Talmud Builders

    Sukkah 10a

    Back to index

    English translation — Sukkah 10a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1What are the circumstances? It is in a case where in the lower sukka , its shade is greater than its sunlight, rendering the sukka fit, and in the upper sukka , its sunlight is greater than its shade and it is therefore insignificant, and the roofing of both is within twenty cubits of the ground.

    2And there are times when the upper sukka is fit and the lower sukka is unfit. What are the circumstances? It is in a case where in both sukkot their shade is greater than their sunlight, and the roofing of the upper sukka is within twenty cubits of the roofing of the lower one. In this case the upper sukka is fit, while the lower sukka is a sukka beneath a sukka and is unfit.

    3The Gemara asks: This is obvious. There is nothing novel in any of these scenarios. The Gemara answers: It was necessary for the tanna to mention the case where the lower sukka is fit and the upper sukka is unfit, as it contains a novel element. Lest you say: Let us issue a decree and deem the lower sukka unfit, as perhaps the unfit roofing of the upper sukka joins together with the fit roofing of the lower sukka and renders it unfit as well; therefore, the tanna teaches us that the two roofings do not join together and the upper roofing does not render the lower sukka unfit.

    4The Gemara elucidates this halakha . How much space shall there be between the roofing of the upper sukka and the roofing of the lower sukka for the lower sukka to be considered a discrete entity and therefore disqualified as a sukka beneath a sukka ?

    5Rav Huna said: There must be a handbreadth of space, as we likewise find in tents of ritual impurity the measure of a handbreadth. With regard to the halakhot of ritual impurity imparted by a corpse, the legal status of the space of one handbreadth beneath a roof is that of a tent, as we learned in a mishna: A space measuring one handbreadth by one handbreadth with a height of one handbreadth transmits ritual impurity. If a source of ritual impurity imparted by a corpse is in that space, the impurity is transmitted to all people, vessels, and food in that space. And a space that size serves as a barrier before the spread of ritual impurity beyond that space. However, if the space measures less than the height of one handbreadth, it does not transmit impurity to the objects in that space, and it does not serve as a barrier before the spread of ritual impurity. The impurity breaches the confining walls and rises upward as if there were no covering over it.

    6Rav Ḥisda and Rabba bar Rav Huna say: For this to be considered a sukka beneath a sukka , the space between the roofing of the upper sukka and that of the lower one must measure at least four handbreadths, as we do not find a significant area that measures less than four handbreadths, e.g., with regard to the domains of Shabbat.

    7And Shmuel said: The space between the roofing of the upper sukka and that of the lower one must measure at least ten handbreadths. The Gemara asks: What is the rationale for the opinion of Shmuel? The Gemara explains: As the criterion for its fitness, so too is the criterion for its unfitness; just as its fitness is only in a sukka ten handbreadths high, so too, its unfitness as a sukka is engendered only by a sukka ten handbreadths high.

    8The Gemara questions Shmuel’s statement: We learned in the mishna that Rabbi Yehuda says: If there are no residents in the upper sukka , the lower sukka is fit.

    9The Gemara clarifies: What is the meaning of: There are no residents? If we say that it means that there are no actual residents, the question arises: Is that to say that residents cause it to be unfit? If the upper sukka is a fit sukka , is there any difference whether or not people reside there? Rather, what is the meaning of: There are no residents? Is it not referring to any sukka that is not suitable to serve as a residence? And what are the circumstances of that case? It is a case where the sukka is not ten handbreadths high, as anything less than ten handbreadths high is not considered a residence. From the fact that it is Rabbi Yehuda who distinguishes between whether or not the upper sukka is at least ten handbreadths high, conclude by inference that the first tanna of the mishna holds that the lower sukka is unfit even if the upper sukka is less than ten handbreadths high and therefore not suitable to serve as a residence. This is contrary to the opinion of Shmuel.

    10When Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said that the Sages say in the West, Eretz Yisrael, in explanation of the mishna: If the roofing of the lower sukka is not sufficiently sturdy to be able to support the cushions and blankets of the upper sukka , then the lower sukka is fit, as the upper sukka is not suitable to serve as an independent residence. According to this explanation, the mishna does not discuss the height of the upper sukka ; it discusses the quality of the roofing.

    11The Gemara notes: Is that to say by inference that the first tanna holds that even though the roofing of the lower sukka is not sufficiently sturdy to be able to support the cushions and blankets of the upper sukka , the lower sukka is unfit? In that case, the upper sukka is not a suitable residence. Why should the lower sukka be unfit?

    12The Gemara answers: The first tanna agrees that if the roofing of the lower sukka is unable to support the cushions and the blankets at all, the upper sukka is not considered a sukka and the lower sukka is fit. However, there is a practical difference between the opinions of the first tanna and Rabbi Yehuda in a case where the roofing of the lower sukka is able to support the cushions and the blankets of the upper sukka with difficulty and there is a concern that the roofing might collapse. In that case, the first tanna holds that since the roofing is capable of supporting the cushions and blankets, the upper sukka is considered a separate sukka and renders the lower sukka unfit. According to Rabbi Yehuda, since the roofing is able to support the weight of the cushions and blankets only with difficulty, the upper sukka is not fit. Therefore, the lower sukka is fit.

    13MISHNA: If one spread a sheet over the roofing as protection for those sitting in the sukka due to the sun, or if one spread a sheet beneath the roofing as protection due to the falling leaves, or if one spread a sheet as a canopy over the frame of a four-post [ kinof ] bed, the area in the sukka beneath the sheets is unfit. In the first two cases, because the sheet is susceptible to ritual impurity, it renders the otherwise fit roofing unfit. In the case of the canopy, one is not sitting under the roofing of the sukka ; rather, he is sitting inside a tent. However, one may spread the sheet over the frame of a two-post [ naklitei ] bed, which has one post in the middle of each end of the bed. When spreading the sheet over the posts it forms an inclined rather than a flat roof, and a tent with an inclined roof is not considered a significant structure.

    14GEMARA: Rav Ḥisda said: The Sages taught the ruling that the sheet renders the sukka unfit only when it is placed underneath the roofing due to the falling leaves; however, if his intent was to spread the sheet for decorative purposes to beautify the sukka , it is not in the category of roofing and the sukka is fit. The Gemara asks: This is obvious, as: Due to the falling leaves, is what we learned in the mishna. The Gemara answers: Lest you say that the same is true, i.e., the sukka is unfit, even when the sheet was spread to beautify the sukka , and the reason that the mishna teaches specifically the case where one spread the sheet due to the falling leaves is that the mishna teaches the matter, spreading a sheet in the sukka , in the manner in which it typically occurs. Rav Ḥisda teaches us that the formulation of the mishna is precise and the halakha applies specifically to the case cited. If one spread the sheet for decorative purposes, it does not render the sukka unfit.

    15The Gemara suggests: Let us say that the following Tosefta supports the opinion of Rav Ḥisda. If one roofed the sukka in accordance with its halakhic requirements, and decorated it with colorful curtains and sheets, and hung in it ornamental nuts, almonds, peaches, and pomegranates, grape branches [ parkilei ], and wreaths of stalks of grain, wines, oils, and vessels full of flour, it is prohibited to derive benefit and use them

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    The upper is built within 20 [cubits]for the roof of the bottom one is the floor of the upper one.

    Or spread over a four-post bedwhich is like saying, or even if they did not spread [the sheet] on account of the falling leaves but rather for decorating a bed.

    Unfitbecause he does not dwell in the sukkah for the tent separates between them.

    However, one may spread [a sheet] across a two-post bedwhich has only two [posts] and they project from the middle of the bed, one from the head of the bed and one from the foot. They put beam from this [post, at the foot of the bed] to that [post, at the head of the bed] and spread on it a sheet. [The sheet] hangs at an incline on either side, and therefore it does not have a roof of a hands-breadth wide or greater and it is not called a "tent."

    License: CC0

    סוכה י עמוד א

    1היכי דמי? כגון שהתחתונה צלתה מרובה מחמתה, ועליונה חמתה מרובה מצלתה, וקיימי תרוייהו בתוך עשרים.

    2ופעמים שהעליונה כשרה ותחתונה פסולה ה"ד כגון דתרוייהו צלתן מרובה מחמתן, וקיימא עליונה בתוך עשרים.

    3פשיטא! תחתונה כשרה ועליונה פסולה איצטריכא ליה. מ"ד ניגזר דילמא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר, קמ"ל׃

    4כמה יהא בין סוכה לסוכה. ותהא תחתונה פסולה?

    5אמר רב הונא: טפח, שכן מצינו באהלי טומאה טפח. (דתניא) טפח על טפח ברום טפח מביא את הטומאה, וחוצץ בפני הטומאה. אבל פחות מרום טפח לא מביא, ולא חוצץ.

    6ורב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי: ארבעה, שלא מצינו מקום [חשוב] פחות מארבעה.

    7ושמואל אמר: עשרה. מאי טעמא דשמואל כהכשרה כך פסולה. מה הכשרה בעשרה, אף פסולה בעשרה.

    8תנן, רבי יהודה אומר: אם אין דיורין בעליונה התחתונה כשרה.

    9מאי אין דיורין? אילימא דיורין ממש: אטו דיורין קא גרמי? אלא לאו, מאי אין דיורין כל שאינה ראויה לדירה, והיכי דמי? דלא גבוה עשרה. מכלל דתנא קמא סבר אע"פ שאינה ראויה לדירה פסולה.

    10כי אתא רב דימי, אמר, אמרי במערבא: אם אין התחתונה יכולה לקבל כרים וכסתות של עליונה התחתונה כשרה.

    11מכלל דתנא קמא סבר אע"פ שאינה ראויה לקבל פסולה?

    12איכא בינייהו דיכולה לקבל על ידי הדחק.

    Mishna

    13פירס עליה סדין מפני החמה, או תחתיה מפני הנשר, או שפירס ע"ג הקינוף פסולה. אבל פורס הוא על גבי נקליטי המטה.

    Gemara

    14אמר רב חסדא: לא שנו אלא מפני הנשר. אבל לנאותה כשרה. פשיטא, מפני הנשר תנן! מ"ד הוא הדין דאפילו לנאותה, והאי דקתני מפני הנשר אורחא דמילתא קתני, קמ"ל׃

    15לימא מסייע ליה: סיככה כהלכתה ועיטרה בקרמין ובסדינין המצוירין, ותלה בה אגוזין שקדים אפרסקין ורמונים, פרכילי ענבים ועטרות של שבולין, יינות שמנים וסלתות אסור להסתפק מהן׃

    Tosafot

    אמר רב הונא טפחאע"ג דלקמן פרק הישן (סוכה דף כב:) אמרינן חבוט רמי הכא לא שייך:

    שלא מצינו מקום פחות מד'היינו לענין רשות היחיד וכרמלית כדפירש בקונטרס ולענין גובה נמי אשכחן בריש חלון (עירובין דף עו.) ליחשב כפתח:

    פירס עליה סדין מפני החמהכתוב בתשובת הגאונים הא דקתני פירס עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר פסולה היכא דחמתה מרובה מצלתה בלא סדין אבל אם יש צלתה מרובה מחמתה כשרה ואין הסדין פוסלתה והיינו כמו שפירשתי לעיל דאין מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר כיון דבלא פסול צלתה מרובה וכענין זה מפר"ת מפני החמה שמייבשת את הסכך ומתוך כך היה נעשה חמתה מרובה וכן תחתיה מפני הנשר ואם היו עלין נושרין היה חמתו מרובה והסדין מונען מליפול וכיון שהסדין גורם שעל ידו צלתו מרובה מחמתו פסול אבל לפירוש הקונטרס קשה דלמה יפסל מפני שמגין על האדם מפני החמה ומן הקיסמין מאי שנא מלנאותה ועוד מצינו לקמן פרק הישן (סוכה דף כז:) בר' יוחנן ברבי אילעי כשהגיעה חמה למרגלותיו עמד ופרס עליו סדין:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    כיון ששנינו העליונה כשרה והתחתונה פסולה אמרי' וכמה יהא בין סוכה לסוכה.

    כמה יהא חלל בין סכך לסכך ותהיה התחתונה פסולה.

    אמר רב הונא טפח שכן מצינו באהלי טומאה טפח.

    רב חסדא אמר ד' טפחים שלא מצינו מקום [חשוב] פחות מד' טפחים ושמואל אמר י' טפחים כהכשרה.

    כלומר אין התחתונה פסולה עד שיהיה בעליונה הכשר סוכהודייקינן מדברי ר' יהודה דתני [אם] אין דיורין בעליונה התחתונה כשרה. ואוקימנא כשאינה ראויה לדירה מכלל דת"ק סבר אע"פ שאין העליונה ראויה לדירה כשרה קשיא לשמואל ושנינן אין [ראויה] לדירה מרווחת. אבל ראויה לדירה ע"י הדחק היא. וכן אהא דאמרינן במערבא כל שאין העליונה יכולה לקבל כרים וכסתות של העליונה כולי שנויא הכא והכא חדא התם לדירה והכא לקבל ע"י הדחק: פיסקא פירש עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר דלא יהון טרפין דסוכה נתרין על המטעמים בעידנא דאכיל.

    או שפרס סדין ע"ג הקינופות שהן ד' קינופות בד' קצות המטה פסולהאבל פורס הוא על נקליטי המטה שהן שנים באמצע המטה כדגרסינן בירושלמי רב ביבי בש"ר יוחנן שכן הוא עושה חלל באצילי ידיו. כלומר אם הוא מכוסה בסדין ומעמיד ב' זרועותיו וב' ידיו עומדות על גופו והסדין עליהן נמצאו זרועותיו בולטין ועולין מצדדין כנקליטי המטה והסדין עליהם. לפיכך ע"ג נקליטין כשרה כי כזרועותיו הן חשובין. פירש גאון קינופות עמודין עומדין במטה ועליהן מלמעלה ד' עמודים ברוחב ופורסין עליהן סדינין ונקראין בבבל טראמה. נקליטי ב' עמודין עומדין עשויין כפתח העשוי בפאת המטה שהיא מסגרתה מב' צדדין.

    אמר רב חסדא זה ששנינו פסולה דווקא מפני הנשר אבל לנאותה כשרה.

    Babylonian Talmud · folio map

    Sukkah 10a

    Sukkah 10a. The full printed text of this folio side — 15 numbered segments, about 267 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    The upper is built within 20 [cubits] for the roof of the bottom one is the floor of the upper one.

    Or spread over a four-post bed which is like saying, or even if they did not spread [the sheet] on account of the falling leaves but rather for decorating a bed.

    Unfit because he does not dwell in the sukkah for the tent separates between them.

    However, one may spread [a sheet] across a two-post bed which has only two [posts] and they project from the middle of the bed, one from the head of the bed and one from the foot. They put beam from this [post, at the foot of the bed] to that [post, at the head of the bed] and spread on it a sheet. [The sheet] hangs at an incline on either side, and therefore it does not have a roof of a hands-breadth wide or greater and it is not called a "tent."

    Rashi on Sukkah 10a · Sefaria · CC0

    Tosafot

    אמר רב הונא טפח אע"ג דלקמן פרק הישן (סוכה דף כב:) אמרינן חבוט רמי הכא לא שייך:

    שלא מצינו מקום פחות מד' היינו לענין רשות היחיד וכרמלית כדפירש בקונטרס ולענין גובה נמי אשכחן בריש חלון (עירובין דף עו.) ליחשב כפתח:

    פירס עליה סדין מפני החמה כתוב בתשובת הגאונים הא דקתני פירס עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר פסולה היכא דחמתה מרובה מצלתה בלא סדין אבל אם יש צלתה מרובה מחמתה כשרה ואין הסדין פוסלתה והיינו כמו שפירשתי לעיל דאין מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר כיון דבלא פסול צלתה מרובה וכענין זה מפר"ת מפני החמה שמייבשת את הסכך ומתוך כך היה נעשה חמתה מרובה וכן תחתיה מפני הנשר ואם היו עלין נושרין היה חמתו מרובה והסדין מונען מליפול וכיון שהסדין גורם שעל ידו צלתו מרובה מחמתו פסול אבל לפירוש הקונטרס קשה דלמה יפסל מפני שמגין על האדם מפני החמה ומן הקיסמין מאי שנא מלנאותה ועוד מצינו לקמן פרק הישן (סוכה דף כז:) בר' יוחנן ברבי אילעי כשהגיעה חמה למרגלותיו עמד ופרס עליו סדין:

    Tosafot on Sukkah 10a · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    כיון ששנינו העליונה כשרה והתחתונה פסולה אמרי' וכמה יהא בין סוכה לסוכה.

    כמה יהא חלל בין סכך לסכך ותהיה התחתונה פסולה.

    אמר רב הונא טפח שכן מצינו באהלי טומאה טפח.

    רב חסדא אמר ד' טפחים שלא מצינו מקום [חשוב] פחות מד' טפחים ושמואל אמר י' טפחים כהכשרה.

    כלומר אין התחתונה פסולה עד שיהיה בעליונה הכשר סוכה ודייקינן מדברי ר' יהודה דתני [אם] אין דיורין בעליונה התחתונה כשרה. ואוקימנא כשאינה ראויה לדירה מכלל דת"ק סבר אע"פ שאין העליונה ראויה לדירה כשרה קשיא לשמואל ושנינן אין [ראויה] לדירה מרווחת. אבל ראויה לדירה ע"י הדחק היא. וכן אהא דאמרינן במערבא כל שאין העליונה יכולה לקבל כרים וכסתות של העליונה כולי שנויא הכא והכא חדא התם לדירה והכא לקבל ע"י הדחק: פיסקא פירש עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר דלא יהון טרפין דסוכה נתרין על המטעמים בעידנא דאכיל.

    או שפרס סדין ע"ג הקינופות שהן ד' קינופות בד' קצות המטה פסולה אבל פורס הוא על נקליטי המטה שהן שנים באמצע המטה כדגרסינן בירושלמי רב ביבי בש"ר יוחנן שכן הוא עושה חלל באצילי ידיו. כלומר אם הוא מכוסה בסדין ומעמיד ב' זרועותיו וב' ידיו עומדות על גופו והסדין עליהן נמצאו זרועותיו בולטין ועולין מצדדין כנקליטי המטה והסדין עליהם. לפיכך ע"ג נקליטין כשרה כי כזרועותיו הן חשובין. פירש גאון קינופות עמודין עומדין במטה ועליהן מלמעלה ד' עמודים ברוחב ופורסין עליהן סדינין ונקראין בבבל טראמה. נקליטי ב' עמודין עומדין עשויין כפתח העשוי בפאת המטה שהיא מסגרתה מב' צדדין.

    אמר רב חסדא זה ששנינו פסולה דווקא מפני הנשר אבל לנאותה כשרה.

    Rabbeinu Chananel on Sukkah 10a · Sefaria

    Ritva

    כמה יהא בין סוכה לסוכה ותפסל התחתונה פירוש כמה יהא חלל עליונה שתהא נפסלת תחתונה מחמתה משום סוכה שתחת סוכה אמר רב הונא טפח שכן מצינו באהלי טומאה טפח כלומר דמקרי אהל הכא נמי אף ע״ג דלא מיקרייא סוכה לאכשורי נפשה מקרייה אהל למיפסלה לתחתונה משום סוכה שתחת סוכה:

    רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי ד׳‎ טפחים שלא מצינו מקום חשוב בפחות מד'. פי׳‎ ואהל טומאה אפי׳‎ אהל עראי לא חשיב אלא גזירת הכתוב הוא והכא אהל דחשוב קצת בעי׳‎ ושמואל אמר עשרה דבעי׳‎ דתהוי ראויה למיקרי סוכה ואין סוכה כשאין בחללה עשרה והיינו דקאמר כהכשרה כך פסולה בי׳‎ דפסיל לתחתונה בי׳‎ ואע״ג דכשהיא גבוה למעלה מעשרים דלא הויא כשר׳‎ פסלה לתחתונ׳‎ שאני התם שפסולה מחמת גובה דהויא דירת קבע והיא הנותנת שתהא קרויה סוכה גמורה ותהיה התחתונה סוכה שתחת סוכה אבל כשהיא פחותה מעשרה לא שמה סוכה אף ע״ג דחשיבא בעלמ׳‎ אהל כדאמרינן לקמן גבי קינופו׳‎ ואותבי׳‎ עליה דשמואל מדתנן ר״י אומר אם אין דיורין בעליונה התחתונה כשרה דקס״ד דה״ק שאם אין העליונה גבוה עשרה דלא חזיא לדירה התחתונה כשרה מכלל דת״ק סבר אע״ג דלא גבוה עשרה התחתונה פסולה והויא דשמואל כר״י דלא כת״ק ואמרי׳‎ כי אתא רב דימי אמר אמרי במערבא אם אין התחתונה יכולה לקבל כרים וכסתו׳‎ של העליונה התחתונה כשרה והא ודאי הא דרב דימי לפרוקי האי דפרכי׳‎ לשמואל היא דכיון דאותבינן לשמואל ממתניתין דלא סגיא לפרוק׳‎ צריכה או לאסוקי בקושיא או בתיובתא א״ו כדאמרן דרב דימי אתא לפרושי מתני׳‎ אליבא דשמואל דלכ״ע מתני׳‎ בעליונה גבוה י׳‎ איירינן והא דקאמר ר״י אם אין דיורין בעליונה דמשמע ודאי דלא חזיא לדירה כדאמרי׳‎ לאו למימרא דלא חזיא לדירה מחמת שאינה גבוהה עשרה אלא דלא חזיא לדירה מחמת שאינה יכולה לקבל כרים וכסתות. ופרכינן מכלל דת״ק אע״פ שאינה יכולה לקבל כרים וכסתו׳‎ אלמא לא בעי שתהא ראוי׳‎ לדירה כלל ומינה נמי דלא בעי שתהא גבוה עשרה דלמה לה חלל עשרה כיון דלא חזיא לדירת עראי ומה מהני לה חלל עשרה אלא ודאי דאפילו להאי פירושא ת״ק דלא כשמואל ומהדרינן דאיכא בין ת״ק ור״י מיכולה לקבל כרים וכסתו׳‎ ע״י הדחק דרבנן סברי דבהכי סגי לה ור״י סבר דלא חשיבה עליונה סוכה להכשרה ולא לפסול חברתה עד שתהא ראויה לקבל כרים וכסתו׳‎ שלא ע״י הדחק ור״י לטעמיה דסבר סוכה דירת קבע בעי׳‎ ורבנן לטעמייהו דסברי דירת עראי בעי׳‎ וזהו מ״ש רבינו אלפסי ז״ל כדפסק בשמעתא קמייתא דפרקין הלכה כרבא. ועוד דסוגין בענין סוכה ע״ג סוכה כותיה דרבא שייכא כלומר דכיון דחזי׳‎ לר״י ורבנן דפליגי בסוכה ע״ג סוכה ופליגי בסוכה דירת קבע או דירת ארעי משמע דמתני׳‎ קמייתא נמי בהא פליגי ואזיל כל חד מינייהו לטעמיה ואף ע״ג דבר מהא מתני׳‎ אשכחן להו דפליגי שר״י מתיר לישן תחת המטה בסוכה וחכמים אוסרין ורבי יהודה מחייב סוכה במזוזה וחכמים פוטרין וטעמא דרבנן משום דסוכה דירת עראי וטעמא דר״י משום דסוכה דירת קבע ואין משנתנו של סוכה ע״ג סוכה ראיה יותר מאלו לפרש שזהו מחלקותם בסוכה שהיא גבוהה למעלה מכ׳‎ אמה כונת רבינו ז״ל להביא כל מקומות שנחלקו בזה ר״י ורבנן להיות בזה קצת סיוע לדברי רבא שילמוד סתום מן המפורש דפלוגתייהו בהא נמי בהכי הוא. ולענין פסק הלכה נראין הדברים דהלכתא כשמואל דהא רב דימי משמיה דבני מערבא טורח לפרושי מתני׳‎ לפרוקי תיובתיה דמותבינן ליה ולא עוד אלא דאפילו לא אתא רב דימי לפריקי מלתא דשמואל אלא מימרא באנפי נפשה כדסברי מקצת רבנן ז״ל מכיון דאמר דבעי רבנן שתהא יכולה לקבל כרים וכסתו׳‎ ע״י הדחק דחזיא לדירת עראי מכלל דבעי גבוה י׳‎ דאי לא היאך תהא יכולה לקבל כרים וכסתות ותהא ראויה לדירה כלל אלא ודאי כדאמרן ויש בזה שגג׳‎ גדול׳‎ בדברי הרב בעל המאור דארכבה אתרי ריכשי דפסק כרבה בר בר חנא ורב חסדא דאמרי ארבעה ופסק כרב דימי שתהא יכולה לקבל כרים וכסתות ותהא ראויה לדירה. וזה א״א בשום צד שתהא גבוה ד׳‎ טפחים ותקבל כרים וכסתות ומה שהביא ראיה לדבריו מדקי״ל לקמן בענין נויי סוכה המופלגין ממנה ד׳‎ אמות שהיא פסולה כרב חסדא ורבה בר רב הונא ותרווייהו חד טעמא נינהו הא ליתא דמה ענין זו אצל זו דאלו התם מכיון דמופלגין מן הסכך ד׳‎ חשיבי באנפי נפשייהו ולא בטילי מכיון דמופלגי לגבי סכך ולא חשיבי נויין דיד׳‎ וממעטי אויר׳‎ ופסלו לי׳‎ לסככ׳‎ משום סכך פסול אבל הכא למיפסל׳‎ לתחתונ׳‎ משום סוכה שתחת סוכה דלמא בטפח סגי לה לעליונה כאהל טומאה כדברי רב הונא או י׳‎ טפחים בעינן כהכשרא כדברי שמואל הלכך ההוא לחוד והא דהכא לחוד ובההיא דהתם קי״ל כותייהו משום דר״נ דפליג עלייהו יחידאה הוא ובהא דהכא קי״ל כשמואל מטעמא דאמרן:

    מתני' פירש ‎עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר פסול׳‎ דעת רבי׳‎ ז״ל בסוכה שהיא מסוככ׳‎ כהלכת׳‎ שוב אינה נפסלת אפילו משום סוכה שתחת האילן ומוכח לה מהא דתנן בסמוך הדלה עליה את הגפן וכו׳‎ כדבעי׳‎ לפרושי בדוכתה וכי קתני לעיל העושה סוכתו תחת האילן פסולה בשקדם האילן לסוכה ובזה הפריז רבינו ז״ל על מדתו ממדת רבינו זרחיה ז״ל דלדידיה נהי דסוכה כשרה לא מיפסלא בתר הכי משום צירוף אילן שחמתו מרובה מצלתו אי הוי צלתו מרובה מחמתו פסיל לה ואף ע״פ שקדמה לו אבל לרבינו ז״ל אפילו אילן שצלתו מרובה מחמתו לא פסיל לה משום סוכה שתחת האילן נמי וקשיא עליה הא דתנן הכא שאם פי׳‎ עליה סדין מפני החמה אף ע״ג דבלאו הכי הויא צלתה מרובה מחמתה וקדמה לסדין פסולה דאתי סדין שהוא סכך פסול ומבטל לסכך כשר וליכא למימר דמתני׳‎ בשחמתה מרובה מצלתה איירי דאם כן מאי קמ״ל פשיטא ותו דדומיא דפירש ע״ג הקינוף קתני דמיירי בשצלתה מרובה מחמתה ורבינו ז״ל מפרש פירש עליה סדין מפני החמה כדי שתהא נכשרת ע״י הסדין כי בתחלה היתה צלתה מרובה מחמתה ואם תגיענ׳‎ החמה תתייבש ותהא חמתה מרובה מצלתה ונמצא קיומה והכשרה ע״י הסדין שאינו מניחה להתייבש וכן תחתיה מפני הנשר היינו שלא יפלו העלין ותהא חמתה מרובה מצלתה ול״נ האי שיטתא דיל׳‎ לאו ראיה היא כדבעיא למימר קמן דמתני׳‎ דהכא כפשט׳‎ כדפרש״י שהיתה הסוכה צלתה מרובה מחמתה ופי׳‎ עליה סדין כדי שלא תכנס בה חמה כלל פסולה משום סוכה שתחת האילן ואע״ג דבלא סיוע סדין הויא לעולם צלתה מרובה מחמתה דומיא דפירש ע״ג הקינוף דקתני בהד׳‎ שצל הסדין מבטל סכך הסוכה:

    אבל ‎ פירש ‎הוא ע״ג נקליטי המטה אוקימנא בדלא גבוהה עשרה דלא חשיבי כלל אבל קינוף דקביע חשיב אהל עראי מיהת ואתי אהל עראי דקינוף ומבטל אהל עראי דסוכה:

    גמ׳‎ אמר ר״ח ל״ש אלא מפני הנשר אבל לנאות׳‎ כשרה שפיר אתיא לפי׳‎ ר״ת ז״ל דלנאות׳‎ לא מסייע בקיום הצל כשרה ולפירושא דידן נמי אתיא שפיר דכל לנאותה אינו חוצץ ובטיל גביה וכמאן דליתי׳‎ דמי ולא אתי שפיר לפירוש׳‎ דר״ת הא דאמרי׳‎ מהו דתימא ה״ה דלנאות׳‎ פסול׳‎ והא דקתני מפני הנשר אורחא דמלתא קתני דהא לאו אורחא דמלתא הוא שיהו עלי׳‎ נושרין עד שחשו׳‎ חמתה מרובה מצלת׳‎ אבל לדידן שפיר אתי׳‎ דאורחא דמלתא דנתרי עלין דידה קצת על השלחן ועל ראשי בני אדם ומצערי להו והיכא דהוה שלא לצורך הסוכה ושלא לנאותה אלא לצורך הבגד איכא פלוגתא ביני רבוותא ז״ל איכא מאן דאמר פסולה דלא מכשרינן אלא לנאותה דוקא דאגב דהוי ליה לנוי הוי ליה טפלים ובטילי גביה אבל לצורך הבגד לא בטילי ופסלי לה לסוכה וקשיא עליה הא דאמרינן בסמוך בעובדא דמינמין רעיא עבדיה דרב אשי דאשתמיטא ליה כותנתיה במיא ושטחא אמטללתא א״ל רב אשי שקליה דלא לימרון קא מסכך בדבר המקבל טומאה וא״ל והא חזי ליה דרטיבא א״ל לכי יבשה קאמינא דאלמא כל היכא דרטיבא ומחזיא מלתא דלצורך הבגד הוא שרי ולא צריך למשקלה מהתם אלא לכי יבשה מפני מראית העין שהם סבורין שנתנוה שם לצורך הסוכה. ותירצו דודאי כל זמן שמשתמשין תחתיה אע״ג דרטיבא נמי אסור למשטח׳‎ עלה אפילו לצורך הבגד והמשתמש תחתיה לא יצא י״ח ומאי דשרי רב אשי ברטיבא היינו שלא בשעת אכילה ושתיה שאין משתמשין שם ואמר דלשקלה לכי יבשה דלא לימרו דשביק לה התם אף בשעת אכילה ושתיה אבל כי רטיבא לא אתו למימר הכי שאין דרך להשתמש שם ומפני שמינטפין עליו מן הבגד ונראין דברים כדברי האומרים דכל שלצורך הבגד מותר והא דקתני לנאותה לרבותא הוא דאע״ג דאית בה צורך סוכה לנאותה מיהת כשרה דבטלי גבה וכ״ש לצורך הבגד דלא חשיב מידי וכמאן דליתיה דמי והשתא אתי שפיר כפשטה עובדא דמינמין עבדא דרב אשי והא דאמרינן מהו דתימא הא דקתני מפני הנשר אורחא דמלתא קתני ולא אמרינן דקתני ליה לאפוקי מחמת הבגד דשרי מסתברא לי משום דפשיטא ליה דכל מחמת הבגד עראי הוא ולא מבטל סככה וכשרה ולא אצטריך ליה לתנא למעוטי ובירושלמי אמרו אבל כל שלא מפני הנשר כשרה וזה סיוע לדברינו ולמעשה ראוי להחמיר ומאי דקאמר ליה דלא לימרו סכך בדבר המקבל טומאה א״ש לפירושא דילן דפרישנא במתניתין דכל כמה דלא חזו דלצורך הבגד הוא סוכה פסולה היא ואפילו צלתה מרובה מחמתה אבל לפירוש ר״ת ז״ל כיון דהא אפשר בצלתה מרובה מחמתה אפילו שלא לפרוש עליה סדין אמאי לא תלו פסולה דעבדא דרב אשי להיות סבורין שמונחת שם מפני החמה שלא תהא חמתו מרובה מצלתה בלא סדין:

    לימא מסייע ליה סככה כהלכתא כו׳‎ דלמא מן הצד:

    Ritva on Sukkah 10a · Sefaria

    Meiri

    פרש עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר או שפירש על גבי הקינוף פסולה אבל פורש הוא על גבי נקליטי המיטה ופי' הדברים שסוכה זו עשויה כהלכתה ר"ל שצלתה מרובה מחמתה ומ"מ אינו רוצה בחמה כל עיקר ומתוך כך פרש עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר כדי שיקבל הסדין קסמי הפסולת ולא יהו נושרין לו על השולחן או שפרש סדין על גבי הקינוף והוא תחיבת ארבעה קונדסין ופרישת הסדין עליהם והוא אוכל וישן תחתיו או מפני החמה או מפני הנשר פסולה מתורת סוכה תחת סוכה שכל אלו אע"פ שאינן באים להכשר סכך ר"ל לעשות צלו מרובה מחמתו שהרי כבר היה שם סכך כשיעור הכשר מ"מ צורך סכך הם שכל שאדם מכוין להרבות צל או שלא להשיר קסמין צורך סכך הוא ושם סכך עליו ואע"פ שאלו היה סכך כשר היה הכל כסכך אחד פיסולו גורם ליתן לו שם בפני עצמו או שתפרש שמ"מ הוא יושב תחת סכך פסול הא כל שאינו מכוין בזו לשום צורך סכך אלא לנאותה כגון שעיטר את הסכך בקרמין ובסדינים המצויירין מתחת הסכך וכיוצא בזה כשרה בין מן הצד בין באמצע בין על פני כל הסכך:

    אבל פורס הוא על גבי נקליטי המיטה והם שני קונדסין נתונים באמצע רכובות על המיטה אחד לצד הראש ואחד לצד הרגלים ואין בהם גובה עשרה ופורש סדין עליהם והסדין משתפע לכאן ולכאן ומ"מ הואיל ואין לה גג אין זה אהל ואין שם סכך עליו:

    זו היא שיטתנו ועל דעת מה שכתבנו למעלה שהסוכה הכשרה נפסלת בסכך שני הבא עליה מתורת סוכה תחת סוכה וכבר כתבנו שמקצת מפרשים כתבו שכל סוכה כשרה אינה נפסלת בסכך שני וקצת רבני צרפת נמשכים לקולא זו ומפרשים במשנתנו מפני החמה חמתה מרובה מצלתה ופרש עליה סדין להשלים צלה לרוב ומפני הנשר שרואה העלים נושרים ומתירא שמא מתוך נשירתם תהא חמת הסוכה מרובה מצלתה אבל כל להרבות בצלה שלא לצורך הכשר או כל שלא להשיר קסמי הפסולת על השולחן אע"פ שאינו עושה לנאותה אלא לצורך סכך כשרה והוא הדין לדעתם אם סכך ואח"כ הדלה את הגפן על הסכך שכשרה והוא שאמרו בפסול שבה הדלה עליה את הגפן וסכך על גבה הא סכך ואח"כ הדלה כשרה וכן מביאין ראיה לדבריהם ממה שאמרו בגמ' במנימין עבדיה דרב אשי דאשתמיטא כתנתיה במיא שטחא אמטללתא ואמר ליה רב אשי שקלה דלא לימרו קא מסכך בדבר המקבל טומאה והשיבו והא קא חזו דרטיבא כלומר ומכירים שלא לצורך סכך הונחה ואמר ליה לכי יבשה קא אמינא לך שלא יכירו הסבה ויחשדו שלצורך השלמת צל הונחה שם ואם כדעת ראשון הרי מ"מ נפסלה הסוכה ומה לו לבא בה משום מראית העין אלא [ודאי] שהסוכה לא נפסלה בכך וחשש שמא הרואים יחשדוהו שהסדין הונח שם להכשר סוכה ואין צורך בכך שהסדין המונח לנגבו אינו צורך סכך כלל והרי הוא פחות מן המונח לנאותה ואף לדעתנו לא נפסלה בכך אלא שנגע בה משום מראית העין כך ראיתיה לגדולי הדורות שבקאטאלונייאה אלא שאף אני אומר שאפשר שכששטח זה את הכתונת על הסוכה לא היה אדם בסוכה ולא היה אדם צריך באותה שעה ליכנס בה לא לאכילה ולא לשינה ולא למדרש אלא שהיתה שעה הצריכה להם לעסקיהם שהרי על כרחך לא ביום טוב היה אלא בחולו של מועד שאם ביום טוב אף השטיחה נאסרה לו כמו שביארנו במסכת יום טוב במי שנשרו כליו במים ונמצא שלא היה שם אלא חשש מראית העין ולא עוד אלא שמא ערב החג היה שעדיין אין מצות סוכה מוטלת עליו ולא היה בה אלא חשש הרואים ומשום מראית העין וכן עיקר ואף מה שהכשרנו לנאותה פירשוה גדולי הדורות בשסיכך תחילה שאין דרך הנוי אלא לאחר שנסתככה כהלכתה וכן אני אומר דוקא בדברים המצויירים עד שנראה לכל שלנוי הוא עושה וכן הדברים נראין:

    Meiri on Sukkah 10a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה וקיימא עליונה בתוך כ' לגגה של תחתונה כו' עכ"ל לאו דוקא נקט הכי דבדקיימא נמי עליונה בתוך כ' לארץ נמי הוי דינא הכי כפרש"י לעיל אלא לרבותא נקט הכי דאפילו בכה"ג העליונה כשרה וק"ל:

    תוס' בד"ה פירס עליה סדין כו' אבל אם יש צלתה מרובה מחמתה כשרה ואין הסדין פוסלתה והיינו כמו שפרש"י לעיל כו' עכ"ל נראה מדבריהם דאף בשצל הפסול נמי מרובה מחמתה דומיא דסדין כשרה כיון דצל הכשר נמי מרובה מחמתה והיינו טעמא כדפי' לעיל דכי שקלת ליה לפסול אכתי צלתה מרובה אבל לפ"ז קשה מאי קא קשיא להו לעיל מהא דקפרכינן הא קא מצטרף סכך פסול כו' והא דלא משני כגון דבלאו פסול צלתה מרובה כו' עכ"ל הא ליכא לאוקמי הכי דא"כ אף בצל האילן נמי מרובה תכשר כמו בסדין דהכא יש לחלק דלעיל באילן דקדם לסכך כשר כיון דקדם האילן שהוא סכך הפסול וצלו מרובה לא מהני בתר הכי צל סוכה אף בשצלתה נמי מרובה אבל הכא דקדמה סוכה לסדין כיון דסככה כהלכתה שצלתה מרובה שוב אין נפסלת ע"י סדין וכן חילק הר"ן לפר"ת בענין זה ע"ש:

    אהובי אחי בדבריך עיינתי והנה תלית דבריך באילן שתחתיו סוכה שבאו לפוסלה מבסוכת תשבו תיפוק ליה משום פסול מחובר ובזה ראית לדחות פריב"א ואם כדבריך הוא למה לא הביאו התוס' זאת הראיה לדבריהם דכשהסוכה צלתה מרובה מחמתה לא תפסול משום צירוף סכך פסול דאל"כ ל"ל בשמעתין טעמא דבסוכת תשבו בסוכה שתחת האילן עד שהוצרכו להביא ראיה מההיא דהמקרה סוכתו בשפודין כו' ומההיא דר"פ בהוצין יורדין לתוך כ' כו' אבל כיון דמתני' מיירי באילן שצלתו מרובה דומיא דבית ואימעיט נמי מבסוכת תשבו נקטו ליה הכי בהך ברייתא אגב סוכה שתחת סוכה מתניין ומיהו אית בהו נמי פסול אחר והשתא אין כאן מקום לדחות פריב"א אמנם במה שבאת לחלק לשיטת התוס' דהיכא שהסדין בתוך י' לשמואל דליכא כאן אלא פסול סדין כשהצל הכשר מרובה לא יפסל אף כשהצל הפסול גם הוא מרובה משא"כ באילן דמשום פסול בסוכת תשבו נגעו בה למעלה מי' וכיון שצל האילן מרובה אף בשצל הסוכה גם כן מרובה פסולה אמת הן הן הדברים ראוים הן ליכתב לפי הדין אבל אינן עולין יפה לפי הסוגיא לחלק בזה ולתרץ קושייתי דאכתי איכא למימר דאטו הא דהעושה סוכתו תחת האילן ובית דוקא בלמעלה מי' איירי לשמואל דהא סתמא קתני פסולי דאילן ובית והני אמוראי לא פליגי אלא כמה יהא בין סוכה לסוכה ולא קאמרינן נמי וכמה יהא בין אילן ובית לסוכה משום דבהני בכל גוונא קתני פסולי דידהו דבפחות מי' נמי פסול באילן משום מחובר וכן בבית בלאו פסול [סוכה תחת סוכה] וא"כ הדרא קושייתי לדוכתיה דלא ה"מ לשנויי לעיל דמיירי בצלתה מרובה דא"כ אף כשצל האילן מרובה נמי תכשר היכא דאין האילן למעלה מי' כמו בסדין דהכא אבל סברא זו שכתבתי לתרץ קושייתי וכמ"ש הר"ן היא מפורשת ממשמעות המשנה דהעושה סוכתו תחת האילן משמע שהאילן קדם ופירס עליה סדין משמע שהסוכה קדמה ואין זה (אסור) [חסר] מדבריהם ולא כתבו כמו שפירשתי לעיל אלא בהא דאין מצטרף סכך פסול בשהכשר צלתה מרובה ומיהו אינן דומין לגמרי דלעיל אין מצטרף אלא כשאין צל הפסול מרובה כיון שהפסול קדם אבל הכא אף בשהצל הפסול מרובה אין מצטרף כיון שהכשר קדם ואל יקשה לך לפי סברתי ג"כ הרי כתב הטור דל"ש אם האילן קדם או הסכך קדם וכמ"ש גם הר"ן בשמו התוס' אזיל בכל האי ענינא לדעת ר"ת בשמעתין ועיין בב"י סימן תרכ"ט שכתב ויש לתמוה על רבינו שפסק כפר"ת דהא דפסלינן פרס עליה סדין כו' ובסי' תרכ"ו כתב ל"ש אם האילן קדם כו' עכ"ל דברים אלו מסכימים ממש לדברי אבל לדבריך אין כאן מקום תמיה ולא ה"ל להשמיט א' מהפוסקים מלהזכיר לפלוגי בסוכה שתחת אילן ובית דיש חילוק בין אם האילן למעלה מי' או לא וז"ל הטור ואם האילן צלתו מרובה מחמתו פסולה בכל ענין אף אם הסוכה צלתה מרובה עכ"ל הרי לך שלא חילק ובכל ענין פסול וק"ל:

    Chidushei Halachot on Sukkah 10a · Sefaria

    Maharam

    בתוס' ד"ה אמר רב הונא טפח וכו' הכא לא שייך ר"ל דהא דאמרי' לקמן חבוט רמי היינו דוקא בקנה עולה וקנה יורד אבל בסכך שלם לא שייך לומר חבוט רמי וק"ל:

    Maharam on Sukkah 10a · Sefaria

    Penei Yehoshua

    בפירש"י בד"ה תחתונה כשירה והעליונה פסולה כו' ואי עליונה למעלה מעשרים אף תחתונה פסולה משום דמצטרף סכך פסול כו' עכ"ל. נראה מבואר מלשון רש"י דלא ס"ל כשיטת התוס' דלעיל בד"ה הא קא מצטרף דהיכא שהתחתונה צילתה מרובה תו לא מפסלא מחמת צירוף עליונה כיון שאין צורך באותו צירוף דא"כ היאך כתב רש"י כאן ואי עליונה למעלה מעשרים אף תחתונה פסולה משום צירוף סכך פסול והא הכא דתחתונה לחוד צילתה מרובה כדמשמע פשטא לישנא דגמרא דפתח וקאמר שהתחתונה צילתה מרובה ואכתי לא הזכיר העליונה כלל משמע שהתחתונה לחוד צילתה מרובה ואם כן יש לתמוה על הטור שכתב בשם רש"י כשיטת התוס' דלעיל והכא משמע להיפך אלא שמצאתי שהב"י כתב בשם הגהות מרדכי שכתב דרש"י חזר בו כאן ממה שכתב לעיל בד"ה הא קא מצטרף דמשמע דקאי בשיטת התוס'. ולענ"ד נראה דוחק גדול לומר כן דרש"י חזר בו ממה שכתב לעיל באותו סוגיא עצמו להיפך. לכך נראה לענ"ד דודאי עיקר שיטת רש"י כשיטת ראבי"ה וריב"א דאע"ג דהתחתונה לחוד צילתה מרובה מחמת עצמה אפ"ה פסולה מחמת צירוף סכך העליון אם לא שיש בתחתונה באויר שבין ענפי העליונה חמתה מרובה יותר מצילתה משום דכל מה שבתחתונה כנגד הענפים העליונים אין עולה לחשבון הצל דלעולם הצל העליון מבטל מה שתחתיו כיון דעיקר הצל הוא מחמת העליונה שמגין מפני החמה ואם כן התחתון שלמטה הימנו כמאן דליתא דמי וכמו שכתב הר"ן ז"ל גם כן. ולפ"ז מה שכתב רש"י ז"ל לעיל בד"ה הא קמצטרף ומהני צל האילן לצל הסכך להשלים צילתה של סוכה כוונתו ג"כ לכך דלשון להשלים הכי משמע דכיון דצל העליון מבטל מה שתחתיו אם כן העליון משלים הכשר סוכה שתהיה צלתה מרובה וכמ"ש רש"י ז"ל בהדיא בריש מכילתין וע"ש הצל נקרא סוכה והיינו כדפרישית דכיון דהעליון הוא המיצל בעד החמה א"כ תו לא מיקרי התחתון סוכה שהרי אין הצל בא מחמתה אלא מחמת הענפים העליונים שלמעלה ממנה כן נ"ל ברור בשיטת רש"י ז"ל שכל דבריו א' הם ואין כאן חזרה כלל וכמו שאבאר עוד בסמוך בשיטת רש"י בל' המשנה פירש עליה סדין:

    בגמרא כמה יהא בין סוכה כו' אמר רב הונא טפח כו' דתניא טפח על טפח ברום טפח מביא את הטומאה וחוצץ בפני הטומאה אבל בפחות מטפח לא מביא ולא חוצץ. ופרש"י דהאי דלא מביא היינו דהלכה למשה מסיני שאם טומאה תחת ראשו אחד וכלים תחת ראש השני לכאורה הא דקתני רישא דמתני' דאהלות טפח על טפח ברום טפח מביא את הטומאה היינו שמביא את הטומאה מבית שהטומאה בתוכו לבית אחר הסמוך לו הפתוח לתוכו בטפח ע"ט ברום טפח אלא דמה שכתב רש"י כאן בענין שהטומאה והטהרות הם תחת אהל אחד ממש שמביא טומאה מראש אחד לראש השני לטמא הטהרות שבצדן ולא כתב באותו ענין שמביא מבית זה לבית אחר נראה לי דהיינו משום דרש"י סובר דמה שמביא הטומאה מבית זה לבית אחר כשפתוח לו בטע"ט אינו מדאורייתא אלא מדרבנן כמו שאבאר לקמן בריש פ' הישן וכמ"ש הש"ך בהדיא בי"ד סי' ש"ע ע"ש. וכמו שהארכתי בזה בקונטרס שלי בענין טומאת כהנים ובכמה מקומות בש"ס. וא"כ לפ"ז כיון דר"ה דשמעתין בא לומר דבטע"ט לחוד פסולה הסוכה מן התורה מחמת סוכה שתחת סוכה דילפינן לה מקרא דבסוכות א"כ משמע דבטומאה נמי מדאורייתא איירי מש"ה איצטריך רש"י לפרש בכה"ג דהוה ליה טומאה דאורייתא וכן נראה לי לדקדק מלשון הגמרא עצמו דמסיק הכא אבל פחות מרום טפח לא מביא ולא חוצץ דזה הלשון אינו נזכר שם במשנה כלל אלא דאפ"ה מסיק לה הכא בהאי לישנא משום דעיקר ראייה דטפח ע"ט לענין טומאה הוי מדאורייתא לא ידעינן אלא מהא דקתני טע"ט ברום טפח אי ס"ד דמבית לבית איירי לא שייך לשון רום טפח דטע"ט לחוד הו"ל למיתני דהיינו האורך והרוחב וממילא דהרום הוא בכלל האורך או הרוחב אלא מדקתני ברום טפח ע"כ היינו כפרש"י כאן דאיירי בטומאה דאורייתא שמביא הטומאה מראש אחד לראש השני דבכה"ג שייך לשון אורך ורוחב ורום שצריך שיהיה באותו חלל דאל"כ אע"פ שיש בארכו או ברחבו טע"ט הוה ליה טומאה רצוצה שהטומאה בוקעת כנגדה עד לרקיע ואינו חוצץ וכמו כן אינו מביא הטומאה מראשו אחד לראש השני כיון שהוא פחות מטפח אין הטומאה מטמאה אלא מה שכנגדה ולא מה שבצדה כנ"ל ברור בכוונת רש"י ודוק היטב:

    במשנה פירס עליה סדין כו' פסולה ופירש"י בד"ה פסולה משום דאינו יושב בצל סוכה דאהל מפסיק ביניהן עכ"ל. לכאורה יש לתמוה במאי דמפרש רש"י טעם הפסול בפירס הסדין תחת הסוכה מפני הנשר או ע"ג הקינוף דלכאורה בזה טעם הפסול פשוט דכיון שאהל מפסיק אינו יושב בסוכה וטפי הו"ל לרש"י לפרש טעם הפסול ברישא דמתניתין שפירס הסדין ע"ג הסוכה מפני החמה שבזה לכאורה אין טעם הפסול ברור שהרי לשיטת הגאונים שכתבו דמתניתין איירי בענין שאין צל הסוכה מרובה מחמתה אלא ע"י צירוף הסדין אין זה מבואר במשנה כלל וגם בעיקר הדין כבר כתבתי לעיל דרוב הפוסקים חולקים על זה וכתבו דאפילו כשצל הסוכה לבד מרובה מחמתה נמי הסדין פוסל הסוכה ומכ"ש דקשה טפי לפי שיטת הר"ת שהביאו התוספת דהאי דפירס סדין מפני החמה היינו דאפשר דלולי פריסת הסדין אפשר שיתייבש הסכך ומתוך כך יהא חמתה מרובה וא"כ כל כי האי מלתא לא הו"ל לרש"י ז"ל לסתום אלא לפרש כיון שאין טעם פסול זה ברור כלל:

    אמנם לפי מה דפרישית לעיל דאדרבא רש"י קאי בשיטת ראבי"ה וריב"א דאפילו כשצל הסוכה לבד מרובה מחמתה אפ"ה שייך צירוף סכך פסול בהדי סכך כשר לפי שלעולם צל העליון מבטל מה שתחתיו שהתחתון כמאן דליתא דמי וכיון שכבר כתב רש"י ז"ל כן בפירוש לעיל בד"ה תחתונה כשירה וכדפרישית שכן נראה ג"כ מלשון רש"י לעיל בד"ה הא קמצטרף סכך פסול דלשון משלים שכתב רש"י היינו בזה הענין עצמו. וא"כ לפ"ז לא הוצרך רש"י לפרש כאן פסולא דרישא שכבר סמך עצמו על מה שכבר פירש בסוגיא דלעיל שהצל העליון מבטל התחתון א"כ פשיטא דפירס עליה סדין מפני החמה פסולה שהרי עיקר הצל בא מחמת הסדין שלמעלה וכל סכך הסוכה כמאן דליתא דמי משא"כ הך בבא דסיפא הוצרך רש"י לפרש האי טעמא דאהל מפסיק ביניהן דאע"ג שהצל בא מחמת סכך הכשר העליון שהוא למעלה מהסדין אפ"ה לא אמרינן דהסדין כמאן דליתא דמי אלא דאפ"ה פסולה משום דאהל מפסיק ביניהן ואינו יושב בצל סוכה כנ"ל ברור בכוונת רש"י וכמ"ש לעיל דכל דבריו אחד הם ודו"ק:

    בתוספת בד"ה פירס עליה סדין כתוב בתשובת הגאונים כו' ובענין זה מפר"ת מפני החמה שמייבשת את הסכך ומתוך כך היתה נעשית חמתה מרובה כו' עכ"ל נראה דלא ניחא ליה לר"ת לפרש כשיטת הגאונים דעיקר הדין חסר מן המשנה דהא סתם סוכה צילתה מרובה מחמתה מחמת עצמה. ועוד דא"כ לא א"ש הא דאמר רב חסדא בגמרא אבל לנאותה כשירה ואי מתני' לא איירי אלא כשחמתה מרובה מצילתה בלא הסדין א"כ לנאותה אמאי כשירה דהא מצטרף סכך פסול דהרי סדין דבר המקבל טומאה ואף שבהגהות אשר"י ז"ל הרגיש בזה ומפרש דמסתמא כל שהצל סוכה עצמה מרובה מחמתה מקרי לנאותה מ"מ ר"ת ז"ל לא ניחא ליה לפרש כן לכך מפרש מפני החמה ומפני הנשר שעי"כ יהיה צלתה מרובה אלא דבין לשיטת הגאונים ובין לשיטת ר"ת קשיא לי דאכתי לא א"ש הא דמקשינן בגמרא אדרב חסדא פשיטא מפני הנשר תנן ומשנין מה"ד אורחא דמלתא קתני קמ"ל ולפירושם אין כאן חידוש הדין כלל דמה"ת נאמר דאורחא דמלתא קתני מפני הנשר אבל באמת בכל ענין פסולה אפילו כשצילתה מרובה מחמתה בלא הסדין שהרי כתבו התוס' לעיל דאין שום סברא לפסול כלל היכא דעיקר סוכה צילתה מרובה מחמתה מחמת עצמה דאדרבה כתבו להדיא דהא דלא משני הש"ס לעיל אליבא דרבא דאיירי בענין שבלא הפסול צילתה מרובה משום דא"כ מאי למימרא ויש ליישב מתוך מה שכתבתי לעיל בדברי התוס' עצמם דמה שכתבו התוס' דא"כ מאי למימרא היינו לדבריו דרבא דוקא וא"כ הכא לא שייך לומר כן דוודאי ר"ח גופא איצטריך ליה לאשמעינן לאפוקי מהאי סברא כן נ"ל ודו"ק:

    בא"ד אבל לפי' הקונטרס ק' כו' מאי שנא מלנאותה ולע"ד יש ליישב שיטת רש"י כיון שעושה כן כדי לנאות הסוכה א"כ הרי הסדין בטל לגבי הסכך ממש שמייפהו משא"כ כשפורס מפני החמה או מפני הנשר להגן על האדם א"כ אין הסדין שייך לסכך כלל לומר שיהא בטל לגבו וכן מה שהקשה עוד על פירש"י מברייתא דפרק הישן יש ליישב בקל דהתם נמי לא היו יושבין תחת הסדין אלא שהסדין גרם שלא יגיע החמה למרגלותם והם לעולם לא היו יושבין תחת הסדין כלל. ולענ"ד הדבר ברור שלא הקשו תוספת כן אלא לסניף בעלמא אבל עיקר קושייתם לסתור פירש"י מחמת קושיא דמ"ש מלנאותה ולמאי דפרישית נתיישב פירש"י על נכון וק"ל:

    בפרש"י בד"ה לא שנו אלא מפני הנשר ויש מפרשים טעמא דפסולה משום שני סככים כו' עד סוף הדיבור. ונראה דטעם היש מפרשים היינו משום דלא משמע להו לפסול הסוכה משום שהסדין המקבל טומאה מפסיק בינו לסכך דא"כ מ"ש מלנאותה כמו שהקשו התוס' אע"כ דלעולם סכך העליון הכשר מבטל הסדין שתחתיו כיון שהסכך העליון לבד צילתו מרובה מחמתו ומשום כך כתבו שהטעם משום שני סככים. ולכאורה יש לתמוה דא"כ בלא קושית רש"י האיך אפשר לפרש הטעם משום שני סככין דא"כ אמאי קתני סדין שהוא דבר המקבל טומאה ותיפוק ליה אפי' בדבר שאינו מקבל טומאה שייך הא פסולא דשני סככים. והנלע"ד בזה דמה שכתבו היש מפרשים דטעמא משום שני סככים לאו משום שני סככים ממש איירי שמופלגין זה מזה כשיעורא דאמוראי דלעיל אלא דכוונת היש מפרשים דכי היכי דפסלינן שני סככים כשרים ממעוטא דקרא דבסוכות תשבו ה"נ פסלינן סכך כשר ע"ג סכך פסול אפילו בסמוכין זה לזה דהכי משמע קרא בסוכות תשבו ולא בסוכה ודבר אחר כדפרישית לעיל בל' הברייתא דת"ר בסוכות תשבו. אלא דלפ"ז אין מקום לקושית רש"י על שיטת היש מפרשים דהא השתא אפילו בסמוכין זה לזה איירי היש מפרשים וצ"ע:

    אמנם אחר העיון ראיתי דשיטת היש מפרשים היא שיטת הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ז"ל ולשיטתם אי אפשר לפרש כדפרישית לכך הוצרכתי לפרש בדרך אחר דעיקר טעמא דשני סככים היינו לפי המסקנא דלקמן דבקביעותא תליא מלתא וכל מידי דקביעי לא בטל לגבי סכך העליון ומש"ה נעשו כסוכה בתוך סוכה שכן מבואר מלשונם וכמו שאבאר בסוף הסוגיא דלקמן:

    Penei Yehoshua on Sukkah 10a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Sukkah, daf 10, Amud Aleph, about 267 words in 15 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 15 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 115 words

      Opens “היכי דמי? כגון שהתחתונה צלתה מרובה מחמתה,…”

    2. Segment 215 words

      Opens “ופעמים שהעליונה כשרה ותחתונה פסולה ה"ד כגון…”

    3. Segment 317 words

      Opens “פשיטא! תחתונה כשרה ועליונה פסולה איצטריכא ליה.…”

    4. Segment 48 words

      Opens “כמה יהא בין סוכה לסוכה. ותהא תחתונה…”

    5. Segment 529 words

      Opens “אמר רב הונא: טפח, שכן מצינו באהלי…”

      Named: רב הונא.

    6. Segment 614 words

      Opens “ורב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי:…”

      Named: רב חסדא, רב הונא, רבה.

    7. Segment 715 words

      Opens “ושמואל אמר: עשרה. מאי טעמא דשמואל כהכשרה…”

      Named: שמואל.

    8. Segment 810 words

      Opens “תנן, רבי יהודה אומר: אם אין דיורין…”

      Named: רבי יהודה.

    9. Segment 933 words

      Opens “מאי אין דיורין? אילימא דיורין ממש: אטו…”

    10. Segment 1018 words

      Opens “כי אתא רב דימי, אמר, אמרי במערבא:…”

      Named: רב דימי, רבא.

    11. Segment 119 words

      Opens “מכלל דתנא קמא סבר אע"פ שאינה ראויה…”

    12. Segment 127 words

      Opens “איכא בינייהו דיכולה לקבל על ידי הדחק.…”

    13. Segment 1322 words

      Opens “מתני׳ פירס עליה סדין מפני החמה, או…”

    14. Segment 1429 words

      Opens “גמ׳ אמר רב חסדא: לא שנו אלא…”

      Named: רב חסדא.

    15. Segment 1526 words

      Opens “לימא מסייע ליה: סיככה כהלכתה ועיטרה בקרמין…”

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Sukkah 10a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026