Talmud Builders

    Berakhot 56a

    Back to index

    English translation — Berakhot 56a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1On a similar note, the Gemara relates that the Roman emperor said to Rabbi Yehoshua, son of Rabbi Ḥananya: You Jews say that you are extremely wise. If that is so, tell me what I will see in my dream. Rabbi Yehoshua said to him: You will see the Persians capture you, and enslave you, and force you to herd unclean animals with a golden staff. He thought the entire day about the images described to him by Rabbi Yehoshua and that night he saw it in his dream. King Shapur of Persia said to Shmuel: You Jews say that you are extremely wise. If that is so, tell me what I will see in my dream. Shmuel said to him: You will see the Romans come and take you into captivity and force you to grind date pits in mills of gold. He thought the entire day about the images described to him by Shmuel, and that night he saw it in his dream.

    2The Gemara relates: Bar Haddaya was an interpreter of dreams. For one who gave him a fee, he would interpret the dream favorably, and for one who did not give him a fee, he would interpret the dream unfavorably. The Gemara relates: There was an incident in which both Abaye and Rava saw an identical dream and they asked bar Haddaya to interpret it. Abaye gave him money and paid his fee, while Rava did not give him money. They said to him: The verse: “Your ox shall be slain before your eyes and you shall not eat thereof” (Deuteronomy 28:31) was read to us in our dream. He interpreted their dream and to Rava he said: Your business will be lost and you will derive no pleasure from eating because of the extreme sadness of your heart. To Abaye he said: Your business will profit and you will be unable to eat due to the joy in your heart.

    3They said to him: The verse, “You shall beget sons and daughters, but they shall not be yours; for they shall go into captivity” (Deuteronomy 28:41), was read to us in our dream. He interpreted their dreams, and to Rava he said its literal, adverse sense. To Abaye he said: Your sons and daughters will be numerous, and your daughters will be married to outsiders and it will seem to you as if they were taken in captivity.

    4They said to him: The verse: “Your sons and your daughters shall be given unto another people” (Deuteronomy 28:32), was read to us in our dream. To Abaye he said: Your sons and daughters will be numerous. You say, that they should marry your relatives and your wife says that they should marry her relatives and she will impose her will upon you and they will be given in marriage to her relatives, which is like another nation as far as you are concerned. To Rava he said: Your wife will die and your sons and daughters will come into the hands of another woman. As Rava said that Rabbi Yirmeya bar Abba said that Rav said: What is the meaning of that which is written in the verse: “Your sons and your daughters shall be given unto another people”? This refers to the father’s wife, the stepmother.

    5They said to him: The verse: “Go your way, eat your bread with joy, and drink your wine with a merry heart” (Ecclesiastes 9:7) was read to us in our dream. To Abaye he said: Your business will profit and you will eat and drink and read the verse out of the joy of your heart. To Rava he said: Your business will be lost, you will slaughter but not eat, you will drink wine and read passages from the Bible in order to allay your fears.

    6They said to him: The verse: “You shall carry much seed out into the field, and shall gather little in; for the locust shall consume it” (Deuteronomy 28:38), was read to us in our dream. To Abaye he said from the beginning of the verse, that he will enjoy an abundant harvest. To Rava he said from the end of the verse, that his harvest will be destroyed.

    7They said to him: The verse: “You shall have olive trees throughout all your borders, but you shall not anoint yourself with the oil; for your olives shall drop off” (Deuteronomy 28:40), was read to us in our dream. And again, to Abaye he said from the beginning of the verse. To Rava he said from the end of the verse.

    8They said to him: The verse: “All the peoples of the earth shall see that the name of the Lord is called upon you; and they shall be afraid of you” (Deuteronomy 28:10), was read to us in our dream. To Abaye he said: Your name will become well-known as head of the yeshiva, and you will be feared by all. To Rava he said: The king’s treasury was broken into and you will be apprehended as a thief, and everyone will draw an a fortiori inference from you: If Rava who is wealthy and of distinguished lineage can be arrested on charges of theft, what will become of the rest of us? Indeed, the next day, the king’s treasury was burglarized, and they came and apprehended Rava.

    9Abaye and Rava said to him: We saw lettuce on the mouth of the barrels. To Abaye he said: Your business will double like lettuce whose leaves are wide and wrinkled. To Rava he said: Your work will be bitter like a lettuce stalk.

    10They said to him: We saw meat on the mouth of barrels. To Abaye he said: Your wine will be sweet and everyone will come to buy meat and wine from you. To Rava he said: Your wine will spoil, and everyone will go to buy meat in order to eat with it, to dip the meat in your vinegar.

    11They said to him: We saw a barrel hanging from a palm tree. To Abaye he said: Your business will rise like a palm tree. To Rava he said: Your work will be sweet like dates which are very cheap in Babylonia, indicating that you will be compelled to sell your merchandise at a cheap price.

    12They said to him: We saw a pomegranate taking root on the mouth of barrels. To Abaye he said: Your business will increase in value like a pomegranate. To Rava he said: Your work will go sour like a pomegranate.

    13They said to him: We saw a barrel fall into a pit. To Abaye he said: Your merchandise will be in demand as the adage says: Bread falls in a pit and is not found. In other words, everyone will seek your wares and they will not find them due to increased demand. To Rava he said: Your merchandise will be ruined and you will throw it away into a pit.

    14They said to him: We saw a donkey foal standing near our heads, braying. To Abaye he said: You will be a king, that is to say, head of the yeshiva, and an interpreter will stand near you to repeat your teachings to the masses out loud. To Rava he said: I see the words peter ḥamor , first-born donkey, erased from your phylacteries. Rava said to him: I myself saw it and it is there. Bar Haddaya said to him: The letter vav of the word peter ḥamor is certainly erased from your phylacteries.

    15Ultimately, Rava went to bar Haddaya alone. Rava said to him: I saw the outer door of my house fall. Bar Haddaya said to him: Your wife will die, as she is the one who protects the house. Rava said to him: I saw my front and back teeth fall out. He said to him: Your sons and daughters will die. Rava said to him: I saw two doves that were flying. He said to him: You will divorce two women. Rava said to him: I saw two turnip heads [ gargelidei ]. He said to him: You will receive two blows with a club shaped like a turnip. That same day Rava went and sat in the study hall the entire day. He discovered these two blind people who were fighting with each other. Rava went to separate them and they struck Rava two blows. When they raised their staffs to strike him an additional blow, he said: That is enough for me, I only saw two.

    16Ultimately, Rava came and gave him, bar Haddaya, a fee. And then Rava said to him: I saw my wall fall. Bar Haddaya said to him: You will acquire property without limits. Rava said to him: I saw Abaye’s house [ appadna ] fall and its dust covered me. Bar Haddaya said to him: Abaye will die and his yeshiva will come to you. Rava said to him: I saw my house fall, and everyone came and took the bricks. He said to him: Your teachings will be disseminated throughout the world. Rava said to him: I saw that my head split and my brain fell out. He said to him: A feather will fall out of the pillow near your head. Rava said to him: The Egyptian hallel , the hallel that celebrates the Exodus, was read to me in a dream. He said to him: Miracles will be performed for you.

    17Bar Haddaya was going with Rava on a ship; bar Haddaya said: Why am I going with a person for whom miracles will be performed, lest the miracle will be that the ship will sink and he alone will be saved. As bar Haddaya was climbing onto the ship a book fell from him. Rava found it and saw: All dreams follow the mouth, written therein. He said to bar Haddaya: Scoundrel. It was dependent on you, and you caused me so much suffering. I forgive you for everything except for the daughter of Rav Ḥisda, Rava’s wife, whom bar Haddaya predicted would die. May it be Your will that this man be delivered into the hands of a kingdom that has no compassion on him.

    18Bar Haddaya said to himself: What will I do? We learned through tradition that the curse of a Sage, even if baseless, comes true. And all the more so in the case of Rava, as he cursed me justifiably. He said to himself: I will get up and go into exile, as the Master said: Exile atones for transgression.

    19He arose and exiled himself to the seat of the Roman government. He went and sat by the entrance, where the keeper of the king’s wardrobe stood. The wardrobe guard dreamed a dream. He said to bar Haddaya: I saw in the dream that a needle pierced my finger. Bar Haddaya said to him: Give me a zuz . He did not give him the coin so bar Haddaya said nothing to him. Again, the guard said to him: I saw a worm that fell between my two fingers, eating them. Bar Haddaya said to him: Give me a zuz . He did not give him the coin, so bar Haddaya said nothing to him. Again, the guard said to him: I saw that a worm fell upon my entire hand, eating it. Bar Haddaya said to him: A worm fell upon and ate all the silk garments. They heard of this in the king’s palace and they brought the wardrobe keeper and were in the process of executing him. He said to them: Why me? Bring the one who knew and did not say the information that he knew. They brought bar Haddaya and said to him: Because of your zuz , ruin came upon

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    קיסרמלך רומי והיה לו תגר עם פרסיים:

    מאי חזינאמאי אראה בלילה בחלום:

    משחרי לך פרסאיעושים בך עבודת המלך כמו לא חמרא דחד מנהון שחרית (תרגום במדבר יו) ולשון חכמים (ספרי פ' דברים) הדבק לשחוור וישתחוו לך:

    שבורמלך פרס:

    ושבו לךישללוך בשבי:

    וטחנו בך קשייתאיכופו אותך לטחון גרעיני תמרים:

    פסיד עסקךתתקלקל פרקמטיא שלך:

    ולא אהני לך למיכלמתוך צערך לא יטעם לך שום מאכל:

    מרווח עסקךומתוך שמחתך לא תתאוה לאכול שתהיה שבע בשמחתך:

    והיאאשתך:

    לפכוחי פחדךלהפיג דאגתך:

    מרישיהזרע רב תוציא השדה:

    בדיינא דמלכאאוצר שתכשיטי המלך שם ישבר על ידי גנבים ויעלילו עליך לומר שאתה גנבתם:

    קל וחומר מינךאם רבא נחשד כל שכן שיחשדונו וזהו וייראו ממך:

    חסאחזרת:

    עיף עסקךכפול בריוח כחזרת שהיא רחבה וכפולה:

    מריר עסקךשנאוי לכל ומר יהיה הסחורה שלך:

    חביתאהם היו משתכרים ביין:

    חלי עסקךמתוק כלומר שתתן סחורתך בזול:

    דקדחיגדלה:

    עשיק עסקךביוקר תמכרנו כמו עשיק לגבך (ב"מ ד' נב.):

    לרבא א"ל קאוי עסקךלשון קהוי הכל ישנאוהו:

    מתבעי עסקךיתבקש עסקך ויחזרו אחריו לקנות:

    דקאי אאיסדןמראשותיו כדמתרגמינן מראשותיו אסדוהי (בראשית כח):

    מלכא הויתראש ישיבה הדורש דרשות והמתורגמן עומד עליו באמורא להשמיע בקול רם לרבים כקול חמור הנוער:

    וי"ו דפטר חמור גהיט מתפילךבפרשת והיה כי יביאך וכל פטר חמר תפדה בשה והוא חסר וי"ו ובתפילין של רבא כתבו הכותב מלא ואח"כ מחקו והיינו גהיט מחוק:

    דשא ברייתאדלת חיצון שבבית:

    אתתך מתההשומרת את הבית:

    ככישינים הפנימיות שקורין משילאר"י:

    תרתי נשי מגרשתשאשתו של אדם קרויה יונה דכתיב יונתי תמתי:

    תרין קולפי בלעתמכת מקל עב בראשו כראשי לפתות:

    בלא מצריםנחלה בלא מצרים כלומר קרקעות רחבים ורבים:

    וכסיין אבקיהכסוי עפר הפורח ממפולת החומה:

    ונתר מוקרינשר מוחו:

    אודרא מבי סדיאהמוכין יוצאין מן הכר שבמראשותיו:

    הללא מצראההלל שאנו קורין בפסח לפי שיש הלל אחר הקרוי הלל הגדול קורין לזה הלל המצרי:

    ניסי מתרחשי לךשע"י נסים נקרא ניסן שעל כל צרה הבאה לישראל אומרים אותו על גאולתן:

    הוה קא אזילבר הדיא בהדיה דרבא:

    בארבאבספינה:

    אמר בהדי גברא דמתרחיש ליה ניסא למה לישמא כאן יארע לו הנס שתטבע הספינה והוא ינצל:

    בדידך קיימאבך הוא תלוי הפתרון אם לטובה אם לרעה והפכת לי לרעה:

    אשתו של רבאבת רב חסדא היתה:

    טורזינא דמלכאשומר אוצר המלך:

    נפל תכלאתולע:

    ברכות 56 עמוד א

    1אמר ליה קיסר לר' יהושע בר' (חנינא) אמריתו דחכמיתו טובא אימא לי מאי חזינא בחלמאי אמר: ליה: חזית דמשחרי לך פרסאי וגרבי בך ורעיי בך שקצי בחוטרא דדהבא הרהר כוליה יומא ולאורתא חזא אמר ליה: שבור מלכא, לשמואל אמריתו דחכמיתו טובא אימא לי מאי חזינא בחלמאי אמר ליה: חזית דאתו רומאי ושבו לך וטחני בך קשייתא ברחייא דדהבא הרהר כוליה יומא ולאורתא חזא׃

    2בר הדיא מפשר חלמי הוה מאן דיהיב ליה אגרא מפשר ליה למעליותא ומאן דלא יהיב ליה אגרא מפשר ליה לגריעותא אביי ורבא חזו חלמא אביי יהיב ליה זוזא ורבא לא יהיב ליה אמרי ליה אקרינן בחלמין (דברים כח, לא) שורך טבוח לעיניך וגו' לרבא אמר ליה פסיד עסקך ולא אהני לך למיכל מעוצבא דלבך לאביי א"ל מרווח עסקך ולא אהני לך למיכל מחדוא דלבך׃

    3אמרי ליה אקרינן (דברים כח, מא) בנים ובנות תוליד וגו' לרבא אמר ליה כבישותיה לאביי א"ל בנך ובנתך נפישי ומינסבן בנתך לעלמא ומדמיין באפך כדקא אזלן בשביה׃

    4אקריין (דברים כח, לב) בניך ובנותיך נתונים לעם אחר לאביי א"ל בנך ובנתך נפישין את אמרת לקריבך והיא אמרה לקריבה ואכפה לך ויהבת להון לקריבה דהוי כעם אחר לרבא א"ל דביתהו שכיבא ואתו בניה ובנתיה לידי איתתא אחריתי דאמר רבא אמר ר' ירמיה בר אבא אמר רב מאי דכתיב ״בניך ובנותיך נתונים לעם אחר זו אשת האב״׃

    5אקרינן בחלמין (קהלת ט, ז) לך אכול בשמחה לחמך לאביי אמר ליה מרווח עסקך ואכלת ושתית וקרית פסוקא מחדוא דלבך לרבא אמר ליה פסיד עסקך טבחת ולא אכלת ושתית וקרית לפכוחי פחדך׃

    6אקרינן (דברים כח, לח) זרע רב תוציא השדה לאביי א"ל מרישיה לרבא א"ל מסיפיה׃

    7אקרינן (דברים כח, מ) זיתים יהיו לך בכל גבולך וגו' לאביי א"ל מרישיה לרבא א"ל מסיפיה׃

    8אקרינן (דברים כח, י) וראו כל עמי הארץ וגו' לאביי א"ל נפק לך שמא דריש מתיבתא הוית אימתך נפלת בעלמא לרבא אמר ליה בדיינא דמלכא אתבר ומתפסת בגנבי ודייני כולי עלמא קל וחומר מינך למחר אתבר בדיינא דמלכא ואתו ותפשי ליה לרבא.

    9אמרי ליה חזן חסא על פום דני לאביי א"ל עיף עסקך כחסא לרבא א"ל מריר עסקך כי חסא׃

    10אמרי ליה חזן בשרא על פום דני לאביי אמר ליה בסים חמרך ואתו כולי עלמא למזבן בשרא וחמרא מינך לרבא אמר ליה תקיף חמרך ואתו כולי עלמא למזבן בשרא למיכל ביה׃

    11אמרי ליה חזן חביתא דתלי בדיקלא לאביי אמר ליה מדלי עסקך כדיקלא לרבא אמר ליה חלי עסקך כתמרי׃

    12אמרי ליה חזן רומנא דקדחי אפום דני לאביי אמר ליה עשיק עסקך כרומנא לרבא אמר ליה קאוי עסקך כרומנא׃

    13אמרי ליה חזן חביתא דנפל לבירא לאביי א"ל מתבעי עסקך כדאמר נפל פתא בבירא ולא אשתכח לרבא א"ל פסיד עסקך ושדי' ליה לבירא׃

    14אמרי ליה חזינן בר חמרא דקאי אאיסדן ונוער לאביי אמר ליה מלכא הוית וקאי אמורא עלך לרבא א"ל פטר חמור גהיט מתפילך א"ל לדידי חזי לי ואיתיה אמר ליה וא"ו דפטר חמור ודאי גהיט מתפילך׃

    15לסוף אזל רבא לחודיה לגביה אמר ליה חזאי דשא ברייתא דנפל אמר ליה אשתך שכבא אמר ליה חזיא ככי ושני דנתור א"ל בנך ובנתך שכבן אמר ליה חזאי תרתי יוני דפרחן א"ל תרי נשי מגרשת אמר ליה חזאי תרי גרגלידי דלפתא אמר ליה תרין קולפי בלעת אזל רבא ההוא יומא ויתיב בי מדרשא כוליה יומא אשכח הנהו תרי סגי נהורי דהוו קמנצו בהדי הדדי אזל רבא לפרוקינהו ומחוהו לרבא תרי דלו למחוייה אחריתי אמר מסתיי תרין חזאי׃

    16לסוף אתא רבא ויהיב ליה אגרא א"ל חזאי אשיתא דנפל א"ל נכסים בלא מצרים קנית א"ל חזאי אפדנא דאביי דנפל וכסיין אבקיה א"ל אביי שכיב ומתיבתיה אתיא לגבך א"ל חזאי אפדנא דידי דנפיל ואתו כולי עלמא שקיל לבינתא לבינתא א"ל שמעתתך מבדרן בעלמא א"ל חזאי דאבקע רישי ונתר מוקרי א"ל אודרא מבי סדיא נפיק א"ל אקריון הללא מצראה בחלמא א"ל ניסא מתרחשי לך׃

    17הוה קא אזיל בהדיה בארבא אמר בהדי גברא דמתרחיש ליה ניסא למה לי בהדי דקא סליק נפל סיפרא מיניה אשכחיה רבא וחזא דהוה כתיב ״ביה כל החלומות הולכין אחר הפה רשע בדידך קיימא וצערתן כולי האי כולהו מחילנא לך בר מברתיה דרב חסדא יהא רעוא דלמסר ההוא גברא לידי דמלכותא דלא מרחמו עליה״׃

    18אמר מאי אעביד גמירי דקללת חכם אפילו בחנם היא באה וכ"ש רבא דבדינא קא לייט אמר איקום ואגלי דאמר מר גלות מכפרת עון׃

    19קם גלי לבי רומאי אזל יתיב אפתחא דריש טורזינא דמלכא ריש טורזינא חזא חלמא א"ל חזאי חלמא דעייל מחטא באצבעתי א"ל הב לי זוזא ולא יהב ליה לא א"ל ולא מידי א"ל חזאי דנפל תכלא בתרתין אצבעתי א"ל הב לי זוזא ולא יהב ליה ולא א"ל א"ל חזאי דנפל תכלא בכולה ידא א"ל נפל תכלא בכולהו שיראי שמעי בי מלכא ואתיוה לריש טורזינא קא קטלי ליה א"ל אנא אמאי אייתו להאי דהוה ידע ולא אמר אייתוהו לבר הדיא אמרי ליה אמטו זוזא דידך חרבו׃

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side

    None of the reliable print editions we draw on carries it, so nothing is shown here.

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Ritva

    אביי ורבא חזו חלמאתימה הוא שהרי שניהם היו חולמים פסוק אחד היאך היה פותר לאביי לטובה ולרבא לרעה זה בפני זה. ואיפשר שלא היו שומעין זה פתרונו של זה ואע"ג דאמר בסמוך לסוף אזל רבא לחודיה לאו למימרא דמעיקרא היו שומעין כאחד עוד איפשר שהיו חושבים דהדבר תלוי לפי טבע האדם ומזגו והנולד [במזל כזה] והם שלא היו יודעים בחכמה הזאת כלום היו חושבים זה עד דאשכחיה ספר שנפל מאתו דהוי כתיב וכו':

    וא"ו דפטר חמור גהיט מתפלך גרסינןכלומר נמחק שהסופר כתבו מלא ואינו אלא חסר ומחק הוא"ו ומלתא בעלמא הוא דקאמר ליה. ולא גרסינן חסר דמן הדין חסר הוא:

    Babylonian Talmud · folio map

    Berakhot 56a

    Berakhot 56a. The full printed text of this folio side — 19 numbered segments, about 759 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    קיסר מלך רומי והיה לו תגר עם פרסיים:

    מאי חזינא מאי אראה בלילה בחלום:

    משחרי לך פרסאי עושים בך עבודת המלך כמו לא חמרא דחד מנהון שחרית (תרגום במדבר יו) ולשון חכמים (ספרי פ' דברים) הדבק לשחוור וישתחוו לך:

    שבור מלך פרס:

    ושבו לך ישללוך בשבי:

    וטחנו בך קשייתא יכופו אותך לטחון גרעיני תמרים:

    פסיד עסקך תתקלקל פרקמטיא שלך:

    ולא אהני לך למיכל מתוך צערך לא יטעם לך שום מאכל:

    36 more comments on this page.

    Rashi on Berakhot 56a · Sefaria

    Ritva

    אביי ורבא חזו חלמא תימה הוא שהרי שניהם היו חולמים פסוק אחד היאך היה פותר לאביי לטובה ולרבא לרעה זה בפני זה. ואיפשר שלא היו שומעין זה פתרונו של זה ואע"ג דאמר בסמוך לסוף אזל רבא לחודיה לאו למימרא דמעיקרא היו שומעין כאחד עוד איפשר שהיו חושבים דהדבר תלוי לפי טבע האדם ומזגו והנולד [במזל כזה] והם שלא היו יודעים בחכמה הזאת כלום היו חושבים זה עד דאשכחיה ספר שנפל מאתו דהוי כתיב וכו':

    וא"ו דפטר חמור גהיט מתפלך גרסינן כלומר נמחק שהסופר כתבו מלא ואינו אלא חסר ומחק הוא"ו ומלתא בעלמא הוא דקאמר ליה. ולא גרסינן חסר דמן הדין חסר הוא:

    Ritva on Berakhot 56a · Sefaria

    Shita Mekubetzet

    אביי ורבא חזו חלמא תימה הוא שהרי שניהם היו חולמים פסוק אחד היאך היה פותר לאביי לטובה ולרבא לרעה זה בפני זה. ואיפשר שלא היו שומעין זה פתרונו של זה. ואף על גב דאמר בסמוך לסוף אזל רבא לחודיה לאו למימרא דמעיקרא היו שומעין כאחד. עוד איפשר שהיו חושבים דהדבר תלוי לפי טבע האדם ומזגו והנולד [במזל כזה] והם שלא היו יודעים בחכמה הזאת כלום היו חושבים זה עד דאשכחיה ספר שנפל מאתו דהוי כתיב וכו':

    וא"ו דפטר חמור גהיט מתפלך גרסינן כלומר נמחק שהסופר כתבו מלא ואינו אלא חסר ומחק הוא"ו ומלתא בעלמא הוא דקאמר ליה. ולא גרסינן חסר דמן הדין חסר הוא:

    Shita Mekubetzet on Berakhot 56a · Sefaria

    Gilyon HaShas

    גמ' א"ל אשתך שכבא עי' לקמן דף ס"ב ע"א תוס' ד"ה רבא:

    Gilyon HaShas on Berakhot 56a · Sefaria

    Ben Yehoyada

    חָזִית דְּאַתּוּ פַּרְסָאֵי דִּמְשַׁחֲרֵי לָךְ אמר לו דברים מורים מענינים הנעשים במלחמה, כי הדרך אם נצח מלך זה למלך אחר במלחמה אינו מבטל מלכותו לגמרי, אלא מניחו להיות מלך על עמו כמו שהיה ורק מטיל עליו מס קצוב שיקחהו מעמו, וזה שאמר דִּמְשַׁחֲרֵי לָךְ פַּרְסָאֵי, שיכבשו אותך ותשאר תחת ידם, לרעות חזירים אלו הרומיים שנקראים חזירים על שם קליפת חזיר בְּחוּטְרָא דְּדַהֲבָא, דהיינו שתגבה להם מן הרומיים מס סך של זהובים, וכן שמואל סידר למלך פרס חלום כיוצא בזה, וטחנו בך קשייתא שיטילו עליך שעבוד קשה מאד, בְּרֵיחַיָּא דְּדַהֲבָא שעולה סך גדול של זהובים.

    בַּר הֶדְיָא, מַפְשַׁר חֶלְמִין הֲוָה נראה לי בס"ד כל פותר חלומות אמיתי זה נגזר עליו בהיותו טיפה שיהיה לו חכמה והשגה בכך, וּבַּר הֶדְיָא כך הוה ליה שגזר עליו הקב"ה בהיותו טיפה שישיג פתרון חלומות באמיתות, ומן השמים הניחו לו בלבבו לעשות דבר זה, שכל מי שיתן לו שכר יפתור טוב ואם לאו להפך, כדי שכל אותם שחלום שלהם רע ישימו בלבבם שלא יתנו לו שכר, ואותם שחלומם טוב ישימו בלבבם לתת לו שכר כדי שיפתור טוב, ורבא הקפיד עליו עבור אשתו בע"ג דידע כי מן השמים הוא זה, עם כל זה כיון דהוי הזק נפשות לא היה לו לפתוח פיו לרעה בפירוש לומר לו דְּבִיתְהוּ שְׁכִיבָא, אלא היה אומר ברמז כי אולי היה משתנה הגזרה, מה שאין כן בברית כרותה לשפתים. ולכן אמר לו בְּכּוּלְּהוּ מָחִילְנָא לָךְ, וקשא אמאי ימחול לו על שאר נזקין שעשה לו בפתרון? ובזה ניחא כי הוא ידע שדבר זה הוא מן השמים.

    "שׁוֹרְךָ טָבוּחַ לְעֵינֶיךָ" וְגוֹ' לְרָבָא אָמַר לֵיהּ פַּסִיד עִסְקָךְ. מקשים אמאי הביא לו רע מבחוץ ולא אמר לו רע הנזכר בפסוק עצמו? ויש מתרצים דהוה ידע שלא היה שור לרבא, וזה אינו כי הפתרון שייך גם לאחר זה, ושמא אחר זה יהיה לו שור? ונראה לי בס"ד כי כתבו המפרשים ז"ל על פסוק זה אם תקראנו למפריע אין בו קללה, על כן לא אמר לו כפשוטו, אלא הביא לו רע מבחוץ, ופירש לו הפסוק שמתוך צערו הבא לו מדבר אחר אינו אוכל.

    לְאַבַּיֵי אָמַר לֵיהּ בְּנָךְ וּבְנָתָךְ נְפִישִׁין, וּמִנְסְבָן בְּנָתָךְ לְעָלְמָא, וְדַמְיָן בְּאַפָּךְ כִּדְקָא אַזְלָן בַּשִּׁבְיָה. מקשים למה בשני חלומות הראשונים פירש לרבא קודם אביי, ומכאן ואילך פירש לאביי קודם רבא? ונראה לי בס"ד כי הוא כיון שלא נתן לו רבא שכר הקפד הרבה, ורצה להרע לו יותר בפתרון הרע, והיינו כי ידע שחלום רבא וחלום אביי הם סגנון אחד, על כן אמר אם אפתור לאביי תחלה לטובה אז פתרון של רבא שהוא לרעה יהיה חלוש ורופף, מאחר כי עתה פתרתי על סגנון זה ממש לטובה, וְכָּל הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִין אַחַר הַפֶּה, לכך הקדים הפתרון של רבא כדי שיתחזק הפתרון לרוע ביותר, אך אביי כיון שראה שני פעמים פתר לו לטובה ולרבא לרעה מפני שלא נתן לו שכר, אמר ודאי זה יפתור כל חלומות רבא שהם שוים עם חלומותי הכל לרעה, ומאחר דכל החלומות הולכין אחר הפה אם פותר זה לרעה לרבא אז פתרון שלי שפותרו לטובה יהיה רופף וחלש, ומה לי בצרה הזאת כיון שאני נותן שכר? לכך הכריחו אביי לפתור לו תחלה, וזה מוכרח לעשות כן כיון שלוקח שכר ממנו.

    אַקְרִינָן (דברים כח, לח) "זֶרַע רַב תּוֹצִיא הַשָּׁדֶה" לְאַבַּיֵי אָמַר לֵיהּ מֵרֵישֵׁיהּ. לְרָבָא אָמַר לֵיהּ: מִסּוֹפֵיהּ. קשא בשלמא שאר פתרונות יכול להפכם מרעה לטובה ומטובה לרעה, אך בזה ממה נפשך אם אביי ורבא ראו כל הפסוק איך יניח לאביי חציו הראשון בלבד, ואם שניהם ראו חציו בלבד איך יניח לרבא חציו השני שלא הקרו לו, אם כן יניח לו עוד כמה פסוקים הבאים אחריו גם כן? ונראה לי בס"ד דידוע בספרי הדקדוק דאם יש אתנח נחשב זה סוף פסוק, והנה כאן תחת הַשָּׂדֶ֑ה יש אתנח, והם הקרו להם עד השדה, ולאביי אמר לו כיון שיש כאן אתנח נשלם הפסוק, ואיו שייך לך הסוף כי הוא פסוק אחר, ולרבא אמר לו כיון דבאמת הפסוק לא נשלם כאן שייך ללך כולו, דאין זה הכלל של אתנח חזק דעל כל פנים נראה כל זה פסוק אחד, וכן הענין בפסוק (שם שם מ') זֵיתִים יִהְיוּ לְךָ בְּכָל גְּבוּלֶ֑ךָ, יש אתנח תחת גְּבוּלֶ֑ךָ, לכך לאביי אמר לו מרישה על דרך הנזכר לעיל.

    לְרָבָא אָמַר לֵיהּ מִיתְפַּסְתְּ כְּגַנְּבִי קשא איך יתישב בפתרון זה התחלת הפסוק דכתיב (שם שם י') כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ? ונראה לי בס"ד שכל אדם מפורסם שעומד בצרה גדולה, הדרך הוא שכל בני אדם יתפללו עליו כפיהם לומר ה' ישמרהו או ה' יעזרהו או ה' יצלהו או ה' ירפאהו, ודברים אלה יהיו מורגלים בפומיה דאינשי להזכיר את שם ה' עליו בתפלתם בעבור צרתו, ולכן פירש לו שאתה תעמוד בצרה גדולה שתהיה נתפס למלכות, ואז כל בני אדם קוראין את ה' בפיהם עָלֶיךָ, רצונו לומר בעבורך, שאומרים ה' יצלהו ה' יעזרהו ה' ישמרהו, וגם יהיו יראים על נפשם מחמת המקרה שיקרה לך בתפיסה זו, שאומרים אם רבא נתפס מה יעשו שאר עמא?! ועדיין צריך להקשות על פתרון אביי איך יתיישב מה שנאמר כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ? ונראה בס"ד כי כל ראש ישיבה נקרא בשם 'רבי', וידוע מה שכתב רבינו האר"י ז"ל ששם רבי הוא מספר שם הוי"ה ברבוע שעולה ע"ב [היינו שבכל אות חוזר להתחלתו. הוי"ה בריבוע הוא כזה: י', י"ה, יה"ו, יהו"ה 72], ואם תמלא הרבוע יהיה מספר ק"ל [דהוי"ה במילוי אלפין, יו"ד, יו"ד ה"א, יו"ד ה"א וא"ו, יו"ד ה"א וא"ו ה"א, העולה 130], הרי סך הכל רב, ועם עשרה אותיות השם במלוי אלפין [יו"ד ה"א וא"ו ה"א 10] עולה סך הכל רבי [212], נמצא תואר רבי הוא מספר שם ה', וכיון שפתר לו דנפק לך שמא דריש מתיבתא שהוא שם רבי, בזה יתיישב מה שנאמר כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ.

    וָא"ו דְּפֶטֶר חֲמוֹר וַדַּאי גָּהִיט מִתְּפִלָּךְ פירש רש"י תיבת חֲמוֹר בתפילין חסר וא"ו, והסופר כתבו מלא בטעות והרגיש בו ומחקו וכתב רי"ש במקומו. וקשא מאד כיון דחזא רבא דהכי הוה, אם כן חלום זה מן השמים הוא, והדבר יפלא למאי אצטריכו מן השמים להודיע זה לרבא, דמאי נפקא מינא בזה לדינא? ואם היה מדבר שהסופר מחק וכתב אחר שכתב התפילין אם כן זה שלא כסדרן ופסול, ואיך אדם גדול כרבא יכשל חס וחלילה בדבר לברך על תפילין פסול? ואפילו אם נאמר שהיה זה בתפילין שכתוב כסדר רבינו תם שגם התנאים והאמוראים היו נוהגין בו כמו שנאמר בזוהר חדש, ועל זה אין ברכה, עם כל זה קשה הדבר לומר שרבא קדוש אלהים יהיה תקלה בתפילין שלו שיהיה פסול ולא ירגיש בו? ומן המעשה מוכח שתפילין הזה היה לבשו רבא ואינו חדש שלא לבשו עדיין. ונראה לי בס"ד לעולם לא היה בזה ענין פסול חס וחלילה, שהסופר תיקן הטעות קודם שכתב תיבה שאחריה, ורק מן השמים נתנו רמז לרבא בזה שיעסוק בגמילות חסדים, כי אביי היה עוסק בתורה וגמילות חסדים ורבא היה עוסק בתורה בלבד, וידוע שהתלמיד חכם נקרא חֲמוֹר כמו שנאמר על פסוק (בראשית מט, יד) יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם, וכתבתי במקום אחר טעם לזה, כי אותיות חמר בלא וא"ו משמעותה יין שהוא 'חמר' בתרגום, וזה ירמוז לתורה שנקראת יין דכתיב (משלי ט' ה') וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי, ואות וא"ו דחמור רומז לעמוד גמילות חסדים, כי גמילות חסדים הם כמו עמוד שסומכים את העני והנצרך, ולכן נזדמן בתפילין דרבא שכתב הסופר חֲמוֹר מלא בוא"ו הרומז לגמילו חסדים ומחקו אחר כך, והודיעו לו זה בחלום לרמוז לו שהוא ראוי לו לעסוק בגמילות חסדים גם כן, הרומזים לאות וא"ו ועתה היא חסרה ממנו.

    אָזַל רָבָא הַהוּא יוֹמָא וְיָתִיב בֵּי מִדְרָשָׁא כּוּלֵי יוֹמָא נראה לי כי הוא ישב בבית המדרש כדי להכזיב החלום, כי אמר אם אצא לחוץ יתכן שיכוני נכרים אשר לא ידעוני, אבל בית המדרש מי יכני, וקרה לו הפתרון בעל כרחו, שרבו הסומין זה עם זה והוא קם לפי תומו לִפְרוֹקִינְהוּ והכו אותו במקלם שתים, וכשבאו להכות שלישית אמר לו מסתיין, וכששמעו קולו הכירו שהוא רבא ושמטו ידיהם, ונמצא שהוא בעצמו קיים הפתרון בכיוון, שאם לא היה אומר מִסְתַּיֵיהּ תְּרֵין חֲזָאִי היו מכים השלישית, והיה נכזב הפתרון מן היותרת.

    5 more comments on this page.

    Ben Yehoyada on Berakhot 56a · Sefaria

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Berakhot, daf 56, Amud Aleph, about 759 words in 19 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 19 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 163 words

      Opens “אמר ליה קיסר לר' יהושע בר' (חנינא)…”

      Named: רבי בך, שמואל.

    2. Segment 264 words

      Opens “בר הדיא מפשר חלמי הוה מאן דיהיב…”

      Named: אביי, רבא.

    3. Segment 327 words

      Opens “אמרי ליה אקרינן (דברים כח, מא) בנים…”

      Named: רבא, אביי.

    4. Segment 457 words

      Opens “אקריין (דברים כח, לב) בניך ובנותיך נתונים…”

      Named: רב מאי, אביי, רבא, אבא.

    5. Segment 532 words

      Opens “אקרינן בחלמין (קהלת ט, ז) לך אכול…”

      Named: אביי, רבא.

    6. Segment 614 words

      Opens “אקרינן (דברים כח, לח) זרע רב תוציא…”

      Named: רב תוציא, אביי, רבא.

    7. Segment 716 words

      Opens “אקרינן (דברים כח, מ) זיתים יהיו לך…”

      Named: אביי, רבא.

    8. Segment 842 words

      Opens “אקרינן (דברים כח, י) וראו כל עמי…”

      Named: אביי, רבא.

    9. Segment 918 words

      Opens “אמרי ליה חזן חסא על פום דני…”

      Named: אביי, רבא.

    10. Segment 1031 words

      Opens “אמרי ליה חזן בשרא על פום דני…”

      Named: אביי, רבא.

    11. Segment 1118 words

      Opens “אמרי ליה חזן חביתא דתלי בדיקלא לאביי…”

      Named: אביי, רבא.

    12. Segment 1219 words

      Opens “אמרי ליה חזן רומנא דקדחי אפום דני…”

      Named: אביי, רבא.

    13. Segment 1323 words

      Opens “אמרי ליה חזן חביתא דנפל לבירא לאביי…”

      Named: אביי, רבא.

    14. Segment 1435 words

      Opens “אמרי ליה חזינן בר חמרא דקאי אאיסדן…”

      Named: אביי, רבא.

    15. Segment 1577 words

      Opens “לסוף אזל רבא לחודיה לגביה אמר ליה…”

      Named: רבא.

    16. Segment 1663 words

      Opens “לסוף אתא רבא ויהיב ליה אגרא א"ל…”

      Named: רבא, אביי.

    17. Segment 1753 words

      Opens “הוה קא אזיל בהדיה בארבא אמר בהדי…”

      Named: רב חסדא, רבא.

    18. Segment 1823 words

      Opens “אמר מאי אעביד גמירי דקללת חכם אפילו…”

      Named: רבא.

    19. Segment 1984 words

      Opens “קם גלי לבי רומאי אזל יתיב אפתחא…”

    Sages named on this page

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Berakhot 56a · Segment 2 — “…מפשר ליה לגריעותא אביי ורבא חזו חלמא אביי יהיב…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Berakhot 56a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026