מסכת מכות דף ט׳ עמוד ב׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Makkot 9b, Chapter 2 Ellu Hen HaGolin
רש"י
מתני' מפני שהוא כמועד - כמותרה עליו ועובר על התראה דודאי לדעת הרגו:
ויש שונא שאינו גולה - ולא נהרג:
כל - הריגה שיכולין לומר על הריגה זו שלדעת היתהא אינו גולה לפי שחשוד הוא על כך:
שלא לדעת הרג - כשהריגה זו ודאי שלא לדעת שאין אדם יכול לומר עליה לדעת היתה גולה ובגמ' מפרש לה:
גמ' בלא ראות פרט לסומא - דמשמע כאן לא ראה אבל רואה במקום אחר פרט לסומא שאינו רואה בשום מקום:
פרט למתכוין - כדאמרן לעיל (מכות דף ז:):
להבחין בין שוגג למזיד - שלא יכול לומר לא הייתי יודע שאסור:
נפסק - החבל ונפל עליו אין לומר בא לדעת זה:
נשמט - החבל מידו ונפלה עליו אינו גולה שיש לומר לדעת עשה:
לעולם אינו גולה - לא אוהב ולא שונא בנפסק אלא בנשמט:
מחצלו - הוא מעגילה שפעמים שטחין במחצלים שהוא כלי אומנות של בונים ובלע"ז טרואיל"ה:
הכי גרסי' נשמט אנשמט לא קשיא הא באוהב הא בשונא נפסק אנפסק לא קשיא הא רבי והא רבנן. הא דקתני נשמט גולה באוהב דלא חשיד דעביד מדעת ודקתני נשמט אינו גולה בשונא כדקתני בהדיא בברייתא יש שונא שאינו גולה ומפרש מילתיה נשמט אינו גולה:
נפסק אנפסק לא קשיא הא רבי והא רבנן - הא דקתני נפסק גולה אפי' בשונא וכל שכן באוהב רבנן ואליבא דר' שמעון הוא דאמר נשמט הברזל מקתו והרג גולה ונפסק החבל דומיא דנשמט הברזל מקתו היא שנשאר האגד בידו והא דקתני נפסק אינו גולה רבי היא דאמר נשמט הברזל מקתו אינו גולה והוא הדין לחבל הנפסק עד שישמט מחצלו מידו שאין נשאר בידו כלום דומיא דמן העץ המתבקע ולרבי אליבא דר' שמעון אין לך שונא גולה כך מצאתי גירסא בתשובות הגאונים וכן עיקר וגירסת הספרים משובשת היא וטעו לדמות נשמט החבל לנשמט הברזל ואי אפשר להעמידה ולפרש נפסק אנפסק לא קשיא הא באוהב הא בשונא דהא על כרחך הא דתני נפסק גולה בשונא מפורשת והיאך תאמר הא דתני נפסק אינו גולה באוהב השתא בשונא גולה באוהב לא כל שכן וכי יש לך לומר שגולה בשונא ואינו גולה באוהב ועוד נשמט אנשמט לא קשי' הא רבי והא רבנן היאך תאמר הא דתני נשמט אינו גולה רבי היא דאמר נשמט אינו גולה אפי' באוהב אם כן אין הטעם מפני שיכול לומר לדעת נהרג ור' שמעון תלי טעמא בהכי:
מתני' עד שלא נבחרו שלש שבארץ כנען - היינו כל ארבע עשרה שכבשו וחלקו ואח"כ הבדילן יהושע:
לא היו שלש - שהבדיל משה בעבר הירדן קולטות:
וידברו אליו - אל גואל הדם ואומרין לו אל תנהג בו מנהג שופכי דמים בשגגה בא מעשה לידו:
בתחלה - כלומר תחלת משפט כל הרוצחים ואפילו מזידין ויליף טעמא בסיפרא דבי רב מוארב לו וגו' ונס אל אחת וגו':
גמ' ומכוונות היו - אלו נגד אלו בשתי שורות כמו שתי שורות שבכרם:
ושלשת את גבול ארצך וגו' שיהו משולשות - כלומר שמתחלקת הארץ חלקות רחבה של ארץ ישראל לארבעת רבעים כמו שמפרש והולך שיהא מדרומה שבארץ ישראל לחברון כמחברון לשכם כו':
בעבר הירדן תלת כו' - בתמיה בנחלת שני שבטים שלש כמו בנחלת עשרה שבטים:
בגלעד - שהיא בעבר הירדן שכיחי רוצחים:
1אשת נביא הוא דתיהדר, דלאו נביא לא תיהדר?!
2אלא כדאמר ר' שמואל בר נחמני. דאמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: הכי קאמר ליה: (בראשית כ, ז) ״ועתה השב (את) אשת האיש מכל מקום ודקאמרת הגוי גם צדיק תהרוג הלא הוא אמר לי אחותי היא וגו'״. נביא הוא וממך למד אכסנאי הוא שבא לעיר על עסקי אכילה ושתייה שואלין אותו כלום שואלין אותו אשתך זו אחותך זו׃
3מכאן שבן נח נהרג שהיה לו ללמוד ולא למד:
מתני׳ · משנה
4הסומא אינו גולה דברי רבי יהודה ר' מאיר אומר גולה השונא אינו גולה רבי יוסי אומר השונא נהרג מפני שהוא כמועד רבי שמעון אומר יש שונא גולה ויש שונא שאינו גולה זה הכלל כל שהוא יכול לומר לדעת הרג אינו גולה ושלא לדעת הרג הרי זה גולה:
גמ׳ · גמרא
5ת"ר (במדבר, לה, כג) בלא ראות פרט לסומא דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר בלא ראות לרבות את הסומא׃
6מאי טעמא דרבי יהודה דכתיב ״(דברים יט״, ה) ואשר יבא את רעהו ביער אפילו סומא אתא בלא ראות מעטיה׃
7ורבי מאיר בלא ראות למעט בבלי דעת למעט הוי מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות׃
8ורבי יהודה בבלי דעת פרט למתכוין הוא דאתא:
9ר' יוסי אומר השונא נהרג כו': והא לא אתרו ביה מתניתין רבי יוסי בר יהודה היא דתניא רבי יוסי בר יהודה אומר חבר אינו צריך התראה לפי שלא ניתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד:
10רבי שמעון אומר יש שונא גולה וכו': תניא כיצד אמר רבי שמעון יש שונא גולה ויש שונא שאינו גולה נפסק גולה נשמט אינו גולה׃
11והתניא ר' שמעון אומר לעולם אינו גולה עד שישמט מחצלו מידו קשיא נפסק אנפסק קשיא נשמט אנשמט׃
12נפסק אנפסק לא קשיא הא באוהב והא בשונא׃
13נשמט אנשמט לא קשיא הא רבי והא רבנן:
מתני׳ · משנה
14להיכן גולין לערי מקלט לשלש שבעבר הירדן ולשלש שבארץ כנען שנאמר ״(במדבר לה״, יד) את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען וגו' עד שלא נבחרו שלש שבארץ ישראל לא היו שלש שבעבר הירדן קולטות שנאמר ״שש ערי מקלט תהיינה עד שיהיו ששתן קולטות כאחת״׃
15ומכוונות להן דרכים מזו לזו שנאמר ״(דברים יט״, ג) תכין לך הדרך ושלשת וגו'׃
16ומוסרין להן שני ת"ח שמא יהרגנו בדרך וידברו אליו רבי מאיר אומר (אף) הוא מדבר ע"י עצמו שנאמר ״(דברים יט״, ד) וזה דבר הרוצח׃
17רבי יוסי בר יהודה אומר בתחלה אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט וב"ד שולחין ומביאין אותו משם מי שנתחייב מיתה בב"ד הרגוהו ושלא נתחייב מיתה פטרוהו מי שנתחייב גלות מחזירין אותו למקומו שנאמר ״(במדבר לה״, כה) והשיבו אותו העדה אל עיר מקלטו וגו':
גמ׳ · גמרא
18תנו רבנן שלש ערים הבדיל משה בעבר הירדן וכנגדן הבדיל יהושע בארץ כנען ומכוונות היו כמין שתי שורות שבכרם (יהושע כ, ז) חברון ביהודה כנגד (דברים ד, מג) בצר במדבר שכם בהר אפרים כנגד רמות בגלעד קדש בהר נפתלי כנגד גולן בבשן ושלשת שיהו משולשין שיהא מדרום לחברון כמחברון לשכם ומחברון לשכם כמשכם לקדש ומשכם לקדש כמקדש לצפון׃
19בעבר הירדן תלת בארץ ישראל תלת אמר אביי בגלעד שכיחי רוצחים,׃
תוספות
ורבי יהודה ההוא מבעי ליה פרט למתכוין וכו' - דר' מאיר סבר פרט למתכוין וכו' שמעינן משגגה ותרתי שמע מינה וההיא דברייתא דלעיל אתיא כר' יהודה:
משולשות - שיהא מתחלת ארץ ישראל עד ראשונה כמו מראשונה לשניה שלחלוקה שוה היה א"י ובאמצע היו ערי מקלט וכן יש לפרש ההיא דמגילה (דף יט. ושם) דקאמר נקראת אגרת שאם תפרה הכל שלשה חוטין גידין כשרה ובלבד שיהא משולשין ופירושו הוי כי הכא שצריך שמתחלת התפירה עד חוט של גידין כמו עד שניה של גידין ומשניה עד שלישית כמו משלישית עד סוף התפירה ולא כדברי המפרשים משולשות אחד בתחלה ואחד באמצע ואחד בסוף:
בגלעד שכיחי רוצחים - פי' ולהכי הוצרכנו לערי מקלט לפי כשהורגים מזיד בלא עדים הקב"ה מזמנן לפונדק אחד כדאמרי' לקמן (מכות דף י:):
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רבנו חננאל
ומשני הכי קאמר דקאמרת הגוי גם צדיק תהרוג הלא הוא אמר לי אחותי היא נביא הוא וממך למד. כלומר כיון שראה אותך שואלו על עסקי אשתו נתיירא שלא תהרגנו ולפיכך אמר לך אחותי היא מיכן לבן נח שנהרג שהיה לו ללמוד ולא למד:
הסומא אינו גולה כו' - ת"ר בלא ראות מכלל שיכול לראות פרט לסומא שאינו גולה דברי ר' יהודה. ר' מאיר אומר בלא ראות למעט הסומא בבלי דעת למעט הסומא הוי מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות אפי' סומא גולה. השונא אינו גולה. ר' יוסי אומר השונא (אינו) נהרג מפני שהוא כמועד.
וכר' יוסי בר יהודה דתני חבר אינו צריך התראה לפי שלא ניתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד והאי כיון דשונא הוא ודאי מזיד הוא.
תניא כיצד א"ר שמעון יש שונא גולה כגון שנפסק - אבל נשמט אינו גולה דכיון שהוא שונא במזיד שמט.
איני והתניא ר' שמעון אומר לעולם אינו גולה עד שישמט מחצלו מידו ושנינן לא קשיא הא דתני נשמט אינו גולה כרבי דתני נשמט הברזל מקתו והרג רבי אומר אינו גולה והא דתנא גולה כרבנן דאמרי גולה :
להיכן גולין לערי מקלט לשלש שבעבר הירדן ושלש שבארץ כנען:
ת"ר שלש ערים הבדיל משה בעבר הירדן וכנגדן הבדיל יהושע בארץ כנען - ומכוונות היו חברון ביהודה כנגד בצר במדבר כו'. ושלשת שתהיינה משולשות מדרום לחברון כמחברון לשכם כו'.
מסכת מכות דף ט׳ עמוד ב׳
מסכת מכות דף ט׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 19 קטעים ממוספרים, כ־484 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: מכות דף ט׳ ע״ב
פתיחה בקורא