Talmud Builders

    Sukkah 55b

    Back to index

    English translation — Sukkah 55b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1MISHNA: On the first Festival day of Sukkot there were thirteen bulls, two rams, and one goat there. The mishna proceeds to discuss the division of labor for the Festival offerings among the twenty-four priestly watches, all of which serve in the Temple on the pilgrimage Festivals. The sixteen offerings mentioned above were divided among sixteen priestly watches, one offering per watch. Fourteen sheep remained to be divided among the eight remaining watches. On the first day of the Festival, six of the eight remaining watches sacrifice two sheep each for a total of twelve, and the remaining two watches sacrifice one sheep each.

    2On the second day of the Festival, i.e., the first day of the intermediate days, when twelve bulls were sacrificed, fifteen of the priestly watches sacrifice the bulls, rams, and goat, five of the remaining watches sacrifice two sheep each, and the remaining four watches sacrifice one sheep each. On the third day of the Festival, when eleven bulls were sacrificed, fourteen of the priestly watches sacrifice the bulls, rams, and goat, four of the remaining watches sacrifice two sheep each, and the remaining six watches sacrifice one sheep each.

    3On the fourth day of the Festival, when ten bulls were sacrificed, thirteen of the priestly watches sacrifice the bulls, rams, and goat, three of the remaining watches sacrifice two sheep each, and the remaining eight watches sacrifice one sheep each. On the fifth day, when nine bulls were sacrificed, twelve watches sacrifice the bulls, rams, and goat, two of the twelve remaining watches sacrifice two sheep each, and the remaining ten watches sacrifice one sheep each. On the sixth day, when eight bulls were sacrificed, eleven watches sacrifice the bulls, rams, and goat, one of the remaining watches sacrifices two sheep, and the remaining twelve watches sacrifice one sheep each.

    4On the seventh day they are all equal and bring one offering each. On the eighth day, when there was a completely different configuration of offerings, they returned to the standard lottery system used to determine which of the priestly watches would sacrifice the offerings, as they did on the other pilgrimage Festivals, which do not have as many offerings as does Sukkot . They said about the ordering of the priestly watches: One who sacrificed bulls today will not sacrifice bulls tomorrow; rather, they will sacrifice one of the other types of offerings. They rotate, so that each of the watches will have the opportunity to sacrifice bulls as well as other animals.

    5GEMARA: The Gemara suggests: Let us say that the mishna that says that on the eighth day they returned to the standard lottery of the other pilgrimage Festivals is according to Rabbi Yehuda HaNasi and not according to the Rabbis. As it is taught in a baraita : To determine the priestly watch that would sacrifice the bull that comes as an additional offering on the Eighth Day of Assembly, they draw lots over it from the beginning; this is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. And the Rabbis say: One of the two watches that did not sacrifice three bulls during Sukkot sacrifices it. Only two of the twenty-four watches sacrifices two bulls over the course of Sukkot . Each of the other watches sacrifices three bulls. Since the mishna mentions that a lottery was held, apparently the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi.

    6The Gemara rejects this suggestion: Even if you say that it is in accordance with the opinion of the Rabbis, is that to say that the two remaining priestly watches are not required to draw lots to determine which will merit sacrificing the bull?

    7The Gemara asks: In accordance with whose opinion is that which is taught in a baraita : All of the priestly watches sacrifice a bull twice and three times, except for two watches that sacrifice a bull twice and do not sacrifice a bull three times? Let us say that it is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi and not in accordance with the opinion of the Rabbis, as they hold that one of those watches sacrifices a third bull on the Eighth Day of Assembly. The Gemara rejects this suggestion: Even if you say that it is in accordance with the opinion of the Rabbis; what is the meaning of the phrase: They did not sacrifice a bull three times? It means that with regard to the bulls of the festival of Sukkot they did not sacrifice a bull three times.

    8The Gemara asks: With regard to the bulls sacrificed on Sukkot , what does the baraita teach us? It is a simple calculation that seventy bulls divided by twenty-four watches leaves two watches that sacrificed only two bulls. The Gemara answers: This is what the baraita comes to teach us: One who sacrificed bulls today will not sacrifice bulls tomorrow; rather, they rotate. Therefore, each watch sacrifices at least two bulls, and most of them sacrifice three.

    9Rabbi Elazar said: These seventy bulls that are sacrificed as additional offerings over the course of the seven days of Sukkot , to what do they correspond? They correspond to the seventy nations of the world, and are brought to atone for their sins and to hasten world peace. Why is a single bull sacrificed on the Eighth Day of Assembly? It corresponds to the singular nation, Israel.

    10The Gemara cites a parable about a king of flesh and blood who said to his servants: Prepare me a great feast that will last for several days. When the feast concluded, on the last day, he said to his beloved servant: Prepare me a small feast so that I can derive pleasure from you alone.

    11Rabbi Yoḥanan said: Woe unto the nations of the world that lost something and do not know what they lost. When the Temple is standing, the seventy bulls sacrificed on the altar during the festival of Sukkot atones for them. And now that the Temple is destroyed, who atones for them?

    12MISHNA: At three times during the year, all twenty-four priestly watches have equal status, in that all receive a share in the Temple service independent of the standard order of the watches and all receive a share in the accompanying gifts of the priesthood: In the portions of the offerings of the Festivals sacrificed on the altar and in the distribution of the shewbread on Shabbat during the Festivals.

    13On Shavuot that coincides with Shabbat, when the two loaves offered on Shavuot would be distributed together with the distribution of the shewbread, the priest charged with the distribution says to each priest: Here is matza from the shewbread for you, and here is leavened bread from the two loaves for you. The principle is that the priestly watch whose time is fixed during the Festival sacrifices the daily offerings during the Festival, as well as vow-offerings, free-will offerings, and all other communal offerings. And that watch sacrifices all of them even during the Festival, when other aspects of the service are shared by all the watches.

    14GEMARA: The Gemara wonders: How is it that the priests divide those portions of the Festival offerings? Don’t they belong to God, and must be placed on the altar? How do the priestly watches share these portions? Rav Ḥisda said: The mishna is referring not to portions sacrificed on the altar [ eimurim ] but to what was stated [ amur ] with regard to the pilgrimage Festivals, all those portions of the offerings that the Torah commanded to sacrifice at the Temple that are not burnt on the altar and are shared by the priests, e.g., hides of the burnt-offerings of appearance and the breast and thigh of the Festival peace-offerings.

    15The Sages taught: From where is it derived that all of the priestly watches have equal status in the portions of the Festival offerings? The verse states: “And if a Levite comes from any of your gates out of all Israel, where he sojourns, and comes with all the desire of his soul unto the place that the Lord shall choose; then he shall minister …as all his brethren…They shall have like portions to eat, besides the transactions of their fathers’ houses” (Deuteronomy 18:6–8). Based on these verses, one might have thought that this is the case even on the rest of the days of the year and the priestly watches would have equal status. Therefore, the verse states: From one of your gates. I said that all have equal status only when all of Israel enters through one gate, i.e., on a pilgrimage Festival.

    16The mishna continues: And in the distribution of the shewbread on the three pilgrimage Festivals, all twenty-four priestly watches have equal status. The Sages taught: From where is it derived that all of the priestly watches have equal status in the distribution of the shewbread?

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    מתני' יו"ט הראשון של חג כו'וכל המשמרות עולות לרגל ושש עשרה מהם מקריבין שש עשרה בהמות הללו:

    נשתיירו כו'דכל המשמרות זוכות בחובות הבאות מחמת הרגל ברגל ואין משמר של אותה שבת יכולה לעכב עליהן כדאמרינן בגמרא:

    יום הראשוןשהיו שמונה משמרות לי"ד כבשים ששה משמרות מן השמונה היו מקריבין שני כבשים כל אחת מהן הרי שנים עשר כבשים:

    והשארשנים הנותרות מקריבות אחד אחד:

    בשנישנתמעט אחד מן הפרים ונשתיירו תשעה משמרות לי"ד כבשים:

    חמשה מהם מקריבים שנים שניםהרי עשרה:

    והשארארבעה הנותרות מקריבות כל אחד כבש אחד:

    בשלישישנתמעט עוד אחד מן הפרים ונשארו עשרה משמרות לי"ד כבשים:

    ארבעה מקריבין שנים שניםדהוו להו שמונה:

    והשאר אחד אחדששה כבשים לששה משמרות:

    בשביעי כולן שויןכל המשמרות המקריבות כבשים שוות שכל אחת מקרבת אחד שהרי אינם אלא שבעה פרים ואילים שנים ושעיר אחד לעשרה משמרות נשתיירו י"ד כבשים לי"ד משמרות:

    בשמיני חוזרים לפייס כברגליםפר אחד ואיל אחד ושבעה כבשים הקריבים בשמיני אין קריבים כסדר קרבנות החג שקרבו לפי סדר משמרות כדבעינן לפרושי במסקנא אלא כל המשמרות באות ומפיסות עליהן כמו שמפיסין בשאר רגלים שאין קרבנותיהן מרובין להקריבן לפי הסדר ולהשוות בהן כל המשמרות אף בשמיני כולן מפייסין והזוכה בפייס מקריבו ובסדר יומא (דף כב.) מפרש היאך מפיסין:

    אמרו מי שהיה מקריב היום פרים לא היה מקריב למחרפרים שאין המשמרות שהקריבו כבשים אתמול מניחים אותם אלא חוזרין חלילה ונמצאו כולן שונות ומשלשות בפרים חוץ משתים ששונות ואין משלשות כיצד ביום הראשון היו י"ג פרים והקריבו י"ג משמרות כדרך שסדרום בדברי הימים (א כד) יהויריב ראשון ואחריו ידעיה חרים כו' כולן כמות שהן סדורים נשתיירו עשתי עשרה אחרונות לאילים ולכבשים למחרת היו שנים עשר פרים ומקריבין אותן הנך י"א משמרות וחוזר יהויריב ומקריב אחד נמצא ששנה יהויריב לבדו בשלישי היו אחד עשר פרים והקריבום י"א משמרות שאחרי יהויריב נמצא ששנו י"ב משמרות ברביעי היו עשרה פרים והקריבום עשרה משמרות שלאחריהם הרי ששנו נמצאו כ"ב משמרות שונות בחמישי תשעה פרים שתי משמרות האחרונות הקריבו שנים מהן וחזר יהויריב ושש משמרות שלאחריו והקריבו שבעה הרי ששילשו שבעה משמרות בששי שמונה פרים והקריבום השמונה שלאחריהם הרי ט"ו משמרות ששילשו בשביעי שבעה פרים לשבעה משמרות נמצאו כולן משלשות חוץ משתים האחרונות:

    גמ' לימא מתניתיןדקתני בשמיני חוזרים לפייס כברגלים וקא סלקא דעתיה דכל המשמרות באות ומפיסות רבי היא ולא רבנן:

    בתחילה מפיסין עליוכל המשמרות כאילו הוא תחילת קרבנות ולא אמרינן ליקרבו חד מהנך שלא שישלו:

    לאו אפוסי בעיבין שתיהן איזה מהן תזכה בו ודלמא ההוא פייס דקאמר מתני' בין שתיהן היה דהא לא תנן ביה בתחילה:

    מאי קמ"לוכי מניינא אתא לאגמרינן שכן עולה החשבון כשחוזרין חלילה:

    ומשני קמ"ל מאי דאשמועינן נמי תנא דמתניתין מי שהיה מקריב פרים היום כו':

    שבעים פריםפרי החג שבעים הם חוץ משל שמיני כנגד שבעים אומות לכפר עליהם שירדו גשמים בכל העולם לפי שנידונין בחג על המים:

    פר יחידישל שמיני:

    שאהנה ממךאין לי הנייה וקורת רוח בשל אלו אלא בשלך:

    מתני' בג' פרקיםבשלשה רגלים:

    באימורי רגליםבעורות של עולות ובחזה ושוק של שלמי חגיגה הבאות מחמת הרגל ובגמרא מפרש מאי לשון אימורים דקתני:

    ובחילוק לחם הפניםאם אירעה שבת ברגל שבשבת מסלקין אותו ומסדרין לחם אחר תחתיו כדכתיב (ויקרא כד) ביום השבת יערכנו:

    ובעצרתכשאירע בשבת ויש בו חילוק חמץ דשתי הלחם וחילוק לחם הפנים שהוא מצה כדאמרינן בכל המנחות באות מצה (מנחות דף נב:):

    אומר לולכל אחד כשנותנין לו חלקו הילך מצה וכשנותנין לו בשתי הלחם אומרים לו הילך חמץ לפי שאין חולקים קרבן כנגד קרבן אלא מכל אחד חלקו כדקיימא לן בקידושין (דף נג.) ובמנחות (דף עג.) מלכל בני אהרן תהיה ולפיכך מודיעים אותו:

    משמר שזמנו קבועשהיה משמש בשבת זו שהרגל חל בתוכה:

    מקריב תמידיןשהרי אינם בשביל הרגל:

    ונדרים ונדבותשנדבו ונדרו כל השנה ומקריבין אותם עכשיו אין שאר המשמרות זוכין בהם שאין זוכין אלא חובות שמחמת הרגל:

    והוא מקריב את הכלבגמרא מפרש לאתויי מאי:

    גמ' אימורין דגבוה נינהוומאי שוות איכא:

    במה שאמור ברגליםבחילוק קרבנות האמורים ברגל הראויין להתחלק כגון חזה ושוק של שלמי חגיגה של כל יחיד ויחיד ועורות של עולות ראייה ומוספי צבור ושעירי חטאות:

    ובא בכל אות נפשו ושרת ככל אחיושאין המשמר מעכב עליו וכיון דזוכה בעבודתו זוכה באכילתו דכתיב (ויקרא ז׳:ט׳) לכהן המקריב אותה לו תהיה ובכ"ד מקומות נקראו כהנים לוים:

    ת"ל מאחד שעריךרישיה דקרא וכי יבא הלוי מאחד שעריך ודריש ליה הכי כמו באחד שעריך כשכל ישראל נכנסין בשער אחד כלומר בעיר אחת:

    מנין שכל המשמרות שוותברגל בחילוק לחם הפנים:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    סוכה 55 עמוד ב

    Mishna

    1יום טוב הראשון של חג היו שם י"ג פרים, אילים שנים ושעיר אחד. נשתיירו שם י"ד כבשים לשמונה משמרות. ביום ראשון, ששה מקריבין שנים שנים. והשאר, אחד אחד.

    2בשני, חמשה מקריבין שנים שנים. והשאר, אחד אחד. בשלישי, ד' מקריבין שנים שנים. והשאר, אחד אחד.

    3ברביעי, שלשה מקריבין שנים שנים. והשאר, אחד אחד. בחמישי, שנים מקריבין שנים שנים. והשאר, אחד אחד. בששי, אחד מקריב שנים. והשאר, אחד אחד.

    4בשביעי, כולן שוין. בשמיני, חזרו לפייס כברגלים. אמרו: מי שהקריב פרים היום לא יקריב למחר, אלא חוזרין חלילה.

    Gemara

    5נימא מתני' רבי היא ולא רבנן: דתניא פר הבא בשמיני בתחילה מפיסין עליו דברי רבי וחכמים אומרים אחת משתי משמרות דלא שלשו בפרים עושה אותו׃

    6אפילו תימא רבנן: אטו שתי משמרות לא אפוסי בעי׃

    7כמאן אזלא הא דתניא כל המשמרות שונות ומשלשות חוץ משני משמרות ששונות ואין משלשות נימא רבי ולא רבנן אפי' תימא רבנן מאי לא שלשו בפרי החג׃

    8ומאי קמ"ל הא קמ"ל מי שהקריב פרים היום לא יקריב למחר אלא חוזרין חלילה׃

    9א"ר אליעזר הני שבעים פרים כנגד מי כנגד שבעים אומות פר יחידי למה כנגד אומה יחידה׃

    10משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו עשו לי סעודה גדולה ליום אחרון אמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך׃

    11א"ר יוחנן אוי להם לעובדי כוכבים שאבדו ואין יודעין מה שאבדו בזמן שבהמ"ק קיים מזבח מכפר עליהן ועכשיו מי מכפר עליהן:

    Mishna

    12בשלשה פרקים בשנה היו כל משמרות שוות באימורי הרגלים ובחילוק לחם הפנים׃

    13בעצרת אומר לו הילך מצה הילך חמץ משמר שזמנו קבוע הוא מקריב תמידין נדרים ונדבות ושאר קרבנות צבור ומקריב את הכל:

    Gemara

    14אימורי הרגלים של גבוה נינהו אמר רב חסדא מה שאמור ברגלים׃

    Baraita

    15ת"ר מנין שכל המשמרות שוות באימורי הרגלים ת"ל (דברים יח, ו) ובא בכל אות נפשו ושרת יכול אף בשאר ימות השנה כן תלמוד לומר מאחד שעריך לא אמרתי אלא בשעה שכל ישראל נכנסין בשער אחד:

    16ובחילוק לחם הפנים כו': תנו רבנן מנין שכל המשמרות שוות בחילוק לחם הפנים׃

    Tosafot

    ובחילוק לחם הפניםדוקא בחילוקו שוין אבל סילוקו וסידורו והקטרת הבזיכין למשמר הקבוע דהכי תניא בתוספתא לחם הפנים עבודתו במשמר הקבוע ואכילתו בכל המשמרות והיינו טעמא משום דבגמרא מרבינן ליה חלק כחלק יאכלו משמע לאכילה רביה רחמנא ולא לעבודה ומוסף שבת לא מפרשה מתניתין מידי ושיירא והוי בכלל דשאר קרבנות צבור וכי קאמר בגמרא לאתויי פר העלם דבר של צבור ושעירי ע"ז הוה מצי לאתויי מוסף שבת דבהדיא קתני בתוספתא שהוא למשמר הקבוע והא דמרבה לחם הפנים טפי דיאכלו משמע מידי דאכילה הוא עיקרו והיינו לחם הפנים שכבר נעשה מצותו משבת שעברה שסידרוהו על השלחן ואינו מחוסר מעתה אלא סילוק דאי משום הקטרת בזיכין להתיר לחם קאתיין ואין עבודה זו בגוף הלחם:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    וכן מזכירין תרי עניני ובשביעי קורא ביום הששי וביום השביעי וכן בתפלהמתני' יום [טוב] הראשון שהיו שם י"ג פרים כו' פי' בכל הרגלים בכל המשמרות של כהנים באות לחוג (יהיה החלות) להיות כולן מקריבין קרבנות של רגל וכשם שכולן מקריבין כך היו כולן חולקין ביו"ט הראשון של חג היו שם ל' בהמות י"ג פרים וב' אילים ושעיר אחד הרי ט"ז וי"ד כבשים הפרים והאילים והשעיר חולקין ט"ז משמר בהמה אחת נשארו י"ד כבשים לח' משמרות ביום הראשון שש משמרות מקריבין ב' ב' כבשים [הרי י"ב כבשים] ושתי משמרות מקריבין א' א' יום שני חסרו הפרים י"ב פרים ואילים ב' ושעיר א' ט"ו בהמות לט"ו משמרות נשתיירו י"ד כבשים לט' משמרות מקריבין ב' ב' וד' מקריבין א' א'. יום ג' י"א פרים וב' אילים ושעיר י"ד בהמות לי"ד משמרות נשתיירו שם י"ד כבשים לי' משמרות ד' משמרות מקריבין ב' ב' וששה משמרות מקריבין א' א'. וכן סדר כל יום עד שביעי ובשביעי כולן שוין כי ז' פרים לז' משמרות וב' אילים לב' משמרות ושעיר למשמר' הרי י' ונשתיירו י"ד כבשים לי"ד משמרות כל אחד כבש אחד בשמיני חזרו לפייס כרגלים.

    ופליג רבי ורבנן לענין פר הבא בח' דרבי סבר מפיסים עליו כל המשמרות ככל הרגלים וחכמים סברי אין מפיסין עליו אלא ב' משמרות שלא שילשו בפרי החג והן מפיסין עליו בלבד לפי שפרי החג כולן הן ע' ותנן מי שהיה מקריב בפרים היום לא היה מקריב למחר אלא חוזרין חלילה הלכך כשתחלק את ע' פרים לכ"ד משמרות נמצאו ביד כ"ב ג' פרים לכל משמר ומשמר נשארו ב' משמרות בידם ב' ב' ואלו הן ב' שלא שילשו בפרים ומתני' לא אכרעא דאתיא נמי כרבנן והא דתניא כל המשמרות כולן שונות ומשלשות בפרים חוץ מב' משמרות ששונות ואינן משלשות איכא דאוקמא בפרי החג וחושבנא בעלמא קמ"ל אבל בפר דשמיני משמרת אחת מהנך תרתי דאמרן שקלא ביה ולא פליגא אדרבנן ואיכא לאוקמא כרבי:

    מתני' בשלשה פרקים בשנה היו כל המשמרות שוין באימורי רגלים ובחלוק כו'ש"מ דלית למשמר קבוע בההוא שבוע לא באימורי הרגלים ולא בלחם הפנים אלא כאחת מן המשמרות כולן. ובעצרת נמי שתי הלחם לכ"ד משמרות היו מתחלקות ואמרו לראש המשמר הא לך מצה דהוא מן לחם הפנים והא לך חמץ דהוא משתי הלחם.

    פי' אימורי הרגלים האמור בקרבנות הרגלים כגון חטאת צבור וכיוצא בו דתנן בהו דנאכלין לזכרי כהונה לפנים מן הקלעים וכל חובות הבאות מחמת הרגל ברגל אבל עולות דגבוה נינהו והיינו דאמר רב חסדא מאי אימורי [הרגלים] מה שאמור ברגלים ותלמודא מכי יבא הלוי מאחד וגו' ושרת בשם ה' וגו'.

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Sukkah 55b

    Sukkah 55b. The full printed text of this folio side — 16 numbered segments, about 313 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    מתני' יו"ט הראשון של חג כו' וכל המשמרות עולות לרגל ושש עשרה מהם מקריבין שש עשרה בהמות הללו:

    נשתיירו כו' דכל המשמרות זוכות בחובות הבאות מחמת הרגל ברגל ואין משמר של אותה שבת יכולה לעכב עליהן כדאמרינן בגמרא:

    יום הראשון שהיו שמונה משמרות לי"ד כבשים ששה משמרות מן השמונה היו מקריבין שני כבשים כל אחת מהן הרי שנים עשר כבשים:

    והשאר שנים הנותרות מקריבות אחד אחד:

    בשני שנתמעט אחד מן הפרים ונשתיירו תשעה משמרות לי"ד כבשים:

    חמשה מהם מקריבים שנים שנים הרי עשרה:

    והשאר ארבעה הנותרות מקריבות כל אחד כבש אחד:

    בשלישי שנתמעט עוד אחד מן הפרים ונשארו עשרה משמרות לי"ד כבשים:

    27 more comments on this page.

    Rashi on Sukkah 55b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    ובחילוק לחם הפנים דוקא בחילוקו שוין אבל סילוקו וסידורו והקטרת הבזיכין למשמר הקבוע דהכי תניא בתוספתא לחם הפנים עבודתו במשמר הקבוע ואכילתו בכל המשמרות והיינו טעמא משום דבגמרא מרבינן ליה חלק כחלק יאכלו משמע לאכילה רביה רחמנא ולא לעבודה ומוסף שבת לא מפרשה מתניתין מידי ושיירא והוי בכלל דשאר קרבנות צבור וכי קאמר בגמרא לאתויי פר העלם דבר של צבור ושעירי ע"ז הוה מצי לאתויי מוסף שבת דבהדיא קתני בתוספתא שהוא למשמר הקבוע והא דמרבה לחם הפנים טפי דיאכלו משמע מידי דאכילה הוא עיקרו והיינו לחם הפנים שכבר נעשה מצותו משבת שעברה שסידרוהו על השלחן ואינו מחוסר מעתה אלא סילוק דאי משום הקטרת בזיכין להתיר לחם קאתיין ואין עבודה זו בגוף הלחם:

    Tosafot on Sukkah 55b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rabbeinu Chananel

    וכן מזכירין תרי עניני ובשביעי קורא ביום הששי וביום השביעי וכן בתפלה מתני' יום [טוב] הראשון שהיו שם י"ג פרים כו' פי' בכל הרגלים בכל המשמרות של כהנים באות לחוג (יהיה החלות) להיות כולן מקריבין קרבנות של רגל וכשם שכולן מקריבין כך היו כולן חולקין ביו"ט הראשון של חג היו שם ל' בהמות י"ג פרים וב' אילים ושעיר אחד הרי ט"ז וי"ד כבשים הפרים והאילים והשעיר חולקין ט"ז משמר בהמה אחת נשארו י"ד כבשים לח' משמרות ביום הראשון שש משמרות מקריבין ב' ב' כבשים [הרי י"ב כבשים] ושתי משמרות מקריבין א' א' יום שני חסרו הפרים י"ב פרים ואילים ב' ושעיר א' ט"ו בהמות לט"ו משמרות נשתיירו י"ד כבשים לט' משמרות מקריבין ב' ב' וד' מקריבין א' א'. יום ג' י"א פרים וב' אילים ושעיר י"ד בהמות לי"ד משמרות נשתיירו שם י"ד כבשים לי' משמרות ד' משמרות מקריבין ב' ב' וששה משמרות מקריבין א' א'. וכן סדר כל יום עד שביעי ובשביעי כולן שוין כי ז' פרים לז' משמרות וב' אילים לב' משמרות ושעיר למשמר' הרי י' ונשתיירו י"ד כבשים לי"ד משמרות כל אחד כבש אחד בשמיני חזרו לפייס כרגלים.

    ופליג רבי ורבנן לענין פר הבא בח' דרבי סבר מפיסים עליו כל המשמרות ככל הרגלים וחכמים סברי אין מפיסין עליו אלא ב' משמרות שלא שילשו בפרי החג והן מפיסין עליו בלבד לפי שפרי החג כולן הן ע' ותנן מי שהיה מקריב בפרים היום לא היה מקריב למחר אלא חוזרין חלילה הלכך כשתחלק את ע' פרים לכ"ד משמרות נמצאו ביד כ"ב ג' פרים לכל משמר ומשמר נשארו ב' משמרות בידם ב' ב' ואלו הן ב' שלא שילשו בפרים ומתני' לא אכרעא דאתיא נמי כרבנן והא דתניא כל המשמרות כולן שונות ומשלשות בפרים חוץ מב' משמרות ששונות ואינן משלשות איכא דאוקמא בפרי החג וחושבנא בעלמא קמ"ל אבל בפר דשמיני משמרת אחת מהנך תרתי דאמרן שקלא ביה ולא פליגא אדרבנן ואיכא לאוקמא כרבי:

    מתני' בשלשה פרקים בשנה היו כל המשמרות שוין באימורי רגלים ובחלוק כו' ש"מ דלית למשמר קבוע בההוא שבוע לא באימורי הרגלים ולא בלחם הפנים אלא כאחת מן המשמרות כולן. ובעצרת נמי שתי הלחם לכ"ד משמרות היו מתחלקות ואמרו לראש המשמר הא לך מצה דהוא מן לחם הפנים והא לך חמץ דהוא משתי הלחם.

    פי' אימורי הרגלים האמור בקרבנות הרגלים כגון חטאת צבור וכיוצא בו דתנן בהו דנאכלין לזכרי כהונה לפנים מן הקלעים וכל חובות הבאות מחמת הרגל ברגל אבל עולות דגבוה נינהו והיינו דאמר רב חסדא מאי אימורי [הרגלים] מה שאמור ברגלים ותלמודא מכי יבא הלוי מאחד וגו' ושרת בשם ה' וגו'.

    Rabbeinu Chananel on Sukkah 55b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Ritva

    מתני׳‎ יום טוב הראשון של חג היו שם י״ג פרים פירוש בכל שבעת ימי החג היו מקריבין בכל יום י״ד כבשים ושני אלים ושעיר אחד ואלו לא היו מתמעטין כלל אבל הפרים היו מתמעטין והולכין בכל יום כי ביום הראשון היו הפרים י״ג וביום השני י״ב ובשלישי י״א וכן תמיד עד היום השביעי שהיו שבעה פרים בלבד וכ״ד משמרות היו בימות השנה כל אחד ואחד עובד שבתו וכל משמר היו נחלק לבתי אבות והיה כל בית אב עובד את יומו וסדר מעלות המשמרות מפורש במסכת תעניות ולעולם משמר המקריב אוכל מה שמקריב מן הראוי לכהנים וזוכה בעורה של בהמה כמו שנאמר עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה ברגלים היו כל המשמרות שוות וביום הראשון של חג היו מחלקין קרבן היום לכל כ״ד משמרות וכלן זוכות בה כל א׳‎ לפי הפייס שלו יש שזוכה בפרים ויש שזוכה בשעיר ויש שזוכה באלים ויש שזוכה בכבשים וכן בכל יום ויום ואין משמרה זוכה ביום א׳‎ יותר מפר אחד או שעיר אחד או איל א׳‎ אבל כבשים פעמים שמשמר זוכה ביותר מכבש אחד. ביום הראשון שהיו י״ג פרים היו מפיסין תחלה מי מהם זוכות בפרים אלו ואחר שזכו בו י״ג משמרות מפיסין ביניהם מי מקדים תחלה מהם בו ביום נשארו י״א משמרות היו מפיסין ביניהם מי זוכה בשעיר ובשני אלים וזוכות בהם ג׳‎ משמרות הרי י״ו משמרות נשארו ח׳‎ משמרות והיו מחלקין ביניהם י״ד כבשים ששה משמרות זוכות בשנים שני׳‎ כבשים שהם י״ב ושתי משמרות אחד א׳‎ והיו מפיסות ביניהם מי זוכה בשנים ומי זוכה בא׳‎ וביום השני זוכין בפרים המשמרות שלא זכו אתמול בפרים והן אותן י״א משמרות שלא זכו בפרים ביום הראשון וביום הראשון כשהפיסו על י״ג משמרות שזכו בפרי היום הפיסו ג״כ על י״א משמרות הנשארות מי מהן מקריב תחלה ביום שני בפרים ומכאן ואילך לא היו מפיסין בפרים אלא היו נוהגין על סדר שני הימים הראשונים ממקום שגמרו ביום ראשון שם מתחילין ביום ב׳‎ וכן כלם. ומי שהקריב פרים היום לא יקריב פרים למחר כדקתני סיפא והכי איתא בתוס׳‎ בהדיא שלא פייסו בפרים אלא ביום הא׳‎ בלבד והיינו כדאמרי׳‎ ביום ב׳‎ היו הפרי׳‎ י״ב זוכין בו י״ב משמרו׳‎ על הסד׳‎ שאמרו ומפיסין ג׳‎ משמרו׳‎ לב׳‎ אלי׳‎ ושעיר הרי ט״ו משמרות נשארו ט׳‎ משמרות לי״ד כבשי׳‎ כי בהתמעט הפרים היו משמרות מתרבות על הכבשים היה להם לחלק הי״ד כבשים לתשעה משמרות חמשה משמרות מקריבין שנים שנים וד׳‎ משמרות אחת אחת היו מפיסין מי זוכה באחד וכן על הסדר הזה בכל יום ויום וביום השביעי לא היו אלא שבעה פרים זוכות בהם שבעה משמרות ומפיסין וזוכות ג׳‎ משמרות בשעיר ואלים נשארו י״ד משמרות לי״ד כבשים ומפיסין מי מקריבן ראשון וזהו שאמרו בז׳‎ כולן שוין וכל המשמרות היו שונות ומשלשות בחג בפרים חוץ משתים שלא היו משלשות שהרי ע׳‎ פרים היו כלם וכ״ב משמרות ג׳‎ פעמים לס״ו פרים נשארו ד׳‎ פרים לשתי משמרות שלא היו אלא שונות בלבד:

    בשמיני חוזר ומפיס.‎ פי׳‎ ‎שהיו מפיסין כל הכ״ד משמרות מי זוכה בפר של יום ח׳‎ שלא היתה זוכה בו המשמרה שלא זכתה אתמול כמו בשאר ימים וזה שאמרו שמיני פייס בפני עצמו כמו שפירשנו:

    אמרו חכמים מי שהיה מקריב פרים היום לא היה מקריב למחר פי׳‎ זהו מיום שני ואילך ששלמו כל המשמרות ונתמעטו הפרים ומתחילין בג׳‎ ממקום ששלמו בשני שכבר ידעו סדר משמרות הפרים אבל ביום השני עכ״פ חוזרות אחת מן המשמרות של יום ראשון שהרי לא נשארו אלא י״א משמרות והפרים ביום שני היו י״ב וא״א שלא תחזור אחת מן המשמרות לאותו פר הי״ב אבל ביום השני נשארו מן הפרים י״ב משמרות ולא היו בשלישי אלא י״א פרים ובמשמרות שנשארו די להם ועדיין נשארה מהם משמרה א׳‎ לאלים ולכבשים וכן בכל יום דוק ותשכח:

    גמרא לימא מתניתין דקתני שחוזרין להפיס בפר של שמיני רבי היא ולא רבנן דתניא כו׳‎ אפי׳‎ תימא רבנן הנהו תרתי גופיהו דאשתארו שלא שלשו לאפוסי בעיין אינהו לחודיהו מיהת בפר של שמיני מי יקריבנו ויזכה בו והיינו פייס בפני עצמו דקתני שהיו מפייסות עליו שתי משמרות אלו:

    מתני׳‎ ברגלים היו כל כ״ד משמרות שוות בלחם הפנים של אותה שבת ולא היה יתרון בו למשמרת שעובדת בשבת שהי׳‎ הרגל בתוכה משא״כ בשאר ימות השנה שהמשמר׳‎ שעבד׳‎ באותה שבת זוכה בלחם הפנים שלו:

    וכן שוים בכל אימורי הרגלים ופרישנא בגמרא כל האמור ברגלים דהיינו כל הקרבנות שקרבין ברגל:

    ובעצרת אומר בכל משמר ומשמר הילך חמץ של שתי הלחם הילך מצוה של לחם הפנים:

    משמר שזמנו קבוע שהיה דינו לעבוד בשבת הרגל הוא מקריב תמידין כו׳‎ מפרש בגמ':

    3 more comments on this page.

    Ritva on Sukkah 55b · Sefaria · Edition: Chiddushei HaRashba, Sheva Shitot, Warsaw, 1883. · Public Domain

    Meiri

    המשנה השלישית והכוונה לבאר בה בענין החלק השלישי והוא שאמר יום טוב הראשון של חג היו שם שלשה עשר פרים ואילים שנים ושעיר אחד נשתיירו שם ארבעה עשר כבשים לשמנה משמרות ביום הראשון ששה מקריבין שנים שנים והשאר אחד אחד בחמישי שנים מקריבין שנים שנים והשאר אחד אחד בששי אחד מקריב שנים והשאר אחד אחד בשביעי כלם שוים בשמיני חזרו לפייס הראשון כרגלין אמרו מי שהיה מקריב פרים היום לא היה מקריב למחר אלא חוזרין חלילה אמר הר"ם כל זה מבואר בידיעת שני עקרים האחד מהם כי משמרות כהונה ארבעה ועשרים וכלם עובדין במועדות והשני כי קרבנות החג ארבעה עשר כבשים ושני אילים ושעיר בכל יום משבעת הימים וביום הראשון מוסף על מה שזכרנו שלשה עשר פרים וביום השני שנים עשר פרים וביום השלישי אחד עשר פרים וכן פוחתין אחד אחד עד שיהיו קרבנות יום שביעי שבעה פרים ושני אילים ושעיר וארבעה עשר כבשים והם ארבעה ועשרים בהמות כמנין המשמרות הקריב כל משמרה בהמה אחת וזהו ענין אמרם ויד כלם שוה כי אין שם משמרה שתקריב שתי בהמות ובשאר ימות החג תקריב משמרה לכל פר ופר ומשמרה לשעיר ושתי משמרות לשני אילים ומה שנשאר ממנין המשמרות יחלקו הארבעה עשר כבשים יש מהם מי שמקריב שני פעמים שני כבשים ומהם מי שמקריב אחד אחד כמו שנזכר עד שישתוה במנין ויחזרו חלילה על הסדר הנזכר ומנין אלו הקרבנות הם לשון התורה ומה שאמר בכאן אחד ושנים ושלשה על המשמרות אע"פ שמשמרה ומשמרות לשון נקבה מאמרם לא היה אלא על ראש המשמרה כאשר יאמר בכל המשנה יהויריב וידעיה רוצה בו משמרת יהויריב ומשמרת ידעיה ואולי שהיה מונה וסומך על מלת משמר שהוא לשון זכר בשלשה פרקים בשנה היו כל המשמרות שוין באמורי הרגלים ובחילוק לחם הפנים ובעצרת אומרים לו הא לך מצה הא לך חמץ משמר שזמנו קבוע היה מקריב תמידים נדרים ונדבות וכל קרבנות הצבור הוא מקריב את הכל בזמן שיום טוב סמוך לשבת בין מלפניה ובין מלאחריה היו כל המשמרות שוות בחלוק לחם הפנים פרקים הם שלשה רגלים ובעצרת יש לנו לחם חמץ במקדש וצוה השם ית' ממושבותיכם תביאו לחם תנופה וכו' ולחם הפנים מצה וכשיחול יום עצרת היו מחלקים על הכהנים חמץ ומצה ואמרו שוים באימורי הרגלים ר"ל קרבנות שנאמרו ברגלים מה שראוי לאכול מהן אוכלין אותן בשוה והראוי לשרפה מקריבין אותו בשותפות כמו שנזכר ומשמר שזמנו קבוע הוא משמר שאותו השבוע היתה שלו לבדו אפי' לא היה בו חג ואמרו וכל קרבנות הצבור לאייתויי פר העלם דבר של צבור ועוד יתבאר ענינו במסכת הוריות ואמרו הוא מקריב את הכל לאייתויי קיץ המזבח וכבר ביארנוהו בפרק רביעי של שקלים ואמר בזמן שיום טוב סמוך לשבת בין מלפניה בין מלאחריה ענינו כי כשהיה יום טוב הראשון של חג יום ראשון חולקים כלם לחם הפנים בשוה יום שבת שהוא ערב הרגל אע"פ שלא חל הזמן להיות שוין בו וזה הדבר תקנה מפני הקדמתם וכניסתם לעבודה והזמנתם מקודם וכמו כן כשיחול יום טוב האחרון יום ששי חולקין לחם הפנים בשוה יום שבת שלאחריו שהוא יום אחרון של חג אע"פ שהחג נגמר וזה תקנה לפי שאם יתאחר מאותה משמרה שום אדם תשאר שארית מאלו המשמרות ותמלא מקומה חל יום אחר להפסיק בנתים משמר שזמנו קבוע הוא נוטל עשר חלות והמתעכב נוטל שתים ושאר כל ימות השנה הנכנס נוטל שש ר' יהודה אומר הנכנס נוטל שבע והיוצא נוטל חמש הנכנסים חולקים בצפון ויוצאין בדרום בלגה לעולם חולקת בדרום טבעתה קבועה וחלונה סתומה חל יום אחד להפסיק בנתים הוא שיהיה יום טוב הראשון של חג יום שני או יום טוב האחרון יום חמשי וכשיארע כן לא ישאר השני הנכנס אלא עבודת יום אחד בלבד ויבא החג וישתתפו כלם בעבודה אם יחול יום טוב הראשון יום שני או יכנס משמר שני יום שבת אם יחול יום טוב האחרון יום חמשי לפי שכל יום שבת הוא היום שמתחלפין המשמרות תצא אחת ותכנס שנית ומחלקין לחם הפנים וכשיזדמן לאחת המשמרות זה המשמר שלא ישאר לו לעבוד אלא יום אחד יתעצל בדבר ויתעכב מלבא ותרגום ויתמהמה ואיתעכב ולפיכך תקנו לו שיקח מלחם הפנים שתי ככרות בלבד ור' יהודה רואה שראוי להעדיף משמר הנכנס מפני נעילת אלו השערים של מוצאי שבת ומפני מה חולקים לחם הפנים הנכנסים בצפון העזרה כדי שידע כי העבודה בזאת השבוע להם כי השחיטה בצפון כמו שיתבאר במקומו והיו במקדש ארבע ועשרים טבעות טבעת לכל משמר היו תולין בהם הבהמות ומפשיטין אותם והיו כולם קבועות בכתלים וכשהיתה נכנסת משמרה היתה תולה אותה טבעת לרמוז שהעבודה וכמו כן היו שם ארבעה ועשרים חלונות ושם בגדי כהונה חלון לכל משמרה ומשמרה והיו כלן סגורות וכשנכנסת משמרה לעבודה היתה פותחת חלון שלה מלבד משמרת בלגה שגזרו עליה חכמים שתהיה לעולם זאת המשמרה חולקת בדרום וטבעתה קבועה וחלונה סתומה כמו המשמרה היוצאת ולא הניחו לה סימן שיורה עליה שהעבודה שלה ועשו לה זה מפני כי כשתקפה ידי היונים על ירושלים כמו שנתפרסם נשאת נערה מהם לאחד משרי היונים וחזרה לדתם והעזה פניה ונכנסה למקדש והכתה בסנדלה על המזבח והיתה מדברת בלשון יוני יאריב יא ריב עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל ולא תושיעם בעת צרתם ולפיכך עשו חכמי אותו הדור בכל המשפחה שיצא ממנה זו התרבות רעה מה שכתבתי וקבעו זה לדורותם משום והנשארים ישמעו וייראו ואין הלכה כר' יהודה:

    אמר המאירי יום טוב הראשון של חג וכו' כבר ידעת שכל המשמרות שוות ברגלי' ואין משמר של אותה שבת מעכב עליהם בחובות הבאות מחמת הרגל אבל תמידי' ונדרי' ושאר קרבנות צבור כגון קיץ המזבח של אנשי משמר הם כמו שיתבאר למטה וכן ידעת ששבעים פרים היו קרבים בשבעת ימי החג וביום ראשון היו שם שלשה עשר פרים ושני אילים ושעיר אחד וי"ד כבשים הכל עולות חוץ מן השעיר שהוא חטאת ובשאר הימים היו הפרים מתמעטים והולכים אחד אחד עד שבאים ליום שביעי שבעה פרים אבל האילים והכבשים והשעיר לא היה ענינם משתנה בכל שבעת הימים כלל וכן ידעת שעשרים וארבעה משמרות היו ממונים לעבודת בית המקדש כמו שביארנו במסכת תענית וכבר ביארנו בפרק לולב וערבה שבראשון של חג היו מפייסין לראשי המשמרות מי מקריב פר ושוב אין פייס לפרים אלא אותה שזכתה בפייס ביום ראשון מקרבת פר ואחריה הרצופה לה לחשבון המשמרות על הסדר הכתוב בדברי הימים יהויריב ראשון ואחריו ידעיה וכן כולם על הסדר ונמצא שביום ראשון מתחילין מאותה שזכתה בפייס ומקריבים י"ג משמרות הרצופות י"ג הפרים ושני משמרות הרצופות להן מקריבות השני אילים ומשמרת י"ו הרצופה להם מקרבת השעיר והרי שנשתיירו שמנה משמרות לי"ד כבשים ששה הרצופות להם מקריבין שנים שנים והשאר אחד אחד וי"מ שביום ראשון היו מפייסים מי יקריב פרים ומי יקריב אילים ומי יקריב כבשים אלא שפייס של פרים לא היה צריך אלא ליום ראשון שזוכות בהם י"ג משמרות הרצופות ועוד היו מפייסים בראשון על המשמרות הנשארות מי מקדים לחבירו ביום שני בפרים ומשם ואילך לא היו מפייסים בפרים אלא שנוהגים על סדר המשמרות אבל לאילים ולשעיר ולכבשים מפייסים בכל יום מי יקריב אילים ומי יקריב שעיר ומי יקריב כבשים בשני נתמעט אחד מן הפרים והרי ט"ו משמרות לפרים ואילים ושעיר ונשארו תשע משמרות לי"ד כבשים חמשה מקריבים שנים שנים וארבעה אחד אחד בשלישי נשארו עשר משמרות לי"ד כבשים ארבעה מקריבים שנים שנים וששה אחד אחד ברביעי י"א משמרות לי"ד כבשים שלשה מקריבים שנים ושמנה אחד אחד בחמשי י"ב לי"ד כבשים שנים מקריבים שנים שנים והעשרה אחד אחד בשישי י"ג משמרות לי"ד כבשים אחת מקריב שנים והי"ב אחד אחד בשביעי י"ד לי"ד כבשים כל אחד מקריב אחד ונמצאו כל המשמרות שוות ביום זה כולם לקרבן אחד שהרי שבעה משמרות לשבעה פרים ושנים לשני אילים ואחת לשעיר וי"ד לי"ד כבשים בשמיני חוזרין לפייס ואין פייס של פר שלו נגרר אחר פייס של יום ראשון להפקיע ממנו אותם שכבר שלשו בפרים אלא חוזרין לפייס כשאר הרגלים שאין קרבנותיהם מרובין ואפשר שתזכה בו אחת מאותם שכבר שלשו כמו שביארנו בפרק לולב וערבה מי שהיה מקריב פרים היום לא היה מקריב למחר פי' שהמשמרות שהקריבו אתמול כבשים אין מניחים אותם אלא חוזרים חלילה ונמצאו כלן שונות ומשלשות בפרים חוץ משתים ששנו ולא שלשו שהרי כשהקריבו שלשה עשר משמרות בראשון י"ג פרים מתחיל למחר בפר משמרת י"ד הרצופה לאחרון שהקריב אתמול ומשלימות י"א משמרות אחד עשר פרים ונשאר פר אחד שהראשונה חוזרת בו חלילה ונמצא בשני שאותה שזכתה תחלה בפר שנה בפר ובשלישי התחיל בפר תהלה והקריבו י"א משמרות י"א פרים והרי ששנו י"ב משמרות בפרים ברביעי היו עשרה פרים והקריבום עשרה משמרות שאחריהם ונמצאו כ"ב משמרות שונות בפר בחמישי היו שם תשעה פרים ושנו בהם שתי משמרות האחרונות ושלשו בהם שבעה משמרות בששי היו שם שמנה פרים והקריבו שמנה משמרות שאחריהם ונמצאו ששלשו ט"ו משמרות ובשביעי שבעה פרים והקריבום שבעה משמרות שאחריהם ונמצאו כל המשמרות שונות וכ"ב מהם משלשות:

    בשלשה פרקים בשנה ר"ל שלשה רגלים היו כל המשמרות שוות באימורי הרגלים פירשו בגמ' לאו אימורים דוקא שהרי לגבוה הם אלא במה שאמור ברגלים ר"ל בחלוק קרבנות הרגל הראויים להתחלק כגון חזה ושוק של שלמי חגיגה של כל יחיד ויחיד הבאות מחמת הרגל ובעורות העולות והמוספין ובשר שעיר החטאת וכן בחלוק לחם הפנים שבתוך הרגל שהרי בשבת מסלקין אותו ובעצרת שיש בו שתי הלחם והם של חמץ ולחם הפנים בא מצה כשאר המנחות כשבאים לחלוק את החמץ אומרין לכל אחד כשנותנין לו חלקו הילך חמץ וכשבאים לחלוק את המצה אומרין לכל אחד מהם ג"כ הילך מצה שהרי אין רשאין לחלוק חמץ כנגד מצה כמו שיתבאר במקומו וצריך להודיעם כדי שלא יהא לבם נוקפם שיגיעם חמץ כנגד מצה ומצה כנגד חמץ ובא אח"כ להשמיענו שאע"פ שאמרו בחלוק לחם הפנים שהמשמרות שוות בו אע"פ שאינו מחמת הרגל דוקא בלחם הפנים שאין בו שום עבודה שכבר נעשית עבודתו משבת שעברה הא בשאר קרבנות שיש בהם עבודה ואינן מחמת הרגל אינו כן שאין משמרות שוות אלא בחובות הבאות מחמת הרגל ואמר שמשמר שזמנו קבוע ר"ל משמר של אותה שבת היה מקריב התמידים ונדרים ונדבות שנדרו ונדבו כל השנה ובאים להקריבם עכשיו ושאר קרבנות צבור כגון קיץ המזבח ופר העלם שלא אמרו להיות המשמרות שוות אלא בחובות שמחמת הרגל חוץ מלחם הפנים שהביאוה בגמ' מדכתיב חלק כחלק יאכלו אחר שאין בו עבודה כמו שביארנו:

    יו"ט הסמוך לשבת בין מלפניה בין מלאחריה כל המשמרות שוות בלחם הפנים ופי' בגמ' לא סוף דבר לפניה יו"ט ראשון ר"ל שיהא יו"ט ראשון לפני השבת ואחריה יו"ט אחרון שיהא יו"ט אחרון לאחר שבת שזה אין צריך לומר שהרי שבת שבתוך החג הוא לפניה יו"ט אחרון שהוא קודם לשבת ונמצא השבת אחר הרגל ולאחריה יו"ט ראשון שהוא לאחר השבת שנמצא השבת קודם ואעפ"כ חולקים בשוה בלחם הפנים שאם ביו"ט ראשון ולאחריה הואיל והמשמרות צריכות להקדים ולבא קודם השבת וכן באחרון ולפניה הואיל וצריכות להתעכב שם ביום השבת ונמצאו אלו צריכות להקדים ואלו צריכות לאחר תקנו בו שיהו כלם שוות בלחם הפנים:

    חל יום אחד להפסיק בינתיים כגון שחל יו"ט בשני בשבת שהיו יכולים לבוא באחד בשבת ואעפ"כ הם נזדרזו וקדמו ובאו ערב שבת או שחל יו"ט אחרון בחמשי שהיו יכולים לשוב בערב שבת ונתעכבו בשבת משמר של אותו שבוע נוטל עשר חלות ואותם שקדמו או נתעכבו נוטלות שתים הנשארות שהרי שתים עשרה היו ומתוך שהשבת קרובה נתנו להם בו חלק מועט ואותן עשר שנוטלתן משמר הקבוע אף הוא נחלק בין משמר הנכנס ובין משמר היוצא כדין כל שבת ושבת וכמו שאמר אח"כ:

    ובשאר ימות השנה ר"ל שבתות של כל השנה ואף אותן שלפני הרגל כל שהם רחוקים מן הרגל שני ימים הנכנס נוטל שש והיוצא נוטל שש שהמשמרות מתחלפות בשבת משמר היוצא עובד שחרית והנכנס ערבית ר' יהודה אומר הנכנס נוטל שבע והיוצא חמש ופי' בגמ' משום שכר הגפת דלתות שהנכנס מגיף בערב דלתות העזרה שפתחם משמר היוצא שחרית כך פירשו גדולי הרבנים ואין נראה כן שלדבריהם אף היוצא ראוי ליטול מצד פתיחתו אלא שנראה ששתיהן פותחות הדלתות שאף משמר הנכנס זריז להקדים ולבוא ועומד שם עם המשמר היוצא שעובד בתמיד של שחר ובמוספים ויוצא לו והנכנס עובד בתמיד של בין הערבים ומגיף לבדו ומתוך כך נוטל שבע ואין פסידא בחלוקה זו שהרי מ"מ כשתצרף שתי שבתות זו עם זו כל משמר זוכה בי"ב ומ"מ הלכה כחכמים:

    הנכנסים חולקים בצפון כדי שיראה לכל שהם נכנסים שהרי רוב קרבנות שחיטתן טעונה צפון ולפיכך כשנטלו חצי החלות ובאים לחלוק עם אנשי בית אב של אותה שבת עומדין בצפון העזרה וחולקין והיוצאים חולקים בדרום כדי שירגישו בעצמם שיוצאים הם ולא יבואו להושיט יד בעבודת תמיד של בין הערבים:

    בלגה ר"ל משמר אחד שקרוי בילגה אף בשבת שנכנסת בו היו חולקין בדרום ופי' בגמ' הטעם מפני שאחת מבנותיהם של כהני אותו משמר נשתמדה ונשאת לסרדיוט של יונים וספרה לבעלה בגנות הקרבנות וכשנכנסו יונים להיכל נכנסה עמהם ועלתה על המזבח וביעטה בסנדלה על גביו ואמרה לוקוס לוקוס עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל ואי אתה עומד להם בשעת דחקם וכשגברה יד חשמונאי וטהרו את המקדש והחזירו העבודה למקומה קנסו כל בני משמרתה על שיצאה מביניהם תרבות רעה שלא יעמדו בצפון העזרה כדי שיראו כיוצאים אף בכניסתם ויש אומרים מפני שאותה משמרה היתה שוהה לבא ר"ל שלא היו באים בזריזות כשמגיע שבת שלהם ומראים לכל שאין העבודה חביבה להם ופעם אחת שהתה לבא הרבה ונכנס ישבב אחיו והוא המשמר הקודם לו שהיה ראוי לצאת ושמש במקומו בתמיד של בין הערבים ומתוך כך קנסוהו שלא לעמוד בצפון וכן קנסוה להיות טבעתה קבועה וחלונה סתומה והענין הוא שבצפון המזבח היו כ"ד טבעות לכ"ד משמרות וראש כל טבעת נפרד מן הכותל מצד אחד כדי שיהיו נותנים צואר הבהמה בתוכו ויקבעוהו אחר כן לצד הרצפה כדי שלא תזוז הבהמה אנה ואנה ותהא נוחה לישחט וקבעו טבעתה של זו שלא להכניס בו ראש הבהמה עד שתשתמש בטבעות חברותיה כדי שיהא רישומה ניכר שהועברה שלא לעבוד בפרהסיא אלא שיהו העם סבורים שיהו בני משמרה אחרת וי"מ שלא ישתמשו בשום טבעת אלא שישחטו בעמל גדול עד שיהו קצתם אוחזים בראש הבהמה ואחד שוחט ויצא להם מענין זה שהיה נראה לכל שנזופים היו וכן חלונה סתומה והוא שהיו שם חלונות פתוחים בכותלי העזרה להרבות האורה לזמן שהם עסוקים בקרבנות וסתמו חלונה כדי להראות שנזופים היו ואין עבודה מתקדשת מהם בפרהסיא וי"מ שחלונות היו שם שהיו גונזין שם את סכיניהם וסתמו את חלונה שיראה לכל שהיא מועברת שלא לעבוד אלא דרך אקראי ולא דרך קבע:

    1 more comments on this page.

    Meiri on Sukkah 55b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    במשנה אמרו מי שהקריב פרים היום לא יקריב למחר כו' היינו היכא שהיה שם אחד מן המשמרות שלא הקריב היום דהא יהויריב הקריב פר ביום ראשון והקריב גם למחר ביום שני וק"ל:

    Chidushei Halachot on Sukkah 55b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Ben Yehoyada

    עֲשֵׂה לִי סְעוּדָה קְטַנָּה, כְּדֵי שֶׁאֵהָנֶה מִמְּךָ פירוש אם תהיה הסעודה גדולה יאמרו בעבור הנאת הסעודה כי רבה היא באתי אצלך אבל אם תהיה סעודה קטנה שאין בה שיעור הנאה לא יאמרו בשבילה באתי אלא בשבילך באתי, וכן הענין בנמשל. ומה שאמר 'שִׁבְעִים פָּרִים כְּנֶגֶד שִׁבְעִים אֻמּוֹת' בזה נראה לי בס"ד רמז הכתוב מה שאמר על מלך המשיח (תהלים עב, ט) 'לְפָנָיו יִכְרְעוּ צִיִּים וְאֹיְבָיו עָפָר יְלַחֵכוּ' שאין להם אלא רק שבעים פר וזהו עָפָר 'ע' פר' ומספר שבעים מעט שהוא שיעור לכיחה. ובזה יובן בס"ד (ישעיה מט, כג) 'וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ' פירוש ע' פר של רַגְלַיִךְ הם המועדים יְלַחֵכוּ. ומה שאמר 'פַּר יְחִידִי כְּנֶגֶד אֻמָּה יְחִידָה, נראה לי בס"ד בזה רמז הכתוב באיוב (איוב יט, כה) 'וַאֲנִי יָדַעְתִּי גֹּאֲלִי חָי וְאַחֲרוֹן עַל עָפָר יָקוּם' אמרתי לשון שבח כמו (דברים כו, יז) 'אֶת הֳ' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם' רוצה לומר נשתבחתי בגואלי חי הוא הקב"ה ולכן ואחרון זה יום שמיני עצרת שמקריבים בו פר אחרון לשבעים פרים הנה זה על ע' פר יקום שיתקומם ויתעלה במעלה על כל ע' פר הקודמים אליו כי בו ניכר אהבתו יתברך בישראל כנזכר במשל שאמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה וכו'.

    Ben Yehoyada on Sukkah 55b · Sefaria · Edition: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · CC0

    What this page contains

    A full text unit for Sukkah, daf 55, Amud Bet, about 313 words in 16 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 16 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 129 words

      Opens “מתני׳ יום טוב הראשון של חג היו…”

    2. Segment 216 words

      Opens “בשני, חמשה מקריבין שנים שנים. והשאר, אחד…”

    3. Segment 323 words

      Opens “ברביעי, שלשה מקריבין שנים שנים. והשאר, אחד…”

    4. Segment 418 words

      Opens “בשביעי, כולן שוין. בשמיני, חזרו לפייס כברגלים.…”

    5. Segment 526 words

      Opens “גמ׳ נימא מתני' רבי היא ולא רבנן:…”

      Named: רבי היא, רבי וחכמים.

    6. Segment 69 words

      Opens “אפילו תימא רבנן: אטו שתי משמרות לא…”

    7. Segment 726 words

      Opens “כמאן אזלא הא דתניא כל המשמרות שונות…”

      Named: רבי ולא.

    8. Segment 814 words

      Opens “ומאי קמ"ל הא קמ"ל מי שהקריב פרים…”

    9. Segment 916 words

      Opens “א"ר אליעזר הני שבעים פרים כנגד מי…”

    10. Segment 1021 words

      Opens “משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו עשו…”

    11. Segment 1121 words

      Opens “א"ר יוחנן אוי להם לעובדי כוכבים שאבדו…”

    12. Segment 1213 words

      Opens “מתני׳ בשלשה פרקים בשנה היו כל משמרות…”

    13. Segment 1321 words

      Opens “בעצרת אומר לו הילך מצה הילך חמץ…”

    14. Segment 1412 words

      Opens “גמ׳ אימורי הרגלים של גבוה נינהו אמר…”

      Named: רב חסדא.

    15. Segment 1535 words

      Opens “ת"ר מנין שכל המשמרות שוות באימורי הרגלים…”

    16. Segment 1613 words

      Opens “ובחילוק לחם הפנים כו': תנו רבנן מנין…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Sukkah 55b · Segment 11 — “א"ר יוחנן אוי להם לעובדי כוכבים שאבדו ואין יודעין…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Sukkah 55b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026