Talmud Builders

    Commentary page

    Sukkah 48b

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Sukkah 48b

    Sukkah 48b. The full printed text of this folio side — 12 numbered segments, about 384 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Rashi

    כמין שני חוטמין דקים חוטם אחד בספל ונקב אחד בחוטמו והכהן מערה בפי הספלים והנסכים מקלחין ויורדין דרך החוטמין על גב המזבח ובמזבח היה נקב שבו המים והיין יורדין לשיתין של מזבח שהיו עמוקין וחלולים מאד:

    אחד מעובה ואחד דק אחד מנקבים מעובה אותו של יין ואחד דק אותו של מים:

    שיהו שניהם כלים כאחד כדמפרש בגמרא שהמים ממהרים לצאת לפיכך צריך שיהא הנקב דק:

    ה"ג מערבו של מים מזרחו של יין הספלים נתונים אצל הקרן זה לפני זה סמוכין זה לזה אחד לצד מערב ואחד לפנים הימנו דהיינו למזרח:

    ר' יהודה אומר כו' בתרתי פליגי אשלשה לוגין קאי ואשבעה דקאמר ת"ק ואתא רבי יהודה למימר אף בשמיני מנסכים:

    הגבה את ידך שנראה שתתן המים בספל לפי שהצדוקין אין מודין בניסוך המים שפעם אחת נסך צדוקי אחד את המים על רגליו:

    שאינה מקודשת לא נתחנכה לעבודת המזבח שתהא קדושה לכלי שרת דקיימא לן (יומא דף יב:) כל הכלים שעשה משה משיחתן מקדשתן מכאן ואילך עבודתן מחנכתן ובגמרא מפרש מ"ט ממלאים בשאינו מקודש:

    היה ממלא מן הכיור מן המים שבתוך הכיור ומי הכיור אע"פ שנמשח והוקדש לכלי שרת ומקדש מימיו אין נפסלין בלינה שהיו משקעין אותו מבערב בבור כדאמר בסדר יומא (דף לז.) אף הוא עשה מוכני לכיור שהיו משקעין במוכני הכיור שלא יהו מימיו נפסלין בלינה:

    22 more comments on this page.

    Rashi on Sukkah 48b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    כמין חוטמין דקין פירש בקונט' חוטם אחד בספל ונקב אחד בחוטמו והכהן מערה מים בפי הספלים והנסכים מקלחין דרך החוטמין ע"ג המזבח ובמזבח היה נקב שבו המים והיין יורדין לשיתין של מזבח שהיו חלולין מאד ועמוקין וזו תימה גדולה מנין לו כל אותו הענין שמחוטם של הספלים מקלח על גג המזבח ומשם לנקב המזבח ומשם לשיתין דלמא הוא דמנקב הספלים יורדין לשיתין כמין שני נקבי החוטם ולא שהיה בולט כמין חוטם כי ההיא דתנן במסכת מדות (פ"ג מ"ב) גבי דמים ובקרן מערבית דרומית היו שני נקבים כמין שני חוטמין דקין שהדמים ניתנין על יסוד מערבית ועל יסוד דרומית ויורדין בהן ומתערבין באמה ושמא כמין בליטת חוטם היה עשוי על הנקב שלא יפול עליו דבר לסותמו:

    אחד מעובה ואחד דק פירש בקונטרס אחד מן הנקבים מעובה משמע שרוצה לומר שהיה הנקב רחב וגדול זה מזה ולשון מעובה משמע ששולי הספל היו עבים ומתוך כך אין המשקה ממהר לצאת:

    שהיין והמים מגולין פסולין לגבי מזבח שמא שתה מהן נחש והארס מעורב במים ונמצא שאינו מנסך מים כשיעור שהרי הארס משלים לשיעורן כך פירש בקונטרס ויתכן פירוש זה למאי דסלקא דעתיה מעיקרא בגמרא דפריך (לקמן סוכה נ.) ונעברינהו במסננת אבל לפי המסקנא מפרשינן משום הקריבהו נא לפחתך:

    מנא הנ"מ דתוקעין ומריעין בשאיבת מים של ניסוך כך פי' הקונט' ועוד יש לפרש דמנלן דמי השילוח בעי ומפרש מדכתיב ממעייני הישועה:

    וחוזרין על העקב לא כמו שפי' בקונט' משום שלא ירבה בהילוך בחנם דא"כ כשהיא בקרן דרומית מזרחית נמי אלא היינו טעמא דהכא דחזרתן על העקב הוי דרך ימין:

    ועולת העוף כשרבתה במזרח ברייתא זו כולה משנה שלימה היא במסכת זבחים פרק קדשי קדשים (זבחים דף סג.) והתם דייק מדקא אמר כשרבתה במזרח מכלל דמקומה במזרח ועל חנם נקט טעמא מן הדיוק דבהדיא תנן התם (דף סד:) עולת העוף כיצד היתה נעשית עלה לכבש ופנה לסובב בא לו לקרן דרומית מזרחית):

    Tosafot on Sukkah 48b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rabbeinu Chananel

    פי' המים שאתם שואבים בשמחת החג יהיו מן המעיין לפיכך שנינן מן השילוח תנא מאימתי מנסכין עם אברי תמיד של שחר מעשה באחד שניסך על רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן.

    עלה לכבש ופנה לשמאלו תנן התם (זבחים סג) כל העולין למזבח עולין דרך ימין ומקיפין ויורדין על העקב חוץ מן ג' דברים ואלו הן ניסוך המים והיין ועולת העוף שרבתה במזרח ניסוך המים והיין שלא יתעשנו עולת העוף שלא תמות בעשן. אחד מעבה ואחד מדק שיהו שניהן כלים כאחד. פי' ספל אחד עבה שמוציא הרבה. והאחד דק מוציא מעט מעט.

    ואמרינן לימא מתני' ר' יהודה היא דאמר מלוג המים היה מנסך נמצאו המים המתנסכים לוג אחד והיין ג' לוגין דלא אשכחן בניסוך היין פחות מנסוך הכבש והוא ג' לוגין שנאמר ורביעית ההין לכבש יין דההין י"ב לוגי רבע ההין ג' לוגין לפיכך היה של יין נקב גדול ושל מים נקב קטן ועמוד זה של יין היה יוצא עבה ושל מים היה דק. דאי כרבנן כיון דאמרי היין ג' לוגין כדאמרי' והמים ג' לוגין דתנן צלוחית של זהב היתה שם ומחזקת ג' לוגין אמאי צריך אחד מעבה ואחד מדק והא כי הדדי נינהו.

    ואמרינן אפי' תימא רבנן חמרא סמיך מיא קליש וגרסינן בירושלמי בעיין מימר מעבה של מים מדק של יין זה. ירושלמי בהיפך מסוגיא דשמעתין דא"ר יונה בשם ר' מאיר נקב שאינו מוציא מים היה מוציא יין ושאינו מוציא יין מוציא שמן ושאינו מוציא שמן מוציא דבש: ואוקימנא מתניתא לרבנן דלרבי [יהודה] לא היו ספלים אלא קשות כו'.

    ת"ר מעשה בצדוקי אחד שניסך ע"ג רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן כו' ירושלמי אית דאמרי שהוא הצדוקי דפרה שבא ונגע בו ריב"ז הוא שניסך ברגליו והקטורת של יוה"כ אחד ואית דאמרי דפרה ודיוה"כ חד ודסוכה חד:

    Rabbeinu Chananel on Sukkah 48b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Ritva

    והא דתנן שהיו הספלים מנוקבין כמין שני חוטמין דקין מכיון שביררנו שהספלים האלו מחוברין היו במזבח ודאי לא היו החוטמין בולטין מן הספלים לחוץ בשפתיהם שא״כ איך יורדין המים כנגדן אל השיתין שהרי מכוונין היו הספלים כנגד השיתין ועומדין עליהם לרדת שם להדיא אלא שאפשר שהנקבים היו בתחתיות הספלים מכוונין כנגד השיתין והיו הספלים נתונין כעין משפך וכמין חוטמין שאמרו לא שהנקבי׳‎ דקים כנקבי החוטם או אפשר שהיה בולט תחת הנקבים בתחתית הספלים שפופרת כמין חוטם כמו שעושין למשפך כדי שתכנס אותה שפופרת לתוך השיתין ולא ישפכו המים לחוץ ורש״י ז״ל נראה שהוקשה לו זה ופי׳‎ חוטם א׳‎ בספל ונקב אחד בחוטמו והכהן מערה המים בפי הספלים והנסכים מקלחין ויורדין דרך החוטם ע״ג המזבח ובמזבח היה נקב שבו המים והיין יורדין לשיתין של מזבח שהיו חלולים ועמוקין עד מאד עכ״ל נראה מדבריו שהי׳‎ החוטם יוצא בשפת הספלים ומשם היה יורד ע״ג המזבח אלא שהיה מטה אותן כנגד השיתין בשעת שפיכתן וא״כ לא היו הספלים מחוברין ומ״ש יותר נכון וכן פי׳‎ בתוס':

    מערבי של מים מזרחי של יין כו׳‎ פי׳‎ ששניהן היו עומדין סמוכין זה כנגד זה זה למערב וזה למזרח של מים למערב ושל יין למזרח עירה של מים לתוך של יין כו׳‎ יצא:

    רבי יהודה אומר בלוג היה מנסך כל ח' פי׳‎ ‎ופליג אדת״ק דאמר ג׳‎ לוגין שהם רביעית ההין: ולמנסך או׳‎ לו הגבה את ידך פי׳‎ לא יריק חוץ לספל לפי שפעם א׳‎ נסך ע״ג רגליו פי׳‎ שהיה צדוקי ולא היה מודה בנסוך המים שהוא מן התורה לפי שאינו מפו׳‎ בכתוב ושפכו על רגליו מפני בזוי ורגמוהו כל העם באתרוגיהם:

    גמרא ת״ר כל העולין למזבח עולין דרך ימין.‎ פי׳‎ ‎שעולין לאותו צד מזבח שהוא לימינם דהיינו מזרח כי הכבש נתון לדרומו של מזבח ומקיפין המזבח ממזרח למערב עד שמגיעין לקרן דרומית מערבית שמקריבין שם רוב הקרבנות וכשמשלימין יורדין דרך אותו קרן שהוא לשמאל העולין חוץ מן העולין לג׳‎ דברים אלו שעולין דרך שמאל לקרן מערבית דרומית לאלתר ואין מקיפין מזבח ממזרח למערב ומקיפין על דרך העקב פירוש וכשמשלימין אינן מקיפין את המזבח ממערב למזרח לרדת דרך ימין אלא חוזרין ויורדין לאלתר מקרן מערביח דרומית שעלו אל הכבש דרך הכבש הקטן שיש מן הקרן עד הכבש כדפרישנא לעיל ולאותו ריוח שיש מן הכבש עד הקרן כדי הקפה ויש נוסחאות דלא גרסי מקיפין אלא יורדין דרך העקב והוא כמו שפירשתי. והטעם לפי שאין מקיפין לעולם אלא מן הימין אל השמאל מדכתיב ומעלותיהו פנות קדים:

    ואלו הן נסוך המים ונסוך היין.‎ פי׳‎ ‎ואע״פ שאלו מקומן בקרן דרומית מערבית כשאר קרבנות שמקיפין בהם מימין לשמאל בכאן לא היו עולין בהיקף מימין לשמאל מן הטעם שפירשנו במשנתינו שלא יתעשנו:

    ועולת העוף שרבתה במזרח.‎ פי׳‎ ‎לפי שמקום הקרבתה בקרן מזרחית דרומית אלא כשהיו מרובות ולא היה שם מקום פנוי היו מקריבין אותה בקרן מערבית דרומית והכי מוכח לישנא דקתני שרבתה אלמא כל שלא רבתה דינה במזרח נמצא שלא היו מקיפין בה לעולם כי כשלא רבתה במזרח עולין דרך ימין ומקריבין אותם בקרן דרומית מזרחית לאלתר וכשרבתה במזרח והיו מקריבין אותה בקרן מערבית דרומית היו עולין דרך שמאל לאותו קרן כדקתני הכא ולא היו מקיפין בה כמו בשאר הקרבנות כדי שלא תתעשן ותמות מעשן המערכה וכן פירשו בתוס':

    מה״מ.‎ פי׳‎ ‎מה״מ אכלהו קאי דאיכא נסוך המים ושיהא מן השילוח שהוא מעין ושיהא שם שמחה. ומהדרי׳‎ אכלהו מדכתיב ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה וכולהו איתנהו בקרא מים וששון ומעין:

    דאי כרבנן תרוייהו כי הדדי נינהו.‎ פי׳‎ ‎דאלו נסוך המים שלשת לוגין ונסוך היין ג״כ רביעית ההין שהיא ג׳‎ לוגין ג״כ:

    1 more comments on this page.

    Ritva on Sukkah 48b · Sefaria · Edition: Chiddushei HaRashba, Sheva Shitot, Warsaw, 1883. · Public Domain

    Meiri

    זהו ביאור המשנה וכולה על הצד שביארנוה הלכה היא ומה שנכנס תחתיה בגמרא כך הוא:

    כל מזבח שחסר קרן או כבש או יסוד או סובב או שאינו רבוע אינו כשר לעבודה שעל אלו נאמר בהם המזבח לעכב בקרן קרנות המזבח יסוד אל יסוד המזבח רבוע דכתיב רבוע יהיה המזבח סובב כרכוב המזבח כתרגומו סובבי מדבחא וכבש דכתיב אל פני המזבח וזהו הכבש שהוא פתחו ודרך עלייתו וזה שאמרו שפעם אחת ניסך צדוקי אחד ורגמוהו באתרוגיהם ונפגמה קרן המזבח על ידי זריקת האתרוגים והביאו בול של מלח ר"ל מלא אגרוף למלאות הפגימה לא שהוא כשר בכך אלא לא עשו אלא שלא יראה המזבח פגום לעין כל:

    Meiri on Sukkah 48b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharam

    בגמ' פיסקא עלה בכבש וכו' ת"ר כל העולין וכו' חוץ מן העולה לג' דברים הללו שעולין דרך (ימין) [שמאל] וכשחוזרין חוזרין על העקב כצ"ל:

    שם לימא מתני' ר' יהודה הספרים חסרים י וכצ"ל ומנוקבין כמין ב' חוטמין וכו' לימא מתני' ר' יהודה וכו':

    רש"י ד"ה שהיין והמים מגולים כו' נתגלה היינו טעמא דממלא מן הכיור ולא היה מנסך מהן לפי שהמים והיין המגולים וכו' כצ"ל:

    ד"ה ומקיפין ויורדין דרך שמאל וכו' שהרי פניו למזבח ואינו מחזיר לו עורף וכו' כצ"ל:

    בתוס' ד"ה אחד מעובה וכו' לשון מעובה משמע ששולי הספל היו עבים פי' והנקב היה בתחתיתו דהיינו שוליו ומתוך שהשוליים עבים אין המשקה ממהר לצאת:

    ד"ה שהיין והמים מגולים פסולים וכו' ויתכן פי' זה למאי דסלקא דעתך מעיקרא וכו' פי' שהמקשה דפריך וליעבדינהו במסננת היה ס"ד שהטעם הוא שהאדם משלים לשיעור ולכך פריך הכי ועיין לקמן בסוף פירקין:

    Maharam on Sukkah 48b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Sukkah, daf 48, Amud Bet, about 384 words in 12 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 12 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 135 words

      Opens “כְּמִין שְׁנֵי חוֹטָמִין דַּקִּין, (וְאֶחָד) מְעוּבֶּה וְאֶחָד…”

    2. Segment 224 words

      Opens “רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּלּוֹג הָיָה מְנַסֵּךְ כׇּל…”

    3. Segment 332 words

      Opens “כְּמַעֲשֵׂהוּ בַּחוֹל כָּךְ מַעֲשֵׂהוּ בַּשַּׁבָּת, אֶלָּא שֶׁהָיָה…”

    4. Segment 413 words

      Opens “גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב עֵינָא,…”

    5. Segment 559 words

      Opens “הָנְהוּ תְּרֵי מִינֵי, חַד שְׁמֵיהּ שָׂשׂוֹן וְחַד…”

    6. Segment 639 words

      Opens “אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִינָא דִּשְׁמֵיהּ שָׂשׂוֹן לְרַבִּי…”

    7. Segment 740 words

      Opens “עָלָה בַּכֶּבֶשׁ וּפָנָה לִשְׂמֹאלוֹ כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן:…”

    8. Segment 829 words

      Opens “אֶלָּא, שֶׁהָיוּ מַשְׁחִירִין. בִּשְׁלָמָא דְּיַיִן מַשְׁחִיר, דְּמַיָּא…”

    9. Segment 927 words

      Opens “וּמְנוּקָּבִים כְּמִין שְׁנֵי חוֹטָמִין וְכוּ׳. לֵימָא מַתְנִיתִין…”

    10. Segment 107 words

      Opens “אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן: חַמְרָא סְמִיךְ, מַיָּא קְלִישׁ.…”

    11. Segment 1143 words

      Opens “הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי רַבִּי יְהוּדָה —…”

    12. Segment 1236 words

      Opens “מַעֲרָבוֹ שֶׁל מַיִם. תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּצַדּוּקִי…”

    Original text

    כְּמִין שְׁנֵי חוֹטָמִין דַּקִּין, (וְאֶחָד) מְעוּבֶּה וְאֶחָד דַּק, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶם כָּלִין בְּבַת אַחַת. מַעֲרָבוֹ — שֶׁל מַיִם, מִזְרָחוֹ — שֶׁל יַיִן. עֵירָה שֶׁל מַיִם לְתוֹךְ שֶׁל יַיִן, וְשֶׁל יַיִן לְתוֹךְ שֶׁל מַיִם — יָצָא.

    with two thin perforated nose-like protrusions. One of the basins, used for the wine libation, had a perforation that was broad, and one, used for the water libation, had a perforation that was thin, so that the flow of both the water and the wine, which do not have the same viscosity, would conclude simultaneously. The basin to the west of the altar was for water, and the basin to the east of the altar was for wine. However, if one poured the contents of the basin of water into the basin of wine, or the contents of the basin of wine into the basin of water, he fulfilled his obligation, as failure to pour the libation from the prescribed location does not disqualify the libation after the fact.

    רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּלּוֹג הָיָה מְנַסֵּךְ כׇּל שְׁמוֹנָה. וְלַמְנַסֵּךְ אוֹמֵר לוֹ: הַגְבַּהּ יָדֶךָ. שֶׁפַּעַם אֶחָד נִסֵּךְ אֶחָד עַל גַּבֵּי רַגְלָיו, וּרְגָמוּהוּ כׇּל הָעָם בְּאֶתְרוֹגֵיהֶן.

    Rabbi Yehuda says: The basin for the water libation was not that large; rather, one would pour the water with a vessel that had a capacity of one log on all eight days of the Festival and not only seven. And the appointee says to the one pouring the water into the silver basin: Raise your hand, so that his actions would be visible, as one time a Sadducee priest intentionally poured the water on his feet, as the Sadducees did not accept the oral tradition requiring water libation, and in their rage all the people pelted him with their etrogim .

    כְּמַעֲשֵׂהוּ בַּחוֹל כָּךְ מַעֲשֵׂהוּ בַּשַּׁבָּת, אֶלָּא שֶׁהָיָה מְמַלֵּא מֵעֶרֶב שַׁבָּת חָבִית שֶׁל זָהָב שֶׁאֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת מִן הַשִּׁילוֹחַ וּמַנִּיחָהּ בַּלִּשְׁכָּה. נִשְׁפְּכָה, נִתְגַּלְּתָה, הָיָה מְמַלֵּא מִן הַכִּיּוֹר. שֶׁהַיַּיִן וְהַמַּיִם מְגוּלִּין — פְּסוּלִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ.

    Rabbi Yehuda continues: As its performance during the week, so is its performance on Shabbat, except that on Shabbat one would not draw water. Instead, on Shabbat eve, one would fill a golden barrel that was not consecrated for exclusive use in the Temple from the Siloam pool, and he would place it in the Temple chamber and draw water from there on Shabbat. If the water in the barrel spilled, or if it was exposed overnight, leading to concern that a snake may have deposited poison in the water, one would fill the jug with water from the basin in the Temple courtyard, as exposed wine or water is unfit for the altar. Just as it is prohibited for people to drink them due to the potential danger, so too, they may not be poured on the altar.

    גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב עֵינָא, דְּאָמַר קְרָא: ״וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן וְגוֹ׳״.

    GEMARA: With regard to the customs accompanying the drawing of the water, the Gemara asks: From where are these matters derived? Rav Eina said that it is as the verse states: “With joy [ sason ] you shall draw water out of the springs of salvation” (Isaiah 12:3), indicating that the water was to be drawn from the spring and the rite performed in extreme joy.

    הָנְהוּ תְּרֵי מִינֵי, חַד שְׁמֵיהּ שָׂשׂוֹן וְחַד שְׁמֵיהּ שִׂמְחָה. אֲמַר לֵיהּ שָׂשׂוֹן לְשִׂמְחָה: אֲנָא עֲדִיפְנָא מִינָּךְ, דִּכְתִיב: ״שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְגוֹ׳״. אֲמַר לֵיהּ שִׂמְחָה לְשָׂשׂוֹן: אֲנָא עֲדִיפְנָא מִינָּךְ, דִּכְתִיב: ״שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים״. אֲמַר לֵיהּ שָׂשׂוֹן לְשִׂמְחָה: חַד יוֹמָא שָׁבְקוּךְ וְשַׁוְּיוּךְ פַּרְוַונְקָא, דִּכְתִיב: ״כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ״. אֲמַר לֵיהּ שִׂמְחָה לְשָׂשׂוֹן: חַד יוֹמָא שָׁבְקוּךְ וּמָלוּ בָּךְ מַיָּא, דִּכְתִיב: ״וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן״.

    Apropos this verse, the Gemara relates: There were these two heretics, one named Sason and one named Simḥa. Sason said to Simḥa: I am superior to you, as it is written: “They shall obtain joy [ sason ] and happiness [ simḥa ], and sorrow and sighing shall flee” (Isaiah 35:10). The verse mentions joy first. Simḥa said to Sason, On the contrary, I am superior to you, as it is written: “There was happiness [ simḥa ] and joy [ sason ] for the Jews” (Esther 8:17). Sason said to Simḥa: One day they will dismiss you and render you a messenger [ parvanka ], as it is written: “For you shall go out with happiness [ simḥa ]” (Isaiah 55:12). Simḥa said to Sason: One day they will dismiss you and draw water with you, as it is written: “With joy [ sason ] you shall draw water.”

    אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִינָא דִּשְׁמֵיהּ שָׂשׂוֹן לְרַבִּי אֲבָהוּ: עֲתִידִיתוּ דִּתְמַלּוֹ לִי מַיִם לְעָלְמָא דְּאָתֵי, דִּכְתִיב: ״וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן״, אֲמַר לֵיהּ: אִי הֲוָה כְּתִיב ״לְשָׂשׂוֹן״ — כִּדְקָאָמְרַתְּ, הַשְׁתָּא דִּכְתִיב ״בְּשָׂשׂוֹן״ — מַשְׁכֵּיהּ דְּהָהוּא גַּבְרָא מְשַׁוֵּינַן לֵיהּ גּוֹדָא וּמָלֵינַן בֵּיהּ מַיָּא.

    The Gemara relates a similar incident: A certain heretic named Sason said to Rabbi Abbahu: You are all destined to draw water for me in the World-to-Come, as it is written: “With sason you shall draw water.” Rabbi Abbahu said to him: If it had been written: For sason , it would have been as you say; now that it is written: With sason , it means that the skin of that man, you, will be rendered a wineskin, and we will draw water with it.

    עָלָה בַּכֶּבֶשׁ וּפָנָה לִשְׂמֹאלוֹ כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: כׇּל הָעוֹלִים לְמִזְבֵּחַ — עוֹלִין דֶּרֶךְ יָמִין וּמַקִּיפִין וְיוֹרְדִין דֶּרֶךְ שְׂמֹאל. חוּץ מִן הָעוֹלֶה לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הַלָּלוּ, שֶׁעוֹלִין דֶּרֶךְ שְׂמֹאל וְחוֹזְרִין עַל הֶעָקֵב. וְאֵלּוּ הֵן: נִיסּוּךְ הַמַּיִם, וְנִיסּוּךְ הַיַּיִן, וְעוֹלַת הָעוֹף כְּשֶׁרָבְתָה בַּמִּזְרָח.

    § The mishna continues: The priest ascended the ramp of the altar and turned to his left. The Sages taught: All who ascend the altar ascend and turn via the right, and circle the altar, and descend via the left. This is the case except for one ascending to perform one of these three tasks, as the ones who perform these tasks ascend via the left, and then turn on their heel and return in the direction that they came. And these tasks are: The water libation, and the wine libation, and the bird sacrificed as a burnt-offering when there were too many priests engaged in the sacrifice of these burnt-offerings in the preferred location east of the altar. When that was the case, additional priests engaged in sacrificing the same offering would pinch the neck of the bird west of the altar.

    אֶלָּא, שֶׁהָיוּ מַשְׁחִירִין. בִּשְׁלָמָא דְּיַיִן מַשְׁחִיר, דְּמַיָּא אַמַּאי מַשְׁחִיר? כֵּיוָן דְּאָמַר מָר: עֵירָה שֶׁל מַיִם לְתוֹךְ שֶׁל יַיִן, וְשֶׁל יַיִן לְתוֹךְ שֶׁל מַיִם יָצָא — שֶׁל מַיִם אָתֵי לְאַשְׁחוֹרֵי.

    The mishna continues: Rabbi Yehuda said that they were limestone, not silver, basins, but they would blacken due to the wine. The Gemara asks: Granted, the basin for wine blackened due to the wine; however, why did the basin for water blacken? The Gemara answers: Since the Master said in the mishna: However, if one inadvertently poured the contents of the basin of water into the basin of wine or the contents of the basin of wine into the basin of water, he fulfilled his obligation. Then even the basin for water would come to blacken over the course of time as well.

    וּמְנוּקָּבִים כְּמִין שְׁנֵי חוֹטָמִין וְכוּ׳. לֵימָא מַתְנִיתִין רַבִּי יְהוּדָה הִיא וְלָא רַבָּנַן, דִּתְנַן: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּלּוֹג הָיָה מְנַסֵּךְ כׇּל שְׁמוֹנָה. דְּאִי רַבָּנַן, — כִּי הֲדָדֵי נִינְהוּ!

    § The mishna continues: And the two basins were perforated at the bottom with two thin, perforated, nose-like protrusions, one broad and one thin. The Gemara asks: Let us say that the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda and not with that of the Rabbis, as we learned in the mishna that Rabbi Yehuda says: One would pour the water with a vessel that had a capacity of one log on all eight days of the Festival, unlike the wine libation, for which a three- log basin was used. According to his opinion, there is a difference between the capacity of the wine vessel and that of the water vessel; therefore, it is clear why the opening in the wine vessel was broader. As, if the mishna is in accordance with the opinion of the Rabbis, they are the same as the capacity of the water basin, three log . Why, then, were there different sized openings?

    אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן: חַמְרָא סְמִיךְ, מַיָּא קְלִישׁ.

    The Gemara answers: Even if you say that the mishna is in accordance with the opinion of the Rabbis, the reason for the different-sized openings is that wine is thick and water is thin, and therefore wine flows more slowly than water. In order to ensure that the emptying of both basins would conclude simultaneously, the wine basin required a wider opening.

    הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי רַבִּי יְהוּדָה — ״רָחָב״ וְ״קָצָר״ אִית לֵיהּ. דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁנֵי קַשְׂווֹאוֹת הָיוּ שָׁם, אֶחָד שֶׁל מַיִם וְאֶחָד שֶׁל יַיִן. שֶׁל יַיִן — פִּיהָ רָחָב, שֶׁל מַיִם — פִּיהָ קָצָר, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶם כָּלִין בְּבַת אַחַת, שְׁמַע מִינַּהּ.

    So too, it is reasonable to establish that the mishna is in accordance with the opinion of the Rabbis, as, if it is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, unlike the description of the two openings in the mishna as broad and thin, elsewhere he is of the opinion that the openings as wide and narrow, as it was taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: There were two small pipes there, one for water and one for wine. The mouth of the pipe for wine was wide and the mouth of the pipe for water was narrow, so that the emptying of both basins would conclude simultaneously. The disparity between wide and narrow is greater than the disparity between broad and thin, thereby facilitating the simultaneous emptying of the three- log and one- log basins according to Rabbi Yehuda. The Gemara concludes: Indeed, learn from it that the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda.

    מַעֲרָבוֹ שֶׁל מַיִם. תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּצַדּוּקִי אֶחָד שֶׁנִּיסֵּךְ עַל גַּבֵּי רַגְלָיו, וּרְגָמוּהוּ כׇּל הָעָם בְּאֶתְרוֹגֵיהֶן. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם נִפְגְּמָה קֶרֶן הַמִּזְבֵּחַ, וְהֵבִיאוּ בּוּל שֶׁל מֶלַח וּסְתָמוּהוּ. לֹא מִפְּנֵי שֶׁהוּכְשַׁר לַעֲבוֹדָה, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יֵרָאֶה מִזְבֵּחַ פָּגוּם.

    § The mishna continues: The basin to the west of the altar was for water, and the basin to the east of the altar was for wine, and they would tell the one pouring the water to raise his hand. The Sages taught: There was an incident involving one Sadducee priest who poured the water on his feet, and in anger all the people pelted him with their etrogim . And that day, the horn of the altar was damaged as a result of the pelting and the ensuing chaos. They brought a fistful of salt and sealed the damaged section, not because it rendered the altar fit for the Temple service, but in deference to the altar, so that the altar would not be seen in its damaged state.