Talmud Builders

    Sukkah 12b

    Chapter 1 - Sukkah

    גם: סוכה דף י״ב ע״ב, פרק א׳ סוכה

    English translation - Sukkah 12b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1that one may not roof, due to the decree of the storehouse issued by the Sages; but by Torah law, it seems well to do so. There, in the mishna pertaining to the stack of grain, where it teaches: It is not a sukka , it means that not only by rabbinic decree, but even after the fact, by Torah law as well, it is not a sukka .

    2§ Rav Yehuda said that Rav said: If one roofed a sukka with convex arrow shafts, which are made of wood with a protrusion on the end that is fitted into the socket of the metal arrowhead, the sukka is fit. These shafts are flat wooden utensils, which are not susceptible to ritual impurity. Therefore, they are fit roofing for a sukka . If, however, one roofed his sukka with concave arrow shafts, which have a socket into which a protrusion from the metal arrowhead is inserted, the sukka is unfit. Since these shafts are wooden utensils with a receptacle, they are susceptible to ritual impurity. Therefore, they are unfit roofing for a sukka .

    3The Gemara asks: The fact that if one roofed a sukka with convex arrow shafts, the sukka is fit is obvious. It is no different from roofing with straight, smooth reeds. The Gemara answers: Stating this halakha is necessary. Lest you say: Let us issue a decree and prohibit roofing with convex shafts due to the prohibition against roofing with concave shafts, therefore Rav teaches us that no decree is issued, and convex shafts are fit roofing.

    4The Master said: If one roofed a sukka with concave arrows, the sukka is unfit. The Gemara asks: This is obvious. All wooden receptacles are susceptible to ritual impurity. The Gemara answers: Stating this halakha is necessary. Lest you say: A receptacle that is designated to be permanently filled, its status is not that of a receptacle, as a receptacle is typically filled and emptied; in this case, once the arrowhead fills the receptacle, it remains there, therefore Rav teaches us that it is deemed a receptacle and is not fit roofing.

    5§ Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: If one roofed a sukka with bundles of combed flax, the sukka is unfit, as flax at that stage of processing is the raw material from which threads are spun, and it is susceptible to ritual impurity. If one roofed a sukka with stalks of flax, the sukka is fit. Since they remain in their natural state and have not been processed in any way, their legal status is that of any tree, and they are not susceptible to ritual impurity. And if one roofed with the hoshen of flax, stalks at an intermediate stage of processing, I do not know what their status is, i.e., whether or not they are fit for roofing.

    6Rabba bar bar Ḥana added: And when Rabbi Yoḥanan used the term hoshen of flax itself, I do not know to what stage of processing the flax he was referring. Which way do you look at it? Is it that if one crushed the flax and did not comb it, Rabbi Yoḥanan calls it hoshen , but if he soaked it and did not crush it, Rabbi Yoḥanan calls it hotzen , because he has not actually begun processing the flax itself? Or, perhaps if he soaked it and did not crush it, Rabbi Yoḥanan calls it hoshen , while hotzen is reserved for flax that was not processed at all.

    7§ Rav Yehuda said: With regard to these wide licorice and wormwood leaves, one may roof his sukka with them, since these are not consumed by people. Their legal status is that of any other plant; they are not susceptible to ritual impurity. Abaye said: With licorice leaves, one may roof his sukka ; with wormwood leaves, one may not roof his sukka . What is the reason for this distinction? Since

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    סככה בחיצים - בית יד של חצים פלקיי"ש בלע"ז:

    זכרים - כעין שלנו שתוחבין אותה בבית קיבול של חץ:

    כשרה - דאע"ג דכלים נינהו פשוטי כלי עץ אין מקבלין טומאה:

    נקבות - שיש נקב בראשו והחץ עשוי כמרצע ונכנס לתוך הנקב הוו להו מקבלין שבכלי עץ וראויין לקבל טומאה ופסולה:

    העשוי למלאות - מילוי עולם שלא להתרוקן עוד:

    אמר רבה בר בר חנה - שמעתי ג' דברים מר' יוחנן השנים פירש והשלישי השיב איני יודע:

    סככה באניצי פשתן פסולה - שכן ראויה ליטמא בנגעים כדאמר בבמה מדליקין (שבת דף כז:) האונץ של פשתן משיתלבנו (פי' אניצי) לאחר שתיקנו במסרק שקורין צרבי"ש ועשאן אונץ שקורין רישט"א:

    בהוצני פשתן - שמעתי מר' יוחנן כשרה דהיינו כשהוא בהוצין שלו כמו שגדל ולא נשרה במי המשרה ולא נופץ במכתשת:

    והושני פשתן איני יודע - אם כשרה או פסולה:

    והושני עצמן איני יודע - מאי קרי ר' יוחנן הושני:

    מה נפשך - לפרש בהם:

    שמא דייק - במכתשת ולא נפיץ במסרק קרי הושני ואמר בהו איני יודע:

    אבל תרי - שרוי במי המשרה:

    ולא דייק - הוי בכלל הוצני כי ההוא דלא תרי ולא דייק וכשרה:

    או דלמא תרי ולא דייק נמי הושני קרי להו - ואף הן בכלל ספיקא ולא הוה פשיטא ליה להכשיר אלא בדלא תרי ולא דייק:

    שושי - פליי"א בלע"ז:

    שווצרי - ארניז"א בלע"ז שושי ושווצרי מיני ירקות ורבי מכיר פירש שווצרי ארב"א שקורין פלקיר"א והוא שעליו רחבין וגדל ביערים:

    מסככין בהם - שאינם מקבלין טומאה לפי שאינן מאכל אדם:

    סוכה 12 עמוד ב

    1דאין מסככין משום גזרת אוצר, הא דאורייתא שפיר דמי. התם דקתני ״אינה סוכה״ אפילו דיעבד מדאורייתא נמי אינה סוכה.

    2אמר רב יהודה אמר רב: סככה בחיצין זכרים כשרה. בנקבות פסולה.

    3זכרים כשרה, פשיטא! מהו דתימא: ניגזור זכרים אטו נקבות, קמ"ל׃

    4(אמר מר) בנקבות פסולה, פשיטא! מהו דתימא: בית קבול העשוי למלאות לא שמיה קיבול, קמשמע לן.

    5אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן: סככה באניצי פשתן פסולה. בהוצני פשתן כשרה. והושני פשתן, איני יודע מהו.

    6והושני עצמן איני יודע. מה נפשך: אי דייק ולא נפיץ הושני קרי ליה, אבל תרי ולא דייק הוצני קרי ליה, או דלמא: תרי ולא דייק נמי הושני קרי ליה.

    7אמר רב יהודה: הני שושי ושווצרי מסככין בהו. אביי אמר: בשושי מסככין, בשווצרי לא מסככין. מ"ט כיון׃

    Tosafot

    אין מסככין בהן - בתחילה משום גזירת אוצר לא גרסינן לכתחילה דדיעבד נמי לא מהני מדרבנן מדקאמר הא מדאורייתא שפיר דמי משמע אבל מדרבנן לא וא"ת והא גבי דבר המקבל טומאה ואין גידולו מן הארץ קתני מתניתין (לעיל סוכה דף יא.) אין מסככין בו אף על גב דדיעבד נמי אינה סוכה אפילו מדאורייתא וי"ל דשאני התם דליכא למיטעי ומהא דקתני מתניתין ואם היו מותרות כשרות לא מצי למידק מידי דאפילו תחילתו הניחן לייבשן מהני התרתן כאלו הוא נענוע דלעיל:

    בחיצים זכרים כשרה - לא דמו לשאר פשוטי כלי עץ כמו דף של נחתומין דפרק המוכר את הבית (ב"ב דף סו.) דמקבל טומאה מדרבנן דהני אפילו מדרבנן טהורין כדפרישית לעיל (סוכה דף ה.) גבי מסגרתו למעלה היתה:

    בנקבות פסולה - קצת תימה כיון דעשוי למלאות ה"ל גולמי כלי עץ דטהורים כמו קתא דסכינא עד שלא שם הברזל:

    מהו דתימא בית קיבול העשוי למלאות לא שמיה בית קיבול קמ"ל - משמע מהכא דשמיה קיבול וקשה לפירוש הקונטרס דסוף ארבע מיתות (סנהדרין דף סח.) גבי כדור ואימום דפירש שם בקונטרס דנחלקו ר' אליעזר וחכמים בסדר טהרות דחכמים אומרים אין מקבלין טומאה לפי שכלי עור אין מקבל טומאה אלא אם כן יש לו בית קיבול דאיתקש לשק והאי הואיל וקיבולו נעשה למלאות ולהיות מילואו לתוכו עולמית לא שמיה בית קיבול ור' אליעזר אומר מקבלין טומאה דשמיה בית קיבול ולפירושו אתיא מסקנא דשמעתין כר' אליעזר ורבי אליעזר שמותי הוא ודוחק לומר דהכי קאמר קמשמע לן דכי האי דחיצין שמיה בית קיבול לפי שפעמים שנוטלין הברזל מן העץ ועוד קשיא מהא דתניא במס' כלים פ' י"ח (מ"ח) התפילין ד' כלים ואין לך עשוי למלאות יותר מתפילין ובסנהדרין. הארכתי ובמסכת כלים פרק כ"ו (מ"ב) אמתניתין דצרור המעות ר' אליעזר מטמא וחכמים מטהרין:

    באניצי פשתן - פי' בקונטרס שכך ראוי ליטמא בנגעים כדאמר פ' במה מדליקין (שבת דף כז: ושם) האונץ של פשתן משיתלבנו פירוש אניצי פשתן לאחר שתקנו במסרק שקורין צרינ"ש בלע"ז משמע שר"ל שהפשתן עצמו מטמא בנגעים קודם טוויה ולפירושו אתיא שמעתין כרבי יהודה דפלוגתא היא במסכת נגעים פרק י"א (מ"ח) ומייתי לה בפרק במה מדליקין (שם) דתנן שתי וערב מטמא בנגעים מיד דברי ר"מ רבי יהודה אומר השתי משישלק והערב מיד והאונץ של פשתן משיתלבנו ותמיהה היאך פשתן מטמא בנגעים לשום תנא הא שתי וערב כתיב ועוד דנמצא רבי יהודה מיקל טפי מרבי מאיר בשתי ומחמיר באונץ וכי תימא באונץ לא פליגי ושמעתין ככולי עלמא אכתי מאחר דנראה לטמא בנגעים כשהוא אונץ היאך יוצא שתי מידי טומאה עד שישלק ועוד דאמרינן בפרק במה מדליקין (שם) סומכוס אומר סיככה בטווי פסולה מפני שמטמא בנגעים כמאן כי האי תנא דתנן ומייתי מתניתין דנגעים משמע בהדיא דאין מטמא בנגעים אלא טווי ומיהו בההוא שמעתא גופא פי' בקונטרס אונץ של פשתן שלא נטוה ורוצה לומר דפליגי ועוד קשיא דקאמרינן התם אמר אביי ר' שמעון בן אלעזר וסומכוס אמרו דבר אחד רבי שמעון בן אלעזר הא דאמרן דקתני התם ר' שמעון בן אלעזר אומר כל היוצא מן העץ אין בו משום שלש על שלש ומסככין בו חוץ מפשתן והשתא היאך אמרו דבר אחד הא מיפלג פליגי דסומכוס טווי קאמר ור' שמעון בן אלעזר קאמר פשתן אפילו קודם טוויה וכי תימא דלאו דוקא פשתן כמו לענין שלש על שלש מכל מקום מנלן דאיירי בטווי טפי מבאונץ מאחר דאשכחן רבי יהודה דמטמא אונץ בנגעים לכך נראה כמו שפירש בערוך דאונץ הוא מטוה של. פשתן ושתי וערב דקאמר ר"מ היינו בצמר שניכר בו מהו ערב מהו שתי שזה טווי כלפי היד וזה טווי כלאחר יד אבל דפשתן הכל שוה ואין ניכר ורבי אליעזר בפ"ק דמסכת ע"ז (דף יז:) דאייתי ליה תרי קיבורי ואמרי ליה הי דשתיא הי דערבא יש לפרש בשל צמר שהדבר ניכר אי נמי בשל פשתן ולבקיאין כגון רבן של טרסיים ניכר איזה ראוי לשתי ואיזה ראוי לערב ואניצי פשתן נמי אומר ר"ת שהוא מטוה ור"ש בן אלעזר וסומכוס בטווי דווקא מיירי אבל קשה דבמס' נדרים פ' ר' אליעזר אומר פותחין (דף סו:) דאמרינן שמא שערה נאה דומה לאניצי פשתן (ואינה ראויה כלל) ועוד תניא בספרי (פרשת תצא) יכול לא יביא גיזי צמר ואניצי פשתן ויתחמם בהן ת"ל שעטנז משמע דאניצי פשתן דומיא דגיזי צמר שלא נטוה ועוד סוגיא דשמעתין מוכחא דהוא פשתן שלא נטוה ודייק ונפיץ מדקאמר בהוצני פשתן כשרה בהושני פשתן איני יודע ומשמע דמספקא ליה בתרי ולא דייק ודייק ולא נפיץ מכלל דדייק ונפיץ פשיטא ליה דפסולה והיינו אניצי לכן נראה דאניצי פשתן ודאי לאו טווי הוא ואע"ג דאינו מטמא בנגעים הואיל וקרוב הוא לטומאה גזור בהו רבנן לפוסלו לסכך כדאשכחן לקמן (סוכה טו.) דאיכא דפסיל נסרים משופין משום גזירת כלים ואפילו מאן דמכשר התם מצי למיפסל הכא והא דקאמר סומכוס סיככה בטווי פסולה מדאורייתא קאמר והוא הדין כשאין טווי מדרבנן כדקאמר ר' שמעון בן אלעזר חוץ מפשתן דמשמע פשתן כגון אניצי ואמרו דבר אחד דקאמר משום דלר' יהודה דאין מטמא בנגעים עד שיתלבנו לא מיפסלי אניצי לסוכה כיון דרחוקין מטומאה אבל סומכוס קאמר סיככה בטווי דמשמע מיד ואפילו תימצי לומר דפסיל ר' יהודה מדרבנן קודם ליבון כמו ר"ש בן אלעזר קודם טוויה על כרחך סומכוס מדאורייתא קאמר מדקאמר מפני שמטמא בנגעים והא דלא קאמר ר' שמעון בן אלעזר וסומכוס ור' מאיר אמרו דבר אחד בסדר המשנה אין כתיב דברי ר' מאיר במס' נגעים וכ"ש דניחא טפי הא דקאמר כמאן כי האי תנא ולא קאמר כמאן כר"מ ועוד משום דר' מאיר לא איירי בסיכוך אע"ג דהא בהא תליא דכיון דמטמא מיד א"כ יפסול לסכך מדרבנן באניצי פשתן ולעולם אוניץ של פשתן דר' יהודה טווי כדפירש הערוך וצ"ע ועוד י"ל דרבנן דפליגי עליה דסומכוס סברי סיככה בטווי כשרה אע"ג דמטמא בנגעים דקסברי דלא שייך למילף מפסולת גורן ויקב לפסול בדבר המטמא בנגעים מאחר דאין מטמא בשאר טומאות והיינו אמרו דבר אחד במה שאין מסככין בדבר המטמא בנגעים דליכא למימר דחוץ מפשתן דקאמר ר"ש בן אלעזר בבגד פשתן איירי וכרבנן כמו אין בו משום שלש על שלש דהיינו בגד דהא לאו מלתא היא דבההוא נמי ה"ק כל היוצא מן העץ אין בו משום שלש על שלש חוץ מן היוצא מן הפשתן:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    אמרי משמיה דרב סיככה בחיצין זכרים כשרה - אלו עצים הן והן עשוין לעשות מהן חצים. ואם העצים הללו נכנסין בברזל כשרים לעשות בהן אבל אם חקוקים והן נכנסין בהן כיון שיש להם חלל כדי ליכנס בו החץ ולמלאותו עכשיו כיון שיש בו בית קבול חשובין ככלים ומקבלין טומאה ופסולין הן לסיכוך כמשנתנו שאין מסככין אלא בדבר שאינו מקבל טומאה. אניצי פשתן פשתים דדייק ונפיץ העומד לטויה הוצנין פשתי העץ דליתיה לא דייק ולא נפיץ הושני לא איפרשא היכי נינהו.

    שושי ושואצרי שמות עצי השדה ושוצרי מפורש שריחם רע - הזמי והיגי מיני קוצים הן כיון שנמשכת ומתייבשין נושרין עליהן על המטעמים ועליהן עצמם ולפיכך אמרו אין מסככין (עליהן) [בהם] חיישינן דלמא נקטה דעתיה מינייהו ונפיק ושביק לסוכה.

    Babylonian Talmud · folio map

    Sukkah 12b

    Sukkah 12b. The full printed text of this folio side - 7 numbered segments, about 121 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Sukkah 12b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026