Talmud Builders

    Shevuot 6a

    Back to index

    English translation — Shevuot 6a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1The Gemara answers: What is this comparison? Granted, it would all be well were it not for the difficulty with regard to a mark the color of the lime plaster of the Sanctuary walls, as the difficulty raised with regard to an egg membrane– colored mark is not difficult. As even though the shade of an egg membrane is two stages below that of a se’et , the Merciful One states: “And for a se’et and for a sappaḥat ” (Leviticus 14:56), which indicates that a sappaḥat is secondary to a se’et and can combine with it even though a sappaḥat is of a much lower degree of brightness than it. Rabbi Akiva holds that both of the additional shades not explicitly mentioned in the Torah are derived from the word: Sappaḥat , and so both of them can combine with a se’et . But the difficulty raised with regard to a mark the color of the lime plaster of the Sanctuary walls is indeed difficult. Rather, it is clear that the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Akiva.

    2§ The Gemara elaborates on Rabbi Akiva’s opinion: And where have we learned that according to Rabbi Akiva the different shades should be ordered this one above that one, i.e., according to their degrees of brightness, and only two adjacent shades can combine together?

    3If we say we learned it from that which is taught in the following baraita , it is difficult. The baraita teaches: Rabbi Yosei said that Yehoshua, son of Rabbi Akiva, asked of Rabbi Akiva: For what reason did the Sages say that the different shades of leprous marks are two types that are four, and proceed to specify their names? Rabbi Akiva said to him: But if not that, what else could they say? Rabbi Yehoshua answered him: Let them say that any mark of a degree of brightness from that of an egg membrane and above is ritually impure.

    4Rabbi Akiva said to him: They specified the four different shades in order to say that they combine with each other in that order, i.e., each one with its adjacent shade. Rabbi Yehoshua said to him: If so, let them simply say: Any mark of a degree of brightness from that of an egg membrane and above is ritually impure, and they combine with each other. Rabbi Akiva said to him: They specified their names in order to tell you: Any priest who is not an expert in distinguishing between them and in identifying their names is not authorized to inspect the leprous marks and make a decision regarding them.

    5The Gemara explains the difficulty: Rabbi Yehoshua suggested that according to Rabbi Akiva’s opinion it should be sufficient to say that any mark of a degree of brightness from that of an egg membrane and upward is impure, but he did not say that it would also be necessary to add: And any mark of a degree of brightness from that of the lime plaster of the Sanctuary walls and above is impure. If Rabbi Akiva agrees to the categorization of the mishna, then it would be necessary to state separately each category of marks, in a dual formulation, in order to indicate that only shades that are categorized together can combine.

    6The Gemara suggests: Conclude from the fact that he did not say this to Rabbi Akiva that Rabbi Yehoshua heard of Rabbi Akiva that he says: All the different shades combine with a se’et . Accordingly, both a snow-white baheret and a lime-colored mark will each combine with a se’et , as they are adjacent to it when listed in order of their degrees of brightness. An egg membrane–colored mark will also combine with a se’et , as it is derived from the word: Sappaḥat , and the Torah indicates that a sappaḥat is secondary to a se’et .

    7The Gemara rejects this proof: But perhaps Rabbi Akiva does hold that the only combinations possible are a se’et and its secondary mark, i.e., an egg membrane–colored mark; and a baheret and its secondary mark, i.e., a lime-colored mark. And perhaps Rabbi Yehoshua in fact proposed that the Sages should use a dual formulation, but the baraita cites only the first half of his suggestion.

    8Rather, Rabbi Akiva’s opinion can be inferred from that which Rabbi Ḥanina says, as Rabbi Ḥanina says: The following is an analogy to illustrate the opinion of Rabbi Akiva: To what is this matter comparable? It is comparable to four cups of milk, and two drops of blood fell into one of them, and four drops of blood fell into another one of them, and eight drops of blood fell into another one, and twelve drops of blood fell into the last one. And some say that sixteen drops fell into the last cup. This is a suitable analogy, as the milk in all of the cups still has a similar shade of white, but the cups can be ordered according to their degrees of brightness, as this one is above this one, and that one is above that one. Rabbi Ḥanina’s analogy would appear to portray Rabbi Akiva’s opinion in the same way it was cited earlier.

    9The Gemara rejects this. The Torah states that a “reddish-white affliction” (Leviticus 13:42), not just a flawless white one, renders a person ritually impure. Therefore, the Gemara suggests: Say that you heard Rabbi Akiva express this opinion with regard to combining different shades of a mark that is mixed [ befatukh ] with red, which is the case most similar to the analogy offered by Rabbi Ḥanina, but with regard to different shades of flawless white, have you heard Rabbi Akiva express this opinion?

    10And if you would say that just as you heard Rabbi Akiva express this opinion with regard to a mark that is mixed with red, so too, by logical extension, you have effectively heard Rabbi Akiva express this opinion with regard to different shades of flawless white, as what possible reason is there to differentiate between them, this is difficult. And this suggestion is problematic, as in the case of a mixed reddish-white mark itself, did you ever hear him express this opinion? But isn’t it taught otherwise in a mishna ( Nega’im 1:2): With regard to the various shades of white that are mixed with red, Rabbi Akiva says the reddish variation of this one, i.e., of a baheret , and of that one, i.e., of a lime-colored mark, are like wine diluted in water, except for the following distinction: That the reddish variation of a baheret is still an intense white, like snow, albeit with a somewhat pinkish hue, but the reddish variation of lime is darker than it.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    ומשנינן האי מאי בשלמא בלא סיד קרום ביצה לא קשהולשאת ולספחת כתיב משמע לשאת ולספחת ולנטפל עמה ש"מ דרבי לה רחמנא טפילה וטפילה כל שהוא במשמע ובלבד שיהא ממראות נגעים:

    ואף ע"ג דמנחתא מינה טובאוס"ל לר"ע דלשאת רבי לבהרת לא רבי דהא ספחת בשאת הוא דכתיב הלכך שאת הוא דמצטרפא לבהרת דסמוכה לה וכתיב והיה מלמד שמצטרפין וסיד לשאת ממילא דהא דמיא לה וכן קרום לשאת דספחת בשאת כתיבא ורבי לה תולדה וזו למעלה מזו דר' עקיבא בסיד ושאת ובהרת מיתוקם:

    אלא סיד ההיכלכי מפלגת להו בתרתי מיני זו תולדה לזו וזו תולדה לזו:

    קשיאהיאך יצטרף בהרת לסיד ותולדתו לרבי עקיבא דאית ליה זו למעלה מזו דהא ליכא למימר לרבי עקיבא דכי היכי דאיתרבאי טפילה לשאת ממשמעות איתרבאי טפילה נמי לבהרת מדרשא כדאמר לקמן לרבנן דא"כ זו למעלה מזו דרבי עקיבא היכא איתיה אבות ותולדות הוא דאיכא ואין בהם צירוף אלא לגבוה ממנו שתי מעלות:

    והיכא שמעינן ליה לר' עקיבאדקפיד אסדר מעלות לצירוף:

    יהושע בנו של ר' עקיבאהוא יהושע בן קרחה שר' עקיבא קרח היה כדאמרי' בבכורות (דף נח.) חוץ מן הקרח הזה:

    מפני מה כו'כדמפרש בעי ואזיל יאמרו מקרום כו':

    ואם לאו מה יאמרומחזר היה שמפרש מה הוא שואל:

    יאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמאאחר שאין לנו חלוק במראות לובן למעלה מקרום ביצה אלא ד' מראות הללו יאמרו כל מראה לובן שהוא מקרום ולמעלה טמא דקיימא לן (פסחים דף ג:) לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה ולמה הזכירו שמותן:

    אמר לו לומר לך שמצטרפין זה עם זהלכך שנאום וסידרום לומר לך שכסדר הזה משנתן וכך דרך צירופם ועדיין אין אנו יודעין באיזה סדר הוא שונה אותן ומתשובות בנו אנו באין ללמוד:

    אמר לו ויאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא ומצטרפין זה עם זהומתשובתו אנו למידין סדר משנת אביו:

    ואילו מסיד ולמעלה לא קאמר ליהיאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא ומצטרף ומסיד ולמעלה טמא ומצטרף:

    שמע מינה שמיע ליהמיניה כולהו בהדי שאת מצטרפין עליון אחד לשתי תולדות דאי סלקא דעתך משנת אביו כסדר משנתנו תולדה לבהרת סיד ותולדה לשאת קרום ביצה הכי הוה ליה למימר יאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא ומצטרף מסיד ולמעלה טמא ומצטרף ומדיהבינן עליון לסיד בפני עצמו ועליון לקרום בפני עצמו ממילא שמעינן דמצטרפין דקאמרי רבנן כל חד לעליון שלו אמרי והא מסברא ידעינן דעליונו של סיד שלג של קרום צמר דכיון דאין חלוק מראות בלובן מקרום ולמעלה אלא ד' אלו ובקרא תרי כתיבי והכתוב מעיד שבהרת לבנה כדלקמן והשאת קרובה לה כמשמעה גבוהה ממילא כי יהבת תולדה לזה ותולדה לזה מראה הסיד תתן לבהרת ומראה הקרום תתן לשאת שאם באתה ליתן מראה סיד לצמר מפני שהוא קרוב לה למי תתן מראה הקרום הכי הוה ליה למימר ולא הוה ליה למימר יאמרו מקרום ולמעלה טמא ומצטרפין דאי הוה תני הכי לא הוה סלקא דעתך לחלק תולדה לזה ותולדה לזה ומדאותביה הכי ש"מ שמיע ליה שאין תולדה לבהרת אלא עליון אחד לשתי תולדות והלכך על כרחך הוא שאת דרבי ליה רחמנא טפילה וסדר משנתן דקא"ל שנשנית כסדר צירופן הכי קא"ל זו למעלה מזו נשנו שלג והצמר והסיד וקרום ומצטרפין שלג עם הצמר והצמר עם הסיד והקרום דהא ליכא למימר דשמיע ליה מיניה שתיהן תולדה לשתיהן דהא מהיכא תיתי שיהא הקרום מצטרף לשלג לא כסדר מעלות ולא מן המקרא אלא ודאי בהדי שאת הוא דשמיע ליה מיניה דמצטרפין דרחמנא יהבינהו ליה טפילה לשאת ולא לבהרת ולכך השיבו יאמרו מקרום ולמעלה טמא ומצטרפין והכל יודעין דצירוף מראה דאמרי' לדומה. הוא לו דקאמרינן וכל מה שאדם יכול להבין מסדר משנתן בהזכרת שמותן היה מבין מאליו שאין לך אדם מסדרן אלא כסדר שהן שנויים עכשיו:

    ודלמא שאת ותולדתה בהרת ותולדתהשמיע ליה והכי נמי קא"ל יאמרו מקרום ולמעלה מסיד ולמעלה ותנא הוא דלא קפיד למיחשב ולמיזל כי רוכלא:

    משל דרבי עקיבאסדר צירופן:

    פתוךמעורב הוא נגע לבן אדמדם הכתוב בתורה דמדקאמר שנפלו לתוכו טיפי דם מכלל דבפתוך קאמר:

    שבזה ושבזהעל כרחך על ראשון ושני קאמר שכן לשון משנה והכי קאמר אדמדם שבראשון ושני סימן פתיכת אודם שבהם נכרת במקום אחר כגון טיפת דם בחלב ומראיהן לא אדום ולא לבן אלא כיין המזוג וסביבותיו לבן. אלא שאדמומיתו של שלג עזה כלומר לבנה משל סיד ושל סיד דיהה הימנה ומדקתני הכי בסיפא שמעינן לרישא דשבזה ושבזה דקאמר בשלג וסיד קאמר אלמא סדר משנתו של רבי עקיבא סיד אחר שלג:

    שבועות ו עמוד א

    1האי מאי? בשלמא בלא סיד היכל, קרום ביצה לא קשיא דאע"ג דקרום ביצה מתתאי דשאת, רחמנא אמר (ויקרא יד, נו) ״ולשאת ולספחת״ ספחת טפילה לשאת, אע"ג דמנחתא מיניה טובא. אלא סיד היכל קשיא, אלא מחוורתא מתניתין דלא כרבי עקיבא.

    2והיכא שמעינן לרבי עקיבא זו למעלה מזו?

    3אילימא מהא דתניא: אמר רבי יוסי, שאל יהושע בנו של רבי עקיבא מרבי עקיבא: מפני מה אמרו מראות נגעים שנים שהן ארבעה? אמר לו: ואם לאו, מה יאמרו? יאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא!

    4אמר לו: לומר שמצטרפים זה עם זה. אמר לו, ויאמרו: ״מקרום ביצה ולמעלה טמא, ומצטרפין זה עם זה״! אמר לו: לומר לך, כל כהן שאינו בקי בהן ובשמותיהן, אינו רואה את הנגעים.

    5ואילו ״מסיד היכל ולמעלה״ לא קאמר;׃

    6מדלא אמר ליה, ש"מ דשמיע ליה לר' עקיבא דאמר: כולהו לבהדי שאת מצטרפין.

    7ודלמא ״שאת ותולדתה״, ״בהרת ותולדתה״?

    8אלא מדרבי חנינא דאמר ר' חנינא: משל דרבי עקיבא למה הדבר דומה? לארבעה כוסות של חלב, אחד נפלו לתוכו שתי טיפין של דם, ואחד נפלו לתוכו ארבע טיפין של דם, ואחד נפלו לתוכו שמונה, ואחד נפלו לתוכו שתים עשרה טיפין ואמרי לה: שש עשרה טיפין שכולן מראות לובן הן, אלא שזה למעלה מזה וזה למעלה מזה.

    9אימור דשמעת ליה לרבי עקיבא בפתוך; בחלוק מי שמעת ליה?

    10וכי תימא כי היכי דשמעת ליה בפתוך, הכי שמעת ליה בחלוק; ובפתוך גופיה מי שמעת ליה? והתניא, רבי עקיבא אומר: אדמדם שבזה ושבזה כיין המזוג במים; אלא של בהרת עזה כשלג, ושל סיד דיהה הימנה.

    Tosafot

    אף על גב דמנחתא מינה טובאפירש בקונטרס דלר' עקיבא סיד וקרום הוו תרוייהו תולדה דשאת וספחת אשאת קאי ולא אבהרת והא דקבעי בסמוך טפילה לבהרת מנא ליה לרבנן קבעי דלרבי עקיבא אין לבהרת שום טפילה וכן פירש לקמן וקשיא דהא בקונטרס פירש בעצמו דאית ליה לר' עקיבא ב' שהן ארבע וכן נמי מוכח בסמוך דקאמר מפני מה אמרו מראות נגעים שנים שהן ארבעה כו' ושנים שהן ארבעה משמע שמכל אב יוצאה תולדה אחת כמו שתים שהן ארבע דשבת וידיעות ושבועות ועוד כיון דלספחת לא קאי אלא אשאת מנ"ל לרבות שתי תולדות לא נרבה לה כ"א סיד אבל קרום נימא דטהור ועוד דאמר לקמן משל דרבנן למה הדבר דומה לתרי מלכי ותרי איפרכי מלכו של זה למעלה ממלכו של זה ופריך האי זו למעלה מזו וזו למעלה מזו כו' והיינו כרבי עקיבא משמע דלרבי עקיבא נמי יש לכל אב תולדה לכך נראה לפרש דלר' עקיבא נמי סיד תולדה דבהרת ואפ"ה אין מצטרפת עמה הואיל שגבוהה ממנה שתי מעלות אבל עם השאת מצטרפת שאין גבוהה הימנה אלא מעלה אחת והא דקאמר האי לאו בת מינה הוא היינו אם מתניתין כר' עקיבא אתיא וקרום שהיא תולדה דשאת מצטרפת עמה ואע"ג דמרחקא טובא מדכתיב טפי ספחת אשאת מבהרת מדלא כתיב ולשאת ולבהרת ולספחותיהם והשתא הא דקבעי לקמן טפילה לבהרת מנא ליה בעי נמי לר"ע:

    מפני מה אמרופירוש למה הזכירו כלל שמותיהן:

    ויאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא ומצטרפיןפירוש ויפרשו דמצטרפין זה לזה הסמוכים במעלה אחת דאם לא יפרשו הוה אמינא דכולהו מצטרפי בהדי הדדי ואע"פ שלא הייתי יודע כל דין צירופן כגון קרום בהדי צמר בזה לא היה חושש דהשתא נמי דתני ב' שהן ד' לא שמעינן כל סדר צירופן:

    כל כהן שאינו בקי בהן ובשמותיהן כו'כשאין ישראל חכם עמו דאם ישראל בקי עמו אפי' כהן שוטה אומר לו ישראל אמור טמא והוא אומר וישראל בקי היינו דמסברו ליה וסביר כדאמר בריש ערכין (דף ג. ושם) ואם תאמר ומה לנו לזה הישראל הואיל ויש שם ישראל אחר המסבירו ויש לומר כגון שהמסביר עיניו כהות ואינו יכול לראות:

    ואחד נפל לתוכו י"בכאן לא כפל טיפות משום דכבר נפלו הרבה ובדבר מועט שמוסיפין עליו ניכר:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    ודחינן הא לא קשיא דאע"ג דקרום ביצה מתחתיו דסיד כלומר מכהייה מסיד ההיכל. רחמנא אמר ולשאת ולספחת ספחת טפילה לשאת. אלא סיד בביכל קשיא. אלא מחוורתא מתני' דלא כר' עקיבא.

    והיכא שמעינן לר' עקיבא דאמר זו למעלה מזואילימא כדשאיל ליה בריה מפני מה אמרו מראות נגעים שנים שהן דר ולא אמרו מקרום ביצה ולמעלה בלבנות טמא והשיבו אביו לומר שמצטרפין זו עם זו.

    ואמר לו ויאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא ומצטרפין זו עם זו וכו'.

    ודייקת מדלא אמר ליה מסיד ההיכל ומקרום ביצה ולמעלה ש"מ דשמיע ליה מאבוה דבהדי שאת מצטרפי דבעינן זו למעלה מזו. דלמא לא אמר הכי.

    אלא שאת ותולדתה דהוא קרום ביצה והוא הדין לבהרת ותולדתה דהוא סיד ההיכל אלא (מדתניא המזוג שבזה ושבזה כיין המזוג במים. אלא של שלג עזה ושל סיד דיהה הימנה ואמר) [מדו"ח דאמר] ר' חנינא משל דר' עקיבא למה הדבר דומה לר' כוסות של חלב אחד נפל לתוכו שתי טיפות דם ואחד נפל לתוכו דר טיפות דם כו' עד שכולן מראה לבן הן אלא שזו למעלה מזו.

    ודחינן אימור דשמעת ליה לר' עקיבא זו למעלה מזו בפתוךפי' במעורב. בחלוק. כלומר בשאינו מעורב מי שמעת ליה הכי.

    ואפי' בפתוך גופיה מי אית ליה האי סבראוהא תנן בתחלת מסכת נגעים ר' עקיבא אומר אדמדם שבזה ושבזה כיין המזוג במים אלא של שלג עזה ושל סיד דיהה הימנה.

    Babylonian Talmud · folio map

    Shevuot 6a

    Shevuot 6a. The full printed text of this folio side — 10 numbered segments, about 236 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    ומשנינן האי מאי בשלמא בלא סיד קרום ביצה לא קשה ולשאת ולספחת כתיב משמע לשאת ולספחת ולנטפל עמה ש"מ דרבי לה רחמנא טפילה וטפילה כל שהוא במשמע ובלבד שיהא ממראות נגעים:

    ואף ע"ג דמנחתא מינה טובא וס"ל לר"ע דלשאת רבי לבהרת לא רבי דהא ספחת בשאת הוא דכתיב הלכך שאת הוא דמצטרפא לבהרת דסמוכה לה וכתיב והיה מלמד שמצטרפין וסיד לשאת ממילא דהא דמיא לה וכן קרום לשאת דספחת בשאת כתיבא ורבי לה תולדה וזו למעלה מזו דר' עקיבא בסיד ושאת ובהרת מיתוקם:

    אלא סיד ההיכל כי מפלגת להו בתרתי מיני זו תולדה לזו וזו תולדה לזו:

    קשיא היאך יצטרף בהרת לסיד ותולדתו לרבי עקיבא דאית ליה זו למעלה מזו דהא ליכא למימר לרבי עקיבא דכי היכי דאיתרבאי טפילה לשאת ממשמעות איתרבאי טפילה נמי לבהרת מדרשא כדאמר לקמן לרבנן דא"כ זו למעלה מזו דרבי עקיבא היכא איתיה אבות ותולדות הוא דאיכא ואין בהם צירוף אלא לגבוה ממנו שתי מעלות:

    והיכא שמעינן ליה לר' עקיבא דקפיד אסדר מעלות לצירוף:

    יהושע בנו של ר' עקיבא הוא יהושע בן קרחה שר' עקיבא קרח היה כדאמרי' בבכורות (דף נח.) חוץ מן הקרח הזה:

    מפני מה כו' כדמפרש בעי ואזיל יאמרו מקרום כו':

    ואם לאו מה יאמרו מחזר היה שמפרש מה הוא שואל:

    9 more comments on this page.

    Rashi on Shevuot 6a · Sefaria

    Tosafot

    אף על גב דמנחתא מינה טובא פירש בקונטרס דלר' עקיבא סיד וקרום הוו תרוייהו תולדה דשאת וספחת אשאת קאי ולא אבהרת והא דקבעי בסמוך טפילה לבהרת מנא ליה לרבנן קבעי דלרבי עקיבא אין לבהרת שום טפילה וכן פירש לקמן וקשיא דהא בקונטרס פירש בעצמו דאית ליה לר' עקיבא ב' שהן ארבע וכן נמי מוכח בסמוך דקאמר מפני מה אמרו מראות נגעים שנים שהן ארבעה כו' ושנים שהן ארבעה משמע שמכל אב יוצאה תולדה אחת כמו שתים שהן ארבע דשבת וידיעות ושבועות ועוד כיון דלספחת לא קאי אלא אשאת מנ"ל לרבות שתי תולדות לא נרבה לה כ"א סיד אבל קרום נימא דטהור ועוד דאמר לקמן משל דרבנן למה הדבר דומה לתרי מלכי ותרי איפרכי מלכו של זה למעלה ממלכו של זה ופריך האי זו למעלה מזו וזו למעלה מזו כו' והיינו כרבי עקיבא משמע דלרבי עקיבא נמי יש לכל אב תולדה לכך נראה לפרש דלר' עקיבא נמי סיד תולדה דבהרת ואפ"ה אין מצטרפת עמה הואיל שגבוהה ממנה שתי מעלות אבל עם השאת מצטרפת שאין גבוהה הימנה אלא מעלה אחת והא דקאמר האי לאו בת מינה הוא היינו אם מתניתין כר' עקיבא אתיא וקרום שהיא תולדה דשאת מצטרפת עמה ואע"ג דמרחקא טובא מדכתיב טפי ספחת אשאת מבהרת מדלא כתיב ולשאת ולבהרת ולספחותיהם והשתא הא דקבעי לקמן טפילה לבהרת מנא ליה בעי נמי לר"ע:

    מפני מה אמרו פירוש למה הזכירו כלל שמותיהן:

    ויאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא ומצטרפין פירוש ויפרשו דמצטרפין זה לזה הסמוכים במעלה אחת דאם לא יפרשו הוה אמינא דכולהו מצטרפי בהדי הדדי ואע"פ שלא הייתי יודע כל דין צירופן כגון קרום בהדי צמר בזה לא היה חושש דהשתא נמי דתני ב' שהן ד' לא שמעינן כל סדר צירופן:

    כל כהן שאינו בקי בהן ובשמותיהן כו' כשאין ישראל חכם עמו דאם ישראל בקי עמו אפי' כהן שוטה אומר לו ישראל אמור טמא והוא אומר וישראל בקי היינו דמסברו ליה וסביר כדאמר בריש ערכין (דף ג. ושם) ואם תאמר ומה לנו לזה הישראל הואיל ויש שם ישראל אחר המסבירו ויש לומר כגון שהמסביר עיניו כהות ואינו יכול לראות:

    ואחד נפל לתוכו י"ב כאן לא כפל טיפות משום דכבר נפלו הרבה ובדבר מועט שמוסיפין עליו ניכר:

    Tosafot on Shevuot 6a · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    ודחינן הא לא קשיא דאע"ג דקרום ביצה מתחתיו דסיד כלומר מכהייה מסיד ההיכל. רחמנא אמר ולשאת ולספחת ספחת טפילה לשאת. אלא סיד בביכל קשיא. אלא מחוורתא מתני' דלא כר' עקיבא.

    והיכא שמעינן לר' עקיבא דאמר זו למעלה מזו אילימא כדשאיל ליה בריה מפני מה אמרו מראות נגעים שנים שהן דר ולא אמרו מקרום ביצה ולמעלה בלבנות טמא והשיבו אביו לומר שמצטרפין זו עם זו.

    ואמר לו ויאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא ומצטרפין זו עם זו וכו'.

    ודייקת מדלא אמר ליה מסיד ההיכל ומקרום ביצה ולמעלה ש"מ דשמיע ליה מאבוה דבהדי שאת מצטרפי דבעינן זו למעלה מזו. דלמא לא אמר הכי.

    אלא שאת ותולדתה דהוא קרום ביצה והוא הדין לבהרת ותולדתה דהוא סיד ההיכל אלא (מדתניא המזוג שבזה ושבזה כיין המזוג במים. אלא של שלג עזה ושל סיד דיהה הימנה ואמר) [מדו"ח דאמר] ר' חנינא משל דר' עקיבא למה הדבר דומה לר' כוסות של חלב אחד נפל לתוכו שתי טיפות דם ואחד נפל לתוכו דר טיפות דם כו' עד שכולן מראה לבן הן אלא שזו למעלה מזו.

    ודחינן אימור דשמעת ליה לר' עקיבא זו למעלה מזו בפתוך פי' במעורב. בחלוק. כלומר בשאינו מעורב מי שמעת ליה הכי.

    ואפי' בפתוך גופיה מי אית ליה האי סברא והא תנן בתחלת מסכת נגעים ר' עקיבא אומר אדמדם שבזה ושבזה כיין המזוג במים אלא של שלג עזה ושל סיד דיהה הימנה.

    Rabbeinu Chananel on Shevuot 6a · Sefaria

    Rashba

    לשאת ולספחת טפילה לה.. ואע"ג דמנחת' טובא. וא"ת א"כ לר"ע היאך תמצאם זו למעלה מזו, דהא ק"ב למטה משאת ב' מדרגות ואעפ"כ מיצרפה עמה. וי"ל דכי אר"ע זו למעלה מזו לא אמ' אלא מס"ה ולמעלה אבל למטה מסיד מצטרף לגבי שאת ואע"ג דמנחת' מיניה טובא.

    א"ל לומ' לך כל כהן ולאו [דוקא] כהן, שאם יש[ראל] בקי עומד ע"ג אע"פ שהוא אינו בקי רואה את הנגעים, אלא ה"ק כל כהן שאינו בקי ואין יש[ראל] בקי עע"ג אינו רואה את הנגעים. ותדע לך שאע"פ שהוא אינו בקי שאם יש' בקי עע"ג שהוא רואה את הנגעים דתניא בספרא (ויקרא יג, ב ה"ח) ואומ' לו אמור טמא והוא אומ' אמור טהור והוא אומ'.

    Rashba on Shevuot 6a · Sefaria

    Meiri

    שאת שאני שהתורה רבתה לו טפלה אפי' היתה רחוקה ממנו הרבה שנ' לשאת ולספחת ו"ו מוסף על ענין ראשון ומחברה עם השאת אבל בהרת לא רבתה לו תורה תולדה בפי' ומן הסברא אי אתה נותן לה טפילה אלא כל שקרובה לו במראה עד שאין מראה מפסיק בנתים ואפי' היה סובר גזרה שוה של לבנה להקיש שאת לבהרת לרבוי תולדה דיו אם ילמוד ממנה לקרובה לה אבל לא לרחוקה וכל שכן במקום שהשאת שהוא אב מפסיק בנתים ואי אפשר לומר שלא להצטרף שהרי ר' עקיבא עצמו לומד שמצטרפין זה עם זה כלומר שיש צירוף לכל אחת עם איזו מחברותיה ועל כרחך לדעתו הבהרת מצטרפת עם השאת מכח המדרש והשאת עם שתי התולדות הואיל ושתיהן ממינו וטפילה נתרבתה לו מן המקרא אפי' הרבה אבל לא הבהרת עם התולדות נמצא שאת מצטרפת עם הכל ואח"כ בא לחקור היכן אמר ר' עקיבא זו למעלה מזו והיה סבור להביאה ממה ששנו בבריתא שאל יהושע בנו של ר' עקיבא מר' עקיבא מפני מה אמרו מראות נגעים שנים שהן ארבעה ואמ' לו ואם לאו מה יאמרו ואמר לו יאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא והשיבו לומר שמצטרפין זה עם זה ר"ל כל אחד בראוי לו ואילו אמר מקרום ולמעלה הייתי סבור לפרש מקרום ולמעלה טמא כל שהוא כגריס במין אחד ובמראה אחד וחזר ושאלו שיאמרה כן בפי' מקרום ולמעלה טמא מצטרפת כל אחת בראוי לה וחזר והשיבו שלא נשנו בסדר זה אלא להודיע איכות ענינם להיות הרואה בקי בעניניהם אחר שחלייהם חלוקים באיזה איכות או בהיות אחד מהם חזק ודבק יותר מחבירו וקשה להתרפאת שכל כהן שאינו בקי בהן ובשמותיהן עד שיאמר שהוא נגע פלוני וממין פלוני אינו רשאי לראות את הנגעים לטמא ולטהר על פי עצמו אא"כ על פי חכם ישראל שיאמ' לו טמא או טהור ומאחר שלא אמר לו יאמרו מסיד היכל ולמעלה טמא ומקרום ולמעלה טמא ר"ל ומצטרף כל אחד במינו למדנו שכבר שמע ממנו שמקרום ולמעלה מצטרפות עם השאת והשאת עם הבהרת ונמצאו כלן מצטרפות עם השאת שהוא עקר הנגע והמצוי יותר ונדחית ראיה זו ממה שאמר ודילמא וכו' כלומר שמא כך היתה כונתו לומר מקרום ולמעלה טמא ומסיד ולמעלה טמא ומצטרף כל אחד במינו ונקט חדא והוא הדין לחברתה וחזר והביאה ממה שמשלו בדבריו של ר' עקיבא נגעים בפתוך ר"ל בנגע שנתערבה קצת אדמימות לארבעה כוסות של חלב אחד נפלו לתוכו שתי טפין של דם ואחד ארבעה ואחד שמנה ואחד שש עשרה שהפתוך שבבהרת הוא ככוס רביעי שמתוך לבנונית החזק האדמומית נראה בה ביותר וכן כלם על הסדר והרי מ"מ נמצאו כאן ארבעה מראות חלוקים זה מזה ואלו לרבנן הרי שאת וסיד שוים בלובן ומפתוך נשמע לחלוק כל אחד לפי שטתו והוא שאמרו אדמדם שבזה ושבזה ר"ל של בהרת ושל שאת

    Meiri on Shevuot 6a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפירוש רש"י בד"ה ש"מ שמיע ליה כו' דהא ליכא למימר דשמיע ליה מינה דשתיהם תולדה לשתיהם כו' עכ"ל ר"ל דע"כ לא שמיע ליה הכי דאין זה כסדר מעלות ולא מן המקרא מריבוי דספחת לרבות שניהן לשניהן וק"ל:

    בד"ה שבזה ושבזה כו' פתיכת אודם שבהם נכרת במקום אחד כגון טיפת חלב כו' עכ"ל נקט כגון טיפת חלב משום דר"ח קאמר משל דרבי עקיבא לדם בחלב דהיינו באותו מקום אחד מן הנגע שהוא פתוך הוא כטפת דם בחלב שאינו לא אדום ולא לבן אלא כיין המזוג כדנקט ר"ע במלתיה אבל סביבותיו של הנגע במקום שאינו פתוך הוא לבן דהא קרא ליה בהרת אדמדם דהיינו במקום שאינו פתוך הוי בהרת וק"ל:

    בד"ה אלא שאדמימותו כו' ומדקתני הכא בסיפא שמעינן לרישא דשבזה ושבזה כו' עכ"ל משמע ליה טפי להוכיח מרישא דכך סדר משנתן אפילו בסתם שלא פירשו בו כהאי לישנא דשבזה ובזה דסיד אחר שלג וק"ל:

    תוס' בד"ה אע"ג דמינחתא כו' והא דקאמר האי לאו בת מינה הוא היינו אם מתניתין כו' עכ"ל רצה לומר דלא תקשי לן לעיל האי לאו בת מינה הוא ולא תצטרף סיד עם השאת משום דלאו תולדה דידיה הוא אלא אם מתני' אתי' כרבי עקיבא דסדר משנתן שלג וסיד אבל לפום סברא דהשתא דמתני' לא אתיא כר' עקיבא וסדר משנתו סיד אחר שאת לא תקשי לן האי לאו בת מינה הוא ומצטרפת שפיר סיד עם השאת אע"ג דלאו תולדה דידיה הוא כפירוש התוס' ודברי מהר"ר יוסף אבן לב בזה וגם בשאר סוגיא דשמעתין אינן מבוררין ואין להאריך בהם וק"ל:

    Chidushei Halachot on Shevuot 6a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Shevuot, daf 6, Amud Aleph, about 236 words in 10 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 10 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 139 words

      Opens “האי מאי? בשלמא בלא סיד היכל, קרום…”

      Named: רבי עקיבא.

    2. Segment 27 words

      Opens “והיכא שמעינן לרבי עקיבא זו למעלה מזו?…”

      Named: רבי עקיבא.

    3. Segment 333 words

      Opens “אילימא מהא דתניא: אמר רבי יוסי, שאל…”

      Named: רבי יוסי, רבי עקיבא.

    4. Segment 432 words

      Opens “אמר לו: לומר שמצטרפים זה עם זה.…”

    5. Segment 56 words

      Opens “ואילו ״מסיד היכל ולמעלה״ לא קאמר;…”

    6. Segment 613 words

      Opens “מדלא אמר ליה, ש"מ דשמיע ליה לר'…”

    7. Segment 75 words

      Opens “ודלמא ״שאת ותולדתה״, ״בהרת ותולדתה״?…”

    8. Segment 856 words

      Opens “אלא מדרבי חנינא דאמר ר' חנינא: משל…”

      Named: רבי חנינא, רבי עקיבא.

    9. Segment 910 words

      Opens “אימור דשמעת ליה לרבי עקיבא בפתוך; בחלוק…”

      Named: רבי עקיבא.

    10. Segment 1035 words

      Opens “וכי תימא כי היכי דשמעת ליה בפתוך,…”

      Named: רבי עקיבא.

    Sages named on this page

    • Rabbi Akiva ben Yosef · Tannaim · Tannaim — Ten Martyrs

      Rabbi Akiva, one of the Ten Martyrs, exemplified unwavering devotion to God even under torture, reciting the Shema as he was flayed,…

      Source: Shevuot 6a · Segment 3 — “…יהושע בנו של רבי עקיבא מרבי עקיבא: מפני מה…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Shevuot 6a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026