בוני התלמוד

    מסכת הוריות דף ז׳ עמוד ב׳

    פרק ב׳ - הורה כהן משיח

    Also cited as: Horayot 7b, Chapter 2 Horah Kohen Mashiach

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    אמר רב פפא - בשוין דהוא מופלא והן מופלאים הלכך איצטריך למיתני דכי חטא בפני עצמו אע"ג דהוראה דידהו הוי הוראה מעליא אפילו הכי מתכפר בפני עצמו משום דקא מורו בשני איסורי חטא עם הצבור אע"ג דהוא מופלא דהוראה דידיה הוי הוראה מעליא אפ"ה מתכפר עם הצבור משום דקא מורו בחדא איסורא:

    בשני מקומות - משיח במקום אחד וב"ד במקום אחר:

    בטעמייהו - בפסוקים דחלב ועבודת כוכבים מתרי קראי נפקי:

    וחלוקין בקרבנות - דב"ד מייתי שעיר אעבודת כוכבים והוא לא מייתי שעיר:

    דהוא שעירה - לחודיה דכתיב בעבודת כוכבים בפרשת שלח לך אנשים ואם נפש דאחד יחיד ואחד נשיא במשמע:

    הוא בחלב המכסה את הקרב - דהוי דבר שאין הצדוקים מודין דהא לא מפרש קרא מאי ניהו דאפי' אמוראי פליגי בשחיטת חולין באלו טריפות (חולין דף נ:) מאי ניהו כרס הפנימי וכ"ש חלב שעל גבי הדקים שאין הצדוקים מודין דהא לא כתיב בהדיא אי נמי דהורו בחלב שעל הקרב בין בכזית לפחות מכזית דכזית לא כתיב בהדיא והוי דבר שאין הצדוקין מודין:

    אע"ג דקרבנן שוה - דהן בפר והוא בפר:

    כיון דמתרי קראי קא אתו - כדאמרינן לעיל בפרק קמא (הוריות דף ג.) ואת החלב וי"ו יתירא להביא חלב שעל גבי הדקין:

    הא פליגין בטעמייהו - הא חלוקים בפסוקים ומתכפר בפני עצמו:

    או דלמא שם חלב אחד הוא - והורה עם הצבור הוא ומתכפר עם הצבור:

    והן בדם - כגון בדם המובלע באיברים או בין כזית לפחות מכזית והוי דבר שאין הצדוקין מודין:

    בתר קרבן אזלינן - דכיון דשוין בקרבן הורה עם הצבור הוא ומתכפר עם הצבור תיקו:

    לפי שיצאה עבודת כוכבים - מכלל פר העלם דבר של צבור לידון בעצמו בהבאת פר ושעיר:

    נאמר כאן - בעבודת כוכבים מעיני והיה אם מעיני העדה:

    ונאמר להלן מעיני - ונעלם דבר מעיני הקהל:

    מה להלן ב"ד - דכתיב ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו ואמרינן לעיל בפ"ק (הוריות דף ה.) הוראה תלויה בב"ד דכתיב ונעלם דבר מעיני הקהל דהיינו ב"ד ומעשה תלוי בקהל דכתיב הקהל ועשו ובעבודת כוכבים לא כתיב ב"ד דכתיב והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ואי ס"ד ב"ד והא אין מעשה תלוי בב"ד אלא בקהל דהכא כתיב מעיני העדה נעשתה דהיינו מעשה אלא מה להלן ב"ד דכתיב בפרשת ויקרא אף כאן בית דין:

    מתני' אין חייבין בקרבן וכו' - אין ב"ד חייבין קרבן אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה וכן המשיח וצבור הוא דכי עבדי בשגגת מעשה לחודיה מייתו כל חד וחד כשבה או שעירה דדיניהם כיחידים דכיון דלא עשו ע"פ ב"ד מחלקי כולהו מהדדי והוו יחידים ויחידים חייבין בשגגת מעשה אבל משיח בשגגת מעשה לחודיה פטור מכלום כדאמר לקמן בפרק בתרא (הוריות דף יא.) מעם הארץ פרט למשיח דאינו מביא בשגגת מעשה כלל והיינו דקאמר יצא משיח שאין חטאתו בשגגה דהיינו בשגגת מעשה וכו':

    גמ' ואילו משיח בעבודת כוכבים לא קתני - דקתני ולא בעבודת כוכבים אין חייבים אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה ולא קתני וכן המשיח ומדלא קתני וכן המשיח מכלל דמשיח בעבודת כוכבים חייב בשגגת מעשה לחודיה:

    מתני' מני ר' היא דתניא משיח בעבודת כוכבים ר' אומר בשגגת מעשה - לחודיה:

    וחכ"א בהעלם דבר - כלומר עם שגגת מעשה כשאר מצות ושוין שאין מביא שום אשם תלוי:

    ותסברא זדונו כרת ושגגתו חטאת - דעבוד' כוכבי' דקתני ולא בעבוד' כוכבים אלא על דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת מי קתני וכן המשיח והא קי"ל דמשיח נמי בעבודת כוכבים אינו חייב אלא על דבר שזדונו כרת ועל שגגתו חטאת כדאמרי' לקמן נאמר כאן עליה כו' לאשמת העם הרי משיח כצבור ואפי' הכי לא קתני במתני' וכן המשיח:

    אלא תנא בהא - בדבר שחייבין על זדונו כרת ושגגתו חטאת כשאר מצות וכן המשיח והוא הדין בעבודת כוכבים דמשיח כצבור דאינו חייב בעבודת כוכבים אלא בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת:

    הכא נמי תנא בהא - דאין חייבין בשאר מצות אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה וכן המשיח והוא הדין לעבודת כוכבים דמשיח כצבור כי היכי דאין ב"ד חייבין על עבודת כוכבים אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה ודלא כרבי:

    מאי טעמא דרבי אמר קרא - בפרשת שלח לך וכפר הכהן על הנפש השוגגת וגו' סבר רבי חטאה בשגגה הכי משמע חטא זה בשגגה יהא כלומר בשגגת מעשה לחודיה ואפילו משיח:

    ורבנן סברי מי שחטאו בשגגה - דהכי משמע וכפר הכהן על הנפש השוגגת דיביא שעירה בשגגת מעשה מי שחטאו בשגגה בשאר מצות:

    יצא משיח שאין חטאתו בשגגה - בשאר מצות כלומר בשגגת מעשה אלא בהעלם דבר עם שגגת מעשה דעל שגגת מעשה לחודיה פטור לגמרי:

    הוריות ז עמוד ב

    1אמר רב פפא: כגון שהיו מופלין שניהן.

    2סבר אביי למימר: חטא בפני עצמו ועשה בפני עצמו היכי דמי? דיתבי בשני מקומות וקא מורו בתרי איסורי, אמר ליה רבא: אטו שני מקומות גורמין? אלא אפילו יתבי בחד מקום, וכיון דקא מורו בתרי איסורי חטא בפני עצמו הוא.

    3פשיטא: הוא בחלב והן בעבודת כוכבים חטא בפני עצמו הוא, דהא חלוקין בטעמייהו, וחלוקין בקרבנות. דהוא בפר, והן בפר ושעיר דהא קא מייתו הני שעיר, והוא לא מייתי. וכל שכן הוא בעבודת כוכבים והן בחלב, דחלוקין בקרבנותיהן [לגמרי] דהוא שעירה, ואינהו פר,׃

    4אלא הוא בחלב המכסה את הקרב, והן בחלב שעל הדקין, מהו? מי אמרינן: אף על גב דקרבנן שוה, כיון דמתרי קראי קאתו, הא פליגין בטעמייהו, או דלמא שם חלב אחד הוא?

    5אם תמצא לומר שם חלב אחד הוא, הוא בחלב והן בדם, מהו? מי אמרינן: בטעמייהו הא פליגין, או דלמא כיון דשוין בקרבן בתר קרבן אזלינן? תיקו.

    6שאין בית דין חייבין עד שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצת וכו'. מנלן דעד שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצת? כדאמרינן באידך פירקין: ״ונעלם דבר״ ״דבר״ ולא כל הגוף.

    7וכן המשיח. מנלן? דכתי' (ויקרא ד, ג) ״לאשמת העם״, הרי משיח כצבור.

    8ולא בעבודת כוכבים כו'. מנלן? דתנו רבנן: לפי שיצאה עבודת כוכבים לדון בעצמה, יכול יהו חייבין על עקירת מצוה כולה?

    9נאמר כאן ״מעיני״, ונאמר להלן ״מעיני״. מה להלן בב"ד אף כאן נמי בב"ד ומה להלן ״דבר״ ולא כל הגוף, אף כאן נמי ״דבר״ ולא כל הגוף.

    מתני׳ · משנה

    10אין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה, וכן המשיח, ולא בעבודת כוכבים אין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה.

    גמ׳ · גמרא

    11מנלן? דתנו רבנן: ״ישגו״ יכול יהו חייבין על שגגת מעשה? ת"ל ״ישגו ונעלם דבר״, אין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה.

    12וכן המשיח. מנלן? דכתיב: ״לאשמת העם״, הרי משיח כצבור.

    13ולא בעבודת כוכבים אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה. מנלן?

    14דת"ר לפי שיצאה עבודת כוכבים לדון בעצמה, יכול יהו חייבין על שגגת המעשה? נאמר כאן ״מעיני״ ונאמר להלן ״מעיני״, מה להלן אין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה, אף כאן אין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה.

    15ואילו משיח בעבודת כוכבים לא קתני, מתניתין מני? רבי היא.

    16דתניא: משיח בעבודת כוכבים רבי אומר: בשגגת מעשה. וחכמים אומרים: בהעלם דבר. ושוין שבשעירה, ושוין שאין מביא אשם תלוי.

    17ותסברא: בזדונו כרת ובשגגתו חטאת מי קתני?

    18אלא תני הא הוא הדין להא. ה"נ תנא הא והוא הדין להא.

    19מ"ט דרבי? אמר קרא: ״וכפר הכהן על הנפש השוגגת בחטאה בשגגה״. ״הנפש״ זה משיח, השוגגת זה נשיא, ״בחטאה בשגגה״ רבי סבר: חטא זה בשגגה יהא.

    20ורבנן סברי: מי שחטאתו בשגגה, יצא משיח שאין חטאתו בשגגה אלא בהעלם דבר.

    21ושוין שבשעירה כיחיד. מנלן? דאמר קרא: ״ואם נפש אחת״ אחד יחיד ואחד נשיא ואחד משיח כולם בכלל ״נפש אחת״ הן.

    תוספות

    דיתבי בתרי מקומות וקמורו בחד איסורא - תימה מאי אצטריך בשוין אפי' לא שוו נמי הוראתן הוראה דהא דבעינן לעיל מופלא בב"ד שהיה להן ללמוד ולא למדו והכא מאי אצטרכין ללמוד כיון דבאיסור אחד הורו ושניהן הורו שוה ונראה כספרים דגרסי מלתא דרב טפי בשוין בתר דמוקי בתרי אסורי:

    נאמר כאן מעיני - תימה דלעיל בפ"ק משמע בדברי אביי דלא ידעינן שאר מצות אלא מעבודת כוכבים והכא משמע איפכא וי"ל דאביי נמי הכי בעי למילף כי הכא דעיני דעבודת כוכבים לא פשוט לן שהוא ב"ד אלא ה"ק ילפינן עיני עיני כלומר האי עיני דעבודת כוכבים ילפינן משאר מצות שהוא ב"ד והדר ילפינן ההוא מעיני מהאי לענין זה דכי היכי דגבי עבודת כוכבים מעשה תלוי בקהל כדמשמע נעשתה ה"נ האי עיני דשאר מצות:

    דת"ר ישגו יכול יהיו חייבין על שגגת מעשה - תימה למאי איצטריך הא כבר ילפינן מדבר דבר דמקצת דבר בעינן והא לא שייך כי אם בהוראה ועוד איך יהיו חייבין על שגגת מעשה למ"ד ב"ד מביאין פר טוביה חטא וזיגוד מינגד מה חטאו ב"ד ועוד תניא פ"ק עם הארץ לרבות אפי' רובו ואפי' כולו דמייתו שעירה או כשבה ולא פר. וי"ל דאי לאו דמשמע דבעינן העלם דבר לא היינו אומרים שב"ד יהיו חייבין אלא צבור דאע"ג דלעיל דרשינן דמעשה תלוי בקהל והוראה תלויה בב"ד השתא מיהו לא דרשינן הכי מיהו הקישא דדבר צ"ל דמתחלה צריך למילף הוא ואח"כ לומר דבר ולא כל הגוף:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    והא דתנינא הורה בפני עצמו סבר אביי למימר כגון דיתבי בב' מקומות - פי' משיח בחד [מקום] וב"ד במקום אחר וקא מורו בתרי איסורי. פי' הורה הוא בהיתר חלב והן בהיתר עבודת כוכבים. אבל אי הוו בחד מקום ושמעו ב"ד מה דאורי ולא מיחו בידיה הוה ליה כמאן דלא חטא בפ"ע. וה"ה אם הם בב' מקומות ואורו בחד איסורא.

    אמר ליה רבא אטו מקומות גרמי אלא אפילו יתבי בחד מקום כיון דקא מורו בב' איסורי הורה בפ"ע הוא. פי' הא דאמרן דאורו בב' איסורי ה"ה דאי לא שרו ב"ד איסור' (מאי) [אלא] נקיט הכי למעוטי הוראתן בחד איסורא דלאו הורה בפני עצמו הוא. ופשיטא לן דהיכא דהוו משיח וב"ד יתבין בחדא דוכתא ואורי (משום) [משיח] גרמיה בהיתר חלב. ואורו ב"ד בהיתר עבודת כוכבים ואורי איהו בהדייהו ואזל ואכל חלב כמה דאורי נפשיה ועבוד צבורא ואייתו פר ושעיר בעי משיח אייתויי פר דכיון דתרי איסורי נינהו וחלוקין בקרבנות לא מצרפינן להו דליכפר בהדי צבור כל שכן הוא בעבודת כוכבים והן בחלב. דודאי לא מצטרף דהא לא דמיא כפרתייהו דאיהו בשעירה ואינהו בפר. כי תיבעי לן היכא דאורי הוא גרמיה בהיתר חלב ולא אשתתפו ב"ד בהדיה ואורו ב"ד בהיתר דם ואיהו בהדייהו ואזל ואכל חלב ואכלי קהל דם ואייתו פר מהו. כיון דאיסור חלב ודם שוה דהאי באכילה והאי באכילה וקרבנן שוה דהאי פר והאי פר כמאן דאורו ב"ד עימיה בהיתר חלב דמי והלכך מתכפר בקרבן צבור. או דלמא כיון דלא מצטרפי להדדי. פי' דאי אכיל כחצי זית חלב וחצי זית דם לא מחייב כתרי איסורי דמי והורה בפ"ע הוא. אם תמצי לומר כיון דלא מצטרפי כתרי איסורי דמי הוא בחלב שעל הקבה והן בחלב שעל הדקין מהו הכא ודאי שם חלב אחד הוא ובהדי צבור מיכפר או דלמא כיון דמתרי קראי קאתו כדמפרש בפרק קמא הורה בפ"ע הוא וסלקא בתיקו:

    מתני' שאין ב"ד חייבין עד שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצת - פירוש (שהוא שאינו) [שאין. שהוא] חוזר על מה ששנה תחלה שהוריית משיח לעצמו כהוריית בית דין לצבור:

    מנא ליה דתנו רבנן ונעלם דבר ולא שתתעלם מצוה כולה כדאמרי' באידך פרקא: וכן המשיח מנ"ל דכתיב לאשמת העם הרי משיח כצבור:

    ולא בעבודת כוכבים - פירוש ב"ד עד שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצת. מנ"ל דתנו רבנן בספרי לפי שיצאת עבודת כוכבים לידון בעצמה. יכול יהו חייבין על העלם מצוה כולה נאמר כאן אם מעיני העדה ונאמר להלן ונעלם דבר מעיני מה להלן בב"ד אף כאן בב"ד מה להלן דבר ולא כל הגוף אף כאן דבר ולא כל הגוף:

    מתני' אין חייבין - פירוש ב"ד אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה:

    מנא הני מילי דאין ב"ד חייבין [בלא העלם דבר] דת"ר בספרא ישגו - יכול יהו חייבין על שגגת המעשה ת"ל ישגו ונעלם שאין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה. וכן המשיח לאשמת העם כתיב. הרי משיח כצבור:

    ולא בעבודת כוכבים - כדתניא בספרי לפי שיצאת עבודת כוכבים לידון בעצמה. יכול יהו חייבין על שגגת המעשה שלה. נאמר כאן מעיני ונאמר וכו':

    אתאן לאוקמא למתניתין מדלא קתני משיח בעבודת כוכבים לענין שגגת מעשה כרבי ולא רבנן. דתניא בתוספתא משיח בעבוד' כוכבים רבי אומר בשגגת המעשה. פירוש בלא העלם דבר. וחכ"א בהעלם דבר ושוין שבשעירה כיחיד ושוין שאין מביא אשם תלוי:

    ודחי' ותסברא זדונו כרת ושגגתו חטאת מי קתני וכן המשיח והא קיימא לן לקמן דאין חייבין בעבודת כוכבים אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת. אלא תנא ליה בהא. פירוש גבי שאר מצות וה"ה בעבודת כוכבים הכא נמי תנא ליה גבי מצות וה"ה לעבודת כוכבים. ולעולם רבנן היא:

    מ"ט דרבי אמר קרא התם בפרשה שלח לך וכפר הכהן על הנפש השוגגת בחטאה בשגגה נפש זה נשיא שוגגת זה משיח בחטאה בשגגה רבי סבר הכי קאמר רחמנא מי שחטאו בשגגת מעשה לחודה בשאר מצות יביא בעבודת כוכבים על שגגת מעשה לחודה.

    יצא משיח שחטאו בשאר מצות בהעלם דבר ושגגת מעשה - ושוין שבשעירה כיחיד. כדאמרן פירוש שוגגת זה משיח. ס"א מנא לן דכתיב ואם נפש אחת אחד יחיד ואחד נשיא ואחד משיח בכלל נפש אחת הם:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת הוריות דף ז׳ עמוד ב׳

    מסכת הוריות דף ז׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 21 קטעים ממוספרים, כ־445 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: הוריות דף ז׳ ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026