Talmud Builders

    Sukkah 48b

    Back to index

    English translation — Sukkah 48b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1with two thin perforated nose-like protrusions. One of the basins, used for the wine libation, had a perforation that was broad, and one, used for the water libation, had a perforation that was thin, so that the flow of both the water and the wine, which do not have the same viscosity, would conclude simultaneously. The basin to the west of the altar was for water, and the basin to the east of the altar was for wine. However, if one poured the contents of the basin of water into the basin of wine, or the contents of the basin of wine into the basin of water, he fulfilled his obligation, as failure to pour the libation from the prescribed location does not disqualify the libation after the fact.

    2Rabbi Yehuda says: The basin for the water libation was not that large; rather, one would pour the water with a vessel that had a capacity of one log on all eight days of the Festival and not only seven. And the appointee says to the one pouring the water into the silver basin: Raise your hand, so that his actions would be visible, as one time a Sadducee priest intentionally poured the water on his feet, as the Sadducees did not accept the oral tradition requiring water libation, and in their rage all the people pelted him with their etrogim .

    3Rabbi Yehuda continues: As its performance during the week, so is its performance on Shabbat, except that on Shabbat one would not draw water. Instead, on Shabbat eve, one would fill a golden barrel that was not consecrated for exclusive use in the Temple from the Siloam pool, and he would place it in the Temple chamber and draw water from there on Shabbat. If the water in the barrel spilled, or if it was exposed overnight, leading to concern that a snake may have deposited poison in the water, one would fill the jug with water from the basin in the Temple courtyard, as exposed wine or water is unfit for the altar. Just as it is prohibited for people to drink them due to the potential danger, so too, they may not be poured on the altar.

    4GEMARA: With regard to the customs accompanying the drawing of the water, the Gemara asks: From where are these matters derived? Rav Eina said that it is as the verse states: “With joy [ sason ] you shall draw water out of the springs of salvation” (Isaiah 12:3), indicating that the water was to be drawn from the spring and the rite performed in extreme joy.

    5Apropos this verse, the Gemara relates: There were these two heretics, one named Sason and one named Simḥa. Sason said to Simḥa: I am superior to you, as it is written: “They shall obtain joy [ sason ] and happiness [ simḥa ], and sorrow and sighing shall flee” (Isaiah 35:10). The verse mentions joy first. Simḥa said to Sason, On the contrary, I am superior to you, as it is written: “There was happiness [ simḥa ] and joy [ sason ] for the Jews” (Esther 8:17). Sason said to Simḥa: One day they will dismiss you and render you a messenger [ parvanka ], as it is written: “For you shall go out with happiness [ simḥa ]” (Isaiah 55:12). Simḥa said to Sason: One day they will dismiss you and draw water with you, as it is written: “With joy [ sason ] you shall draw water.”

    6The Gemara relates a similar incident: A certain heretic named Sason said to Rabbi Abbahu: You are all destined to draw water for me in the World-to-Come, as it is written: “With sason you shall draw water.” Rabbi Abbahu said to him: If it had been written: For sason , it would have been as you say; now that it is written: With sason , it means that the skin of that man, you, will be rendered a wineskin, and we will draw water with it.

    7§ The mishna continues: The priest ascended the ramp of the altar and turned to his left. The Sages taught: All who ascend the altar ascend and turn via the right, and circle the altar, and descend via the left. This is the case except for one ascending to perform one of these three tasks, as the ones who perform these tasks ascend via the left, and then turn on their heel and return in the direction that they came. And these tasks are: The water libation, and the wine libation, and the bird sacrificed as a burnt-offering when there were too many priests engaged in the sacrifice of these burnt-offerings in the preferred location east of the altar. When that was the case, additional priests engaged in sacrificing the same offering would pinch the neck of the bird west of the altar.

    8The mishna continues: Rabbi Yehuda said that they were limestone, not silver, basins, but they would blacken due to the wine. The Gemara asks: Granted, the basin for wine blackened due to the wine; however, why did the basin for water blacken? The Gemara answers: Since the Master said in the mishna: However, if one inadvertently poured the contents of the basin of water into the basin of wine or the contents of the basin of wine into the basin of water, he fulfilled his obligation. Then even the basin for water would come to blacken over the course of time as well.

    9§ The mishna continues: And the two basins were perforated at the bottom with two thin, perforated, nose-like protrusions, one broad and one thin. The Gemara asks: Let us say that the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda and not with that of the Rabbis, as we learned in the mishna that Rabbi Yehuda says: One would pour the water with a vessel that had a capacity of one log on all eight days of the Festival, unlike the wine libation, for which a three- log basin was used. According to his opinion, there is a difference between the capacity of the wine vessel and that of the water vessel; therefore, it is clear why the opening in the wine vessel was broader. As, if the mishna is in accordance with the opinion of the Rabbis, they are the same as the capacity of the water basin, three log . Why, then, were there different sized openings?

    10The Gemara answers: Even if you say that the mishna is in accordance with the opinion of the Rabbis, the reason for the different-sized openings is that wine is thick and water is thin, and therefore wine flows more slowly than water. In order to ensure that the emptying of both basins would conclude simultaneously, the wine basin required a wider opening.

    11So too, it is reasonable to establish that the mishna is in accordance with the opinion of the Rabbis, as, if it is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, unlike the description of the two openings in the mishna as broad and thin, elsewhere he is of the opinion that the openings as wide and narrow, as it was taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: There were two small pipes there, one for water and one for wine. The mouth of the pipe for wine was wide and the mouth of the pipe for water was narrow, so that the emptying of both basins would conclude simultaneously. The disparity between wide and narrow is greater than the disparity between broad and thin, thereby facilitating the simultaneous emptying of the three- log and one- log basins according to Rabbi Yehuda. The Gemara concludes: Indeed, learn from it that the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda.

    12§ The mishna continues: The basin to the west of the altar was for water, and the basin to the east of the altar was for wine, and they would tell the one pouring the water to raise his hand. The Sages taught: There was an incident involving one Sadducee priest who poured the water on his feet, and in anger all the people pelted him with their etrogim . And that day, the horn of the altar was damaged as a result of the pelting and the ensuing chaos. They brought a fistful of salt and sealed the damaged section, not because it rendered the altar fit for the Temple service, but in deference to the altar, so that the altar would not be seen in its damaged state.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    כמין שני חוטמין דקיםחוטם אחד בספל ונקב אחד בחוטמו והכהן מערה בפי הספלים והנסכים מקלחין ויורדין דרך החוטמין על גב המזבח ובמזבח היה נקב שבו המים והיין יורדין לשיתין של מזבח שהיו עמוקין וחלולים מאד:

    אחד מעובה ואחד דקאחד מנקבים מעובה אותו של יין ואחד דק אותו של מים:

    שיהו שניהם כלים כאחדכדמפרש בגמרא שהמים ממהרים לצאת לפיכך צריך שיהא הנקב דק:

    ה"ג מערבו של מים מזרחו של ייןהספלים נתונים אצל הקרן זה לפני זה סמוכין זה לזה אחד לצד מערב ואחד לפנים הימנו דהיינו למזרח:

    ר' יהודה אומר כו'בתרתי פליגי אשלשה לוגין קאי ואשבעה דקאמר ת"ק ואתא רבי יהודה למימר אף בשמיני מנסכים:

    הגבה את ידךשנראה שתתן המים בספל לפי שהצדוקין אין מודין בניסוך המים שפעם אחת נסך צדוקי אחד את המים על רגליו:

    שאינה מקודשתלא נתחנכה לעבודת המזבח שתהא קדושה לכלי שרת דקיימא לן (יומא דף יב:) כל הכלים שעשה משה משיחתן מקדשתן מכאן ואילך עבודתן מחנכתן ובגמרא מפרש מ"ט ממלאים בשאינו מקודש:

    היה ממלא מן הכיורמן המים שבתוך הכיור ומי הכיור אע"פ שנמשח והוקדש לכלי שרת ומקדש מימיו אין נפסלין בלינה שהיו משקעין אותו מבערב בבור כדאמר בסדר יומא (דף לז.) אף הוא עשה מוכני לכיור שהיו משקעין במוכני הכיור שלא יהו מימיו נפסלין בלינה:

    שהיין והמים מגולים כו'נתגלה היינו טעמא דממלא מן הכיור ולא היה מנסך מהן לפי שהיין [והמים] המגולין פסולין לגבי מזבח דחיישינן שמא שתה מהן נחש והארס מעורב בהן ונמצא שאינו מנסך מים כשיעור שהרי הארס משלים לשיעורן:

    גמ' מנא ה"מדתוקעין ומריעין בשאיבת המים של נסוך:

    דכתיב שמחה וששוןאקדים קרא לשמחה קמיה ששון:

    חד יומא שבקוךיפקיעוך מן השמים:

    פרוונקארץ לרוץ לפניו:

    בשמחה תצאושהוא יראה הדרכים ויעבור מעברות המים:

    משכא דההוא גברא משוינן לה גודאנוד וחבירו במסכת שבת (דף קלח.) הגוד והמשמרת:

    עולין דרך ימיןכשהוא עולה לראש המזבח פונין לקרן מזרחית דרומית דהיינו לימין העולה שהכבש בדרומו של מזבח ומקראי ילפינן לה (זבחים דף סב:) ומעלותהו פנות קדים (יחזקאל מ״ג:י״ז) כשתעלו בו תפנו למזרח:

    ומקיפין ויורדין דרך שמאלכשהוא בא לירד אינו חוזר על עקביו אלא מקיף סביב למזבח עד שמגיע לכבש ויורד במערבו של כבש שהיא לשמאלו בעלייתו והאי דאין חוזרין על העקב דא"כ נמצא מהלך לצד שמאלו שהרי פניו למזבח ואינו מחזיר לו אחוריו ורחמנא אמר כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין דנפקא לן מדתני רמי בר יחזקאל עומד על שנים עשר בקר וכו' במסכת זבחים (דף סב:):

    חוץ מן העולה לג' דבריםהנעשין בקרן מערבית דרומית שפונים דרך שמאל כשהן בראש המזבח פונין לקרן מערבית דרומית שהיא לשמאלו ואין פונין לימין שיהו פונין סביב עד שיגיעו לקרן מערבית דרומית ובשחיטת קדשים (דף סד.) מפרש טעמא נסכים שמא יתעשנו בעשן המערכה כשיקיפוהו סביב שיותר ממהלך מאה אמה יש בהיקף המזבח ועולת העוף שמא תמות בעשן:

    וחוזרין על העקב גרסינן ולא גרסינן ומקיפין על העקב בדרך שעלו בו ואין מקיפין דכל כמה דמצינן למעוטי בהילוך של שמאל ממעטינן:

    כשרבתה במזרחמקום עולת העוף על קרן דרומית מזרחית היא מפני שקרובה לבית הדשן ששם זורקין מוראה ונוצה כדכתיב (ויקרא א׳:ט״ז) והשליך אותה אצל המזבח וגו' ובית הדשן היה אצל הכבש במזרחה סמוך לה בשלשה טפחים ורחוק מן המזבח כ' אמה כדתנן במסכת תמיד (פ"א מ"ד) גבי תורם את הדשן וכשעולת העוף רבה במזרח שיש שם כהנים רבים מולקין עולת העוף באין ועושין אותה במערבית דרומית אותם שאין יכולין לעמוד שם:

    אתי לאשחורילפי שפעמים שמחליפין:

    לימא מתניתיןדבעי אחד מעובה ואחד דק רבי יהודה היא דאמר של מים לוג ושל יין רביעית ההין כתיב בנסכי תמיד היינו ג' לוגין שההין שנים עשר לוג:

    סמיךעב:

    ומיא קלישיויוצאין בנקב קטן:

    הכי נמי מסתבראדמתני' רבנן היא:

    דאילו ר' יהודה רחב וקצר אית ליהכלומר שמעינן ליה דבלשון אחד רחב ואחד קצר קאמר ליה ולא בלשון מעובה ודק רחב משמע יתר על קצר טפי מייתורא דמעובה על מידק:

    נפגמה קרן המזבחע"י אבנים שזרקו בו:

    בול של מלחמלא אגרוף:

    לא מפנישיהא המזבח כשר לעבודה בסתימה זו:

    אלא כדי שלא יראה פגוםמפני הכבוד:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    סוכה 48 עמוד ב

    1כמין שני חוטמין דקין, (ואחד) מעובה ואחד דק, כדי שיהו שניהם כלין בבת אחת. מערבו של מים, מזרחו של יין. עירה של מים לתוך של יין, ושל יין לתוך של מים יצא.

    2ר' יהודה אומר: בלוג היה מנסך כל שמונה. ולמנסך אומר לו: הגבה ידך. שפעם אחד נסך אחד על גבי רגליו, ורגמוהו כל העם באתרוגיהן.

    3כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת, אלא שהיה ממלא מערב שבת חבית של זהב שאינה מקודשת מן השילוח ומניחה בלשכה. נשפכה, נתגלתה, היה ממלא מן הכיור. שהיין והמים מגולין פסולין לגבי מזבח.

    Gemara

    4מנא הנ"מ אמר רב עינא, דאמר קרא: ״(ישעיהו יב״, ג) ״ושאבתם מים בששון וגו'״.

    5הנהו תרי מיני, חד שמיה ששון וחד שמיה שמחה. א"ל ששון לשמחה: אנא עדיפנא מינך, דכתיב: ״(ישעיהו לה״, י) ״ששון ושמחה ישיגו וגו'״. א"ל שמחה לששון: אנא עדיפנא מינך, דכתיב: ״(אסתר ח״, יז) ״שמחה וששון ליהודים״. א"ל ששון לשמחה: חד יומא שבקוך ושויוך פרוונקא, דכתיב: ״(ישעיהו נה״, יב) ״כי בשמחה תצאו״. א"ל שמחה לששון: חד יומא שבקוך ומלו בך מיא, דכתיב: ״ושאבתם מים בששון״.

    6א"ל ההוא מינא דשמיה ששון לר' אבהו: עתידיתו דתמלו לי מים לעלמא דאתי, דכתיב: ״ושאבתם מים בששון״, א"ל אי הוה כתיב ״לששון״ כדקאמרת, השתא דכתיב ״בששון״ משכיה דההוא גברא משוינן ליה גודא ומלינן ביה מיא.

    7עלה בכבש ופנה לשמאלו כו'. ת"ר כל העולים למזבח עולין דרך ימין ומקיפין ויורדין דרך שמאל. חוץ מן העולה לשלשה דברים הללו, שעולין דרך שמאל וחוזרין על העקב. ואלו הן: ניסוך המים, וניסוך היין, ועולת העוף כשרבתה במזרח.

    8אלא, שהיו משחירין. בשלמא דיין משחיר, דמיא אמאי משחיר? כיון דאמר מר: עירה של מים לתוך של יין, ושל יין לתוך של מים יצא של מים אתי לאשחורי.

    9ומנוקבים כמין ב' חוטמין וכו'. לימא מתניתין ר' יהודה היא ולא רבנן, דתנן: רבי יהודה אומר: בלוג היה מנסך כל שמונה. דאי רבנן, כי הדדי נינהו!

    10אפי' תימא רבנן: חמרא סמיך, מיא קליש.

    11הכי נמי מסתברא, דאי רבי יהודה ״רחב״ וקצר אית ליה. דתניא, רבי יהודה אומר: שני קשוואות היו שם, אחד של מים ואחד של יין. של יין פיה רחב, של מים פיה קצר, כדי שיהו שניהם כלין בבת אחת, ש"מ:

    12מערבו של מים. ת"ר מעשה בצדוקי אחד שניסך על גבי רגליו, ורגמוהו כל העם באתרוגיהן. ואותו היום נפגמה קרן המזבח, והביאו בול של מלח וסתמוהו. לא מפני שהוכשר לעבודה, אלא מפני שלא יראה מזבח פגום.

    Tosafot

    כמין חוטמין דקיןפירש בקונט' חוטם אחד בספל ונקב אחד בחוטמו והכהן מערה מים בפי הספלים והנסכים מקלחין דרך החוטמין ע"ג המזבח ובמזבח היה נקב שבו המים והיין יורדין לשיתין של מזבח שהיו חלולין מאד ועמוקין וזו תימה גדולה מנין לו כל אותו הענין שמחוטם של הספלים מקלח על גג המזבח ומשם לנקב המזבח ומשם לשיתין דלמא הוא דמנקב הספלים יורדין לשיתין כמין שני נקבי החוטם ולא שהיה בולט כמין חוטם כי ההיא דתנן במסכת מדות (פ"ג מ"ב) גבי דמים ובקרן מערבית דרומית היו שני נקבים כמין שני חוטמין דקין שהדמים ניתנין על יסוד מערבית ועל יסוד דרומית ויורדין בהן ומתערבין באמה ושמא כמין בליטת חוטם היה עשוי על הנקב שלא יפול עליו דבר לסותמו:

    אחד מעובה ואחד דקפירש בקונטרס אחד מן הנקבים מעובה משמע שרוצה לומר שהיה הנקב רחב וגדול זה מזה ולשון מעובה משמע ששולי הספל היו עבים ומתוך כך אין המשקה ממהר לצאת:

    שהיין והמים מגולין פסולין לגבי מזבחשמא שתה מהן נחש והארס מעורב במים ונמצא שאינו מנסך מים כשיעור שהרי הארס משלים לשיעורן כך פירש בקונטרס ויתכן פירוש זה למאי דסלקא דעתיה מעיקרא בגמרא דפריך (לקמן סוכה נ.) ונעברינהו במסננת אבל לפי המסקנא מפרשינן משום הקריבהו נא לפחתך:

    מנא הנ"מדתוקעין ומריעין בשאיבת מים של ניסוך כך פי' הקונט' ועוד יש לפרש דמנלן דמי השילוח בעי ומפרש מדכתיב ממעייני הישועה:

    וחוזרין על העקבלא כמו שפי' בקונט' משום שלא ירבה בהילוך בחנם דא"כ כשהיא בקרן דרומית מזרחית נמי אלא היינו טעמא דהכא דחזרתן על העקב הוי דרך ימין:

    ועולת העוף כשרבתה במזרחברייתא זו כולה משנה שלימה היא במסכת זבחים פרק קדשי קדשים (זבחים דף סג.) והתם דייק מדקא אמר כשרבתה במזרח מכלל דמקומה במזרח ועל חנם נקט טעמא מן הדיוק דבהדיא תנן התם (דף סד:) עולת העוף כיצד היתה נעשית עלה לכבש ופנה לסובב בא לו לקרן דרומית מזרחית):

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    פי' המים שאתם שואבים בשמחת החג יהיו מן המעייןלפיכך שנינן מן השילוח תנא מאימתי מנסכין עם אברי תמיד של שחר מעשה באחד שניסך על רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן.

    עלה לכבש ופנה לשמאלותנן התם (זבחים סג) כל העולין למזבח עולין דרך ימין ומקיפין ויורדין על העקב חוץ מן ג' דברים ואלו הן ניסוך המים והיין ועולת העוף שרבתה במזרח ניסוך המים והיין שלא יתעשנו עולת העוף שלא תמות בעשן. אחד מעבה ואחד מדק שיהו שניהן כלים כאחד. פי' ספל אחד עבה שמוציא הרבה. והאחד דק מוציא מעט מעט.

    ואמרינן לימא מתני' ר' יהודה היא דאמר מלוג המים היה מנסך נמצאו המים המתנסכים לוג אחד והיין ג' לוגין דלא אשכחן בניסוך היין פחות מנסוך הכבש והוא ג' לוגין שנאמר ורביעית ההין לכבש יין דההין י"ב לוגי רבע ההין ג' לוגין לפיכך היה של יין נקב גדול ושל מים נקב קטן ועמוד זה של יין היה יוצא עבה ושל מים היה דק. דאי כרבנן כיון דאמרי היין ג' לוגין כדאמרי' והמים ג' לוגין דתנן צלוחית של זהב היתה שם ומחזקת ג' לוגין אמאי צריך אחד מעבה ואחד מדק והא כי הדדי נינהו.

    ואמרינן אפי' תימא רבנן חמרא סמיך מיא קליש וגרסינן בירושלמי בעיין מימר מעבה של מים מדק של יין זה. ירושלמי בהיפך מסוגיא דשמעתין דא"ר יונה בשם ר' מאיר נקב שאינו מוציא מים היה מוציא יין ושאינו מוציא יין מוציא שמן ושאינו מוציא שמן מוציא דבש: ואוקימנא מתניתא לרבנן דלרבי [יהודה] לא היו ספלים אלא קשות כו'.

    ת"ר מעשה בצדוקי אחד שניסך ע"ג רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן כו'ירושלמי אית דאמרי שהוא הצדוקי דפרה שבא ונגע בו ריב"ז הוא שניסך ברגליו והקטורת של יוה"כ אחד ואית דאמרי דפרה ודיוה"כ חד ודסוכה חד:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Sukkah 48b

    Sukkah 48b. The full printed text of this folio side — 12 numbered segments, about 374 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    כמין שני חוטמין דקים חוטם אחד בספל ונקב אחד בחוטמו והכהן מערה בפי הספלים והנסכים מקלחין ויורדין דרך החוטמין על גב המזבח ובמזבח היה נקב שבו המים והיין יורדין לשיתין של מזבח שהיו עמוקין וחלולים מאד:

    אחד מעובה ואחד דק אחד מנקבים מעובה אותו של יין ואחד דק אותו של מים:

    שיהו שניהם כלים כאחד כדמפרש בגמרא שהמים ממהרים לצאת לפיכך צריך שיהא הנקב דק:

    ה"ג מערבו של מים מזרחו של יין הספלים נתונים אצל הקרן זה לפני זה סמוכין זה לזה אחד לצד מערב ואחד לפנים הימנו דהיינו למזרח:

    ר' יהודה אומר כו' בתרתי פליגי אשלשה לוגין קאי ואשבעה דקאמר ת"ק ואתא רבי יהודה למימר אף בשמיני מנסכים:

    הגבה את ידך שנראה שתתן המים בספל לפי שהצדוקין אין מודין בניסוך המים שפעם אחת נסך צדוקי אחד את המים על רגליו:

    שאינה מקודשת לא נתחנכה לעבודת המזבח שתהא קדושה לכלי שרת דקיימא לן (יומא דף יב:) כל הכלים שעשה משה משיחתן מקדשתן מכאן ואילך עבודתן מחנכתן ובגמרא מפרש מ"ט ממלאים בשאינו מקודש:

    היה ממלא מן הכיור מן המים שבתוך הכיור ומי הכיור אע"פ שנמשח והוקדש לכלי שרת ומקדש מימיו אין נפסלין בלינה שהיו משקעין אותו מבערב בבור כדאמר בסדר יומא (דף לז.) אף הוא עשה מוכני לכיור שהיו משקעין במוכני הכיור שלא יהו מימיו נפסלין בלינה:

    22 more comments on this page.

    Rashi on Sukkah 48b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    כמין חוטמין דקין פירש בקונט' חוטם אחד בספל ונקב אחד בחוטמו והכהן מערה מים בפי הספלים והנסכים מקלחין דרך החוטמין ע"ג המזבח ובמזבח היה נקב שבו המים והיין יורדין לשיתין של מזבח שהיו חלולין מאד ועמוקין וזו תימה גדולה מנין לו כל אותו הענין שמחוטם של הספלים מקלח על גג המזבח ומשם לנקב המזבח ומשם לשיתין דלמא הוא דמנקב הספלים יורדין לשיתין כמין שני נקבי החוטם ולא שהיה בולט כמין חוטם כי ההיא דתנן במסכת מדות (פ"ג מ"ב) גבי דמים ובקרן מערבית דרומית היו שני נקבים כמין שני חוטמין דקין שהדמים ניתנין על יסוד מערבית ועל יסוד דרומית ויורדין בהן ומתערבין באמה ושמא כמין בליטת חוטם היה עשוי על הנקב שלא יפול עליו דבר לסותמו:

    אחד מעובה ואחד דק פירש בקונטרס אחד מן הנקבים מעובה משמע שרוצה לומר שהיה הנקב רחב וגדול זה מזה ולשון מעובה משמע ששולי הספל היו עבים ומתוך כך אין המשקה ממהר לצאת:

    שהיין והמים מגולין פסולין לגבי מזבח שמא שתה מהן נחש והארס מעורב במים ונמצא שאינו מנסך מים כשיעור שהרי הארס משלים לשיעורן כך פירש בקונטרס ויתכן פירוש זה למאי דסלקא דעתיה מעיקרא בגמרא דפריך (לקמן סוכה נ.) ונעברינהו במסננת אבל לפי המסקנא מפרשינן משום הקריבהו נא לפחתך:

    מנא הנ"מ דתוקעין ומריעין בשאיבת מים של ניסוך כך פי' הקונט' ועוד יש לפרש דמנלן דמי השילוח בעי ומפרש מדכתיב ממעייני הישועה:

    וחוזרין על העקב לא כמו שפי' בקונט' משום שלא ירבה בהילוך בחנם דא"כ כשהיא בקרן דרומית מזרחית נמי אלא היינו טעמא דהכא דחזרתן על העקב הוי דרך ימין:

    ועולת העוף כשרבתה במזרח ברייתא זו כולה משנה שלימה היא במסכת זבחים פרק קדשי קדשים (זבחים דף סג.) והתם דייק מדקא אמר כשרבתה במזרח מכלל דמקומה במזרח ועל חנם נקט טעמא מן הדיוק דבהדיא תנן התם (דף סד:) עולת העוף כיצד היתה נעשית עלה לכבש ופנה לסובב בא לו לקרן דרומית מזרחית):

    Tosafot on Sukkah 48b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rabbeinu Chananel

    פי' המים שאתם שואבים בשמחת החג יהיו מן המעיין לפיכך שנינן מן השילוח תנא מאימתי מנסכין עם אברי תמיד של שחר מעשה באחד שניסך על רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן.

    עלה לכבש ופנה לשמאלו תנן התם (זבחים סג) כל העולין למזבח עולין דרך ימין ומקיפין ויורדין על העקב חוץ מן ג' דברים ואלו הן ניסוך המים והיין ועולת העוף שרבתה במזרח ניסוך המים והיין שלא יתעשנו עולת העוף שלא תמות בעשן. אחד מעבה ואחד מדק שיהו שניהן כלים כאחד. פי' ספל אחד עבה שמוציא הרבה. והאחד דק מוציא מעט מעט.

    ואמרינן לימא מתני' ר' יהודה היא דאמר מלוג המים היה מנסך נמצאו המים המתנסכים לוג אחד והיין ג' לוגין דלא אשכחן בניסוך היין פחות מנסוך הכבש והוא ג' לוגין שנאמר ורביעית ההין לכבש יין דההין י"ב לוגי רבע ההין ג' לוגין לפיכך היה של יין נקב גדול ושל מים נקב קטן ועמוד זה של יין היה יוצא עבה ושל מים היה דק. דאי כרבנן כיון דאמרי היין ג' לוגין כדאמרי' והמים ג' לוגין דתנן צלוחית של זהב היתה שם ומחזקת ג' לוגין אמאי צריך אחד מעבה ואחד מדק והא כי הדדי נינהו.

    ואמרינן אפי' תימא רבנן חמרא סמיך מיא קליש וגרסינן בירושלמי בעיין מימר מעבה של מים מדק של יין זה. ירושלמי בהיפך מסוגיא דשמעתין דא"ר יונה בשם ר' מאיר נקב שאינו מוציא מים היה מוציא יין ושאינו מוציא יין מוציא שמן ושאינו מוציא שמן מוציא דבש: ואוקימנא מתניתא לרבנן דלרבי [יהודה] לא היו ספלים אלא קשות כו'.

    ת"ר מעשה בצדוקי אחד שניסך ע"ג רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן כו' ירושלמי אית דאמרי שהוא הצדוקי דפרה שבא ונגע בו ריב"ז הוא שניסך ברגליו והקטורת של יוה"כ אחד ואית דאמרי דפרה ודיוה"כ חד ודסוכה חד:

    Rabbeinu Chananel on Sukkah 48b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Ritva

    והא דתנן שהיו הספלים מנוקבין כמין שני חוטמין דקין מכיון שביררנו שהספלים האלו מחוברין היו במזבח ודאי לא היו החוטמין בולטין מן הספלים לחוץ בשפתיהם שא״כ איך יורדין המים כנגדן אל השיתין שהרי מכוונין היו הספלים כנגד השיתין ועומדין עליהם לרדת שם להדיא אלא שאפשר שהנקבים היו בתחתיות הספלים מכוונין כנגד השיתין והיו הספלים נתונין כעין משפך וכמין חוטמין שאמרו לא שהנקבי׳‎ דקים כנקבי החוטם או אפשר שהיה בולט תחת הנקבים בתחתית הספלים שפופרת כמין חוטם כמו שעושין למשפך כדי שתכנס אותה שפופרת לתוך השיתין ולא ישפכו המים לחוץ ורש״י ז״ל נראה שהוקשה לו זה ופי׳‎ חוטם א׳‎ בספל ונקב אחד בחוטמו והכהן מערה המים בפי הספלים והנסכים מקלחין ויורדין דרך החוטם ע״ג המזבח ובמזבח היה נקב שבו המים והיין יורדין לשיתין של מזבח שהיו חלולים ועמוקין עד מאד עכ״ל נראה מדבריו שהי׳‎ החוטם יוצא בשפת הספלים ומשם היה יורד ע״ג המזבח אלא שהיה מטה אותן כנגד השיתין בשעת שפיכתן וא״כ לא היו הספלים מחוברין ומ״ש יותר נכון וכן פי׳‎ בתוס':

    מערבי של מים מזרחי של יין כו׳‎ פי׳‎ ששניהן היו עומדין סמוכין זה כנגד זה זה למערב וזה למזרח של מים למערב ושל יין למזרח עירה של מים לתוך של יין כו׳‎ יצא:

    רבי יהודה אומר בלוג היה מנסך כל ח' פי׳‎ ‎ופליג אדת״ק דאמר ג׳‎ לוגין שהם רביעית ההין: ולמנסך או׳‎ לו הגבה את ידך פי׳‎ לא יריק חוץ לספל לפי שפעם א׳‎ נסך ע״ג רגליו פי׳‎ שהיה צדוקי ולא היה מודה בנסוך המים שהוא מן התורה לפי שאינו מפו׳‎ בכתוב ושפכו על רגליו מפני בזוי ורגמוהו כל העם באתרוגיהם:

    גמרא ת״ר כל העולין למזבח עולין דרך ימין.‎ פי׳‎ ‎שעולין לאותו צד מזבח שהוא לימינם דהיינו מזרח כי הכבש נתון לדרומו של מזבח ומקיפין המזבח ממזרח למערב עד שמגיעין לקרן דרומית מערבית שמקריבין שם רוב הקרבנות וכשמשלימין יורדין דרך אותו קרן שהוא לשמאל העולין חוץ מן העולין לג׳‎ דברים אלו שעולין דרך שמאל לקרן מערבית דרומית לאלתר ואין מקיפין מזבח ממזרח למערב ומקיפין על דרך העקב פירוש וכשמשלימין אינן מקיפין את המזבח ממערב למזרח לרדת דרך ימין אלא חוזרין ויורדין לאלתר מקרן מערביח דרומית שעלו אל הכבש דרך הכבש הקטן שיש מן הקרן עד הכבש כדפרישנא לעיל ולאותו ריוח שיש מן הכבש עד הקרן כדי הקפה ויש נוסחאות דלא גרסי מקיפין אלא יורדין דרך העקב והוא כמו שפירשתי. והטעם לפי שאין מקיפין לעולם אלא מן הימין אל השמאל מדכתיב ומעלותיהו פנות קדים:

    ואלו הן נסוך המים ונסוך היין.‎ פי׳‎ ‎ואע״פ שאלו מקומן בקרן דרומית מערבית כשאר קרבנות שמקיפין בהם מימין לשמאל בכאן לא היו עולין בהיקף מימין לשמאל מן הטעם שפירשנו במשנתינו שלא יתעשנו:

    ועולת העוף שרבתה במזרח.‎ פי׳‎ ‎לפי שמקום הקרבתה בקרן מזרחית דרומית אלא כשהיו מרובות ולא היה שם מקום פנוי היו מקריבין אותה בקרן מערבית דרומית והכי מוכח לישנא דקתני שרבתה אלמא כל שלא רבתה דינה במזרח נמצא שלא היו מקיפין בה לעולם כי כשלא רבתה במזרח עולין דרך ימין ומקריבין אותם בקרן דרומית מזרחית לאלתר וכשרבתה במזרח והיו מקריבין אותה בקרן מערבית דרומית היו עולין דרך שמאל לאותו קרן כדקתני הכא ולא היו מקיפין בה כמו בשאר הקרבנות כדי שלא תתעשן ותמות מעשן המערכה וכן פירשו בתוס':

    מה״מ.‎ פי׳‎ ‎מה״מ אכלהו קאי דאיכא נסוך המים ושיהא מן השילוח שהוא מעין ושיהא שם שמחה. ומהדרי׳‎ אכלהו מדכתיב ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה וכולהו איתנהו בקרא מים וששון ומעין:

    דאי כרבנן תרוייהו כי הדדי נינהו.‎ פי׳‎ ‎דאלו נסוך המים שלשת לוגין ונסוך היין ג״כ רביעית ההין שהיא ג׳‎ לוגין ג״כ:

    1 more comments on this page.

    Ritva on Sukkah 48b · Sefaria · Edition: Chiddushei HaRashba, Sheva Shitot, Warsaw, 1883. · Public Domain

    Meiri

    זהו ביאור המשנה וכולה על הצד שביארנוה הלכה היא ומה שנכנס תחתיה בגמרא כך הוא:

    כל מזבח שחסר קרן או כבש או יסוד או סובב או שאינו רבוע אינו כשר לעבודה שעל אלו נאמר בהם המזבח לעכב בקרן קרנות המזבח יסוד אל יסוד המזבח רבוע דכתיב רבוע יהיה המזבח סובב כרכוב המזבח כתרגומו סובבי מדבחא וכבש דכתיב אל פני המזבח וזהו הכבש שהוא פתחו ודרך עלייתו וזה שאמרו שפעם אחת ניסך צדוקי אחד ורגמוהו באתרוגיהם ונפגמה קרן המזבח על ידי זריקת האתרוגים והביאו בול של מלח ר"ל מלא אגרוף למלאות הפגימה לא שהוא כשר בכך אלא לא עשו אלא שלא יראה המזבח פגום לעין כל:

    Meiri on Sukkah 48b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharam

    בגמ' פיסקא עלה בכבש וכו' ת"ר כל העולין וכו' חוץ מן העולה לג' דברים הללו שעולין דרך (ימין) [שמאל] וכשחוזרין חוזרין על העקב כצ"ל:

    שם לימא מתני' ר' יהודה הספרים חסרים י וכצ"ל ומנוקבין כמין ב' חוטמין וכו' לימא מתני' ר' יהודה וכו':

    רש"י ד"ה שהיין והמים מגולים כו' נתגלה היינו טעמא דממלא מן הכיור ולא היה מנסך מהן לפי שהמים והיין המגולים וכו' כצ"ל:

    ד"ה ומקיפין ויורדין דרך שמאל וכו' שהרי פניו למזבח ואינו מחזיר לו עורף וכו' כצ"ל:

    בתוס' ד"ה אחד מעובה וכו' לשון מעובה משמע ששולי הספל היו עבים פי' והנקב היה בתחתיתו דהיינו שוליו ומתוך שהשוליים עבים אין המשקה ממהר לצאת:

    ד"ה שהיין והמים מגולים פסולים וכו' ויתכן פי' זה למאי דסלקא דעתך מעיקרא וכו' פי' שהמקשה דפריך וליעבדינהו במסננת היה ס"ד שהטעם הוא שהאדם משלים לשיעור ולכך פריך הכי ועיין לקמן בסוף פירקין:

    Maharam on Sukkah 48b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Sukkah, daf 48, Amud Bet, about 374 words in 12 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 12 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 132 words

      Opens “כמין שני חוטמין דקין, (ואחד) מעובה ואחד…”

    2. Segment 224 words

      Opens “ר' יהודה אומר: בלוג היה מנסך כל…”

    3. Segment 331 words

      Opens “כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת, אלא שהיה…”

      Named: רב שבת.

    4. Segment 415 words

      Opens “גמ׳ מנא הנ"מ אמר רב עינא, דאמר…”

      Named: רב עינא.

    5. Segment 564 words

      Opens “הנהו תרי מיני, חד שמיה ששון וחד…”

    6. Segment 635 words

      Opens “א"ל ההוא מינא דשמיה ששון לר' אבהו:…”

    7. Segment 738 words

      Opens “עלה בכבש ופנה לשמאלו כו'. ת"ר כל…”

    8. Segment 828 words

      Opens “אלא, שהיו משחירין. בשלמא דיין משחיר, דמיא…”

    9. Segment 926 words

      Opens “ומנוקבים כמין ב' חוטמין וכו'. לימא מתניתין…”

      Named: רבי יהודה.

    10. Segment 107 words

      Opens “אפי' תימא רבנן: חמרא סמיך, מיא קליש.…”

    11. Segment 1139 words

      Opens “הכי נמי מסתברא, דאי רבי יהודה ״רחב״…”

      Named: רבי יהודה.

    12. Segment 1235 words

      Opens “מערבו של מים. ת"ר מעשה בצדוקי אחד…”

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Sukkah 48b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026