Talmud Builders

    Sukkah 10b

    Chapter 1 - Sukkah

    גם: סוכה דף י׳ ע״ב, פרק א׳ סוכה

    English translation - Sukkah 10b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1until the conclusion of the last day of the Festival. And if before he hung the decorations he stipulated with regard to them that he will be permitted to use them even during the Festival, everything is according to his stipulation, and he is permitted to use them. Apparently, sheets may indeed be spread in the sukka for decorative purposes. The Gemara rejects this: There is no proof from the Tosefta , as perhaps the reference is to sheets spread on the side of the sukka . However, if they are spread beneath the roofing, it renders the sukka unfit.

    2§ Apropos decorations, it was stated: Sukka decorations do not diminish the height of the sukka . Decorations hanging from the roofing are not considered part of the structure and therefore do not diminish the height of the sukka . If the roofing is more than twenty cubits above the ground, the decorations hanging within twenty cubits of the ground do not render the sukka fit. Rav Ashi said: However, if the decorations are spread on the side of the roof, they are considered part of the structure and diminish the area. If the decorations render the interior of the sukka less than seven by seven handbreadths, the sukka is unfit.

    3The Gemara relates with regard to Minyamin, the servant of Rav Ashi, that his shirt became wet [ itamisha ], and he spread it over the sukka to dry it. Rav Ashi said to him: Take it down so that people will not say that they are roofing the sukka with an item susceptible to ritual impurity. The servant said to him: But don’t they see that it is wet and understand that I placed it there to dry? Rav Ashi replied: Take it down once it is dry is what I am saying to you, as then people are apt to think that it is part of the roofing.

    4It was stated with regard to sukka decorations, e.g., sheets spread beneath the roofing to decorate the sukka , that are removed from the roofing four handbreadths, the amora’im disagreed whether they interpose between the roofing and the sukka . Rav Naḥman said: The sukka remains fit. Rav Ḥisda and Rabba bar Rav Huna said: It is unfit.

    5The Gemara relates that Rav Ḥisda and Rabba bar Rav Huna happened to come to the house of the Exilarch. Rav Naḥman, who was the official in charge of the Exilarch’s household, lodged them in a sukka whose decorations were removed from the roofing four handbreadths. They were silent and did not say anything to him, even though in their opinion the sukka was unfit. Rav Naḥman said to them: Did the Sages retract their halakhic ruling? Does your silence indicate that you concede to my ruling? They said to him: We are on the path to perform a mitzva and, therefore, we are exempt from the mitzva of sukka . Therefore, it is permitted for us to sleep in this sukka . In terms of the halakha , our ruling is unchanged.

    6Rav Yehuda said that Shmuel said: It is permitted to sleep in a bed with netting inside the sukka , even though the bed has a roof, provided that the netting is not more than ten handbreadths higher than the bed. In that case, the netting is not considered a tent in and of itself.

    7Come and hear: One who sleeps in a bed with netting inside the sukka did not fulfill his obligation, contrary to the statement that Rav Yehuda cited in the name of Shmuel. The Gemara answers: With what are we dealing here? It is a case where the netting is more than ten handbreadths higher than the bed and is considered a tent in and of itself.

    8The Gemara raises an objection from a mishna: One who sleeps beneath the bed in the sukka did not fulfill his obligation. As the height of a typical bed is less than ten handbreadths, apparently, even if the covering beneath which one is sleeping in less than ten handbreadths high, it is a tent in and of itself and he does not fulfill his obligation. The Gemara answers: Didn’t Shmuel interpret the mishna as referring to the case of a bed ten handbreadths high? Therefore, one who sleeps beneath the bed did not fulfill his obligation.

    9Come and hear that which is taught in the mishna: Or if one spread a sheet as a canopy over the frame of a four-post bed, the area in the sukka beneath the sheet is unfit. Apparently, a bed with certain types of netting is unfit. The Gemara answers: There, too, it is a case where the posts are ten handbreadths high.

    10The Gemara asks: But that is not the way it is taught, as it is taught in the baraita : Naklitin are two posts and kinofot are four posts. If one spread a sheet over four posts, the area in the sukka beneath the sheet is unfit; if one did so over two posts the entire sukka is fit, provided the two posts are not ten handbreadths higher than the bed. This proves by inference that a sheet spread over four posts renders the area in the sukka beneath the sheet unfit even if it is not ten handbreadths high.

    11The Gemara answers: Four posts are different because they are fixed in the bed and constitute a significant space even without the requisite height. The Gemara asks: But a sukka atop another sukka is fixed, and yet Shmuel said: As the criterion for its fitness, so too is the criterion for its unfitness. The upper sukka renders the lower sukka unfit only if it is ten handbreadths high. The Sages say in distinguishing between the cases: There, in the case of a sukka atop another sukka , where the measurement is in order to disqualify the lower sukka , ten handbreadths are required to render the upper sukka a separate entity. However, here, in the case of the four-post bed, in order to consider the covering a tent, less than ten handbreadths is also considered to be a tent, as it is fixed.

    12§ Rav Taḥalifa bar Avimi said that Shmuel said: One who sleeps naked in a bed with netting and is required to recite Shema moves his head out from beneath the netting and recites Shema . Although he is naked, the netting is considered like a garment; therefore, it is permitted to recite Shema .

    13The Gemara raises an objection from a baraita : One who sleeps naked in a bed with netting may not move his head out from beneath the netting and recite Shema . The Gemara answers: With what are we dealing here? It is a case where the netting is ten handbreadths high. In that case, it is considered a tent and not a garment.

    14The Gemara notes: So too, it is reasonable to understand the baraita in that manner from the fact that it is taught in the latter clause of that baraita : To what is this comparable? It is comparable to one standing naked in his house, that he may not move his head out the window and recite Shema . That is certainly ineffective. The fact that the baraita likens the bed with netting to a house indicates that it is netting at least ten handbreadths high. The Gemara concludes: Indeed, learn from it that this is the correct understanding.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    הכל לפי תנאו - וכגון דאמר איני בודל מהם כל בין השמשות של יום טוב הראשון דלא חל קדושה עלייהו והכי מוקים לה במסכת ביצה בהמביא (דף ל:) ותנאה אחרינא לא מהני בהו קתני מיהת סדינין והיינו סייעתא:

    דילמא מן הצד - לדפנות קאמר אבל למעלה אימא לך אפילו לנאותה נמי מסכך במקבל טומאה קרי לה:

    אין ממעטין - קרמין הפרוסין למעלה לנוי אין ממעטין בגובהה מעשרים להכשירה דלאו מין סככה נינהו דאי סכך הוו הוה מיפסלה משום מקבל טומאה ולא לפוסלה משום פחותה מי':

    ומן הצד ממעטין - לה משיעור ז' טפחים דהא אינה מחזקת ראשו ורובו ושולחנו:

    איטמישא - נישורה במים:

    והא קחזו לה דרטיבא - שהיא לחה ומוכחא מילתא דלנגבה שטחוה ולא לסכך:

    לכי יבשה קאמינא לך - דתשקלה:

    נויי סוכה - סדינין הפרוסין תחת סכך לנוי:

    פסולה - משום אהל מפסיק ואשתכח דלא גני בסוכה ולרב נחמן כיון דלנוי סוכה יהבינהו בטלה לגבה:

    רב נחמן - אב בית דין היה ונגיד ומצוה בבית ראש גולה ועושין על פיו:

    שלוחי מצוה אנן - להקביל פני ראש גולה דחייב אדם להקביל פני רבו ברגל ופטרינן כדתנן לקמן (סוכה דף כה.) שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה:

    כילה - הפרוסה סביבות המטה ואע"פ שיש לה גג שאין גגה משופע כשל נקליטין אלא שוה כשל קינופות:

    והוא שאינה גבוהה עשרה - מן המטה דבציר מגובה עשרה לאו אוהלא הוא:

    הא לא קתני הכי - בברייתא דמפרש להו בגוה דהכי תנא נקליטין שנים כדפירשתי לעיל יוצאין באמצע המטה למראשותיה ולמרגלותיה:

    דקביעי - אבל כילה לא קביעה בחזקה כקינופות הלכך כי לא גבוהה עשרה לא חשיב:

    כהכשרה כך פסולה - כל כמה דלא מקרייא עליונה סוכה לא מיפסלא תחתונה:

    התם דלמפסל סוכה - קאתייה משום סוכה תחת סוכה:

    הכא דלשוייה אוהלא - שלא ישן תחתיו אבל שאר הסוכה כשרה:

    בציר מעשרה נמי הוי אוהלא - היכא דקביעה:

    וקורא קריאת שמע - דכיון דלאו אהל הוא לא אמרינן למקום שרובו שם ראשו נזרק וליתסר משום לא יראה בך ערות דבר אלא הרי הוא כמוציא ראשו חוץ לחלוקו:

    סוכה י עמוד ב

    1עד מוצאי יום טוב האחרון של חג. ואם התנה עליהם הכל לפי תנאו. דלמא מן הצד.

    2אתמר: נויי סוכה אין ממעטין בסוכה. אמר רב אשי: ומן הצד ממעטין.

    3מנימין עבדיה דרב אשי איטמישא ליה כתונתא במיא, ואשתטחא אמטללתא. אמר ליה רב אשי: דלייה, דלא לימרו קא מסככי בדבר המקבל טומאה. והא קא חזו ליה דרטיבא! לכי יבשה קאמינא לך.

    4אתמר: נויי סוכה המופלגין ממנה ארבעה, רב נחמן אמר: כשרה, רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי: פסולה.

    5רב חסדא ורבה בר רב הונא איקלעו לבי ריש גלותא. אגנינהו רב נחמן בסוכה שנוייה מופלגין ממנה ארבעה טפחים, אשתיקו ולא אמרו ליה ולא מידי. אמר להו: הדור בהו רבנן משמעתייהו? אמרו ליה: אנן שלוחי מצוה אנן, ופטורין מן הסוכה.

    6אמר רב יהודה אמר שמואל: מותר לישן בכילה בסוכה, אע"פ שיש לה גג, והוא שאינה גבוהה עשרה.

    7תא שמע: הישן בכילה בסוכה לא יצא ידי חובתו! הכא במאי עסקינן, כשגבוהה עשרה.

    8מיתיבי: הישן תחת המטה בסוכה לא יצא ידי חובתו! הא תרגמה שמואל במטה גבוהה עשרה.

    9ת"ש או שפירס על גבי קינופות פסולה! התם נמי דגביהי עשרה.

    10והא לא קתני הכי. דתניא: נקליטין שנים, וקינופות ארבעה. פירס על גבי קינופות פסולה, על גבי נקליטין כשרה, ובלבד שלא יהיו נקליטין גבוהין מן המטה עשרה. מכלל דקינופות אף על פי שאין גבוהין עשרה!

    11שאני קינופות, דקביעי. והרי סוכה על גבי סוכה דקביעא, ואמר שמואל: כהכשרה כך פסולה! אמרי: התם, דלמפסל סוכה בעשרה. הכא, דלשויי אוהלא בציר מעשרה נמי הוי אוהלא.

    12אמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל: הישן בכילה ערום מוציא ראשו חוץ לכילה וקורא קריאת שמע.

    13מיתיבי: הישן בכילה ערום לא יוציא ראשו חוץ לכילה ויקרא קריאת שמע! הכא במאי עסקינן כשגבוהה עשרה.

    14ה"נ מסתברא, מדקתני סיפא: הא למה זה דומה? לעומד בבית ערום, שלא יוציא ראשו חוץ לחלון ויקרא קריאת שמע. שמע מינה.

    Tosafot

    עד מוצאי י"ט האחרון של חג - לקמן בפ' לולב וערבה (סוכה דף מו: ושם) מפרש מאי שנא מאתרוג דשרי ביום טוב האחרון ומסיק משום דסוכה אי אתרמי ליה סעודתא בין השמשות בעי למיכל בסוכה ומיגו דאיתקצאי לבין השמשות איתקצאי לכולי יומא אבל אתרוג לא חזי בין השמשות דמעיקרא קדים נפיק ביה ואף על גב דממ"נ מוקצה הוא בין השמשות דשמא יום הוא והוי שביעי של חג לא שייך כי האי גוונא לאוסרו בשמיני במיגו דאיתקצאי לבין השמשות מאחר דלא נאסרה אלא מחמת יום שעבר וכן משמע בפ"ד (שם) גבי הפריש ז' אתרוגים לז' ימים דאמרינן התם דכל אחת ואחת יוצא בה ואוכלה למחר ולא אסרינן למחר אף על גב דאיתקצאי בין השמשות משום ספיקא דיום שעבר ומהאי טעמא גבי שבת ויום טוב בפ"ק דביצה (דף ד.) דאמר רב נולדה בזה אסורה בזה מפרש טעמא משום הכנה ולא בעי למימר מיגו דאיתקצאי אע"ג דרב כרבי יהודה סבירא ליה דאית ליה מוקצה וכן שני ימים טובים של גליות דנולדה בזה מותרת בזה ובפרק בכל מערבין (עירובין דף לו.) גבי לגין של טבול יום שמלאוהו מן החבית של מעשר טבל ואמר הרי זה תרומת מעשר לכשתחשך דבריו קיימין ואם אמר ערבו לי בזה לא אמר כלום משום דסוף היום של ע"ש קונה עירובו או משום דבעינן סעודה הראויה מבעוד יום הא אם תחילת יום של שבת קונה עירוב ולא בעי סעודה הראויה מבעוד יום הוי עירוב ולא אמרינן לאו ראויה היא בשבת מיגו דאיתקצאי בין השמשות משום יום שעבר וכל הני לא דמו לסוכה דאסרינן משום דאי איתרמי ליה סעודתא בין השמשות אף על גב דלא מיחייב למיכל בה אלא משום ספיקת יום שעבר שאני סוכה דמכל מקום חייב למיכל בה מחמת מה שיהיה ומאן דאסר התם אתרוג אפילו בשמיני ופירש שם בקונטרס מיגו דאסור בין השמשות בשמיני משום דספק יום דשביעי הוא איתקצאי לכולי יומא אלמא אהני מיגו דאיתקצאי משום יום שעבר לאסור בשמיני לא יתכן דאפילו רב אסי דאסר ביצה פ"ק דביצה (דף ד:) בשני ימים טובים של גליות לא אסר אלא משום דמספקא ליה אם קדושה אחת הן או לא אלא היינו טעמא משום דגזר אתרוג אטו סוכה ומיהו אין ראיה מרב אסי למאי דגריס לקמן פ' לולב וערבה (סוכה דף מו:) הפריש שבעה אתרוגים לשבעה ימים רב אסי אמר כל אחת ואחת יוצא בה ואוכלה למחר דקסבר לכולי יומא איתקצאי ותו לא ושרי ליה למחר ולא אסר ליה במיגו דאיתקצאי לפיכך דוחק התלמוד לפרש טעמא גבי ביצה משום דמספקא ליה והפריש שבעה אתרוגים לשבעה ימים דקאמר רב בפ' לולב וערבה כל אחת ואחת יוצא בה ואוכלה לאלתר אע"ג דרב כר' יהודה סבירא ליה לא אסר למיכלה ביומא במיגו דאיתקצאי דלמצותה לחודה איתקצאי ותו לא והיכא דמיקלע שבת במוצאי יום טוב של חג נוהגין איסור להסתפק מנויי סוכה עד מוצאי שבת ולכאורה שרי דמאיזה טעם נאסור [אי] משום דקדושה אחת היא שבת ויום טוב האמר רב פ"ק דביצה (דף ד.) הלכה כארבעה זקנים ואליבא דר' אליעזר דאמר שתי קדושות הן ואי משום הכנה מה הכנה יש כאן:

    נויי סוכה - קרמים הפרוסים למעלה לנוי אין ממעטין בסוכה גבוהה מכ' להכשירה דלאו מין סככה הוא דאי סככה הוי הוה מיפסל משום דמקבל טומאה ולאו לפוסלה משום פחותה מי' כך פירש בקונטרס ולא דמי להוצין יורדין לתוך י' דפסלינן לעיל (סוכה דף ד.) משום דירה סרוחה דשאני הכא דלנוי עשויין:

    שלוחי מצוה אנן - וכגון שהיו מתבטלים מן המצות אם היו מחזרין אחר סוכה אחרת:

    ובלבד שלא יהיו נקליטין גבוהין מן המטה עשרה - מן הדין אפילו גבוהין י' שרי דלא חשיבי אהל להפסיק כיון דאין בגגו טפח דהא בשילהי פירקין (דף יט:) מסקינן דכן הלכה סוכה העשויה כמין צריף פסולה לפי שאין לה גג דשפועי אהלים לאו כאהלים דמו ומינה דייק רב יוסף בגמרא דמותר לישן בכילת חתנים בסוכה והא דאסרינן הכא גבוהין עשרה היינו מדרבנן ודוקא בנקליטין דקביעי אבל כילת חתנים דלא קביעי אפילו גבוה י' שריא כי היכי דהחמירו בקינופות לאסור אפילו אין גבוהין י' משום דקביעי ובכילת חתנים דלא קביעי שרי אפילו ביש לה גג וכדאמרינן לאידך לישנא דנקליטין לגבי כילה קביעי אי נמי בהכי פליגי הנך תרי לישני ועל כרחך בהא פליגי הנך תרי לישני דלא אפשר לומר דפליגי ביש לה גג ואינה גבוהה י' דללישנא בתרא אסור דהא בהדיא בגמרא תרגמא שמואל למתניתין דהכא בגבוה י':

    מוציא ראשו חוץ לכילה וקורא ק"ש - לא חייש שמואל ללבו רואה את הערוה [כת"ק בברכות כד: כה:]:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    ואתינן לסיועי מהא דתניא סככה כהלכתה ועיטרה בקרמין ובסדינין המצויירין ותלה בה אגוזים ואפרסקין כו' אסור להסתפק מהן עד מוצאי יו"ט האחרון ואם התנה עליהן בשעה שעיטרה ע"מ שיסתפק מהן כל ימי המועד מותר להסתפק מהן אפילו ביום טוב קתני מיהא עיטרה בקרמין ובסדינין כרב חסדא ודחי רב אשי דלמא כי מכשר האי תנא בעיטרה מן הצד אבל תחת הסכך פסולה ודלא כרב חסדא.

    עבדיה דרב אשי איטמישא כתנתיה במיא ושטחה ע"ג סוכה כדי להתייבש - וא"ל הסר אותה שלא יאמרו הרואין אותה ע"ג סכך הסוכה דמסככין בבגד. ופשוטה היא. פירוש הסדינין שמעטרין הסוכה בהן שאינן דבוקות בדפנות אלא אמרו פסול' וקיי"ל יחיד ורבים הלכה כרבים.

    אמר רב יהודה אמר שמואל מותר לישן בכילה בסוכה אע"פ שיש לכילה זו גג טפח. ובלבד שלא תהא גבוהה (ששה) [עשרה] טפחים ואקשינן עליה ממתני' דקתני הישן (במטה) [תחת המטה] בסוכה לא יצא י"ח.

    ומשני במטה גבוהה י' טפחים - והרי קנופות דאינן גבוהות י' טפחים דתניא בהדיא נקליטין שנים וקנופות ד'.

    פירס ע"ג קנופות פסולה - ע"ג נקליטין כשרה. ובלבד שלא יהו נקליטין גבוהין מן המטה עשרה טפחים. מכלל דקנופות אע"פ שאין גבוהה עשרה טפחים פסולה.

    ודאי שאני קינופות דקביעי במטה ואפילו פחות מי' כיון דקביעי אהל הן - והרי סוכה אע"ג דקביעה ואמר כהכשרה כך פסולה. כלומר אינה עליונה חשובה אהל עד שיהא בה חלל י' טפחים ודחינן התם לגבי סוכה ע"ג סוכה דלמפסלא לסוכה קא אתי בעי' שמואל י' טפחים ואמר כהכשרה כך פסולה אבל הכא בכילה דלשוויא אהלא קא בעי בבציר מי' טפחים לא הוי אהלא. הא דאמר שמואל הישן בכילה ערום מוציא ראשו חוץ לכילה וקורא ק"ש אוקימנא בשאינה גבוהה י' טפחים (וכי הכילה) [ולכן] אמרינן חזינא לה כמאן דחביטא רמיא על גופו היא וכלבוש עשוי אבל אם היא עשרה טפחים לא יוציא ראשו חוץ לחלון ויקרא.

    Babylonian Talmud · folio map

    Sukkah 10b

    Sukkah 10b. The full printed text of this folio side - 14 numbered segments, about 290 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Sukkah 10b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026