בוני התלמוד

    מסכת הוריות דף ה׳ עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    רבי שמעון אומר שלש עשרה פריםפר לכל שבט ושבט ופר לבית דין וטעמייהו דכולהו מפרש בגמרא:

    הורו בית דין ועשו שבעה שבטים או רובושל כל שבט ושבט דשבעה שבטים וכגון דהוי רובן של ישראל מביאין פר וכו' דברי רבי מאיר [דס"ל] ב"ד מביאין פר ולא צבור:

    רבי יהודה אומר ז' שבטים שחטאו מביאין ז' פרים ושאר שבטים שלא חטאו מביאין פר פר על ידיהם - כלומר פר לכל שבט ושבט ואמר בגמרא דז' דקאמר ר' יהודה לאו דוקא דהוא הדין לשבט אחד שחטא על הוראת בית דין הגדול שהשאר שבטים שלא חטאו מביאין על ידיהן פר פר ואיידי דקאמר ר"מ ז' דאיהו בעי רובא ממש קא"ר יהודה נמי:

    וחכמים אומרים אין חייבים פר אלא על הוראת ב"ד הגדולאבל שבט אחד בהוראת בית דינו כשגגת מעשה דמי ומביאין כל אחד כשבה או שעירה:

    עדת ישראלהיינו סנהדרין כלומר סנהדרין של ישראל דהיינו ב"ד הגדול:

    גמ' ידעו שהורו וטעו מה שהורוכלומר הורו ב"ד שחלב מותר בבטול מקצת ועשו קהל על פיהן ואכלו שוגגין חלב ודם דהוי חד בשגגת מעשה בלבד וחד בהוראה ואח"כ ידעו שהורו שלא כראוי אלא שטעו במה שהורו דאינם יודעים אם על החלב הורו או על הדם יכול יהו חייבין פר דליהוי הוראה מעליא:

    ת"ל ונודעה החטאתאשר חטאו עליה והקריבו כלומר דצריך שיודע החטאת שיהיו יודעין על מה הורו אם על החלב או על הדם:

    ולא שידעו החוטאיןדלא סגי בידיעה דחוטאין דאע"ג דעשו בהוראה דממה נפשך חד מנייהו בהורא' הוה דהא אכלי לתרווייהו חלב ודם אפ"ה פטורין דצריך שיברר להם אותו חטא שעשו בהוראה:

    חטאו שני שבטים מביאין ב' פריםוהוא הדין דכי חטא שבט אחד שמביא פר אחד והא קמ"ל דשני שבטים לא סגי להו בפר אחד:

    לחייב על כל קהל וקהלדשבט אחד איקרי קהל כדמפרש טעמא לקמן:

    מה הקהל האמור למעלה ב"ד עם הקהלדתרוייהו כתיב למעלה ב"ד עם קהל דכתיב ונעלם דבר מעיני הקהל דהאי מעיני היינו ב"ד:

    אף קהל האמור למטהוהקריבו הקהל ב"ד עם הקהל:

    הכי דריש ר"מ מה קהל האמור למעלה ונעלם דבר מעיני הקהל בית דין ולא קהל כלומר דהוראה תלויה היא בב"ד ולא בקהל דהא לא כתיב ונעלם מקהל אלא מעיני הקהל דמשמע מב"ד של קהל ולא מקהל אף קהל האמור למטה והקריבו הקהל בית דין ולא צבור:

    מה נפשךדתנן במסכת כריתות בפ' ספק אכל חלב (כריתות דף יט.) חלב ונותר לפניו ואכל את אחד מהם ואינו יודע איזה מהן אכל רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר ותניא אמר רבי אליעזר מה נפשך אם חלב אכל חייב אם נותר אכל חייב אמר לו רבי יהושע הרי הוא אומר אשר חטא בה עד שיודע לו במאי חטא הכא נמי סבירא ליה לר' אליעזר מה נפשך אם חלב אכלו בהוראה מביאין פר ואם דם אכלו בהוראה מביאין פר וחייבין ממ"נ:

    אפי' תימא רבי אליעזר ושאני הכא דכתיב ונודעה החטאת אשר חטאו עליה והקריבו. דמשמע שיודע להם החטא שחטאו עליו ע"פ בית דין:

    התם נמי הא כתיב אשר חטא בהדמשמע עד שיודע לו במה חטא:

    בה(פרט למתעסק דבה) משמע דמתכוין לעשות החטא פרט למתעסק בשבת כגון שנתכוין להגביה את התלוש וחתך את המחובר דפטור אבל מתעסק בחלבי' ובעריות חייב שכבר נהנה כדאמר בפ' ד' מיתות (סנהדרין סב:):

    ד' קהל כתיבימעיני הקהל והקריבו הקהל דלימא קרא מעיני קהל מאי הקהל תרי וליכתוב קרא והקריבו קהל מאי הקהל תרי והרי ארבעה. חטאת הקהל לא קא חשיב דהא לא כתיב לא בהוראה ולא בהקרבה:

    לחייב על כל קהל וקהלעל כל שבט ושבט דשבט אחד איקרי קהל כדאמר לקמן:

    וחד להוראה תלויה בב"דכדאמר לעיל (הוריות דף ג.) הקהל ועשו הוראה תלויה בב"ד ומעשה תלוי בקהל וחד למידה דשאר שבטין שלא חטאו נגררין אחר החוטאין ומביאין על ידיהם פר פר:

    וחד לשבט שעשה בהוראת בית דינוכדתנן בסיפא דמתניתין הורו ב"ד של אחד מן השבטים כו':

    ג' קהל כתיבימעיני הקהל לא דרשינן ביה תרתי דהא לשמוש הוא דאתא דאורחיה דקרא דמשתעי הכי כדאמרי אינשי מעיני דפלניא הכא נמי מעיני הקהל משמע מעיני של קהל וחד הוא אבל והקריבו הקהל דרשינן ביה תרי דלכתוב קרא והקריבו קהל מאי הקהל תרי הא תלת:

    חד לחייב על כל קהל וקהלדר"ש נמי ס"ל דשבט אחד איקרי קהל אייתרי ליה תרי לג"ש נאמר קהל למעלה וכו':

    ור"ש בן אלעזר מ"טדכתיב בהוראה דעבודת כוכבים בפרשת שלח לך אנשים והיה אם מעיני העדה אלמא אפי' מיעוטא חטאו מביאין פר ושעירה דכתיב מעיני משמע מקצת עיני ולא כל עיני וכתיב כי לכל משמע דרובא אין דרובו ככולו ומיעוטא לא הא כיצד וכו' דמעיני אפי' מיעוט קהל כגון ברוב שבטים והאי דכתי' כי לכל דבעינן רובא דקהל אפילו במיעוט שבטים:

    הוריות ה עמוד א

    1רבי שמעון אומר: י"ג פרים, ובעבודת כוכבים שלשה עשר פרים וי"ג שעירים, פר ושעיר לכל שבט ושבט, פר ושעיר לב"ד׃

    2הורו ב"ד ועשו ז' שבטים או רובן על פיהן מביאין פר, ובעבודת כוכבים מביאין פר ושעיר, דברי ר"מ רבי יהודה אומר: ז' שבטים שחטאו מביאין ז' פרים, ושאר שבטים שלא חטאו מביאין על ידיהן פר, שאף אלו שלא חטאו מביאין ע"י חוטאין. ר"ש אומר: ח' פרים, ובעבודת כוכבים ח' פרים וח' שעירים, פר ושעיר לכל שבט ושבט, פר ושעיר לב"ד׃

    3הורו ב"ד של אחד מן השבטים, ועשה אותו השבט על פיהן אותו שבט הוא חייב, ושאר כל השבטים פטורין, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים: אין חייבין אלא על הוריות בית דין הגדול בלבד, שנאמר: ״(ויקרא ד״, יג) ״ואם כל עדת ישראל ישגו״, ולא עדת אותו שבט.

    גמ׳ · גמרא

    4ת"ר ידעו שהורו, וטעו מה הורו, יכול יהו חייבין? ת"ל (ויקרא ד, יד) ״ונודעה החטאת״, ולא שיודעו החוטאין.

    5״אשר חטאו״, חטאו שני שבטים מביאין שני פרים, חטאו שלשה מביאין שלשה, או אינו אומר אלא חטאו שני יחידים מביאין שני פרים, חטאו ג' מביאין ג' ת"ל ״הקהל״, הקהל חייב, וכל קהל וקהל חייב, כיצד? חטאו שני שבטים מביאין שני פרים, חטאו ז' מביאין ז' ושאר שבטים שלא חטאו מביאין על ידיהן פר פר, שאפילו אלו שלא חטאו מביאין ע"י החוטאין, לכך נאמר ״קהל״ לחייב על כל קהל וקהל. דברי רבי יהודה.

    6ר"ש אומר: ז' שבטים שחטאו מביאין ז' פרים, ובית דין מביאין על ידיהן פר, שנאמר למטה ״קהל״ ונאמר למעלה ״קהל״. מה ״קהל״ האמור למעלה ב"ד עם הקהל, אף ״קהל״ האמור למטה ב"ד עם הקהל.

    7רבי מאיר אומר: ז' שבטים שחטאו ב"ד מביאין על ידיהם פר, והן פטורין, נאמר ״קהל״ למטה ונאמר ״קהל״ למעלה, מה ״קהל״ האמור למעלה ב"ד ולא צבור, אף ״קהל״ האמור למטה ב"ד ולא צבור.

    8רבי שמעון בן אלעזר אומר משמו: חטאו ששה שבטים והם רובו של קהל, או ז' אע"פ שאינו רובו של קהל מביאין פר.

    9אמר מר: ״ונודעה החטאת״ ולא שיודעו החוטאין. מאן תנא? אמר רב יהודה אמר רב, ואיתימא רבא: דלא כרבי אליעזר. דתנן,׃

    10אמר ר' אליעזר: מה נפשך? אם חלב אכל חייב, נותר אכל חייב.

    11רב אשי אמר: אפילו תימא רבי אליעזר, שאני הכא, דכתיב: ״אשר חטאו עליה״. התם נמי הכתי' ״אשר חטא בה״! ההוא מיבעי ליה: פרט למתעסק.

    12מ"ט דר' יהודה? קסבר: ארבעה קהלי כתיבי ״קהל״, ״הקהל״, ״קהל״, ״הקהל״.

    13חד לחייב על כל קהל וקהל, וחד להוראה תלויה בב"ד ומעשה תלוי בקהל. וחד לגרירה. וחד לשבט שעשה בהוראת ב"ד׃

    14ור"ש תלתא קהלי כתיבי: ״הקהל״, ״קהל״, ״הקהל״. ״מעיני הקהל״ אורחיה דקרא הוא, כדאמרי אינשי: מעיני דפלניא.

    15חד לחייב על כל קהל וקהל, ותרי אחריני: נאמר למטה ״קהל״ ונאמר למעלה ״קהל״, מה להלן ב"ד עם הקהל אף כאן ב"ד עם הקהל.

    16ור"מ ״קהל״ ״הקהל״ לא דריש, הלכך תרי קהלי כתיבי. מיבעי ליה: לנאמר למטה ״קהל״ ונאמר למעלה ״קהל״, מה להלן ב"ד ולא צבור אף כאן ב"ד ולא צבור.

    17ורשב"א מ"ט כתי' ״והיה אם מעיני העדה״ אלמא מיעוטא, דכתיב: ״מעיני״. וכתי' ״כי לכל העם בשגגה״, למימרא דרובא אין, מיעוטא לא.

    18הא כיצד? עשו ו' והן רובו של קהל, או ז' אע"פ שאינן רובו של קהל חייבין.

    תוספות

    אם חלב אכל חייב כו'תימה מי דמי התם בין בחלב בין בנותר חד קרבן הוא אבל הכא קרבן דעבודת כוכבים אינו שוה לחלב. וצ"ל דה"נ ידעי דלא איירי אלא בעניינים שקרבנם שוה כעין חלב ודם כדפרש"י:

    ור"ש תלתא קהלי כתיבי כו'יש ספרים דגרסי תרי קהל כתיבי וכן נראה ובעי למימר דחד קהל כוליה קרא לאורחא דקרא וחד קהל דרשינן קהל הקהל והיינו תרי קהל. ולר' מאיר חד קהל כוליה לאורחא דקרא ומיניה נמי שמעינן דאיירי בבית דין ולא בצבור וחד קהל לג"ש ולפי הגירסא הכתוב בספרים בעי למימר דתרוייהו אתו לג"ש ולא נהירא. מיהו אפשר דתלמודא בעי למימר לרבי שמעון דקהל האמור למעלה הוא בית דין עם הצבור ואי לא כתיב ההוא קהל ה"א דקהל למטה היינו צבור ולא בית דין ולרבי מאיר משמע איפכא. וע"ק אליבא דרבי שמעון לימא ד' קהל כתיבי ומייתר ליה חד קהל למעשה תלוי בקהל ולא הוה צריך לאהדורי אקרא אחרינא. מיהו ליכא למפרך לר"מ לדרוש ג' קהל כרבי שמעון למדרש מעשה תלוי בקהל כיון דאית ליה ג"ש דקהל בבית דין אמור א"כ לא מצי למילף משם מעשה תלוי בקהל דהא לעיל אמר הקהל ועשו הוראה תלויה בב"ד ומעשה תלוי בקהל א"כ מי שלמד משם סובר דקהל האמור למעלה בצבור מיירי ולר"מ לא ס"ל הכי דבצבור מיירי:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    (שייך לדף ה) ר' שמעון אומר [י"ג פרים ובעבודת כוכבים] י"ג פרים וי"ג שעירים דקסבר הני והני מייתי פר ושעיר כל שבט ושבט דכל חד וחד אקרי קהל ופר ב"ד:

    הורו ב"ד ועשו ז' שבטים על פיהםפי' פריש רישא כל הקהל השתא מפרש רובו בשעשו ז' שבטים שהן רוב במספר מביאין על ידיהן ב"ד פר.

    ובעבודת כוכבים פר ושעיר דברי ר"מ ר' יהודה אומר ז' שבטים שחטאו מביאין ז' פרים ושאר שבטים שלא חטאו מביאין על ידיהן פר פר. פי' כל שבט ושבט מביא שאע"פ שלא חטאו מביאין על ידי החוטאין. ולפנינו מפורש כי אפי' אם חטא שבט אחד בהוריית ב"ד הגדול כל אחד ואחד מהי"א שבטים מביא פר אע"פ שלא חטאו והכא אגב דתני ר' מאיר ז' תנא נמי איהו:

    ר' שמעון אומר ח' פרים ובעבודת כוכבים ח' פרים וח' שעירים [פר] ושעיר לכל שבט ושבט ופר ושעיר לב"ד:

    ת"ר בספרא ידעו שהורו וטעו מה הורופי' כגון שנודע להן שהתירו איסור אבל שכחו אם חלב התירו אם דם יכול יהו חייבין פר ת"ל ונודעה החטאת ולא שיוודעו החוטאין:

    מאן תנא אמר רב ואיתימא רבא דלא כר' אליעזר דתניא בספרא פסוק או הודע אליו חטאתו. אשתו נדה ואחותו עמו בבית שגג באחת מהן ואין ידוע באיזו מהן שגג כו' ר' אליעזר מחייב חטאת ור' יהושע פוטר. א"ר אליעזר מה נפשך כו'. רב אשי אמר אפי' תימא ר' אליעזר שאני התם בהורייה דכתיב ונודעה החטאת [אשר חטאו עליה] אקשינן הכא נמי בשגגת מעשה הכתיב אשר חטא בה. פי' בה דבר ידוע ופרקינן ההוא פרט למתעסק. והא דר' אליעזר עיקרה בכריתות [פרק] ספק אכל חלב והתם גרסינן אמר רב נחמן מתעסק בחלבין ובעריות חייב שכן נהנה מתעסק בשבת פטור מלאכת מחשבת אסרה תורה. וכבר פרשתי בפרק ד' מיתות. והא דר' אליעזר נמי כבר פרשתי בסוף פרק ידיעות הטומאה בשבועות:

    ירושלמי בסוף פרק הזורק בשבת תני אין מתעסקין לא בחלבין ולא בעריות והמתעסק בשבת פטור בחלבין ובעריות חייב. היך עבידה אמר הריני קוצר חצי גרוגרת וקצר כגרוגרת פטור. הריני אוכל חצי זית ואכל כזית חייב. הריני מתחמם בה והערה בה חייב:

    אשר חטאו עליה והקריבו הקהל חטאו ב' שבטים מביאין ב' פרים ג' מביאין ג' ושאר כל השבטים שלא חטאו מביאין על ידיהן פר פר אע"פ שלא חטאו מביאין על ידי החוטאין לכך נאמר הקהל לחייב על קהל וקהל. פי' דשבט אקרי קהל:

    מאי טעמא דר' יהודה ד' קהלי הוו קהל הקהל קהל הקהלפי' ונעלם דבר מעיני הקהל והקריבו הקהל הרי ב' ומדהוה ליה למכתבינהו בלא היין וכתוב ב' אחריני הרי ד' חד לומר לך קהל חייב פר ואין יחיד חייב פר [וחד כו' וחד כו'] וחד לומר לך שבט שעשה בהוריית ב"ד חייב:

    ר' שמעון אומר ז' שבטים שחטאו מביאין ז' פרים וב"ד מביאין על ידיהן פר שנאמר למטה קהל שנא' והקריבו הקהל ונאמר למעלה קהל מעיני הקהל. מה למעלה ב"ד עם הקהל בשגגה אף למטה ב"ד עם הקהל (בשגגה) פי' בקרבן. ולקמן מפרש דלר"ש אפי' חטא שבט אחד בהוריית ב"ד מביאין שני פרים. א' השבט וא' ב"ד.

    ומשום הכי נקט תנא ז' דקבעי למפלג עליה הני תנאימאי טעמא דר"ש קסבר (תרי) [תלתא] קראי הוו והקריבו הקהל קהל הקהל קהל דמעיני הקהל חד לחייב על כל קהל וקהל (וחד) [ותרי] לחיובי ב"ד [עם הקהל] בהאי ג"ש. אבל הקהל קמא לא משמע ליה דדברה תורה כלשון בני אדם דאמרי אינשי מעיני דפלניא פי' (ללתעריף) [דל"ת עודף] ס"א ור' שמעון תרי קראי הוו קהל הקהל חד כו'. מעיני הקהל לא משמע ליה. ור' מאיר [אומר] ז' שבטים שחטאו והן רובה בגברי ב"ד מביאין על ידיהן פר והן פטורין שנא' למטה הקהל והקריבו הקהל ונאמר למעלה קהל מעיני הקהל מה למעלה ב"ד ולא צבור. פי' בהוראה אף למטה ב"ד ולא צבור בקרבן. דר"מ קהל הקהל לא דריש הלכך תרי קראי כתיבי מיבעי ליה לנאמר למטה קהל וכו':

    ור"מ קהל הקהל לא דריש חד הוא ולג"שר' אלעזר ב"ר שמעון אומר משמו. פי' משם ר' מאיר חטאו ו' שבטים והן רוב הקהל במספר גברים או ז' שבטים אע"פ שאינן רוב ב"ד מביאין על ידיהן פר. מאי [טעמא] דכתיב בפרשה שלח לך אם מעיני העדה נעשתה לשגגה משמע אפילו מיעוטא. פי' נעשתה מכל מה דהוא וכתיב התם כי לכל העם בשגגה. דמשמע רובה הא כיצד רובה דהוא מיעוטא. פי' ז' שבטים שהן מיעוט הקהל בחשבון גברים ומיעוטה דהוא רובה ו' שבטים שהן רוב הקהל בחשבון גברים:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת הוריות דף ה׳ עמוד א׳

    מסכת הוריות דף ה׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 18 קטעים ממוספרים, כ־497 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    רבי שמעון אומר שלש עשרה פרים פר לכל שבט ושבט ופר לבית דין וטעמייהו דכולהו מפרש בגמרא:

    הורו בית דין ועשו שבעה שבטים או רובו של כל שבט ושבט דשבעה שבטים וכגון דהוי רובן של ישראל מביאין פר וכו' דברי רבי מאיר [דס"ל] ב"ד מביאין פר ולא צבור:

    רבי יהודה אומר ז' שבטים שחטאו מביאין ז' פרים ושאר שבטים שלא חטאו מביאין פר פר על ידיהם - כלומר פר לכל שבט ושבט ואמר בגמרא דז' דקאמר ר' יהודה לאו דוקא דהוא הדין לשבט אחד שחטא על הוראת בית דין הגדול שהשאר שבטים שלא חטאו מביאין על ידיהן פר פר ואיידי דקאמר ר"מ ז' דאיהו בעי רובא ממש קא"ר יהודה נמי:

    וחכמים אומרים אין חייבים פר אלא על הוראת ב"ד הגדול אבל שבט אחד בהוראת בית דינו כשגגת מעשה דמי ומביאין כל אחד כשבה או שעירה:

    עדת ישראל היינו סנהדרין כלומר סנהדרין של ישראל דהיינו ב"ד הגדול:

    גמ' ידעו שהורו וטעו מה שהורו כלומר הורו ב"ד שחלב מותר בבטול מקצת ועשו קהל על פיהן ואכלו שוגגין חלב ודם דהוי חד בשגגת מעשה בלבד וחד בהוראה ואח"כ ידעו שהורו שלא כראוי אלא שטעו במה שהורו דאינם יודעים אם על החלב הורו או על הדם יכול יהו חייבין פר דליהוי הוראה מעליא:

    ת"ל ונודעה החטאת אשר חטאו עליה והקריבו כלומר דצריך שיודע החטאת שיהיו יודעין על מה הורו אם על החלב או על הדם:

    ולא שידעו החוטאין דלא סגי בידיעה דחוטאין דאע"ג דעשו בהוראה דממה נפשך חד מנייהו בהורא' הוה דהא אכלי לתרווייהו חלב ודם אפ"ה פטורין דצריך שיברר להם אותו חטא שעשו בהוראה:

    ועוד 16 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Horayot 5a · Sefaria

    תוספות

    אם חלב אכל חייב כו' תימה מי דמי התם בין בחלב בין בנותר חד קרבן הוא אבל הכא קרבן דעבודת כוכבים אינו שוה לחלב. וצ"ל דה"נ ידעי דלא איירי אלא בעניינים שקרבנם שוה כעין חלב ודם כדפרש"י:

    ור"ש תלתא קהלי כתיבי כו' יש ספרים דגרסי תרי קהל כתיבי וכן נראה ובעי למימר דחד קהל כוליה קרא לאורחא דקרא וחד קהל דרשינן קהל הקהל והיינו תרי קהל. ולר' מאיר חד קהל כוליה לאורחא דקרא ומיניה נמי שמעינן דאיירי בבית דין ולא בצבור וחד קהל לג"ש ולפי הגירסא הכתוב בספרים בעי למימר דתרוייהו אתו לג"ש ולא נהירא. מיהו אפשר דתלמודא בעי למימר לרבי שמעון דקהל האמור למעלה הוא בית דין עם הצבור ואי לא כתיב ההוא קהל ה"א דקהל למטה היינו צבור ולא בית דין ולרבי מאיר משמע איפכא. וע"ק אליבא דרבי שמעון לימא ד' קהל כתיבי ומייתר ליה חד קהל למעשה תלוי בקהל ולא הוה צריך לאהדורי אקרא אחרינא. מיהו ליכא למפרך לר"מ לדרוש ג' קהל כרבי שמעון למדרש מעשה תלוי בקהל כיון דאית ליה ג"ש דקהל בבית דין אמור א"כ לא מצי למילף משם מעשה תלוי בקהל דהא לעיל אמר הקהל ועשו הוראה תלויה בב"ד ומעשה תלוי בקהל א"כ מי שלמד משם סובר דקהל האמור למעלה בצבור מיירי ולר"מ לא ס"ל הכי דבצבור מיירי:

    Tosafot on Horayot 5a · Sefaria

    רבנו חננאל

    (שייך לדף ה) ר' שמעון אומר [י"ג פרים ובעבודת כוכבים] י"ג פרים וי"ג שעירים דקסבר הני והני מייתי פר ושעיר כל שבט ושבט דכל חד וחד אקרי קהל ופר ב"ד:

    הורו ב"ד ועשו ז' שבטים על פיהם פי' פריש רישא כל הקהל השתא מפרש רובו בשעשו ז' שבטים שהן רוב במספר מביאין על ידיהן ב"ד פר.

    ובעבודת כוכבים פר ושעיר דברי ר"מ ר' יהודה אומר ז' שבטים שחטאו מביאין ז' פרים ושאר שבטים שלא חטאו מביאין על ידיהן פר פר. פי' כל שבט ושבט מביא שאע"פ שלא חטאו מביאין על ידי החוטאין. ולפנינו מפורש כי אפי' אם חטא שבט אחד בהוריית ב"ד הגדול כל אחד ואחד מהי"א שבטים מביא פר אע"פ שלא חטאו והכא אגב דתני ר' מאיר ז' תנא נמי איהו:

    ר' שמעון אומר ח' פרים ובעבודת כוכבים ח' פרים וח' שעירים [פר] ושעיר לכל שבט ושבט ופר ושעיר לב"ד:

    ת"ר בספרא ידעו שהורו וטעו מה הורו פי' כגון שנודע להן שהתירו איסור אבל שכחו אם חלב התירו אם דם יכול יהו חייבין פר ת"ל ונודעה החטאת ולא שיוודעו החוטאין:

    מאן תנא אמר רב ואיתימא רבא דלא כר' אליעזר דתניא בספרא פסוק או הודע אליו חטאתו. אשתו נדה ואחותו עמו בבית שגג באחת מהן ואין ידוע באיזו מהן שגג כו' ר' אליעזר מחייב חטאת ור' יהושע פוטר. א"ר אליעזר מה נפשך כו'. רב אשי אמר אפי' תימא ר' אליעזר שאני התם בהורייה דכתיב ונודעה החטאת [אשר חטאו עליה] אקשינן הכא נמי בשגגת מעשה הכתיב אשר חטא בה. פי' בה דבר ידוע ופרקינן ההוא פרט למתעסק. והא דר' אליעזר עיקרה בכריתות [פרק] ספק אכל חלב והתם גרסינן אמר רב נחמן מתעסק בחלבין ובעריות חייב שכן נהנה מתעסק בשבת פטור מלאכת מחשבת אסרה תורה. וכבר פרשתי בפרק ד' מיתות. והא דר' אליעזר נמי כבר פרשתי בסוף פרק ידיעות הטומאה בשבועות:

    ירושלמי בסוף פרק הזורק בשבת תני אין מתעסקין לא בחלבין ולא בעריות והמתעסק בשבת פטור בחלבין ובעריות חייב. היך עבידה אמר הריני קוצר חצי גרוגרת וקצר כגרוגרת פטור. הריני אוכל חצי זית ואכל כזית חייב. הריני מתחמם בה והערה בה חייב:

    אשר חטאו עליה והקריבו הקהל חטאו ב' שבטים מביאין ב' פרים ג' מביאין ג' ושאר כל השבטים שלא חטאו מביאין על ידיהן פר פר אע"פ שלא חטאו מביאין על ידי החוטאין לכך נאמר הקהל לחייב על קהל וקהל. פי' דשבט אקרי קהל:

    ועוד 4 קטעי פירוש על דף זה.

    Rabbeinu Chananel on Horayot 5a · Sefaria

    מאירי

    בית דין שהורו בטעות ונודע להם שטעות הורו אלא ששכחו עצמו של חטא ר"ל שהם ידעו ששגגו בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת אבל אינם זוכרים גוף החטא אם בחלב הורו אם בדם הורו אע"פ שהעם ידעו במה שגגו ושבמה שהורו שגגו ומודיעים להם אין זה בדין הוראה שנאמר ונודעה החטאת ר"ל שיודע למורים ולא שיודע לחוטאים אבל כל שהוא כן מביאין החוטאים קרבנות יחידים וי"מ דבר זה בשאכלו הצבור חלב ודם אחת בהוראה ואחת שלא בהוראה והבית דין שכחו מה הורו והכל אמת וי"מ דבר זה בשאף העם לא ידעו:

    מי שהיה חלב ונותר לפניו ואכל אחד מהם ואינו יודע איזה אכל וכן אשתו נדה ואחותו בבית ואינו יודע איזה בעל אין זה מביא חטאת שנאמר ונודעה החטאת עד שיודע עצמו של חטא ודין אשם תלוי אין כאן שהרי נודע לו בודאי שחטא וכל שנודע לו בודאי שחטא אינו בדין אשם תלוי שאין אשם תלוי אלא במי שנסתפק לו אם חטא אם לא חטא ומ"מ בית דין שהורו ונסתפק להם אם שגגו אם לאו אין חייבין כלום שנאמר ונודעה החטאת:

    המתעסק בשבת ר"ל שנתכוין לחתוך את התלוש וחתך את המחובר אע"פ שהוא מתכוין לחתיכה מכל מקום הואיל ולא נעשית מחשבתו פטור לא חייבה תורה אלא במלאכת מחשבת והרי זה אינו אלא כמתעסק ומ"מ בחלבים ובעריות אף המתעסק חייב שכבר נהנה:

    Meiri on Horayot 5a · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמרא שלשה מביאין שלשה או אינו אומר אלא כו' כצ"ל:

    בפרש"י בד"ה ידעו " שהורו וטעו מה שהורו כלומר הורו כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה חטאו שני כו' והא קמ"ל דשני שבטים לא סגי להו בפר אחד עכ"ל ק"ק דהיאך ס"ד למימר בב' שבטים דסגי בפר אחד הא מסיק לקמן לר' יהודה דאפילו בשבט אחד שחטא מייתו נמי שאר שבטים כ"א פר ע"י גרירא ויש ליישב דלענין שבט שחטאו בהוראת בית דינו פי' כן ודו"ק:

    בד"ה ארבע הקהל כו' והקריבו הקהל דלימא קרא כו' והרי ארבעה חטאת הקהל לא כו' כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Horayot 5a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת הוריות, דף ה׳, עמוד א׳, בהיקף של כ־497 מילים ב־18 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 18 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 120 מילים

      נפתחת ב״רבי שמעון אומר: י"ג פרים, ובעבודת כוכבים…״

      חכמים: רבי שמעון.

    2. קטע 260 מילים

      נפתחת ב״הורו ב"ד ועשו ז' שבטים או רובן…״

      חכמים: רבי יהודה.

    3. קטע 346 מילים

      נפתחת ב״הורו ב"ד של אחד מן השבטים, ועשה…״

      חכמים: רבי יהודה.

    4. קטע 419 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ ת"ר ידעו שהורו, וטעו מה הורו,…״

    5. קטע 572 מילים

      נפתחת ב״״אשר חטאו״, חטאו שני שבטים מביאין שני…״

      חכמים: רבי יהודה.

    6. קטע 634 מילים

      נפתחת ב״ר"ש אומר: ז' שבטים שחטאו מביאין ז'…״

    7. קטע 733 מילים

      נפתחת ב״רבי מאיר אומר: ז' שבטים שחטאו ב"ד…״

      חכמים: רבי מאיר.

    8. קטע 822 מילים

      נפתחת ב״רבי שמעון בן אלעזר אומר משמו: חטאו…״

      חכמים: רבי שמעון.

    9. קטע 920 מילים

      נפתחת ב״אמר מר: ״ונודעה החטאת״ ולא שיודעו החוטאין.…״

      חכמים: רב יהודה, רבי אליעזר, רבא.

    10. קטע 1012 מילים

      נפתחת ב״אמר ר' אליעזר: מה נפשך? אם חלב…״

    11. קטע 1124 מילים

      נפתחת ב״רב אשי אמר: אפילו תימא רבי אליעזר,…״

      חכמים: רב אשי, רבי אליעזר.

    12. קטע 1211 מילים

      נפתחת ב״מ"ט דר' יהודה? קסבר: ארבעה קהלי כתיבי…״

    13. קטע 1320 מילים

      נפתחת ב״חד לחייב על כל קהל וקהל, וחד…״

    14. קטע 1416 מילים

      נפתחת ב״ור"ש תלתא קהלי כתיבי: ״הקהל״, ״קהל״, ״הקהל״.…״

    15. קטע 1524 מילים

      נפתחת ב״חד לחייב על כל קהל וקהל, ותרי…״

    16. קטע 1627 מילים

      נפתחת ב״ור"מ ״קהל״ ״הקהל״ לא דריש, הלכך תרי…״

    17. קטע 1721 מילים

      נפתחת ב״ורשב"א מ"ט כתי' ״והיה אם מעיני העדה״…״

    18. קטע 1816 מילים

      נפתחת ב״הא כיצד? עשו ו' והן רובו של…״

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: הוריות דף ה׳ ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026