בוני התלמוד

    מסכת הוריות דף י׳ עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    מה"מדמשיח שעבר ואח"כ חטא דמביא פר:

    מתני' חטאו עד שלא נתמנו ואח"כ נתמנו הרי אלו כהדיוטותדרבנן בתר חטא אזלי:

    ר"ש אומר אם נודע להם עד שלא נתמנו חייביןדר"ש חטאה וידיעה בעי וה"ה דפליג ר"ש ברישא דקתני נשיא שחטא ואח"כ עבר מגדולתו מביא שעיר דר"ש קאמר נמי דאם נודע לו משעבר דאין מביא שעיר דחטאה וידיעה בעי כשהוא נשיא:

    גמ' אם הכהן המשיח יחטאחטא במשיחות הוא דמביא פר:

    פרט לקודמותלשחטא ואח"כ נתמנה דהרי הוא כהדיוט ואין מביא פר:

    ומה נשיא שמביא בשגגת מעשה אין מביא על הקודמותכדאמר לקמן אשר נשיא יחטא כשיחטא והרי הוא נשיא ולא כשיחטא והרי הוא הדיוט:

    שאין מביא חטאתו משעברכדתנן וכן הנשיא שעבר מגדולתו ואח"כ חטא הנשיא כהדיוט:

    יכול גזרהדגזרת מלך היא שנשיא יחטא מדלא כתיב ואם נשיא יחטא:

    ת"ל אם הכהן המשיח יחטאמה יחטא האמור להלן לכשיחטא דהא כתיב אם אף יחטא האמור כאן גבי נשיא לכשיחטא:

    גזרה מהיכא תיתיכלומר היכי מצית למימר יכול גזרה דהיכא אשכחן גזרה כה"ג:

    איןדודאי אשכחן כה"ג:

    דכתיב ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם בשורה היא להםשהכתוב מבשרן שעתיד להיות אע"פ שדבר רע הוא הכא נמי אימא גזרה הלכך כתיב אם הכהן המשיח יחטא לכשיחטא וה"נ אשר נשיא יחטא לכשיחטא:

    ר"ש אומרונתתי נגע צרעת שיהא בא מאליו:

    פרט לנגעי אונסיןשאם באו נגעים ע"י נפיחת שד דלא מיטמו:

    אדם כי יהיה בעור בשרו מדבור ואילךדנגעים בין באדם ובין בבתים פטר בהן לפני הדבור דאותן נגעים שארעו לפני הדבור אין מטמאין לאחר הדבור:

    מה זב מדבור ואילךדכתיב כי יהיה זב מבשרו דזבין שהיו לפני הדבור אין מטמאין לאחר הדבור אלא אם כן ראו זיבות אחר הדבור:

    תאמר בנגעי אדם שמטמאין באונסכגון על ידי נפילה והכאה וכויה או ע"י שד וה"ה לנגעי בתים דמטמאו באונס:

    רבא אמרלא קשיא הא דקאמר ר"ש פרט לנגעי אונסין כגון נגעי רוחות דע"י נפיחת שד ולא ע"י אדם וכי קתני תאמר בנגעים שמטמאין באונס כגון ע"י הכאה וכויה:

    רב פפא אמרכי אמר ר"ש פרט לנגעי אונס ע"י כשפים דלא מטמו וכי קתני תאמר בנגעים דמטמאו באונס כגון שלא ע"י כשפים:

    וישב בבית החפשיתדנעשה חפשי מן המלכות כהדיוט דמי ואינו מביא שעיר ודלא כרבי יוסי דאמר לעיל בפרק הורה כהן משיח (הוריות דף ט.) מי שבא לידי עניות והאי נצטרע לא בא לידי עניות דגזא דידיה מיהא איתיה:

    מכלל דעד השתא עבד הוהדשררות עבדות הוא לו לפי שמוטל עליו עול רבים:

    וסולתאסולת ולהכי נקט בהדי פיתא סולת קמחא לפי שהפת מתעפש ואינו מתקיים כסולת:

    ומתעה את הספניםשכן דרך של ספנים לשעה הפורשין לים רב החובל נותן עיניו [בצפון והכוכב מתהלך לדרום ורואה] בכוכב אחד העומד לימינו או לשמאלו וכל זמן שרואה אותו כוכב לצדו אחר יודע שנהפכה הספינה ומיישרה לדרכה וכוכב שעולה אחת לשבעים שנה פעמים נראה בצפון ופעמים נראה בדרום וכשרב החובל נותן עיניו בו בצפון והספינה תהפך בדרום ורואהו לצדו אחר סבור שנהפכה הספינה ומיישרה אחר הכוכב והוא סבור ליישרה ומהפכה לדרך אחר וכן הוא מתעה את הספנים:

    אמר לו כל כךחכמה יש בידך ואתה יורד לספינה לסחורה (על) [בשביל] מזונותיך כלומר ואתה צריך לירד לספינה לצורך מזונות:

    נתןרבן גמליאל דעתו עליהם להושיבם בראש כדי שיהו מתפרנסים [מאותה] שררה שיתן להם:

    כמדומין אתם ששררה אני נותן לכםשלא באתם בשליחות ראשון שהייתם בורחים מן הגדולה:

    הוריות י עמוד א

    1ואח"כ חטא מביא פר, חטא ואח"כ עבר ממשיחותו צריכא למימר? משום דקתני גבי נשיא, דכי עבר מנשיאותו ואח"כ חטא כהדיוט מייתי, אהכי תני גבי משיח [חטא ואח"כ עבר] מביא פר.

    2מנא ה"מ דתנו רבנן: (ויקרא ד, ג) ״והקריב על חטאתו״, מלמד שמביא חטאתו משעבר,׃

    3שיכול, והלא דין הוא: ומה נשיא שמביא בשגגת מעשה אין מביא חטאתו משעבר, משיח שאין מביא בשגגת מעשה אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה [לא] כ"ש תלמוד לומר: ״והקריב על חטאתו״, מלמד שמביא על חטאתו משעבר.

    4ונייתי נמי נשיא מק"ו ומה משיח שאין מביא בשגגת מעשה מביא חטאת משעבר, נשיא שמביא חטאת בשגגת מעשה אינו דין שמביא חטאתו משעבר! תלמוד לומר: (ויקרא ד, כב) ״אשר נשיא יחטא״, כשהוא נשיא אין, כשהוא הדיוט לא.

    מתני׳ · משנה

    5חטאו עד שלא נתמנו, ואח"כ נתמנו הרי אלו כהדיוטות. ר"ש אומר: אם נודע להם עד שלא נתמנו חייבים, ומשנתמנו פטורים.

    6איזהו נשיא? זה מלך, שנאמר: ״(ויקרא ד״, כב) ״מכל מצות ה' אלהיו״, שאין על גביו אלא ה' אלהיו.

    גמ׳ · גמרא

    7מה"מ דתנו רבנן: (ויקרא ד, ג) ״אם הכהן המשיח יחטא (לאשמת)״ פרט לקודמות,׃

    8שיכול, והלא דין הוא: ומה נשיא שמביא בשגגת מעשה אין מביא על הקודמות, משיח שאין מביא אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה אינו דין שלא יביא על הקודמות!

    9לא, אם אמרת בנשיא שכן אין מביא חטאתו משעבר, תאמר במשיח שמביא חטאתו משעבר, הואיל ומביא חטאתו משעבר יביא על הקודמות? תלמוד לומר: ״המשיח יחטא״, חטא כשהוא משיח מביא, כשהוא הדיוט אינו מביא.

    10ותניא נמי גבי נשיא כה"ג (ויקרא ד, כב) ״אשר נשיא יחטא״ פרט לקודמות,׃

    11שיכול והלא דין הוא: ומה משיח שמביא חטאתו משעבר אינו מביא על הקודמות, נשיא שאין מביא חטאתו משעבר אינו דין שלא יביא על הקודמות?

    12מה למשיח שכן אין מביא בשגגת מעשה, תאמר בנשיא שמביא בשגגת מעשה? הואיל ומביא בשגגת מעשה יביא על הקודמות? תלמוד לומר: ״אשר נשיא יחטא״ שחטא והרי הוא נשיא, ולא שחטא ועודהו הדיוט.

    ברייתא

    13ת"ר ״אשר נשיא יחטא״, יכול גזרה? ת"ל ״אם הכהן המשיח יחטא״, מה להלן לכשיחטא אף כאן לכשיחטא.

    14אמר מר: יכול גזרה, גזרה מהיכא תיתי?

    15אמרי אין, אשכחן, דכתיב: ״(ויקרא יד״, לד) ״ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם בשורה היא להם שנגעים באים עליהם, דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר: פרט לנגעי אונסין. לאו אמר רבי יהודה בשורה? הכא נמי אימא גזרה היא! הלכך כתיב: ״אם.

    16ולרבי שמעון, נגעי אונסין מי לא מטמו? והא תניא: (ויקרא יג, ב) ״אדם כי יהיה״ מן הדבור ואילך. והלא דין הוא: טמא בזב וטמא בנגעים, מה זב מן הדבור ואילך, אף נגעים מן הדבור ואילך?

    17לא, אם אמרת בזב שכן אין מטמא באונס, תאמר בנגעים שמטמאין באונס? תלמוד לומר: ״אדם כי יהיה״, מן הדבור ואילך. רבא אמר: פרט לנגעי רוחות. רב פפא אמר: פרט לנגעי כשפים.

    ברייתא

    18תנו רבנן: ״אשר נשיא יחטא״ פרט לחולה. משום דהוה ליה חולה, אידחי ליה מנשיאותיה? אמר רב אבדימי בר חמא: פרט לנשיא שנצטרע, שנאמר: ״(מלכים ב טו״, ה) וינגע ה' את המלך ויהי מצורע עד יום מותו וישב בבית החפשית ויותם בן המלך על הבית״. מדקאמר ״בבית החפשית, מכלל דעד השתא עבד הוה.

    19כי הא דר' גמליאל ורבי יהושע הוו אזלי בספינתא, בהדי דר' גמליאל הוה פיתא, בהדי רבי יהושע הוה פיתא וסולתא. שלים פיתיה דר' גמליאל, סמך אסולתיה דרבי יהושע. אמר ליה: מי הוה ידעת דהוה לן עכובא כולי האי דאיתית סולתא? אמר ליה: כוכב אחד לשבעים שנה עולה ומתעה את (הספינות) [הספנים], ואמרתי: שמא יעלה ויתעה [אותנו].

    20אמר ליה: כל כך בידך, ואתה עולה בספינה? א"ל עד שאתה תמה עלי, תמה על שני תלמידים שיש לך ביבשה, רבי אלעזר חסמא ורבי יוחנן בן גודגדא, שיודעין לשער כמה טפות יש בים, ואין להם פת לאכול ולא בגד ללבוש! נתן דעתו להושיבם בראש.

    21כשעלה, שלח להם ולא באו, חזר ושלח ובאו. אמר להם: כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם?

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה

    לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מאירי

    בהרת שהיתה באדם קודם מתן תורה לא טמאה באותו הדור אף לאחר מתן תורה וכן לעולם בגוי שהיתה לו בהרת ונתגייר וכן יראה לענין זיבה הואיל ואין טומאת זיבה בגוי אלא מדברי סופרים שאין מצרפין ראיה ראשונה שבגיותו לראיה שניה שמשנתגייר לדונו בזב מן התורה:

    הזב אינו מיטמאה באונס כלומר שכל שאנו משערים שזיבתו באה מחמת סבה טהור שנאמר מזובו ולא מחמת אונס ובשבעה דרכים בודקין את הזב במאכל ובמשתה במשא ובקפיצה בחולי במראה בהרהור כמו שהתבאר במסכת נזיר ס"ה ב' אבל הנדה מיטמאה אף כשרואה מחמת סבה כמו שיתבאר במקומו:

    הבהרת אף היא מיטמאה אף בבאה מחמת סבה כזו שבאה מחמת הכאה או מחמת האור והן הן דיני שחין ומכוה כמו שהתבאר במקומו ומ"מ כל שעל ידי כשפים אינה מטמאה:

    נשיא שנצטרע עבר נשיאותו מאליו וחזר לו כהדיוט וכל שחטא אח"כ מביא קרבן הדיוט ואם חטא מקודם מביא קרבנו כנשיא שאחר שעת החטא אנו דנים כמו שביארנו:

    כל שאדם מתמנה על הצבור הן מלכות הן שאר מינויים צריך להזהר שלא יתגאה בעצמו ולא יטיל אימה יתרה שלא לשום שמים ויעלה בדעתו תמיד שאינו מלך או נשיא אלא עבד ממונה לראות בעסקי העם להציל העשוק מיד עושקו דרך צחות דרשו רבותינו ז"ל בעוזיהו כשנתנגע שכתוב בו וישב בבית החפשית שענינו שעד עכשו היה עבד ונסתלק לו מאותו עבדות ואף על דרך הפשט יש לפרשו כן שהיה למלכים בית מיוחד לעמוד שם לפעמים דרך טיול כשרוצים לסלק עצמם מעסקי בני אדם שבוע או שבועים או חדש לפי מה שרוצים וכשנתנגע עמד לו לשם ולא השתדל בעניני מלכות כלל ועל שנסתלק מעסקי המלכות קראוה בית החפשית וכן הוא אומר ברחבעם אם היום תהיה עבד לעם הזה ומעשה הוזכר בכאן שמשם אתה למד גם כן דבר זה וזהו נסחו רבן גמליאל ור' יהושע הוו אזלי בספינתא הוה פיתא בהדי רבן גמליאל ובהדי ר' יהושוע הוי פיתא וסלתא שלים פיתא דרבן גמליאל סמך אסולתא דר' יהושע אמר ליה מי הוי ידעת דהוי לן עכובא דסלתא קא מייתית אמר ליה כוכב אחד יוצא אחת לשבעים שנה ומתעה את הספנים אמרתי שמא יעלה ויתעה אותנו אמר לו כל כך בידך ואתה יורד לספינה אמר לו ועד שאתה תמה עלי תמה על שני תלמידים שיש לך ביבשה ר' יוחנן בן גודגודא ור' אליעזר בן חסמא שיודעין לשער כל טיפין שבים ואין להם לא פת לאכול ולא בגד ללבוש נתן בדעתו למנותן בראש כשעלה ליבשה שלח להם ולא באו חזר ושלח להם ובאו אמר להם כסבורים אתם שררה אני נותן לכם עד שמתוך ענוה הייתם נמנעים מלבא לא כי אלא עבדות אני נותן לכם שנאמר אם היום תהיה עבד לעם הזה:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת הוריות דף י׳ עמוד א׳

    מסכת הוריות דף י׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 21 קטעים ממוספרים, כ־601 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    מה"מ דמשיח שעבר ואח"כ חטא דמביא פר:

    מתני' חטאו עד שלא נתמנו ואח"כ נתמנו הרי אלו כהדיוטות דרבנן בתר חטא אזלי:

    ר"ש אומר אם נודע להם עד שלא נתמנו חייבין דר"ש חטאה וידיעה בעי וה"ה דפליג ר"ש ברישא דקתני נשיא שחטא ואח"כ עבר מגדולתו מביא שעיר דר"ש קאמר נמי דאם נודע לו משעבר דאין מביא שעיר דחטאה וידיעה בעי כשהוא נשיא:

    גמ' אם הכהן המשיח יחטא חטא במשיחות הוא דמביא פר:

    פרט לקודמות לשחטא ואח"כ נתמנה דהרי הוא כהדיוט ואין מביא פר:

    ומה נשיא שמביא בשגגת מעשה אין מביא על הקודמות כדאמר לקמן אשר נשיא יחטא כשיחטא והרי הוא נשיא ולא כשיחטא והרי הוא הדיוט:

    שאין מביא חטאתו משעבר כדתנן וכן הנשיא שעבר מגדולתו ואח"כ חטא הנשיא כהדיוט:

    יכול גזרה דגזרת מלך היא שנשיא יחטא מדלא כתיב ואם נשיא יחטא:

    ועוד 18 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Horayot 10a · Sefaria

    מאירי

    בהרת שהיתה באדם קודם מתן תורה לא טמאה באותו הדור אף לאחר מתן תורה וכן לעולם בגוי שהיתה לו בהרת ונתגייר וכן יראה לענין זיבה הואיל ואין טומאת זיבה בגוי אלא מדברי סופרים שאין מצרפין ראיה ראשונה שבגיותו לראיה שניה שמשנתגייר לדונו בזב מן התורה:

    הזב אינו מיטמאה באונס כלומר שכל שאנו משערים שזיבתו באה מחמת סבה טהור שנאמר מזובו ולא מחמת אונס ובשבעה דרכים בודקין את הזב במאכל ובמשתה במשא ובקפיצה בחולי במראה בהרהור כמו שהתבאר במסכת נזיר ס"ה ב' אבל הנדה מיטמאה אף כשרואה מחמת סבה כמו שיתבאר במקומו:

    הבהרת אף היא מיטמאה אף בבאה מחמת סבה כזו שבאה מחמת הכאה או מחמת האור והן הן דיני שחין ומכוה כמו שהתבאר במקומו ומ"מ כל שעל ידי כשפים אינה מטמאה:

    נשיא שנצטרע עבר נשיאותו מאליו וחזר לו כהדיוט וכל שחטא אח"כ מביא קרבן הדיוט ואם חטא מקודם מביא קרבנו כנשיא שאחר שעת החטא אנו דנים כמו שביארנו:

    כל שאדם מתמנה על הצבור הן מלכות הן שאר מינויים צריך להזהר שלא יתגאה בעצמו ולא יטיל אימה יתרה שלא לשום שמים ויעלה בדעתו תמיד שאינו מלך או נשיא אלא עבד ממונה לראות בעסקי העם להציל העשוק מיד עושקו דרך צחות דרשו רבותינו ז"ל בעוזיהו כשנתנגע שכתוב בו וישב בבית החפשית שענינו שעד עכשו היה עבד ונסתלק לו מאותו עבדות ואף על דרך הפשט יש לפרשו כן שהיה למלכים בית מיוחד לעמוד שם לפעמים דרך טיול כשרוצים לסלק עצמם מעסקי בני אדם שבוע או שבועים או חדש לפי מה שרוצים וכשנתנגע עמד לו לשם ולא השתדל בעניני מלכות כלל ועל שנסתלק מעסקי המלכות קראוה בית החפשית וכן הוא אומר ברחבעם אם היום תהיה עבד לעם הזה ומעשה הוזכר בכאן שמשם אתה למד גם כן דבר זה וזהו נסחו רבן גמליאל ור' יהושע הוו אזלי בספינתא הוה פיתא בהדי רבן גמליאל ובהדי ר' יהושוע הוי פיתא וסלתא שלים פיתא דרבן גמליאל סמך אסולתא דר' יהושע אמר ליה מי הוי ידעת דהוי לן עכובא דסלתא קא מייתית אמר ליה כוכב אחד יוצא אחת לשבעים שנה ומתעה את הספנים אמרתי שמא יעלה ויתעה אותנו אמר לו כל כך בידך ואתה יורד לספינה אמר לו ועד שאתה תמה עלי תמה על שני תלמידים שיש לך ביבשה ר' יוחנן בן גודגודא ור' אליעזר בן חסמא שיודעין לשער כל טיפין שבים ואין להם לא פת לאכול ולא בגד ללבוש נתן בדעתו למנותן בראש כשעלה ליבשה שלח להם ולא באו חזר ושלח להם ובאו אמר להם כסבורים אתם שררה אני נותן לכם עד שמתוך ענוה הייתם נמנעים מלבא לא כי אלא עבדות אני נותן לכם שנאמר אם היום תהיה עבד לעם הזה:

    Meiri on Horayot 10a · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמרא אהכי תנא גבי משיח חטא ואח"כ עבר כו' ותניא נמי גבי נשיא כה"ג כו' שאתה תמה עלי תמה על כו' כצ"ל:

    בפרש"י בד"ה השתא י"ל כו' ומה שכתוב בספרים תנא כו' ובד"ה ומתעה את כו' נותן עיניו בצפון והכוכב מהלך לדרום ורואהו כו' מתעה את הספנים עכ"ל כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Horayot 10a · Sefaria

    בן יהוידע

    הָכָא נָמִי אֵימָא גְּזֵרָה הִיא קשא בשלמא נגעים אית בהו טעמא כמו שכתב הרמב"ן ז"ל דענין נגעי בתים מורה על מעלת ישראל ששלח להם הקדוש ברוך הוא סימן על חטאם בנגעי הבתים כדי שישובו, אי נמי כמו שכתב הרב אהל יעקב ז"ל להורות כי ישראל וארץ הקדושה גוף אחד הם, אבל חטא הנשיא מה טעם יש בגזרה? ויש לומר כדי שיקחו העולם מוסר מזה וכדאיתא לקמן ואף על גב דאין אומרים לאדם חטוא בשביל שיזכה חבירך היינו דוקא במזיד אבל בשוגג לא אתמר האי כללא.

    אָמַר לֵיה כּוֹכָב אֶחָד יֵשׁ שֶׁעוֹלֶה לַשִּׁבְעִים שָׁנָה פירוש כי הקדוש ברוך הוא ברא שני כוכבים בעולם שהם קבועים ואין זזים ממקומם והם אחד בקוטב הצפוני ואחד בקוטב הדרומי ונקראים בלשון ערבי בשם ג'ידי וכל מהלך עוברי דרכים הן בים הן ביבשה בלילה הכל הוא על ידי הכוכב הזה ובלתי כוכב זה היו תועים במהלכם בלילה ורק על ידי כוכב זה הם הולכים ובאין בלילות והיושבים בצד צפון אינם רואין אלא כוכב הצפוני, וכן אנחנו יושבי עיר בגדאד אין רואין אלא כוכב הצפוני ועליו הוא מהלך עוברי דרכים בלילות וכן היושבים בצד דרום אינם רואין אלא כוכב הדרומי דוקא ועליו הם הולכים ובאים בלילות בים וביבשה ורק אותם שהם יושבים תחת קו המשוה של מהלך השמש ותקופתו הם רואין את שני הכוכבים הנזכר האחד בשפולי השמים לצד דרום והאחד בשפולי השמים לצד צפון כנודע זה לכל. והנה רבי יהושע היה חכם גדול גם בחכמת התכונה והיה יודע לפי חשבון התוכנים שיש כוכב אחד אשר כמותו ואיכות זיוו והדרו דומה ממש לצורת כוכב הנזכר לעיל שעליו הולכים כל עוברי דרכים בלילות בים וביבשה וזה הכוכב נראה במקום אחד מכוון ממש כנגד הכוכב הנזכר לעיל הנקרא בערבי ג'ידי וזה מתעה את עוברי דרכים כי דרך משל הספן רוצה לילך למקום אחד בים באופן שצריך להיות הכוכב הנזכר הנקרא ג'ידי בימין הספינה וכשרואה הכוכב הדומה לכוכב ג'ידי בשמאל הספינה חושב שזה הכוכב הוא הכוכב הנקרא ג'ידי ודן בדעתו שנהפכה הספינה והולכת בחזרה על כן מחזיר הספינה לאחור בידים ונמצא הוא תועה ומחמת כן יסתבב שיתעכב בדרך הים כמה ימים ולילות על חנם כי מתבלבל מחמת כוכב הדומה הזה. ואמר שהכוכב הזה הדומה לכוכב הנזכר לעיל דרכו להתראות פעם אחת בכל שבעים שנה אך אינו ידוע באיזה חודש באותה השנה עולה וחש רבי יהושע פן יעלה באותו הזמן שהם בספינה ויטעה הספן בו ויתעה וממילא יסבב להם עכבה כמה ימים בים, לכך הביא סולת שמתקיים ימים הרבה ורבן גמליאל תמה כיון שיש לו חכמה גדולה בחכמות הטבע איך לא מצא לו פרנסה במקומו להיות נשכר ללמד ולהורות לבעלי העסקים שצריך להם דברים אלו וכיוצא בהן והשיב לו שכל זה תלוי במזל דהראיה יש פלוני ופלוני שהם חכמים גדולים בחכמות הטבע ותכונה והנדסה ואין להם לחם לאכול ואז נתן רבן גמליאל עיניו בהם להושיבם בראש כדי שיהיה להם פרנסה מן השררה שלהם.

    אָמַר לֵיה כָּל כָּךְ בְּיָדֶךָ וְאַתָּה עוֹלֶה בַּסְּפִינָה מקשים וכי אם הוא חכם גדול בחכמות העולם ויש לו עסק בעיר אחרת בכרכי הים אינו יורד לספינה אלא יפרח באויר או יעזוב העסק שלו ולא ילך לשם? ונראה לי בס"ד דדרכם של הולכי הים בספינה אם הם מתפחדים מן הים וגליו העצומים יורדים לירכתי הספינה כדי שלא יראו בעיניהם תוקף הים וגליו ואפשר שראה רבן גמליאל את רבי יהושע שירד לירכתי הספינה ולא עמד למעלה עם בני הספינה ואמר לו מזה מוכח שאתה מפחד הרבה מן הים וגליו ובאמת מי שהוא חכם בכל מיני חכמות לא יפחד מן הים כי יודע המקרים הטבעיים אשר תהיינה.

    נָתַן עֵינָיו לְהוֹשִׁיבָם בָּרֹאשׁ מקשים מאי פרנסה יש לראש ישיבה טפי משאר חכמים? ונראה לי דאיכא הרווחה לראש ישיבה יותר בהיכא דאם אחד נדר ממון ואמר זה יהיה מתנה לראש ישיבה וחביריו וכמו שאמרו בגמרא (עבודה זרה יח.) על קטיעא בר שלום שאמר כל נכסיו לרבי עקיבה וחביריו ונפק רבי עקיבה ודרש ממה שנאמר 'לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו' (שמות כט, כח) ודרשינן מחצה לאהרן ומחצה לבניו והכא נמי מחצה לו ומחצה לחביריו וכאן נמי מחצה לו מחצה לחביריו. ומה שאמר להם ' עַבְדוּת אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם ' שנאמר 'אִם תִּהְיֶה עֶבֶד לָעָם הַזֶּה' (מלכים א יב, ז) הקשה בשער יוסף ז"ל אמאי לא הוכיח להם מדכתיב 'בֵּית הַחָפְשִׁית' (מלכים ב' טו, ה)? עיין שם. ונראה לי לא רצה להוכיח להם מפסוק המדבר בצרעת אף על גב דמשם הוי הוכחה טפי.

    Ben Yehoyada on Horayot 10a · Sefaria

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת הוריות, דף י׳, עמוד א׳, בהיקף של כ־601 מילים ב־21 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 21 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 130 מילים

      נפתחת ב״ואח"כ חטא מביא פר, חטא ואח"כ עבר…״

    2. קטע 214 מילים

      נפתחת ב״מנא ה"מ דתנו רבנן: (ויקרא ד, ג)…״

    3. קטע 337 מילים

      נפתחת ב״שיכול, והלא דין הוא: ומה נשיא שמביא…״

    4. קטע 437 מילים

      נפתחת ב״ונייתי נמי נשיא מק"ו ומה משיח שאין…״

    5. קטע 521 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ חטאו עד שלא נתמנו, ואח"כ נתמנו…״

    6. קטע 618 מילים

      נפתחת ב״איזהו נשיא? זה מלך, שנאמר: (ויקרא ד,…״

    7. קטע 714 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ מה"מ דתנו רבנן: (ויקרא ד, ג)…״

    8. קטע 829 מילים

      נפתחת ב״שיכול, והלא דין הוא: ומה נשיא שמביא…״

    9. קטע 933 מילים

      נפתחת ב״לא, אם אמרת בנשיא שכן אין מביא…״

    10. קטע 1013 מילים

      נפתחת ב״ותניא נמי גבי נשיא כה"ג (ויקרא ד,…״

    11. קטע 1124 מילים

      נפתחת ב״שיכול והלא דין הוא: ומה משיח שמביא…״

    12. קטע 1232 מילים

      נפתחת ב״מה למשיח שכן אין מביא בשגגת מעשה,…״

    13. קטע 1317 מילים

      נפתחת ב״ת"ר ״אשר נשיא יחטא״, יכול גזרה? ת"ל…״

    14. קטע 147 מילים

      נפתחת ב״אמר מר: יכול גזרה, גזרה מהיכא תיתי?…״

    15. קטע 1541 מילים

      נפתחת ב״אמרי אין, אשכחן, דכתיב: (ויקרא יד, לד)…״

      חכמים: רבי יהודה, רבי שמעון.

    16. קטע 1635 מילים

      נפתחת ב״ולרבי שמעון, נגעי אונסין מי לא מטמו?…״

      חכמים: רבי שמעון.

    17. קטע 1731 מילים

      נפתחת ב״לא, אם אמרת בזב שכן אין מטמא…״

      חכמים: רב פפא, רבא.

    18. קטע 1852 מילים

      נפתחת ב״תנו רבנן: ״אשר נשיא יחטא״ פרט לחולה.…״

      חכמים: רב אבדימי בר חמא.

    19. קטע 1956 מילים

      נפתחת ב״כי הא דר' גמליאל ורבי יהושע הוו…״

      חכמים: רבי יהושע.

    20. קטע 2044 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה: כל כך בידך, ואתה עולה…״

      חכמים: רבי אלעזר, רבי יוחנן.

    21. קטע 2116 מילים

      נפתחת ב״כשעלה, שלח להם ולא באו, חזר ושלח…״

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: הוריות דף י׳ ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026