ושוין שאין — משיח מביא אשם תלוי דכתיב באשם תלוי וכפר הכהן על שגגתו אשר שגג והוא לא ידע מי שחטאו בשגגה יצא משיח ולרבי היכי מצי אמר יצא משיח והא לרבי חטאו בעבודת כוכבים בשגגה הוא דהא תניא לעיל משיח בעבודת כוכבים רבי אומר בשגגת מעשה אלא רבי סבר דהכי מתרץ קרא לטעמיה מי שכל חטאו בשגגה יצא משיח שאין כל חטאו בשגגה דבעבודת כוכבים בלבד הוא דחטאו בשגגה אבל בשאר מצות אין חטאו בשגגה בלבד אלא בהעלם דבר עם שגגת מעשה:
ורבנן — סברי יצא משיח שאין חטאו בשגגה לא בעבודת כוכבים ולא בשאר מצות אלא העלם דבר עם שגגת מעשה ולדברי הכל משיח אין מביא אשם תלוי וכ"ש צבור דאין חייבין אשם תלוי דהעלם דבר כתיב בהו בהדיא:
מתני' אין ב"ד חייבין — קרבן אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת ואם הורו בדבר שחייבין אשם ודאי פטורין דכתיב באשם ודאי ואם נפש אחת וב"ד אין הם בכלל נפש אחת ועוד דבאשמות אין בהן דין העלם דבר דחייבין אשם ודאי על המזיד כשוגג:
וכן המשיח — אין מביא פר אלא על העלם דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת אבל במקום אשם ודאי חייב להביא אשם ודאי לפי שהוא בכלל נפש אחת ולהכי השוה לצבור דאין מביא פר במקום אשם אבל אשם יביא כדתנן לקמן (הוריות ד' ט.) אשם ודאי הנשיא המשיח והיחיד חייבין וב"ד פטורין:
גמ' נאמר כאן עליה — ונודעה החטאת אשר חטאו עליה (ויקרא ד׳:י״ד):
ונאמר להלן — לגלות ערותה עליה (שם יח):
נשיא — נמי לא יביא שעיר אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת כדתנן (שם) כל מצות שבתורה שחייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת יחיד מביא כשבה או שעירה ונשיא מביא שעיר דיליף מצות מצות:
יחיד — נמי אינו מביא חטאת אלא על דבר שזדונו כרת דתנן כל מצות שבתורה וכו':
אמר קרא — בפרשת ויקרא אם נפש:
וילמוד תחתון מעליון — יחיד מנשיא:
לפי שיצאה עבודת כוכבים — דהכא כתיב וכי תשגו ולא תעשו ולא כתיב הכא כרת:
יכול יהו חייבין על דבר שאין זדונו כרת — כגון מגפף ומנשק ומרבץ כדאמרינן במסכת סנהדרין בפרק ד' מיתות (סנהדרין דף ס:) בלא תעשה ואינו בכרת:
וילמוד תחתון מעליון — יחיד נשיא ומשיח מצבור:
אלא לרבנן — דמפקי להאי עליה לדרשא אחרינא כדאמרינן בפ"ק דיבמות (דף ג:) ואשה אל אחותה וגו' עליה מה ת"ל לפי שנאמר יבמה יבא עליה וגו':
תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה והנפש אשר תעשה ביד רמה — בעבודת כוכבים משתעי קרא דתניא בסיפרי ר"ש אומר בעבודת כוכבים הכתוב מדבר שנא' כי דבר ה' בזה שבזה על דיבור ראשון שנאמר בו אנכי ה' אלהיך ולא יהיה לך אלהים אחרים על פני:
מה עבודת כוכבים שחייבין על זדונו כרת — דהכא כתיב הכרת תכרת אף כו':
אשכחן יחיד ונשיא ומשיח בין בעבודת כוכבים ובין בשאר מצות — דכתיב ואם נפש וכתיב תורה אחת יהיה לכם והנפש אשר תעשה ביד רמה דיחיד ונשיא ומשיח בכלל ואם נפש אחת:
צבור מנלן ילמוד עליון מן התחתון — דכתיב בפרשה למעלה וכי תשגו דהיינו צבור וילמד מתחתון מואם נפש מה להלן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת בין בעבודת כוכבים בין בשאר מצות דגבי יחיד הוקשה כל התורה כולה לעבודת כוכבים אף צבור אין חייבין אלא בדבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת בין בעבודת כוכבים בין בשאר מצות:
רבים בסייף — במזיד אנשי עיר הנדחת:
יכול נחלוק בשוגג בקרבנותיהם — דכי היכי דחלוק צבור מיחידים דקרבן צבור בעבודת כוכבים לא דמי לשום קרבן יחיד ה"נ נחלוק בקרבנותיהם דלהוי חלוק דמרובין שעשו שוגגין דעיר הנדחת דלא להוי דמי לעולם לשום קרבן לא לצבור ולא ליחיד:
ת"ל תורה אחת — דעיר הנדחת דשוגג כיחידים דמו ומייתי כל חד וחד שעירה כיחיד:
מאי נייתי — אנשי עיר הנדחת רבים דבסייף:
נייתי פר צבור בשאר מצות הוא דמייתי — ולא הוי חלוק וכ"ש דבעי' חלוק בין אנשי עיר הנדחת לצבור דהא אין צבור נעשין עיר הנדחת כלל:
יחיד נמי היינו קרבנו — ולא הוי חלוק:
איצטריך — תורה אחת דס"ד וכו':
אי נמי צריך — לחלוק בקרבן:
ואין לו תקנה — לעיר הנדחת בשוגג דאי אפשר לחלוק:
קמ"ל — תורה אחת דמייתי כל חד שעירה כיחיד:
ולא תעשו את כל המצות איזו היא מצוה ששקולה כנגד כל המצות הוי אומר זו עבודת כוכבים - שכל המודה בה ככופר בכל התורה כולה:
כתיב כל אשר צוה ה' אליכם ביד משה — דמשמע שצוה ע"י משה וכתיב אשר דבר ה' דמשמע שהיא בדיבורו של הקב"ה כלומר ששמעו ישראל מפיו כשדבר עם משה:
איזו היא מצוה שהיא בדבורו של הקב"ה וצוה ע"י משה הוי אומר זו עבודת כוכבים - דאנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום דהיינו ששמעו בדבורו של הקב"ה וצוה ע"י משה בכמה פרשיות שבתורה כגון לא תשתחוה לאל אחר דלא שמענו אלא מפי משה:
