בוני התלמוד

    מסכת הוריות דף י״ב עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    ומי הוה שמן המשחהבימי יהואחז דקתני ויהואחז נמשח מפני יהויקים:

    והתניא משנגנז הארון וכו'מדכתיב תשימו בארגז מצדו דארגז בצד ארון קאי אלמא בהדי ארון נגנז ומדקאמר יאשיהו תנו את ארון ה' בבית וגו' משמע שצוה לגונזו:

    אין לכם משא בכתףואמרינן במסכת שקלים אמר להם אם גולה עמכם שוב אינכם מחזירין אותו בכתפיכם צוה לגונזו:

    אתיא שם שםדכתיב בארון ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת וגו' וכתיב ונועדתי שמה לבני ישראל וכתיב בצנצנת המן ותן שמה מלא העומר מן מה ארון נגנז אף צנצנת המן נגנז:

    אתיא דורות דורותדכתיב בצנצנת המן והנח אותו לפני ה' למשמרת לדורותיכם וכתיב בשמן המשחה שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם מה צנצנת המן נגנז אף שמן המשחה נגנז:

    משמרת משמרתדכתיב בצנצנת המן דהוי נגנז למשמרת לדורותיכם וכתיב במקלו של אהרן למשמרת לאות לבני מרי וגו' מה צנצנת המן נגנז אף מקלו של אהרן נגנז:

    אמר רב פפא באפרסמא דכיאמשחו את יהואחז:

    כמין נזרדהדר ליה הודרני באצבעתיה ככלילא (כזה):

    כמין כף יונישמתחיל למשוח באצבעו בין ריסי עיניו ומושך אצבעו על הראש והולך עד שמגיע לעורף ככף יוני כזה :

    נותנים לו שמן בין ריסי עיניוושם מושחים לכהן כמין כף יוני כדפרישנא:

    מאן דאמר יציקה עדיפא דכתיב ויצוק משמן המשחהוהדר וימשח:

    שכן אתה מוצא אצל כלי שרתדהוה משיחה ולא יציקה:

    מה טעם ויצוק משום דוימשחכבר:

    כשהוא מספרכשהיה מדבר עם אחרים:

    עולות ויושבותבעקרי זקנו כדי שלא יפלו:

    שמא ח"ו מעלתי בשמן המשחהשנגעתי בו כשהלבשתיו:

    ואני מעלתישמא נפל עלי מן השמן במקום שאין ראוי למשיחה ומעלתי:

    והורדתם אותו אל גיחוןאלמא בעי משיחה על המעיין:

    ניתליידליק:

    אי משוך נהוריהשדולק כל זמן שהשמן בתוכו:

    לירבי תרנגולאעל שם ההוא עיסקא:

    שמין ושפירשמשמנת ומשבחת:

    ביתא דחבראבית חשוך:

    ולאו מילתא היאדזימנא דאף על גב דלית ליה בבואה דבבואה הדר אתי ואפי' הכי לא ליעבד הכי דדלמא לא חזי בבואה דבבואה חלשה דעתיה ומתרע מזליה ולא הדר אתי [משום דמיתרע מזליה דאי לא הוה עביד הכי לא הוה מיתרע מזליה והדר אתי] הלכך לא ליעביד:

    קרא ורוביא כרתי וסילקא ותמרידהני גדלי לעגל טפי משאר ירקות קרא דלעת רוביא תלתן:

    גרסו מתניתאמעיקרא כי היכי דתהוי מרגלא מילתא בפומייכו ותהוון ידעין למשאל ליה:

    ממשכן שמעתאדלא ליפסוק מפומייכו כמעין זה שמושך והולך:

    דמתא מחסיאהוו תלמידי חכמים ראויים להוראה ותרבות יפה היה בהם אבל בפומבדיתא לא הוי תרבות מעליא כל כך וקאמר ליה מוטב לו לדור באשפה במתא מחסיא מלדור באפדנא בפומבדיתא:

    גילדנא סריאמוטב לאכול דג קטן מוסרח כדאמרינן בפ"ק דמו"ק (דף יא:) כוורא סמוך למיסרחיה מעלי:

    מכותחא דרמי כיפיאפילו מכותח שהוא משובח וחזק שמשבר את האבן כששופכים הימנו אעפ"כ לא תאכל הימנו כדאמרינן בפרק (ערבי פסחים) [ואלו עוברין (פסחים מב.)] שלשה דברים נאמרו בכותח מטמטם את הלב וכו' כיפי סלעים כדמתרגמינן סלע כיפא אית דמפרשי מוטב תאכל גילדנא סריא שאין דמיהם יקרים מכותח שאוכלים אותו עשירים ושרים הדרים ברמי כיפי כלומ' במגדלים וחומות גדולות לפי שדמיהם יקרים:

    אם הכהן המשיח יכול מלךיביא פר שהיה משוח ת"ל כהן:

    המיומן שבמשוחיםדהיינו כהן גדול:

    מרובה בגדים מנין תלמוד לומר והביא הכהן המשיח:

    הוריות 12 עמוד א

    1ומי הוה שמן המשחה? והתניא: משנגנז ארון, נגנז שמן המשחה וצנצנת המן ומקלו של אהרן שקדיה ופרחיה וארגז ששלחו פלשתים דורון לישראל, שנאמר: ״(שמואל א ו״, ח) ״ואת כלי הזהב אשר השבותם לו אשם תשימו בארגז מצדו ושלחתם אותו והלך״.

    2ומי גנזו? יאשיהו מלך יהודה גנזו, שראה שכתוב בתורה: (דברים כח, לו) יולך ה' אותך ואת מלכך וגו' צוה וגנזום שנאמר: ״(דברי הימים ב לה״, ג) ויאמר ללוים המבינים לכל ישראל הקדושים לה' תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דוד מלך ישראל אין לכם משא בכתף עתה עבדו את ה' אלהיכם ואת עמו ישראל׃

    3ואמר רבי אלעזר אתיא שם שם אתיא משמרת משמרת אתיא דורות דורות אמר רב פפא באפרסמא דכיא׃

    ברייתא

    4ת"ר כיצד מושחין את המלכים כמין נזר ואת הכהנים כמין כי מאי כמין כי אמר רב מנשיא בר גדא כמין כף יוני׃

    5תני חדא בתחלה מוצקין שמן על ראשו ואח"כ נותנין לו שמן בין ריסי עיניו ותניא אחריתי בתחלה נותנין לו שמן בין ריסי עיניו ואח"כ מוצקים לו שמן על ראשו תנאי היא איכא דאמרי משיחה עדיפא ואיכא דאמרי יציקה עדיפא׃

    6מ"ט דמאן דאמר יציקה עדיפא דכתיב ״(ויקרא ח״, יב) ויצוק משמן המשחה, על ראש אהרן וימשח אותו לקדשו ומאן דאמר משיחה עדיפא מ"ט קסבר שכן אתה מוצא אצל כלי שרת והכתיב ״ויצוק ובסוף וימשח הכי קאמר מאי טעם ויצוק משום דוימשח״׃

    ברייתא

    7ת"ר (תהלים קלג, ב) כשמן הטוב [וגו'] יורד על הזקן זקן אהרן וגו' כמין שני טפי מרגליות היו תלויות לאהרן בזקנו אמר רב פפא תנא כשהוא מספר עולות ויושבות לו בעיקר זקנו ועל דבר זה היה משה דואג אמר שמא חס ושלום מעלתי בשמן המשחה יצתה בת קול ואמרה כשמן הטוב וגו' (תהלים קלג, ג) כטל חרמון מה טל חרמון אין בו מעילה אף שמן המשחה שבזקן אהרן אין בו מעילה׃

    8ועדיין היה אהרן דואג אמר שמא משה לא מעל אבל אני מעלתי יצתה בת קול ואמרה לו (תהלים קלג, א) הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד מה משה לא מעל אף אתה לא מעלת׃

    ברייתא

    9ת"ר אין מושחים את המלכים אלא על המעיין כדי שתמשך מלכותם שנא' (מלכים א א, לג) ויאמר המלך להם קחו עמכם את עבדי אדוניכם [וגו'] והורדתם אותו אל גחון׃

    10אמר רבי אמי האי מאן דבעי לידע אי מסיק שתיה אי לא ניתלי שרגא בעשרה יומי דבין ראש השנה ליום הכפורים בביתא דלא נשיב זיקא אי משיך נהוריה נידע דמסיק שתיה׃

    11ומאן דבעי למיעבד בעיסקא ובעי למידע אי מצלח אי לא מצלח לירבי תרנגולא אי שמין ושפר מצלח׃

    12האי מאן דבעי למיפק [לאורחא] ובעי למידע אי חזר ואתי לביתא אי לא ניקום בביתא דחברא אי חזי בבואה דבבואה לידע דהדר ואתי לביתא ולאו מלתא היא דלמא חלשא דעתיה ומיתרע מזליה אמר אביי השתא דאמרת סימנא מילתא היא [לעולם] יהא רגיל למיחזי בריש שתא קרא ורוביא כרתי וסילקא ותמרי׃

    13אמר להו רב משרשיא לבריה כי בעיתו מיעל ומיגמרי קמי רבייכו גרסו מתניתא ועלו לקמי רבייכו וכי יתביתו קמיה חזו לפומיה דכתיב ״(ישעיהו ל״, כ) והיו עיניך רואות את מוריך וכי גרסיתו גרסו על נהרא דמיא דכי היכי דמשכן מיא משכן שמעתתייכו ותיבו אקילקלי דמתא מחסיא ולא תיבו אפדני דפומבדיתא טב גלדנא סריא [דמתא מחסיא למיכל] מכותחא דרמי כיפי׃

    14(שמואל א ב, א) רמה קרני באלהי רמה קרני ולא רמה פכי דוד ושלמה שנמשחו בקרן נמשכה מלכותן שאול ויהוא שנמשחו בפך לא נמשכה מלכותן:

    15המשוח בשמן המשחה וכו': ת"ר משיח יכול מלך ת"ל כהן אי כהן יכול מרובה בגדים ת"ל משיח אי משיח יכול משוח מלחמה תלמוד לומר: והכהן המשיח. שאינו משיח על גביו׃

    16מאי משמע כדאמר רבא הירך המיומנת שבירך הכא נמי המשיח המיומן שבמשוחים׃

    17אמר מר משיח יכול מלך מלך פר הוא דמייתי שעיר הוא דמייתי איצטריך ס"ד אמינא על שגגת מעשה יביא שעיר על העלם דבר יביא פר קמ"ל:

    18אין בין משוח בשמן המשחה כו': מתניתין דלא כרבי מאיר דאי ר"מ הא תניא מרובה בגדים מביא פר הבא על כל המצות דברי ר"מ ולא הודו לו חכמים׃

    19מ"ט דר"מ דתניא (ויקרא ד, ג) משיח אין לי אלא משוח בשמן המשחה מרובה בגדים מנין תלמוד לומר הכהן המשיח׃

    20במאי אוקימתיה? כרבנן,׃

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה

    לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מאירי

    יאשיהו מלך יהודה גנז ארון הקדש שבבית המקדש שראה מה שכתוב בתורה יולך י"י אותך ואת מלכך וגו' וצוה וגנזוהו שנאמר ויאמר ללוים המבינים אל כל עם הקדושים לי"י תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה לי"י וגו' וקבלה ביד רבותינו ז"ל שנגנזו עם הארון צנצנת המן וצלוחית של שמן המשחה ומקלו של אהרן שקדיה ופרחיה וארגז ששלחו פלשתים דורון לאלהי ישראל:

    כשמושחין את המלכים מושחין אותם כמין נזר והוא שמקיפין את ראשו באצבע הטבול בשמן הקף כגון זה וכהנים גדולים מושחין אותם כמין כי יוני והוא כ שפתחה כנגד הפנים ושלשה צדי הראש משוחים שני צדדים שבצד המצח וצד שאחורי הפנים כגון זו ואף משוח מלחמה היו מושחין אותו בשמן המשחה ככהן גדול:

    כל שמושח בשמן המשחה לא יתן ממנו לכאן ולכאן אלא במקום הראוי לימשח ולא עוד אלא שבאותם המקומות לא ירבה בשמן כדי שלא ישפך במקום שאין ראוי למשיחה אלא שיבלע במקומו ולא נאמר באהרן כשמן הטוב שיורד על הזקן זקן אהרן שיורד על פי מדותיו אלא לפרסם משיחתו ואף בזו נתיראו שמא מעלו עד שהובטחו כמו שהוזכר כאן:

    כשמושחין את המלך היו מושחין אותו על המעין לסימן טוב שתמשך מלכותו ולא דרך נחש חלילה אלא לעוררו שיתנהג בדרך מעיין אשר לא יכזבו מימיו ולא יתנהג בדרך שיהיה ענינו כאפיק נחלים העובר לשעתו:

    הרבה דברים הותרו לפעמים שהם דומים לנחש ולא מדרך נחש חלילה אלא דרך סימן לעורר בו לבבו להנהגה טובה והוא שאמרו ליתן על שלחנו בליל ראש השנה קרכס"ת קרא רוביא כרתי סלקא תמרי שהם ענינם מהם שגדלים מהר ומהם שגדלתם עולה הרבה וכדי שלא ליכשל בהם לעשות דרך נחש תקנו לומר עליהם דברים המעוררים לתשובה והוא שאומרים בקרא יקראו זכיותינו וברוביא ירבו צדקותינו ובכרתי יכרתו שונאינו ר"ל שונאי הנפש והם העונות ובסלקא יסתלקו עונינו ובתמרי יתמו חטאינו וכיוצא באלו ורוביא פרשוה גדולי הרבנים תלתן ואנו מפרשים בו קטנית הנקרא פיישו"ל וידוע שכל זה אינו אלא הערה שאין הדבר תלוי באמירה לבד רק בתשובה ומעשים טובים אבל הדברים שנעשים בדרך נחש חלילה אין פקפוק באיסורם והוא שאמר הנה על קצת בני אדם שכשמתחילין בסחורה מגדלין תרנגול על שם אותה סחורה ואם הוא נעשה יפה בוטחים על הצלחתם ושאר דברים הדומים לאלו שהוזכרו הנה אמר על כלם ולאו מילתא היא כלומר ואין ראוי לבטוח על אלו ההבלים ועשייתם אסורה על הדרך שביארנו בסנהדרין והבוטח בי"י חסד יסובבנו:

    כל תלמיד שרוצה לעמוד על תלמודו ולהצליח בידיעתו ילמוד בינו לבין עצמו מה שהוא עתיד ללמוד לפני רבו כפי מה שיוכל שבזו יכיר שגיאותיו יפה ויכנסו דברי הרב יותר על נקל בלבו ויהיה נותן עיניו ולבו לשמוע דברי הרב ולא יהיו עיניו ולבו תרים ומשוטטים הנה והנה וילמוד במקום שאפשר לו לעמוד ביחוד ובמקומות הזכים ושאוירם זך ומ"מ יחזר אחר מקום ששוכניו טובים וחסידים וירחיק מן המקום ששוכניו רעים טוב לו לדור באשפות במקום תלמידי חכמים משידור בהיכלות במקום רשעים והוא שאמר אחד מן החכמים לתלמידיו אקיקלי דמתא מחסיא תיבו ולא על אפדני דפומבדיתא:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת הוריות דף י״ב עמוד א׳

    מסכת הוריות דף י״ב עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 20 קטעים ממוספרים, כ־654 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    ומי הוה שמן המשחה בימי יהואחז דקתני ויהואחז נמשח מפני יהויקים:

    והתניא משנגנז הארון וכו' מדכתיב תשימו בארגז מצדו דארגז בצד ארון קאי אלמא בהדי ארון נגנז ומדקאמר יאשיהו תנו את ארון ה' בבית וגו' משמע שצוה לגונזו:

    אין לכם משא בכתף ואמרינן במסכת שקלים אמר להם אם גולה עמכם שוב אינכם מחזירין אותו בכתפיכם צוה לגונזו:

    אתיא שם שם דכתיב בארון ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת וגו' וכתיב ונועדתי שמה לבני ישראל וכתיב בצנצנת המן ותן שמה מלא העומר מן מה ארון נגנז אף צנצנת המן נגנז:

    אתיא דורות דורות דכתיב בצנצנת המן והנח אותו לפני ה' למשמרת לדורותיכם וכתיב בשמן המשחה שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם מה צנצנת המן נגנז אף שמן המשחה נגנז:

    משמרת משמרת דכתיב בצנצנת המן דהוי נגנז למשמרת לדורותיכם וכתיב במקלו של אהרן למשמרת לאות לבני מרי וגו' מה צנצנת המן נגנז אף מקלו של אהרן נגנז:

    אמר רב פפא באפרסמא דכיא משחו את יהואחז:

    כמין נזר דהדר ליה הודרני באצבעתיה ככלילא (כזה):

    ועוד 25 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Horayot 12a · Sefaria

    מאירי

    יאשיהו מלך יהודה גנז ארון הקדש שבבית המקדש שראה מה שכתוב בתורה יולך י"י אותך ואת מלכך וגו' וצוה וגנזוהו שנאמר ויאמר ללוים המבינים אל כל עם הקדושים לי"י תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה לי"י וגו' וקבלה ביד רבותינו ז"ל שנגנזו עם הארון צנצנת המן וצלוחית של שמן המשחה ומקלו של אהרן שקדיה ופרחיה וארגז ששלחו פלשתים דורון לאלהי ישראל:

    כשמושחין את המלכים מושחין אותם כמין נזר והוא שמקיפין את ראשו באצבע הטבול בשמן הקף כגון זה וכהנים גדולים מושחין אותם כמין כי יוני והוא כ שפתחה כנגד הפנים ושלשה צדי הראש משוחים שני צדדים שבצד המצח וצד שאחורי הפנים כגון זו ואף משוח מלחמה היו מושחין אותו בשמן המשחה ככהן גדול:

    כל שמושח בשמן המשחה לא יתן ממנו לכאן ולכאן אלא במקום הראוי לימשח ולא עוד אלא שבאותם המקומות לא ירבה בשמן כדי שלא ישפך במקום שאין ראוי למשיחה אלא שיבלע במקומו ולא נאמר באהרן כשמן הטוב שיורד על הזקן זקן אהרן שיורד על פי מדותיו אלא לפרסם משיחתו ואף בזו נתיראו שמא מעלו עד שהובטחו כמו שהוזכר כאן:

    כשמושחין את המלך היו מושחין אותו על המעין לסימן טוב שתמשך מלכותו ולא דרך נחש חלילה אלא לעוררו שיתנהג בדרך מעיין אשר לא יכזבו מימיו ולא יתנהג בדרך שיהיה ענינו כאפיק נחלים העובר לשעתו:

    הרבה דברים הותרו לפעמים שהם דומים לנחש ולא מדרך נחש חלילה אלא דרך סימן לעורר בו לבבו להנהגה טובה והוא שאמרו ליתן על שלחנו בליל ראש השנה קרכס"ת קרא רוביא כרתי סלקא תמרי שהם ענינם מהם שגדלים מהר ומהם שגדלתם עולה הרבה וכדי שלא ליכשל בהם לעשות דרך נחש תקנו לומר עליהם דברים המעוררים לתשובה והוא שאומרים בקרא יקראו זכיותינו וברוביא ירבו צדקותינו ובכרתי יכרתו שונאינו ר"ל שונאי הנפש והם העונות ובסלקא יסתלקו עונינו ובתמרי יתמו חטאינו וכיוצא באלו ורוביא פרשוה גדולי הרבנים תלתן ואנו מפרשים בו קטנית הנקרא פיישו"ל וידוע שכל זה אינו אלא הערה שאין הדבר תלוי באמירה לבד רק בתשובה ומעשים טובים אבל הדברים שנעשים בדרך נחש חלילה אין פקפוק באיסורם והוא שאמר הנה על קצת בני אדם שכשמתחילין בסחורה מגדלין תרנגול על שם אותה סחורה ואם הוא נעשה יפה בוטחים על הצלחתם ושאר דברים הדומים לאלו שהוזכרו הנה אמר על כלם ולאו מילתא היא כלומר ואין ראוי לבטוח על אלו ההבלים ועשייתם אסורה על הדרך שביארנו בסנהדרין והבוטח בי"י חסד יסובבנו:

    כל תלמיד שרוצה לעמוד על תלמודו ולהצליח בידיעתו ילמוד בינו לבין עצמו מה שהוא עתיד ללמוד לפני רבו כפי מה שיוכל שבזו יכיר שגיאותיו יפה ויכנסו דברי הרב יותר על נקל בלבו ויהיה נותן עיניו ולבו לשמוע דברי הרב ולא יהיו עיניו ולבו תרים ומשוטטים הנה והנה וילמוד במקום שאפשר לו לעמוד ביחוד ובמקומות הזכים ושאוירם זך ומ"מ יחזר אחר מקום ששוכניו טובים וחסידים וירחיק מן המקום ששוכניו רעים טוב לו לדור באשפות במקום תלמידי חכמים משידור בהיכלות במקום רשעים והוא שאמר אחד מן החכמים לתלמידיו אקיקלי דמתא מחסיא תיבו ולא על אפדני דפומבדיתא:

    Meiri on Horayot 12a · Sefaria

    גליון הש"ס

    גמ' משום דוימשח כה"ג בנזיר דף י"ט ע"א והזיר בזמן והביא:

    Gilyon HaShas on Horayot 12a · Sefaria

    בן יהוידע

    כֵּיצַד מוֹשְׁחִין אֶת הַמְּלָכִים כְּמִין נֵזֶר נראה לי בס"ד הטעם דאמרו בגמרא דשבת (שבת קד.) נו"ן נו"ן נאמן כפוף נאמן פשוט, פירוש יהיה נאמן כפוף בעולם הזה אז הוא נאמן פשוט לעולם הבא ולכן מושחין את המלך 'כְּמִין נֵזֶר' לומר לו אם לא יהיה נאמן כפוף בעולם הזה אז יחסר מן נזר אות נו"ן כפופה וישאר אותיות זר בלבד שיהיה הוא כאדם זר במלכות שתעקר המלכות ממנו ולא תמשך לו וכל שכן לזרעו כי מלך זר מעבירין אותו.

    וְאֶת הַכֹּהֲנִים כְּמִין כִּי פירש רש"י ז"ל שמתחיל למשוח באצבעו בין רסי עיניו ומושך באצבעו על הראש והולך עד שמגיע לעורף ככף יוני עד כאן. ונראה לי בס"ד הטעם בזה שיתחיל כנגד פנים ויסיים כנגד אחור, לרמוז לו שכהן גדול צריך לעשות עבודת הקודש בסלודים שיהיה לבו נרתע ברצוא ושוב שסולד לאחור מחמת גודל האימה שיהיה לו מכבוד שכינתו יתברך, והנה אותיות שלפני אותיות 'כהן' הם אותיות 'סלו' ואותיות שאחורי אותיות 'כהן' הם אותיות 'דים' הרי פנים ואחור הם צירוף 'סלודים' ולכך מושחו מצד פנים ומסיים בצד אחור לרמוז לו על זאת. ועוד יובן גם כן רמז לו בזה שיביט תמיד מאין בא ויביט גם כן לאן הולך והיינו הבטה של קודם והבטה של אחור ועל ידי כך ילבש ענוה ולא יתגאה במה שרואה כפרת ישראל תלויה בו.

    בַּתְּחִלָּה יוֹצְקִין שֶׁמֶן עַל רֹאשׁוֹ וְאַחַר כָּךְ נוֹתְנִין שֶׁמֶן בֵּין רִסֵי עֵינָיו. נראה לי בס"ד דרומזים לו בזה על שתי ראיות שצריך לראות ויביט לטובת ישראל האחד היא ראיה שכלית שהיא במוח שבראשו ולכן 'יוצקין השמן על ראשו' והשני ראיה חושית וטבעית שהיא בעין החושית שלו ולכן 'נותנין שמן בין רסי עיניו'.

    אִיכָּא דְאָמְרֵי יְצִיקָה עֲדִיפָה וְאִיכָּא דְאָמְרֵי מְשִׁיחָה עֲדִיפָה (ויקרא ח, יב) נראה לי בס"ד תרווייהו צריכי ביציקה רומזים לו יקיצה משנתו להיות לבו ער בעבודת הקודש אשר יעשה והיינו כי יציקה בהפוך אתוון יקיצה ובמשיחה רומזים לו שיעשה עבודת הקודש בשמחה כי משיחה בהפוך אתוון ישמחה.

    כְּמִין שְׁתֵּי טִפּוֹת מַרְגָּלִיּוֹת הָיוּ תְּלוּיוֹת בִּזְקָנוֹ שֶׁל אַהֲרֹן (תהלים קלג, ב). נראה לי בס"ד נעשה נס זה לאהרן הכהן ע"ה להעיד שהוא נמשח על פי הדיבור ולא כאשר חשבו קרח ועדתו והיה הנס בשתי טיפות כי עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים יָקוּם דָּבָר (דברים יט, טו) ונראה כי לכך נזדמן שקרח שהיה חולק על כהונת אהרן ע"ה היה 'בן יצהר' שהוא 'שמן' כדי שילמוד מנס שהיה בשמן ועם כל זה הוא למד אף על פי שראה בעיניו הנס בשני טיפות ד'עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים יָקוּם דָּבָר'. או יובן בס"ד שהיה הנס בשתי טיפות של שמן דידוע השמן רומז לחכמה שהוא אבא וידוע אהרן הכהן ע"ה הוא מבחינת שתי אחוריים הפשוטים והמלאים דיסוד אבא והם ע"ב וקפ"ד שעולים מספר אהרן [72+184=256] וכמו שאמר רבינו האר"י ז"ל בשער הפסוקים ולכן נעשה לו הנס בשתי טיפות השמן לרמוז לשתי הארות הנזכר שהם ע"ב וקפ"ד. גם יש לומר נרמז בשתים אלו על סוד הפסוק הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה (שמות ו, כו) הוא משה ואהרן ודו"ק.

    כְּשֶׁהוּא מְסַפֵּר עוֹלוֹת וְיוֹשְׁבוֹת בְּעִקָּר זְקֵנוֹ פירוש רש"י ז"ל נראה דוחק עצום מאחר כי באמת הם בנס היו עומדים. ופירוש הרמ"ה ז"ל גם כן קשה לפי דברי רבינו האר"י ז"ל האמתיים דאין לגלח בשום מקום מן הזקן ורק להסיר משער השפם את המעכב האכילה הוא דשרו. ונראה לי כוותיה דהרמ"ה ז"ל ולא מטעמיה דלעולם 'מספר' רצונו לומר 'המגלח' ומה שעולות ויושבות בעיקר זקנו, היינו כדי שלא יגע בהם המגלח בשעה שמגלח לו ראשו שהוא עומד נגד פניו ואוחז בראשו ומגלחו דאז נדבק בזקן שלו ולכן יסתרו בעיקר הזקן שאין נראין חוצה ולא יגע בהם המגלח לא בגופו ולא במלבושיו. ועוד נראה לי בס"ד 'מספר' רצונו לומר 'משמש מטתו' וכמוהו הרבה בתלמודא דקרו לתשמיש המטה בשם 'מספר' וכמו שאמרה אימא שלום על בעלה כשהוא מספר עמי וכו' (נדרים כ:) וכן הרבה נמצא בתלמוד לשון זה על תשמיש המטה, ומאחר כי המשמש פנים כנגד פנים יחדיו ידובקו דאז נדחקים השני טיפות אלו התלויות בזקנו לכן בשעת תשמיש עולות ויושבות בעיקר זקנו להסתר שם בתוך שער זקן כדי שלא יהיו טיפות השמן הקדוש נוגעים בבשר אשתו לכך יושבות בעיקר זקנו להתכסות שם בתוך השער, יהי רצון זכות אהרן הכהן ע"ה יגן בעדינו אמן כן יהי רצון.

    שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם מָעַלְתִּי בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה (תהלים קלג, ג) הקשה הרב עיון יעקב ז"ל מאחר דהשמן לא היה חסר כלום במה שמושחין ממנו דעדיין הוא י"ב לוגין שלמים אם כן למה חושש משום מעילה והלא אמרינן בפרק ה' דמעילה דלא מעל עד שיפגום דהיינו חסרון? עיין שם. ונראה לי בס"ד דודאי כיון שלוקח ממנו נעשה בו חסרון בעת שלוקח אלא שעל ידי נס יהיה חוזר ומתמלא החסרון תכף ומיד וכאשר היה בקמח ושמן של הצרפית על ידי ברכת אליהו זכור לטוב ולזה אמר 'יִהְיֶה זֶה לִי לְדֹרֹתֵיכֶם' (שמות ל, לא) דהיינו מספר זֶה [12] שהוא י"ב לוגין נעשה בו תמיד הוייה חדשה שבכל פעם שלוקחין איזה שיעור ממנו מתהווה במקומו שמן חדש למלאת הפחת שנפחת ממנו.

    יׇצׇתׇה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לוֹ 'כְּטַל חֶרְמוֹן' מָה טַל חֶרְמוֹן אֵין בּוֹ מְעִילָה וְכוּ' (תהלים קלג, ג). קשא מעיקרא מה שייכות יש למעילה בטל כדי שמדמה דבר זה אליו? ולמה תפס 'טַל' יאמר גשם או מי נהרות וכיוצא? ונראה לי בס"ד דידוע שהטל הוא נוטף ויורד מן האדים שעולים מן הארץ וכשיעלו למעלה יורד מהם טל וידוע מה שאמרו בגמרא קרקע בית המקדש נתקדשה עד התהום, ועל כן מאחר דקרקע בית המקדש קודש היא עד התהום איכא טעמא למימר שהטל היורד מן קרקע בית המקדש ימעלו בהם כי קודש הם אך באמת אין בו חשש מעילה ונהנים העולם מאותו הטל היורד מן אידים שעולים מקרקע הר הבית כולו. והנה מצינו בזוהר הקדוש ובמדרש שאמרו רבותינו ז"ל 'חֶרְמוֹן' זה הר סיני, מה חרמון זה כל טובו נגנז בתוכו כך הר סיני וכמו שכתב בקהילת יעקב ז"ל עיין שם. ולפי זה גם בית המקדש יקרא 'חֶרְמוֹן' דטובו גנוז בתוכו ולזה אמר מה טל חרמון הוא הטל היורד מן אידים העולים מהר הבית כולו שנקרא 'חֶרְמוֹן' אין בו מעילה אף שמן שבזקן אהרן אין בו מעילה.

    ועוד 5 קטעי פירוש על דף זה.

    Ben Yehoyada on Horayot 12a · Sefaria

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת הוריות, דף י״ב, עמוד א׳, בהיקף של כ־654 מילים ב־20 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 20 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 140 מילים

      נפתחת ב״ומי הוה שמן המשחה? והתניא: משנגנז ארון,…״

      חכמים: שמואל.

    2. קטע 257 מילים

      נפתחת ב״ומי גנזו? יאשיהו מלך יהודה גנזו, שראה…״

    3. קטע 317 מילים

      נפתחת ב״ואמר רבי אלעזר אתיא שם שם אתיא…״

      חכמים: רבי אלעזר, רב פפא.

    4. קטע 422 מילים

      נפתחת ב״ת"ר כיצד מושחין את המלכים כמין נזר…״

      חכמים: רב מנשיא בר גדא.

    5. קטע 539 מילים

      נפתחת ב״תני חדא בתחלה מוצקין שמן על ראשו…״

    6. קטע 641 מילים

      נפתחת ב״מ"ט דמאן דאמר יציקה עדיפא דכתיב (ויקרא…״

    7. קטע 771 מילים

      נפתחת ב״ת"ר (תהלים קלג, ב) כשמן הטוב [וגו']…״

      חכמים: רב פפא.

    8. קטע 837 מילים

      נפתחת ב״ועדיין היה אהרן דואג אמר שמא משה…״

    9. קטע 929 מילים

      נפתחת ב״ת"ר אין מושחים את המלכים אלא על…״

    10. קטע 1031 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי אמי האי מאן דבעי לידע…״

      חכמים: רבי אמי.

    11. קטע 1117 מילים

      נפתחת ב״ומאן דבעי למיעבד בעיסקא ובעי למידע אי…״

      חכמים: רבי תרנגולא.

    12. קטע 1250 מילים

      נפתחת ב״האי מאן דבעי למיפק [לאורחא] ובעי למידע…״

      חכמים: אביי.

    13. קטע 1359 מילים

      נפתחת ב״אמר להו רב משרשיא לבריה כי בעיתו…״

      חכמים: רב משרשיא.

    14. קטע 1425 מילים

      נפתחת ב״(שמואל א ב, א) רמה קרני באלהי…״

      חכמים: שמואל.

    15. קטע 1530 מילים

      נפתחת ב״המשוח בשמן המשחה וכו': ת"ר משיח יכול…״

    16. קטע 1612 מילים

      נפתחת ב״מאי משמע כדאמר רבא הירך המיומנת שבירך…״

      חכמים: רבא.

    17. קטע 1726 מילים

      נפתחת ב״אמר מר משיח יכול מלך מלך פר…״

    18. קטע 1828 מילים

      נפתחת ב״אין בין משוח בשמן המשחה כו': מתניתין…״

      חכמים: רבי מאיר.

    19. קטע 1920 מילים

      נפתחת ב״מ"ט דר"מ דתניא (ויקרא ד, ג) משיח…״

    20. קטע 203 מילים

      נפתחת ב״במאי אוקימתיה? כרבנן,…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: הוריות דף י״ב ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026