פרשת פר כהן משיח כתיבא ברישא והדר כתיבא פר העלם דבר של צבור ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת דהיינו לפר כהן משיח למה ליה למיהדר וכתב כאשר שרף את הפר הראשון:
וכפר בעדו — והדר ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל:
פר דעבודת כוכבים הוי עולה:
חסירא אל"ף — למימרא דעולה קדמה:
כמשפט כתיב ביה — בפר דעבודת כוכבים דבתר כתיבה אזלינן ועולה ברישא כתיבא:
שעיר יחיד קודם לכבשת יחיד — כגון שהיו שנים זה הביא כשבה וזה הביא שעירה:
שכן נתרבתה באליה — דעז אינה טעונה אליה:
בגין יום — בגלל יום כבש גלל עומר וכבשים בגלל שתי הלחם:
מתני' עומדים בקלקלה — האיש למשכב זכור:
גמ' אמו קודמת לכולם — דאית לה זילותא טפי:
[חכם קודם למלך ישראל — שאין כל ישראל ראוין לחכמה אבל מלך כל ישראל ראוין למלכות]:
מלך קודם לכהן גדול — מדאמר מלך לכהן גדול קחו עמכם מעבדי אדוניכם [וע"כ אנפשיה קאמר] אלמא מלך עדיף:
אמרכלא — שממונה על כולם ואין משיבין על דבריו:
גזבר — הממונה על האוצרות שבמקדש:
איבעיא להו לענין טומאה — ליטמא למת מצוה סגן ומשוח מלחמה אי זה מהם קודם:
להחיותו — הוא קודם לסגן משום דצבור צריכים לו למשוח מלחמה לצורך מלחמה טפי מסגן:
דכתיב ויבדל אהרן — אלמא כהן עדיף מלוי:
[בכלל ארור — כנען לא מצא נח קללה לכנען גדולה מזו שיהא עבד לאחיו מכאן שכל עבד הרי הוא בכלל ארור]:
הכל רוצין לישא גיורת — שמתרצין לישא גיורת מלישא משוחררת:
משוחררת לא היתה בחזקת שמור — דסתם שפחה מופקרת לשון אחר גיורת בעיא לאיגיורי ומשמרת עצמה לפי שבדעתה להתגייר אבל שפחה אין בידה לשחרר עצמה ואינה משמרת עצמה:
מפני מה הכל מושלין בעכברים — כלומר מפני מה נתנה מפלה יתירה לעכברים שנרדפין תדיר תדיר:
אמר להם מפני שסורן רע — שיצר לבם רע הוא יותר מדאי סורו שר שלהם כדאמר (ב"מ דף נט:) בגר שסורו רע דהיינו יצר הרע ששר שלו רע הוא:
מאי היא — היכי הוי סורן רע:
אמר רבא אפילו גלימי — דלאו מאכל ולית בהו הנאה אפי' הכי גייצי להו:
גייצי — נושכין:
