Talmud Builders

    Bekhorot 19b

    Back to index

    English translation — Bekhorot 19b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1If it serves to exclude a case where a female emerged from the womb before it, that is derived from the phrase “that which opens any womb.” Rather, conclude from it that “firstborn” serves to exclude a case where an animal emerged from the womb after its older sibling was born by caesarean section. According to Ravina, the word “firstborn” is referring to an animal that is a firstborn even in only one aspect, but as it is extraneous it serves to exclude an animal whose older sibling was born by caesarean section.

    2Rav Aḥa of Difti said to Ravina: If it enters your mind that a firstborn in one aspect is called a firstborn and the derivation is based on the fact that the term “firstborn” is superfluous, that works out well in a case where a male emerged by caesarean section and then another male emerged through the womb. It stands to reason that it is not sanctified, as this birth is excluded by the word “firstborn,” as it is the firstborn of the womb, but it is not the firstborn of the males.

    3But in a case where a female emerged by caesarean section and afterward a male was born through the womb, let it be sanctified, as it is the firstborn of the males and the firstborn of the womb. One cannot derive the exclusions of both of these cases from the word “firstborn,” and yet the baraita indicates that even if a female was born first by caesarean section, the male born afterward is not considered the firstborn. The Gemara concludes: Rather, it is clear that the baraita must be interpreted in accordance with the explanation of Abaye, that a firstborn in one aspect is not called a firstborn.

    4MISHNA: In the case of one who purchases a female animal from a gentile and does not know whether it had previously given birth or whether it had not previously given birth, and after the purchase the animal gave birth to a male, Rabbi Yishmael says: If the mother was a goat within its first year the male offspring certainly is given to the priest, as it definitely never gave birth previously. From that point forward, i.e., if the mother is older than that, its offspring’s status as a firstborn is uncertain. If it was a ewe within its second year the male offspring certainly is given to the priest; from that point forward an offspring’s status is uncertain. If it was a cow or a donkey within its third year the male offspring certainly is given to the priest; from that point forward the offspring’s status is uncertain.

    5Rabbi Akiva said to him: Were an animal exempted only by giving birth to an offspring and in no other manner the halakha would be in accordance with your statement. But the Sages said: An indication of the offspring in a small animal is a murky discharge from the womb, which indicates the animal had been pregnant, and therefore exempts subsequent births from the mitzva of the firstborn. The indication in a large animal is the emergence of an afterbirth, and the indication in a woman is a fetal sac or an afterbirth. Since these can be produced even within a year, it cannot be assumed that an animal in its first year is definitely subject to the mitzva of the firstborn.

    6Rabbi Akiva continues: Rather, this is the principle: In any case where it is known that the animal had previously given birth, the priest has nothing here. And in any case where it is known that the animal had not previously given birth, that is given to the priest. And if it is uncertain, it may be eaten in its blemished state by the owner.

    7GEMARA: The mishna teaches that according to Rabbi Yishmael, the firstborn status of the offspring of a goat acquired from a gentile when it was more than one year old is uncertain. The Gemara asks: From that point forward, i.e., if it was bought after its first year, why is it in a state of uncertainty? One should follow the majority of animals, and as the majority of animals are impregnated and give birth within their first year, it can be assumed this animal certainly gave birth. The Gemara suggests: Shall we say Rabbi Yishmael holds in accordance with the opinion of Rabbi Meir, who says one must be concerned for the minority, i.e., he must take the minority of cases into account?

    8The Gemara responds: You may even say Rabbi Yishmael holds in accordance with the opinion of the Rabbis. When the Rabbis follow the majority, this is in a case of an evident majority, which is extant and can be examined. For example, in a situation where a piece of meat is found in front of nine stores selling kosher meat and one store selling non-kosher meat, and it is not known from which store it came, it may be assumed that it came from one of the stores that sells kosher meat. And similarly, the Sanhedrin reaches its decisions by a majority vote of its judges. But with regard to a non-evident majority, which is based solely upon statistical information such as the assertion that most animals become pregnant and give birth within their first year, even the Rabbis do not follow the majority.

    9The Gemara raises a difficulty: But the case of levirate marriage of a male minor or a female minor is dependent upon a non-evident majority, and yet the Rabbis follow the majority in their ruling. As we learned in a baraita : A male minor or a female minor may not perform the ritual through which a yavam frees a yevama of her levirate bonds [ ḥalitza ], nor enter into levirate marriage; this is the statement of Rabbi Meir. The Rabbis said to Rabbi Meir: You have aptly stated that they may not perform ḥalitza , since “man,” indicating an adult male, is written in the section of the Torah addressing ḥalitza (see Deuteronomy 25:7). Although an adult female is not mentioned explicitly, we juxtapose the halakha of the woman to that of the man and require that the female involved in ḥalitza must be an adult as well.

    10But what is the reason they may not enter into levirate marriage, with regard to which the Torah’s wording does not specifically indicate adults? Rabbi Meir said to them: In the case of a male minor I am concerned lest he is found to be a eunuch, i.e., one who is incapable of fathering children, when he grows up. Similarly, a female minor may not enter into levirate marriage lest when she grows up she is found to be a sexually underdeveloped woman [ ailonit ], who is incapable of bearing children. In either case the mitzva of levirate marriage does not apply, and they would be found to have encountered a forbidden relative and entered into a forbidden relationship where no mitzva applies, as the entire purpose of levirate marriage is to have children for the brother who died childless.

    11And the Rabbis hold: Follow the majority of male minors, and most male minors are not eunuchs; and likewise, follow the majority of female minors, and most female minors are not sexually underdeveloped women. This indicates that the Rabbis disagree with Rabbi Meir even with regard to a non-evident majority.

    12Rather, Rava says:

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    דאי למעוטי יצתה נקבה לפניודרך רחם מפטר רחם נפקא אלא למעוטי יוצא אחר יוצא דרך דופ. ן בין אביי (לרבא) [לרבינא] ליכא מידי אלא במשמעותיה דקרא פליגי:

    אי ס"ד בכור לדבר אחדמשמע בכור ויוצא אחר יוצא דופן לא ממשמעותא אימעיט אלא מריבויא תינח היכא דיצא זכר תחלה דרך דופן והדר נפק זכר אחרינא דרך רחם דההוא אימעיט מריבויא דקרא דמסתברא דקרא אתא למעוטי דהא דבכור לרחמים הוא דאיכא לבכור לזכרים וללידה ליכא:

    אלא היכא דיצתה נקבה דרך דופןוהדר נפק זכר דרך רחם ליקדוש דהא הוי בכור לתרי מילי לרחמים ולזכרים ומריבויא דקרא לא מצית למעוטי אלא חד מסתברא דיוצא אחר יוצא דופן זכר קממעט ולא יוצא אחר יוצא דופן נקבה ואמאי קתני בברייתא סתם אפילו יוצא אחר יוצא דופן ולא פליגי בין זכר לנקבה:

    אלא מחוורתא כדאביידמשמעותיה הוי בכור לכל מילי משום הכי מימעיט כולהו:

    הדרן עלך הלוקח עובר פרתו

    מתני' הלוקח בהמה:

    עז בת שנתהשילדה בתוך שנתה:

    ודאיאותו הולד לכהן דקודם לכן לא ילדה:

    ספקירעה ויאכל במומו לבעלים. ספק של פטר חמור מפריש טלה והוא לעצמו:

    טינוףמפרש בגמ' שמא טנפה בתוך שנתה והוי סימן ולד ונפטרה מן הבכורה הלכך אפי' עז בת שנתה ספק היא:

    שפירעור צורת הולד:

    גמ' ר' מאיר חייש למיעוטאכדקתני לקמן קטן וקטנה:

    תשע חנויותכולן מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבילה ונמצאת חתיכת בשר לשם בקרקע כשרה דכל דפריש מרובא פריש והיינו רובא דאיתיה קמן שהרי החנויות לפנינו:

    וסנהדריןכגון שנים עשר מזכין ואחד עשר מחייבין זכאי:

    רובא דליתיה קמןכגון הכא דאמרת הלך אחר רוב בהמות שבכל העולם:

    פוגעין בערוהדכיון דאינה ראויה להוליד לא קרינן בהו והיה הבכור אשר תלד ופקעה מהן תורת ייבום וקיימו באיסור (בייבום) אשת אח:

    בכורות 19 עמוד ב

    1אי למעוטי היכא דיצתה נקבה לפניו מפטר רחם״ נפקא! אלא שמע מינה ״בכור למעוטי היכא דיוצא אחר יוצא דופן.

    2אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא: אי סלקא דעתך בכור לדבר אחד הוי בכור, תינח היכא דיצא זכר יוצא דופן וזכר דרך רחם, דלא קדוש, דאימעוט לידה מבכור, דבכור לרחמים איכא, בכור לזכרים ליכא.

    3אלא היכא דיצתה נקבה דרך דופן וזכר דרך רחם ליקדש, דהא איכא בכור לזכרים ובכור לרחם! אלא מחוורתא כדאביי.

    4הדרן עלך הלוקח עובר פרתו.

    Mishna

    5הלוקח בהמה מן העובד כוכבים ואינו יודע אם ביכרה אם לא ביכרה. רבי ישמעאל אומר: עז בת שנתה ודאי לכהן, מכאן ואילך ספק. רחל בת שתים ודאי לכהן, מכאן ואילך ספק. פרה וחמור בנות שלש ודאי לכהן, מכאן ואילך ספק.

    6אמר לו רבי עקיבא: אילו בוולד בלבד הבהמה נפטרת כדבריך, אלא אמרו: סימן הוולד בבהמה דקה טינוף, ובגסה שיליא, ובאשה שפיר ושיליא.

    7זה הכלל: כל שידוע שביכרה אין כאן לכהן כלום, וכל שלא ביכרה הרי זה לכהן, ואם ספק יאכל במומו לבעלים.

    Gemara

    8מיכן ואילך, אמאי ספק? הלך אחר רוב בהמות, ורוב בהמות מתעברות ויולדות בתוך שנתן נינהו, והא ודאי מילד אוליד! לימא רבי ישמעאל כר' מאיר ס"ל דחייש למיעוטא?

    9אפי' תימא רבנן, כי אזלי בתר רובא ברובא דאיתיה קמן, כגון תשע חנויות וסנהדרין, אבל רובא דליתיה קמן לא אזלי רבנן בתר רובא.

    10והא קטן וקטנה, דרובא דליתיה קמן, וקאזלי רבנן בתר רובא, דתנן: קטן וקטנה לא חולצין ולא מייבמין, דברי רבי מאיר. אמרו לו: יפה אמרת שאין חולצין, ״איש״ כתוב בפרשה, ומקשינן אשה לאיש.

    11מה טעם אין מייבמין? אמר להם: קטן שמא ימצא סריס, קטנה שמא תמצא איילונית, ונמצאו פוגעין בערוה.

    12ורבנן, זיל בתר רובא קטנים, ורוב קטנים לאו סריסים נינהו; זיל בתר קטנות, ורוב קטנות לאו איילונית נינהו!

    13אלא אמר רבא:

    Tosafot

    מתני' פרה וחמור בנות שלש ודאי לכהןאין לפרש דיולדת תוך שתי שנים אלא דאם איתא שילדה בשנה שניה לא היתה חוזרת ויולדת בשלישית אע"ג דגדולה יולדת בכל שנה כענין שפי' רש"י בגמ' גבי גדייה דאמר יולדת אינה חוזרת ויולדת תוך שנתה ופירש בקונטרס אע"ג שהגדולות חוזרות ויולדות בתוך שנתן הקטנות היולדות אין חוזרות ויולדות בתוך שנתן אין לפרש כן דבהדיא אמרי' בריש אין מעמידין (ע"ז דף כד:) גבי ואת בניהם כלו בבית אי בפחותה מבת שלש מי קילדה והתנן פרה וחמור בנות שלש ודאי לכהן ש"מ תוך שתים לא ילדה כלל:

    ובגסה שליא ובאשה שפיר ושליאבפ' בהמה המקשה (חולין דף עז.) תנן שליא שיצתה מקצתה אסורה באכילה כסימן ולד באשה כך סימן ולד בבהמה משמע שפשוט באשה יותר מבהמה ותימה דהכי תנן הכא בהמה כמו אשה ואית ספרים דלא גרסי התם כן אלא גרסי סימן וולד באשה סימן וולד בבהמה ורבי אומר שיש ליישב הגירסא דמשום דשפיר אינו סימן ולד בבהמה כמו באשה נקט כי האי לישנא דמ"מ שליא היא סימן ולד בבהמה כמו באשה:

    ברובא דאיתיה קמן כמו תשע חנויותהיי מצי למימר וליטעמיך מי פליג ר' מאיר התם אחרי רבים להטות כתיב (שמות כ״ג:ב׳) ומהתם ילפינן תשע חנויות בפ"ק דחולין (דף יא.):

    איש כתב רחמנא ומקשינן אשה לאישמשמע הכא דחליצת קטנה פסולה דאורייתא כמו קטן ותימה דבמתני' בפרק מצות חליצה (יבמות קד:) בירושלמי גרסינן החולצת מן הקטן חליצתה פסולה קטנה שחלצה תחלוץ משתגדיל ואם לא חלצה חליצתה כשרה וכן יש במקצת ספרים שלנו וקאמר בגמ' זו דברי ר' מאיר דקאמר איש כתב בפרשה ומקשינן אשה לאיש משמע דמודה ר' מאיר דחליצתה כשרה דיעבד אלא לכתחלה אינה חולצת ולרבנן חולצת אפי' לכתחלה ובירושלמי נמי מוקים לה כר' מאיר וברוב ספרים שלנו גרסינן חליצתה פסולה אבל קשה דא"כ ילמדנה בהדי אינך דקתני בבבא דלעיל חרש וחרשת וקטן וליתני הכי החרש שנחלץ והחרשת שחלצה והחולצת מן הקטן וקטנה שחלצה חליצתן פסולה ועוד דמאי שנא דגבי קטנה קתני תחלוץ משתגדל וגבי קטן לא תני הכי ועוד דפשיטא כיון דחליצתה פסולה דתחלוץ משתגדיל לכן נראה דגרסי כשרה כמו בירושלמי וצ"ל דדרשא דהכא דמקשינן אשה לאיש אסמכתא בעלמא היא וטעמא משום דגזרינן אשה אטו איש אי נמי גזרינן חליצה אטו יבום וכן משמע בירושלמי דקאמר בגמרא דההיא משנה דגרסי' התם חליצתה כשרה רבי שמעון ברבי יוסי בעא קומי רבי מה בין קטן מה בין קטנה אמר ליה איש כתב בפרשה ברם הכא ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים מ"מ ר' מנא אמר לה סתם רבי יצחק בריה דרבי חייא כהנא בשם ר' יוחנן דרבי מאיר היא דאמר אין חולצין ואין מיבמין את הקטנה שמא תמצא איילונית משמע דכולה חד טעמא היא ומיהו אין נראה דהא רבנן אמרי ליה יפה אמרת שאין חולצין כו' ואין מיבמין את הקטנה שמא תמצא איילונית ובירושלמי אין מזכיר כי אם טעם יבום אבל טעמא דאין חולצין אם הוא מדרבנן הוי גזירה אשה אטו איש ולמאי דגרסינן בספרים שלנו פסולה יש לפרש דלא עריב ליה בהדי חרש וחרשת וקטן משום דהנהו ככו"ע ובקטנה איכא פלוגתא והא דתנא תחלוץ משתגדיל לאשמועינן דדוקא למ"ד פסולה תחלוץ משתגדיל אבל למ"ד כשרה אפי' לכתחלה לא תחזור ותחלוץ ועוד י"ל דלמ"ד בריש כל הגט (גיטין כה.) קטן ואנפליא פסולין ואין פוסלין איצטריך לאשמועינן גבי קטנה תחלוץ לאשמועינן דחליצה פסולה ופוסלת על האחים וש"מ אינה מתייבמת:

    קטן שמא ימצא סריסוא"ת למ"ד בפרק הערל (יבמות דף פ:) סימני סריס עד שיהא בכולן ניחזי אי משתין עושה כיפה וי"ל דהיכא דלא הביא סימנין עד רוב שנותיו חשיב סריס בלא סימני סריס כדאמרינן בפ' הערל (שם:) ובנדה (דף מז:) וכי לא עלו סימני סריס עד כמה עד רוב שנותיו:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפרש"י בד"ה דאי למעוטי כו' יוצא אחר יוצא דרך דופן כו' ובד"ה אי ס"ד כו' היכא דיצא זכר תחלה כו' דההוא אימעיט כו' ובד"ה אלא כו' לרחמים ולזכרים ומריבויא כו' הד"א וכצ"ל:

    בפרש"י בד"ה ספק ירעה ויאכל במומו כו' ובד"ה טנוף כו' שמא טנפה כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה פרה כו' אין לפרש דיולדת תוך כו' אע"ג דגדולה יולדת בכל שנה כו' ואת בניהם כלו כו' ודאי לכהן ש"מ תוך כו' ובד"ה ובגסה כו' מקצתה אסורה באכילה ובד"ה ברובא כו' מי פליג ר"מ כו' ובד"ה איש כו' דחליצה קטנה פסולה דאורייתא כו' ספרים שלנו וקאמר בגמרא כו' דקתני בבבא דלעיל כו' וליתני הכי החרש כו' ועוד דמ"ש דגבי קטנה כו' בעלמא היא וטעמא משום כו' הזקנים מ"מ רבי מנא אמר לה סתם רבי יצחק כו' דר"מ היא דאמר אין כו' יפה אמרת שאין חולצין כו' ואין מיבמין כו' ודירושלמי אין מזכיר כו' אם הוא מדרבנן הוי כו' אבל למ"ד כשרה אפי' לכתחלה כו' ופוסלת על האחים וש"מ אינה כו' ובד"ה קטן שמא כו' וי"ל דהיכא דלא הביא סימנין עד רוב כו' עכ"ל כצ"ל ר"ל היכי דלא הביא סימנין דהיינו שתי שערות עד רוב שנותיו חשיב סריס אף שלא נולדו בו סימני סריס דהיינו עושה כיפה ואחריני דחשיב התם וק"ל:

    Babylonian Talmud · folio map

    Bekhorot 19b

    Bekhorot 19b. The full printed text of this folio side — 13 numbered segments, about 281 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    דאי למעוטי יצתה נקבה לפניו דרך רחם מפטר רחם נפקא אלא למעוטי יוצא אחר יוצא דרך דופ. ן בין אביי (לרבא) [לרבינא] ליכא מידי אלא במשמעותיה דקרא פליגי:

    אי ס"ד בכור לדבר אחד משמע בכור ויוצא אחר יוצא דופן לא ממשמעותא אימעיט אלא מריבויא תינח היכא דיצא זכר תחלה דרך דופן והדר נפק זכר אחרינא דרך רחם דההוא אימעיט מריבויא דקרא דמסתברא דקרא אתא למעוטי דהא דבכור לרחמים הוא דאיכא לבכור לזכרים וללידה ליכא:

    אלא היכא דיצתה נקבה דרך דופן והדר נפק זכר דרך רחם ליקדוש דהא הוי בכור לתרי מילי לרחמים ולזכרים ומריבויא דקרא לא מצית למעוטי אלא חד מסתברא דיוצא אחר יוצא דופן זכר קממעט ולא יוצא אחר יוצא דופן נקבה ואמאי קתני בברייתא סתם אפילו יוצא אחר יוצא דופן ולא פליגי בין זכר לנקבה:

    אלא מחוורתא כדאביי דמשמעותיה הוי בכור לכל מילי משום הכי מימעיט כולהו:

    הדרן עלך הלוקח עובר פרתו

    מתני' הלוקח בהמה:

    עז בת שנתה שילדה בתוך שנתה:

    ודאי אותו הולד לכהן דקודם לכן לא ילדה:

    8 more comments on this page.

    Rashi on Bekhorot 19b · Sefaria

    Tosafot

    מתני' פרה וחמור בנות שלש ודאי לכהן אין לפרש דיולדת תוך שתי שנים אלא דאם איתא שילדה בשנה שניה לא היתה חוזרת ויולדת בשלישית אע"ג דגדולה יולדת בכל שנה כענין שפי' רש"י בגמ' גבי גדייה דאמר יולדת אינה חוזרת ויולדת תוך שנתה ופירש בקונטרס אע"ג שהגדולות חוזרות ויולדות בתוך שנתן הקטנות היולדות אין חוזרות ויולדות בתוך שנתן אין לפרש כן דבהדיא אמרי' בריש אין מעמידין (ע"ז דף כד:) גבי ואת בניהם כלו בבית אי בפחותה מבת שלש מי קילדה והתנן פרה וחמור בנות שלש ודאי לכהן ש"מ תוך שתים לא ילדה כלל:

    ובגסה שליא ובאשה שפיר ושליא בפ' בהמה המקשה (חולין דף עז.) תנן שליא שיצתה מקצתה אסורה באכילה כסימן ולד באשה כך סימן ולד בבהמה משמע שפשוט באשה יותר מבהמה ותימה דהכי תנן הכא בהמה כמו אשה ואית ספרים דלא גרסי התם כן אלא גרסי סימן וולד באשה סימן וולד בבהמה ורבי אומר שיש ליישב הגירסא דמשום דשפיר אינו סימן ולד בבהמה כמו באשה נקט כי האי לישנא דמ"מ שליא היא סימן ולד בבהמה כמו באשה:

    ברובא דאיתיה קמן כמו תשע חנויות היי מצי למימר וליטעמיך מי פליג ר' מאיר התם אחרי רבים להטות כתיב (שמות כ״ג:ב׳) ומהתם ילפינן תשע חנויות בפ"ק דחולין (דף יא.):

    איש כתב רחמנא ומקשינן אשה לאיש משמע הכא דחליצת קטנה פסולה דאורייתא כמו קטן ותימה דבמתני' בפרק מצות חליצה (יבמות קד:) בירושלמי גרסינן החולצת מן הקטן חליצתה פסולה קטנה שחלצה תחלוץ משתגדיל ואם לא חלצה חליצתה כשרה וכן יש במקצת ספרים שלנו וקאמר בגמ' זו דברי ר' מאיר דקאמר איש כתב בפרשה ומקשינן אשה לאיש משמע דמודה ר' מאיר דחליצתה כשרה דיעבד אלא לכתחלה אינה חולצת ולרבנן חולצת אפי' לכתחלה ובירושלמי נמי מוקים לה כר' מאיר וברוב ספרים שלנו גרסינן חליצתה פסולה אבל קשה דא"כ ילמדנה בהדי אינך דקתני בבבא דלעיל חרש וחרשת וקטן וליתני הכי החרש שנחלץ והחרשת שחלצה והחולצת מן הקטן וקטנה שחלצה חליצתן פסולה ועוד דמאי שנא דגבי קטנה קתני תחלוץ משתגדל וגבי קטן לא תני הכי ועוד דפשיטא כיון דחליצתה פסולה דתחלוץ משתגדיל לכן נראה דגרסי כשרה כמו בירושלמי וצ"ל דדרשא דהכא דמקשינן אשה לאיש אסמכתא בעלמא היא וטעמא משום דגזרינן אשה אטו איש אי נמי גזרינן חליצה אטו יבום וכן משמע בירושלמי דקאמר בגמרא דההיא משנה דגרסי' התם חליצתה כשרה רבי שמעון ברבי יוסי בעא קומי רבי מה בין קטן מה בין קטנה אמר ליה איש כתב בפרשה ברם הכא ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים מ"מ ר' מנא אמר לה סתם רבי יצחק בריה דרבי חייא כהנא בשם ר' יוחנן דרבי מאיר היא דאמר אין חולצין ואין מיבמין את הקטנה שמא תמצא איילונית משמע דכולה חד טעמא היא ומיהו אין נראה דהא רבנן אמרי ליה יפה אמרת שאין חולצין כו' ואין מיבמין את הקטנה שמא תמצא איילונית ובירושלמי אין מזכיר כי אם טעם יבום אבל טעמא דאין חולצין אם הוא מדרבנן הוי גזירה אשה אטו איש ולמאי דגרסינן בספרים שלנו פסולה יש לפרש דלא עריב ליה בהדי חרש וחרשת וקטן משום דהנהו ככו"ע ובקטנה איכא פלוגתא והא דתנא תחלוץ משתגדיל לאשמועינן דדוקא למ"ד פסולה תחלוץ משתגדיל אבל למ"ד כשרה אפי' לכתחלה לא תחזור ותחלוץ ועוד י"ל דלמ"ד בריש כל הגט (גיטין כה.) קטן ואנפליא פסולין ואין פוסלין איצטריך לאשמועינן גבי קטנה תחלוץ לאשמועינן דחליצה פסולה ופוסלת על האחים וש"מ אינה מתייבמת:

    קטן שמא ימצא סריס וא"ת למ"ד בפרק הערל (יבמות דף פ:) סימני סריס עד שיהא בכולן ניחזי אי משתין עושה כיפה וי"ל דהיכא דלא הביא סימנין עד רוב שנותיו חשיב סריס בלא סימני סריס כדאמרינן בפ' הערל (שם:) ובנדה (דף מז:) וכי לא עלו סימני סריס עד כמה עד רוב שנותיו:

    Tosafot on Bekhorot 19b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפרש"י בד"ה דאי למעוטי כו' יוצא אחר יוצא דרך דופן כו' ובד"ה אי ס"ד כו' היכא דיצא זכר תחלה כו' דההוא אימעיט כו' ובד"ה אלא כו' לרחמים ולזכרים ומריבויא כו' הד"א וכצ"ל:

    בפרש"י בד"ה ספק ירעה ויאכל במומו כו' ובד"ה טנוף כו' שמא טנפה כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה פרה כו' אין לפרש דיולדת תוך כו' אע"ג דגדולה יולדת בכל שנה כו' ואת בניהם כלו כו' ודאי לכהן ש"מ תוך כו' ובד"ה ובגסה כו' מקצתה אסורה באכילה ובד"ה ברובא כו' מי פליג ר"מ כו' ובד"ה איש כו' דחליצה קטנה פסולה דאורייתא כו' ספרים שלנו וקאמר בגמרא כו' דקתני בבבא דלעיל כו' וליתני הכי החרש כו' ועוד דמ"ש דגבי קטנה כו' בעלמא היא וטעמא משום כו' הזקנים מ"מ רבי מנא אמר לה סתם רבי יצחק כו' דר"מ היא דאמר אין כו' יפה אמרת שאין חולצין כו' ואין מיבמין כו' ודירושלמי אין מזכיר כו' אם הוא מדרבנן הוי כו' אבל למ"ד כשרה אפי' לכתחלה כו' ופוסלת על האחים וש"מ אינה כו' ובד"ה קטן שמא כו' וי"ל דהיכא דלא הביא סימנין עד רוב כו' עכ"ל כצ"ל ר"ל היכי דלא הביא סימנין דהיינו שתי שערות עד רוב שנותיו חשיב סריס אף שלא נולדו בו סימני סריס דהיינו עושה כיפה ואחריני דחשיב התם וק"ל:

    Chidushei Halachot on Bekhorot 19b · Sefaria

    Gilyon HaShas

    מתני' בנות שלש ודאי לכהן עי' תוס' חולין מז ע"א ד"ה כל:

    Gilyon HaShas on Bekhorot 19b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Bekhorot, daf 19, Amud Bet, about 281 words in 13 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 13 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 119 words

      Opens “אי למעוטי היכא דיצתה נקבה לפניו מפטר…”

    2. Segment 234 words

      Opens “אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא: אי…”

      Named: רב אחא.

    3. Segment 319 words

      Opens “אלא היכא דיצתה נקבה דרך דופן וזכר…”

      Named: אביי.

    4. Segment 45 words

      Opens “הדרן עלך הלוקח עובר פרתו.…”

    5. Segment 541 words

      Opens “מתני׳ הלוקח בהמה מן העובד כוכבים ואינו…”

      Named: רבי ישמעאל.

    6. Segment 622 words

      Opens “אמר לו רבי עקיבא: אילו בוולד בלבד…”

      Named: רבי עקיבא.

    7. Segment 720 words

      Opens “זה הכלל: כל שידוע שביכרה אין כאן…”

    8. Segment 828 words

      Opens “גמ׳ מיכן ואילך, אמאי ספק? הלך אחר…”

      Named: רבי ישמעאל.

    9. Segment 923 words

      Opens “אפי' תימא רבנן, כי אזלי בתר רובא…”

    10. Segment 1032 words

      Opens “והא קטן וקטנה, דרובא דליתיה קמן, וקאזלי…”

      Named: רבי מאיר.

    11. Segment 1117 words

      Opens “מה טעם אין מייבמין? אמר להם: קטן…”

    12. Segment 1218 words

      Opens “ורבנן, זיל בתר רובא קטנים, ורוב קטנים…”

    13. Segment 133 words

      Opens “אלא אמר רבא:…”

      Named: רבא.

    Sages named on this page

    • Rabbi Ishmael · Second Generation of Tanna'im

      Rabbi Ishmael was a leading sage of the second generation of Tanna'im, a colleague and disputant of Rabbi Akiva, and the teacher…

      Source: Bekhorot 19b · Segment 5 — “…אם לא ביכרה. רבי ישמעאל אומר: עז בת שנתה…

    • Rabbi Akiva ben Yosef · Tannaim · Tannaim — Ten Martyrs

      Rabbi Akiva, one of the Ten Martyrs, exemplified unwavering devotion to God even under torture, reciting the Shema as he was flayed,…

      Source: Bekhorot 19b · Segment 6 — “אמר לו רבי עקיבא: אילו בוולד בלבד הבהמה נפטרת…

    • Rav Aha · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Rav Aha, a prominent sage of the fourth generation of Amoraim, served as a Dayan in Lod and was highly influential, contributing…

      Source: Bekhorot 19b · Segment 2 — “אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא: אי סלקא דעתך…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Bekhorot 19b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026