מסכת הוריות דף י״ג עמוד א׳

פר משיח ופר העדה עומדין ליקרב כבר ביארנו שפר משיח קודם לכל מעשיו וכן הדין הואיל ומשיח מכפר ועדה מתכפרת דין הוא שיקדים מכפר למתכפר וכן הוא אומר וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל:

פר הבא על המצות לצבור כבר ביארנו שהוא קודם לפר הבא על ע"ז מפני שפר העלם דבר של צבור חטאת ופר הבא על ע"ז עולה וחטאת קודם לעולה בכל מקום שנאמר והקריב את אשר לחטאת ראשונה מה תלמוד אם ללמד שתהא חטאת קודם לעולה הרי כבר אמור ואת השני יעשה עולה כמשפט אלא להיות זה בונה אב שתהא חטאת קודמת לעולה בכל מקום ואפילו חטאת העוף קודמת לעולת בהמה ולא סוף דבר בהקרבה אלא אף בהפרשה מפריש חטאת תחלה וזהו שאמרו ביולדת שנאמר בה אחד לעולה ואחד לחטאת לא הקדימה הכתוב אלא למקראה אין הכונה בה לקריאת השם כמו שפירשו רבים אלא לקריאת הפסוק לבד ומ"מ קרבנות החג קרבים על סדר הכתוב בתורה פרים תחלה ואילים אחריהם וכבשים אחריהם ושעירים אחריהם אע"פ שהשעירים חטאות ושאר הקרבנות עולות מפני שכתוב בהם כמשפט כלומר כמשפט הכתוב בהם:

פר ע"ז קודם לשעיר שלה אע"פ שהפר עולה והשעיר חטאת מפני שכתוב בו גם כן כמשפט שעירי ע"ז קודמין לשעיר נשיא שזה צבור וזה יחיד וצבור קודם ליחיד שעיר נשיא קודם לשעירת יחיד שזה מלך וזה הדיוט שעירת יחיד קודמת לכבשת יחיד ואע"פ ששניהם חטאת מפני שהשעירה ראויה לבא על הכרתות שמביאים עליהם חטאת והכבשה אינה באה אלא על שגגת ע"ז עומר קודם לכבש הבא עמו ושתי הלחם קודם לשני כבשים הבאים עמהם שכל הבא בשביל היום קודם לבא בשביל הלחם:

יש דברים בענין זה שלא נתפרשו בכאן והוא שמנחת האיש קודמת לשל אשה של חטים לשל שעורים של חוטא לשל נדבה מנחה ליין יין לשמן שמן ללבונה לבונה למלח מלח לעצים חטאת קודמת לאשם חוץ מאשם מצורע שקודמת לחטאתו אשם קודם לתודה ואיל נזיר תודה ואיל נזיר לשלמים והתודה לאיל נזיר שלמים לבכור בכור למעשר בהמה מעשר בהמה לעופות עופות למנחות ומ"מ אם היו שם חטאת העוף ועולת בהמה ומעשר בהמה מקריב חטאת ואחריו עולה ואחריו מעשר וכל שהיו שם קרבנות הרבה ממין אחד פרים קודמין לאילים ודברים אלו כלם בשבאו כאחד אבל אם לא באו כאחד הבא ראשון קודם וכל הקודם בהקרבה קודם באכילה ויש דברים שהבחירה בידו להקדים איזה שירצה כגון מנחת נדבה ומנחת חוטא וכן במה שאמרו שדם חטאת קודם לדם עולה ואברי עולה קודמין לאמורי חטאת היו שם דם חטאת ואיברי עולה איזה שירצה יקדים וכן דם עולה ואימורי חטאת או דם עולה ודם אשם וכן מה שאמרו שהתדיר קודם לשאינו תדיר וכן שהמקודש קודם לשאינו מקודש באו לפניו תדיר ומקודש יקריב איזה שירצה ודברים אלו ארוכים ומסתעפים לכמה ענפים יתבארו במקומם בע"ה:

כבר ביארנו שבבני אדם גם כן קודמין קצתם לקצתם לפי מדרגתם מעתה מי שהיה הוא ורבו ואביו בבית השבי הוא קודם לרבו שאדם קרוב אצל עצמו ורבו קודם לאביו ובלבד ברבו מובהק כמו שביארנו במציעא ואמו קודמת לכלם:

חבר קודם למלך שחכם שמת אין לנו כיוצא בו מלך שמת כל ישראל ראויין למלכות מלך קודם לכהן גדול שנאמר בדוד ויאמר להם קחו את עבדי אדוניכם הרי שקרא עצמו אדון אצל צדוק כהן גדול קודם לנביא שנאמר ומשח אותו שם צדוק הכהן ונתן הנביא הקדים כהן לנביא ואומר שמע נא יהושע הכהן הגדול אתה ורעיך היושבים לפניך שמא תאמר הדיוטות היו תלמוד לומר כי אנשי מופת המה ואין מופת אלא נבואה שנאמר ונתן אליך אות או מופת כהן משיח קודם לכהן מרובה בגדים מרובה בגדים קודם למשיח שעבר מחמת שאירע לו פסול ר"ל קרי ושעבר מחמת פסול הואיל ויש לו טהרה קודם לשעבר מחמת מום ושעבר מחמת מומו קודם למשוח מלחמה ומשוח מלחמה קודם לסגן והוא כהן שהיו ממנין שיהא מזומן אם יארע פסול לכהן גדול והוא כמו משנה לכהן גדול והוא הנקרא ממונה ועומד תמיד לימין כהן גדול וכל הכהנים תחתיו סגן קודם לקתיקול ואע"פ שלא הוזכר קתיקול כאן כך הוא בסדר התמיד והוא שהיו ממנין שני כהנים להיותם לסגן כסגן לכהן גדול קתיקול קודם לאמרכל ואמרכל הוא שהיו ממנין שבעה כהנים להיות מפתחות העזרה בידם ואין פותחין עד שיתקבצו כולם אמרכל קודם לגזבר וגזבר הוא שהיו ממנין שלשה כהנים גזברים לגבות כל ההקדשות ולפדות הראוי לפדות מהם ומוציאין אותם לדברים הראויים להוצאה גזבר קודם לראש המשמרה וענין המשמרות כבר ביארנוהו במסכת תענית וכל משמר היו ממנין אחד מהם על ראש כלם ראש המשמרה קודם לראש בית אב וכבר ביארנו ג"כ במסכת תענית ענין בתי אבות שהמשמרה היתה מחלקת עצמה לשבעה בתי אבות בית אב לכל יום וכל בית אב ממנין עליהם אחד להיות להם לראש ראש בית אב קודם לכהן הדיוט:

אע"פ שהקדמנו לענין זה משוה מלחמה לסגן דוקא להחיותו או שאם היה בבית השבי לפדותו תחלה וכן לכל ענין שבמעלה וקדושה אבל לענין מה שהותר בכל כהן ליטמא למת מצוה מטמא משוח מלחמה ולא סגן והוא שאמרו סגן ומשוח מלחמה שהיו מהלכין בדרך ופגע בהם מת מצוה מוטב שיטמא משוח מלחמה ואל יטמא סגן שמא יארע פסול לכהן גדול ונכנס סגן ומשמש תחתיו:

אף אלו שביארנו במשנה שקודמין זה לזה אע"פ שהדבר מבואר בעצמו יש בכלם רמז או מן המקרא או מן הסברא כהן גדול ללוי שנאמר ובני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים לוי קודם לישראל שנאמר הבדיל י"י את שבט הלוי ישראל קודם לממזר שזה מיוחס וזה אינו מיוחס ממזר קודם לנתין שזה בא מטפה כשרה וזה בא מטפה פסולה נתין קודם לגר שזה גדל עמנו בקדושה וזה לא גדל עמנו בקדושה גר לעבד משוחרר שזה היה בכלל ארור וזה לא היה בכלל ארור ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ שנאמר יקרה היא מפנינים מכהן גדול שנכנס לפני לפנים: