Talmud Builders

    Commentary page

    Shevuot 6a

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Shevuot 6a

    Shevuot 6a. The full printed text of this folio side — 10 numbered segments, about 247 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Rashi

    ומשנינן האי מאי בשלמא בלא סיד קרום ביצה לא קשה ולשאת ולספחת כתיב משמע לשאת ולספחת ולנטפל עמה ש"מ דרבי לה רחמנא טפילה וטפילה כל שהוא במשמע ובלבד שיהא ממראות נגעים:

    ואף ע"ג דמנחתא מינה טובא וס"ל לר"ע דלשאת רבי לבהרת לא רבי דהא ספחת בשאת הוא דכתיב הלכך שאת הוא דמצטרפא לבהרת דסמוכה לה וכתיב והיה מלמד שמצטרפין וסיד לשאת ממילא דהא דמיא לה וכן קרום לשאת דספחת בשאת כתיבא ורבי לה תולדה וזו למעלה מזו דר' עקיבא בסיד ושאת ובהרת מיתוקם:

    אלא סיד ההיכל כי מפלגת להו בתרתי מיני זו תולדה לזו וזו תולדה לזו:

    קשיא היאך יצטרף בהרת לסיד ותולדתו לרבי עקיבא דאית ליה זו למעלה מזו דהא ליכא למימר לרבי עקיבא דכי היכי דאיתרבאי טפילה לשאת ממשמעות איתרבאי טפילה נמי לבהרת מדרשא כדאמר לקמן לרבנן דא"כ זו למעלה מזו דרבי עקיבא היכא איתיה אבות ותולדות הוא דאיכא ואין בהם צירוף אלא לגבוה ממנו שתי מעלות:

    והיכא שמעינן ליה לר' עקיבא דקפיד אסדר מעלות לצירוף:

    יהושע בנו של ר' עקיבא הוא יהושע בן קרחה שר' עקיבא קרח היה כדאמרי' בבכורות (דף נח.) חוץ מן הקרח הזה:

    מפני מה כו' כדמפרש בעי ואזיל יאמרו מקרום כו':

    ואם לאו מה יאמרו מחזר היה שמפרש מה הוא שואל:

    9 more comments on this page.

    Rashi on Shevuot 6a · Sefaria

    Tosafot

    אף על גב דמנחתא מינה טובא פירש בקונטרס דלר' עקיבא סיד וקרום הוו תרוייהו תולדה דשאת וספחת אשאת קאי ולא אבהרת והא דקבעי בסמוך טפילה לבהרת מנא ליה לרבנן קבעי דלרבי עקיבא אין לבהרת שום טפילה וכן פירש לקמן וקשיא דהא בקונטרס פירש בעצמו דאית ליה לר' עקיבא ב' שהן ארבע וכן נמי מוכח בסמוך דקאמר מפני מה אמרו מראות נגעים שנים שהן ארבעה כו' ושנים שהן ארבעה משמע שמכל אב יוצאה תולדה אחת כמו שתים שהן ארבע דשבת וידיעות ושבועות ועוד כיון דלספחת לא קאי אלא אשאת מנ"ל לרבות שתי תולדות לא נרבה לה כ"א סיד אבל קרום נימא דטהור ועוד דאמר לקמן משל דרבנן למה הדבר דומה לתרי מלכי ותרי איפרכי מלכו של זה למעלה ממלכו של זה ופריך האי זו למעלה מזו וזו למעלה מזו כו' והיינו כרבי עקיבא משמע דלרבי עקיבא נמי יש לכל אב תולדה לכך נראה לפרש דלר' עקיבא נמי סיד תולדה דבהרת ואפ"ה אין מצטרפת עמה הואיל שגבוהה ממנה שתי מעלות אבל עם השאת מצטרפת שאין גבוהה הימנה אלא מעלה אחת והא דקאמר האי לאו בת מינה הוא היינו אם מתניתין כר' עקיבא אתיא וקרום שהיא תולדה דשאת מצטרפת עמה ואע"ג דמרחקא טובא מדכתיב טפי ספחת אשאת מבהרת מדלא כתיב ולשאת ולבהרת ולספחותיהם והשתא הא דקבעי לקמן טפילה לבהרת מנא ליה בעי נמי לר"ע:

    מפני מה אמרו פירוש למה הזכירו כלל שמותיהן:

    ויאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא ומצטרפין פירוש ויפרשו דמצטרפין זה לזה הסמוכים במעלה אחת דאם לא יפרשו הוה אמינא דכולהו מצטרפי בהדי הדדי ואע"פ שלא הייתי יודע כל דין צירופן כגון קרום בהדי צמר בזה לא היה חושש דהשתא נמי דתני ב' שהן ד' לא שמעינן כל סדר צירופן:

    כל כהן שאינו בקי בהן ובשמותיהן כו' כשאין ישראל חכם עמו דאם ישראל בקי עמו אפי' כהן שוטה אומר לו ישראל אמור טמא והוא אומר וישראל בקי היינו דמסברו ליה וסביר כדאמר בריש ערכין (דף ג. ושם) ואם תאמר ומה לנו לזה הישראל הואיל ויש שם ישראל אחר המסבירו ויש לומר כגון שהמסביר עיניו כהות ואינו יכול לראות:

    ואחד נפל לתוכו י"ב כאן לא כפל טיפות משום דכבר נפלו הרבה ובדבר מועט שמוסיפין עליו ניכר:

    Tosafot on Shevuot 6a · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    ודחינן הא לא קשיא דאע"ג דקרום ביצה מתחתיו דסיד כלומר מכהייה מסיד ההיכל. רחמנא אמר ולשאת ולספחת ספחת טפילה לשאת. אלא סיד בביכל קשיא. אלא מחוורתא מתני' דלא כר' עקיבא.

    והיכא שמעינן לר' עקיבא דאמר זו למעלה מזו אילימא כדשאיל ליה בריה מפני מה אמרו מראות נגעים שנים שהן דר ולא אמרו מקרום ביצה ולמעלה בלבנות טמא והשיבו אביו לומר שמצטרפין זו עם זו.

    ואמר לו ויאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא ומצטרפין זו עם זו וכו'.

    ודייקת מדלא אמר ליה מסיד ההיכל ומקרום ביצה ולמעלה ש"מ דשמיע ליה מאבוה דבהדי שאת מצטרפי דבעינן זו למעלה מזו. דלמא לא אמר הכי.

    אלא שאת ותולדתה דהוא קרום ביצה והוא הדין לבהרת ותולדתה דהוא סיד ההיכל אלא (מדתניא המזוג שבזה ושבזה כיין המזוג במים. אלא של שלג עזה ושל סיד דיהה הימנה ואמר) [מדו"ח דאמר] ר' חנינא משל דר' עקיבא למה הדבר דומה לר' כוסות של חלב אחד נפל לתוכו שתי טיפות דם ואחד נפל לתוכו דר טיפות דם כו' עד שכולן מראה לבן הן אלא שזו למעלה מזו.

    ודחינן אימור דשמעת ליה לר' עקיבא זו למעלה מזו בפתוך פי' במעורב. בחלוק. כלומר בשאינו מעורב מי שמעת ליה הכי.

    ואפי' בפתוך גופיה מי אית ליה האי סברא והא תנן בתחלת מסכת נגעים ר' עקיבא אומר אדמדם שבזה ושבזה כיין המזוג במים אלא של שלג עזה ושל סיד דיהה הימנה.

    Rabbeinu Chananel on Shevuot 6a · Sefaria

    Rashba

    לשאת ולספחת טפילה לה.. ואע"ג דמנחת' טובא. וא"ת א"כ לר"ע היאך תמצאם זו למעלה מזו, דהא ק"ב למטה משאת ב' מדרגות ואעפ"כ מיצרפה עמה. וי"ל דכי אר"ע זו למעלה מזו לא אמ' אלא מס"ה ולמעלה אבל למטה מסיד מצטרף לגבי שאת ואע"ג דמנחת' מיניה טובא.

    א"ל לומ' לך כל כהן ולאו [דוקא] כהן, שאם יש[ראל] בקי עומד ע"ג אע"פ שהוא אינו בקי רואה את הנגעים, אלא ה"ק כל כהן שאינו בקי ואין יש[ראל] בקי עע"ג אינו רואה את הנגעים. ותדע לך שאע"פ שהוא אינו בקי שאם יש' בקי עע"ג שהוא רואה את הנגעים דתניא בספרא (ויקרא יג, ב ה"ח) ואומ' לו אמור טמא והוא אומ' אמור טהור והוא אומ'.

    Rashba on Shevuot 6a · Sefaria

    Meiri

    שאת שאני שהתורה רבתה לו טפלה אפי' היתה רחוקה ממנו הרבה שנ' לשאת ולספחת ו"ו מוסף על ענין ראשון ומחברה עם השאת אבל בהרת לא רבתה לו תורה תולדה בפי' ומן הסברא אי אתה נותן לה טפילה אלא כל שקרובה לו במראה עד שאין מראה מפסיק בנתים ואפי' היה סובר גזרה שוה של לבנה להקיש שאת לבהרת לרבוי תולדה דיו אם ילמוד ממנה לקרובה לה אבל לא לרחוקה וכל שכן במקום שהשאת שהוא אב מפסיק בנתים ואי אפשר לומר שלא להצטרף שהרי ר' עקיבא עצמו לומד שמצטרפין זה עם זה כלומר שיש צירוף לכל אחת עם איזו מחברותיה ועל כרחך לדעתו הבהרת מצטרפת עם השאת מכח המדרש והשאת עם שתי התולדות הואיל ושתיהן ממינו וטפילה נתרבתה לו מן המקרא אפי' הרבה אבל לא הבהרת עם התולדות נמצא שאת מצטרפת עם הכל ואח"כ בא לחקור היכן אמר ר' עקיבא זו למעלה מזו והיה סבור להביאה ממה ששנו בבריתא שאל יהושע בנו של ר' עקיבא מר' עקיבא מפני מה אמרו מראות נגעים שנים שהן ארבעה ואמ' לו ואם לאו מה יאמרו ואמר לו יאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא והשיבו לומר שמצטרפין זה עם זה ר"ל כל אחד בראוי לו ואילו אמר מקרום ולמעלה הייתי סבור לפרש מקרום ולמעלה טמא כל שהוא כגריס במין אחד ובמראה אחד וחזר ושאלו שיאמרה כן בפי' מקרום ולמעלה טמא מצטרפת כל אחת בראוי לה וחזר והשיבו שלא נשנו בסדר זה אלא להודיע איכות ענינם להיות הרואה בקי בעניניהם אחר שחלייהם חלוקים באיזה איכות או בהיות אחד מהם חזק ודבק יותר מחבירו וקשה להתרפאת שכל כהן שאינו בקי בהן ובשמותיהן עד שיאמר שהוא נגע פלוני וממין פלוני אינו רשאי לראות את הנגעים לטמא ולטהר על פי עצמו אא"כ על פי חכם ישראל שיאמ' לו טמא או טהור ומאחר שלא אמר לו יאמרו מסיד היכל ולמעלה טמא ומקרום ולמעלה טמא ר"ל ומצטרף כל אחד במינו למדנו שכבר שמע ממנו שמקרום ולמעלה מצטרפות עם השאת והשאת עם הבהרת ונמצאו כלן מצטרפות עם השאת שהוא עקר הנגע והמצוי יותר ונדחית ראיה זו ממה שאמר ודילמא וכו' כלומר שמא כך היתה כונתו לומר מקרום ולמעלה טמא ומסיד ולמעלה טמא ומצטרף כל אחד במינו ונקט חדא והוא הדין לחברתה וחזר והביאה ממה שמשלו בדבריו של ר' עקיבא נגעים בפתוך ר"ל בנגע שנתערבה קצת אדמימות לארבעה כוסות של חלב אחד נפלו לתוכו שתי טפין של דם ואחד ארבעה ואחד שמנה ואחד שש עשרה שהפתוך שבבהרת הוא ככוס רביעי שמתוך לבנונית החזק האדמומית נראה בה ביותר וכן כלם על הסדר והרי מ"מ נמצאו כאן ארבעה מראות חלוקים זה מזה ואלו לרבנן הרי שאת וסיד שוים בלובן ומפתוך נשמע לחלוק כל אחד לפי שטתו והוא שאמרו אדמדם שבזה ושבזה ר"ל של בהרת ושל שאת

    Meiri on Shevuot 6a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפירוש רש"י בד"ה ש"מ שמיע ליה כו' דהא ליכא למימר דשמיע ליה מינה דשתיהם תולדה לשתיהם כו' עכ"ל ר"ל דע"כ לא שמיע ליה הכי דאין זה כסדר מעלות ולא מן המקרא מריבוי דספחת לרבות שניהן לשניהן וק"ל:

    בד"ה שבזה ושבזה כו' פתיכת אודם שבהם נכרת במקום אחד כגון טיפת חלב כו' עכ"ל נקט כגון טיפת חלב משום דר"ח קאמר משל דרבי עקיבא לדם בחלב דהיינו באותו מקום אחד מן הנגע שהוא פתוך הוא כטפת דם בחלב שאינו לא אדום ולא לבן אלא כיין המזוג כדנקט ר"ע במלתיה אבל סביבותיו של הנגע במקום שאינו פתוך הוא לבן דהא קרא ליה בהרת אדמדם דהיינו במקום שאינו פתוך הוי בהרת וק"ל:

    בד"ה אלא שאדמימותו כו' ומדקתני הכא בסיפא שמעינן לרישא דשבזה ושבזה כו' עכ"ל משמע ליה טפי להוכיח מרישא דכך סדר משנתן אפילו בסתם שלא פירשו בו כהאי לישנא דשבזה ובזה דסיד אחר שלג וק"ל:

    תוס' בד"ה אע"ג דמינחתא כו' והא דקאמר האי לאו בת מינה הוא היינו אם מתניתין כו' עכ"ל רצה לומר דלא תקשי לן לעיל האי לאו בת מינה הוא ולא תצטרף סיד עם השאת משום דלאו תולדה דידיה הוא אלא אם מתני' אתי' כרבי עקיבא דסדר משנתן שלג וסיד אבל לפום סברא דהשתא דמתני' לא אתיא כר' עקיבא וסדר משנתו סיד אחר שאת לא תקשי לן האי לאו בת מינה הוא ומצטרפת שפיר סיד עם השאת אע"ג דלאו תולדה דידיה הוא כפירוש התוס' ודברי מהר"ר יוסף אבן לב בזה וגם בשאר סוגיא דשמעתין אינן מבוררין ואין להאריך בהם וק"ל:

    Chidushei Halachot on Shevuot 6a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Shevuot, daf 6, Amud Aleph, about 247 words in 10 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 10 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 143 words

      Opens “הַאי מַאי? בִּשְׁלָמָא בְּלָא סִיד הֵיכָל, קְרוּם…”

    2. Segment 27 words

      Opens “וְהֵיכָא שָׁמְעִינַן לְרַבִּי עֲקִיבָא זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ?…”

    3. Segment 334 words

      Opens “אִילֵּימָא מֵהָא – דְּתַנְיָא: אָמַר רַבִּי יוֹסֵי,…”

    4. Segment 432 words

      Opens “אָמַר לוֹ: לוֹמַר שֶׁמִּצְטָרְפִים זֶה עִם זֶה.…”

    5. Segment 57 words

      Opens “וְאִילּוּ ״מִסִּיד הֵיכָל וּלְמַעְלָה״ – לָא קָאָמַר;…”

    6. Segment 614 words

      Opens “מִדְּלָא אֲמַר לֵיהּ, שְׁמַע מִינַּהּ דִּשְׁמִיעַ לֵיהּ…”

    7. Segment 75 words

      Opens “וְדִלְמָא ״שְׂאֵת וְתוֹלַדְתָּהּ״, ״בַּהֶרֶת וְתוֹלַדְתָּהּ״?…”

    8. Segment 859 words

      Opens “אֶלָּא מִדְּרַבִּי חֲנִינָא – דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא:…”

    9. Segment 911 words

      Opens “אֵימוֹר דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי עֲקִיבָא – בְּפָתוּךְ;…”

    10. Segment 1035 words

      Opens “וְכִי תֵּימָא כִּי הֵיכִי דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ בְּפָתוּךְ,…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Akiva ben Yosef · Tannaim · Tannaim — Ten Martyrs

      Rabbi Akiva, one of the Ten Martyrs, exemplified unwavering devotion to God even under torture, reciting the Shema as he was flayed,…

      Source: Shevuot 6a · Segment 3 — “…יְהוֹשֻׁעַ בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא מֵרַבִּי עֲקִיבָא: מִפְּנֵי מָה…

    Original text

    הַאי מַאי? בִּשְׁלָמָא בְּלָא סִיד הֵיכָל, קְרוּם בֵּיצָה לָא קַשְׁיָא – דְּאַף עַל גַּב דִּקְרוּם בֵּיצָה מִתַּתַּאי דִּשְׂאֵת, רַחֲמָנָא אָמַר ״וְלַשְׂאֵת וְלַסַּפַּחַת״ – סַפַּחַת טְפֵילָה לַשְּׂאֵת, אַף עַל גַּב דְּמִנַּחֲתָא מִינַּיהּ טוּבָא. אֶלָּא סִיד הֵיכָל – קַשְׁיָא, אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא.

    The Gemara answers: What is this comparison? Granted, it would all be well were it not for the difficulty with regard to a mark the color of the lime plaster of the Sanctuary walls, as the difficulty raised with regard to an egg membrane– colored mark is not difficult. As even though the shade of an egg membrane is two stages below that of a se’et , the Merciful One states: “And for a se’et and for a sappaḥat ” (Leviticus 14:56), which indicates that a sappaḥat is secondary to a se’et and can combine with it even though a sappaḥat is of a much lower degree of brightness than it. Rabbi Akiva holds that both of the additional shades not explicitly mentioned in the Torah are derived from the word: Sappaḥat , and so both of them can combine with a se’et . But the difficulty raised with regard to a mark the color of the lime plaster of the Sanctuary walls is indeed difficult. Rather, it is clear that the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Akiva.

    וְהֵיכָא שָׁמְעִינַן לְרַבִּי עֲקִיבָא זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ?

    § The Gemara elaborates on Rabbi Akiva’s opinion: And where have we learned that according to Rabbi Akiva the different shades should be ordered this one above that one, i.e., according to their degrees of brightness, and only two adjacent shades can combine together?

    אִילֵּימָא מֵהָא – דְּתַנְיָא: אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, שָׁאַל יְהוֹשֻׁעַ בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא מֵרַבִּי עֲקִיבָא: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ מַרְאוֹת נְגָעִים שְׁנַיִם שֶׁהֵן אַרְבָּעָה? אָמַר לוֹ: וְאִם לָאו, מָה יֹאמְרוּ? יֹאמְרוּ מִקְּרוּם בֵּיצָה וּלְמַעְלָה טָמֵא!

    If we say we learned it from that which is taught in the following baraita , it is difficult. The baraita teaches: Rabbi Yosei said that Yehoshua, son of Rabbi Akiva, asked of Rabbi Akiva: For what reason did the Sages say that the different shades of leprous marks are two types that are four, and proceed to specify their names? Rabbi Akiva said to him: But if not that, what else could they say? Rabbi Yehoshua answered him: Let them say that any mark of a degree of brightness from that of an egg membrane and above is ritually impure.

    אָמַר לוֹ: לוֹמַר שֶׁמִּצְטָרְפִים זֶה עִם זֶה. אָמַר לוֹ, וְיֹאמְרוּ: ״מִקְּרוּם בֵּיצָה וּלְמַעְלָה טָמֵא, וּמִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה״! אָמַר לוֹ: לוֹמַר לָךְ, כׇּל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ בָּקִי בָּהֶן וּבִשְׁמוֹתֵיהֶן, אֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַנְּגָעִים.

    Rabbi Akiva said to him: They specified the four different shades in order to say that they combine with each other in that order, i.e., each one with its adjacent shade. Rabbi Yehoshua said to him: If so, let them simply say: Any mark of a degree of brightness from that of an egg membrane and above is ritually impure, and they combine with each other. Rabbi Akiva said to him: They specified their names in order to tell you: Any priest who is not an expert in distinguishing between them and in identifying their names is not authorized to inspect the leprous marks and make a decision regarding them.

    וְאִילּוּ ״מִסִּיד הֵיכָל וּלְמַעְלָה״ – לָא קָאָמַר;

    The Gemara explains the difficulty: Rabbi Yehoshua suggested that according to Rabbi Akiva’s opinion it should be sufficient to say that any mark of a degree of brightness from that of an egg membrane and upward is impure, but he did not say that it would also be necessary to add: And any mark of a degree of brightness from that of the lime plaster of the Sanctuary walls and above is impure. If Rabbi Akiva agrees to the categorization of the mishna, then it would be necessary to state separately each category of marks, in a dual formulation, in order to indicate that only shades that are categorized together can combine.

    מִדְּלָא אֲמַר לֵיהּ, שְׁמַע מִינַּהּ דִּשְׁמִיעַ לֵיהּ לְרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר: כּוּלְּהוּ לְבַהֲדֵי שְׂאֵת מִצְטָרְפִין.

    The Gemara suggests: Conclude from the fact that he did not say this to Rabbi Akiva that Rabbi Yehoshua heard of Rabbi Akiva that he says: All the different shades combine with a se’et . Accordingly, both a snow-white baheret and a lime-colored mark will each combine with a se’et , as they are adjacent to it when listed in order of their degrees of brightness. An egg membrane–colored mark will also combine with a se’et , as it is derived from the word: Sappaḥat , and the Torah indicates that a sappaḥat is secondary to a se’et .

    וְדִלְמָא ״שְׂאֵת וְתוֹלַדְתָּהּ״, ״בַּהֶרֶת וְתוֹלַדְתָּהּ״?

    The Gemara rejects this proof: But perhaps Rabbi Akiva does hold that the only combinations possible are a se’et and its secondary mark, i.e., an egg membrane–colored mark; and a baheret and its secondary mark, i.e., a lime-colored mark. And perhaps Rabbi Yehoshua in fact proposed that the Sages should use a dual formulation, but the baraita cites only the first half of his suggestion.

    אֶלָּא מִדְּרַבִּי חֲנִינָא – דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מָשָׁל דְּרַבִּי עֲקִיבָא לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאַרְבָּעָה כּוֹסוֹת שֶׁל חָלָב, אֶחָד נָפְלוּ לְתוֹכוֹ שְׁתֵּי טִיפִּין שֶׁל דָּם, וְאֶחָד נָפְלוּ לְתוֹכוֹ אַרְבַּע טִיפִּין שֶׁל דָּם, וְאֶחָד נָפְלוּ לְתוֹכוֹ שְׁמוֹנֶה, וְאֶחָד נָפְלוּ לְתוֹכוֹ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה טִיפִּין – וְאָמְרִי לַהּ: שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה טִיפִּין – שֶׁכּוּלָּן מַרְאוֹת לוֹבֶן הֵן, אֶלָּא שֶׁזֶּה לְמַעְלָה מִזֶּה וְזֶה לְמַעְלָה מִזֶּה.

    Rather, Rabbi Akiva’s opinion can be inferred from that which Rabbi Ḥanina says, as Rabbi Ḥanina says: The following is an analogy to illustrate the opinion of Rabbi Akiva: To what is this matter comparable? It is comparable to four cups of milk, and two drops of blood fell into one of them, and four drops of blood fell into another one of them, and eight drops of blood fell into another one, and twelve drops of blood fell into the last one. And some say that sixteen drops fell into the last cup. This is a suitable analogy, as the milk in all of the cups still has a similar shade of white, but the cups can be ordered according to their degrees of brightness, as this one is above this one, and that one is above that one. Rabbi Ḥanina’s analogy would appear to portray Rabbi Akiva’s opinion in the same way it was cited earlier.

    אֵימוֹר דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי עֲקִיבָא – בְּפָתוּךְ; בְּחָלוּק מִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ?

    The Gemara rejects this. The Torah states that a “reddish-white affliction” (Leviticus 13:42), not just a flawless white one, renders a person ritually impure. Therefore, the Gemara suggests: Say that you heard Rabbi Akiva express this opinion with regard to combining different shades of a mark that is mixed [ befatukh ] with red, which is the case most similar to the analogy offered by Rabbi Ḥanina, but with regard to different shades of flawless white, have you heard Rabbi Akiva express this opinion?

    וְכִי תֵּימָא כִּי הֵיכִי דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ בְּפָתוּךְ, הָכִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ בְּחָלוּק; וּבְפָתוּךְ גּוּפֵיהּ מִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ? וְהָתַנְיָא, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲדַמְדַּם שֶׁבָּזֶה וְשֶׁבָּזֶה כְּיַיִן הַמָּזוּג בְּמַיִם; אֶלָּא שֶׁל בַּהֶרֶת עַזָּה כַּשֶּׁלֶג, וְשֶׁל סִיד דֵּיהָה הֵימֶנָּה.

    And if you would say that just as you heard Rabbi Akiva express this opinion with regard to a mark that is mixed with red, so too, by logical extension, you have effectively heard Rabbi Akiva express this opinion with regard to different shades of flawless white, as what possible reason is there to differentiate between them, this is difficult. And this suggestion is problematic, as in the case of a mixed reddish-white mark itself, did you ever hear him express this opinion? But isn’t it taught otherwise in a mishna ( Nega’im 1:2): With regard to the various shades of white that are mixed with red, Rabbi Akiva says the reddish variation of this one, i.e., of a baheret , and of that one, i.e., of a lime-colored mark, are like wine diluted in water, except for the following distinction: That the reddish variation of a baheret is still an intense white, like snow, albeit with a somewhat pinkish hue, but the reddish variation of lime is darker than it.