Talmud Builders

    Berakhot 57b

    Back to index

    English translation — Berakhot 57b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1Rabbi Yoḥanan said: One who awakened in the morning and a verse immediately falls into his mouth, it is a minor prophecy. The Sages taught: There are three kings whose appearance in a dream is significant. One who sees David in a dream should expect piety; one who sees Solomon should expect wisdom; and one who sees Ahab should be concerned about calamity.

    2There are also three books of Prophets whose appearance in a dream is meaningful: One who sees the book of Kings should anticipate greatness, royalty; one who sees the book of Ezekiel should anticipate wisdom, as the configuration of the Divine Chariot is described therein; one who sees the book of Isaiah should anticipate consolation; and one who sees the book of Jeremiah should be concerned about calamity, because Jeremiah prophesied extensively of impending calamity.

    3Similarly, there are three great books of Writings whose appearance in a dream has particular significance: One who sees the book of Psalms should anticipate piety; one who sees the book of Proverbs should anticipate wisdom; one who sees the book of Job should be concerned about calamity.

    4There are also three minor books of Writings whose appearance in a dream is significant: One who sees Song of Songs in a dream should anticipate piety, as it describes God’s love for Israel; one who sees Ecclesiastes should anticipate wisdom; one who sees Lamentations should be concerned about calamity; and one who sees the scroll of Esther, it is a sign that a miracle will be performed on his behalf.

    5There are three Sages whose appearance in a dream is significant: One who sees Rabbi Yehuda HaNasi in a dream should anticipate wisdom; one who sees Rabbi Elazar ben Azarya should anticipate wealth, as he was particularly wealthy; and one who sees Rabbi Yishmael ben Elisha should be concerned about calamity, as he was one of the ten martyrs executed by the Romans.

    6There are three Torah scholars who, despite their greatness in Torah, were never given the title Rabbi, and whose appearance in a dream is significant: One who sees Ben Azzai in a dream should anticipate piety; one who sees Ben Zoma should anticipate wisdom; and one who sees Aḥer , Elisha ben Avuya, should be concerned about calamity, as he strayed from the path of righteousness.

    7The Gemara says: All types of animals are auspicious signs for a dream except for an elephant, a monkey and a long-tailed ape. The Gemara asks: Didn’t the Master say: A miracle will be performed for one who sees an elephant in a dream? The Gemara answers: This is not difficult. This statement that a vision of an elephant is a good omen refers to a case where it is saddled, while this statement that it is not a good omen refers to a case where it is not saddled.

    8Similarly, the Gemara says: All types of metal utensils are auspicious signs for a dream, except for a hoe, a chisel, and an axe, as these are instruments of destruction. The Gemara notes that this applies specifically when they are seen on their handles. On a similar note, the Gemara says: All kinds of fruit are auspicious signs for a dream except for unripe dates. All kinds of vegetables are auspicious signs for a dream except for turnip heads. The Gemara challenges: Didn’t Rav say: I did not become wealthy until I saw turnip heads in my dream? Apparently turnip heads are a good omen. The Gemara responds: When Rav saw them, he saw them on their stems; if one sees turnip heads already picked, it is a bad omen. Similarly, all kinds of colors are auspicious signs for a dream, except for sky-blue [ tekhelet ]. All kinds of birds are auspicious signs in a dream except for an eagle-owl, and an owl, and a kurferai, all of which are nocturnal and have strange and frightening appearances.

    9The words: The body, the body, microcosm, ease, and comfort are mnemonics for matters that the Gemara will discuss, each of which represents a list with shared qualities, similar to the lists cited above.

    10The Gemara says: Three food items enter the body yet the body does not benefit from them: Cherries, bad dates, and unripe dates. In contrast: Three matters do not enter the body yet the body benefits from them, and they are: Washing, anointing, and usage [ tashmish ], commonly used as a euphemism for conjugal relations. Three matters are microcosms of the World-to-Come, and they are: Sabbath, the sun and usage.

    11The Gemara asks: Usage of what benefits the body and is a microcosm of the World-to-Come? If you say that it refers to conjugal relations, doesn’t that weaken the body? Rather, it refers to usage of his orifices, relieving oneself.

    12Three matters ease one’s mind, and they are: Voice, sight, and smell, when they are pleasant and aesthetic. Three matters give a person comfort, and they are: A beautiful abode, a beautiful wife, and beautiful vessels.

    13The numbers five, six, and ten are mnemonics for the categories to follow. The Gemara says: There are five matters in our world which are one-sixtieth of their most extreme manifestations. They are: Fire, honey, Shabbat, sleep, and a dream. The Gemara elaborates: Our fire is one-sixtieth of the fire of Gehenna; honey is one-sixtieth of manna; Shabbat is one-sixtieth of the World-to-Come; sleep is one-sixtieth of death; and a dream is one-sixtieth of prophecy.

    14Similarly: Six matters are good omens for the sick: Sneezing, sweating, diarrhea, a seminal emission, sleep, and a dream. These are all alluded to in Scripture: Sneezing, as it is written: “His sneezes flash forth light” (Job 41:10), indicating that by means of a sneeze one comes to see the light of the world. Sweat, as it is written: “In the sweat of your face shall you eat bread” (Genesis 3:19). Diarrhea, as it is written: “He that is bent down shall speedily be loosed; and he shall not go down dying into the pit” (Isaiah 51:14). A seminal emission, as it is written: “That he might see his seed, prolong his days” (Isaiah 53:10). Sleep, as it is written: “I should have slept; then had I been at rest” (Job 3:13). A dream, as it is written: “Wherefore You recover me [ vataḥalimeni ], and make me to live” (Isaiah 38:16); vataḥalimeni is interpreted as etymologically similar to ḥalom , dream.

    15Similarly: Six matters cure a sick person from his illness, and their cure is an effective cure. They are: Cabbage, beets, dried foley, a medicinal plant, the stomach, the placenta, and the diaphragm of an animal. Some say that small fish also possess these qualities. Furthermore, small fish cause one’s entire body to flourish and become healthy.

    16In contrast, there are ten matters that cause a sick person who has recovered to suffer a relapse of his illness, and his illness is even more severe, and they are: Eating ox meat, eating fatty meat in general, eating roasted meat, eating poultry, eating a roasted egg, shaving, eating cress, drinking milk, eating cheese, and bathing in a bathhouse. And some say eating nuts, and some say even eating cucumbers.

    17It was taught in the school of Rabbi Yishmael: Why are they called cucumbers [ kishu’im ]? Because they are as harmful [ kashim ] to the body as swords. The Gemara asks: Is that really so? Is it not written: “And the Lord said unto her: Two nations [ goyim ] are in your womb” (Genesis 25:23) and the Gemara says: Do not read it as goyim , rather read it as gayim , proud ones. And Rav Yehuda said that Rav said: This verse was fulfilled in these two great individuals who descended from Rebecca: Antoninus and Rabbi Yehuda HaNasi, whose tables, because of their wealth, never lacked for radish, lettuce or cucumbers, neither in summer nor in the rainy season. Apparently, cucumbers are good and are even a delicacy of kings.

    18The Gemara resolves: This is not difficult. This that says they are harmful to the body refers to large ones, while this that says they were always served on the table of Rabbi Yehuda HaNasi and Antoninus refers to small ones.

    19With regard to dreams, the Sages taught: One who dreams that he sees a corpse in his house, it is a sign of peace in his house. If the corpse ate and drank in the house, it is good omen for the house. If the corpse removed vessels from the house, it is a bad omen for the house, as it suggests that the corpse is taking someone from the house with him. Rav Pappa explained this only if the dream was with regard to a shoe and a sandal, as that indicates that someone from the house is going to embark on a long journey. As the Sages said: Everything that a corpse takes in a dream is a good omen except a shoe and a sandal; everything that a corpse gives in a dream is a good omen except dust and mustard, which looks like dust, as they portend burial.

    20We learned in the mishna that one who sees a place from which idolatry was eradicated should recite the blessing: Blessed…Who eradicated idolatry from our land. On this topic the Sages taught in the Tosefta : One who sees the idol called Mercury [ Markulis ] recites: Blessed…who has shown patience to those who violate His will, as each day new rocks would be thrown upon the pile constructed in Mercury’ honor ( Tosafot ). One who sees a place from which idolatry was eradicated should recite: Blessed…Who eradicated idolatry from our land. And just as it was eradicated from this place, so too may it be eradicated from all places of Israel, and restore the hearts of their worshippers to worship You. Outside of Eretz Yisrael, one need not recite: And restore the hearts of their worshippers to worship You, since it is predominantly populated by gentiles. Rabbi Shimon ben Elazar says: Even outside of Eretz Yisrael one is required to recite that formula because in the end of days all nations will convert, as it is stated: “For then will I turn to the peoples a pure language, that they may all call upon the Name of the Lord, to serve Him with one consent” (Zephaniah 3:9).

    21The Gemara goes on to discuss special blessings instituted by the Sages to be recited upon seeing extraordinary sights. Rav Hamnuna taught: One who sees the wicked Babylonia must recite five blessings. The Gemara elaborates: One who saw the ruins of Babylonia, recites: Blessed…Who destroyed the wicked Babylonia. One who saw the ruins of Nebuchadnezzar’s house, recites: Blessed…Who destroyed the house of wicked Nebuchadnezzar. One who saw the lion’s den into which Daniel was thrown (see Daniel ch. 6) or the furnace into which Hananiah, Mishael, and Azariah were thrown (see Daniel ch. 3), recites: Blessed…Who performed miracles for our ancestors in this place. One who saw Mercury, recites: Blessed…Who has shown patience to those who violate His will. One who saw a place from which earth is taken, as over the generations earth was taken from certain places and used as fertilizer or for construction in the surrounding areas, recites: Blessed…Who speaks and acts, decrees and fulfills.

    22The Gemara relates that when Rava would see donkeys carrying earth from Babylonia, he would slap their backs with his hand and say to them: Run, righteous ones, and fulfill the will of your Master. When Mar, son of Ravina, would arrive in Babylonia he would take earth in his kerchief and throw it outside, to fulfill that which is said: “And I will sweep it with the broom of destruction” (Isaiah 14:23). Rav Ashi said: I never heard the statement of Rav Hamnuna, that one who sees Babylonia the wicked must recite five blessings. However, based on my independent reasoning, I recited all of the blessings.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    השכיםהעומד ממטתו ונפל לו פסוק בפיו:

    שיר השיריםכולו יראת שמים וחבת המקום בלב כל ישראל:

    רבי ישמעאל בן אלישעמהרוגי מלכות היה והפשיטו עור קרקפתו בחייו:

    חוץ מן הפיל והקוף והקפודשמשונין במראיהן. קפוד חיה שדומה לקוף ויש לה זנב ארוך ושמה מרטינ"א:

    דמסרגאוכף על גביו וי"א נתון באפסר:

    חוץ ממרפשו"ר בלע"ז:

    פסלדוליי"ר:

    דחזנהו בקתייהושראויין למלאכתן לחבל ולהשחית:

    פגי תמרהשלא בשלו כל צרכן:

    בכנייהובמחובר אבל בתלוש סימן הוא למכות כדפשר ליה בר הדיא לרבא קולפי בלעת:

    תכלתירוק הוא ומי שפניו ירוקים חולה הוא:

    קריאיבנ"ץ:

    קפופאצואיט"א בלע"ז ויש לה לסתות כלחיי אדם לפיכך הן מגונים:

    קורפראיטלפ"א:

    גודגדניותצירתי"ש:

    כפניותמין תמרים רעים:

    שמשחמה זורחת:

    קולשל מיני זמר או קול ערב של אשה:

    עטושאשטרנוד"ר:

    מהר צועהמי שצריך להריק מעיו הרקת כלי נקראת צעיה שנאמר (ירמיהו מח) ושלחתי לו צועים וצעוהו וכליו יריקו במואב כתיב:

    ותחלימני והחייניבחזקיה כתיב:

    תרדיןבלי"ץ:

    מי סיסיןבשול פוליאו"ל:

    והרתוידלייר"א שהשליל בתוכה:

    יותרת הכבדאייבר"ש של בהמה:

    ומבריןלשון בריאות:

    ותגלחתאם מגלח:

    זוטרייפין:

    מסאנא וסנדלאסימן יוצאי חוץ הוא שמוציא אחרים מן הבית:

    עפראסימן הוא שרמז להם קבורה:

    לב עובדיהםעל פושעי ישראל מתפלל:

    כבשן של אשחפירה שהוסק בה כבשנם של חנניה מישאל ועזריה:

    מקום שנוטלין ממנו עפרמקום יש בבבל שאין בהמה יוצאה משם אם אין נותנים עליה עפר מעפר המקום והוא סימן השמד ומקללותיה של בבל היא וביסוד מהר"ר יצחק ראיתי שנוטלים משם עפר לטיט לבניני המקום וסוף סוף אותו מקום אין בו ישוב ולא זרע ולא נטיעה:

    גוזר ומקייםשגזר להשמידה וקיים:

    ברכות 57 עמוד ב

    1אמר רבי יוחנן: השכים ונפל פסוק לתוך פיו הרי זה נבואה קטנה. תנו רבנן, שלשה מלכים הם: הרואה דוד בחלום יצפה לחסידות. שלמה יצפה לחכמה. אחאב ידאג מן הפורענות.

    2ג' נביאים הם: הרואה ספר מלכים יצפה לגדולה. יחזקאל יצפה לחכמה. ישעיה יצפה לנחמה. ירמיה ידאג מן הפורענות.

    3שלשה כתובים גדולים הם: הרואה ספר תהלים יצפה לחסידות, משלי יצפה לחכמה, איוב ידאג מן הפורענות.

    4שלשה כתובים קטנים הם: הרואה שיר השירים בחלום יצפה לחסידות. קהלת יצפה לחכמה. קינות ידאג מן הפורענות. הרואה מגלת אסתר נס נעשה לו.

    5שלשה חכמים הם: הרואה רבי בחלום יצפה לחכמה. ראב"ע יצפה לעשירות. רבי ישמעאל בן אלישע ידאג מן הפורענות.

    6שלשה תלמידי חכמים הם: הרואה בן עזאי בחלום יצפה לחסידות. בן זומא יצפה לחכמה. אחר ידאג מן הפורענות.

    7כל מיני חיות יפות לחלום, חוץ מן הפיל והקוף והקפוד. והאמר מר, הרואה פיל בחלום פלא נעשה לו! לא קשיא, הא דמסרג, הא דלא מסרג.

    8כל מיני מתכת יפין לחלום, חוץ ממר, פסל, וקרדום. והני מילי דחזנהו בקתייהו. כל מיני פירות יפין לחלום, חוץ מפגי תמרה. כל מיני ירקות יפין לחלום, חוץ מראשי לפתות. והאמר רב: לא איעתרי עד דחזאי ראשי לפתות! כי חזא בכנייהו חזא. כל מיני צבעונין יפין לחלום, חוץ מן התכלת. כל מיני עופות יפין לחלום, חוץ מן קריא וקפופא וקורפראי.

    9[הגו"ף, הגו"ף, מעי"ן, משיבי"ן, ומרחיבי"ן, סימן].

    10ג' נכנסין לגוף, ואין הגוף נהנה מהן: גודגדניות, וכפניות, ופגי תמרה. שלשה אין נכנסין לגוף, והגוף נהנה מהן, אלו הן: רחיצה, וסיכה, ותשמיש. שלשה מעין העולם הבא, אלו הן: שבת, שמש, ותשמיש.

    11תשמיש דמאי? אילימא תשמיש המטה הא מכחש כחיש! אלא תשמיש נקבים.

    12שלשה משיבין דעתו של אדם, אלו הן: קול, ומראה, וריח. שלשה מרחיבין דעתו של אדם, אלו הן: דירה נאה, ואשה נאה, וכלים נאים.

    13[חמש"ה ושש"ה ועשר"ה סימן]: חמשה אחד מששים, אלו הן: אש, דבש, ושבת, ושינה, וחלום. אש אחד מששים לגיהנם. דבש אחד מששים למן. שבת אחד מששים לעולם הבא. שינה אחד מששים למיתה. חלום אחד מששים לנבואה.

    14ששה דברים סימן יפה לחולה, אלו הן: עטוש, זיעה, שלשול, קרי, ושינה, וחלום. עטוש דכתיב: ״(איוב מא״, י) ״עטישותיו תהל אור״. זיעה דכתיב: ״(בראשית ג״, יט) ״בזעת אפיך תאכל לחם״. שלשול דכתיב: ״(ישעיהו נא״, יד) ״מהר צועה להפתח ולא ימות לשחת״. קרי דכתיב: ״(ישעיהו נג״, י) ״יראה זרע יאריך ימים״. שינה דכתיב: ״(איוב ג״, יג) ״ישנתי אז ינוח לי״. חלום דכתיב: ״(ישעיהו לח״, טז) ותחלימני והחייני׃

    15ששה דברים מרפאין את החולה מחליו ורפואתו רפואה, אלו הן: כרוב, ותרדין, וסיסין יבשין, וקיבה, והרת, ויותרת הכבד. וי"א אף דגים קטנים. ולא עוד, אלא שדגים קטנים מפרין ומברין כל גופו של אדם.

    16עשרה דברים מחזירין את החולה לחליו, וחליו קשה, אלו הן: האוכל בשר שור, בשר שמן, בשר צלי, בשר צפרים, וביצה צלויה, ותגלחת, ושחלים, והחלב, והגבינה והמרחץ. וי"א אף אגוזים. וי"א אף קשואים.

    17תנא דבי ר' ישמעאל: למה נקרא שמן קשואים מפני שהן קשים לגוף כחרבות. איני, והכתיב: ״(בראשית כה״, כג) ״ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך״: אל תקרי ״גוים״ אלא ״גיים״, וא"ר יהודה אמר רב: אלו אנטונינוס ורבי, שלא פסק משלחנם לא צנון ולא חזרת ולא קשואין, לא בימות החמה ולא בימות הגשמים.

    18לא קשיא: הא ברברבי, הא בזוטרי.

    Baraita

    19ת"ר מת בבית שלום בבית. אכל ושתה בבית סימן יפה לבית. נטל כלים מן הבית סימן רע לבית. תרגמא רב פפא במסאנא וסנדלא. כל דשקיל שכבא מעלי, בר ממסאנא וסנדלא. כל דיהיב שכבא מעלי, בר מעפרא וחרדלא.

    20מקום שנעקרה ממנו עבודת גלולים: תנו רבנן: הרואה מרקוליס, אומר: ״ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו״. מקום שנעקרה ממנו עבודת כוכבים אומר: ״ברוך שעקר עכו"ם מארצנו. וכשם שנעקרה ממקום זה כן תעקר מכל מקומות ישראל, והשב לב עובדיהם לעבדך״. ובח"ל אין צריך לומר ״והשב לב עובדיהם לעבדך״ מפני שרובה עובדי כוכבים רשב"א אומר: אף בחוץ לארץ צריך לומר כן, מפני שעתידים להתגייר, שנאמר: ״(צפניה ג״, ט) ״אז אהפוך אל עמים שפה ברורה״.

    21דרש רב המנונא: הרואה בבל הרשעה צריך לברך חמש ברכות. ראה בבל, אומר: ״ברוך שהחריב בבל הרשעה״. ראה ביתו של נבוכדנצר, אומר: ״ברוך שהחריב ביתו של נבוכדנצר הרשע״. ראה גוב של אריות או כבשן האש, אומר: ״ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה״. ראה מרקוליס, אומר: ״ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו״. ראה מקום שנוטלין ממנו עפר, אומר: ״ברוך אומר ועושה גוזר ומקיים״.

    22רבא כי הוה חזי חמרי דשקלי עפרא, טריף להו ידא על גבייהו, ואמר: רהוטו צדיקי למעבד רעותא דמרייכו. מר בריה דרבינא כי הוה מטי לבבל הוה שקיל עפרא בסודריה ושדי לברא, לקיים מה שנא' (ישעיהו יד, כג) ״וטאטאתיה במטאטא השמד״. אמר רב אשי: אנא, הא דרב המנונא לא שמיע לי, אלא מדעתאי בריכתינהו לכולהו.

    Tosafot

    הרואה מרקוליסבתוספתא תנן במקום מרקוליס דהכא עבודת כוכבים וא"כ לאו דוקא מרקוליס אלא לפי שבמקומו של תנא היו עובדים לה ועתה אין אנו רגילים לברך לפי שאנו רואים אותה בכל יום וכל הנך הרואים אמרו לעיל דהוי משלשים יום לשלשים יום:

    הרואה מרקוליספירש ר"י לא ידענא אמאי נקט מרקוליס יותר משאר עבודת כוכבים. ונראה לי דא"צ לברך רק במקום שבונים עכו"ם או שהועמדה שם מחדש ולכך נקט מרקוליס שרוגמין בה אבנים בכל יום והוי כמגדל עכו"ם אבל לא על עכו"ם קבועה שם מקודם ובירושלמי יש נעקרה עכו"ם ממקום אחד ונתנה למקום אחר במקום שנתנה אומר ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו ובמקום שנעקרה אומר ברוך שעקר עכו"ם מן המקום הזה:

    License: CC-BY

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rav Nissim Gaon

    הרואה ר' עקיבא בחלומו יצפה לחסידותאית בפרק כל ישראל יש להן חלק (דף קי) שנא' אספו לי חסידי אלו ר' עקיבא וחבריו שמסרו נפשם לזביחה על דברי תורה ואמרי' (שם) אמר רבה בר בר חנה שבקה ר' עקיבא לחסידותיה: הרואה ר' אלעזר בן עזריה יצפה לחכמה לפי שנתמנה בישיבה והוא בן י"ח שנה והיה הוא כבר חכם מאד כמו שאתה מוצא (חגיגה דף ג) אמר ר' יהושע עליו אין דור יתום שר' אלעזר בן עזריה שרוי בתוכו ואמרו בשבחו (גיטין דף סז) ר' אלעזר בן עזריה קופה של בשמים כלומר שהיה מאסף החכמות ומסדר אותם ושנינו (סוטה דף מט) משמת ראב"ע בטלה עטרת החכמים ואע"פ שר"ע הגיע למעלה יתירה וגדולה בחכמה שאפי' משה רבינו כשהראהו הקב"ה דורות העתידין כשראה את ר' עקיבא אמר לפני הקב"ה רבש"ע יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה ע"י כמפורש בפ' הקומץ את המנחה (מנחות ד' כט) מיהו לא התחיל ללמוד ולגרוס עד שהיה בן מ' שנה כמו שאמרו (בשלהי ספרי) ר' עקיבא למד תורה בן מ' שנה ושימש את החכמים מ' שנה ופרנס את ישראל מ' שנה ואפשר שחסידותו היתה יתירה על חכמתו ולפיכך הוא משובח בחסידות: ר' ישמעאל בן אלישע ידאג מן הפורענות מפני שבימיו היו ישראל עומדין בצרות וגזירות ומלחמות בסוף זמן בית שני וכבר נשבה בנערותו ופדאהו ר' יהושע בן חנניה כמפורש בפ' הניזקין (גיטין דף נח) מעשה בר' יהושע בן חנניה שהלך לכרך גדול של רומי אמרו לו תינוק אחד יש בבית הסוהר כו' אמרו לא זז משם עד שפדאו בממון הרבה לא היו ימים מועטים עד שהורה הוראה בישראל ומנו ר' ישמעאל בן אלישע ואיתא בסוף גמ' דהוריות דבני מערבא ושימש בכהונה גדולה כדאמרי' בפ' מאימתי קורין (דף ז) תניא אמר ר' ישמעאל בן אלישע פעם אחת נכנסתי לבית קה"ק להקטיר קטורת לפני לפנים וקודם חרבן הבית נהרג עם רבן שמעון בן גמליאל דתניא במכילתא דר' ישמעאל כשנהרג ר' שמעון ור' ישמעאל אמר להן ר' עקיבא לתלמידיו התקינו עצמיכם לפורענות שאילו טובה עתידה לבא בדורנו בתחלה לא היו מקבלין אותה אלא רבן שמעון ור' ישמעאל ועכשיו גלוי לפני מי שאמר והיה העולם שפורענות גדולה עתידה לבוא בדורנו ונסתלקו אלו מבינותינו שנא' (ישעיהו נ״ז:א׳) הצדיק אבד וגו' ובפ' עגלה ערופה דמס' סוטה (דף מח) ובפ' דיני ממונות דתחלת סנהדרי' (דף יא) אמרי' ת"ר משמתו נביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוה"ק מישראל אף הוא אומר בשעת מיתתו שמעון וישמעאל לחרבא ושאר עמא לביזא ועקן סגיאן עתידין למיתי על עמא עיקרה דהא בריי' בתוס' סוטה ובפ' העור והרוטב במסכת שחיטת חולין (דף קכג) אמרו אל תתמה שהרי קרקפלו של ר' (יהושע) [ישמעאל] מונח בראשי מלכים:

    Babylonian Talmud · folio map

    Berakhot 57b

    Berakhot 57b. The full printed text of this folio side — 22 numbered segments, about 726 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    השכים העומד ממטתו ונפל לו פסוק בפיו:

    שיר השירים כולו יראת שמים וחבת המקום בלב כל ישראל:

    רבי ישמעאל בן אלישע מהרוגי מלכות היה והפשיטו עור קרקפתו בחייו:

    חוץ מן הפיל והקוף והקפוד שמשונין במראיהן. קפוד חיה שדומה לקוף ויש לה זנב ארוך ושמה מרטינ"א:

    דמסרג אוכף על גביו וי"א נתון באפסר:

    חוץ ממר פשו"ר בלע"ז:

    פסל דוליי"ר:

    דחזנהו בקתייהו שראויין למלאכתן לחבל ולהשחית:

    26 more comments on this page.

    Rashi on Berakhot 57b · Sefaria

    Tosafot

    הרואה מרקוליס בתוספתא תנן במקום מרקוליס דהכא עבודת כוכבים וא"כ לאו דוקא מרקוליס אלא לפי שבמקומו של תנא היו עובדים לה ועתה אין אנו רגילים לברך לפי שאנו רואים אותה בכל יום וכל הנך הרואים אמרו לעיל דהוי משלשים יום לשלשים יום:

    הרואה מרקוליס פירש ר"י לא ידענא אמאי נקט מרקוליס יותר משאר עבודת כוכבים. ונראה לי דא"צ לברך רק במקום שבונים עכו"ם או שהועמדה שם מחדש ולכך נקט מרקוליס שרוגמין בה אבנים בכל יום והוי כמגדל עכו"ם אבל לא על עכו"ם קבועה שם מקודם ובירושלמי יש נעקרה עכו"ם ממקום אחד ונתנה למקום אחר במקום שנתנה אומר ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו ובמקום שנעקרה אומר ברוך שעקר עכו"ם מן המקום הזה:

    Tosafot on Berakhot 57b · Sefaria · CC-BY

    Rav Nissim Gaon

    הרואה ר' עקיבא בחלומו יצפה לחסידות אית בפרק כל ישראל יש להן חלק (דף קי) שנא' אספו לי חסידי אלו ר' עקיבא וחבריו שמסרו נפשם לזביחה על דברי תורה ואמרי' (שם) אמר רבה בר בר חנה שבקה ר' עקיבא לחסידותיה: הרואה ר' אלעזר בן עזריה יצפה לחכמה לפי שנתמנה בישיבה והוא בן י"ח שנה והיה הוא כבר חכם מאד כמו שאתה מוצא (חגיגה דף ג) אמר ר' יהושע עליו אין דור יתום שר' אלעזר בן עזריה שרוי בתוכו ואמרו בשבחו (גיטין דף סז) ר' אלעזר בן עזריה קופה של בשמים כלומר שהיה מאסף החכמות ומסדר אותם ושנינו (סוטה דף מט) משמת ראב"ע בטלה עטרת החכמים ואע"פ שר"ע הגיע למעלה יתירה וגדולה בחכמה שאפי' משה רבינו כשהראהו הקב"ה דורות העתידין כשראה את ר' עקיבא אמר לפני הקב"ה רבש"ע יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה ע"י כמפורש בפ' הקומץ את המנחה (מנחות ד' כט) מיהו לא התחיל ללמוד ולגרוס עד שהיה בן מ' שנה כמו שאמרו (בשלהי ספרי) ר' עקיבא למד תורה בן מ' שנה ושימש את החכמים מ' שנה ופרנס את ישראל מ' שנה ואפשר שחסידותו היתה יתירה על חכמתו ולפיכך הוא משובח בחסידות: ר' ישמעאל בן אלישע ידאג מן הפורענות מפני שבימיו היו ישראל עומדין בצרות וגזירות ומלחמות בסוף זמן בית שני וכבר נשבה בנערותו ופדאהו ר' יהושע בן חנניה כמפורש בפ' הניזקין (גיטין דף נח) מעשה בר' יהושע בן חנניה שהלך לכרך גדול של רומי אמרו לו תינוק אחד יש בבית הסוהר כו' אמרו לא זז משם עד שפדאו בממון הרבה לא היו ימים מועטים עד שהורה הוראה בישראל ומנו ר' ישמעאל בן אלישע ואיתא בסוף גמ' דהוריות דבני מערבא ושימש בכהונה גדולה כדאמרי' בפ' מאימתי קורין (דף ז) תניא אמר ר' ישמעאל בן אלישע פעם אחת נכנסתי לבית קה"ק להקטיר קטורת לפני לפנים וקודם חרבן הבית נהרג עם רבן שמעון בן גמליאל דתניא במכילתא דר' ישמעאל כשנהרג ר' שמעון ור' ישמעאל אמר להן ר' עקיבא לתלמידיו התקינו עצמיכם לפורענות שאילו טובה עתידה לבא בדורנו בתחלה לא היו מקבלין אותה אלא רבן שמעון ור' ישמעאל ועכשיו גלוי לפני מי שאמר והיה העולם שפורענות גדולה עתידה לבוא בדורנו ונסתלקו אלו מבינותינו שנא' (ישעיהו נ״ז:א׳) הצדיק אבד וגו' ובפ' עגלה ערופה דמס' סוטה (דף מח) ובפ' דיני ממונות דתחלת סנהדרי' (דף יא) אמרי' ת"ר משמתו נביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוה"ק מישראל אף הוא אומר בשעת מיתתו שמעון וישמעאל לחרבא ושאר עמא לביזא ועקן סגיאן עתידין למיתי על עמא עיקרה דהא בריי' בתוס' סוטה ובפ' העור והרוטב במסכת שחיטת חולין (דף קכג) אמרו אל תתמה שהרי קרקפלו של ר' (יהושע) [ישמעאל] מונח בראשי מלכים:

    Rav Nissim Gaon on Berakhot 57b · Sefaria

    Ritva

    ר' ישמעאל בן אלישע יצפה לחכמה וזהו חברו של ר"ע שלא נהרג והיה חכם גדול אבל ר' ישמעאל בן אלישע זקנו נהרג והרואה אותו ידאג מן הפורעניות כמו שאמרו על ר' עקיבא:

    מקום שנעקרה ובחוצה לארץ אין צריך לומר והשב לב עובדיהם וכו'. לכאורה משמע דלא פליג אלא אם צריך לומר השב לב עובדיהם אבל אברכה פשיטא דאף בחוצה לארץ מברך. וי"א דאכולה מילתא פליג. והרמב"ם ז"ל כתב שאף בחוצה לארץ מברך על המקום הזה. וכתב שצריך לומר והשב לב עובדיהם אעפ"י שאינן ישראל כר' שמעון בן אלעזר:

    Ritva on Berakhot 57b · Sefaria

    Meiri

    המשנה השנית הרואה מקום שנעקרה ממנו ע"ז וכו' ובתלמוד המערב פרשוה בשנעקרה מכל תחום ארץ ישראל אבל אם לא נעקרה אלא מאותו מקום אומר ברוך שעקר ע"ז ממקום זה, ואין נראה כן מתלמוד שלנו שהרי אומר מברך ברוך שעקר ע"ז מארצנו וכשם שנעקרה מכאן כך יעקרנה מכל מקומות ישראל וישיב לב עובדיהם לעבדו וזו בארץ ישראל שהרי אמר אחר כן ובחוצה לארץ, ושמא הם גורסים בה ממקום זה וכדברי תלמוד המערב, ומ"מ יראה שאף בחוצה לארץ אומר והשב לב עובדיהם וכו' (על שכך) כדכתיב אהפוך אל עמים וכו', כר' שמעון בן אלעזר וכן כתבוה גדולים ואע"פ שרבים חולקים עליו טעמא דמסתבר הוא, זהו ביאור המשנה ודברים שנכנסו תחתיה בגמ' ממה שלא בארנוהו במשנה אלו הן, הרואה מרקוליס אומר ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו והוא הדין לשאר מיני ע"ז, ובתלמוד המערב אמרו נעקרה ממקום אחר ונתנוה במקום אחר על מקום שנעקרה אומר ברוך שעקר ועל מקום שנתנוה אומר ברוך שנתן ארך אפים וכו', ובתוספות כתבוה דוקא במרקוליס ומפני שהיא ע"ז המתחדשת בכל יום על ידי זריקת אבנים וכן בכל ע"ז הנעשית מחדש אבל בשאר ע"ז לא, ואין הדברים נראים אלא על כל ע"ז כן כמו שביארנו, וברכה זו ג"כ דוקא מל' לל' הא בכל יום מתורת חיוב לא:

    הרואה מקום בבל הרשעה מברך ה' ברכות כיצד כיון שראה מקום העיר מברך ברוך שהחריב בבל הרשעה, ראה מקום של נבוכדנצר אומר ברוך שהחריב ביתו של נבוכדנצר הרשע, ראה מקום מרקוליס שבה אומר ברוך שהאריך אפיו לעוברי רצונו, ראה מקום גוב אריות וכבשן האש אומר ברוך שעשה נס לצדיקים במקום הזה, ראה מקום שנוטלים ממנו עפר אומר ברוך אומר ועושה שנא' וטאטאתיה וכו':

    Meiri on Berakhot 57b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    תוס' בד"ה הרואה מרקולים בתוספתא תנן במקום מרקולים דהכא עו"ג וא"כ כו' שמקומו של רב המנונא היו כו' כצ"ל נ"ל:

    Chidushei Halachot on Berakhot 57b · Sefaria

    Shita Mekubetzet

    ר' ישמעאל בן אלישע יצפה לחכמה וזהו חברו של ר' עקיבא שלא נהרג והיה חכם גדול. אבל ר' ישמעאל בן אלישע זקנו נהרג והרואה אותו ידאג מן הפורעניות כמו שאמרו על ר' עקיבא:

    אורח טוב מהו אומר ואף על גב דאמר בפרק שני דערכין מברך רעהו וכו' קללה תחשב לו בהאי מאן דעייל לאושפיזא וקא מוריך ביקריה. התם במאן דמשבח בפרהסיא אבל הכא בצנעא:

    מקום שנעקרה:

    ובחוצה לארץ אין צריך לומר והשב לב עובדיהם וכו' לכאורה משמע דלא פליג אלא אם צריך לומר השב לב עובדיהם אבל אברכה פשיטא דאף בחוצה לארץ מברך. ויש אומרים דאכולה מילתא פליג. והרמב"ם ז"ל כתב שאף בחוצה לארץ מברך על המקום הזה וכתב שצריך לומר והשב לב עובדיהם אף על פי שאינן ישראל כר' שמעון בן אלעזר:

    Shita Mekubetzet on Berakhot 57b · Sefaria

    Gilyon HaShas

    גמ' כל מיני עופות עי' נדה דף כ"ג ע"א בתו' ד"ה קריא שהי' להם גירסא אחרת כאן:

    Gilyon HaShas on Berakhot 57b · Sefaria

    Ben Yehoyada

    ג' נִכְנָסִין לַגּוּף וְאֵין הַגּוּף נֶהֱנֶה מֵהֶן גֻּדְגְּדָנִיּוֹת, וְכַפְנִיּוֹת, וּפַגֵּי תְּמָרָה. פירש המבאר בערב"י גֻּדְגְּדָנִיּוֹת הם מאכל גמלים, וקורין אותם בערבי תנדקו"ק והאדם אוכלם על ידי הדחק, וְכַפְנִיּוֹת הם תמרים רעים שלא יתבשלו לעולם, וּפַגֵּי תְּמָרָה תמרים טובים שסופם להתבשל אך בעודם קשים קודם בשולם נקראין פגין.

    שְׁלֹשָׁה מֵעֵין הָעוֹלָם הַבָּא, אֵלּוּ הֵן שַׁבָּת, שֶׁמֶשׁ וְתַשְׁמִישׁ. נראה לי בס"ד האי עולם הבא קאי על עולם הזה אחר גמר התקון, ובשבת יש תוספות נר"ן [נפש רוח נשמה] ולעתיד אחר גמר תיקין יהיה ענין גדול בנר"ן, שלא יהיו מעורבים מכמה שרשים באדם אחד, אלא כל אדם יקח נר"ן השייכים לו כפי שרשו בלבד, וכמו שכתב רבינו האר"י ז"ל על פסוק (מלאכי ג, כד) וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם, ולכן שבת שיש בו מעלה בנר"ן הוא מעין עולם הבא הנזכר, וכן השמש כתיב בעולם הבא הנזכר (שם שם כ') וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ, הרי יש לעתיד הנאה גדולה בשמש, והתשמיש הוא תשמיש נקבים שעושה נקיות לאדם בבטן, והנה הוא מעין עולם הבא הנזכר, כי בנקיות של עתה ישאר קצת פסולת בבטן, ואי אפשר שיהיה נקי לגמרי, אבל בעולם הבא אחר התיקון כל מה שיאכל האדם לא יהיה פסולת בבטנו אלא נבלע באברים כמו מן, הרי זה מעין עולם הבא, ונקיט השלשה הנזכר בסדר זה על פי מציאותם מתתא לעילא, כי השבת פעם בשבוע, והשמש בכל יום אך לא מצויה בלילה, ותשמיש נקבים מצוי ביום ובלילה, וכן אותם שלשה של סיכה ורחיצה וכו' נקיט המצוי קודם, דרחיצה מצויה אצל אדם יותר מסיכה, ותשמיש מצוי יותר מרחיצה.

    תַּשְׁמִישׁ דְּמַאי? אִילֵימָא תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, וַהֲלֹא מַכְחִישׁ כָּחִישׁ? אֶלָּא תַּשְׁמִישׁ נְקָבִים. קשא הוה ליה לשאל זה על חלוקה שזכר קודם שהיא סיכה ורחיצה ותשמיש? נראה לי בס"ד כי על תשמיש של חלוקה הנזכר היה מבין בפשיטות דקאי על תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, ולכן לא הקשה דמכחש כחיש, אין הכי נמי כָּחִישׁ אבל יש בו הנאה לגוף, דהתם לא נחית לשבוחו בהו, אך בחלוקה זו דנחית לשבחו בהו דקאמר מעין עולם הבא, לכך הקשה אי תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה מַכְחִישׁ כָּחִישׁ ומה שבח יש בו.

    שְׁלֹשָׁה מַרְחִיבִין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם, דִּירָה נָאָה, וְאִשָּׁה נָאָה, וְכֵלִים נָאִים. יש להקשות הוה ליה למימר כֵלִים בהדי דִּירָה שדומין זה לזה, דתרווייהו אין בהם חיות והם מן הדומם או דומם וצומח? ונראה לי בס"ד נקיט אִשָּׁה בהדי דירה, כי האדם יש לו דִּירָה אחת וְאִשָּׁה אחת ולוקח הדירה ואחר כך האשה, אבל הכלים אין להם זמן קבוע אלא קונה וחוזר וקונה כל ימיו, וכל פעם שקונה מתרחבת דעתו מחדש.

    אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לְגֵיהִנֹּם נראה לי בס"ד כל שיעורים אלו של אֶחָד מִשִּׁשִּׁים דנקיט הכא, אינם אֶחָד מִשִּׁשִּׁים אלא ודאי שיש בהם יתרון למאות ואלפים ויותר כל אחד לפי עניינו, והא דנקיט בכולהו אֶחָד מִשִּׁשִּׁים, מפני כי בעלמא שיעור הביטולים הוא בששים, שכל דבר אסור יתבטל אֶחָד מִשִּׁשִּׁים וחשיב כאלו אינו כלל ועיקר, וכן הענין כאן בא ללמדנו אש המצוי פה יתבטל כוחו לגבי כח אש גֵיהִנֹּם כמו ביטול האיסור שיתבטל אֶחָד מִשִּׁשִּׁים, וחשיב זה חלק האחד כאילו אינו, אבל לעולם ודאי כח אש גֵיהִנֹּם הוא עצום ורב וגדול על כח אש המצוי אצלינו יותר ממאה אלפי פעמים, וכן הענין בשאר מינים אשר מזכיר פה, ודע כי מה שאמר שבת אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לעולם הבא, לאו על עולם הנשמות קאמר, אלא על עולם הזה שאחר התחיה דקרו ליה רבותינו ז"ל גם כן בשם עולם הבא, או בשם עתיד לבא, מפני שהוא נחשב עולם חדש במזג חדש, והוא עולם שכולו שבת.

    הָרוֹאֶה מֶרְקוּלִיס אוֹמֵר מקשים למה בחלוקה זו נקיט מרקוליס ולא אמר עבודה זרה בסתם, ובחלוקה השנית של עקירה נקיט עבודה זרה בסתם, שהוא שם כללי על כל מיני עבודה זרה? ונראה לי בס"ד בזמן התנא לא היה במקומו מצוי מיני עבודה זרה אלא רק המרקוליס לכך נקיט בחלוקה ראשונה מרקוליס, אבל בברכה של עקירה, שהוא מברך על מה שהיה מכבר ונעקר עתה נקיט עבודה זרה בסתם, שהוא שם כללי לכל מיני עבודה זרה, כי במקומו היה מקודם כמה מיני ע"ז ונעקרו עתה בזמנו.

    Ben Yehoyada on Berakhot 57b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Berakhot, daf 57, Amud Bet, about 726 words in 22 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 22 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 129 words

      Opens “אמר רבי יוחנן: השכים ונפל פסוק לתוך…”

      Named: רבי יוחנן.

    2. Segment 218 words

      Opens “ג' נביאים הם: הרואה ספר מלכים יצפה…”

    3. Segment 316 words

      Opens “שלשה כתובים גדולים הם: הרואה ספר תהלים…”

    4. Segment 423 words

      Opens “שלשה כתובים קטנים הם: הרואה שיר השירים…”

    5. Segment 518 words

      Opens “שלשה חכמים הם: הרואה רבי בחלום יצפה…”

      Named: רבי בחלום, רבי ישמעאל.

    6. Segment 618 words

      Opens “שלשה תלמידי חכמים הם: הרואה בן עזאי…”

    7. Segment 725 words

      Opens “כל מיני חיות יפות לחלום, חוץ מן…”

    8. Segment 859 words

      Opens “כל מיני מתכת יפין לחלום, חוץ ממר,…”

    9. Segment 96 words

      Opens “[הגו"ף, הגו"ף, מעי"ן, משיבי"ן, ומרחיבי"ן, סימן].…”

    10. Segment 1032 words

      Opens “ג' נכנסין לגוף, ואין הגוף נהנה מהן:…”

    11. Segment 1111 words

      Opens “תשמיש דמאי? אילימא תשמיש המטה הא מכחש…”

    12. Segment 1223 words

      Opens “שלשה משיבין דעתו של אדם, אלו הן:…”

    13. Segment 1335 words

      Opens “[חמש"ה ושש"ה ועשר"ה סימן]: חמשה אחד מששים,…”

    14. Segment 1466 words

      Opens “ששה דברים סימן יפה לחולה, אלו הן:…”

    15. Segment 1533 words

      Opens “ששה דברים מרפאין את החולה מחליו ורפואתו…”

    16. Segment 1632 words

      Opens “עשרה דברים מחזירין את החולה לחליו, וחליו…”

    17. Segment 1751 words

      Opens “תנא דבי ר' ישמעאל: למה נקרא שמן…”

    18. Segment 186 words

      Opens “לא קשיא: הא ברברבי, הא בזוטרי.…”

    19. Segment 1937 words

      Opens “ת"ר מת בבית שלום בבית. אכל ושתה…”

      Named: רב פפא.

    20. Segment 2072 words

      Opens “מקום שנעקרה ממנו עבודת גלולים: תנו רבנן:…”

    21. Segment 2162 words

      Opens “דרש רב המנונא: הרואה בבל הרשעה צריך…”

      Named: רב המנונא.

    22. Segment 2254 words

      Opens “רבא כי הוה חזי חמרי דשקלי עפרא,…”

      Named: רב אשי, רב המנונא, רבא.

    Sages named on this page

    • Rabbi Ishmael · Second Generation of Tanna'im

      Rabbi Ishmael was a leading sage of the second generation of Tanna'im, a colleague and disputant of Rabbi Akiva, and the teacher…

      Source: Berakhot 57b · Segment 5 — “…ראב"ע יצפה לעשירות. רבי ישמעאל בן אלישע ידאג מן…

    Encyclopedia entries citing this page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Berakhot 57b

    Open in the reader
    Reverse sources — sages citing this page

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026