Talmud Builders

    Berakhot 25b

    Back to index

    English translation — Berakhot 25b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1And here, the difference between them is in a case where it is moist enough to moisten other things. According to the first tanna the prohibition is only in effect when the urine is moist enough to moisten other objects, while according to Rabbi Yosei it applies as long as the urine itself is moist, even if it is not moist enough to moisten other objects.

    2We learned in a mishna that one who descended to immerse himself due to a seminal emission must calculate, whether or not he is able to ascend, cover himself with a garment and recite the morning Shema before sunrise. The Gemara asks: Let us say that Rabbi Yehuda HaNasi taught this in the unattributed mishna in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, who said: One may recite Shema until sunrise.

    3The Gemara immediately rejects this assumption: Even if you say that the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua, who disagrees with Rabbi Eliezer and holds that one may recite the morning Shema until the third hour of the day, and perhaps the halakha in the mishna was directed toward those whose practice was in accordance with the custom of the vatikin , pious individuals who were scrupulous in their performance of mitzvot, with regard to whom Rabbi Yoḥanan said: The vatikin would conclude the recitation of Shema with sunrise.

    4We learned in the mishna: And if one calculates that he will not be able to ascend and cover himself with a garment in time to recite Shema , he should cover himself in the water and recite Shema there. The Gemara asks: How can one recite Shema with his head above water? His heart sees his nakedness as there is no barrier between them.

    5Regarding this Rabbi Elazar said, and some say it was Rabbi Aḥa bar Abba bar Aḥa in the name of Rabbeinu, Rav: This was taught with regard to murky water, which is considered to be like solid earth. Therefore, it constitutes a barrier so that his heart does not see his nakedness.

    6On this same topic, the Sages taught in a baraita : If one was in clear water, he should sit in it up to his neck and recite Shema . And some say: He sullies the water with his foot.

    7The Gemara asks: And according to the first tanna doesn’t his heart see his nakedness through the clear water? The Gemara replies: He holds that even if his heart sees his nakedness, it is permitted to recite Shema . The Gemara continues and asks: But in the clear water, doesn’t his heel see his nakedness? The Gemara replies: Here too, the first tanna holds that in a case where his heel sees his nakedness it is permitted.

    8The Gemara notes, it was stated: If one’s heel sees his nakedness it is permitted. However, what is the halakha in a case where his heel touches his nakedness? May one in that circumstance recite Shema or not? Abaye said: It is prohibited, and Rava said: It is permitted. The Gemara notes: Rav Zevid taught this halakha in that manner. Rav Ḥinnana, son of Rav Ika, taught it as follows: In a case where his heel touches his nakedness, everyone agrees that it is prohibited. Their dispute is with regard to a case where his heel sees his nakedness. Abaye said: It is prohibited, and Rava said: It is permitted; the Torah was not given to the ministering angels, and a person, who, as opposed to a ministering angel, has genitals, cannot avoid this. And the halakha is that if his heel touches his nakedness it is prohibited, but if it merely sees his nakedness, it is permitted.

    9Rava said: Opposite feces covered only by a lantern -like covering, which is transparent, it is permitted to recite Shema . But opposite nakedness covered only by a lantern- like covering, it is prohibited to recite Shema . Opposite feces in a lantern, it is permitted to recite Shema because with regard to feces, the ability to recite Shema is contingent upon covering, as it is said: “And cover your excrement” (Deuteronomy 23:14), and although it is visible, it is covered. On the other hand, opposite nakedness covered only by a lantern- like covering, it is prohibited to recite Shema ; the Torah said: “And no indecent thing shall be seen in you” (Deuteronomy 23:15), and here it is seen.

    10Abaye said: A small amount of feces may be nullified with spittle, and as long as it is covered, it is permitted to recite Shema . Rava said: This applies specifically when it is thick spittle. Rava said: Feces in a hole in the ground, he places his sandal over the hole to cover it and recites Shema . Mar, son of Ravina, raised a dilemma: What is the halakha in a case where feces is stuck to his sandal? Perhaps he would be considered filthy in that case? Let this dilemma stand unresolved.

    11Rav Yehuda said: Opposite a naked gentile, it is forbidden to recite Shema . The Gemara asks: Why did Rav Yehuda discuss particularly the case of a gentile? Even with regard to a Jew it is also prohibited. The Gemara replies: Opposite the nakedness of a Jew, it is obvious that it is prohibited; however, opposite the nakedness of a gentile, it was necessary for him to say. Lest you say that since it is written about gentiles: “Their flesh is the flesh of donkeys” (Ezekiel 23:20), say that his nakedness is like that of a mere donkey and does not constitute nakedness. Rav Yehuda taught us that their nakedness is also considered nakedness, as it is written regarding the sons of Noah: “And their father’s nakedness they did not see” (Genesis 9:23). Although Noah predated Abraham and was consequently not Jewish, his nakedness is mentioned.

    12And we learned in the mishna: And one who needs to recite Shema may not cover himself with either foul water or water in which flax was soaked until he pours other water into it. The Gemara asks: How much water does he continue to pour in order to render them a permissible covering. If he is covering himself in water in which flax was soaked, it must be a considerable amount of water, requiring at least an equally considerable amount of water to neutralize it. Rather, this is what it says: One may neither cover himself with foul water nor water in which flax was soaked at all; and urine, which is considered repugnant, until he adds clean water to it, and only then he may recite Shema .

    13The Sages taught a related disagreement in a baraita : How much water must one add in order to nullify urine? Any quantity is sufficient. Rabbi Zakkai says: One must add a quarter of a log .

    14Rav Naḥman said: This dispute is with regard to a case where the urine is already in a vessel, and afterward one seeks to nullify it. However, if the clean water was in a vessel at the beginning, before the urine, each drop of urine is nullified as it enters the vessel and therefore any amount of clean water in the vessel is sufficient.

    15And Rav Yosef said: This dispute is with regard to the amount of water necessary to have in the vessel at the beginning, before the urine. However, afterward, everyone agrees that a quarter of a log is required. The Gemara relates: Rav Yosef said to his servant at the beginning: Bring me a quarter of a log of water, in accordance with the opinion of Rabbi Zakkai.

    16The Sages taught an elaboration of this point in the Tosefta : Opposite a chamber pot used for excrement or urine, it is prohibited to recite Shema , even if there is nothing in it, as it is always considered filthy. Opposite urine itself, one may not recite Shema until he pours water into it. And how much water must he pour into it? Any quantity. Rabbi Zakkai says: A quarter of a log . That is the ruling both when it is before the bed and when it is behind the bed. Rabban Shimon ben Gamliel says: When it is behind the bed, one may recite Shema , but when it is before the bed, one may not recite Shema , but he must distance himself four cubits and only then recite Shema . Rabbi Shimon ben Elazar is even more strict, saying: Even in a house one hundred cubits in size, one may not recite Shema until he removes it or places it beneath the bed.

    17A dilemma was raised before students at the yeshiva: How does Rabban Shimon ben Gamliel state this halakha ? What did he mean? Did he mean that if the chamber pot is behind the bed, he recites Shema immediately; before the bed, he distances himself four cubits and recites? Or perhaps he states the following: If the chamber pot is behind the bed, he distances himself four cubits and then recites Shema, but if it is before the bed he may not recite Shema at all?

    18In order to resolve this dilemma, the Gemara cites proof. Come and hear that it was taught in a baraita : Rabbi Shimon ben Elazar says: If it is behind the bed he recites Shema immediately; before the bed, he distances himself four cubits. Rabban Shimon ben Gamliel says: Even in a large house of one hundred cubits one may not recite Shema until he removes it or places it beneath the bed. Thus we see from this baraita that if the vessel is obstructed by the bed he may recite Shema immediately.

    19The Gemara notes: Our dilemma has been resolved, but the baraitot contradict each other. The statements made in the name of Rabban Shimon ben Gamliel in one baraita were made in the name of Rabbi Shimon ben Elazar in the other. The Gemara resolves the contradiction: Reverse the latter baraita and say that the names of the tanna’im were attached to the wrong opinions.

    20This solution is difficult: What did you see that led you to reverse the latter baraita ? Reverse the first one.

    21The Gemara proves that the latter baraita should be reversed in accordance with the opinions expressed by these Sages in general. Who did you hear that said that an entire house is considered like four cubits? It is Rabbi Shimon ben Elazar, who expressed that opinion in the halakhot of eiruv (Rav Nissim). Consequently, it is reasonable to posit that this would also be his opinion with regard to these halakhot , and the baraita was reversed accordingly.

    22Rav Yosef said: I raised a dilemma before Rav Huna: It is obvious to me that a bed under which there is a space of less than three handbreadths is considered connected [ lavud ] to the ground as if the void beneath it does not exist, as halakha considers a void of less than three handbreadths as sealed. What, then, is the dilemma? What is the halakha if that space is three, four, five, six, seven, eight or nine handbreadths? He said to him: I do not know. However, with regard to a space greater than ten handbreadths I certainly have no dilemma, as it is clear that this space is considered a separate domain. Abaye said to him: You did well that you did not have a dilemma, as the halakha is that any space ten handbreadths high is a separate domain.

    23Rava summarized and said: The halakha is that less than three handbreadths is considered connected and it is permitted to recite Shema . Ten handbreadths is a separate domain. Three to ten handbreadths is the case with regard to which Rav Yosef raised a dilemma before Rav Huna, and Rav Huna did not resolve it for him. Rav said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Elazar. And, so too, the Sage Bali said that Rav Ya’akov, son of Shmuel’s daughter, said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Elazar. And Rava said: The halakha is not in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Elazar.

    24The Gemara relates: Rav Aḥai arranged for his son to marry into the family of Rav Yitzḥak bar Shmuel bar Marta. He led him to enter the wedding canopy for the wedding ceremony, but he was unsuccessful in his attempts to consummate the marriage. Rav Aḥai followed him to examine possible causes of the problem and he saw a Torah scroll placed there. He said to them: Had I not come now, you would have endangered the life of my son. As it was taught in a baraita : In a room in which there is a Torah scroll or phylacteries, it is forbidden to engage in conjugal relations until he takes them out of the room or places them in a vessel inside a second vessel.

    25Abaye said: They only taught that a vessel inside a second vessel is sufficient when the vessel is not their, the Torah scroll’s or the phylacteries’, regular vessel. But a vessel that is their regular vessel, even ten vessels are considered as one vessel, and the Torah or phylacteries must be covered in another vessel not typically used for that purpose. Rava said: A cloak

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    בטופח ע"מ להטפיח איכא בינייהות"ק בעי על מנת להטפיח ור' יוסי מחמיר:

    לימא תנא סתמא כר' אליעזרוהלכה כמותו:

    דילמא לותיקין קאמרה מתני' עם הנץ החמה אבל לכ"ע עד שלש שעות:

    והרי לבו רואה את הערוהקס"ד כל אבר שאין דרכו לראות את הערוה [ורואה] אותו בשעה שקורא בתורה קרינן ביה ולא יראה בך ערות דבר:

    לא נתנה תורה למלאכי השרתשאין להם ערוה על כרחנו יש לנו ערוה ואין אנו יכולים להשמר מכל זה:

    בעששיתלנטירנ"א בלע"ז כלומר מחיצת זכוכית או קלף דק מפסיק בנתיים והיא נראית:

    בכסוי תליא מילתאוכסית את צאתך:

    כל שהואמעט:

    ברוקרוקק עליה ומכסה אותה ברוק:

    מים הרעיםסרוחים:

    וכמה מיא רמי ואזילכמה ישליך לתוכם ויבטלם הלא מרובין הם:

    ומי רגליםמועטין והם בכלי והוא בא לקרות ק"ש אצלם:

    לבסוףשמי רגלים בכלי וזה נותן לתוכן מים בההיא קאמר ר' זכאי רביעית:

    אבל לכתחלהשקדמו המים למי רגלים דברי הכל כל שהוא שכשמטיל מי רגלים בכלי לבסוף ראשון ראשון שנופל לתוך המים מתבטל ואע"פ שהם רבים והולכין כבר בטלו:

    אייתי לי רביעתאאפי' בתחלה:

    גרף ועביטשניהם כלי חרס הם אלא של רעי קרוי גרף ושל מי רגלים קרוי עביט:

    אסור לקרות ק"ש כנגדםהואיל ומיוחדין לכך ואע"פ שאין בתוכן כלום:

    ומי רגלים עצמןבכלי שאינו מיוחד להם:

    בין לפני המטהשאין המטה מפסקת בינו לבינם:

    בין לאחר המטהשהמטה מפסקת ביניהם אסור:

    או שיניחם תחת המטה גרסינןולא גרסינן כלי בתוך כלי:

    תחת המטהכאילו היו טמונים בארץ:

    היכי קאמררשב"ג:

    בעיין איפשיטא לןשאלתנו נתפרשה לה בחלוק שבין לפני המטה ולאחר המטה:

    מתנייתא מיהו קשייןשהוחלפה שיטתן:

    מאן שמעת ליה וכו'לא ידעתי היכן היא:

    פשיטא ליבמניחן תחת המטה ורגליה קצרים שאין הימנה ולקרקע שלשה טפחים כלבוד דמי והרי הן כטמונים:

    עשרה ודאילא שאלתי ממנו דנראה כאילו אינה תחתיה מאחר שיש הפסק כל כך אין זה כסוי:

    עייליה לחופה ולא הוה מסתייעא מילתאדנישואין שלא היה יכול לבעול:

    סכנתון לבריכמעט סכנתם את בני למות בעונש העון:

    אפילו עשרה מאניוכולן כליין כחד מאנא דמי:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    ברכות 25 עמוד ב

    1והכא בטופח על מנת להטפיח, איכא בינייהו.

    2ירד לטבול, אם יכול לעלות כו': לימא תנא סתמא כר' אליעזר דאמר עד הנץ החמה?

    3אפי' תימא ר' יהושע, ודלמא כותיקין. דא"ר יוחנן: ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה.

    4ואם לאו יתכסה במים ויקרא. והרי לבו רואה את הערוה?

    5א"ר אלעזר, ואי תימא ר' אחא בר אבא בר אחא משום רבינו: במים עכורין שנו, דדמו כארעא סמיכתא, שלא יראה לבו ערותו.

    Baraita

    6ת"ר מים צלולין ישב בהן עד צוארו וקורא. וי"א עוכרן ברגלו.

    7ות"ק והרי לבו רואה את הערוה! קסבר לבו רואה את הערוה מותר. והרי עקבו רואה את הערוה! קסבר עקבו רואה את הערוה מותר.

    8אתמר: עקבו רואה את הערוה מותר, נוגע אביי אמר: אסור, ורבא אמר: מותר. רב זביד מתני לה להא שמעתא הכי. רב חיננא בריה דרב איקא מתני לה הכי: נוגע דברי הכל אסור, רואה אביי אמר: אסור, רבא אמר: מותר: לא נתנה תורה למלאכי השרת. והלכתא נוגע אסור, רואה מותר.

    9אמר רבא: צואה בעששית, מותר לקרות ק"ש כנגדה. ערוה בעששית, אסור לקרות ק"ש כנגדה. צואה בעששית מותר לקרות ק"ש כנגדה דצואה בכסוי תליא מילתא, והא מיכסיא. ערוה בעששית אסור לקרות ק"ש כנגדה, (דברים כג, טו) ״ולא יראה בך ערות דבר״ אמר רחמנא. והא קמיתחזיא.

    10אמר אביי: צואה כל שהוא. מבטלה ברוק אמר רבא: וברוק עבה אמר רבא: צואה בגומא מניח סנדלו עליה וקורא ק"ש בעא מר בריה דרבינא צואה דבוקה בסנדלו מאי תיקו׃

    11אמר רב יהודה עכו"ם ערום אסור לקרות ק"ש כנגדו מאי איריא עכו"ם אפילו ישראל נמי ישראל פשיטא ליה דאסור אלא עכו"ם אצטריכא ליה מהו דתימא הואיל וכתיב ״בהו (יחזקאל כג״, כ) אשר בשר חמורים בשרם אימא כחמור בעלמא הוא קמ"ל דאינהו נמי איקרו ערוה דכתיב ״(בראשית ט״, כג) וערות אביהם לא ראו:

    12ולא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים: וכמה מיא רמי ואזיל אלא ה"ק לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ומי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ויקרא׃

    Baraita

    13ת"ר כמה יטיל לתוכן מים כל שהוא ר' זכאי אומר רביעית׃

    14אמר רב נחמן מחלוקת לבסוף אבל בתחלה כל שהן׃

    15ורב יוסף אמר מחלוקת לכתחלה אבל לבסוף דברי הכל רביעית אמר ליה רב יוסף לשמעיה אייתי לי רביעיתא דמיא כר' זכאי:

    Baraita

    16ת"ר גרף של רעי ועביט של מי רגלים אסור לקרות ק"ש כנגדן ואף ע"פ שאין בהן כלום ומי רגלים עצמן עד שיטיל לתוכן מים וכמה יטיל לתוכן מים כל שהוא ר' זכאי אומר רביעית בין לפני המטה בין לאחר המטה רבן שמעון בן גמליאל אומר לאחר המטה קורא לפני המטה אינו קורא אבל מרחיק הוא ארבע אמות וקורא ר"ש בן אלעזר אומר אפי' בית מאה אמה לא יקרא עד שיוציאם או שיניחם תחת המטה׃

    17איבעיא להו היכי קאמר אחר המטה קורא מיד לפני המטה מרחיק ארבע אמות וקורא או דלמא הכי קאמר לאחר המטה מרחיק ד' אמות וקורא לפני המטה אינו קורא כלל׃

    18ת"ש דתניא ר"ש בן אלעזר אומר אחר המטה קורא מיד לפני המטה מרחיק ארבע אמות רבן שמעון בן גמליאל אומר אפי' בית מאה אמה לא יקרא עד שיוציאם או שיניחם תחת המטה׃

    19בעיין איפשיטא לן מתנייתא קשיין אהדדי איפוך בתרייתא׃

    20מה חזית דאפכת בתרייתא איפוך קמייתא׃

    21מאן שמעת ליה דאמר כוליה בית כארבע אמות דמי ר"ש בן אלעזר היא׃

    22אמר רב יוסף בעאי מיניה מרב הונא מטה פחות משלשה פשיטא לי דכלבוד דמי שלשה ארבעה חמשה ששה שבעה שמנה תשעה מהו א"ל לא ידענא עשרה ודאי לא מיבעי לי אמר אביי שפיר עבדת דלא איבעיא לך כל עשרה רשותא אחריתי היא׃

    23אמר רבא הלכתא פחות משלשה כלבוד דמי עשרה רשותא אחריתי היא משלשה עד עשרה היינו דבעא מיניה רב יוסף מרב הונא ולא פשט ליה אמר רב הלכה כר"ש בן אלעזר וכן אמר באלי א"ר יעקב ברה דבת שמואל הלכה כרבי שמעון בן אלעזר ורבא אמר אין הלכה כר"ש בן אלעזר׃

    24רב אחאי איעסק ליה לבריה בי רב יצחק בר שמואל בר מרתא עייליה לחופה ולא הוה מסתייעא מילתא אזל בתריה לעיוני חזא ספר תורה דמנחא אמר להו איכו השתא לא אתאי סכנתון לברי דתניא בית שיש בו ספר תורה או תפילין אסור לשמש בו את המטה עד שיוציאם או שיניחם כלי בתוך כלי׃

    25אמר אביי לא שנו אלא בכלי שאינו כליין אבל בכלי שהוא כליין אפילו עשרה מאני כחד מאנא דמי אמר רבא גלימא׃

    Tosafot

    והרי לבו רואה את הערוהפירש ר"י מדפריך גמרא הכי בפשיטות משמע דלבו רואה את הערוה אסור אלא דרבינו שמעיה תלמידו של רש"י פסק כת"ק דלבו רואה את הערוה מותר ומיהו בסמוך משמע דאסור דלא פליגי הני אמוראי אלא בעקבו רואה את הערוה אבל בלבו רואה את הערוה כ"ע מודו דאסור:

    והלכתא נוגע עקבו אסורוטעמא דגזרינן נוגע עקבו שמא יגע בידיו:

    גרף של רעיפי' רש"י של חרס בלוע משמע לפירושו אבל כלי דלא בלע כגון זכוכית אפשר דשרי:

    ובלבד שיטיל בהן רביעית מיםאבל בגרף אפשר דלא מהני מים:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rav Nissim Gaon

    לימא תנן סתמא כר' אליעזר דאמר עד הנץ החמה(דאמר) [עיקר] מחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע בפירקא קמא (דף ט) דהא מסכתא:

    מאן שמעת ליה דאמר כל הבית כולו כד' אמות דמי ר' שמעון בן אלעזר. עיקר דבריו של ר' שמעון בן אלעזר בתוספתא דעירובין (פ"ב) ובגמרא בפרק עושין פסין (עירובין דף כב.) אמר רבי שמעון בן אלעזר כל אויר שתשמישו לדירה כגון דיר וסהר ומוקצה וחצר אפילו בית ה' כורין אפילו בית י' כורין מותר שמעינן מיהא דר' שמעון היה מתיר לטלטל כל כי האי שיעור' מפני שתשמישו לדירה וכולו כד' אמות דמי ליה:

    אמר רב יוסף בעו מיניה מרב הונא פחות מג' כלבוד דמיעיקרא דהא מילתא דכל פחות מג' כלבוד דמי שנוי במשנה ובהרבה מקומות וגם בתוספתא ואנו מזכירים מה שנמצא בידינו במסכת כלאים בפרק קרחת הכרם (משנה ד) שנינו מחיצת הקנים אם אין בין קנה לקנה ג' טפחים כדי שיכנס הגדי הרי זה כמחיצה ובתוספתא נמי דכוותה ובפרק קמא דעירובין (דף טז:) מקיפין ג' חבלים כו' מקיפין בקנים ובלבד שלא יהא בין קנה לחברו ג' טפחים ובגמרא דהאי פירקא (שם דף טז.) תא שמע ג' מדות במחיצה כו' והיא שנויה בתוספת' כלאים (פרק ד) ובמתני' (סוכה פרק א דף טז.) המשלשל דפנות מלמעלה למטה אם גבוהות מן הארץ ג' טפחים פסולה משום דנפקא לה מתורת לבוד והא דאמרינן הכא עשרה רשותא אחריתי היא איתיה לעיקרא בפירקא קמא דשבת (דף ו.) בברייתא דתנו רבנן ד' רשויות לשבת כו' [וכן בסוכה דף ה ע"ש]:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Berakhot 25b

    Berakhot 25b. The full printed text of this folio side — 25 numbered segments, about 680 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    בטופח ע"מ להטפיח איכא בינייהו ת"ק בעי על מנת להטפיח ור' יוסי מחמיר:

    לימא תנא סתמא כר' אליעזר והלכה כמותו:

    דילמא לותיקין קאמרה מתני' עם הנץ החמה אבל לכ"ע עד שלש שעות:

    והרי לבו רואה את הערוה קס"ד כל אבר שאין דרכו לראות את הערוה [ורואה] אותו בשעה שקורא בתורה קרינן ביה ולא יראה בך ערות דבר:

    לא נתנה תורה למלאכי השרת שאין להם ערוה על כרחנו יש לנו ערוה ואין אנו יכולים להשמר מכל זה:

    בעששית לנטירנ"א בלע"ז כלומר מחיצת זכוכית או קלף דק מפסיק בנתיים והיא נראית:

    בכסוי תליא מילתא וכסית את צאתך:

    כל שהוא מעט:

    23 more comments on this page.

    Rashi on Berakhot 25b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    והרי לבו רואה את הערוה פירש ר"י מדפריך גמרא הכי בפשיטות משמע דלבו רואה את הערוה אסור אלא דרבינו שמעיה תלמידו של רש"י פסק כת"ק דלבו רואה את הערוה מותר ומיהו בסמוך משמע דאסור דלא פליגי הני אמוראי אלא בעקבו רואה את הערוה אבל בלבו רואה את הערוה כ"ע מודו דאסור:

    והלכתא נוגע עקבו אסור וטעמא דגזרינן נוגע עקבו שמא יגע בידיו:

    גרף של רעי פי' רש"י של חרס בלוע משמע לפירושו אבל כלי דלא בלע כגון זכוכית אפשר דשרי:

    ובלבד שיטיל בהן רביעית מים אבל בגרף אפשר דלא מהני מים:

    Tosafot on Berakhot 25b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rav Nissim Gaon

    לימא תנן סתמא כר' אליעזר דאמר עד הנץ החמה (דאמר) [עיקר] מחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע בפירקא קמא (דף ט) דהא מסכתא:

    מאן שמעת ליה דאמר כל הבית כולו כד' אמות דמי ר' שמעון בן אלעזר. עיקר דבריו של ר' שמעון בן אלעזר בתוספתא דעירובין (פ"ב) ובגמרא בפרק עושין פסין (עירובין דף כב.) אמר רבי שמעון בן אלעזר כל אויר שתשמישו לדירה כגון דיר וסהר ומוקצה וחצר אפילו בית ה' כורין אפילו בית י' כורין מותר שמעינן מיהא דר' שמעון היה מתיר לטלטל כל כי האי שיעור' מפני שתשמישו לדירה וכולו כד' אמות דמי ליה:

    אמר רב יוסף בעו מיניה מרב הונא פחות מג' כלבוד דמי עיקרא דהא מילתא דכל פחות מג' כלבוד דמי שנוי במשנה ובהרבה מקומות וגם בתוספתא ואנו מזכירים מה שנמצא בידינו במסכת כלאים בפרק קרחת הכרם (משנה ד) שנינו מחיצת הקנים אם אין בין קנה לקנה ג' טפחים כדי שיכנס הגדי הרי זה כמחיצה ובתוספתא נמי דכוותה ובפרק קמא דעירובין (דף טז:) מקיפין ג' חבלים כו' מקיפין בקנים ובלבד שלא יהא בין קנה לחברו ג' טפחים ובגמרא דהאי פירקא (שם דף טז.) תא שמע ג' מדות במחיצה כו' והיא שנויה בתוספת' כלאים (פרק ד) ובמתני' (סוכה פרק א דף טז.) המשלשל דפנות מלמעלה למטה אם גבוהות מן הארץ ג' טפחים פסולה משום דנפקא לה מתורת לבוד והא דאמרינן הכא עשרה רשותא אחריתי היא איתיה לעיקרא בפירקא קמא דשבת (דף ו.) בברייתא דתנו רבנן ד' רשויות לשבת כו' [וכן בסוכה דף ה ע"ש]:

    Rav Nissim Gaon on Berakhot 25b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rashba

    והלא לבו רואה את הערוה כלומר: שהוא עם הערוה בתוך המים, אבל לעיניו רואות את הערוה ליכא למיחש, דכיון שעיניו חוץ למים ומסתכל בחוץ אינו רואה הערוה, ואוקימנא בעכורין, הראב"ד ז"ל.

    אמר רבי יוחנן צואה כל שהוא מבטלה ברוק, אמר רבא וברוק עבה ירושלמי (הלכה ה): ר' זעירא ורבי יעקב בר זבדא הוו יתבין חמון צואתה, קם ר' יעקב בר זבדא ורקיק עלה, אמר ליה ר' זעירא כמן ימה לטיגני. ופירש הראב"ד ז"ל שאין הרקיקה מועלת אלא בשרקק לאלתר אבל לאחר שעה (ו)[נ]בלע והולך ואינו מציל.

    דבוקה בסנדלו מהו, תיקו וכתב הראב"ד ז"ל דהוי תיקו דאסורא ולחומרא.

    כמה יטיל לתוכו מים כל שהוא רבי זכאי אומר רביעית. פירוש: אפילו מי רגלים עצמן הרבה, דהא דומיא דכל שהוא דאמר תנא קמא, קאמר ר' זכאי רביעית, והיינו דאמר רב יוסף לשמעיה עייל לי רביעתא דמיא במשיכלא, לומר דבהכי סגי ואפילו מטיל לתוך משיכלא מי רגלים מרובין. והלכתא כר' זכאי ובין בתחלה בין בסוף צריך רביעית, וכדאמר ליה ר"י לשמעיה ולא אמרי בכי הא ראשון ראשון בטל, דהא מי רביעית בתוך מי רגלים מרובים בטלין הן מן הדין, אלא שהקלו חכמים בדבר הואיל ומי רגלים עצמן שלא כנגד עמוד מדרבנן. ודוקא בכלי שאינה כליין דאילו בכליין אפילו נשפכו ממנו מימי רגלים אסור לקרות כנגדן, כדתניא לעיל כלי שנשפכו ממנו מי רגלים אסור לקרות קריאת שמע כנגדו, ואינו מועיל בנתינת מים להכשיר הכלי עצמו, וטעמא משום דכיון דרגיל בכך מזוהם טפי, וכן כתב הראב"ד ז"ל. וכן נראה באמת מדקתני בסמוך גרף של רעי ועביט של מי רגלים אסור לקרות קריאת שמע כנגדן אף על פי שאין בהן כלום, ומי רגלים עצמן אסורין עד שיטיל לתוכן מים. אלמא למי רגלים מועיל נתינת מים לתוכן אבל לכלים עצמן אינו מועיל. ובתוס' נסתפקו בכך והן הקלו דדוקא בכלי חרס דבכל התלמוד גרף של רעי היינו של חרס אבל של עץ ושל זכוכית ושל מיני מתכות שרי.

    גירסת כל הספרים כך היא אמר רב יוסף בעאי מיניה מרב הונא מטה פחות מג' כלבוד דמי או לא. א"ל לא ידענא ג' ד' ה' ו' ז' ח' ט' מהו, לא שני, י' ודאי לא איבעיא לי. אמר אביי שפיר עבדת דלא איבעי לך כל עשרה רשות אחריתי היא. ואליבא דרבן שמעון בן גמליאל דאמר אחר המטה קורא מיד דכמחנה אחר דמי קא מבעיא ליה, כלומר דלרבן שמעון בן גמליאל דאמר דמטה חוצצת ומחנה אחר היא, מטה פחותה משלשה ומשלשה ועד י' חוצצת או לא, ולא אפשיטא, ומדאיבעיא ליה לרב יוסף ואליבא דרבן שמעון בן גמליאל קיימא לן כותיה. וכן פסק גאון ז"ל. ותמיהא לי כי היכי דאמר ליה אביי שפיר עבדת דעשרה לא מיבעיא לך דרשותא אחריתי היא, ליקשי ליה פחות משלשה מאי קא מיבעיא ליה דהא בכל מקום כלבוד דמי. ועוד מאי קאמר רבא פשיטא לי פחות מג' כלבוד דמי י' רשותא אחריתי הוא ומג' ועד ד' היינו בעיא דר' יוסף אפילו פחות מג' מיבעיא ליה. ויש לומר בזו דרבא הכי קאמר פחות [מג'] פשיטא לי, ועשרה נמי פשוט דרשותא אחריתי היא, ומג' ועד ט' הוא דאסתפקא, והכי הוא דאיבעיא ליה לרב יוסף אבל פחות משלשה לא אבעיא ליה, והיינו דחדש רבא, דאי לא מאי קא חדש ומאי קאמר.

    אמר רבא גלימא אקומטרא ככלי בתוך כלי דמי כלומר: אף על פי שהגלימא אינה כרוכה עליהן מלמטה אלא נתונה עליהן מלמעלה בלבד.

    Rashba on Berakhot 25b · Sefaria · Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · Public Domain

    Ritva

    מתני' ירד לטבול כו' ואם לאו יתכסה במים ויקרא.

    [גמרא] אמר רבא צואה בגומא מניח סנדלו עליה וקורא ק"ש תרתי אשמעינן דאעפ"י שכל גופו עומד על הצואה מותר ועוד דאע"ג דזה הכיסוי אינו קבוע והוא עומד לינטל חשבינן ליה כיסוי מעליא:

    דבוקה בסנדלו מהו מילתא דרבא גופיה מיבעיא ליה שמא הא דאמר רבא דוקא בגומא שאינה דבוקה בסנדלו או דילמא אורחא דמילתא נקט בגומא משום דמכסיא שפיר וה"ה לסנדלו תיקו:

    ת"ר כמה יטיל לתוכן מים פירוש לתוך מי רגלים כל שהוא ר' זכאי אומר רביעית. אמר ר' נחמן מחלוקת לבסוף, פירוש שקדמו מי רגלים והטיל מים לבסוף אבל לכתחלה שקדמו המים דברי הכל כל שהוא דראשון ראשון בטל אצל המים שהיו שם מתחלה:

    עייל לי רביעתא במשכלתא כר' זכאי יש אומרים דכלי שעמדו בו מי רגלים והוא קבוע לכך ודאי אסור לעולם ואין לו ביטול במים כדאיתא לעיל כלי שנשפכו ממנו מי רגלים אסור לקרוא ק"ש כנגדו ואינו מועיל נתינת המים להכשיר גוף הכלי וטעמא משום דכיון שהוא רגיל בכך הוי מזוהם טפי וכן נראה בסמוך ולפי זה האי משכלתא לא היה קבוע לכך אלא דזימנא חדא איתרמי הכי. ואי נמי דדוקא כלי חרס אין להם ביטול משום דמאיסי טפי אבל שאר כלים של מתכות או של זכוכית אם נתן בהם מים מותר. והלכתא כר' זכאי ובין בתחלה בין בסוף רביעית וכדאמר ליה רב יוסף לשמעיה ולא אמרינן בכי הא ראשון ראשון בטל וודאי רביעית מים בתוך מי רגלים מרובין מדינא בטילי אלא דרבנן הקלו בדבר הואיל ומי רגלים עצמן שלא כנגד העמוד לא אסירי אלא מדרבנן:

    בין לפני המטה בין לאחר המטה פירוש דלעולם אסור לקרוא ק"ש בעוד שאלו בבית. רשב"ג אומר לאחר המטה קורא וכו', ומסקנא דהכי קאמרינן לאחר המטה קורא מיד, כלומר כיון שהמטה מפסקת ביניהם אעפ"י שאין בה רוחב ד' אמות אבל לפני המטה דליכא הפסק מרחיק ד' אמות וקורא. רשב"א אומר אפי' בית מאה אמה לא יקרא עד שיוציאם או יניחם תחת המטה דסבר דכולו בית כד' אמות דמי. בעיין איפשיט מתניתא קשיין אהדדי שהסברות הפוכות דמאי דאמר רשב"א לעיל אמר רשב"ג הכא. איפוך בתרייתא דתיקום כקמייתא:

    מאן שמעת ליה דאמר כולו בית כד' אמות דמי רשב"א היא כתב רש"י ז"ל לא ידענא באיזה מקום אמר רשב"א האי סברא, ורבינו חננאל ז"ל פירש דשמעינן ליה התם במס' עירובין פרק שני דאמר רשב"א התם כל היקף שתשמישו לדירה כגון הדיר והסהר והגינה אפי' בת חמשת כורין הרי הן כרשות אחד ומותר לטלטל בכולו כיון שהוקף מתחלה לדירה דכוליה חשיב כד' אמות. ומקשין בתוס' להאי פירושא מתרי אנפי חדא דאיך נלמוד לק"ש מטלטול שבת שזה אינו תלוי בזה כלל ועוד דהתם בעירובין הל' כרשב"א דליכא מאן דפליג והכא פסק רבא דלא כותיה הילכך היכי ילפינן זה מזה, ולאו מילתא היא דלאו קשיא היא כלל דמה שהקשו שאין ללמוד ק"ש מטלטול שבת והוא אם לא היה אומר רשב"א לענין ק"ש כלום והיינו רוצים לידע דעתו בק"ש מה יאמר בה ונשמעינה מהתם האמת הוא שלא היינו יכולים להוכיח משבת דלא דמי אבל השתא דשמעינן דאיירי רשב"א הכא בק"ש והתם נמי וספק לנו איזה סברא אמר מסתמא יש לתלות דמה שסובר התם סובר הכא ויכולין אנו להוכיח דעתו מהתם דכיון דלא הוי תחלת הוכחה איפשר לעשות כן והקושיא אחריתי דהתם הלכה כרשב"א וכאן לית הלכתא כותיה מקושייתם הראשונה אנו למידים תירוצה שאין תלויה זו בזו כלל ומפני זה התם הלכתא כותיה והכא לא:

    Ritva on Berakhot 25b · Sefaria · Edition: Berakhah Meshuleshet, Warsaw, 1863. · Public Domain

    Meiri

    כבר ביארנו שכל שלבו רואה את הערוה אסור לקרות ולהתפלל, ומה שאמרו יתכסה במים ויקרא פירושו בעוכרן ברגליו אם אינם עכורים אבל צלולים אסור, ואין המים נדונים כטלית אבל שאר איברים הרואים את הערוה מותר, מכאן אמרו היה עקבו רואה את הערוה מותר, אבל נוגע אסור והוא הדין לכל אבר הנוגע ובלבד באבר שדרכו להתכסות שמתגלה עכשיו:

    צואה כל שהוא מבטלה ברוק עבה שרוקק עליה וקורא, ובלבד שיקרא תיכף לרקיקה שהרוק נימוק והולך ושוב אינו מבטל את הצואה כך פרשו בתלמדו המערב, ר' זעירי ור' יעקב חמן צואה קם ר' יעקב ורק עליה אמר ליה ר' זעירי כמן ימא לטיגני, וכן כתבו גדולי המפרשים על צואה שכסוה בכלי או בעפר ובטל ריחה שמתפללים כנגדה דוקא בעוד שהעפר מתפשט יפה עליה ואינו נבלע בתוכה:

    היתה צואה בעששית של זכוכית ונמצא שהזכוכית מחיצה מפסקת בינו ובינה אע"פ שהיא נראית מכל מקום מותר לקרות כנגדה ואם היה רואה בדרך זה ערוה מאחורי מחיצה זכה אסור:

    היתה צואה בגומא מעמיד רגלו המנועל על הגומא וקורא אבל אם היתה הגומא נמוכה עד שנמצאת הצואה דבוקה בסנדלו בשעה שמעמיד רגלו עליה אסור, ויש אומרים שבדיעבד יצא הואיל ובסוגיא נשארה בספק:

    לא סוף דבר שהערוה אוסרת בישראל לבד אלא אף אם היה אחד מעובדי האלילים עומד לנגדו אסור לקרוא ק"ש שהרי אף בבני נח כתיב וערות אביהם לא ראו אבל ערות בהמה אינה אוסרת, ערות הקטן מגדולי המחברים פירשו שהיא מותרת ולמדנו מדבריהם על המוהל שצריך לכסות הערוה בשעה שמברך על המילה או שמא בקטנים כל כך לא נאמר כן והרבה מהמפרשים הקלו בכך, הא מילת גדול בודאי צריך לכסות או להחזיר פניו, ויש נוהגים אף בקטן להחזיר פניהם מעט לצד אחר:

    אשה שישבה לה בעפר תיחוח עד שנתכסו בה עגבותיה ופניה של מטה, קוצה חלתה ערומה ואין בכך כלום כמו שביארנו למעלה:

    אע"פ שאמרנו שמי רגלים אסור לקרות כנגדן אם שפך עליהם מים מותר, אפילו היו מי רגלים כנוסים לתוך כלי נותן לתוכן רביעית מים וקורא, הן ששפך לשם את הרביעית קודם שיהיו מי רגלים לתוך הכלי הן ששפכו אחר שהיו שם מי רגלים ומגדולי המחברים כתבו שצריך רביעית לכל מי רגלים של פעם אחת:

    מה שאמרנו שהמים מבטלים לא נאמר אלא כשהן בכלי שאין מיוחד בכך אבל גרף ועביט אע"פ שאין שם רעי ומי רגלים אסור לקרות כנגדן אפילו אין בהם ריע רע מפני שהם בית הכסא ואין בטול מים מועיל בהם, וכן כל מה שהתרנו בבטול מים דוקא שאין ריח רע מגיע לו מהם, ויש אומרים בגרף ובעביט שאם רחצו יפה במים מותר כל שאין ריח רע יוצא ממנו, וכן אם נתן את הגרף או את העביט לתוך כלי אחר אע"פ שהוא מיוחד לכך כדרך שמשימין העביט של זכוכית בתיק שלו מותר, וכן יש אומרים דוקא בעביט של חרס אבל בשל מתכת אינו מאוס כל כך ומותר:

    4 more comments on this page.

    Meiri on Berakhot 25b · Sefaria · Edition: Wikisource · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    תוס' בד"ה הרי לבו כו' מדפריך תלמודא הכי בפשיטות משמע כו' עכ"ל ולכאורה אין זו הראייה מכרעת דה"נ פריך והרי עקבו רואה כו' ואנן פסקינן הלכתא דעקבו רואה מותר ויש ליישב דהיכא דאתמר הלכתא אתמר אבל בלבו דלא אתמר הלכתא אזלינן בתר פשיטות הפירכא ומיהו בלאו הכי ק"ק הך פירכא והרי עקבו רואה כו' דכיון דכבר השיב לו דקסבר ת"ק לבו רואה שרי מכ"ש דקסבר ת"ק עקבו רואה דשרי לפי סברת התוס' לקמן דטפי אית לן למשרי בעקבו רואה מבלבו רואה ודו"ק:

    בד"ה גרף של רעי כו' זכוכית אפשר דשרי עכ"ל הס"ד ואח"כ מ"ה ובלבד שיטיל בהן כו' כצ"ל נ"ל ומיירי במי רגלים גופיה אבל בזכוכית נראה דאין צריך רביעית מים אם אין בהם כלום וכן נראה מדברי הרא"ש והטור ע"ש:

    סליק פרק מי שמתו

    Chidushei Halachot on Berakhot 25b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Shita Mekubetzet

    ומסקנא דכוליה עלמא רישומן ניכר שרי והכא בטופח על מנת להטפיח איכא ביניהו - תנא קמא סבר לא נבלעו כגון שיש בהן טופח על מנת להטפיח כלומר שאם מניח ידו עליהם ואחר כך מניחו על דבר אחר מקבל ממנו ליחות אסורין. נבלעו דאין בהן טופח על מנת להטפיח מותרין. ור' יוסי סבר כל זמן שיש בהם טופח לחוד אסורין. והלכתא כתנא קמא דבטופח לחוד שרי:

    מתני' ירד לטבול כו' ואם לאו יתכסה במים ויקרא [גמרא] אמר רבא צואה בגומא מניח סנדלו עליה וקורא קריאת שמע - תרתי אשמעינן דאף על פי שכל גופו עומד על הצואה מותר. ועוד דאף על גב דזה הכיסוי אינו קבוע והוא עומד לינטל חשבינן ליה כיסוי מעליא:

    דבוקה בסנדלו מהו מילתא דרבא גופיה מיבעיא ליה. שמא הא דאמר רבא דוקא בגומא שאינה דבוקה בסנדלו או דילמא אורחא דמילתא נקט בגומא משום דמכסיא שפיר והוא הדין לסנדלו. תיקו:

    תנו רבנן כמה יטיל לתוכן מים פירוש לתוך מי רגלים:

    כל שהוא ר' זכאי אומר רביעית אמר רב נחמן מחלוקת לבסוף - פירוש שקדמו מי רגלים והטיל מים לבסוף:

    אבל לכתחלה שקדמו המים דברי הכל כל שהוא דראשון ראשון בטל אצל המים שהיו שם מתחלה:

    עייל לי רביעתא במשכלתא כר' זכאי יש אומרים דכלי שעמדו בו מי רגלים והוא קבוע לכך ודאי אסור לעולם ואין לו ביטול במים כדאיתא לעיל כלי שנשפכו ממנו מי רגלים אסור לקרוא קריאת שמע כנגדו ואינו מועיל נתינת המים להכשיר גוף הכלי. וטעמא משום דכיון שהוא רגיל בכך הוי מזוהם טפי. וכן נראה בסמוך. ולפי זה האי משכלתא לא היה קבוע לכך אלא דזימנא חדא איתרמי הכי. ואי נמי דדוקא כלי חרס אין להם ביטול משום דמאיסי טפי. אבל שאר כלים של מתכות או של זכוכית אם נתן בהם מים מותר. והלכתא כר' זכאי ובין בתחלה בין בסוף רביעית וכדאמר ליה רב יוסף לשמעיה ולא אמרינן בכי הא ראשון ראשון בטל. וודאי רביעית מים בתוך מי רגלים מרובין מדינא בטילי אלא דרבנן הקלו בדבר הואיל ומי רגלים עצמן שלא כנגד העמוד לא אסירי אלא מדרבנן:

    בין לפני המטה בין לאחר המטה פירוש דלעולם אסור לקרוא קריאת שמע בעוד שאלו בבית:

    5 more comments on this page.

    Shita Mekubetzet on Berakhot 25b · Sefaria · Edition: Shita Mekubetzet · Public Domain

    Gilyon HaShas

    רש"י ד"ה אבל כו' כבר בטלו עי' ע"ז דף עג ע"א תוס' ד"ה כי אתא.

    רש"י ד"ה מאן שמעת ליה כו' לא ידעתי כו' וכן ברש"י שבת טז ע"ב ד"ה למ"ד. יז ע"א ד"ה הניחא. מט ע"ב ד"ה לא זזו. קז ע"ב ד"ה הטפויין. קלח ע"ב ד"ה באדם וד"ה זה הקץ. ערובין מ ע"ב ד"ה דרב אחא. פסחים לד ע"ב ד"ה תנא [פ"א. ד"ה אבל]. קטז ע"ב ברשב"ם ד"ה נצוח. יומא יט ע"א ד"ה שער הדלקה. עב ע"ב ד"ה הא כמ"ד פה ע"א ד"ה ולוי הסדר. סוכה כז ע"ב ד"ה שלא העמיד. כח ע"א ד"ה שיחות. כט ע"א ד"ה בשביל. מז ע"א ד"ה שיר. נב ע"ב ד"ה שבעה. ביצה טו ע"ב ד"ה ופירותיה. כה ע"ב ד"ה צלף. תענית סוף פ"ב ד"ה שמעיה. מגילה יד ע"א ד"ה נבואה. סוטה לז ע"ב ד"ה אלא זה. מט ע"א ד"ה זיו החכמה. קדושין ל ע"א ד"ה לא זזו. ב"ק ה ע"ב ד"ה ולמ"ד. נז ע"ב ד"ה לא א"א. סנהדרין יד ע"א ד"ה טורמוסין. מח ע"ב ד"ה והלא. ע ע"ב ד"ה בפת. שבועות לז ע"א ד"ה לא א"א. זבחים כב ע"א ד"ה והא תנא. נו ע"ב ד"ה לב' ימים. מנחות קה ע"ב ד"ה שמעינן. חולין [מו ע"ב ד"ה נצרר] נ ע"ב ד"ה איסטומכא. נב ע"א ד"ה בר זכאי. נה ע"ב ד"ה והרי. קכו ע"ב ד"ה גולל. קלא ע"א ד"ה תשעה. ערכין י ע"א ד"ה ולא מוסיפין. יא ע"ב ד"ה אלא. יג ע"א ד"ה מתשעה. תמורה טו ע"ב ד"ה כיוצא. כח ע"ב ד"ה כעבד נמי:

    Gilyon HaShas on Berakhot 25b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Berakhot, daf 25, Amud Bet, about 680 words in 25 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 25 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 17 words

      Opens “והכא בטופח על מנת להטפיח, איכא בינייהו.…”

    2. Segment 215 words

      Opens “ירד לטבול, אם יכול לעלות כו': לימא…”

    3. Segment 315 words

      Opens “אפי' תימא ר' יהושע, ודלמא כותיקין. דא"ר…”

    4. Segment 410 words

      Opens “ואם לאו יתכסה במים ויקרא. והרי לבו…”

    5. Segment 522 words

      Opens “א"ר אלעזר, ואי תימא ר' אחא בר…”

      Named: אבא.

    6. Segment 611 words

      Opens “ת"ר מים צלולין ישב בהן עד צוארו…”

    7. Segment 723 words

      Opens “ות"ק והרי לבו רואה את הערוה! קסבר…”

    8. Segment 849 words

      Opens “אתמר: עקבו רואה את הערוה מותר, נוגע…”

      Named: רב זביד, רב חיננא, רב איקא, אביי, רבא.

    9. Segment 944 words

      Opens “אמר רבא: צואה בעששית, מותר לקרות ק"ש…”

      Named: רבא.

    10. Segment 1029 words

      Opens “אמר אביי: צואה כל שהוא. מבטלה ברוק…”

      Named: אביי, רבא.

    11. Segment 1152 words

      Opens “אמר רב יהודה עכו"ם ערום אסור לקרות…”

      Named: רב יהודה.

    12. Segment 1234 words

      Opens “ולא יתכסה לא במים הרעים ולא במי…”

    13. Segment 1311 words

      Opens “ת"ר כמה יטיל לתוכן מים כל שהוא…”

    14. Segment 149 words

      Opens “אמר רב נחמן מחלוקת לבסוף אבל בתחלה…”

      Named: רב נחמן.

    15. Segment 1521 words

      Opens “ורב יוסף אמר מחלוקת לכתחלה אבל לבסוף…”

      Named: רב יוסף.

    16. Segment 1674 words

      Opens “ת"ר גרף של רעי ועביט של מי…”

      Named: רבן שמעון.

    17. Segment 1729 words

      Opens “איבעיא להו היכי קאמר אחר המטה קורא…”

    18. Segment 1832 words

      Opens “ת"ש דתניא ר"ש בן אלעזר אומר אחר…”

      Named: רבן שמעון.

    19. Segment 198 words

      Opens “בעיין איפשיטא לן מתנייתא קשיין אהדדי איפוך…”

    20. Segment 206 words

      Opens “מה חזית דאפכת בתרייתא איפוך קמייתא…”

    21. Segment 2113 words

      Opens “מאן שמעת ליה דאמר כוליה בית כארבע…”

    22. Segment 2242 words

      Opens “אמר רב יוסף בעאי מיניה מרב הונא…”

      Named: רב יוסף, רב הונא, אביי.

    23. Segment 2350 words

      Opens “אמר רבא הלכתא פחות משלשה כלבוד דמי…”

      Named: רב יוסף, רב הונא, רב הלכה, רבי שמעון, רבא, שמואל.

    24. Segment 2453 words

      Opens “רב אחאי איעסק ליה לבריה בי רב…”

      Named: רב אחאי, רב יצחק בר שמואל, שמואל.

    25. Segment 2521 words

      Opens “אמר אביי לא שנו אלא בכלי שאינו…”

      Named: אביי, רבא.

    Sages named on this page

    • Rabban Shimon ben Gamliel [III] · Third Generation of Tannaim

      Rabban Shimon ben Gamliel III was a prominent Tanna, son of Rabban Gamliel of Yavneh and father of Rabbi Yehudah HaNasi.

      Source: Berakhot 25b · Segment 16 — “…בין לאחר המטה רבן שמעון בן גמליאל אומר לאחר…

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Berakhot 25b · Segment 3 — “אפי' תימא ר' יהושע, ודלמא כותיקין.

    • Rav Zevid · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim

      Rav Zevid was a prominent Amora of the sixth generation who served as Rosh Yeshiva in Pumbedita for eight years.

      Source: Berakhot 25b · Segment 8 — “…ורבא אמר: מותר. רב זביד מתני לה להא שמעתא…

    • Rav Yosef · Third Generation Amoraim

      Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.

      Source: Berakhot 25b · Segment 15 — “…רביעית אמר ליה רב יוסף לשמעיה אייתי לי רביעיתא…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Berakhot 25b · Segment 23 — “…יעקב ברה דבת שמואל הלכה כרבי שמעון בן אלעזר…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Berakhot 25b · Segment 8 — “…הערוה מותר, נוגע אביי אמר: אסור, ורבא אמר: מותר.…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Berakhot 25b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026