל הוסיפו שתות כדמסיק הכא והא מאתן וארבעים הויין אבל אקרא דיחזקאל והשקל עשרים גרה שפיר קשיא להו וק"ל:

    בא"ד האמר סלע ד' דינר ושש כו' ופר"ת שתי פעמים כו' והם עשו של קודש ס' ובימי כו' מנה של קודש ושל חול ור"י פי' דתוספות אחד היתה כו' של חול ושל קודש וה"פ קרא כו' אבל משקלים של כו' וחמש ועשרים של חול עכ"ל כצ"ל ועיין בתוספות פ' הספינה:

    בד"ה עשרים שקלים כו' לחלקן בענין כו' שעניני כו' שנתוסף של קודש אחד משתות ומשקל אח' כו' רביע מנה של קודש אחר שנתוסף קודש ומשקלו של ט"ו ושלשתן כו' חמש ועשרה סלעין כולהון כו' ולפי פי' שני אין מתיישב כו' מוכיח דתחלתו של כו' עכ"ל כצ"ל ופי' שני הוא פר"י שכתב לעיל ועיין בתוספות פרק הספינה דבריהם יותר מבואר ושוב מצאתי בפ' התודה בזה לשון התוספות ולפי פירוש בתרא כו' ע"ש והיינו הך וק"ל:

    Babylonian Talmud · folio map

    Bekhorot 5a

    Bekhorot 5a. The full printed text of this folio side — 20 numbered segments, about 380 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    ופסקו משעת החשבון של חומש הפקודים ואילך:

    טעמיה מוהיה כי יביאך והדר והעברת:

    מצוה זו של בכורות שבשבילה תיכנס לארץ ולהכי סמכינהו רחמנא להדדי:

    ואפכיתו נמי לרבי אלעזר ואמריתו ריש לקיש חזאי בחלום ומתריץ ליה למילתיה דריש לקיש והא ר' אלעזר תלמידו דר' יוחנן הוה:

    א"ל האי דלא קדשו דקאמר ר' יוחנן היינו דלא הוצרכו לקדש אם רוצה להקריבן אינו צריך להקדישן כשאר בהמות חולין שהרי הן קדושין היו משעה שנולדו דהיינו נמי כדלעיל דלר' יוחנן קדשו בכורות במדבר:

    בלשון רבו אע"ג דתרוייהו כי הדדי הוו פירושייהו אפ"ה קאמר ליה בלשון שלמדתיה:

    קונטרוקוס שם שר:

    בפרטן של לוים בגרשון כתיב (במדבר ג׳:כ״ב) שבעת אלפים וחמש מאות ובקהת כתיב (שם) שמונת אלפים ושש מאות הרי ששה עשר אלפים ומאה ובמררי כתיב (שם) ששת אלפים ומאתים הרי שנים ועשרים אלף ושלש מאות ובכללן כתיב (שם) כל זכר מבן חדש ומעלה שנים ועשרים אלף:

    10 more comments on this page.

    Rashi on Bekhorot 5a · Sefaria

    Tosafot

    קוביוסטוס במקום אחר חולין (דף צא:) פרש"י גונב נפשות ואין עניינו כאן גבי גביית כסף ובפרק המוכר פירות (ב"ב דף צב:) גבי עבדים וסתם עבדים אינן גונבי נפשות ור"ח פירש משחק בקוביא והא דאמר בבראשית רבה שלחני נא כי עלה השחר וכי גנב או קוביוסטוס אתה שאתה מתיירא מן השחר דרך משחק בקוביא להטמין עצמו לפי שמפסיד ממון בשחוק ומתחייב בהקפה:

    ומחצה שלם לא החזיר לא הזכיר לו פסוק ואת האלף ושבע מאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים השר לקנטרו נתכוון:

    מנא ליה פירוש יש לו לדקדק דבר זה מתוך מה אמרה מלבד קושיא זו:

    הרי כאן שבעים ואחד מנה ולא מנאן הכתוב אלא בפרוטרוט:

    ומנה של קדש כפול היה אבל שקלים של חול ושל קדש שוין היו וא"ת מכל מקום למנינהו במנין ולימא ל"ה מנים וחצי וכן בסמוך דקאמר שהרי כאן צ"ו מנים היה לו למנות במנה ולימא ארבעים ושמנה מנים והוי המנים טפי שלם י"ל דמשקל של מנה לא היה עדיין בימי משה ולא משתמיט קרא באורייתא דלכתוב מנה תדע דבפ"ק דכתובות (דף י:) גבי אלמנה אמרי' נקראת אלמנה על שם מנה דעתידי רבנן דמיתקני לה כתובה מנה ומי כתב קרא לעתיד ואמאי לא דייקי' כתובת אלמנה דאורייתא אלא ודאי לפי שלא היה מנה בימי משה:

    והשקל עשרים גרה היינו מעין כדמתרגם כ' מעין סלע ותימה האמר סלע ד' דינר ושש מעה כסף דינר אלמא איכא כ"ד מעין בסלע ופר"ת שתי פעמים הוסיפו על המשקל בימי יחזקאל היה שקל עשרים גרה הוסיפו שתות על מנה של קדש שבתחלה היה בו נ' סלעים עשאוהו של קדש ששים אבל על השקל לא הוסיפו ובימי חכמים חזרו והוסיפו על השקל שתות מלבד תוספת שבתחלה שהיה של עשרים ועשאוהו של כ"ד והשתא לפר"ת כשנתוסף בימי יחזקאל נעשה מנה של קדש גדול יותר מכפלים משל חול דשל חול לעולם כ"ה סלעים והם עשו של קדש ס' סלעים ובימי חכמים כשהוסיפו על סלעים ממילא נתוסף מנה של קדש ושל חול וה"פ קרא דיחזקאל והשקל עשרים גרה כלומר מאותם שקלים שהיו בתחלה עשרים גרה יש במנה של עכשיו ששים אבל משקלים של עכשיו שנעשו כ"ד לית ביה אלא חמשים בשל קדש וכ"ה של חול:

    עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל המנה יהיה לכם מה שלא מנה הכתוב בבת אחת ששים שקלים המנה וכן לחלקו בענין זה יש לפרש לפי (דאמרת) שענייני משקלות היו במקדש משקל אחד היה במקדש של עשרים שקלים בה שוקלים שליש מנה של קדש אחר שנתוסף (של קדש) אחד משתות ומשקל אחד של כ"ה שיעור מנה של חול רביע מנה של קדש קודם שנתוסף קדש ומשקלו של ט"ו ושלשתן מחזיקות שיעור מנה של קדש וכן מוכח התרגום דמתרגם וסלעא עשרין מעין תלתות מנה עשרין סלעין מנה דכספא עשרין וחמש סלעים רבעות מנה חמש ועשרה סלעים כולהון שיתין מנה רבא מנה דקודשא יהא לכון ולפי פ"ב אין מתיישב כל כך תלתות מנה רבעות מנה במנה של קודש אחר שנתוסף ומנה דכספא כ"ה סלעים איירי במנה של חול ולא בשל חול אחר שנתוסף אלא במנה של חול מקמי דאיתוסף איירי וא"ת ומנא לן שהוסיף יחזקאל כלום דילמא מתחלה היה מנה של קדש ס' י"ל דמאת ככר של משה מוכיח דתחלתו של קדש לא היה אלא כחול:

    Tosafot on Bekhorot 5a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמרא אמר ר' אליעזר ר' יוחנן חזאי כו' לא קדשו לא הוצרכו כו' להיכן הלכו א"ל אותן ג' כו' כצ"ל:

    בפרש"י בד"ה טעמיה כו' והעברת הס"ד ואח"כ מ"ה מצוה זו כו' ובד"ה א"ל האי כו' במדבר הס"ד ואח"כ מ"ה בלשון כו' ובדבור המתחיל מחצית השקל כו' ומנה מאה דינר כו' לאלף סלעים מ' מנים כו' ובד"ה מחצה שלם כו' לא נתן אלא מאת ככר כו' ובד"ה כפול היה כו' היה האלף וז' מאות וע"ה כו' לעמודים הס"ד ואח"כ מ"ה כתיב קרא כו' ובד"ה אימא מיניה מהאי קרא גופיה כו' ואי נמי לא מהדר כו' ובד"ה לעולם איכא לשאול אמאי כו' בפרוטרוט הס"ד ואח"כ מ"ה ואלפים כו' הרי צ"ו מלים כו' והאי קרא חשיב כו' ובד"ה והשקל עשרים כו' אלמא המנה ס' סלעים עכ"ל כצ"ל:

    תוס' בד"ה ומחצה כולה כו' ושבע מאות וחמשה ושבעים כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה מנא ליה פירוש כו' מלבד קושיא זו עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה הרי כאן כו' הכתוב אלא בפרוטרוט ומנה של קודש כו' למנינהו במנין ולימא ל"ה מנים וחצי וכן בסמוך כו' שהרי כאן צ"ו מנים כו' גבי אלמנה אמרינן נקראת כו' על שם מנה כו' לעתיד ואמאי לא דייקינן כתובת אלמנה כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה והשקל עשרים גרה היינו מעין כדמתרגם עסרין מעין סלעא ותימה כו' עכ"ל והוא ת"א אקרא דפרשת כי תשא עשרים גרה השקל והביאו ראיה אמלת גרה שהיא מעה מיהו אההוא קרא דתורה לא ניחא להו להקשות מהך דסלעא כ"ד מעין דודאי איכא למימר דבימי יחזקאל הוסיפו שתות כדמסיק הכא והא מאתן וארבעים הויין אבל אקרא דיחזקאל והשקל עשרים גרה שפיר קשיא להו וק"ל:

    בא"ד האמר סלע ד' דינר ושש כו' ופר"ת שתי פעמים כו' והם עשו של קודש ס' ובימי כו' מנה של קודש ושל חול ור"י פי' דתוספות אחד היתה כו' של חול ושל קודש וה"פ קרא כו' אבל משקלים של כו' וחמש ועשרים של חול עכ"ל כצ"ל ועיין בתוספות פ' הספינה:

    בד"ה עשרים שקלים כו' לחלקן בענין כו' שעניני כו' שנתוסף של קודש אחד משתות ומשקל אח' כו' רביע מנה של קודש אחר שנתוסף קודש ומשקלו של ט"ו ושלשתן כו' חמש ועשרה סלעין כולהון כו' ולפי פי' שני אין מתיישב כו' מוכיח דתחלתו של כו' עכ"ל כצ"ל ופי' שני הוא פר"י שכתב לעיל ועיין בתוספות פרק הספינה דבריהם יותר מבואר ושוב מצאתי בפ' התודה בזה לשון התוספות ולפי פירוש בתרא כו' ע"ש והיינו הך וק"ל:

    Chidushei Halachot on Bekhorot 5a · Sefaria

    Ben Yehoyada

    נָטַל מֶחֱצָה וְנָתַן מֶחֱצָה, וּמֶחֱצָה שָׁלֵם לֹא הֶחֱזִיר קשא הוה ליה למימר נטל מחצה ומחצה שלם לא החזיר? ונראה לי בס"ד שבא לקנתר ולומר בעל כרחו צריך לומר כדי שלא יערימו שנראין נותנין ואין נותנין וגם כדי שלא יטריחו למצוא חצאי שקל היה עושה כן שעשה לעצמו שש מאות אלף חצאי שקל ואמר שכולם יביאו שקל שלם שהוא המצוי והוא יקבל מכל אחד שקל שלם ויתן לו חצי שקל ובכהאי גונא לא יוכלו להערים ולגנוב כי נותן שקל שלם ולוקח חצי שקל ואם לא יקבל ממנו משה רבינו ע"ה שקל שלם לא יתן לו חצי שקל. ועל פי הצעה זו שעשה מדעתו אמר נתן לכל אחד חצי שקל ונטל מחצה כי נטל שקל שלם שאין בו לבעליו אלא מחצה כי זוזי כמאן דפליגי דמו ועל כן מקשי דמחצה שלם לא החזיר לבעלי המלאכה.

    Ben Yehoyada on Bekhorot 5a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Bekhorot, daf 5, Amud Aleph, about 380 words in 20 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 20 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 11 words

      Opens “ופסקו.…”

    2. Segment 210 words

      Opens “בשלמא ריש לקיש, כדאמר טעם, אלא לר'…”

    3. Segment 316 words

      Opens “אמר ר' אלעזר: ר' יוחנן חזאי בחילמא…”

    4. Segment 422 words

      Opens “ורבי יוחנן, ״והיה כי יביאך... והעברת״ מאי…”

      Named: רבי יוחנן, רבי ישמעאל.

    5. Segment 527 words

      Opens “אמר ליה רב מרדכי לרב אשי: אתון…”

      Named: רב מרדכי, רב אשי, רבי יוחנן.

    6. Segment 617 words

      Opens “אמר ליה: ואפכית נמי תיובתא, ואפכיתו לה…”

      Named: רבי אלעזר.

    7. Segment 710 words

      Opens “אי הכי, היינו דידן! קמ"ל חייב אדם…”

    8. Segment 828 words

      Opens “שאל קונטרוקוס השר את רבן יוחנן בן…”

      Named: רבן יוחנן.

    9. Segment 919 words

      Opens “א"ל אותן שלש מאות בכורות היו, ואין…”

      Named: אביי.

    10. Segment 1023 words

      Opens “ועוד שאלו: בגיבוי כסף אתה מוצא מאתים…”

    11. Segment 1135 words

      Opens “ובנתינת הכסף אתה מוצא מאת ככר, דכתיב:…”

    12. Segment 1215 words

      Opens “אמר לו: משה רבינו גיזבר נאמן היה,…”

    13. Segment 1331 words

      Opens “הוי בה רב אחאי: מאי קא קשיא…”

      Named: רב אחאי.

    14. Segment 148 words

      Opens “ודקא"ל מנה של קודש כפול היה, מנא…”

    15. Segment 1534 words

      Opens “אילימא מיניה, שהרי כאן שבעים ואחד מנה…”

    16. Segment 1612 words

      Opens “אלא, מדלא מנאן הכתוב אלא בפרוטרוט, ש"מ…”

    17. Segment 179 words

      Opens “ודילמא כללי קחשיב בככרי, פרטי לא קא…”

    18. Segment 1830 words

      Opens “אלא מהכא: (שמות לח, כט) ונחושת התנופה…”

    19. Segment 1911 words

      Opens “ודילמא פרטא רבה קא חשיב בככרי, פרטא…”

      Named: רבה.

    20. Segment 2022 words

      Opens “אלא אמר רב חסדא: מהכא, (יחזקאל מה,…”

      Named: רב חסדא.

    Sages named on this page

    • Rabbi Ishmael · Second Generation of Tanna'im

      Rabbi Ishmael was a leading sage of the second generation of Tanna'im, a colleague and disputant of Rabbi Akiva, and the teacher…

      Source: Bekhorot 5a · Segment 4 — “…ליה לכדתנא דבי רבי ישמעאל: עשה מצוה זו שבשבילה…

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Bekhorot 5a · Segment 3 — “אמר ר' אלעזר: ר' יוחנן חזאי בחילמא דמילתא מעליתא…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Bekhorot 5a · Segment 9 — “…מאי טעמא? אמר אביי: דיו לבכור שיפקיע קדושת עצמו.

    Encyclopedia entries citing this page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Bekhorot 5a

    Open in the reader
    Reverse sources — sages citing this page

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026