עבדות אני נותן לכם — שהשררות עבדות הוא לו לאדם לפי שמוטל עליו עול רבים:
אשר — כמו אשרי:
צריך אתה לומר מהו הדיוט — בתמיה כלומר אם המלך שאין לבו כפוף מרגיש ומביא קרבן על שגגתו כ"ש שהדיוטות מרגישין שלבם כפופים:
מהו על זדונו — בתמיה כלומר אם על שגגתו מרגיש כ"ש שמרגיש על זדונו וחוזר בתשובה:
שאני הכא דשני קרא בדבוריה — דבאידך כתיב אם כל עדת ישראל ישגו אם הכהן המשיח אם נפש והכא כתיב אשר נשיא יחטא ודאי אשרי משמע:
אשריהם לצדיקים — כלומר אשרי הצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים שבעולם הבא בעולם הזה כלומר שמגיע אליהם צרות לצדיקים בעולם הזה כדרך שמגיע לרשעים בעוה"ב:
אוי — כמו ווי דהכא לא כתיב אשר דמשמע אוי להם לרשעים שמגיע אליהם טובות בעולם הזה כדרך שמגיע טובות לצדיקים בעולם הבא דרעה היא לרשעים כדכתיב ומשלם לשונאיו אל פניו וגו' (דברים ז׳:י׳):
צדיקים אי אכלי תרי עלמי מי סני להו — מי שנאוי הוא להם [כלומר כלום רע להם] לצדיקים שאוכלים שני עולמות שיש להם טובה בעוה"ז ובעוה"ב:
אלא אמר רבא אשריהם לצדיקים שמגיע להם — טובות כמעשה הרשעים שבעוה"ז שיש להם טובה כדכתיב ומשלם לשונאיו דכך מגיע לצדיקים בעוה"ז אשריהם שיש להם טובה בעולם הזה ולעוה"ב:
ואוי להם לרשעים שמגיע להם — צרות כמעשה הצדיקים שבעולם הזה [דמשמע שבאים עליהם צרות כמו שבאים על הצדיקים בעוה"ז] דהקב"ה עושה כדי לגבות [חובם] מהצדיקים בעוה"ז כדי שיהא להם שכר טוב בעוה"ב דכך מצינו צרות לרשעים בעוה"ז אוי להם שאין להם טובה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא:
אוקימתון מסכתא פלן — כלומר יש לכם מסכתא סדורה בפיכם מסכתא פלוני ופלוני:
איעתריתו פורתא — כלומר יש לכם עושר ואין לכם לטרוח אחר מזונות ויש לכם פנאי לעסוק תדיר בתורה:
אמרו לו אין דזבנן — לכל חד וחד מינן קטינא דארעא ומתזנינן מינה ברווחא:
קרי עלייהו אשריהם לצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים שבעוה"ז — דאכלי צדיקים תרי עלמי:
לשם אכילה גסה — שלא לשום מצוה אלא נתכוין לאוכלו לשם קנוח סעודה:
מי דמי אנן קאמרינן חד דרך — דזה ילך בה וזה יכשל בה:
והכא שני דרכים — דלזה נזדמנה לו אשתו ולזה נזדמנה לו אחותו:
נפשע — נמרד שמרד בו שפירש ממנו:
מקרית עוז — עוז כמו עז אברהם כדכתיב אל צור חוצבתם (ישעיהו נא):
שהטיל מדינים — בינו ובין בני ישראל כבריחים שנועלים שהחיצונים אינם יכולין ליכנס לפנים וכך אין עמוני ומואבי יכולין להתערב בישראל דכתיב לא יבא עמוני ומואבי:
לתאוה — של עבירה יבקש נפרד:
זה לוט — דכתיב ביה ויפרדו איש מעל אחיו:
יתגלע — כמו לפני התגלע (משלי י״ז:י״ד) לשון גלוי:
תמר זנתה — ונתכוונה לשום מצוה כדי להעמיד זרע מן הצדיקים כדכתיב כי ראתה כי גדל שלה:
זמרי זינה — ונתכוון לשם עבירה:
מדקאמר גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה מכלל דמצוה שלא לשמה גריעותא הוא והא אמר רב יהודה וכו':
אלא אימא גדולה עבירה לשמה — כלומר לשום מצוה כמצוה שלא לשמה:
בין רגליה כרע נפל שכב — בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל שדוד הרי שבעה:
נתכוונה לשם מצוה — כדי להתיש כחו ותהא יכולה להורגו:
מ"ב קרבנות — ג"פ ז' מזבחות פר ואיל במזבח:
יצאה ממנו רות — שיצא ממנה דוד שריוה להקב"ה בשירות ובתשבחות (ברכות ז: ב"ב יד:):
דקרייה מואב — משמע מאבי:
