Talmud Builders

    Bekhorot 46a

    Back to index

    English translation — Bekhorot 46a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1to the priest based on the consent of the public, making it a type of vow that cannot be dissolved without their consent.

    2Ameimar says: The halakha is as follows: Even according to the one who says a vow that was taken in public has the option of nullification, if it was taken based on the consent of the public it has no option of nullification. The Gemara comments: And this matter applies only to when the nullification of a vow is in order to enable one to perform an optional matter, but to enable one to perform a matter of a mitzva it has the option of nullification. As in the incident involving a certain teacher of children, upon whom Rav Aḥa administered a vow to cease teaching based on the consent of the public, as he was negligent with regard to the children by hitting them too much; and Ravina had his vow nullified and reinstated him, as they did not find another teacher who was as meticulous as he was.

    3§ The mishna teaches that a priest who becomes impure through exposure to corpses is disqualified from performing the Temple service until he accepts upon himself that he will no longer become impure in that manner. The Gemara asks: What is different here that it is sufficient for him merely to accept upon himself a commitment in order to continue serving in the Temple, and what is different there, where the priest marries by a transgression, that we administer a vow to him? The Gemara responds: There his desire seizes him, and it is therefore necessary for the priest to take a vow.

    4MISHNA: There is a son who is a firstborn with regard to inheritance but is not a firstborn with regard to the requirement of redemption from a priest. There is another who is a firstborn with regard to redemption from a priest but is not a firstborn with regard to inheritance. There is another who is a firstborn with regard to inheritance and with regard to redemption from a priest. And there is another who is not a firstborn at all, neither with regard to inheritance nor with regard to redemption from a priest.

    5Which is the son who is a firstborn with regard to inheritance but is not a firstborn with regard to redemption from a priest? It is a son who came after miscarriage of an underdeveloped fetus, even where the head of the underdeveloped fetus emerged alive; or after a fully developed nine- month -old fetus whose head emerged dead. The same applies to a son born to a woman who had previously miscarried a fetus that had the appearance of a type of domesticated animal, undomesticated animal, or bird, as that is considered the opening of the womb. This is the statement of Rabbi Meir.

    6And the Rabbis say: The son is not exempted from the requirement of redemption from a priest unless his birth follows the birth of an animal that takes the form of a person. In the case of a woman who miscarries a fetus in the form of a sandal fish or from whom an afterbirth or a gestational sac in which tissue developed emerged, or who delivered a fetus that emerged in pieces, the son who follows these is a firstborn with regard to inheritance but is not a firstborn with regard to redemption from a priest.

    7In the case of a son born to one who did not have sons and he married a woman who had already given birth; or if he married a woman who gave birth when she was still a Canaanite maidservant and she was then emancipated; or one who gave birth when she was still a gentile and she then converted, and when the maidservant or the gentile came to join the Jewish people she gave birth to a male, that son is a firstborn with regard to inheritance but is not a firstborn with regard to redemption from a priest.

    8Rabbi Yosei HaGelili says: That son is a firstborn with regard to inheritance and with regard to redemption from a priest, as it is stated: “Whatever opens the womb among the children of Israel” (Exodus 13:2). This indicates that the halakhic status of a child born to the mother is not that of one who opens the womb unless it opens the womb of a woman from the Jewish people.

    9In the case of one who had sons and married a woman who had not given birth; or if he married a woman who converted while she was pregnant, or a Canaanite maidservant who was emancipated while she was pregnant and she gave birth to a son, he is a firstborn with regard to redemption from a priest, as he opened his mother’s womb, but he is not a firstborn with regard to inheritance, because he is not the firstborn of his father or because halakhically he has no father.

    10And likewise, if an Israelite woman and the daughter or wife of a priest, neither of whom had given birth yet, or an Israelite woman and the daughter or wife of a Levite, or an Israelite woman and a woman who had already given birth, all women whose sons do not require redemption from the priest, gave birth in the same place and it is uncertain which son was born to which mother; and likewise a woman who did not wait three months after the death of her husband and she married and gave birth, and it is unknown whether the child was born after a pregnancy of nine months and is the son of the first husband, or whether he was born after a pregnancy of seven months and is the son of the latter husband, in all these cases the child is a firstborn with regard to redemption from a priest but is not a firstborn with regard to inheritance. Due to the uncertainty, he is unable to prove he is the firstborn of either father, and therefore he is not entitled to the double portion of the firstborn.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    והני מילידאין לו הפרה לנדר שהודר על דעת רבים:

    דאדריה רב אחאשלא ילמד עוד תינוקות:

    פשע בינוקימלקה אותן ומתים:

    בקבלהבלא נדר: גבי נשים יצרו תוקפו להכי מדרינן ליה:

    מתני' יש בכור לנחלהליטול פי שנים:

    לכהןלתת לכהן פדיונו ה' סלעים:

    הבא אחר נפליםשיצא ראשו של נפל חי כגון שהיו תאומים אחד נפל ואחד כלו לו חדשיו והוציא נפל ראשו חי והחזירו ובא חבירו וקדמו ויצא זה האחרון בכור לנחלה דראשון לא הפסידו ואע"ג דראשו שהוציא חשוב לידה מעליא מ"ט דגבי נחלה כתיב ראשית אונו מי שלב אביו דוה עליו אם מת יצא נפל שהוציא ראשו ראשון והוי כילוד דלאו בר קיימא הוא ואין לבו דוה עליו אבל לענין כהן פטור האי ולד אחרון דבפטר רחם תליא מילתא והרי ראשון פטר את הרחם:

    ובן ט' שיצא ראשו מתוהחזירו ויצא אחיו הוי בכור לנחלה דהא ראשון לא חשיב שאין הלב [אביו] דוה עליו ולענין כהן פטר רחם הוא אבל יצא ראשון בן ט' חי ואח"כ החזירו ומת בכור לנחלה נמי לא הוי זה הבא אחריו:

    וכן המפלת בהמה כו'למיפטר מנחלה לא חשיבי דאין הלב דוה עליהם אבל פטר רחם מיהא הוו:

    עד שיהא בו מצורת האדםלא חשיב פטר רחם והבא אחריו בכור אף לכהן:

    סנדלשאין לו צורת פנים:

    או שליאשהרי אין שליא בלא ולד אלא שנימוח ומיהו פטר רחם הוי:

    שפירעור ממש של ולד:

    מרוקםמפרש במסכת נדה בהמפלת (נדה דף כה.) מהו ריקומו של שפיר:

    מחותךאברים אברים ויצא כו' הוי פטר רחם אבל ראש מחותך לא פטר אם קדם אחיו ויצא קודם יציאת רוב אברי המחותך הני נמי בכור לכהן:

    שכבר ילדה כו'דלענין נחלה תליא מילתא באב דכתיב (דברים כ״א:י״ז) ראשית אונו ולענין כהן פטר רחם:

    עודה שפחהאפילו עודה שפחה בלידה ראשונה ונשתחררה עכשיו:

    עובדת כוכבים ונתגיירהומשבחת ליד ישראל ילדה נמי הוי בכור לנחלה שהרי לזה לא היו בנים ולכהן לא דאינו פטר רחם:

    לנחלה ולכהןדבנים הנולדו לה בהיותה עובדת כוכבים לא פטרי:

    נתגיירה מעוברתובעלה עמה וילדה הוי אותו ולד בכור לכהן דפטר רחם הוא בישראל ולא לנחלה דהורתו שלא בקדושה ולאו בר נחלה הוא וזרע מצרי רחמנא אפקריה דכתיב (יחזקאל כ״ג:כ׳) וזרמת סוסים זרמתם:

    היא וכהנתאו בת ישראל מבכרת שילדה עם כהנת מבכרת ואין ידוע איזה ולד של ישראל:

    או היא ולויהדלויה נמי פטור בנה מחמש סלעים כדאמרן בפ"ק:

    או היא ואשה שכבר ילדהואין ידוע איזו בנה בכור לכהן. ורבותא קא משמע לן דבעלה של מבכרת חייב ה' סלעים לכהן דהבן זכר יש לו כל היכא דאיתיה ולא לנחלה דהא לא ידע בריה דמאן הוא:

    וכן מי שלא שהתה כו'נמי בכור לכהן והוא יפדה עצמו ולא לנחלה דהא לא ידע מאן ירית. ובגמ' פריך דאפילו פשוט נמי לא הוי:

    בכורות 46 עמוד א

    1ליה אדעת רבים.

    2אמר אמימר: הלכתא, אפי' למ"ד נדר שהודר ברבים יש לו הפרה, על דעת הרבים אין לו הפרה. וה"מ לדבר הרשות, אבל לדבר מצוה יש לו הפרה. כי ההוא דמקרי דרדקי, אדריה רב אחא דקא פשע בינוקי, ואהדריה רבינא, דלא אשכח דהוה דייק כוותיה.

    3והמטמא למתים כו'. מאי שנא הכא דסגי ליה בקבלה, ומאי שנא התם דמדרינן ליה? התם יצרו תקפו.

    4הדרן עלך מומין אלו.

    Mishna

    5יש בכור לנחלה, ואינו בכור לכהן; בכור לכהן, ואינו בכור לנחלה; בכור לנחלה ולכהן, ויש שאינו בכור לא לנחלה ולא לכהן.

    6איזהו בכור לנחלה ואינו בכור לכהן? הבא אחר נפלים, אע"פ שיצא את ראשו חי, ובן תשעה שיצא ראשו מת, המפלת כמין בהמה חיה ועוף דברי רבי מאיר.

    7וחכ"א עד שיהא בו מצורת אדם. המפלת סנדל, או שליא, או שפיר מרוקם, והיוצא מחותך הבא אחריהם בכור לנחלה, ואין בכור לכהן.

    8מי שלא היו לו בנים, ונשא אשה שכבר ילדה, עודה שפחה ונשתחררה, עודה עובדת כוכבים ונתגיירה, משבאת לישראל ילדה בכור לנחלה ואין בכור לכהן.

    9רבי יוסי הגלילי אומר: בכור לנחלה ולכהן, שנאמר: ״(שמות יג״, יב) ״פטר רחם בישראל״ עד שיפטרו רחם מישראל.

    10מי שהיו לו בנים ונשא אשה שלא ילדה, נתגיירה מעוברת, נשתחררה מעוברת.

    11וילדה היא וכהנת היא, ולויה היא, ואשה שכבר ילדה, וכן מי שלא שהתה לאחר בעלה שלשה חדשים ונשאת וילדה, ואינו ידוע אם בן תשעה לראשון אם בן שבעה לאחרון בכור לכהן ואינו בכור לנחלה.

    Tosafot

    אמר אמימר הלכתא אפי' למ"ד כו'בפ' השולח (בגיטין לו.) גרס הלכתא אפי' למ"ד כו' ובמכות (דף טז.) גרסי' ברוב ספרים הלכתא נדר שהודר ברבים יש לו הפרה ולמאי דגרסי' נמי אפי' למ"ד נדר שהודר ברבים שלא בא עכשיו לפסוק בהודר ברבים מ"מ יש לדקדק מדהוצרך לפסוק אין לו הפרה בעל דעת רבים לכ"ע מכלל שסבר דברבים יש לו הפרה דאי אין לו הפרה כל שכן בעל דעת רבים ושלא בלשון פסק היה לו לומר אפי' למ"ד ואע"ג דאסקינן בפ' השולח (גיטין דף לה:) אליבא דרב נחמן דמדרינן ליה ברבים דמשמע דס"ל הכי דקי"ל כוותיה בדיני ולענין דינא איתשיל הא פריך בתר הכי הניחא למ"ד כו' ולאו אמתניתין דפרקין דמייתי התם לחודיה קאי אלא קאי נמי אדרב נחמן מדאדריה נמי רב אחא לההוא מקרי דרדקי על דעת רבים משמע דקסבר דברבים יש לו הפרה דלא מיסתבר לומר דלכך הוצרך על דעת רבים ולא אמר הדירו ברבים לפי שלא היו רבים מזומנים לפניו ורב יוסף דאמר בערבי פסחים (פסחים קז.) (אמר) [אדור] ברבים דלא אשתי שכרא משמע דקסבר דברבים אין לו הפרה לא קי"ל הכי:

    אבל לדבר מצוה יש לו הפרהאומר ר"ת דמשום דמסתמא ניחא להו לרבים ועוד אמר ר"ת דעל דעת [רבים] היינו כשמפרש על דעת פלוני ופלוני ואפילו שלא בפניהם אבל על דעת [רבים] סתם לאו כלום הוא ועל דעת יחיד ואע"פ שפירש על דעתו יכול חכם להתיר:

    מתני' יש בכור לנחלה כו' איזהו בכור לנחלה כו'הכא נקיט אמאי דפתח ביה וזימנין דנקט אדסליק מיניה כדמפרש בריש נדרים (דף ב:):

    המפלת סנדל כו'בפרק המפלת (נדה כו.) מפרש סנדל דתנן גבי בכורות למאי הלכתא לבא אחריו וכו' וא"ת מה חידוש הוא הא בהדיא קתני לה הכא וי"ל דס"ד דבא אחריו דמתניתין דהכא היינו אותו שיולד בעיבור אחר ולא אותו שעם הסנדל דרגילות הוא שיולד קודם הסנדל ולהכי פריך למאי הלכתא דתיפוק לי שהרי בא אחר הולד שעם הסנדל דאין סנדל שאין עמו ולד ומפרש דלאותו ולד עצמו הנולד עם הסנדל אצטריך למתנייא דפעמים שהוא בא אחר הסנדל:

    והיוצא מחותךפי' בקונטרס דרוב אברים מחותכים פוטרים את הרחם אבל ראש לא פטר במחותך והך מילתא פלוגתא דאמוראי היא בפרק המפלת (נדה דף כט.) דר' יוחנן סבר התם דאפי' מחותך הראש פוטר:

    נתגיירה מעוברתפי' בקונטרס ובעלה עמה וילדה הוי אותו ולד בכור לכהן דפטר רחם בישראל הוא ולא לנחלה דהורתו שלא בקדושה ולאו בר נחלה הוא דזרע מצרי רחמנא אפקריה דכתיב וזרמת סוסים זרמתם ובחנם פי' טעם זה דבלא"ה לאו בר נחלה הוא משום דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי ואינו חשוב אביו ואע"ג דבעודו מצרי חשוב אביו גבי נחלה ולא אמרי' רחמנא אפקריה לענין זה לזרעיה דהא מצרי יורש אביו דבר תורה ומיהו בפרק נושאין על האנוסה (יבמות דף צח.) אמרינן הא דאמור רבנן אין אב למצרי לאו משום דשטופי בזימה ולא ידיע דהא שני אחין תאומים דטיפה אחת [היה] ונחלקה לשתים וקתני ואין חייבים משום אשת אח ש"מ אפקורי אפקריה רחמנא לזרעיה דמצרי דצריך לטעמא דאפקריה אע"ג דנתגיירו ולא סגי בטעמא דכקטן שנולד דמי ודבר תימה הוא וי"ל דאי לאו טעמא דאפקריה לזרעיה היה לנו לאסור למנסב נשי דהדדי משום דאתי לאחלופי בישראל והתם משמע דאפי' איסורא ליכא ואין חייבין לאו דוקא וגם היה לנו להצריך חליצה והתם קתני לא חולצין ולא מייבמין:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמ' ואהדריה רבינא דלא כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה אמר אמימר כו' ושלא בלשון פסק היה כו' דס"ל הכי דקי"ל כו' אתשיל הא כו' דלא מסתבר לומר כו' כצ"ל:

    במשנההיא וכהנת היא ולויה היא ואשה שילדה כו' כצ"ל:

    בפרש"י בד"ה יש בכור כו' פי שנים הס"ד ואח"כ מ"ה הבא אחר כו' לא הפסידו ואע"ג כו' הד"א ראשית אונו מי שלב כו' הד"א ובד"ה וכן המפלת כו' מיהא הוו הס"ד ובד"ה או עובד כוכבים כו' ישראל ילדה כו' פטר רחם הס"ד ובד"ה היא וכהנת כו' מבכרת שילדה אם כו' ובד"ה או היא ולויה כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה המפלת כו' אחר הסנדל הס"ד ואח"כ מ"ה והיוצא כו' ובד"ה נתגיירה כו' בישראל הוא ולא לנחלה דהורתו כו' ב' אחין תאומים טיפה כו' ואין חייבין כו' כצ"ל:

    Babylonian Talmud · folio map

    Bekhorot 46a

    Bekhorot 46a. The full printed text of this folio side — 11 numbered segments, about 226 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    והני מילי דאין לו הפרה לנדר שהודר על דעת רבים:

    דאדריה רב אחא שלא ילמד עוד תינוקות:

    פשע בינוקי מלקה אותן ומתים:

    בקבלה בלא נדר: גבי נשים יצרו תוקפו להכי מדרינן ליה:

    מתני' יש בכור לנחלה ליטול פי שנים:

    לכהן לתת לכהן פדיונו ה' סלעים:

    הבא אחר נפלים שיצא ראשו של נפל חי כגון שהיו תאומים אחד נפל ואחד כלו לו חדשיו והוציא נפל ראשו חי והחזירו ובא חבירו וקדמו ויצא זה האחרון בכור לנחלה דראשון לא הפסידו ואע"ג דראשו שהוציא חשוב לידה מעליא מ"ט דגבי נחלה כתיב ראשית אונו מי שלב אביו דוה עליו אם מת יצא נפל שהוציא ראשו ראשון והוי כילוד דלאו בר קיימא הוא ואין לבו דוה עליו אבל לענין כהן פטור האי ולד אחרון דבפטר רחם תליא מילתא והרי ראשון פטר את הרחם:

    ובן ט' שיצא ראשו מת והחזירו ויצא אחיו הוי בכור לנחלה דהא ראשון לא חשיב שאין הלב [אביו] דוה עליו ולענין כהן פטר רחם הוא אבל יצא ראשון בן ט' חי ואח"כ החזירו ומת בכור לנחלה נמי לא הוי זה הבא אחריו:

    16 more comments on this page.

    Rashi on Bekhorot 46a · Sefaria

    Tosafot

    אמר אמימר הלכתא אפי' למ"ד כו' בפ' השולח (בגיטין לו.) גרס הלכתא אפי' למ"ד כו' ובמכות (דף טז.) גרסי' ברוב ספרים הלכתא נדר שהודר ברבים יש לו הפרה ולמאי דגרסי' נמי אפי' למ"ד נדר שהודר ברבים שלא בא עכשיו לפסוק בהודר ברבים מ"מ יש לדקדק מדהוצרך לפסוק אין לו הפרה בעל דעת רבים לכ"ע מכלל שסבר דברבים יש לו הפרה דאי אין לו הפרה כל שכן בעל דעת רבים ושלא בלשון פסק היה לו לומר אפי' למ"ד ואע"ג דאסקינן בפ' השולח (גיטין דף לה:) אליבא דרב נחמן דמדרינן ליה ברבים דמשמע דס"ל הכי דקי"ל כוותיה בדיני ולענין דינא איתשיל הא פריך בתר הכי הניחא למ"ד כו' ולאו אמתניתין דפרקין דמייתי התם לחודיה קאי אלא קאי נמי אדרב נחמן מדאדריה נמי רב אחא לההוא מקרי דרדקי על דעת רבים משמע דקסבר דברבים יש לו הפרה דלא מיסתבר לומר דלכך הוצרך על דעת רבים ולא אמר הדירו ברבים לפי שלא היו רבים מזומנים לפניו ורב יוסף דאמר בערבי פסחים (פסחים קז.) (אמר) [אדור] ברבים דלא אשתי שכרא משמע דקסבר דברבים אין לו הפרה לא קי"ל הכי:

    אבל לדבר מצוה יש לו הפרה אומר ר"ת דמשום דמסתמא ניחא להו לרבים ועוד אמר ר"ת דעל דעת [רבים] היינו כשמפרש על דעת פלוני ופלוני ואפילו שלא בפניהם אבל על דעת [רבים] סתם לאו כלום הוא ועל דעת יחיד ואע"פ שפירש על דעתו יכול חכם להתיר:

    מתני' יש בכור לנחלה כו' איזהו בכור לנחלה כו' הכא נקיט אמאי דפתח ביה וזימנין דנקט אדסליק מיניה כדמפרש בריש נדרים (דף ב:):

    המפלת סנדל כו' בפרק המפלת (נדה כו.) מפרש סנדל דתנן גבי בכורות למאי הלכתא לבא אחריו וכו' וא"ת מה חידוש הוא הא בהדיא קתני לה הכא וי"ל דס"ד דבא אחריו דמתניתין דהכא היינו אותו שיולד בעיבור אחר ולא אותו שעם הסנדל דרגילות הוא שיולד קודם הסנדל ולהכי פריך למאי הלכתא דתיפוק לי שהרי בא אחר הולד שעם הסנדל דאין סנדל שאין עמו ולד ומפרש דלאותו ולד עצמו הנולד עם הסנדל אצטריך למתנייא דפעמים שהוא בא אחר הסנדל:

    והיוצא מחותך פי' בקונטרס דרוב אברים מחותכים פוטרים את הרחם אבל ראש לא פטר במחותך והך מילתא פלוגתא דאמוראי היא בפרק המפלת (נדה דף כט.) דר' יוחנן סבר התם דאפי' מחותך הראש פוטר:

    נתגיירה מעוברת פי' בקונטרס ובעלה עמה וילדה הוי אותו ולד בכור לכהן דפטר רחם בישראל הוא ולא לנחלה דהורתו שלא בקדושה ולאו בר נחלה הוא דזרע מצרי רחמנא אפקריה דכתיב וזרמת סוסים זרמתם ובחנם פי' טעם זה דבלא"ה לאו בר נחלה הוא משום דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי ואינו חשוב אביו ואע"ג דבעודו מצרי חשוב אביו גבי נחלה ולא אמרי' רחמנא אפקריה לענין זה לזרעיה דהא מצרי יורש אביו דבר תורה ומיהו בפרק נושאין על האנוסה (יבמות דף צח.) אמרינן הא דאמור רבנן אין אב למצרי לאו משום דשטופי בזימה ולא ידיע דהא שני אחין תאומים דטיפה אחת [היה] ונחלקה לשתים וקתני ואין חייבים משום אשת אח ש"מ אפקורי אפקריה רחמנא לזרעיה דמצרי דצריך לטעמא דאפקריה אע"ג דנתגיירו ולא סגי בטעמא דכקטן שנולד דמי ודבר תימה הוא וי"ל דאי לאו טעמא דאפקריה לזרעיה היה לנו לאסור למנסב נשי דהדדי משום דאתי לאחלופי בישראל והתם משמע דאפי' איסורא ליכא ואין חייבין לאו דוקא וגם היה לנו להצריך חליצה והתם קתני לא חולצין ולא מייבמין:

    Tosafot on Bekhorot 46a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמ' ואהדריה רבינא דלא כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה אמר אמימר כו' ושלא בלשון פסק היה כו' דס"ל הכי דקי"ל כו' אתשיל הא כו' דלא מסתבר לומר כו' כצ"ל:

    במשנההיא וכהנת היא ולויה היא ואשה שילדה כו' כצ"ל:

    בפרש"י בד"ה יש בכור כו' פי שנים הס"ד ואח"כ מ"ה הבא אחר כו' לא הפסידו ואע"ג כו' הד"א ראשית אונו מי שלב כו' הד"א ובד"ה וכן המפלת כו' מיהא הוו הס"ד ובד"ה או עובד כוכבים כו' ישראל ילדה כו' פטר רחם הס"ד ובד"ה היא וכהנת כו' מבכרת שילדה אם כו' ובד"ה או היא ולויה כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה המפלת כו' אחר הסנדל הס"ד ואח"כ מ"ה והיוצא כו' ובד"ה נתגיירה כו' בישראל הוא ולא לנחלה דהורתו כו' ב' אחין תאומים טיפה כו' ואין חייבין כו' כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Bekhorot 46a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Bekhorot, daf 46, Amud Aleph, about 226 words in 11 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 11 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 13 words

      Opens “ליה אדעת רבים.…”

    2. Segment 243 words

      Opens “אמר אמימר: הלכתא, אפי' למ"ד נדר שהודר…”

      Named: רב אחא.

    3. Segment 317 words

      Opens “והמטמא למתים כו'. מאי שנא הכא דסגי…”

    4. Segment 44 words

      Opens “הדרן עלך מומין אלו.…”

    5. Segment 522 words

      Opens “מתני׳ יש בכור לנחלה, ואינו בכור לכהן;…”

    6. Segment 627 words

      Opens “איזהו בכור לנחלה ואינו בכור לכהן? הבא…”

      Named: רבי מאיר.

    7. Segment 722 words

      Opens “וחכ"א עד שיהא בו מצורת אדם. המפלת…”

    8. Segment 824 words

      Opens “מי שלא היו לו בנים, ונשא אשה…”

    9. Segment 918 words

      Opens “רבי יוסי הגלילי אומר: בכור לנחלה ולכהן,…”

      Named: רבי יוסי.

    10. Segment 1012 words

      Opens “מי שהיו לו בנים ונשא אשה שלא…”

    11. Segment 1134 words

      Opens “וילדה היא וכהנת היא, ולויה היא, ואשה…”

    Sages named on this page

    • Rav Aha · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Rav Aha, a prominent sage of the fourth generation of Amoraim, served as a Dayan in Lod and was highly influential, contributing…

      Source: Bekhorot 46a · Segment 2 — “…דמקרי דרדקי, אדריה רב אחא דקא פשע בינוקי, ואהדריה…

    • Ravina [the Last] · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim

      Ravina was a prominent sixth-generation Amoraic sage, a student-colleague of Rav Ashi, who played a crucial role in the sealing of the…

      Source: Bekhorot 46a · Segment 2 — “…פשע בינוקי, ואהדריה רבינא, דלא אשכח דהוה דייק כוותיה.

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Bekhorot 46a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026