Talmud Builders

    Sukkah 52a

    Back to index

    English translation — Sukkah 52a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1It is stated: “The land will eulogize, each family separately; the family of the house of David separately, and their women separately, the family of the house of Nathan separately, and their women separately” (Zechariah 12:12). This indicates that at the end of days a great eulogy will be organized during which men and women will be separate. They said: And are these matters not inferred a fortiori ? If in the future, at the end of days referred to in this prophecy, when people are involved in a great eulogy and consequently the evil inclination does not dominate them, as typically during mourning inappropriate thoughts and conduct are less likely, and nevertheless the Torah says: Men separately and women separately; then now that they are involved in the Celebration of the Drawing of the Water, and as such the evil inclination dominates them, since celebration lends itself to levity, all the more so should men and women be separate.

    2Apropos the eulogy at the end of days, the Gemara asks: For what is the nature of this eulogy? The Gemara answers: Rabbi Dosa and the Rabbis disagree concerning this matter. One said that this eulogy is for Messiah ben Yosef who was killed in the war of Gog from the land of Magog prior to the ultimate redemption with the coming of Messiah ben David. And one said that this eulogy is for the evil inclination that was killed.

    3The Gemara asks: Granted, according to the one who said that the lament is for Messiah ben Yosef who was killed, this would be the meaning of that which is written in that context: “And they shall look unto Me because they have thrust him through; and they shall mourn for him, as one mourns for his only son” (Zechariah 12:10). However, according to the one who said that the eulogy is for the evil inclination that was killed, does one need to conduct a eulogy for this? On the contrary, one should conduct a celebration. Why, then, did they cry?

    4The Gemara answers: This can be understood as Rabbi Yehuda taught: In the future, at the end of days, God will bring the evil inclination and slaughter it in the presence of the righteous and in the presence of the wicked. For the righteous the evil inclination appears to them as a high mountain, and for the wicked it appears to them as a mere strand of hair. These weep and those weep. The righteous weep and say: How were we able to overcome so high a mountain? And the wicked weep and say: How were we unable to overcome this strand of hair? And even the Holy One, Blessed be He, will wonder with them, as it is stated with regard to the eulogy: “So says the Lord of hosts: If it be wondrous in the eyes of the remnant of this people in those days, it should also be wondrous in My eyes” (Zechariah 8:6).

    5Apropos the evil inclination and the battle against it, the Gemara cites that which Rav Asi said: Initially, when it begins to entice someone, the evil inclination is like a strand of a spider’s web [ bukhya ]; and ultimately it is like the thick ropes of a wagon, as it is stated: “Woe unto them that draw iniquity with cords of vanity, and sin as if it were with a wagon rope” (Isaiah 5:18). Initially, the enticement is almost imperceptible, like a thin strand; however, after one sins, it is like wagon ropes tied tightly around him.

    6The Sages taught: To Messiah ben David, who is destined to be revealed swiftly in our time, the Holy One, Blessed be He, says: Ask of Me anything and I will give you whatever you wish, as it is stated: “I will tell of the decree; the Lord said unto me: You are My son, this day have I begotten you, ask of Me, and I will give the nations for your inheritance, and the ends of the earth for your possession” (Psalms 2:7–8). Once the Messiah ben David saw Messiah ben Yosef, who was killed, he says to the Holy One, Blessed be He: Master of the Universe, I ask of you only life; that I will not suffer the same fate. The Holy One, Blessed be He, says to him: Life? Even before you stated this request, your father, David, already prophesied about you with regard to this matter precisely, as it is stated: “He asked life of You, You gave it to him; even length of days for ever and ever” (Psalms 21:5).

    7§ Rabbi Avira, and some say Rabbi Yehoshua ben Levi, taught: The evil inclination has seven names. The Holy One, Blessed be He, called it evil, as it is stated: “For the inclination of a man’s heart is evil from his youth” (Genesis 8:21). Moses called it uncircumcised, as it is stated: “And circumcise the foreskin of your hearts” (Deuteronomy 10:16). David called it impure, as it is stated: “Create for me a pure heart, O God” (Psalms 51:12); by inference, there is an impure heart that is the evil inclination.

    8Solomon called it enemy, as it is stated: “If your enemy is hungry, give him bread to eat, and if he is thirsty, give him water to drink; for you will heap coals of fire upon his head, and the Lord will reward you” (Proverbs 25:21–22). Do not read it as: And the Lord will reward you [ yeshalem lakh ]; rather read it as: And the Lord will reconcile it to you [ yashlimenu lakh ]. God will cause the evil inclination to love you and no longer seek to entice you to sin.

    9Isaiah called it a stumbling block, as it is stated: “And He will say: Cast you up, cast you up, clear the way, take up the stumbling block out of the way of My people” (Isaiah 57:14). Ezekiel called it stone, as it is stated: “And I will take away the stony heart out of your flesh, and I will give you a heart of flesh” (Ezekiel 36:26). Joel called it hidden one, as it says: “But I will remove the northern one [ hatzefoni ] far off from you” (Joel 2:20). The Sages taught concerning the verse: “But I will remove the northern one [ hatzefoni ] far off from you,” that this is referring to the evil inclination. And why is the evil inclination referred to as tzefoni ? It is due to the fact that it is always hidden [ tzafun ] in the heart of man.

    10The baraita continues interpreting the verse in the book of Joel. “And will drive it to a land barren and desolate” (Joel 2:20), where there are no people for the evil inclination to incite. And what damage does the evil inclination cause? “With its face toward the eastern [ hakadmoni ] sea” (Joel 2:20), as it set its eyes on the First [ mukdam ] Temple and destroyed it, and killed the Torah scholars that were in it; “and its end toward the western [ ha’aḥaron ] sea” (Joel 2:20), as it set its eyes on the Second [ aḥaron ] Temple and destroyed it, and killed the Torah scholars that were in it; “its foulness may come up, and its ill odor may come up” (Joel 2:20), as it forsakes the nations of the world and incites the enemies of the Jewish people: In this context, the term the nations is a euphemism for the Jewish people. The evil inclination seeks to corrupt the Jews more than it does the members of any other nation. “Because it has done greatly” (Joel 2:20): Abaye said: And it provokes Torah scholars more than it provokes everyone else.

    11The Gemara illustrates that point. It is like this incident, as Abaye once heard a certain man say to a certain woman: Let us rise early and go on the road. Upon hearing this, Abaye said to himself: I will go and accompany them and prevent them from violating the prohibition that they certainly intend to violate. He went after them for a distance of three parasangs in a marsh among the reeds, while they walked on the road, and they did not engage in any wrongful activity. When they were taking leave of each other, he heard that they were saying: We traveled a long distance together, and the company was pleasant company.

    12Abaye said: In that situation, if instead of that man it had been one whom I hate, a euphemism for himself, he would not have been able to restrain himself from sinning. After becoming aware of so great a shortcoming he went and leaned against the doorpost, thinking and feeling regret. A certain Elder came and taught him: Anyone who is greater than another, his evil inclination is greater than his. Therefore, Abaye should not feel regret, as his realization is a consequence of his greatness.

    13Rabbi Yitzḥak said: A person’s inclination overcomes him each day, as it is stated: “Only

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    וספדה הארץבנבואת זכריה ומתנבא לעתיד שיספדו על משיח בן יוסף שנהרג במלחמת גוג ומגוג וכתיב משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד שאפי' בשעת הצער צריך להבדיל אנשים מנשים:

    שעסוקין בהספדבאותה שעה והמצטער אינו מיקל ראשו מהר ועוד שאין יצר הרע שולט כדקאמר קרא והסירותי את לב האבן ולקמן אמר שהקב"ה שוחטו כו' אמרה תורה כו':

    כאן שעסוקין בשמחהוקרובה לקלות ראש ועוד שיצה"ר שולט עכשיו לא כל שכן:

    והביטו אלי את אשר דקרויסתכלו בהרוג שלפניהם:

    וספדו עליו כמספד על היחידכאדם המספיד על בן יחיד שהיה לו ומת:

    צדיקים בוכיםשנזכרים בצערם שהיה להם לכבוש הרשע הזה בחייהם:

    כי יפלא בעיני וגו'סיפיה דקרא גם בעיני יפלא:

    של בוכיאעכביש שקורין איריני"א:

    ולבסוףמשאדם נמשך אחריו מעט מתגבר והולך בו:

    מושכי העון בחבלי השואבתחלה היו מביאין אותו עליהם ע"י חבלים שאינן של כלום:

    וכעבות העגלהחבל עבה שקושרין בו את הפרה למחרישה:

    אספרה על חוקאספר דבר זה להיות לחק ולזכרון:

    היום ילדתיךהיום אגלה לבריות שבני אתה:

    אם רעב שנאךיצרך הרע רעב ותאב לעבירה:

    האכילהו לחםהטריחהו במלחמתה של תורה דכתיב לכו לחמו בלחמי (משלי ט׳:ה׳):

    השקהו מיםתורה דכתיב בה הוי כל צמא לכו למים (ישעיהו נ״ה:א׳):

    ישלימנו לךשיהא שלם יצרך עמך ואוהבך ואל ישיאך לחטוא וליאבד מן העולם:

    הצפוניכדמפרש צפון בלבו של אדם:

    פניו אל הים הקדמוניהמקדש הראשון שהוא כים שהיו הכל נקבצים שם כים שכל הנחלים הולכים אליו:

    ועלה באשו וצחנתוומפני שהעלה באשה וסרחון שהניח האומות ונתגרה בישראל:

    נקדים וניזיל באורחאנשכים בהשכמה קודם היום השכמה קרי קדמותא בש"ס:

    כי הוו פרשי מהדדישהיו משתי עיירות והגיעו לפרשת דרכים פירש זה לכאן וזו לכאן:

    אורחא רחיקאדרך רחוקה היא בין שתי מקומותינו ואי אפשינו עוד לילך יחד:

    וצוותין בסימאאילו היינו יכולים לילך בדרך אחד היה נעים צוות שלנו:

    אי מאן דסני ליאם היה שונאי מתייחד עם האשה לא הוה מצי אוקומי אנפשיה מלחטוא ועל עצמו היה אומר:

    תלא נפשיהנשען על בריח הדלת כאדם שמחשב ומצטער:

    סוכה 52 עמוד א

    1(זכריה יב, יב) ״וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד״. אמרו: והלא דברים ק"ו ומה לעתיד לבא, שעוסקין בהספד ואין יצר הרע שולט בהם אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד. עכשיו, שעסוקין בשמחה ויצה"ר שולט בהם על אחת כמה וכמה.

    2הא הספידא מאי עבידתיה? פליגי בה רבי דוסא ורבנן. חד אמר: על משיח בן יוסף שנהרג, וחד אמר: על יצה"ר שנהרג.

    3בשלמא למאן דאמר על משיח בן יוסף שנהרג, היינו דכתיב: ״(זכריה יב״, י) ״והביטו אלי את אשר דקרו וספדו עליו כמספד על היחיד״. אלא למאן דאמר על יצר הרע שנהרג האי הספידא בעי למעבד? שמחה בעי למעבד! אמאי בכו?

    4כדדרש רבי יהודה: לעתיד לבא, מביאו הקב"ה ליצר הרע, ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים. צדיקים נדמה להם כהר גבוה, ורשעים נדמה להם כחוט השערה. הללו בוכין והללו בוכין. צדיקים בוכין ואומרים: היאך יכולנו לכבוש הר גבוה כזה! ורשעים בוכין ואומרים: היאך לא יכולנו לכבוש את חוט השערה הזה! ואף הקב"ה תמה עמהם, שנאמר: ״(זכריה ח״, ו) ״כה אמר ה' צבאות כי יפלא בעיני שארית העם הזה בימים ההם גם בעיני יפלא״.

    5א"ר אסי: יצה"ר בתחילה דומה לחוט של בוכיא, ולבסוף דומה כעבותות העגלה, שנאמר: ״(ישעיהו ה״, יח) ״הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה״.

    Baraita

    6תנו רבנן: משיח בן דוד שעתיד להגלות במהרה בימינו, אומר לו הקב"ה שאל ממני דבר ואתן לך, שנאמר: ״(תהלים ב״, ז) ״אספרה אל חוק וגו' אני היום ילדתיך. (תהלים ב, ח) שאל ממני ואתנה גוים נחלתך״. וכיון שראה משיח בן יוסף שנהרג, אומר לפניו: רבש"ע איני מבקש ממך אלא חיים. אומר לו: חיים, עד שלא אמרת כבר התנבא עליך דוד אביך, שנאמר: ״(תהלים כא״, ה) ״חיים שאל ממך נתתה לו וגו'״.

    7דרש ר' עוירא ואיתימא ר' יהושע בן לוי: שבעה שמות יש לו ליצה"ר הקב"ה קראו ״רע״, שנאמר: ״(בראשית ח״, כא) ״כי יצר לב האדם רע מנעוריו״. משה קראו ״ערל״, שנאמר: ״(דברים י״, טז) ״ומלתם את ערלת לבבכם״. דוד קראו ״טמא״, שנאמר: ״(תהלים נא״, יב) ״לב טהור ברא לי אלהים״, מכלל דאיכא טמא.

    8שלמה קראו ״שונא״, שנאמר: ״(משלי כה״, כא) ״אם רעב שנאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים כי גחלים אתה חותה על ראשו וה' ישלם לך״. אל תקרי ״ישלם לך״, אלא ״ישלימנו לך״.

    9ישעיה קראו ״מכשול״, שנאמר: ״(ישעיהו נז״, יד) ״סולו סולו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי״. יחזקאל קראו ״אבן״, שנאמר: ״(יחזקאל לו״, כו) ״והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר״. יואל קראו ״צפוני״, שנאמר: ״(יואל ב״, כ) ״ואת הצפוני ארחיק מעליכם״. ת"ר ״ואת הצפוני ארחיק מעליכם״ זה יצה"ר שצפון ועומד בלבו של אדם.

    10״והדחתיו אל ארץ ציה ושממה״ למקום שאין בני אדם מצויין להתגרות בהן. ״את פניו אל הים הקדמוני״ שנתן עיניו במקדש ראשון והחריבו, והרג תלמידי חכמים שבו. ״וסופו אל הים האחרון״ שנתן עיניו במקדש שני והחריבו, והרג תלמידי חכמים שבו. ״ועלה באשו ותעל צחנתו״ שמניח אומות העולם, ומתגרה בשונאיהם של ישראל. ״כי הגדיל לעשות״ אמר אביי: ובתלמידי חכמים יותר מכולם.

    11כי הא דאביי שמעיה לההוא גברא דקאמר לההיא אתתא: נקדים וניזיל באורחא. אמר: איזיל אפרשינהו מאיסורא. אזל בתרייהו תלתא פרסי באגמא. כי הוו פרשי מהדדי, שמעינהו דקא אמרי: אורחין רחיקא, וצוותין בסימא.

    12אמר אביי: אי מאן דסני לי הוה, לא הוה מצי לאוקומיה נפשיה. אזל תלא נפשיה בעיבורא דדשא ומצטער. אתא ההוא סבא, תנא ליה: כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו.

    13אמר רבי יצחק: יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, שנאמר: ״(בראשית ו״, ה) רק׃

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side

    None of the reliable print editions we draw on carries it, so nothing is shown here.

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    אמר רב יוסף קרא אשכח ודרש וספדה הארץ משפחות וגו' אמר רב יצר הרע בתחלה דומה לחוט של כוביא. פי' הכלי שמשליך האורג בנפש המסכת ועליו הערב כרוך נקרא בוכיא ובסוף דומה לחוט העגלה שנאמר הוי מושכי העון בחבלי השוא וגו'. ז' שמות נקרא יצה"ר. הקב"ה קראו רע שנא' כי יצר לב האדם רע מנעוריו. משה קראו ערל שנאמר ונמלתם את בשר ערלתכם. דוד קראו טמא שנאמר לב טהור ברא לי אלהים מכלל דאיכא טמא. שלמה קראו שונא שנאמר אם רעב שונאך וגו'. ישעיה קראו מכשול שנאמר הרימו מכשול וגו'. יחזקאל קראו אבן שנאמר והסירותי את לב האבן. יואל קראו צפוני שנאמר את הצפוני ארחיק מעליכם וגו'. וגם זה יצה"ר הצפון בלבו של אדם ארחיק מעליכם שהוא החריב המקדש ראשון והשני ומניח האומות ומתגרה בישראל ובתלמידי חכמים יותר מכולם.

    Babylonian Talmud · folio map

    Sukkah 52a

    Sukkah 52a. The full printed text of this folio side — 13 numbered segments, about 543 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    וספדה הארץ בנבואת זכריה ומתנבא לעתיד שיספדו על משיח בן יוסף שנהרג במלחמת גוג ומגוג וכתיב משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד שאפי' בשעת הצער צריך להבדיל אנשים מנשים:

    שעסוקין בהספד באותה שעה והמצטער אינו מיקל ראשו מהר ועוד שאין יצר הרע שולט כדקאמר קרא והסירותי את לב האבן ולקמן אמר שהקב"ה שוחטו כו' אמרה תורה כו':

    כאן שעסוקין בשמחה וקרובה לקלות ראש ועוד שיצה"ר שולט עכשיו לא כל שכן:

    והביטו אלי את אשר דקרו יסתכלו בהרוג שלפניהם:

    וספדו עליו כמספד על היחיד כאדם המספיד על בן יחיד שהיה לו ומת:

    צדיקים בוכים שנזכרים בצערם שהיה להם לכבוש הרשע הזה בחייהם:

    כי יפלא בעיני וגו' סיפיה דקרא גם בעיני יפלא:

    של בוכיא עכביש שקורין איריני"א:

    18 more comments on this page.

    Rashi on Sukkah 52a · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    אמר רב יוסף קרא אשכח ודרש וספדה הארץ משפחות וגו' אמר רב יצר הרע בתחלה דומה לחוט של כוביא. פי' הכלי שמשליך האורג בנפש המסכת ועליו הערב כרוך נקרא בוכיא ובסוף דומה לחוט העגלה שנאמר הוי מושכי העון בחבלי השוא וגו'. ז' שמות נקרא יצה"ר. הקב"ה קראו רע שנא' כי יצר לב האדם רע מנעוריו. משה קראו ערל שנאמר ונמלתם את בשר ערלתכם. דוד קראו טמא שנאמר לב טהור ברא לי אלהים מכלל דאיכא טמא. שלמה קראו שונא שנאמר אם רעב שונאך וגו'. ישעיה קראו מכשול שנאמר הרימו מכשול וגו'. יחזקאל קראו אבן שנאמר והסירותי את לב האבן. יואל קראו צפוני שנאמר את הצפוני ארחיק מעליכם וגו'. וגם זה יצה"ר הצפון בלבו של אדם ארחיק מעליכם שהוא החריב המקדש ראשון והשני ומניח האומות ומתגרה בישראל ובתלמידי חכמים יותר מכולם.

    Rabbeinu Chananel on Sukkah 52a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    תוס' בד"ה וכיון שהגיע כו' ורב כהן צדק אמר כו' עכ"ל עיין בזה בב"י בטור א"ח סימן קכ"ד:

    Chidushei Halachot on Sukkah 52a · Sefaria

    Gilyon HaShas

    גמרא יצה"ר בתחילה דומה עי' מדרש רבה בראשית פכ"ב:

    שם שנאמר והסרתי וכן בסמוך (ע"ב) ואידך והסרתי וכו' וכן ברכות דף לב ע"א בכולהו מייתי הך קרא ולא ידעתי אמאי לא מייתי ממוקדם יחזקאל יא יט והסירותי לב האבן מבשרם ונתתי להם לב בשר:

    Gilyon HaShas on Sukkah 52a · Sefaria

    Ben Yehoyada

    וּמַה לֶּעָתִיד לָבוֹא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים בְּהֶסְפֵּד, וְאֵין יֵצֶר הָרַע מִתְגָּרֶה בָּהֶם, אָמְרָה תּוֹרָה: נָשִׁים לְבַד וַאֲנָשִׁים לְבַד, עַכְשָׁיו שֶׁעוֹסְקִין בְּשִׂמְחָה, וְיֵצֶר הָרַע מִתְגָּרֶה בָּהֶן, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! נראה לי בס"ד נקיט תרי מילי כנגד שני מיני יצר הרע האחד מצד החומר המוטבע באדם מעת הלידה וזה ודאי יתבטל על ידי אנינות וזכרון המיתה והשני יצר הרע הנקרא מַלְאָךְ רַע שנמשך ובא מצד הקליפה וזה לא יתבטל על ידי אנינות וזכרון המיתה ועל זה אמרו רז"ל בקידושין (קידושין פ:) 'מַה יִּתְאוֹנֵן אָדָם חָי גֶּבֶר עַל חֲטָאָיו' (איכה ג, לט) אפילו בשעת אנינות יצרו של אדם מתגבר עליו, וכאותה מעשה שהביאו התוספות שם, אך לעתיד בביטול הקליפות גם זה היצר הרע יתבטל. ועל זה אמרו רז"ל שהיצר הרע נשחט לעתיד. וזהו שאמר וּמַה לֶּעָתִיד לָבוֹא שֶׁהֵם עוֹסְקִים בְּהֶסְפֵּד, ואז ודאי יצר הרע הנעשה מכח החומר העכור שבאדם יתבטל באנינות והספד ועוד נמי אֵין יֵצֶר הָרַע שנמשך מן הקליפה מִתְגָּרֶה בָּהֶם מאחר דהקליפה בטלה שיבש מקורו אָמְרָה תּוֹרָה: נָשִׁים לְבַד וַאֲנָשִׁים לְבַד, עַכְשָׁיו שֶׁעוֹסְקִין בְּשִׂמְחָה, שהיצר הרע הנעשה מן החומר מתגבר ומוסיף ועוד יֵצֶר הָרַע השני שהוא מן הקליפה מִתְגָּרֶה בָּהֶן, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!

    עַל מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף שֶׁנֶּהֱרַג נראה לי בס"ד לכך כתיב (זכריה יב, י) 'וְהִבִּיטוּ אֵלַי אֵת אֲשֶׁר דָּקָרוּ' דידוע מה שכתב הרב מגלה עמוקות ז"ל בצורת אות א' דהיו"ד העליונה רומזת למשיח בן דוד ויו"ד התחתונה למשיח בן יוסף וזהו שנאמר 'וְהִבִּיטוּ אֵלַי' קרי ביה אל יו"ד 'אֵת אֲשֶׁר דָּקָרוּ' את א' שר דקרו כי הוא נקרא שר וגדול בישראל לגבי משיח בן דוד.

    צַדִּיקִים נִדְמֶה לָהֶם כְּהַר גָּבוֹהַּ, רְשָׁעִים נִדְמֶה לָהֶם כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה נראה לי בס"ד טעם לזה כי הצדיקים הם באחדות ונחשבים כולם חלק אחד לכן יצטרפו כוחות היצר של כולם ביחד ויהיו נראין לכל אחד ואחד כהר כי זה הוא שיעור של כולם, אך הרשעים נפרדין ובפירוד קיימי לכן כל אחד נדמה לו כח היצר שלו דוקא. או יובן הצדיקים משברים כל יום כוחו של יצר הרע ובא להם כל יום כח חדש וכמו שאמרו (קידושין ל:) 'יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום' ולכן יצטרפו כל הכוחות של כל יום לפניהם ויהיו כהר, אך הרשעים אין משברים כח יצר הרע הבא להם ביום ראשון כדי שיבא להם יצר הרע חדש לכן נדמה להם כח הראשון בלבד שהוא שיעור קטן כחוט השערה. או יובן בס"ד על פי מה שאמרו הראשונים ז"ל על פסוק (עמוס ד, יג) 'יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ' שיש חוטא בדיבור באומרו רוח הוא ואין בו ממש וזה ראוי שילמוד מוסר מההרים הגבוהים שבראם הקב"ה בעולם בשביל הרוח הקשה שלא יחריב העולם כי לולי ההרים היה חוזק שלו בא על בתי הישוב ומחריבם, אך עתה יפגע בהרים הגבוהים תחלה ויחלש כוחו, ולזה אמר יוֹצֵר הָרִים בשביל שֶׁבּוֹרֵא רוּחַ ולכן מַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ, שאינו יכול להנצל באומרו רוח אין בו ממש דהא קא חזו דרוח יש בו ממש ומחריב העולם דלכך הוצרכו ההרים הגבוהים להיות בעולם בשביל לשמור העולם מנזקין של הרוח עד כאן דבריהם. והנה ידוע כי ברית הלשון מכוון כנגד ברית המעור ולכן הצדיקים ששמרו ברית הלשון גם כן בשביל שלמדו מוסר מן ההרים לכך יצר הרע נִדְמֶה לָהֶם כְּהַר גָּבוֹהַּ, אך הרשעים מלבד שחטאו בברית הלשון עוד חטאו בברית המעור שכנגדו שפגעו בעריות שעשו שתי פתילות בנר אחד ולא למדו מוסר לזה מן השערות שבראש האדם שברא הקב"ה לכל שער אחד גומא אחת שאם היו שתי שערות בגומא אחת נזוק מאור עיניו של אדם, ולכן הם שלא למדו מוסר מן השער ועשו ב' פתילות בנר אחד בחטאם בברית המעור לכן נִדְמֶה לָהֶם יֵּצֶר הָרַע כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה לומר להם למה לא לקחתם מוסר מן השער לשבר יצר הרע זה שהחטיא אתכם בברית המעור?! ועוד נראה לי בס"ד הטעם שנדמה לצדיקים כהר כי הצדיקים היו רואין בעיניהם מעשה העבירה כהר תבור ולכן היו מזדעזעים ופורשים ממנה לכך היצר הרע נִדְמֶה לָהֶם לעתיד כְּהַר גָּבוֹהַּ, אך הרשעים היו רואין בעיניהם מעשה העבירה לדבר קטן וקל מאד ולכך עברו עבירה לכך היצר הרע נִדְמֶה לָהֶם כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה כערך העבירה שהיה נראה בעיניהם. ובאופן אחר נראה לי בס"ד, כי היצר הרע מוכרח שיש בו חלק טוב כי אי אפשר להתקיים הקליפה ברע בלבד ולכן מבקשים בבקשה המתוקנת מרבינו הרש"ש ז"ל 'הַפְרֵד נָא מֵעָלֵינוּ צַד הָרַע שֶׁבְּיֵצֶר הָרַע' מכלל דאית ביה צד טוב, והצדיקים משתמשין ביצר הרע בחלק הטוב שבו בלבד לצורך עונה ופריה ורביה ואכילה ושתיה ההכרחית ועונג שבת ויום טוב ואין משתמשים בכולו דהיינו בחלק הרע שבו גם כן אבל הרשעים משתמשין בכולו גם ברע שבו, והנה יֵצֶר [300] גימטריא ש' ועם אותיות הָרַע הרי צירוף 'שַּׂעֲרָה' לכן לרשעים נִדְמֶה לָהֶם כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה כי הם נשתמשו בשערה כולה אך הצדיקים לא נשתמשו בכל השערה שרומזת על יצר הרע כי אותיות 'עש' דשערה רומזים על חלק הרע עש יאכלם ונשאר אותיות 'הר' רומזים לחלק הטוב לכך נִדְמֶה לָהֶם כְּהַר שהוא אותיות הר מן שערה הרומזת לכללות היצר הרע כולו. או יובן בס"ד דכתבו חכמי המוסר ז"ל שהאדם צריך לראות עצמו בעולם הזה כספינה ההולכת בים שהיא עומדת תמיד בסכנה וגלי הים יסובבוה תמיד כן האדם הוא עומד בסכנת היצר הרע בעולם הזה ותמיד סובבין אותו כוחות היצר הרע שהם גלים הבאים להטביע הספינה. ובזה פרשתי בס"ד הטעם שהאדם נקרא 'גֶּבֶר' שהוא מספר 'סְפִינָה' [205] שצריך לראות עצמו תמיד כספינה המהלכת בים שצריך לשים לב על שמירתה בכל רגע, ולכן הצדיקים שהיו רואין עצמן תמיד כמו ספינה בים שלא היה יכול היצר הרע להכשילם, על כן ידמה להם היצר הרע לעתיד כְּ'הַר' [205] שהוא מספר סְפִינָה, אך הרשעים שעשו רשע בעולם הזה שדבקו בה ולא שבו ולא זזו ממנה ולכך היתה עבירה גוררת עבירה כי העון שעשו נעשה רשעה לשון נקבה שדרכה להתעבר ולהוליד בנים כן הם היתה עבירה גוררת עבירה ועושה כמה תולדות שלא היתה בסוג רשע שהוא לשון זכר שאינו מוליד אלא היתה בסוג רשעה שהוא לשון נקבה לכך נִדְמֶה לָהֶם היצר הרע לעתיד כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, כי 'שַּׂעֲרָה' בהפוך אתוון 'רִשְׁעָה' שהיא לשון נקבה שדרכה להתעבר ולהוליד. ועוד נראה לי בס"ד דאמרו רז"ל (ויקרא רבה לה, ב) 'הככר והמקל ירדו מוכרכין מן השמים אם זכו הרי ככר לאכול ואם לא זכו מקל לרדות', ופרשנו ככר רומז לכח היצר הטוב שהוא מחיה את האדם ומקל רומז לכח היצר הרע שהוא רודה ומכה באדם ולכן האבות סוף שמם 'מקל' לרמוז כי הם גברו על יצר הרע ושמו אותו תחת רגלם. והנה תרגום של 'מַּקֵּל' הוא 'חֻטְרָא' כמו שנאמר (במדבר כב, כז) 'וַיַּךְ אֶת הָאָתוֹן בַּמַּקֵּל' ותרגם אונקלוס 'בְּחֻטְרָא' ואף על פי דכתיב חוטרא באל"ף יש לדרוש חוטרה בה"א כי במבטא הם אחד וכהאי גוונא כתב רבינו מהרש"ו [מורנו הרב רבי שמואל ויטאל] ז"ל בספר הכונות במאמר ציקי קדרה דחשיב לה קדרה בה"א יעוין שם. ונמצא חוטרה בה"א שהוא רומז ליצר הרע יש באותיות אלו חוט ואותיות הר והנה חוט רומז לכח הרע שבו שעל ידו נעשה חטא וחוט לשון חטא הוא אבל אותיות הר רומז לחלק הטוב שבו שהוא מרומם ועליון וגבוה, ולכן לצדיקים שנשתמשו בחלק הטוב שבו נִדְמֶה לָהֶם כְּהַר גָּבוֹהַּ ולרשעים שנשתמשו בחלק הרע שבו נדמה להם כְּחוּט שרומז לחלק הרע שבו.

    וְאַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תָּמֵהַּ עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ח, ו) "כִּי יִפָּלֵא בְעֵינֵי שְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה בַּיָּמִים הָהֵם גַּם בְּעֵינַי יִפָּלֵא ". הנה נודע כי פליאה זו שיתפלא הקב"ה עושה אותה לעיני הצדיקים כדי להטיב לבם שיחשבו שהם כבשו היצר הרע וכמו שכתב הרב אהל יעקב ז"ל ושאר מפרשים ז"ל וכל זה הוא עושה בחסדו יתברך לעשות שאינו זוכה כזוכה. ובזה יובן בס"ד (שמות כ, ה) 'וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְו‍ֹתָי' תיבת 'לַאֲלָפִים' בהפוך היא 'לַפְּלָאִים' רוצה לומר הפלאים שמראה הקב"ה לעתיד שגם בעיניו יפלא, כל זה עושה בשביל אוהביו ושומרי מצותיו הם הצדיקים שבזה יטב לבם וישמחו בחשבם שהם כבושו היצר הרע.

    יֵצֶר הָרַע בִּתְחִלָּה דּוֹמֶה לְחוּט שֶׁל בּוּכְיָא, וּלְבַסּוֹף דּוֹמֶה כַּעֲבוֹתוֹת הָעֲגָלָה. נראה לכן תמצא מנהג אנשי עירינו יע"א שקורין היהודים לחוטי עכביש 'חוט השטן' ושורש דבר זה הוא על פי מאמר זה כאן דרבי אסי. ונראה לי בס"ד מה שדימו תחלתו לְבּוּכְיָא שהוא קורי עכביש שאלו נעשים מן הריר של עכביש כי כן יצר הרע תחילתו מתהווה אצל האדם מן דיבור אסור שהוא ריר הפה. או יובן לרמוז שהוא נימוח על ידי הדמעות והבכיה תכף כמו קורי עכביש דנימוחים תכף במים וסופו כַּעֲבוֹת הָעֲגָלָה כי 'עֲבוֹת' בהפוך אתוון 'תּוֹעֵב' וגם הוא למפרע 'תּוֹבֵעַ' כי מראה עצמו מיעץ לאדם באהבתו בו אך באמת הוא תועב אותו כי אחר כך עולה ומקטרג ותובע דין עליו למעלה כי הוא שטן הוא יצר הרע. גם אמר הָעֲגָלָה כי 'עֲגָלָה' בהפוך אתוון 'גְּעָלָהּ' שגועל באדם וגם הוא בהפוך אתוון 'לַעֲגָהּ' שלועג ומשחק בו. נמצא תחלתו דומה לעכביש, ונראה לי בס"ד עַכָּבִישׁ 'עַיִן כַּף בִישׁ' שעושה לעין האדם וכף האדם ביש בעצתו כי כל מעשה תתיחס לכף וכל התחלה של עבירה תהיה מן העינים. והנה זה העכביש בלשון המקרא הוא 'שְׂמָמִית' וחלק שמו לשתים וקרי ביה ש' ממית והיינו כי ש' מספר 'יֵצֶר' שהוא ממית את האדם היא דומה לשממית. ובזה יובן (משלי ל, כח) 'שְׂמָמִית בְּיָדַיִם תְּתַפֵּשׂ' רוצה לומר שממית זה יצר הרע בְּ'יָדַיִם' חלק התיבה לשתים וקרי בה 'יד מי' דהתשובה מכונית בשם יד באה מן בחינת מ"י שהיא הבינה שמשם אור תשובה עלאה בה נתפס היצר הרע ונמסר ביד האדם. ובזה יובן דכתיב בישעיה (ישעיה נט, ה) 'בֵּיצֵי צִפְעוֹנִי בִּקֵּעוּ וְקוּרֵי עַכָּבִישׁ יֶאֱרֹגוּ' בֵּיצֵי צִפְעוֹנִי הם כוחות היצר הרע שנקרא צִפְעוֹנִי, בִּקֵּעוּ להוליד אפרוחים רעים ואלה תחילתם היו רכים ודקים שהם כמו קוּרֵי עַכָּבִישׁ הרכים ודקים כך הם יֶאֱרֹגוּ במלאכתם ורק האדם לא נשמר מהם ונפל בידם.

    אוֹמֵר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּנִי, שְׁאַל מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ, וַאֲנִי נוֹתֵן לְךָ. ידוע שיש הפרש בין משמעות שאלה לבין משמעות בקשה כי בקשה היא על התכלית והיכן נרמזה בכתוב הזה דלא אמר אלא (תהלים ב, ח) 'שְׁאַל מִמֶּנִּי'? ונראה לי בס"ד דנרמזה הבקשה כמו שנאמר (שם) 'וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי אָרֶץ' והיינו סוף אותיות 'אָרֶץ' יש אותיות 'בַּקֵּשׁ' רוצה לומר אני נותן לך רשות על בקשה גם כן ולא על שאלה בלבד. והשיב 'אֵינִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ אֶלָּא חַיִּים' פירוש אורות המוחין שנקראים חַיִּים. גם חַיִּים 'חי ים' כלומר חיבור יסוד הנקרא חי במלכות הנקראת ים בתמידות דלא פסיק, וידוע כי משיח בן דוד הוא יסוד דלאה ומשיח בן יוסף יסוד דרחל וכמו שכתב רבינו האר"י ז"ל בשער מאמרי רשב"י בפרשת תצוה, לכן בקש חיים 'חי ים' על בחינתו. ולזה אמר לו הקב"ה כְּבָר הִתְנַבֵּא עָלֶיךָ דָּוִד אָבִיךָ (תהלים כא, ה) 'חַיִּים שָׁאַל מִמְּךָ נָתַתָּה לּוֹ' תיבת לּוֹ עולה לֵאָה [36] כי לאה אינה במקום המיתה וכמו שכתב רבינו האר"י ז"ל אם כן יש לך חַיִּים בלאו הכי גם לּוֹ היסוד שכלול מן ששה קצות וששה פעמים ששה עולה 'לּוֹ'.

    שֶׁבַע שֵׁמוֹת יֵשׁ לוֹ לַיֵּצֶר הָרַע נראה לי בס"ד בזה הכתוב (משלי כד, טז) 'שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם' אם יפול ביד היצר הרע שיש לו שבע שמות לא יעזבנו הקב"ה בידו אלא וקם. ונרמז באות וא"ו על תורה שבעל פה שהיא ששה סדרים כמנין וא"ו והיא תבלין ליצר הרע וזה וָקָם 'וא"ו קָם' רוצה לומר על ידי התורה נעשה קימה לצדיק. נמצא לפי זה שמות היצר הרע הכתובים בתורה הם שנים שהם שם 'רַע' שקראו הקב"ה ושם 'עָרֵל' שקראו משה רבינו ע"ה. ונראה לי כי לכן תמצא עיקר שמו השגור בפי הכל הוא שם יֵצֶר הָרַע כי 'יֵצֶר' גימטריא 'עָרֵל' [300] והוא שם שקראו משה רבינו ע"ה ו'רַע' הוא שם שקראו הקב"ה ונמצא ראשי תיבות כל שמותיו הם מספר 'רע מת' [רַע, עָרֵל, טָמֵא, שׂוֹנֵא, מִכְשׁוֹל, אֶבֶן, צְפוֹנִי =710 ] שסופו חלק רע שבו יהיה מת שיתבטל לגמרי ועם שבעה כוללים של ראשי תיבות שמותיו הם מספר 'נחש שטן' [717] בדקדוק.

    מֹשֶׁה קְרָאוֹ 'עָרֵל '. נראה לי בס"ד בזמן שקראו הקב"ה 'רַע' לא היה אדם מצווה עדיין בעסק התורה כי לא נצטוה ונתחייב אלא בשבע מצות ואם כן יצר הרע של ביטול תורה לא היה עדיין בעולם דאף על גב דאדם הראשון היה עוסק בתורה לא היה מצווה בזה, אך כשקבל משה רבינו ע"ה תורה מסיני נצטוו ישראל בעסק התורה ואז נעשה יצר הרע של ביטול תורה להחטיא את האדם שלא יעסוק בתורה וידוע כי עסק התורה הוא רמוז באות למ"ד לכן כשראה משה רבינו ע"ה שנעשה יצר הרע לביטול תורה הוסיף אות ל' על שם רַע שהיה ליצר הרע מתחלה וקראו 'עָרֵל '. ומה שקראו דוד המלך ע"ה בשם 'טָמֵא ', נראה לי בס"ד כי עיקר הכורת שמכרית היצר הרע הוא הזמירות ולכן קודם נָחָשׁ יש אותיות זֶמֶר, ובזה פרשתי בס"ד מה שאמר הקב"ה לנחש (בראשית ג, טו) 'וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ' כלומר בראש שמך שהוא זֶמֶר שיתגבר עליך בו, 'וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב' אותיות שלך, כי אחר נָחָשׁ יש תס"ט לשון הסטאה שהוא סוטה את האדם, והנה דוד המלך ע"ה קראו 'טָמֵא' כי ראה דמשה רבינו ע"ה קראו 'עָרֵל' ואם תסיר מספר זֶמֶר [247] מן עָרֵל [300] ישאר מספר טָמֵא [50+כללות אותיות=53] שזה החלק לא ימחה בזמר אלא בתורה דמבינה נפקא שיש בה חמשים שערים ובזה מכניע ומבטל הסטרא אחרא שהוא מספר חמישים. אבל שלמה המלך ע"ה קראו 'שׂוֹנֵא' נראה לי כי לקח מספר עָרֵל [300] שקראו משה רבינו ע"ה ומספר טָמֵא [50] שקראו אביו הרי כאן מספר ש"ן והוסיף על זה כללות אותיות 'עָרֵל טָמֵא' שהם ששה הרי כאן שי"ן וא"ו נו"ן והוסיף עוד אחד כללות הכל הרי כאן אותיות 'שׂוֹנֵא' [357]. ובא ישעיה הנביא ע"ה וקראו 'מִכְשׁוֹל' כי לקח 'שון' [356] מן שׂוֹנֵא ועשה מהם אותיות 'כשול' [356] דמכשול ונשאר אות א' דְּשׂוֹנֵא הוסיף עליו מספר זֶבֶל שהוא כינוי ליצר הרע וכינוי לקליפה שנקראת זֶבֶל [39] כמו שאמר מר אדוני אבי ז"ל הרי נעשה אות א' מספר מ' והניח על כשול ונעשה 'מִכְשׁוֹל' [396]. ובא יחזקאל הנביא ע"ה וקראו 'אֶבֶן' דידוע מה שאמר הכתוב (בראשית א, לא) 'וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד' ביום שישי ודרשו רז"ל (בראשית רבה ט, יא) 'טוֹב' זה יצר הטוב, 'מְאֹד' זה יצר הרע, וקשה איך אומר על יצר הרע 'מְאֹד'? אך הכונה הוא על חלק הטוב שביצר הרע כי אי אפשר שלא יהיה בו חלק טוב אשר ממנו נעשית פריה ורביה ששקולה כנגד כל המצות ולזה החלק הטוב שבו קורא אותו מְאֹד שהוא 'טוֹב מְאֹד' וזה החלק הטוב שביצר הרע הוא נקרא גֶּשֶׁם של האדם לכן מספר גֶּשֶׁם [343] הוא מספר 'הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים' (תהלים קלג, א). והנה יחזקאל הנביא ע"ה ראה שקראו ישעיה הנביא ע"ה מִכְשׁוֹל [396] שהוא מספר שצ"ו הסיר ממנו מספר גֶּשֶׁם [343] שהוא חלק הטוב שבו שהוא 'הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים' ונשאר בו מספר אבן שהוא חלק הרע שבו לכך קראו 'אֶבֶן' [53]. אך יואל הנביא ע"ה קראו 'צְפוֹנִי' כיון על יצר הרע המצפין רוע עצתו שהוא מתחפש בבגדי יצר הטוב שמדבר עם האדם דברים שמראה לו שהוא מיעצו לדבר מצוה אך תחתיהם תעמוד הבהרת שמפילו בזה בעבירה ולזה היצר הרע קראו 'צְפוֹנִי', ולכן על זה היצר הרע הבטיחם הקב"ה (יואל ב, כ) 'וְאֶת הַצְּפוֹנִי אַרְחִיק מֵעֲלֵיכֶם' כי יצר הרע הגלוי צריך שהאדם ירחקהו כי 'הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים' (ברכות לג:).

    5 more comments on this page.

    Ben Yehoyada on Sukkah 52a · Sefaria

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Sukkah, daf 52, Amud Aleph, about 543 words in 13 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 13 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 144 words

      Opens “(זכריה יב, יב) ״וספדה הארץ משפחות משפחות…”

    2. Segment 221 words

      Opens “הא הספידא מאי עבידתיה? פליגי בה רבי…”

      Named: רבי דוסא.

    3. Segment 339 words

      Opens “בשלמא למאן דאמר על משיח בן יוסף…”

    4. Segment 471 words

      Opens “כדדרש רבי יהודה: לעתיד לבא, מביאו הקב"ה…”

      Named: רבי יהודה.

    5. Segment 524 words

      Opens “א"ר אסי: יצה"ר בתחילה דומה לחוט של…”

    6. Segment 671 words

      Opens “תנו רבנן: משיח בן דוד שעתיד להגלות…”

    7. Segment 752 words

      Opens “דרש ר' עוירא ואיתימא ר' יהושע בן…”

    8. Segment 832 words

      Opens “שלמה קראו ״שונא״, שנאמר: (משלי כה, כא)…”

    9. Segment 954 words

      Opens “ישעיה קראו ״מכשול״, שנאמר: (ישעיהו נז, יד)…”

    10. Segment 1059 words

      Opens “״והדחתיו אל ארץ ציה ושממה״ למקום שאין…”

      Named: אביי.

    11. Segment 1132 words

      Opens “כי הא דאביי שמעיה לההוא גברא דקאמר…”

      Named: אביי.

    12. Segment 1229 words

      Opens “אמר אביי: אי מאן דסני לי הוה,…”

      Named: אביי.

    13. Segment 1315 words

      Opens “אמר רבי יצחק: יצרו של אדם מתגבר…”

      Named: רבי יצחק.

    Sages named on this page

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Sukkah 52a · Segment 10 — “…הגדיל לעשות״ אמר אביי: ובתלמידי חכמים יותר מכולם.

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Sukkah 52a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026