בוני התלמוד

    מסכת הוריות דף י׳ עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    עבדות אני נותן לכםשהשררות עבדות הוא לו לאדם לפי שמוטל עליו עול רבים:

    אשרכמו אשרי:

    צריך אתה לומר מהו הדיוטבתמיה כלומר אם המלך שאין לבו כפוף מרגיש ומביא קרבן על שגגתו כ"ש שהדיוטות מרגישין שלבם כפופים:

    מהו על זדונובתמיה כלומר אם על שגגתו מרגיש כ"ש שמרגיש על זדונו וחוזר בתשובה:

    שאני הכא דשני קרא בדבוריהדבאידך כתיב אם כל עדת ישראל ישגו אם הכהן המשיח אם נפש והכא כתיב אשר נשיא יחטא ודאי אשרי משמע:

    אשריהם לצדיקיםכלומר אשרי הצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים שבעולם הבא בעולם הזה כלומר שמגיע אליהם צרות לצדיקים בעולם הזה כדרך שמגיע לרשעים בעוה"ב:

    אויכמו ווי דהכא לא כתיב אשר דמשמע אוי להם לרשעים שמגיע אליהם טובות בעולם הזה כדרך שמגיע טובות לצדיקים בעולם הבא דרעה היא לרשעים כדכתיב ומשלם לשונאיו אל פניו וגו' (דברים ז׳:י׳):

    צדיקים אי אכלי תרי עלמי מי סני להומי שנאוי הוא להם [כלומר כלום רע להם] לצדיקים שאוכלים שני עולמות שיש להם טובה בעוה"ז ובעוה"ב:

    אלא אמר רבא אשריהם לצדיקים שמגיע להםטובות כמעשה הרשעים שבעוה"ז שיש להם טובה כדכתיב ומשלם לשונאיו דכך מגיע לצדיקים בעוה"ז אשריהם שיש להם טובה בעולם הזה ולעוה"ב:

    ואוי להם לרשעים שמגיע להםצרות כמעשה הצדיקים שבעולם הזה [דמשמע שבאים עליהם צרות כמו שבאים על הצדיקים בעוה"ז] דהקב"ה עושה כדי לגבות [חובם] מהצדיקים בעוה"ז כדי שיהא להם שכר טוב בעוה"ב דכך מצינו צרות לרשעים בעוה"ז אוי להם שאין להם טובה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא:

    אוקימתון מסכתא פלןכלומר יש לכם מסכתא סדורה בפיכם מסכתא פלוני ופלוני:

    איעתריתו פורתאכלומר יש לכם עושר ואין לכם לטרוח אחר מזונות ויש לכם פנאי לעסוק תדיר בתורה:

    אמרו לו אין דזבנןלכל חד וחד מינן קטינא דארעא ומתזנינן מינה ברווחא:

    קרי עלייהו אשריהם לצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים שבעוה"זדאכלי צדיקים תרי עלמי:

    לשם אכילה גסהשלא לשום מצוה אלא נתכוין לאוכלו לשם קנוח סעודה:

    מי דמי אנן קאמרינן חד דרךדזה ילך בה וזה יכשל בה:

    והכא שני דרכיםדלזה נזדמנה לו אשתו ולזה נזדמנה לו אחותו:

    נפשענמרד שמרד בו שפירש ממנו:

    מקרית עוזעוז כמו עז אברהם כדכתיב אל צור חוצבתם (ישעיהו נא):

    שהטיל מדיניםבינו ובין בני ישראל כבריחים שנועלים שהחיצונים אינם יכולין ליכנס לפנים וכך אין עמוני ומואבי יכולין להתערב בישראל דכתיב לא יבא עמוני ומואבי:

    לתאוהשל עבירה יבקש נפרד:

    זה לוטדכתיב ביה ויפרדו איש מעל אחיו:

    יתגלעכמו לפני התגלע (משלי י״ז:י״ד) לשון גלוי:

    תמר זנתהונתכוונה לשום מצוה כדי להעמיד זרע מן הצדיקים כדכתיב כי ראתה כי גדל שלה:

    זמרי זינהונתכוון לשם עבירה:

    מדקאמר גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה מכלל דמצוה שלא לשמה גריעותא הוא והא אמר רב יהודה וכו':

    אלא אימא גדולה עבירה לשמהכלומר לשום מצוה כמצוה שלא לשמה:

    בין רגליה כרע נפל שכבבין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל שדוד הרי שבעה:

    נתכוונה לשם מצוהכדי להתיש כחו ותהא יכולה להורגו:

    מ"ב קרבנותג"פ ז' מזבחות פר ואיל במזבח:

    יצאה ממנו רותשיצא ממנה דוד שריוה להקב"ה בשירות ובתשבחות (ברכות ז: ב"ב יד:):

    דקרייה מואבמשמע מאבי:

    הוריות י עמוד ב

    1עבדות אני נותן לכם, שנאמר: ״(מלכים א יב״, ז) וידברו אליו לאמר אם היום תהיה עבד לעם הזה:

    ברייתא

    2ת"ר (ויקרא ד, כב) אשר נשיא יחטא אמר ריב"ז אשרי הדור שהנשיא שלו מביא קרבן על שגגתו אם נשיא שלו מביא קרבן צריך אתה לומר מהו הדיוט ואם על שגגתו מביא קרבן צריך אתה לומר מהו זדונו׃

    3מתקיף לה רבא בריה דרבה אלא מעתה דכתי' (ויקרא ה, טז) ואת אשר חטא מן הקדש ישלם ובירבעם בן נבט דכתיב ״ביה (מלכים א יד״, טז) אשר חטא ואשר החטיא הכי נמי דאשרי הדור הוא שאני הכא דשני קרא בדבוריה׃

    4דרש רב נחמן בר רב חסדא מאי דכתיב ״(קהלת ח״, יד) יש הבל אשר נעשה על הארץ וגו' אשריהם לצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים של עולם הבא בעולם הזה אוי להם לרשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים של עולם הבא בעולם הזה׃

    5אמר רבא אטו צדיקי אי אכלי תרי עלמי מי סני להו אלא אמר רבא אשריהם לצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים של עולם הזה בעולם הזה אוי להם לרשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים של עולם הזה בעולם הזה׃

    6רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע אתו לקמיה דרבא אמר להו אוקימתון מסכתא פלן ומסכתא פלן אמרו ליה אין איעתריתו פורתא אמרו ליה אין דזבנן קטינא דארעא קרי עלייהו אשריהם לצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים שבעולם הזה בעולם הזה׃

    7אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מאי דכתיב ״(הושע יד״, י) כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם משל לשני בני אדם שצלו פסחיהם אחד אכלו לשום מצוה ואחד אכלו לשום אכילה גסה זה שאכלו לשום מצוה צדיקים ילכו בם זה שאכלו לשום אכילה גסה ופושעים יכשלו בם׃

    8א"ל ריש לקיש רשע קרית ליה נהי דלא עביד מצוה מן המובחר פסח מי לא קאכיל אלא משל לשני בני אדם זה אשתו ואחותו עמו בבית וזה אשתו ואחותו עמו בבית אחד נזדמנה לו אשתו ואחד נזדמנה לו אחותו זה שנזדמנה לו אשתו צדיקים ילכו בם וזה שנזדמנה לו אחותו ופושעים יכשלו בם׃

    9מי דמי אנן קאמרינן חדא דרך והכא שני דרכים אלא משל ללוט ושתי בנותיו הן שנתכוונו לשם מצוה צדיקים ילכו בם הוא שנתכוון לשם עבירה ופושעים יכשלו בם׃

    10ודלמא הוא נמי לשם מצוה הוא מכוין א"ר יוחנן כל הפסוק הזה לשם עבירה נאמר׃

    11(בראשית יג, י) וישא לוט (בראשית לט, ז) ותשא אשת אדניו את עיניה את עיניו (בראשית לד, ד) ויאמר שמשון [וגו'] אותה קח לי כי היא ישרה בעיני וירא (בראשית לד, ב) וירא אותה שכם בן חמור את כל ככר הירדן (משלי ו, כו) כי בעד אשה זונה עד ככר לחם כי כלה משקה (הושע ב, ז) אלכה אחרי מאהבי נותני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי׃

    12והא מינס אניס תנא משום רבי יוסי בר רבי חוני למה נקוד על וי"ו שבקומה של בכירה לומר לך שבשכבה לא ידע אבל בקומה ידע ומאי ה"ל למעבד מאי דהוה הוה נפקא מינה דלפניא אחרינא לא איבעי ליה למישתי׃

    13דרש רבה מאי דכתיב ״(משלי יח״, יט) אח נפשע מקרית עוז ומדינים כבריח ארמון אח נפשע מקרית עוז זה לוט שפירש מאברהם ומדינים כבריח ארמון שהטיל מדינים בין ישראל לעמון שנאמר ״(דברים כג״, ד) לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה'׃

    14דרש רבא ואיתימא ר' יצחק מאי דכתיב ״(משלי יח״, א) לתאוה יבקש נפרד (ובכל) [בכל] תושיה יתגלע לתאוה יבקש נפרד זה לוט שנפרד מאברהם (ובכל) [בכל] תושיה יתגלע שנתגלה קלונו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות דתנן עמוני ומואבי אסורין איסור עולם׃

    15ואמר עולא תמר זנתה וזימרי זינה תמר זנתה יצאו ממנה מלכים ונביאים זימרי זינה נפלו כמה רבבות מישראל אמר רב נחמן בר יצחק גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה שנאמר ״(שופטים ה״, כד) תבורך מנשים יעל אשת חבר הקיני מנשים באהל תבורך מאן נינהו נשים באהל שרה רבקה רחל ולאה׃

    16איני והאמר רב יהודה אמר רב לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה אימא כמצוה שלא לשמה׃

    17אמר רבי יוחנן שבע בעילות בעל אותו רשע באותה שעה שנאמר ״(שופטים ה״, כז) בין רגליה כרע נפל שכב וגו' והא קא מיתהניא מעבירה אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי אפילו טובתם של רשעים רעה היא אצל צדיקים׃

    18אמר רב יהודה אמר רב לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה שבשכר מ"ב קרבנות שהקריב בלק הרשע זכה ויצתה ממנו רות דאמר רבי יוסי ברבי חנינא רות בת בנו של עגלון בן בנו של בלק מלך מואב׃

    19א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן מנין שאין הקב"ה מקפח אפילו שכר שיחה נאה מהכא דאילו בכירה דקרייה מואב אמר ליה רחמנא למשה (דברים ב, ט) אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה. מלחמה׃

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה

    לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מאירי

    וכן צריך המלך להזהר על חטאיו להתודות עליהם תמיד ולבקש סליחה וכל שהוא בדרך זה אשריו ואשרי דורו דרך צחות אמרו אשר נשיא יחטא אשרי הדור שהנשיא שלו מביא קרבן על שגגתו אם נשיא שלו כך אי אתה צריך לומר שכן בהדיוט אם על שגגתו כך אי אתה צריך לומר שכך בזדונו:

    הצדיקים אין ראוי להם להיותם הומים אחר הממון עד שיתרשלו מדברי תורה בכך ורחוק הוא להשיג תורה וממון כאחד חכמי המליצות כתבו במשליהם רחוק הוא לתפוש שני צביים במרוצה אחת ועתה ראה הפלגת המשל שהצבי לרוב קלותו ילאה הרוצה ללכדו גם באחד וכל שכן בשנים כן התורה והממון כל אחד מהם קשה להשיגו כל שכן שיבקש להשיג שניהם כאחד ומתוך כך אין ראוי לו להשתדל על כך כמו שביארנו בילדותנו בחבור התשובה ומ"מ אם הגיעו רחמי השם עליו עד שהצליח בשניהם אשריו ואשרי חלקו ואם נתקשה עליו ענינו עד שנדחקה לו השעה אשריו גם כן שזהו מרוק עונותיו עד שנעשה סלת נקיה ועלה ואין לו להרהר אחר מדותיו של הקב"ה ומתוך כך דרשו פסוק אחד לשני פנים והוא אשר יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים אשריהם לצדיקים שמגיע להם מעשה רשעים של עולם הבא בעולם הזה ואוי להם לרשעים שמגיע להם מעשה צדיקים של עולם הבא בעולם הזה וכמו שנאמר על זה ומשלם לשונאיו על פניו להאבידו והקשו על זה אטו צדיקי אי אכלו תרי עלמא מי סאני להו ופרשוהו בדרך אחרת אשרי צדיקים שמגיע להם מעשה רשעים שבעולם הזה בעולם הזה ר"ל שמצליחים אף בממון והכל אמת אלא שהדבר רחוק ועל צד רחוקו הזכירו מעשה בכאן וזה נסחו רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע אתו לקמיה דרבא אמר להו אוקמיתו מסכתא פלן ומסכתא פלן אמרו ליה אמר להו אעתריתו פורתא אמרו ליה זבנינן קטינא דארעא קרי עליהו אשריהם לצדיקים שמגיע אליהם מעשה הרשעים בעולם הזה ואפשר לפרש בכאן רשעים על ההומים אחר הממון ומתעסקים בעניני העולם מלשון ולא ימלט רשע את בעליו וכן והוא ישקיט ומי ירשיע וכן בכל אשר יפנה ירשיע:

    אע"פ שהמצות אין צריכות כונה ראוי לאדם שלא להתיר את הרצועה בכך ושלא לעשות את המצוה דרך הרגל ודרך פרוק עול אלא דרך חבה ובכונה יתרה וזהו שדרשו כי ישרים דרכי י"י וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם לשני בני אדם שצלו את פסחיהם אחד אכלו לשם מצוה ואחד אכלו אכילה גסה ר"ל כאדם שקץ במזונו זה שאכלו לשם מצוה וצדיקים ילכו בם וזה שאכלו אכילה גסה ופושעים יכשלו בם ואע"פ שמ"מ נתקיימה מצותו כמו שהשיבו על דרש זה בגמרא פושע קרית ליה נהי דלא עביד מצוה מן המובחר פסח מיהא קא עביד מ"מ הורו שזה אצלו פחיתות גדולה ומדה נמאסת אצל השם וכבר הארכנו בענין זה בחבור התשובה ועל דרך האמת הוא פושע אצל חובת המצוה ונמצאו שנים במצוה אחת זה זוכה וזה אינו זוכה כיוצא בו בעברה יש עושה אותה לשם עברה ויש עושין אותה לפעמים לשם מצוה והוא שאמרו גדולה עברה לשמה ממצוה שלא לשמה מנא לן מיעל אשת חבר הקיני שנאמר בין רגליה כרע נפל ולא חשו בה להנאת עברה שכל טובתן והנאתן של רשעים רעה היא אצל הצדיקים והוא שאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע וכן אתה מוצא בבנות לוט שאביהן נתכון לעברה והן נתכונו למצוה ודרך צחות דרשו על כונה זו ר"ל בעברה לשם מצוה תמר זנתה וזמרי זנה תמר זנתה ויצאו ממנה מלכים ונביאים זמרי זנה ונפלו כמה רבבות מישראל:

    עמוני ומואבי זכרים שבהם אסורין ואיסורן איסור עולם ומ"מ נקבותיהם מותרות עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית כמו שיתבאר במקומו:

    אע"פ שהשפלנו מעלת מצוה שלא לשמה לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות ואם אי אפשר לו לשמה יעסוק בהם שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה:

    לעולם יהא אדם מסלסל עצמו במדות ולא יהא פורק עול בעניניהם אפילו בדברים שאין מצוה או עברה תלויה בהם שכל אדם מסלסל עצמו באיזה מדה מקומו מושכר לו דרך צחות אמרו אין הקב"ה מקפח אפילו שכר שיחה נאה וכל שכן כשתבא דבר מצוה לידו שיהא מכלל זריזים מקדימים למצות ולא יתאחר בעשיית מצוה שאין זה אלא דרך מי שאינו עושה המצוה דרך כונה מעולה אלא כמי שעושה אותה דרך פירוק עול ומצוה מלמדה:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת הוריות דף י׳ עמוד ב׳

    מסכת הוריות דף י׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 19 קטעים ממוספרים, כ־740 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    עבדות אני נותן לכם שהשררות עבדות הוא לו לאדם לפי שמוטל עליו עול רבים:

    אשר כמו אשרי:

    צריך אתה לומר מהו הדיוט בתמיה כלומר אם המלך שאין לבו כפוף מרגיש ומביא קרבן על שגגתו כ"ש שהדיוטות מרגישין שלבם כפופים:

    מהו על זדונו בתמיה כלומר אם על שגגתו מרגיש כ"ש שמרגיש על זדונו וחוזר בתשובה:

    שאני הכא דשני קרא בדבוריה דבאידך כתיב אם כל עדת ישראל ישגו אם הכהן המשיח אם נפש והכא כתיב אשר נשיא יחטא ודאי אשרי משמע:

    אשריהם לצדיקים כלומר אשרי הצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים שבעולם הבא בעולם הזה כלומר שמגיע אליהם צרות לצדיקים בעולם הזה כדרך שמגיע לרשעים בעוה"ב:

    אוי כמו ווי דהכא לא כתיב אשר דמשמע אוי להם לרשעים שמגיע אליהם טובות בעולם הזה כדרך שמגיע טובות לצדיקים בעולם הבא דרעה היא לרשעים כדכתיב ומשלם לשונאיו אל פניו וגו' (דברים ז׳:י׳):

    צדיקים אי אכלי תרי עלמי מי סני להו מי שנאוי הוא להם [כלומר כלום רע להם] לצדיקים שאוכלים שני עולמות שיש להם טובה בעוה"ז ובעוה"ב:

    ועוד 24 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Horayot 10b · Sefaria

    מאירי

    וכן צריך המלך להזהר על חטאיו להתודות עליהם תמיד ולבקש סליחה וכל שהוא בדרך זה אשריו ואשרי דורו דרך צחות אמרו אשר נשיא יחטא אשרי הדור שהנשיא שלו מביא קרבן על שגגתו אם נשיא שלו כך אי אתה צריך לומר שכן בהדיוט אם על שגגתו כך אי אתה צריך לומר שכך בזדונו:

    הצדיקים אין ראוי להם להיותם הומים אחר הממון עד שיתרשלו מדברי תורה בכך ורחוק הוא להשיג תורה וממון כאחד חכמי המליצות כתבו במשליהם רחוק הוא לתפוש שני צביים במרוצה אחת ועתה ראה הפלגת המשל שהצבי לרוב קלותו ילאה הרוצה ללכדו גם באחד וכל שכן בשנים כן התורה והממון כל אחד מהם קשה להשיגו כל שכן שיבקש להשיג שניהם כאחד ומתוך כך אין ראוי לו להשתדל על כך כמו שביארנו בילדותנו בחבור התשובה ומ"מ אם הגיעו רחמי השם עליו עד שהצליח בשניהם אשריו ואשרי חלקו ואם נתקשה עליו ענינו עד שנדחקה לו השעה אשריו גם כן שזהו מרוק עונותיו עד שנעשה סלת נקיה ועלה ואין לו להרהר אחר מדותיו של הקב"ה ומתוך כך דרשו פסוק אחד לשני פנים והוא אשר יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים אשריהם לצדיקים שמגיע להם מעשה רשעים של עולם הבא בעולם הזה ואוי להם לרשעים שמגיע להם מעשה צדיקים של עולם הבא בעולם הזה וכמו שנאמר על זה ומשלם לשונאיו על פניו להאבידו והקשו על זה אטו צדיקי אי אכלו תרי עלמא מי סאני להו ופרשוהו בדרך אחרת אשרי צדיקים שמגיע להם מעשה רשעים שבעולם הזה בעולם הזה ר"ל שמצליחים אף בממון והכל אמת אלא שהדבר רחוק ועל צד רחוקו הזכירו מעשה בכאן וזה נסחו רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע אתו לקמיה דרבא אמר להו אוקמיתו מסכתא פלן ומסכתא פלן אמרו ליה אמר להו אעתריתו פורתא אמרו ליה זבנינן קטינא דארעא קרי עליהו אשריהם לצדיקים שמגיע אליהם מעשה הרשעים בעולם הזה ואפשר לפרש בכאן רשעים על ההומים אחר הממון ומתעסקים בעניני העולם מלשון ולא ימלט רשע את בעליו וכן והוא ישקיט ומי ירשיע וכן בכל אשר יפנה ירשיע:

    אע"פ שהמצות אין צריכות כונה ראוי לאדם שלא להתיר את הרצועה בכך ושלא לעשות את המצוה דרך הרגל ודרך פרוק עול אלא דרך חבה ובכונה יתרה וזהו שדרשו כי ישרים דרכי י"י וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם לשני בני אדם שצלו את פסחיהם אחד אכלו לשם מצוה ואחד אכלו אכילה גסה ר"ל כאדם שקץ במזונו זה שאכלו לשם מצוה וצדיקים ילכו בם וזה שאכלו אכילה גסה ופושעים יכשלו בם ואע"פ שמ"מ נתקיימה מצותו כמו שהשיבו על דרש זה בגמרא פושע קרית ליה נהי דלא עביד מצוה מן המובחר פסח מיהא קא עביד מ"מ הורו שזה אצלו פחיתות גדולה ומדה נמאסת אצל השם וכבר הארכנו בענין זה בחבור התשובה ועל דרך האמת הוא פושע אצל חובת המצוה ונמצאו שנים במצוה אחת זה זוכה וזה אינו זוכה כיוצא בו בעברה יש עושה אותה לשם עברה ויש עושין אותה לפעמים לשם מצוה והוא שאמרו גדולה עברה לשמה ממצוה שלא לשמה מנא לן מיעל אשת חבר הקיני שנאמר בין רגליה כרע נפל ולא חשו בה להנאת עברה שכל טובתן והנאתן של רשעים רעה היא אצל הצדיקים והוא שאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע וכן אתה מוצא בבנות לוט שאביהן נתכון לעברה והן נתכונו למצוה ודרך צחות דרשו על כונה זו ר"ל בעברה לשם מצוה תמר זנתה וזמרי זנה תמר זנתה ויצאו ממנה מלכים ונביאים זמרי זנה ונפלו כמה רבבות מישראל:

    עמוני ומואבי זכרים שבהם אסורין ואיסורן איסור עולם ומ"מ נקבותיהם מותרות עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית כמו שיתבאר במקומו:

    אע"פ שהשפלנו מעלת מצוה שלא לשמה לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות ואם אי אפשר לו לשמה יעסוק בהם שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה:

    לעולם יהא אדם מסלסל עצמו במדות ולא יהא פורק עול בעניניהם אפילו בדברים שאין מצוה או עברה תלויה בהם שכל אדם מסלסל עצמו באיזה מדה מקומו מושכר לו דרך צחות אמרו אין הקב"ה מקפח אפילו שכר שיחה נאה וכל שכן כשתבא דבר מצוה לידו שיהא מכלל זריזים מקדימים למצות ולא יתאחר בעשיית מצוה שאין זה אלא דרך מי שאינו עושה המצוה דרך כונה מעולה אלא כמי שעושה אותה דרך פירוק עול ומצוה מלמדה:

    Meiri on Horayot 10b · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמרא יש הבל אשר נעשה על הארץ גו' כו' אימא כמצוה שלא לשמה כו' כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Horayot 10b · Sefaria

    בן יהוידע

    אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁהַנָּשִׂיא שֶׁלּוֹ מֵבִיא קָרְבָּן עַל שִׁגְגָתוֹ (ויקרא ד, כב) מקשים העולם מנא ליה לפרש אשרי על הדור, לימא אשרי הנשיא שהוא נותן לב להביא קרבן על שגגתו? ונראה לי בס"ד דהכתוב נקיט תרתי על הנשיא חדא ענין החטא שחטא וחדא ענין הבאת הקרבן והחטא נקיט לה בראשונה סמוך לאשר נשיא ואם נפרש אשרי על הנשיא משמע דמשבח ליה אתרווייהו אשרי הנשיא שיחטא ואשריו שמביא קרבן וזה לא יתכן דודאי הלואי שלא היה חוטא ולא היה מביא קרבן על כן לא דרשינן אשרי על הנשיא כלל אלא אמרינן אשרי על הדור. ועוד נראה לי בס"ד דרבן יוחנן בן זכאי כיון דדריש אשרי על הדור גם הנשיא הוא נכנס בכלל השבח כי כיון דאמרת אשרי הדור שהנשיא שלו מביא קרבן על שגגתו כל שכן שיגיע השבח גם להנשיא עצמו שהוא המביא דהא אין השבח הזה מגיע לאנשי הדור אלא מכח שבח הנשיא דאם אין שבח לנשיא אין שבח לדור והא בהא תליא ובכלל מאתים מנה אבל אם היה דורש אשרי הנשיא אינו נכנס שבח הדור בכלל הדרשה הזאת.

    וּמָה עַל שִׁגְגָתוֹ מֵבִיא קָרְבָּן צָרִיךְ אַתָּה לוֹמַר מִזְּדוֹנוֹ (ויקרא ד, כב) פירש רש"י אם על שגגתו מרגיש כל שכן שהוא מרגיש על זדונו וחוזר בתשובה. ויש לומר מאי קל וחומר הוא זה? שגגתו שאני שאם היתה שגגתו באיסור שאינו ערב לו לפי טבעו ומזגו כמו אכילת נמלים או דם וכיוצא בדברים דלא ניחא ליה בהו, הרי זה מתחרט בודאי כשנודע לו שגגתו ומביא קרבן לכפרה אבל המזיד אי אפשר להיות אלא בדבר שערב לו ועשהו וכיון דערב לו והזיד לעשותו לא יתחרט ולא יחזור בתשובה עליו! ונראה לי בס"ד הכי קאמר דהמלך כבודו גדול ואם יביא קרבן צריך לזלזל בכבודו לבא כשאר הדיוטות לפני הכהן וקרבנו בידו לסמוך עליו ומבקש כפרתו מן הכהן כי תשובה של השוגג תלויה בהבאת קרבן ואינו יכול לעשות תשובה בינו לבין עצמו ואם כן יש בה זלזול מלכות ועם כל זה עשה תשובה והביא קרבן חטאת ולא הקפיד על כבוד מלכות וכל שכן שיעשה תשובה על המזיד דלא אתרו ביה וליכא מלקות וגם קרבן ליכא במזיד ואז התשובה היא לבינו לבין עצמו דאין שום אדם מכיר ויודע בו.

    אוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים שֶׁמַּגִּיעַ עֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֶׂה הָרַע הַמַּגִּיעַ לַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. קשא למה 'אוֹי'? אדרבה טוב להם שרואין יסורין בעולם הזה ותהוי להו כפרה! ונראה לי דכאן איירי ברשעים דכתיב בהו 'עַל מֶה תֻכּוּ עוֹד תּוֹסִיפוּ סָרָה' (ישעיה א, ה) שמבעטים וכופרים יותר, אי נמי כיון דהם אינם מקבלים אותם לכפרה לא תהני להו ונמצא זה יצא קרח מכאן ומכאן.

    אמר להו אוקימתון מסכתא פלן אעתריתו פורתא נראה לי בס"ד סמך שתי שאלות אלו יחדיו זה בזה דתרווייהו חדא נינהו, והוא כי ידוע דהממון מרחיב לבו של אדם ומפקחו בתורה וכמו שאומרים על רבנו תם שהיה מניח לפניו על השלחן כלי גדול מלא זהובים ויושב ועוסק בתורה באומרו כי הזהובים מרחיבים לב האדם ויתפקח בעסק התורה מה שאין כן אדם דחוק יהיה שכלו מבולבל ואינו מיושב בלימוד התורה, וכאן שאל אותם על מסכתא פלונית ומסכתא פלונית שהם מסכתות חמורות, ואמר לו דגמרי היטב מזה ידע דגמירי להו כלהו מסכתות ולכך רצה לדעת מהיכן בא להם סיוע זה שהצליחו בלימודם כל כך בשנים מועטות כי סתם חכם יש לו דוחק פרנסה? ועד כאן שאלם 'אעתריתו פורתא' דאפשר העושר גרם לכם הרחבת הלב כדאמרן או שמא הצלחה נסית היה לכם בעסק התורה שלמדתם הרבה גם מתוך דוחק? ואמר לו אין נתעשרנו ומזה היה עזר וסיוע לעסק התורה שהיה לנו הרחבת הלב. והא דאמר אעתריתו פורתא ולא אעתריתו בסתם היינו בשביל שלא להטיל עין הרע בדבר העושר כי אם יאמר אעתריתו בסתם הוה משמע נמי עושר רב או אמר כן לפי לשון בני אדם כדכתיב יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם (בראשית יח, ד).

    דְּזָבְנִינַן קְטִינָא דְאַרְעָא הא דאמרו 'קטינא' כדפרשנו לעיל שלא להטיל עין הרע כי אם יאמרו ארעא סתם אפשר לומר היא קרקע גדולה רחבת ידים. או יובן בס"ד הוצרכנו לפרש שהיא קרקע קטנה כי הקרקע היא נגדיית לעסק התורה שצריך לאבד זמנו בה לעבדה ולשמרה ואיך עלה בידם הצלחת לימודם בתורה אם קנו קרקע, לכן אמר לו 'קטינא דארעא' כי לרוב קוטנה אין צריך לאבד זמן על עבודתה וטיפול שלה. או יובן אמר לו 'קטינא דארעא' ולא אמרו 'ארעא קטינא' היינו רצונם לומר שלקחו קרקע בזול מהזלים שבקרקעות ולכן לא היה צריך לה ממון סך הרבה לקנותה ולזה אמר 'קטינא' רצונו לומר מקום הדל וחלוש שבקרקע.

    Ben Yehoyada on Horayot 10b · Sefaria

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת הוריות, דף י׳, עמוד ב׳, בהיקף של כ־740 מילים ב־19 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 19 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 118 מילים

      נפתחת ב״עבדות אני נותן לכם, שנאמר: (מלכים א…״

    2. קטע 237 מילים

      נפתחת ב״ת"ר (ויקרא ד, כב) אשר נשיא יחטא…״

      חכמים: רבן על, רבן צריך.

    3. קטע 340 מילים

      נפתחת ב״מתקיף לה רבא בריה דרבה אלא מעתה…״

      חכמים: רבא, רבה.

    4. קטע 441 מילים

      נפתחת ב״דרש רב נחמן בר רב חסדא מאי…״

      חכמים: רב נחמן בר רב.

    5. קטע 537 מילים

      נפתחת ב״אמר רבא אטו צדיקי אי אכלי תרי…״

      חכמים: רבא.

    6. קטע 640 מילים

      נפתחת ב״רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע…״

      חכמים: רב פפא, רב הונא, רב יהושע, רבא.

    7. קטע 753 מילים

      נפתחת ב״אמר רבה בר בר חנה אמר רבי…״

      חכמים: רבי יוחנן, רבה.

    8. קטע 853 מילים

      נפתחת ב״א"ל ריש לקיש רשע קרית ליה נהי…״

    9. קטע 928 מילים

      נפתחת ב״מי דמי אנן קאמרינן חדא דרך והכא…״

    10. קטע 1015 מילים

      נפתחת ב״ודלמא הוא נמי לשם מצוה הוא מכוין…״

    11. קטע 1167 מילים

      נפתחת ב״(בראשית יג, י) וישא לוט (בראשית לט,…״

    12. קטע 1239 מילים

      נפתחת ב״והא מינס אניס תנא משום רבי יוסי…״

      חכמים: רבי יוסי בר רבי.

    13. קטע 1340 מילים

      נפתחת ב״דרש רבה מאי דכתיב (משלי יח, יט)…״

      חכמים: רבה.

    14. קטע 1440 מילים

      נפתחת ב״דרש רבא ואיתימא ר' יצחק מאי דכתיב…״

      חכמים: רבא.

    15. קטע 1550 מילים

      נפתחת ב״ואמר עולא תמר זנתה וזימרי זינה תמר…״

      חכמים: רב נחמן בר יצחק, עולא.

    16. קטע 1623 מילים

      נפתחת ב״איני והאמר רב יהודה אמר רב לעולם…״

      חכמים: רב יהודה, רב לעולם.

    17. קטע 1740 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי יוחנן שבע בעילות בעל אותו…״

      חכמים: רבי יוחנן, רבי שמעון.

    18. קטע 1844 מילים

      נפתחת ב״אמר רב יהודה אמר רב לעולם יעסוק…״

      חכמים: רב יהודה, רב לעולם, רבי יוסי ברבי חנינא.

    19. קטע 1935 מילים

      נפתחת ב״א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן מנין…״

      חכמים: אבא.

    חכמים הנזכרים בדף

    ערכי חכמים המצטטים דף זה

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: הוריות דף י׳ ע״ב

    פתיחה בקורא
    מקורות הפוכים — חכמים שמפנים לדף הזה

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026