Talmud Builders

    Moed Katan 28a

    Back to index

    English translation — Moed Katan 28a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1with regard to a woman who died in childbirth, and therefore continues to bleed. But the biers of other women may be set down in the street.

    2Rabbi Elazar said: Even the biers of other women must not be set down in the street, as it is written: “And Miriam died there and was buried there” (Numbers 20:1), which teaches that the site of her burial was close to the place of her death. Therefore, it is preferable to bury a woman as close as possible to the place where she died.

    3With regard to that same verse Rabbi Elazar said further: Miriam also died by the divine kiss, just like her brother Moses. What is the source for this? This is derived through a verbal analogy between the word “there” stated with regard to Miriam and the word “there” mentioned with regard to Moses. With regard to Moses it says: “So Moses the servant of the Lord died there in the land of Moab by the mouth of the Lord” (Deuteronomy 34:5). For what reason was it not explicitly stated with regard to her, as it is stated with regard to Moses, that she died “by the mouth of the Lord”? It is because it would be unseemly to say such a thing, that a woman died by way of a divine kiss, and therefore it is not said explicitly.

    4Rabbi Ami said: Why was the Torah portion that describes the death of Miriam juxtaposed to the portion dealing with the red heifer? To tell you: Just as the red heifer atones for sin, so too, the death of the righteous atones for sin. Rabbi Elazar said: Why was the Torah portion that describes the death of Aaron juxtaposed to the portion discussing the priestly garments? This teaches that just as the priestly garments atone for sin, so too, the death of the righteous atones for sin.

    5§ The Sages taught the following baraita : If one dies suddenly without having been sick, this is death through snatching. If he became sick for a day and died, this is an expedited death. Rabbi Ḥananya ben Gamliel says: This is death at a stroke, as it is stated: “Son of man, behold, I am about to take away from you the delight of your eyes at a stroke” (Ezekiel 24:16). And when this prophecy is fulfilled it is written: “So I spoke to the people in the morning and at evening my wife died” (Ezekiel 24:18).

    6If he was sick for two days and died, this is a quickened death. If he was sick for three days and died, this is a death of rebuke. If he died after being sick for four days, this is a death of reprimand. If one died after a sickness lasting five days, this is the ordinary death of all people.

    7Rabbi Ḥanin said: What is the verse from which this is derived? It is stated: “Behold, your days approach that you must die” (Deuteronomy 31:14). This verse is expounded in the following manner: “Behold [ hen ]” indicates one; “approach [ karvu ],” a plural term, indicates two; “your days [ yamekha ],” also a plural term, indicates another two; and therefore in total this is five. How does the word hen indicate one? Because in the Greek language they call the number one hen .

    8The Gemara discusses the significance of death at different ages: If one dies when he is fifty years old, this is death through karet , the divine punishment of excision, meted out for the most serious transgressions. If he dies when he is fifty-two years old, this is the death of Samuel from Ramah. If he dies at the age of sixty, this is death at the hand of Heaven.

    9Mar Zutra said: What is the verse from which this is derived? As it is written: “You shall come to your grave in a ripe age [ bekhelaḥ ]” (Job 5:26). The word “ripe age” [ bekhelaḥ ] has the numerical value of sixty, and it is alluded to there that dying at this age involves a divine punishment.

    10One who dies at the age of seventy has reached old age. One who dies at the age of eighty dies in strength, as it is written: “The days of our years are seventy, or if by reason of strength, eighty years” (Psalms 90:10). Rabba said: Not only is death at the age of fifty a sign of karet , but even death from fifty to sixty years of age is death by karet . And the reason that all of these years were not counted in connection with karet is due to the honor of Samuel from Ramah, who died at the age of fifty-two.

    11The Gemara relates that when Rav Yosef turned sixty he made a holiday for the Sages. Explaining the cause for his celebration, he said: I have passed the age of karet . Abaye said to him: Master, even though you have passed the karet of years, have you, Master, escaped the karet of days? As previously mentioned, sudden death is also considered to be a form of karet . He said to him: Grasp at least half in your hand, for I have at least escaped one type of karet .

    12It was related that Rav Huna died suddenly, and the Sages were concerned that this was a bad sign. The Sage Zuga from Hadayeiv taught them the following: They taught these principles only when the deceased had not reached the age of strength, i.e., eighty. But if he had reached the age of strength and then died suddenly, this is death by way of a divine kiss.

    13Rava said: Length of life, children, and sustenance do not depend on one’s merit, but rather they depend upon fate. As, Rabba and Rav Ḥisda were both pious Sages; one Sage would pray during a drought and rain would fall, and the other Sage would pray and rain would fall.

    14And nevertheless, their lives were very different. Rav Ḥisda lived for ninety-two years, whereas Rabba lived for only forty years. The house of Rav Ḥisda celebrated sixty wedding feasts, whereas the house of Rabba experienced sixty calamities. In other words, many fortuitous events took place in the house of Rav Ḥisda and the opposite occurred in the house of Rabba.

    15In the house of Rav Ḥisda there was bread from the finest flour [ semida ] even for the dogs, and it was not asked after, as there was so much food. In the house of Rabba, on the other hand, there was coarse barley bread even for people, and it was not found in sufficient quantities. This shows that the length of life, children, and sustenance all depend not upon one’s merit, but upon fate.

    16Apropos Rav Ḥisda’s great wealth, the Gemara reports that Rava said: These three things I requested from Heaven, two of which were given to me, and one was not given to me: I requested the wisdom of Rav Huna and the wealth of Rav Ḥisda and they were given to me. I also requested the humility of Rabba bar Rav Huna, but it was not given to me.

    17The Gemara continues its discussion of the deaths of the righteous. Rav Seorim, Rava’s brother, sat before Rava, and he saw that Rava was dozing, i.e., about to die. Rava said to his brother: Master, tell him, the Angel of Death, not to torment me. Knowing that Rava was not afraid of the Angel of Death, Rav Seorim said to him: Master, are you not a friend of the Angel of Death? Rava said to him: Since my fate has been handed over to him, and it has been decreed that I shall die, the Angel of Death no longer pays heed to me. Rav Seorim said to Rava: Master, appear to me in a dream after your death. And Rava appeared to him. Rav Seorim said to Rava: Master, did you have pain in death? He said to him: Like the prick of the knife when letting blood.

    18It was similarly related that Rava sat before Rav Naḥman, and he saw that Rav Naḥman was dozing, i.e., slipping into death. Rav Naḥman said to Rava: Master, tell the Angel of Death not to torment me. Rava said to him: Master, are you not an important person who is respected in Heaven? Rav Naḥman said to him: In the supernal world who is important? Who is honorable? Who is complete?

    19Rava said to Rav Naḥman: Master, appear to me in a dream after your death. And he appeared to him. Rava said to him: Master, did you have pain in death? Rav Naḥman said to him: Like the removal of hair from milk, which is a most gentle process. But nevertheless, were the Holy One, Blessed be He, to say to me: Go back to that world, the physical world, as you were, I would not want to go, for the fear of the Angel of Death is great. And I would not want to go through such a terrifying experience a second time.

    20The Gemara relates that Rabbi Elazar was once eating teruma , when the Angel of Death appeared to him. He said to the Angel of Death: I am eating teruma ; is it not called sacred? It would be inappropriate for me to die now and thereby defile this sacred teruma . The Angel of Death accepted his argument and left him. The moment passed, and he lived for some time afterward.

    21It was similarly related that the Angel of Death once appeared to Rav Sheshet in the marketplace. Rav Sheshet said to the Angel of Death: Shall I die in the market like an animal? Come to my house and kill me there like a human being.

    22So too, the Angel of Death appeared to Rav Ashi in the marketplace. Rav Ashi said to the Angel of Death: Give me thirty days so that I may review my studies, for you say above: Fortunate is he who comes here to Heaven with his learning in his hand. On the thirtieth day the Angel of Death came to take him. Rav Ashi said to the Angel of Death: What is all of this? Why are you in such a hurry to take me? Why can you not postpone my death? He said to him: The foot of Rav Huna bar Natan is pushing you, as he is ready to succeed you as the leader of the generation, and one sovereignty does not overlap with its counterpart, even by one hairbreadth. Therefore, you cannot live any longer.

    23The Angel of Death was unable to take Rav Ḥisda because his mouth was never silent from study. So the Angel of Death went and sat on the cedar column that supported the roof of the study hall of the Sages. The cedar cracked and Rav Ḥisda was silent for a moment, as he was startled by the sound. At that point the Angel of Death was able to take him.

    24The Angel of Death could not come near Rabbi Ḥiyya, owing to his righteousness. One day the Angel of Death appeared to him as a poor person. He came and knocked on the door. He said to Rabbi Ḥiyya: Bring out bread for me, and he took out bread for him. The Angel of Death then said to Rabbi Ḥiyya: Master, do you not have mercy on a poor person? Why, then, do you not have mercy upon that man, i.e., upon me, and give me what I want? The Angel of Death then revealed his identity to him, and showed him a fiery rod in order to confirm that he was the Angel of Death. At this point Rav Ḥiyya surrendered himself to him.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    אלא חיהשמתה מחמת וולד שהיא שופעת:

    מת פתאוםשלא חלה:

    מחמשים שנהולמעלה:

    והאי דלא חשיב ליהבהדי כרת:

    כרת דיומישמא ימות מיתה חטופה:

    פלגאדמכרת דשני מיהא פלטי לי:

    מנמנםגוסס:

    א"לרבא לרב שעורים:

    לימא מרלמלאך המות דלא לצעורי:

    שושביניהדמלאך המות:

    דאימסר מזליהאיתרע מזליה:

    ליתחזי לי מרבתר מיתה:

    מר לאו אדם חשובלימא ליה מר:

    ספין רקיעמתוקן למיבעי מיניה:

    ביעתותיהדמלאך המות:

    רגליה דבר נתןלמיהוי נשיא:

    אמאי לא מרחםדמתפקדנא למייתי ליה למר בההוא עלמא:

    אחוי ליה שוטא דנוראוידע דהוא מלאך המות:

    מועד קטן 28 עמוד א

    1אלא חיה. אבל שאר נשים מניחין.

    2ר' אלעזר אמר: אפילו שאר הנשים, דכתיב: ״(במדבר כ״, א) ״ותמת שם מרים ותקבר שם״ סמוך למיתה קבורה.

    3ואמר ר' אלעזר: אף מרים בנשיקה מתה. אתיא ״שם״ ״שם״ ממשה. ומפני מה לא נאמר בה ״על פי ה'״ מפני שגנאי הדבר לאומרו.

    4א"ר אמי: למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה? לומר לך: מה פרה אדומה מכפרת אף מיתתן של צדיקים מכפרת. א"ר אלעזר: למה נסמכה מיתת אהרן לבגדי כהונה? מה בגדי כהונה מכפרין אף מיתתן של צדיקים מכפרת.

    Baraita

    5ת"ר מת פתאום זו היא מיתה חטופה, חלה יום אחד ומת זו היא מיתה דחופה. ר' חנניא בן גמליאל אומר: זו היא מיתת מגפה, שנאמר: ״(יחזקאל כד טז) בן אדם הנני לוקח ממך את מחמד עיניך במגפה וכתיב (יחזקאל כד״, יח) ואדבר אל העם בבקר ותמת אשתי בערב׃

    6שני ימים ומת זו היא מיתה דחויה ג' גערה ארבעה נזיפה חמשה זו היא מיתת כל אדם׃

    7א"ר חנין מאי קרא (דברים לא יד) הן קרבו ימיך למות הן חד קרבו תרי ימיך תרי הא חמשה הן חד שכן בלשון יוני קורין לאחת הן׃

    8מת בחמשים שנה זו היא מיתת כרת חמשים ושתים שנה זו היא מיתתו של שמואל הרמתי ששים זו היא מיתה בידי שמים׃

    9אמר מר זוטרא מאי קרא דכתיב ״(איוב ה״, כו) תבא בכלח אלי קבר בכלח בגימטריא שיתין הוו׃

    10שבעים שיבה שמונים גבורות דכתיב ״(תהלים צ״, י) ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה אמר רבה מחמשים ועד ששים שנה זו היא מיתת כרת והאי דלא חשיב להו משום כבודו של שמואל הרמתי׃

    11רב יוסף כי הוה בר שיתין עבד להו יומא טבא לרבנן אמר נפקי לי מכרת א"ל אביי נהי דנפק ליה, מר מכרת דשני מכרת דיומי מי נפיק מר א"ל נקוט לך מיהא פלגא בידך׃

    12רב הונא נח נפשיה. פתאום הוו קא דייגי רבנן תנא להו זוגא דמהדייב לא שנו אלא שלא הגיע לגבורות אבל הגיע לגבורות זו היא מיתת נשיקה׃

    13אמר רבא חיי בני ומזוני לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא דהא רבה ורב חסדא תרוייהו רבנן צדיקי הוו מר מצלי ואתי מיטרא ומר מצלי ואתי מיטרא׃

    14רב חסדא חיה תשעין ותרתין שנין רבה חיה ארבעין בי רב חסדא שיתין הלולי בי רבה שיתין תיכלי׃

    15בי רב חסדא סמידא לכלבי ולא מתבעי בי רבה נהמא דשערי לאינשי ולא משתכח׃

    16ואמר רבא הני תלת מילי בעאי קמי שמיא תרתי יהבו לי חדא לא יהבו לי חוכמתיה דרב הונא ועותריה דרב חסדא ויהבו לי ענותנותיה דרבה בר רב הונא לא יהבו לי׃

    17רב שעורים אחוה דרבא הוה יתיב קמיה דרבא חזייה דהוה קא מנמנם א"ל לימא ליה מר דלא לצערן א"ל מר לאו שושביניה הוא א"ל כיון דאימסר מזלא לא אשגח בי א"ל ליתחזי לי מר איתחזי ליה א"ל הוה ליה למר צערא א"ל כי ריבדא דכוסילתא׃

    18רבא הוה יתיב קמיה דר"נ חזייה דקא מנמנם א"ל לימא ליה מר דלא לצערן א"ל מר לאו אדם חשוב הוא א"ל מאן חשיב מאן ספין מאן רקיע׃

    19א"ל ליתחזי לי מר אתחזי ליה א"ל ה"ל למר צערא א"ל כמישחל בניתא מחלבא ואי אמר לי הקב"ה זיל בההוא עלמא כד הוית לא בעינא דנפיש בעיתותיה׃

    20רבי אלעזר הוה קאכיל תרומה איתחזי ליה א"ל תרומה קא אכילנא ולאו קודש איקרי חלפא ליה שעתא׃

    21רב ששת איתחזי ליה בשוקא אמר ליה בשוקא כבהמה איתא לגבי ביתא׃

    22רב אשי איתחזי ליה בשוקא א"ל איתרח לי תלתין יומין ואהדרי לתלמודאי דאמריתו אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו ביום תלתין אתא אמר ליה מאי כולי האי קא דחקא רגליה דבר נתן ואין מלכות נוגעת בחבירתה אפילו כמלא נימא׃

    23רב חסדא לא הוה יכיל ליה דלא הוה שתיק פומיה מגירסא סליק יתיב בארזא דבי רב פקע ארזא ושתק ויכיל ליה׃

    24ר' חייא לא הוה מצי למיקרבא ליה יומא חד אידמי ליה כעניא אתא טריף אבבא א"ל אפיק לי ריפתא אפיקו ליה א"ל ולאו קא מרחם מר אעניא אההוא גברא אמאי לא קא מרחם מר גלי ליה אחוי ליה שוטא דנורא אמצי ליה נפשיה:

    Tosafot

    מה פרה אדומה מכפרתפירוש על מעשה העגל וכדאמרינן במדרש משל לבן השפחה שטינף פלטירין של מלך אומר המלך תבא אמו וכו':

    מיתת אהרן לבגדי כהונהדכתיב (במדבר כ׳:כ״ו) והפשט את אהרן את בגדיו ואהרן יאסף ומת שם וכן פי' בקונטרס ואין לפרש מיתת בני אהרן לבגדי קדש ילבש לפי שאינו סמוך כ"כ:

    מה בגדי כהונה מכפריןבזבחים כו' (דף פח:):

    חטופה ודחופהלא ידענא מאי שנא הוא ומנא ליה:

    ואדבר אל העם בבקרפי' וחלתה ומתה:

    הן קרבו וכו'לאו דוקא דלא אשכחנא דמשה היה חולה וביום מותו כתב הרבה (סוטה יג:) ופסע כמה פסיעות בבת אחת כדפירש בפירוש חומש:

    מת בחמשים זו היא מיתת כרתבירושלמי (פ"ב דביכורים) דייק מאל תכריתו שבט הקהתי (במדבר ד׳:ג׳) ועבודתם עד חמשים דכתיב (שם ח) מבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה ועוד מימי שנותיו ע' שנה דל עשרין דלא איענש עליהן נשתיירו חמשים (כדאי' שבת פט:) ותימה לפי' דהא משמע בשמעתין דבחמשים משנולד קאמר ועוד יהא חמשים לאחר שנתחייב כרת והוא מיתת כל אדם:

    ומיתה בידי שמים בששיםבירושלמי מפיק ממתי מדבר דאמרינן לא מת אחד מהן פחות מבן ששים ומיתה דהכא משמע זו היא מיתה בידי שמים וכרת בחמשים עד ששים ולא ששים בכלל וזהו שזרעו נכרת וי"מ דחמשים היא מיתה שבידי שמים וכי איתא בהדי זרעו הוי כרת וששים מיתת כל אדם ובשבת פרק שני (כה. בד"ה כרת) ובריש יבמות (ב. בד"ה אשת אחיו) הארכתי:

    אלא במזלא תליא מילתאוהקשו בתוספות הא דאמרן בסוף שבת (דף קנו. ושם) אין מזל לישראל וי"ל דלפעמים משתנה ע"י מזל כי הנהו דהתם ופעמים שאין משתנה כדאמרינן בתענית (דף כה.) גבי רבי אלעזר בן פדת דא"ל ניחא לך דאחריב עלמא דאולי אברי' בעידנא דמזוני:

    שתין הלולייש מפרשים לאו דוקא:

    ספיןחשוב למחר (הוא ו) היא מתה ואין כל בריה ספונה (כתובות עב.) פירוש חשובה ובמדרש ילמדנו אין העובדי כוכבים ספונים כלום שנא' (ישעיהו מ) כל הגוים כאין נגדו וכן פירש בערוך והביא עדיין ראיות אחרות:

    מאן רקיעפי' מתוקן ותפור ונעלות בלות ומטולאות (יהושע ט) תרגום בלן ומרוקעים למתפרות כסתות (יחזקאל יג) תרגומו דמחטטים רקיעי חשוך והוא לשון ישמעאל חתיכת בגד תפורה על הקרע בערוך ועוד הביא דאמרינן בפ' לא יחפור (ב"ב דף כ.) חזי למרקע לבוש מיהו יש ספרים כתוב שם לקרעא:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    אמרי נהרדעי לא שנו אלא חיה דשכיח טינוף אבל של שאר נשים מניחין ר' אלעזר אומר אפילו של שאר נשים אין מניחין שנאמר ותמת שם מרים ותקבר שם תיכף למיתה קבורה א"ר אלעזר אף מרים בנשיקה מתה.

    אתיא שם שם כתיב הכא ותמת שם מרים וכתיב וימת שם משה עבד ה' מה משה בנשיקה אף מרים בנשיקה. ומפני מה לא נאמר במיתת מרים על פי ה' מפני שגנאי הדבר לאומרו באשה.

    א"ר אמי למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה מה פרה זו מטהרת חטאים ונקראת חטאת וכל חטאת מכפרת עון כך מיתתן של נשים צדקניות מטהרת ומכפרת עונותיהן של ישראל. וכ"ש מיתתן של צדיקים שמכפרת: ירושלמי בתחלת יוה"כ א"ר יודן בר שלום למה נסמכה מיתת אהרן לשבירת הלוחות ללמדך שמיתתן של צדיקים קשה לפני הקב"ה כשבירת הלוחו' כתיב ובני ישראל נסעו מבארת בני יעקן מוסרה שם מת אהרן. וכי אהרן במוסרה מת והלא בהור ההר מת. אלא כיון שמת אהרן נסתלקו ענני הכבוד וכו' ובקשו ישראל לחזור למצרים וחזרו ח' מסעות ורץ שבט לוי והרג מהן ח' משפחות וגם הם הרגו מן הלוים ד' משפחות לעמרמי ליצהרי לחברוני לעוזיאלי כו'. אמרו על מה אירע לנו זה על שלא נתעסקנו בהספדו של צדיק כראוי. מיד ישבו במוסרה והספידו וגמלו לו חסד בהספד כראוי והעלה להן הכתוב כאילו במוסרה מת כו'. א"ר אלעזר למה נסמכה מיתת אהרן לבגדי כהונה לומר לך מה בגדי כהונה מכפרין כדגרסינן (בזבחים דף פ"ח:) אף מיתת אהרן מכפרת:

    ת"ר מת פתאום זו מיתה חטופהחלה יום אחד ומת זו מיתה דחופה. ר' חנינא בן גמליאל אומר זו מיתת מגפה שנאמר בן אדם הנני לוקח את מחמד עיניך במגפה וכתיב ואדבר אל העם בבקר ותמת אשתי בערב.

    חלה יומים ומת זו מיתה דחויה חלה ג' ומת זו מיתת גערהחלה ד' ומת זו היא מיתת נזיפה. חלה ה' ימים ומת זו היא מיתת כל אדם. שמעינן לה מהאי קרא ויאמר ה' אל משה הן קרבו ימיך למות.

    קרבו תריימיך תרי הן חד הרי ה' ימים. ואח"כ כתיב למות. מי שמת בן חמשים זו היא מיתת כרת.

    בן נ"ב זו היא מיתתו של שמואל הרמתיבן ששים זו היא מיתת כל אדם. א"ר זירא מהאי קרא תבא בכלח אלי קבר.

    בכל"ח בגימטריא שיתין הוו.

    בן שבעים שיבהבן שמונים בגבורות שנא' ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה. אמר רבא מי שמת מחמשים ועד ששים מיתת כרת היא. והא דלא חשיב לה משום כבודו של שמואל הרמתי.

    רב יוסף כי הוה בר שיתין אמר כבר נפקית מכרת דשני.

    רב הונא נח נפשיה פתאוםהוו רבנן דייגי טובא. תנא להו זווא דמהדייב פי' שם חכם. לא שנו דמיתת פתאום היא מיתה חטופה אלא במי שלא הגיע לגבורות אבל מי שהגיע לגבורות זו היא מיתת נשיקה.

    אמר רבא חיי בני ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלאדהא רבה ורב חסדא תרוייהו צדיקי גמורי נינהו מר מצלי ואתי מיטרא ומר מצלי ואתי מיטרא.

    רב חסדא חי' צ"ב שנהורבה חיה מ' שנה. בי רב חסדא שיתין הילולי. בי רבה שיתין תכלי.

    בי רב חסדא נהמא דסמידא לכלביבי רבה [נהמא] דשערי לאינשי לא משתכח אמר רבא תלתא בעאי מקמי שמיא.

    תרי הבו לי וחד לא הבו לי חכמתיה דרב הונא ועותריה דרב חסדא הבו לי ענוותנותיה דרבה בר רב הונא לא הבו לי. רבה חוה יתיב קמיה דרב נחמן והוה רב נחמן גוסס בעי למינח נפשיה. א"ל בעי רחמי דלא ליצערן מלאכא דמיתותא. א"ל ואנת לאו גברא חשיבא גבי שמיא אנת בעי רחמי עלך א"ל מאן חשוב מן ספון מן רקיע פי' כלומר כיון שנמסר אדם ביד מלאך המות אין שם חשיבותו. א"ל אחרי מיתתו אולי תתראה לי בחלום. ביקש מן הקב"ה כדי שיתראה לו בחלום ונתראה לו.

    אמר לו היה לך צער בשעת מיתהא"ל לאו ומשל לו משל כהרמת נימא של שיער מתוך החלב. א"ל אילו היה הקב"ה אומר לי לך חזור וחיי כאשר היית בחייך ואח"כ תמות לא הייתי רוצה שאע"פ שלא היה [לי] צער. אימתו של מה"מ גדולה היא מאד. רבא אתחזי ליה בחלמיה לרב שעורים אחוה. וא"ל הוה לך צערא ואמר לי כי ריבדא דכוסילתא. פי' כמו שריטה ששורטין האומנין בצואר למצוץ דמו. כגון אותו הצער היה לי בעת יציאת הנשמה מן הגוף.

    רב ששת אתחזי ליה מלאך המות בשוקא"ל כבהמה איתא לגבי ביתא.

    רב אסי אתחזי ליה מלאך המותא"ל אתרח לי ל' יומין דאהדריה לתלמודי. דאמריתו אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו. ביום שלשים אתא. א"ל מאי כולי האי. א"ל דקא דחקא רגליה דבר נתן:

    Babylonian Talmud · folio map

    Moed Katan 28a

    Moed Katan 28a. The full printed text of this folio side — 24 numbered segments, about 634 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    אלא חיה שמתה מחמת וולד שהיא שופעת:

    מת פתאום שלא חלה:

    מחמשים שנה ולמעלה:

    והאי דלא חשיב ליה בהדי כרת:

    כרת דיומי שמא ימות מיתה חטופה:

    פלגא דמכרת דשני מיהא פלטי לי:

    מנמנם גוסס:

    א"ל רבא לרב שעורים:

    10 more comments on this page.

    Rashi on Moed Katan 28a · Sefaria

    Tosafot

    מה פרה אדומה מכפרת פירוש על מעשה העגל וכדאמרינן במדרש משל לבן השפחה שטינף פלטירין של מלך אומר המלך תבא אמו וכו':

    מיתת אהרן לבגדי כהונה דכתיב (במדבר כ׳:כ״ו) והפשט את אהרן את בגדיו ואהרן יאסף ומת שם וכן פי' בקונטרס ואין לפרש מיתת בני אהרן לבגדי קדש ילבש לפי שאינו סמוך כ"כ:

    מה בגדי כהונה מכפרין בזבחים כו' (דף פח:):

    חטופה ודחופה לא ידענא מאי שנא הוא ומנא ליה:

    ואדבר אל העם בבקר פי' וחלתה ומתה:

    הן קרבו וכו' לאו דוקא דלא אשכחנא דמשה היה חולה וביום מותו כתב הרבה (סוטה יג:) ופסע כמה פסיעות בבת אחת כדפירש בפירוש חומש:

    מת בחמשים זו היא מיתת כרת בירושלמי (פ"ב דביכורים) דייק מאל תכריתו שבט הקהתי (במדבר ד׳:ג׳) ועבודתם עד חמשים דכתיב (שם ח) מבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה ועוד מימי שנותיו ע' שנה דל עשרין דלא איענש עליהן נשתיירו חמשים (כדאי' שבת פט:) ותימה לפי' דהא משמע בשמעתין דבחמשים משנולד קאמר ועוד יהא חמשים לאחר שנתחייב כרת והוא מיתת כל אדם:

    ומיתה בידי שמים בששים בירושלמי מפיק ממתי מדבר דאמרינן לא מת אחד מהן פחות מבן ששים ומיתה דהכא משמע זו היא מיתה בידי שמים וכרת בחמשים עד ששים ולא ששים בכלל וזהו שזרעו נכרת וי"מ דחמשים היא מיתה שבידי שמים וכי איתא בהדי זרעו הוי כרת וששים מיתת כל אדם ובשבת פרק שני (כה. בד"ה כרת) ובריש יבמות (ב. בד"ה אשת אחיו) הארכתי:

    4 more comments on this page.

    Tosafot on Moed Katan 28a · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    אמרי נהרדעי לא שנו אלא חיה דשכיח טינוף אבל של שאר נשים מניחין ר' אלעזר אומר אפילו של שאר נשים אין מניחין שנאמר ותמת שם מרים ותקבר שם תיכף למיתה קבורה א"ר אלעזר אף מרים בנשיקה מתה.

    אתיא שם שם כתיב הכא ותמת שם מרים וכתיב וימת שם משה עבד ה' מה משה בנשיקה אף מרים בנשיקה. ומפני מה לא נאמר במיתת מרים על פי ה' מפני שגנאי הדבר לאומרו באשה.

    א"ר אמי למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה מה פרה זו מטהרת חטאים ונקראת חטאת וכל חטאת מכפרת עון כך מיתתן של נשים צדקניות מטהרת ומכפרת עונותיהן של ישראל. וכ"ש מיתתן של צדיקים שמכפרת: ירושלמי בתחלת יוה"כ א"ר יודן בר שלום למה נסמכה מיתת אהרן לשבירת הלוחות ללמדך שמיתתן של צדיקים קשה לפני הקב"ה כשבירת הלוחו' כתיב ובני ישראל נסעו מבארת בני יעקן מוסרה שם מת אהרן. וכי אהרן במוסרה מת והלא בהור ההר מת. אלא כיון שמת אהרן נסתלקו ענני הכבוד וכו' ובקשו ישראל לחזור למצרים וחזרו ח' מסעות ורץ שבט לוי והרג מהן ח' משפחות וגם הם הרגו מן הלוים ד' משפחות לעמרמי ליצהרי לחברוני לעוזיאלי כו'. אמרו על מה אירע לנו זה על שלא נתעסקנו בהספדו של צדיק כראוי. מיד ישבו במוסרה והספידו וגמלו לו חסד בהספד כראוי והעלה להן הכתוב כאילו במוסרה מת כו'. א"ר אלעזר למה נסמכה מיתת אהרן לבגדי כהונה לומר לך מה בגדי כהונה מכפרין כדגרסינן (בזבחים דף פ"ח:) אף מיתת אהרן מכפרת:

    ת"ר מת פתאום זו מיתה חטופה חלה יום אחד ומת זו מיתה דחופה. ר' חנינא בן גמליאל אומר זו מיתת מגפה שנאמר בן אדם הנני לוקח את מחמד עיניך במגפה וכתיב ואדבר אל העם בבקר ותמת אשתי בערב.

    חלה יומים ומת זו מיתה דחויה חלה ג' ומת זו מיתת גערה חלה ד' ומת זו היא מיתת נזיפה. חלה ה' ימים ומת זו היא מיתת כל אדם. שמעינן לה מהאי קרא ויאמר ה' אל משה הן קרבו ימיך למות.

    קרבו תרי ימיך תרי הן חד הרי ה' ימים. ואח"כ כתיב למות. מי שמת בן חמשים זו היא מיתת כרת.

    בן נ"ב זו היא מיתתו של שמואל הרמתי בן ששים זו היא מיתת כל אדם. א"ר זירא מהאי קרא תבא בכלח אלי קבר.

    בכל"ח בגימטריא שיתין הוו.

    10 more comments on this page.

    Rabbeinu Chananel on Moed Katan 28a · Sefaria

    Ritva

    מאי קראה הן קרבו ימיך למות כו' תמיהה לי מילתא דהא מרע"ה לא חלה ולא כהתה עינו וביום מותו עלה אל הר העברי' ונ"ל דחולה מ"ט כדי שיהא התראתו לפקוד בעניניו ולצוות על ביתו וחמשה ימי חולי הוא דבר הגון ויש לו פנאי ומצינו במרע"ה שהודיעו הב"ה יום מיתה ה' ימים מקודם:

    חיי ברי ומזוני פי' תלת מיני נינהו או חיי או ברי או מזוני כדמוכח שמעתי' להדיא שהביא ראיה על שלשתן אריכות ימי חייו ושיהו לו בנים ושיהו לו מזונות:

    לאו בזכות' תליא מילתא פי' חס ושלו' שיהא תלוי במזל לגמרי דקיימא לן אין מזל ליש' ובטלת ברכות וקללות של תורה כי חיי ובני ומזוני כללים הם לכל טובות העולם אלא ה"ק דלאו בזכות' תליא לגמרי דמזלא נמי איכא אלא שזכות גדולה מבטלת המזל וכ"ע לא חזו להכי אלא צדיק גמור שהוא למעלה ולפי' תרי צדיקי לא דמו בהא להדדי כדמפ' ואזיל דמסייעא ליה מזלו. ומאן דאית ליה מזלא כיון דהוי בינוני שלא יפסיד מזלו סגי ליה בהכי ומאן דלית ליה מזלא צריך זכיות גדולות:

    Ritva on Moed Katan 28a · Sefaria

    Meiri

    לעולם יהרהר אדם בעצמו יום המיתה וענינו כדי שידאג ויפשפש במעשיו ויבין לאחריתו דרשו רבותינו ז"ל והחי יתן אל לבו דברים של מיתה דיספד יספודוניה דלואי ילווניה דטען יטענוניה ויותר במיתת החכמים שדי במיתתם תוכחת לעם והערה למתעוררים והוא שאמרו עליה שמכפרת כקרבנות או כיום הכפורים וכל שכן בראותו שנוי המיתות כמיתה הפתאומית וכיוצא בה שיתעורר עליהן שהכל דרך גמול ועונש מאתו יתברך אשר אפני משפטו נעלמים ממנו ולעולם אל ימנע עצמו מן הרחמים ומן התפלה ויבין וידע שהתפלות והצדקות יכריחו המזל ומערכת התולדה בכל דבר ואל יחוש למה שאמרו כאן חיי בני ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא כי הוא מאמר יחיד לא יסבלוהו דרכי הדת בשום פנים ויתבאר לך חולשת המאמר ממה שגלו בכאן הסבה שהביאתהו לומר כן והוא מה שראה רבה ורב חסדא שהיו שקולים אצלו רב חסדא חיה שתין שנין ורבה חיה ארבעין שנין בי רב חסדא שתין הלולי ברבה שתין תיכלי בי רב חסדא נהינא סמידא לכלבי בי רבה נהמא דשערי ולא משתכח הנה שלא הביאו לזה אלא מה שראה מהעדר הסדור והיא הסבה שהביאה רבים לפקפק על האמת כמו שנודע למבינים:

    Meiri on Moed Katan 28a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמרא מאן חשיב מאן ספין מאן כו' כ"ה בערוך וק"ל:

    תוס' בד"ה מיתת אהרן כו' וכן פי' בקונט' ואין לפרש מיתת בני אהרן לבגדי קודש ילבש לפי כו' כצ"ל:

    בד"ה ומיתה בידי כו' ולא ס' בכלל וזהו שזרעו נכרת כו' עכ"ל ר"ל דזהו שזרעו נכרת נמי מקרי כרת וק"ל:

    בד"ה מאן רקיע כו' ונעלות בלות ומטולאות תרגום כו' כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Moed Katan 28a · Sefaria

    Ben Yehoyada

    מַה פָּרָה אֲדֻמָּה מְכַפֶּרֶת, אַף מִיתָתָן שֶׁל צַדִיקִים מְכַפֶּרֶת נראה לי בס"ד הדמיון על הטעם רצונו לומר כמו שהטעם של פרה אדומה משום 'תבא אמו ותקנח' כן מיתת הצדיקים מכפרת מטעם תבא אמו ותקנח כי הם נקראים אֵם לכללות ישראל כמו שאמרו על פי בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי (שיר השירים א, ו). והדמיון של בגדי כהונה הוא על הכפרה כמו שבגדי כהונה מכפרים על כמה עונות כן הצדיקים מכפרים על כמה מיני עונות ולהכי הוצרך שני סמיכות אחת ללמד הטעם ואחת ללמד על עצם הכפרה ותוקפה.

    בֵּי רַב חִסְדָּא, שִׁיתִּין הִלּוּלֵי עיין תוספות. ואפשר הילולי ממש ואין כולם בניו אלא בניו ובנותיו וזרעם וזרע זרעם וכן של אחיו ואחיותיו וזרעם וזרע זרעם דכולם בכלל בני ביתו הם.

    חוֹכְמְתֵיהּ דְּרַב הוּנָא וְעוּתְרֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא יְהָבוּ לִי פירש רש"י ז"ל דאמרינן לעיל שרבץ תורה בישראל. נראה לי כונתו דקשיא ליה והלא רב חסדא היה חכם גדול ומפורסם בחכמה יותר מחכמי דורו דאמרו בגמרא דעירובין (עירובין סז.) דרב ששת הוה מרתע כולי גופיה מפלפולו של רב חסדא ובשבת (שבת פב.) אמר לו רב הונא לרבה בריה מאי טעמא לא שכיחת קמיה רב חסדא דמחדדין שמעתתיה נמצא רב הונא עצמו הוה משתבח בחכמתו של רב חסדא ואמאי לא שאל רבא חוכמתיה דרב חסדא כמו ששאל עותריה לכך פירש ששאל על ריבוץ תורה שזכה להרביץ בחכמתו. ובני ידידי כבוד הרב יעקב נר"ו פירש שהוקשה לו והלא החכמה גזורה מעת יצירת הולד שהקדוש ברוך הוא גוזר על הטיפה חכם או טפש ואם כן איך יבקש רבא רחמי על חדשות אחר שגדל לכך פירש ששאל על ריבוץ תורה שזכה בו רב הונא עד כאן דבריו נר"ו. ועדיין קשא איך יבקש על עושר של רב חסדא דגם זה כבר נגזר בתחלה על הטיפה עשיר או עני? ונראה לי בס"ד דאין נגזר שיעור לעושר כי אם רק יהיה עשיר והוא גם כן היה עשיר מתחילתו אך בקש על תוספת עושר שיגיע לשיעור עושר רב חסדא וכונתו כדי להרבות צדקות וגמילות חסדים. אי נמי כונתו שיתן לו מדת הסתפקות שיהיה שמח בחלקו כי אפשר דרב חסדא היה לו טבע זה שהיה שמח בחלקו כל ימיו וכבר אמר התנא (משנה אבות ד, א) אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ ולכך קרי ליה עושר בסתם. אי נמי בקש עושר רב חסדא שבא לו פתאום בלי ביטול תורה.

    מַאן חָשִׁיב? וּמַאן סַפִין? וּמַאן רַקִּיעַ נקיט תלת לישני מאן חשיב מצד השררה כי היה אבית דין וחתן הנשיא ומאן ספין מצד חכמה ומאן רקיע מצד המעשים.

    חֲלִיפָא לֵיהּ שַׁעְתָּא קשא ממה נפשך אם שלמו קצבת חייו איך חי עוד דמנא ליה חיים ואם לא שלמו עדיין איך בא אליו מנא הני מילי ליטול נשמתו קודם הזמן? ונראה דלעולם שלמו וניתן לו חיים מאותם הנספים בלא משפט כדאיתא בגמרא (חגיגה ה.) בעובדא דמרים מגדלא נשיא דאמר לה מלאך המוות אי חזינן צורבא מרבנן מעביר במיליה יהבינן ליה אותם חיים של הנספה. ועוד נראה לי בס"ד דנשלם תיקון הנפש לגמרי ונסתלקה ובא הרוח במקומה ויקצוב לו הקדוש ברוך הוא שנים חדשים וזה נקרא גלגול בחיים כמו שכתב רבינו האר"י ז"ל בשער הגלגולים.

    דְּקָא דָּחַקְתְּ רַגְלֵיהּ דְּבַר נָתָן, וְאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָא. קשא אם כן איך הרחיב לו תחלה זמן שלושים יום ואם בפעם ראשונה עדיין לא הגיע הזמן איך בא אצלו קודם הזמן? ונראה לי בס"ד גלוי וידוע לפני הקדוש ברוך הוא שיאמר רב אשי כך לחזור על לימודו ולכך שלחו קודם הזמן וצוהו שיעשה רצונו. אי נמי הא דאין מלכות נוגעת בחברתה כמלא נימא זהו דוקא מלכות ממש כענין דוד ושלמה אבל כאן אין זו מלכות ממש לכך אין קפידא על ימים מועטים.

    Ben Yehoyada on Moed Katan 28a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Moed Katan, daf 28, Amud Aleph, about 634 words in 24 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 24 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 16 words

      Opens “אלא חיה. אבל שאר נשים מניחין.…”

    2. Segment 218 words

      Opens “ר' אלעזר אמר: אפילו שאר הנשים, דכתיב:…”

    3. Segment 323 words

      Opens “ואמר ר' אלעזר: אף מרים בנשיקה מתה.…”

    4. Segment 437 words

      Opens “א"ר אמי: למה נסמכה מיתת מרים לפרשת…”

    5. Segment 548 words

      Opens “ת"ר מת פתאום זו היא מיתה חטופה,…”

    6. Segment 617 words

      Opens “שני ימים ומת זו היא מיתה דחויה…”

    7. Segment 727 words

      Opens “א"ר חנין מאי קרא (דברים לא יד)…”

    8. Segment 822 words

      Opens “מת בחמשים שנה זו היא מיתת כרת…”

      Named: שמואל.

    9. Segment 917 words

      Opens “אמר מר זוטרא מאי קרא דכתיב (איוב…”

    10. Segment 1036 words

      Opens “שבעים שיבה שמונים גבורות דכתיב (תהלים צ,…”

      Named: רבה, שמואל.

    11. Segment 1134 words

      Opens “רב יוסף כי הוה בר שיתין עבד…”

      Named: רב יוסף, אביי.

    12. Segment 1226 words

      Opens “רב הונא נח נפשיה. פתאום הוו קא…”

      Named: רב הונא.

    13. Segment 1329 words

      Opens “אמר רבא חיי בני ומזוני לא בזכותא…”

      Named: רב חסדא, רבא, רבה.

    14. Segment 1418 words

      Opens “רב חסדא חיה תשעין ותרתין שנין רבה…”

      Named: רב חסדא, רבה.

    15. Segment 1514 words

      Opens “בי רב חסדא סמידא לכלבי ולא מתבעי…”

      Named: רב חסדא, רבה.

    16. Segment 1631 words

      Opens “ואמר רבא הני תלת מילי בעאי קמי…”

      Named: רב הונא, רב חסדא, רבא, רבה.

    17. Segment 1745 words

      Opens “רב שעורים אחוה דרבא הוה יתיב קמיה…”

      Named: רב שעורים, רבא.

    18. Segment 1827 words

      Opens “רבא הוה יתיב קמיה דר"נ חזייה דקא…”

      Named: רבא.

    19. Segment 1927 words

      Opens “א"ל ליתחזי לי מר אתחזי ליה א"ל…”

    20. Segment 2017 words

      Opens “רבי אלעזר הוה קאכיל תרומה איתחזי ליה…”

      Named: רבי אלעזר.

    21. Segment 2112 words

      Opens “רב ששת איתחזי ליה בשוקא אמר ליה…”

      Named: רב ששת.

    22. Segment 2239 words

      Opens “רב אשי איתחזי ליה בשוקא א"ל איתרח…”

      Named: רב אשי.

    23. Segment 2321 words

      Opens “רב חסדא לא הוה יכיל ליה דלא…”

      Named: רב חסדא, רב פקע.

    24. Segment 2443 words

      Opens “ר' חייא לא הוה מצי למיקרבא ליה…”

      Named: רבא.

    Sages named on this page

    • Rav Yosef · Third Generation Amoraim

      Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.

      Source: Moed Katan 28a · Segment 11 — “רב יוסף כי הוה בר שיתין עבד להו יומא…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Moed Katan 28a · Segment 8 — “…היא מיתתו של שמואל הרמתי ששים זו היא מיתה…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Moed Katan 28a · Segment 11 — “…לי מכרת א"ל אביי נהי דנפק ליה, מר מכרת…

    Encyclopedia entries citing this page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026