Talmud Builders

    Commentary page

    Berakhot 56a

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Berakhot 56a

    Berakhot 56a. The full printed text of this folio side — 19 numbered segments, about 779 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Rashi

    קיסר מלך רומי והיה לו תגר עם פרסיים:

    מאי חזינא מאי אראה בלילה בחלום:

    משחרי לך פרסאי עושים בך עבודת המלך כמו לא חמרא דחד מנהון שחרית (תרגום במדבר יו) ולשון חכמים (ספרי פ' דברים) הדבק לשחוור וישתחוו לך:

    שבור מלך פרס:

    ושבו לך ישללוך בשבי:

    וטחנו בך קשייתא יכופו אותך לטחון גרעיני תמרים:

    פסיד עסקך תתקלקל פרקמטיא שלך:

    ולא אהני לך למיכל מתוך צערך לא יטעם לך שום מאכל:

    36 more comments on this page.

    Rashi on Berakhot 56a · Sefaria

    Ritva

    אביי ורבא חזו חלמא תימה הוא שהרי שניהם היו חולמים פסוק אחד היאך היה פותר לאביי לטובה ולרבא לרעה זה בפני זה. ואיפשר שלא היו שומעין זה פתרונו של זה ואע"ג דאמר בסמוך לסוף אזל רבא לחודיה לאו למימרא דמעיקרא היו שומעין כאחד עוד איפשר שהיו חושבים דהדבר תלוי לפי טבע האדם ומזגו והנולד [במזל כזה] והם שלא היו יודעים בחכמה הזאת כלום היו חושבים זה עד דאשכחיה ספר שנפל מאתו דהוי כתיב וכו':

    וא"ו דפטר חמור גהיט מתפלך גרסינן כלומר נמחק שהסופר כתבו מלא ואינו אלא חסר ומחק הוא"ו ומלתא בעלמא הוא דקאמר ליה. ולא גרסינן חסר דמן הדין חסר הוא:

    Ritva on Berakhot 56a · Sefaria

    Shita Mekubetzet

    אביי ורבא חזו חלמא תימה הוא שהרי שניהם היו חולמים פסוק אחד היאך היה פותר לאביי לטובה ולרבא לרעה זה בפני זה. ואיפשר שלא היו שומעין זה פתרונו של זה. ואף על גב דאמר בסמוך לסוף אזל רבא לחודיה לאו למימרא דמעיקרא היו שומעין כאחד. עוד איפשר שהיו חושבים דהדבר תלוי לפי טבע האדם ומזגו והנולד [במזל כזה] והם שלא היו יודעים בחכמה הזאת כלום היו חושבים זה עד דאשכחיה ספר שנפל מאתו דהוי כתיב וכו':

    וא"ו דפטר חמור גהיט מתפלך גרסינן כלומר נמחק שהסופר כתבו מלא ואינו אלא חסר ומחק הוא"ו ומלתא בעלמא הוא דקאמר ליה. ולא גרסינן חסר דמן הדין חסר הוא:

    Shita Mekubetzet on Berakhot 56a · Sefaria

    Gilyon HaShas

    גמ' א"ל אשתך שכבא עי' לקמן דף ס"ב ע"א תוס' ד"ה רבא:

    Gilyon HaShas on Berakhot 56a · Sefaria

    Ben Yehoyada

    חָזִית דְּאַתּוּ פַּרְסָאֵי דִּמְשַׁחֲרֵי לָךְ אמר לו דברים מורים מענינים הנעשים במלחמה, כי הדרך אם נצח מלך זה למלך אחר במלחמה אינו מבטל מלכותו לגמרי, אלא מניחו להיות מלך על עמו כמו שהיה ורק מטיל עליו מס קצוב שיקחהו מעמו, וזה שאמר דִּמְשַׁחֲרֵי לָךְ פַּרְסָאֵי, שיכבשו אותך ותשאר תחת ידם, לרעות חזירים אלו הרומיים שנקראים חזירים על שם קליפת חזיר בְּחוּטְרָא דְּדַהֲבָא, דהיינו שתגבה להם מן הרומיים מס סך של זהובים, וכן שמואל סידר למלך פרס חלום כיוצא בזה, וטחנו בך קשייתא שיטילו עליך שעבוד קשה מאד, בְּרֵיחַיָּא דְּדַהֲבָא שעולה סך גדול של זהובים.

    בַּר הֶדְיָא, מַפְשַׁר חֶלְמִין הֲוָה נראה לי בס"ד כל פותר חלומות אמיתי זה נגזר עליו בהיותו טיפה שיהיה לו חכמה והשגה בכך, וּבַּר הֶדְיָא כך הוה ליה שגזר עליו הקב"ה בהיותו טיפה שישיג פתרון חלומות באמיתות, ומן השמים הניחו לו בלבבו לעשות דבר זה, שכל מי שיתן לו שכר יפתור טוב ואם לאו להפך, כדי שכל אותם שחלום שלהם רע ישימו בלבבם שלא יתנו לו שכר, ואותם שחלומם טוב ישימו בלבבם לתת לו שכר כדי שיפתור טוב, ורבא הקפיד עליו עבור אשתו בע"ג דידע כי מן השמים הוא זה, עם כל זה כיון דהוי הזק נפשות לא היה לו לפתוח פיו לרעה בפירוש לומר לו דְּבִיתְהוּ שְׁכִיבָא, אלא היה אומר ברמז כי אולי היה משתנה הגזרה, מה שאין כן בברית כרותה לשפתים. ולכן אמר לו בְּכּוּלְּהוּ מָחִילְנָא לָךְ, וקשא אמאי ימחול לו על שאר נזקין שעשה לו בפתרון? ובזה ניחא כי הוא ידע שדבר זה הוא מן השמים.

    "שׁוֹרְךָ טָבוּחַ לְעֵינֶיךָ" וְגוֹ' לְרָבָא אָמַר לֵיהּ פַּסִיד עִסְקָךְ. מקשים אמאי הביא לו רע מבחוץ ולא אמר לו רע הנזכר בפסוק עצמו? ויש מתרצים דהוה ידע שלא היה שור לרבא, וזה אינו כי הפתרון שייך גם לאחר זה, ושמא אחר זה יהיה לו שור? ונראה לי בס"ד כי כתבו המפרשים ז"ל על פסוק זה אם תקראנו למפריע אין בו קללה, על כן לא אמר לו כפשוטו, אלא הביא לו רע מבחוץ, ופירש לו הפסוק שמתוך צערו הבא לו מדבר אחר אינו אוכל.

    לְאַבַּיֵי אָמַר לֵיהּ בְּנָךְ וּבְנָתָךְ נְפִישִׁין, וּמִנְסְבָן בְּנָתָךְ לְעָלְמָא, וְדַמְיָן בְּאַפָּךְ כִּדְקָא אַזְלָן בַּשִּׁבְיָה. מקשים למה בשני חלומות הראשונים פירש לרבא קודם אביי, ומכאן ואילך פירש לאביי קודם רבא? ונראה לי בס"ד כי הוא כיון שלא נתן לו רבא שכר הקפד הרבה, ורצה להרע לו יותר בפתרון הרע, והיינו כי ידע שחלום רבא וחלום אביי הם סגנון אחד, על כן אמר אם אפתור לאביי תחלה לטובה אז פתרון של רבא שהוא לרעה יהיה חלוש ורופף, מאחר כי עתה פתרתי על סגנון זה ממש לטובה, וְכָּל הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִין אַחַר הַפֶּה, לכך הקדים הפתרון של רבא כדי שיתחזק הפתרון לרוע ביותר, אך אביי כיון שראה שני פעמים פתר לו לטובה ולרבא לרעה מפני שלא נתן לו שכר, אמר ודאי זה יפתור כל חלומות רבא שהם שוים עם חלומותי הכל לרעה, ומאחר דכל החלומות הולכין אחר הפה אם פותר זה לרעה לרבא אז פתרון שלי שפותרו לטובה יהיה רופף וחלש, ומה לי בצרה הזאת כיון שאני נותן שכר? לכך הכריחו אביי לפתור לו תחלה, וזה מוכרח לעשות כן כיון שלוקח שכר ממנו.

    אַקְרִינָן (דברים כח, לח) "זֶרַע רַב תּוֹצִיא הַשָּׁדֶה" לְאַבַּיֵי אָמַר לֵיהּ מֵרֵישֵׁיהּ. לְרָבָא אָמַר לֵיהּ: מִסּוֹפֵיהּ. קשא בשלמא שאר פתרונות יכול להפכם מרעה לטובה ומטובה לרעה, אך בזה ממה נפשך אם אביי ורבא ראו כל הפסוק איך יניח לאביי חציו הראשון בלבד, ואם שניהם ראו חציו בלבד איך יניח לרבא חציו השני שלא הקרו לו, אם כן יניח לו עוד כמה פסוקים הבאים אחריו גם כן? ונראה לי בס"ד דידוע בספרי הדקדוק דאם יש אתנח נחשב זה סוף פסוק, והנה כאן תחת הַשָּׂדֶ֑ה יש אתנח, והם הקרו להם עד השדה, ולאביי אמר לו כיון שיש כאן אתנח נשלם הפסוק, ואיו שייך לך הסוף כי הוא פסוק אחר, ולרבא אמר לו כיון דבאמת הפסוק לא נשלם כאן שייך ללך כולו, דאין זה הכלל של אתנח חזק דעל כל פנים נראה כל זה פסוק אחד, וכן הענין בפסוק (שם שם מ') זֵיתִים יִהְיוּ לְךָ בְּכָל גְּבוּלֶ֑ךָ, יש אתנח תחת גְּבוּלֶ֑ךָ, לכך לאביי אמר לו מרישה על דרך הנזכר לעיל.

    לְרָבָא אָמַר לֵיהּ מִיתְפַּסְתְּ כְּגַנְּבִי קשא איך יתישב בפתרון זה התחלת הפסוק דכתיב (שם שם י') כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ? ונראה לי בס"ד שכל אדם מפורסם שעומד בצרה גדולה, הדרך הוא שכל בני אדם יתפללו עליו כפיהם לומר ה' ישמרהו או ה' יעזרהו או ה' יצלהו או ה' ירפאהו, ודברים אלה יהיו מורגלים בפומיה דאינשי להזכיר את שם ה' עליו בתפלתם בעבור צרתו, ולכן פירש לו שאתה תעמוד בצרה גדולה שתהיה נתפס למלכות, ואז כל בני אדם קוראין את ה' בפיהם עָלֶיךָ, רצונו לומר בעבורך, שאומרים ה' יצלהו ה' יעזרהו ה' ישמרהו, וגם יהיו יראים על נפשם מחמת המקרה שיקרה לך בתפיסה זו, שאומרים אם רבא נתפס מה יעשו שאר עמא?! ועדיין צריך להקשות על פתרון אביי איך יתיישב מה שנאמר כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ? ונראה בס"ד כי כל ראש ישיבה נקרא בשם 'רבי', וידוע מה שכתב רבינו האר"י ז"ל ששם רבי הוא מספר שם הוי"ה ברבוע שעולה ע"ב [היינו שבכל אות חוזר להתחלתו. הוי"ה בריבוע הוא כזה: י', י"ה, יה"ו, יהו"ה 72], ואם תמלא הרבוע יהיה מספר ק"ל [דהוי"ה במילוי אלפין, יו"ד, יו"ד ה"א, יו"ד ה"א וא"ו, יו"ד ה"א וא"ו ה"א, העולה 130], הרי סך הכל רב, ועם עשרה אותיות השם במלוי אלפין [יו"ד ה"א וא"ו ה"א 10] עולה סך הכל רבי [212], נמצא תואר רבי הוא מספר שם ה', וכיון שפתר לו דנפק לך שמא דריש מתיבתא שהוא שם רבי, בזה יתיישב מה שנאמר כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ.

    וָא"ו דְּפֶטֶר חֲמוֹר וַדַּאי גָּהִיט מִתְּפִלָּךְ פירש רש"י תיבת חֲמוֹר בתפילין חסר וא"ו, והסופר כתבו מלא בטעות והרגיש בו ומחקו וכתב רי"ש במקומו. וקשא מאד כיון דחזא רבא דהכי הוה, אם כן חלום זה מן השמים הוא, והדבר יפלא למאי אצטריכו מן השמים להודיע זה לרבא, דמאי נפקא מינא בזה לדינא? ואם היה מדבר שהסופר מחק וכתב אחר שכתב התפילין אם כן זה שלא כסדרן ופסול, ואיך אדם גדול כרבא יכשל חס וחלילה בדבר לברך על תפילין פסול? ואפילו אם נאמר שהיה זה בתפילין שכתוב כסדר רבינו תם שגם התנאים והאמוראים היו נוהגין בו כמו שנאמר בזוהר חדש, ועל זה אין ברכה, עם כל זה קשה הדבר לומר שרבא קדוש אלהים יהיה תקלה בתפילין שלו שיהיה פסול ולא ירגיש בו? ומן המעשה מוכח שתפילין הזה היה לבשו רבא ואינו חדש שלא לבשו עדיין. ונראה לי בס"ד לעולם לא היה בזה ענין פסול חס וחלילה, שהסופר תיקן הטעות קודם שכתב תיבה שאחריה, ורק מן השמים נתנו רמז לרבא בזה שיעסוק בגמילות חסדים, כי אביי היה עוסק בתורה וגמילות חסדים ורבא היה עוסק בתורה בלבד, וידוע שהתלמיד חכם נקרא חֲמוֹר כמו שנאמר על פסוק (בראשית מט, יד) יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם, וכתבתי במקום אחר טעם לזה, כי אותיות חמר בלא וא"ו משמעותה יין שהוא 'חמר' בתרגום, וזה ירמוז לתורה שנקראת יין דכתיב (משלי ט' ה') וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי, ואות וא"ו דחמור רומז לעמוד גמילות חסדים, כי גמילות חסדים הם כמו עמוד שסומכים את העני והנצרך, ולכן נזדמן בתפילין דרבא שכתב הסופר חֲמוֹר מלא בוא"ו הרומז לגמילו חסדים ומחקו אחר כך, והודיעו לו זה בחלום לרמוז לו שהוא ראוי לו לעסוק בגמילות חסדים גם כן, הרומזים לאות וא"ו ועתה היא חסרה ממנו.

    אָזַל רָבָא הַהוּא יוֹמָא וְיָתִיב בֵּי מִדְרָשָׁא כּוּלֵי יוֹמָא נראה לי כי הוא ישב בבית המדרש כדי להכזיב החלום, כי אמר אם אצא לחוץ יתכן שיכוני נכרים אשר לא ידעוני, אבל בית המדרש מי יכני, וקרה לו הפתרון בעל כרחו, שרבו הסומין זה עם זה והוא קם לפי תומו לִפְרוֹקִינְהוּ והכו אותו במקלם שתים, וכשבאו להכות שלישית אמר לו מסתיין, וכששמעו קולו הכירו שהוא רבא ושמטו ידיהם, ונמצא שהוא בעצמו קיים הפתרון בכיוון, שאם לא היה אומר מִסְתַּיֵיהּ תְּרֵין חֲזָאִי היו מכים השלישית, והיה נכזב הפתרון מן היותרת.

    5 more comments on this page.

    Ben Yehoyada on Berakhot 56a · Sefaria

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Berakhot, daf 56, Amud Aleph, about 779 words in 19 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 19 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 163 words

      Opens “אֲמַר לֵיהּ קֵיסָר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּרַבִּי חֲנַנְיָא:…”

    2. Segment 264 words

      Opens “בַּר הֶדְיָא מְפַשַּׁר חֶלְמֵי הֲוָה. מַאן דְּיָהֵיב…”

    3. Segment 325 words

      Opens “אָמְרִי לֵיהּ: אַקְרִינַן ״בָּנִים וּבָנוֹת תּוֹלִיד וְגוֹ׳״…”

    4. Segment 457 words

      Opens “אַקְרְיֻין ״בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר״. לְאַבָּיֵי…”

    5. Segment 529 words

      Opens “אַקְרִינַן בְּחֶלְמִין: ״לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ״. לְאַבָּיֵי…”

    6. Segment 613 words

      Opens “אַקְרִינַן ״זֶרַע רַב תּוֹצִיא הַשָּׂדֶה״. לְאַבָּיֵי אֲמַר…”

    7. Segment 715 words

      Opens “אַקְרִינַן ״זֵיתִים יִהְיוּ לְךָ בְּכׇל גְּבוּלֶךָ וְגוֹ׳״.…”

    8. Segment 840 words

      Opens “אַקְרִינַן ״וְרָאוּ כׇּל עַמֵּי הָאָרֶץ וְגוֹ׳״. לְאַבָּיֵי…”

    9. Segment 920 words

      Opens “אָמְרִי לֵיהּ: חֲזַן חַסָּא עַל פּוּם דַּנֵּי.…”

    10. Segment 1031 words

      Opens “אָמְרִי לֵיהּ: חֲזַן בִּשְׂרָא עַל פּוּם דַּנֵּי.…”

    11. Segment 1118 words

      Opens “אָמְרִי לֵיהּ: חֲזַן חָבִיתָא דִּתְלֵי בְּדִיקְלָא. לְאַבָּיֵי…”

    12. Segment 1219 words

      Opens “אָמְרִי לֵיהּ: חֲזַן רוּמָּנָא דְּקָדְחָא אַפּוּם דַּנֵּי,…”

    13. Segment 1325 words

      Opens “אָמְרִי לֵיהּ: חֲזַן חָבִיתָא דִּנְפַל לְבֵירָא. לְאַבָּיֵי…”

    14. Segment 1437 words

      Opens “אָמְרִי לֵיהּ: חֲזֵינַן בַּר חֲמָרָא דְּקָאֵי אַאִיסָדַן…”

    15. Segment 1579 words

      Opens “לְסוֹף אֲזַל רָבָא לְחוֹדֵיהּ לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ:…”

    16. Segment 1673 words

      Opens “לְסוֹף אֲתָא רָבָא וִיהֵיב לֵיהּ אַגְרָא. אֲמַר…”

    17. Segment 1754 words

      Opens “הֲוָה קָא אָזֵיל בַּהֲדֵיהּ בְּאַרְבָּא. אָמַר: בַּהֲדֵי…”

    18. Segment 1824 words

      Opens “אָמַר: מַאי אַעֲבֵיד? גְּמִירִי דְּקִלְלַת חָכָם, אֲפִילּוּ…”

    19. Segment 1993 words

      Opens “קָם גְּלִי לְבֵי רוֹמָאֵי. אֲזַל יְתֵיב אַפִּתְחָא…”

    Sages named on this page

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Berakhot 56a · Segment 2 — “…מְפַשַּׁר לֵיהּ לִגְרִיעוּתָא. אַבָּיֵי וְרָבָא חֲזוֹ חֶלְמָא. אַבָּיֵי יְהֵיב…

    Original text

    אֲמַר לֵיהּ קֵיסָר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּרַבִּי חֲנַנְיָא: אָמְרִיתוּ דְּחָכְמִיתוּ טוּבָא, אֵימָא לִי מַאי חָזֵינָא בְּחֶלְמַאי. אֲמַר לֵיהּ: חָזֵית דִּמְשַׁחֲרִי לָךְ פָּרְסָאֵי וְגָרְבִי בָּךְ, וְרָעֲיִי בָּךְ שִׁקְצֵי בְּחוּטְרָא דְּדַהֲבָא. הַרְהַר כּוּלֵּיהּ יוֹמָא, וּלְאוּרְתָּא חֲזָא. אֲמַר לֵיהּ שַׁבּוּר מַלְכָּא, לִשְׁמוּאֵל: אָמְרִיתוּ דְּחָכְמִיתוּ טוּבָא, אֵימָא לִי מַאי חָזֵינָא בְּחֶלְמַאי. אֲמַר לֵיהּ: חָזֵית דְּאָתוּ רוֹמָאֵי וְשָׁבוּ לָךְ, וְטָחֲנִי בָּךְ קַשְׁיָיתָא בְּרִחְיָיא דְּדַהֲבָא. הַרְהַר כּוּלֵּיהּ יוֹמָא, וּלְאוּרְתָּא חֲזָא.

    On a similar note, the Gemara relates that the Roman emperor said to Rabbi Yehoshua, son of Rabbi Ḥananya: You Jews say that you are extremely wise. If that is so, tell me what I will see in my dream. Rabbi Yehoshua said to him: You will see the Persians capture you, and enslave you, and force you to herd unclean animals with a golden staff. He thought the entire day about the images described to him by Rabbi Yehoshua and that night he saw it in his dream. King Shapur of Persia said to Shmuel: You Jews say that you are extremely wise. If that is so, tell me what I will see in my dream. Shmuel said to him: You will see the Romans come and take you into captivity and force you to grind date pits in mills of gold. He thought the entire day about the images described to him by Shmuel, and that night he saw it in his dream.

    בַּר הֶדְיָא מְפַשַּׁר חֶלְמֵי הֲוָה. מַאן דְּיָהֵיב לֵיהּ אַגְרָא — מְפַשַּׁר לֵיהּ לִמְעַלְּיוּתָא, וּמַאן דְּלָא יָהֵיב לֵיהּ אַגְרָא — מְפַשַּׁר לֵיהּ לִגְרִיעוּתָא. אַבָּיֵי וְרָבָא חֲזוֹ חֶלְמָא. אַבָּיֵי יְהֵיב לֵיהּ זוּזָא, וְרָבָא לָא יְהֵיב לֵיהּ. אָמְרִי לֵיהּ: אַקְרִינַן בְּחֶלְמִין ״שׁוֹרְךָ טָבוּחַ לְעֵינֶיךָ וְגוֹ׳״. לְרָבָא אֲמַר לֵיהּ: פָּסֵיד עִסְקָךְ וְלָא אַהֲנִי לָךְ לְמֵיכַל מֵעוּצְבָּא דְּלִבָּךְ. לְאַבָּיֵי אֲמַר לֵיהּ: מַרְוַוח עִסְקָךְ וְלָא אַהֲנִי לָךְ לְמֵיכַל מֵחֶדְוָא דְּלִבָּךְ.

    The Gemara relates: Bar Haddaya was an interpreter of dreams. For one who gave him a fee, he would interpret the dream favorably, and for one who did not give him a fee, he would interpret the dream unfavorably. The Gemara relates: There was an incident in which both Abaye and Rava saw an identical dream and they asked bar Haddaya to interpret it. Abaye gave him money and paid his fee, while Rava did not give him money. They said to him: The verse: “Your ox shall be slain before your eyes and you shall not eat thereof” (Deuteronomy 28:31) was read to us in our dream. He interpreted their dream and to Rava he said: Your business will be lost and you will derive no pleasure from eating because of the extreme sadness of your heart. To Abaye he said: Your business will profit and you will be unable to eat due to the joy in your heart.

    אָמְרִי לֵיהּ: אַקְרִינַן ״בָּנִים וּבָנוֹת תּוֹלִיד וְגוֹ׳״ לְרָבָא אֲמַר לֵיהּ: כְּבִישׁוּתֵיהּ. לְאַבָּיֵי אֲמַר לֵיהּ: בְּנָךְ וּבְנָתָךְ נְפִישִׁי, וּמִינַּסְבָן בְּנָתָךְ לְעָלְמָא, וּמִדַּמְיָין בְּאַפָּךְ כִּדְקָא אָזְלָן בְּשִׁבְיָה.

    They said to him: The verse, “You shall beget sons and daughters, but they shall not be yours; for they shall go into captivity” (Deuteronomy 28:41), was read to us in our dream. He interpreted their dreams, and to Rava he said its literal, adverse sense. To Abaye he said: Your sons and daughters will be numerous, and your daughters will be married to outsiders and it will seem to you as if they were taken in captivity.

    אַקְרְיֻין ״בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר״. לְאַבָּיֵי אֲמַר לֵיהּ: בְּנָךְ וּבְנָתָךְ נְפִישִׁין, אַתְּ אָמְרַתְּ לְקָרִיבָךְ וְהִיא אָמְרָה לְקָרִיבַהּ, וְאָכְפָה לָךְ וְיָהֲבַתְּ לְהוֹן לְקָרִיבַהּ, דְּהָוֵי כְּעַם אַחֵר. לְרָבָא אֲמַר לֵיהּ: דְּבֵיתְהוּ שְׁכִיבָא, וְאָתוּ בְּנֵיהּ וּבְנָתֵיהּ לִידֵי אִיתְּתָא אַחֲרִיתִי. דְּאָמַר רָבָא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר רַב: מַאי דִּכְתִיב ״בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר״ — זוֹ אֵשֶׁת הָאָב.

    They said to him: The verse: “Your sons and your daughters shall be given unto another people” (Deuteronomy 28:32), was read to us in our dream. To Abaye he said: Your sons and daughters will be numerous. You say, that they should marry your relatives and your wife says that they should marry her relatives and she will impose her will upon you and they will be given in marriage to her relatives, which is like another nation as far as you are concerned. To Rava he said: Your wife will die and your sons and daughters will come into the hands of another woman. As Rava said that Rabbi Yirmeya bar Abba said that Rav said: What is the meaning of that which is written in the verse: “Your sons and your daughters shall be given unto another people”? This refers to the father’s wife, the stepmother.

    אַקְרִינַן בְּחֶלְמִין: ״לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ״. לְאַבָּיֵי אֲמַר לֵיהּ: מַרְוַוח עִסְקָךְ וְאָכְלַתְּ וְשָׁתֵית וְקָרֵית פְּסוּקָא מֵחֶדְוָא דְלִבָּךְ. לְרָבָא אֲמַר לֵיהּ: פָּסֵיד עִסְקָךְ, טָבְחַתְּ וְלָא אָכְלַתְּ וְשָׁתֵית וְקָרֵית לְפַכּוֹחֵי פַּחְדָּךְ.

    They said to him: The verse: “Go your way, eat your bread with joy, and drink your wine with a merry heart” (Ecclesiastes 9:7) was read to us in our dream. To Abaye he said: Your business will profit and you will eat and drink and read the verse out of the joy of your heart. To Rava he said: Your business will be lost, you will slaughter but not eat, you will drink wine and read passages from the Bible in order to allay your fears.

    אַקְרִינַן ״זֶרַע רַב תּוֹצִיא הַשָּׂדֶה״. לְאַבָּיֵי אֲמַר לֵיהּ מֵרֵישֵׁיהּ, לְרָבָא אֲמַר לֵיהּ מִסֵּיפֵיהּ.

    They said to him: The verse: “You shall carry much seed out into the field, and shall gather little in; for the locust shall consume it” (Deuteronomy 28:38), was read to us in our dream. To Abaye he said from the beginning of the verse, that he will enjoy an abundant harvest. To Rava he said from the end of the verse, that his harvest will be destroyed.

    אַקְרִינַן ״זֵיתִים יִהְיוּ לְךָ בְּכׇל גְּבוּלֶךָ וְגוֹ׳״. לְאַבָּיֵי אֲמַר לֵיהּ מֵרֵישֵׁיהּ, לְרָבָא אֲמַר לֵיהּ מִסֵּיפֵיהּ.

    They said to him: The verse: “You shall have olive trees throughout all your borders, but you shall not anoint yourself with the oil; for your olives shall drop off” (Deuteronomy 28:40), was read to us in our dream. And again, to Abaye he said from the beginning of the verse. To Rava he said from the end of the verse.

    אַקְרִינַן ״וְרָאוּ כׇּל עַמֵּי הָאָרֶץ וְגוֹ׳״. לְאַבָּיֵי אֲמַר לֵיהּ: נָפֵק לָךְ שְׁמָא דְּרֵישׁ מְתִיבְתָּא הָוֵית, אֵימְתָךְ נְפַלַת בְּעָלְמָא. לְרָבָא אֲמַר לֵיהּ: בֵּדַיְינָא דְּמַלְכָּא אִתְּבַר, וּמִתְּפַסַתְּ בְּגַנָּבֵי, וְדָיְינִי כּוּלֵּי עָלְמָא קַל וָחוֹמֶר מִינָּךְ. לִמְחַר אִתְּבַר בֵּדַיְינָא דְּמַלְכָּא וַאֲתוֹ וְתָפְשִׂי לֵיהּ לְרָבָא.

    They said to him: The verse: “All the peoples of the earth shall see that the name of the Lord is called upon you; and they shall be afraid of you” (Deuteronomy 28:10), was read to us in our dream. To Abaye he said: Your name will become well-known as head of the yeshiva, and you will be feared by all. To Rava he said: The king’s treasury was broken into and you will be apprehended as a thief, and everyone will draw an a fortiori inference from you: If Rava who is wealthy and of distinguished lineage can be arrested on charges of theft, what will become of the rest of us? Indeed, the next day, the king’s treasury was burglarized, and they came and apprehended Rava.

    אָמְרִי לֵיהּ: חֲזַן חַסָּא עַל פּוּם דַּנֵּי. לְאַבָּיֵי אֲמַר לֵיהּ: עִיף עִסְקָךְ כְּחַסָּא. לְרָבָא אֲמַר לֵיהּ: מָרִיר עִסְקָךְ כִּי חַסָּא.

    Abaye and Rava said to him: We saw lettuce on the mouth of the barrels. To Abaye he said: Your business will double like lettuce whose leaves are wide and wrinkled. To Rava he said: Your work will be bitter like a lettuce stalk.

    אָמְרִי לֵיהּ: חֲזַן בִּשְׂרָא עַל פּוּם דַּנֵּי. לְאַבָּיֵי אֲמַר לֵיהּ: בָּסֵים חַמְרָךְ, וְאָתוּ כּוּלֵּי עָלְמָא לְמִזְבַּן בִּשְׂרָא וְחַמְרָא מִינָּךְ. לְרָבָא אֲמַר לֵיהּ: תָּקֵיף חַמְרָךְ, וְאָתוּ כּוּלֵּי עָלְמָא לְמִזְבַּן בִּשְׂרָא לְמֵיכַל בֵּיהּ.

    They said to him: We saw meat on the mouth of barrels. To Abaye he said: Your wine will be sweet and everyone will come to buy meat and wine from you. To Rava he said: Your wine will spoil, and everyone will go to buy meat in order to eat with it, to dip the meat in your vinegar.

    אָמְרִי לֵיהּ: חֲזַן חָבִיתָא דִּתְלֵי בְּדִיקְלָא. לְאַבָּיֵי אֲמַר לֵיהּ: מִדְּלֵי עִסְקָךְ כְּדִיקְלָא. לְרָבָא אֲמַר לֵיהּ: חֲלֵי עִסְקָךְ כְּתַמְרֵי.

    They said to him: We saw a barrel hanging from a palm tree. To Abaye he said: Your business will rise like a palm tree. To Rava he said: Your work will be sweet like dates which are very cheap in Babylonia, indicating that you will be compelled to sell your merchandise at a cheap price.

    אָמְרִי לֵיהּ: חֲזַן רוּמָּנָא דְּקָדְחָא אַפּוּם דַּנֵּי, לְאַבָּיֵי אֲמַר לֵיהּ: עֲשִׁיק עִסְקָךְ כְּרוּמָּנָא. לְרָבָא אֲמַר לֵיהּ: קָאוֵי עִסְקָךְ כְּרוּמָּנָא.

    They said to him: We saw a pomegranate taking root on the mouth of barrels. To Abaye he said: Your business will increase in value like a pomegranate. To Rava he said: Your work will go sour like a pomegranate.

    אָמְרִי לֵיהּ: חֲזַן חָבִיתָא דִּנְפַל לְבֵירָא. לְאַבָּיֵי אֲמַר לֵיהּ: מִתְבְּעֵי עִסְקָךְ, כִּדְאָמַר ״נְפַל פִּתָּא בְּבֵירָא וְלָא אִשְׁתְּכַח״. לְרָבָא אֲמַר לֵיהּ: פָּסֵיד עִסְקָךְ וְשָׁדֵית לֵיהּ לְבֵירָא.

    They said to him: We saw a barrel fall into a pit. To Abaye he said: Your merchandise will be in demand as the adage says: Bread falls in a pit and is not found. In other words, everyone will seek your wares and they will not find them due to increased demand. To Rava he said: Your merchandise will be ruined and you will throw it away into a pit.

    אָמְרִי לֵיהּ: חֲזֵינַן בַּר חֲמָרָא דְּקָאֵי אַאִיסָדַן וְנוֹעֵר. לְאַבָּיֵי אֲמַר לֵיהּ: מַלְכָּא הָוֵית, וְקָאֵי אָמוֹרָא עֲלָךְ. לְרָבָא אֲמַר לֵיהּ: ״פֶּטֶר חֲמוֹר״ גְּהִיט מִתְּפִילָּךְ. אֲמַר לֵיהּ: לְדִידִי חֲזֵי לִי וְאִיתֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: וָאו דְּ״פֶטֶר חֲמוֹר״ וַדַּאי גְּהִיט מִתְּפִילָּךְ.

    They said to him: We saw a donkey foal standing near our heads, braying. To Abaye he said: You will be a king, that is to say, head of the yeshiva, and an interpreter will stand near you to repeat your teachings to the masses out loud. To Rava he said: I see the words peter ḥamor , first-born donkey, erased from your phylacteries. Rava said to him: I myself saw it and it is there. Bar Haddaya said to him: The letter vav of the word peter ḥamor is certainly erased from your phylacteries.

    לְסוֹף אֲזַל רָבָא לְחוֹדֵיהּ לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי דַּשָּׁא בָּרָיְיתָא דִּנְפַל. אֲמַר לֵיהּ: אִשְׁתְּךָ שָׁכְבָא. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי כַּכַּי וְשִׁנַּי דִּנְתוּר. אֲמַר לֵיהּ: בְּנָךְ וּבְנָתָךְ שָׁכְבָן. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי תַּרְתֵּי יוֹנֵי דְּפָרְחָן. אֲמַר לֵיהּ: תְּרֵי נְשֵׁי מְגָרְשַׁתְּ. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי תְּרֵי גַּרְגְּלִידֵי דְלִפְתָּא. אֲמַר לֵיהּ: תְּרֵין קוּלְפֵי בָּלְעַתְּ. אֲזַל רָבָא הָהוּא יוֹמָא וִיתֵיב בֵּי מִדְרְשָׁא כּוּלֵּיהּ יוֹמָא. אַשְׁכַּח הָנְהוּ תְּרֵי סַגִּי נְהוֹרֵי דַּהֲווֹ קָמִנְּצוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי. אֲזַל רָבָא לְפָרוֹקִינְהוּ, וּמְחוֹהוּ לְרָבָא תְּרֵי. דְּלוֹ לְמַחוֹיֵיהּ אַחֲרִיתִי, אֲמַר: מִסְתַּיי, תְּרֵין חֲזַאי.

    Ultimately, Rava went to bar Haddaya alone. Rava said to him: I saw the outer door of my house fall. Bar Haddaya said to him: Your wife will die, as she is the one who protects the house. Rava said to him: I saw my front and back teeth fall out. He said to him: Your sons and daughters will die. Rava said to him: I saw two doves that were flying. He said to him: You will divorce two women. Rava said to him: I saw two turnip heads [ gargelidei ]. He said to him: You will receive two blows with a club shaped like a turnip. That same day Rava went and sat in the study hall the entire day. He discovered these two blind people who were fighting with each other. Rava went to separate them and they struck Rava two blows. When they raised their staffs to strike him an additional blow, he said: That is enough for me, I only saw two.

    לְסוֹף אֲתָא רָבָא וִיהֵיב לֵיהּ אַגְרָא. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי אֲשִׁיתָא דִּנְפַל. אֲמַר לֵיהּ: נְכָסִים בְּלֹא מְצָרִים קָנֵית. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי אַפַּדְנָא דְּאַבָּיֵי דִּנְפַל וְכַסְּיַין אַבְקֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: אַבָּיֵי שָׁכֵיב וּמְתִיבְתֵּיהּ אָתְיָא לְגַבָּךְ. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי אַפַּדְנָא דִידִי דִּנְפַל, וַאֲתוֹ כּוּלֵּי עָלְמָא שְׁקוּל לְבֵינְתָּא לְבֵינְתָּא. אֲמַר לֵיהּ: שְׁמַעְתָּתָךְ מִבַּדְּרָן בְּעָלְמָא. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי דְּאִבְּקַע רֵישִׁי וּנְתַר מוּקְרִי. אֲמַר לֵיהּ: אוּדְרָא מִבֵּי סָדְיָא נָפֵיק. אֲמַר לֵיהּ: אַקְרְיוּן הַלֵּלָא מִצְרָאָה בְּחֶלְמָא. אֲמַר לֵיהּ: נִיסֵּי מִתְרַחְשִׁי לָךְ.

    Ultimately, Rava came and gave him, bar Haddaya, a fee. And then Rava said to him: I saw my wall fall. Bar Haddaya said to him: You will acquire property without limits. Rava said to him: I saw Abaye’s house [ appadna ] fall and its dust covered me. Bar Haddaya said to him: Abaye will die and his yeshiva will come to you. Rava said to him: I saw my house fall, and everyone came and took the bricks. He said to him: Your teachings will be disseminated throughout the world. Rava said to him: I saw that my head split and my brain fell out. He said to him: A feather will fall out of the pillow near your head. Rava said to him: The Egyptian hallel , the hallel that celebrates the Exodus, was read to me in a dream. He said to him: Miracles will be performed for you.

    הֲוָה קָא אָזֵיל בַּהֲדֵיהּ בְּאַרְבָּא. אָמַר: בַּהֲדֵי גַּבְרָא דְּמִתְרְחִישׁ לֵיהּ נִיסָּא לְמָה לִי. בַּהֲדֵי דְּקָא סָלֵיק נְפַל סִיפְרָא מִינֵּיהּ. אַשְׁכְּחֵיהּ רָבָא וַחֲזָא דַּהֲוָה כְּתִיב בֵּיהּ ״כׇּל הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִין אַחַר הַפֶּה״. אֲמַר: רָשָׁע, בְּדִידָךְ קָיְימָא, וְצַעַרְתַּן כּוּלֵּי הַאי. כּוּלְּהוּ מָחֵילְנָא לָךְ, בַּר מִבְּרַתֵּיה דְּרַב חִסְדָּא. יְהֵא רַעֲוָא דְּלִמְּסַר הַהוּא גַּבְרָא לִידֵי דְּמַלְכוּתָא דְּלָא מְרַחֲמוּ עֲלֵיהּ.

    Bar Haddaya was going with Rava on a ship; bar Haddaya said: Why am I going with a person for whom miracles will be performed, lest the miracle will be that the ship will sink and he alone will be saved. As bar Haddaya was climbing onto the ship a book fell from him. Rava found it and saw: All dreams follow the mouth, written therein. He said to bar Haddaya: Scoundrel. It was dependent on you, and you caused me so much suffering. I forgive you for everything except for the daughter of Rav Ḥisda, Rava’s wife, whom bar Haddaya predicted would die. May it be Your will that this man be delivered into the hands of a kingdom that has no compassion on him.

    אָמַר: מַאי אַעֲבֵיד? גְּמִירִי דְּקִלְלַת חָכָם, אֲפִילּוּ בְּחִנָּם הִיא בָּאָה, וְכׇל שֶׁכֵּן רָבָא דִּבְדִינָא קָא לָיֵיט. אָמַר: אֵיקוּם וְאֶגְלֵי, דַּאֲמַר מָר: גָּלוּת מְכַפֶּרֶת עָוֹן.

    Bar Haddaya said to himself: What will I do? We learned through tradition that the curse of a Sage, even if baseless, comes true. And all the more so in the case of Rava, as he cursed me justifiably. He said to himself: I will get up and go into exile, as the Master said: Exile atones for transgression.

    קָם גְּלִי לְבֵי רוֹמָאֵי. אֲזַל יְתֵיב אַפִּתְחָא דְּרֵישׁ טוּרְזִינָא דְּמַלְכָּא. רֵישׁ טוּרְזִינָא חֲזָא חֶלְמָא. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי חֶלְמָא דְּעָיֵיל מַחְטָא בְּאֶצְבַּעְתִּי. אֲמַר לֵיהּ: הַב לִי זוּזָא, וְלָא יְהַב לֵיהּ. לָא אֲמַר לֵיהּ וְלָא מִידֵּי. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי דִּנְפַל תִּכְלָא בְּתַרְתֵּין אֶצְבְּעָתִי. אֲמַר לֵיהּ: הַב לִי זוּזָא, וְלָא יְהַב לֵיהּ, וְלָא אֲמַר לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי דִּנְפַל תִּכְלָא בְּכוּלַּהּ יְדָא. אֲמַר לֵיהּ: נְפַל תִּכְלָא בְּכוּלְּהוּ שִׁירָאֵי. שָׁמְעִי בֵּי מַלְכָּא, וְאַתְיוּהּ לְרֵישׁ טוּרְזִינָא קָא קָטְלִי לֵיהּ. אָמַר לְהוּ: אֲנָא אַמַּאי? אַיְיתוֹ לְהַאי דַּהֲוָה יָדַע וְלָא אֲמַר. אַיְיתוּהוּ בַּר הֶדְיָא, אָמְרִי לֵיהּ: אַמַּטּוּ זוּזָא דִידָךְ חֲרַבוּ

    He arose and exiled himself to the seat of the Roman government. He went and sat by the entrance, where the keeper of the king’s wardrobe stood. The wardrobe guard dreamed a dream. He said to bar Haddaya: I saw in the dream that a needle pierced my finger. Bar Haddaya said to him: Give me a zuz . He did not give him the coin so bar Haddaya said nothing to him. Again, the guard said to him: I saw a worm that fell between my two fingers, eating them. Bar Haddaya said to him: Give me a zuz . He did not give him the coin, so bar Haddaya said nothing to him. Again, the guard said to him: I saw that a worm fell upon my entire hand, eating it. Bar Haddaya said to him: A worm fell upon and ate all the silk garments. They heard of this in the king’s palace and they brought the wardrobe keeper and were in the process of executing him. He said to them: Why me? Bring the one who knew and did not say the information that he knew. They brought bar Haddaya and said to him: Because of your zuz , ruin came upon