מסכת הוריות דף י״ב עמוד ב׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Horayot 12b, Chapter 3 Kohen Mashiach
רש"י
אימא סיפא אין בין כהן המשמש לכהן שעבר - דהיינו שני:
אלא פר יום הכפורים ועשירית האיפה - דמשל ראשון הן באין הא לכל שאר דבריהם זה וזה שוין דשני נמי כל מצות כהונה גדולה עליו:
אתאן לרבי מאיר דתניא וכו' - עבר דברייתא לא דמי לשעבר דמתניתין:
רבי היא ונסיב לה אליבא דתנאי - בחדא סבר לה כרבי מאיר וסתמה כרבי מאיר וברישא סבר לה כרבנן וסתמה כרבנן:
רבי שמעון סבר לה כרבי מאיר בחדא - דכהן שעבר דשני כל מצות כהונה עליו חוץ מפר יוה"כ ועשירית האיפה:
ופליג עליה בחדא - דאילו רבי מאיר סבר מרובה בגדים מביא פר הבא על כל המצות דהיינו פר העלם דבר של צבור ואילו ר' שמעון סבר דאינו מביא פר הבא על כל המצות כדתנן אין בין משוח בשמן המשחה למרובה בגדים אלא פר הבא על כל המצות:
ונוטל חלק בראש - אע"פ שאינו מקריב:
ומשמש בח' כלים - וההדיוט בד':
וכולם נוהגין במשיח שעבר - דהיינו שני:
חוץ מפר יוה"כ ועשירית האיפה - דאין בין כהן המשמש לכהן שעבר אלא פר יוה"כ ועשירית האיפה:
מאן שמעת ליה דאמר פטור על טומאת מקדש וקדשיו רבי שמעון:
ת"ל כי נזר שמן משחת (קדש) אלהיו עליו ולא על משיח חבירו - למעוטי משוח מלחמה דאין מקריב אונן אבל כהן גדול מקריב אונן בין מרובה בגדים ובין ראשון שחוזר לעבודה ואפילו שני מפני שהן בכלל כהונה [גדולה] לאפוקי משוח מלחמה דלאו בכלל כהונה גדולה הוא:
ואחר שחלקו הכתוב - למשוח מלחמה שאינו מקריב אונן ככהן גדול יכול לא יהא מצווה על הבתולה:
אלא שעבר מחמת קריו - דהוי כהן גדול מעליא שהרי חוזר לעבודתו הוא:
עבר מחמת מומו - דאינו חוזר לעבודתו מפני המום מנין שמצווה על הבתולה תלמוד לומר והוא:
משיח שנצטרע - כלומר כהן גדול שנצטרע מהו באלמנה:
מי אמרינן כהונה גדולה מדחא דחי להאי מאלמנה או דלמא כהונה גדולה מיפטר פטר ליה להאי מאלמנה וכי נצטרע דליכא כהונה גדולה לא פטר ומותר באלמנה:
עבר מחמת מומו מנין תלמוד לומר והוא - דאפילו עבר ראשון מחמת מומו אסור באלמנה וכי נצטרע אין לך מום גדול מזה ושמעי' מינה דאפילו הכי אסור באלמנה:
למטה למטה ממש - דהיינו בשפת חלוקו:
למעלה למעלה ממש - בצואר בשפה במפתח חלוקו:
למטה מקמי שפה - שקורעין למטה משפה לפיו שהוא למטה מבית הצואר:
למעלה מקמי שפה - שקורעין בית הצואר ממש:
כיון דבעלמא הוי קרע - דאם רצה אינו מבדיל אלא קורעין למטה משפה ויצא ידי קריעה אם כן כהן גדול היכי מצי קרע למטה מקמי שפה קרי כאן בגדיו לא יפרום:
אינו אלא קרע של תפלות - דבעלמא לא יצא ידי קריעה הלכך מותר בכהן גדול:
בראש ובגד של סוטה - דכתיב ופרע את ראש האשה (במדבר ה׳:י״ח) ותנן במס' סוטה (דף ז.) הכהן אוחז בבגדיה אם נקרעו נקרעו ואם נפרמו נפרמו:
שמואל סבר לה בחדא כרבי יהודה - דכל שאינו מבדיל מקמי שפה הוי קרע של תפלות:
ופליג עליה בחדא - דאילו רבי יהודה סבר דכהן גדול אינו בפריעה ופרימה כל עיקר ושמואל סבר דפורם מלמטה למטה מקמי שפה:
למה לי למכתב אשר לעולת התמיד - אלא לכל דתדירא בכל מקום היא קדמה דזה בנה אב דבכל מקום תדיר קודם דמשמע אשר לעולת התמיד שהיתה כבר:
לפתוח ראשון - לקרות בתורה:
ולברך ראשון - בזמון:
1אימא סיפא: אין בין כהן משמש לכהן שעבר אלא פר יום הכפורים ועשירית האיפה. אתאן לרבי מאיר. דתניא: אירע בו פסול בכהן גדול ועבר ומינו כהן אחר תחתיו הראשון חוזר לעבודתו, והשני כל מצות כהונה עליו, דברי ר"מ [רבי יוסי אומר: ראשון חוזר לעבודתו, ושני אינו ראוי לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט].
2אמר רבי יוסי: מעשה ביוסף בן אילים מצפורי שאירע בו פסול בכהן גדול, (ועבר, ומינו אחר תחתיו, ולא הניחוהו אחיו הכהנים להיות לא כהן גדול ולא כהן הדיוט. כהן גדול משום איבה, כהן הדיוט משום מעלין בקדש ואין מורידין.
3רישא רבנן וסיפא ר"מ אמר רב חסדא: אין, רישא רבנן וסיפא ר"מ רב יוסף אמר: רבי היא, ונסיב לה אליבא דתנאי.
4רבא אמר: ר"ש היא וסבר לה כר"מ בחדא, ופליג עליה בחדא.
5דתניא: דברים שבין כהן גדול לכהן הדיוט אלו הם: פר הבא על כל המצות, ופר יוה"כ ועשירית האיפה, ולא פורע ולא פורם. אבל הוא פורם מלמטה וההדיוט מלמעלה. ואין מטמא לקרובים, ומוזהר על הבתולה, ואסור באלמנה, ומחזיר את הרוצח,׃
6ומקריב אונן, ואינו אוכל [ואינו חולק]. מקריב חלק בראש, ונוטל חלק בראש, ומשמש בשמונה כלים. וכל עבודת יום הכפורים אינה כשרה אלא בו, ופטור על טומאת מקדש וקדשיו.
7וכולן נוהגין במרובה בגדים חוץ מפר המביא על כל המצות, וכולן נוהגין במשיח שעבר חוץ מפר יוה"כ ועשירית האיפה, וכולן אין נוהגין במשוח מלחמה חוץ מה' דברים האמורים בפרשה: לא פורע ולא פורם, ואין מטמא לקרובים, ומוזהר על הבתולה, ואסור באלמנה, ומחזיר את הרוצח, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים: אינו מחזיר.
8והאי ממאי דר"ש היא? א"ר פפא: מאן שמעת ליה דאמר פטור על טומאת מקדש וקדשיו? ר"ש:
9חוץ מה' דברים האמורים בפרשה. מה"מ דת"ר (ויקרא כא, י) ״והכהן הגדול מאחיו״ זה כהן גדול, ״אשר יוצק על ראשו שמן המשחה״ זה משוח מלחמה, ״ומלא את ידו ללבוש את הבגדים״ זה מרובה בגדים. על כולן הוא אומר: ״ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום ועל כל נפשות מת לא יבא״.
10יכול יהו כולן מקריבין אוננים? ת"ל (ויקרא כא, יב) ״כי נזר שמן משחת אלהיו עליו״ ״עליו״ ולא על חבירו. ואחר שחלקו הכתוב, יכול לא יהא מצווה על הבתולה? ת"ל ״והוא״.
11כתנאי: (ויקרא כא, יג) ״והוא אשה בבתוליה יקח״, אחר שחלק הכתוב, ריבה. דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: אין לי אלא שעבר מחמת קריו, מחמת מומין מנין? ת"ל ״והוא״.
12בעא מיניה רבא מרב נחמן: משיח שנצטרע, מהו באלמנה? מידחא דחי, או מיפטר פטר? לא הוה בידיה.
13זימנין הוי יתיב רב פפא וקמבעיא ליה. א"ל הונא בריה דרב נחמן לרב פפא, תנינא: אין לי אלא שעבר מחמת קריו, עבר מחמת מומין מנין? ת"ל ״והוא״. קם נשקיה ברישיה ויהיב ליה ברתיה.
מתני׳ · משנה
14כהן גדול פורם מלמטה, וההדיוט מלמעלה. כהן גדול מקריב אונן ולא אוכל, וההדיוט לא מקריב ולא אוכל.
גמ׳ · גמרא
15אמר [רב]: למטה למטה ממש, למעלה למעלה ממש. ושמואל אמר: למטה למטה מקמי שפה, למעלה למעלה מקמי שפה. וזה וזה בצואר.
16מיתיבי: על כל המתים כולן רצה מבדיל קמי שפה שלו, רצה אינו מבדיל קמי שפה שלו. על אביו ועל אמו מבדיל, כיון דבעלמא הוי קרע, קרי כאן בגדיו לא יפרום׃
17שמואל כרבי יהודה סבירא ליה, דאמר: כל קרע שאינו מבדיל שפה שלו, אינו אלא קרע של תפלות. ומי אית ליה לר"י קריעה בכהן גדול?
18והא תניא: אילו נאמר ״ראש לא יפרע ובגד לא יפרום הייתי אומר: בראש ובגד של סוטה הכתוב מדבר, ת"ל (ויקרא כא, י) ״את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום שאינו בפריעה ופרימה כל עיקר, דברי רבי יהודה. רבי ישמעאל אומר: אינו פורם כדרך שבני אדם פורמין, אלא הוא מלמטה וההדיוט מלמעלה.
19שמואל סבר לה כר"י בחדא, ופליג עליה בחדא.
מתני׳ · משנה
20כל התדיר מחבירו קודם את חבירו, וכל המקודש מחבירו קודם את חבירו. פר המשיח ופר העדה עומדים פר המשיח קודם לפר העדה בכל מעשיו.
גמ׳ · גמרא
21מנא הני מילי? אמר אביי, דאמר קרא: ״(במדבר כח״, כג) ״מלבד עולת הבקר אשר לעולת התמיד״, (למה לי) מכדי כתיב ״עולת הבקר״ ״עולת התמיד״ למה לי? הכי קאמר רחמנא: כל דתדירה קדמה.
22וכל המקודש מחבירו הוא קודם את חבירו. מנלן? דתנא דבי רבי ישמעאל: ״וקדשתו״ לכל דבר שבקדושה: לפתוח ראשון, ולברך ראשון, וליטול מנה יפה ראשון.
תוספות
אין פירוש שמור לדף זה
לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
מאירי
כהן גדול שעבר מחמת פסול שאירע לו ביום הכפורים שכשהראשון מיטהר חוזר לעבודתו זה השני כל חומרי כהונה עליו כמו שביארנו במשנה ואחת מהם שאם יצטרך לעבוד עובד בשמנה מ"מ לכתחלה לא יעבוד מפני הקנאה הא אם עבד ברשות או בדיעבד מ"מ אם עבד בשמנה עבודתו כשרה ובארבעה חלל:
דברים שנאמרו בכהן גדול יתר על הדיוט פר הבא על המצות ופר יום הכפורים ועשירית האיפה שבכל יום לא פורע ולא פורם אלא שכהן גדול פורם מלמטה וכהן הדיוט מלמעלה אין מיטמא לקרובים ומצווה על הבתולה ומוזהר באלמנה ומחזיר את הרוצח ומקריב אונן אלא שאינו אוכל וכל שרוצה להקריב מקריב בראש ואינו צריך לפייס עם האחרים וכן נוטל חלק בראש ומשמש בשמנה בגדים ועבודת יום הכפורים עליו ואינה כשרה אלא בו ומ"מ חייב הוא בטומאת מקדש וקדשיו וכל הדברים נוהגים במרובה בגדים חוץ מפר הבא על המצות וכלן נוהגות במשיח שעבר חוץ מפר יום הכפורים ועשירית האיפה שבכל יום:
משוח מלחמה ישנו בקצת דינים שבכהונה גדולה והם שמצוה על הבתולה ומוזהר על האלמנה ואינו לא פורע ולא פורם ולא מיטמא לקרובים ושאר הדברים אין לו דין כהן גדול כלל:
כהן גדול שנצטרע הרי הוא כעבר מחמת מום ולא בטלה כהונה גדולה ממנו לענין איסור אלמנה ושאר דברים שראוי בהם:
פרימה שאסרנו בכהן גדול כבר ביארנו שהותר מכללה פרימה מלמטה כנגד הרגלים הא כל קריעה שלמעלה אסורה ואפילו לא הבדיל שפת הבגד שהרי קריעה אינה טעונה הבדלת שפת הבגד אלא באב ואם כמו שאמרו על כל המתים רצה מבדיל שפה רצה אינו מבדיל על אביו ועל אמו מבדיל כמו שיתבאר במקומו:
המשנה השלישית והכונה לבאר בה ענין החלק הרביעי והוא שאמר כל התדיר לחברו קודם לחברו ר"ל שאם היה בידו להקריב שני קרבנות כגון מוסף שבת ומוסף ראש חדש מקריב של שבת תחלה ואחריו של ראש חדש מפני שהוא תדיר ואם היה שבת וראש השנה שיש שם שלשה מוספין מקריב תחלה של שבת ואחריו של ראש חדש ואחריו של ראש השנה וכן כל כיוצא בזה שהרי אמרו תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם וכן כל המקודש מחברו הוא קודם לחברו כגון כהן לישראל ומדכתיב וקדשתו לפתוח ראשון ר"ל בקריאת התורה ולברך ראשון בברכת זמון וליטול מנה יפה ראשון כלומר שיש לו לחלק עם אחרים ופירש אח"כ בשאר דברים שהמקודש בהם קודם לחברו והוא שאמר פר כהן משיח קודם לפר העדה לכל מעשיו שהמשיח מכפר והצבור מתכפר פר הבא על המצות קודם לפר ע"ז שזה חטאת וזה עולה וחטאת קודם לעולה שעיר ע"ז קודם לשעיר נשיא שזה צבור וזה יחיד עומר קודם לכבש הבא עמו שהעומר חובת היום והכבש טפלה לו שתי הלחם קודם לכבשים הבאים עמהם ששתי הלחם חובת היום והכבשים טפלים להם ובגמרא יתבאר ענין זה האיש קודם לאשה להחיות ולהשיב אבדה אבל האשה קודמת לאיש לכסות ולהוציא מבית השבי מפני חשש זנות ודבר זה בששניהם באים להחיות או שניהם לכסות אבל אם בא האיש להחיות והאשה לכסות יראה מתלמוד המערב שכסות אשת חבר קודם לחיי עם הארץ בחיי חבר מפני כבוד חבר אבל כל שבצד אחר האיש קודם להחיות ואף בששניהם באים להחיות ור"ל להאכיל שכתבנו שהאיש קודם פירושו בשאין אפשר לו לחזר הא אם אפשר לו האשה קודמת אף להאכיל שהאיש דרכו לחזר ולא האשה כמו שהתבאר בששי של כתבות ס"ז א' ובזמן ששניהם עומדין על הקלקלה ר"ל שאף האיש עומד למשכב זכר האיש קודם לכל מעשיו ר"ל אף להוצאה מבית השבי כהן קודם ללוי ולוי קודם לישראל וישראל לממזר וממזר לנתין ונתין לגר וגר למשוחרר אימתי בזמן ששניהם שוין אבל זה חכם וזה עם הארץ חכם קודם לעולם אפילו ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ ואע"פ שעם הארץ צנורא שלו טמאה והאיך אפשר למנותו כהן גדול אפשר שאינו עם הארץ גמור ומשמר עצמו בטהרה ואעפ"כ חכם קודמו ולא אמרה בנתין גר ומשוחרר שאין חכמה מצויה בהם:
זהו ביאור המשנה וכלה הלכה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הם:
מסכת הוריות דף י״ב עמוד ב׳
מסכת הוריות דף י״ב עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 22 קטעים ממוספרים, כ־652 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: הוריות דף י״ב ע״ב
פתיחה בקורא