מסכת מכות דף כ״ג עמוד א׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Makkot 23a, Chapter 3 Ellu Hen HaLokin
רש"י
אין חוסמין - אין מגערין בה שלא תאמר אי אפשי בו:
את המועדות - חולו של מועד:
חג המצות תשמור - מפרש בחגיגה (דף יח.) אם בראשון ובשביעי הרי כבר אמור הא לא בא להזהיר אלא על חולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה:
אבקתא - כמו מיבק אביק:
במספר - שתי רשעיות מאחריו:
אפילו יתירי כח ואפילו חסירי מדע - דאין להקפיד בכך:
אי אמרת בשלמא דאפילו חסירי מדע - יכולין להעמיד בהן היינו דאיצטריך כו' למזרז:
שהוא מכה רבה - שניתן להכותו. בעל כורחו כן נראה לרבי ובלשון אחר קיבל רבי: ה"ג ת"ר אחד האיש ואחד האשה בריעי ולא במים דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר האיש בריעי והאשה במים וחכמים אומרים אחד האיש ואחד האשה בין בריעי בין במים והתניא רבי יהודה אומר אחד האיש ואחד האשה בריעי אמר רבי יצחק הא דקאמר רבי יהודה אחד האיש ואחד האשה בריעי הכי קאמר שניהן שוין בריעי דמשנתקלקל בריעי פטורין אבל במים איכא פלוגתא:
מכה מועטת - כגון שאמדוהו לפחות מכה בסידור אחד:
אין לי אלא מכה רבה כו' - רישא דברייתא הכי איתא בסיפרי אין לי אלא בזמן שמוסיפין על מנין ארבעים על כל אומד ואומד שאמדוהו בית דין מנין ת"ל לא יוסיף מכל מקום מכה רבה אין לי אלא מכה רבה כו'. אין לי דחייב על לא יוסיף אלא בזמן שהכהו מכות הרבה על האומד מכות מועטות אפילו שתי מכות או אחת מנין דאסור להוסיף ת"ל לא יוסיף לא יוסיף להכותו על אלה על מנין האומד:
קלה - נתקלקל בריעי ולישנא דקרא נקט ונקלה לשון זלזול:
בין בראשונה בין בשניה - בין קודם שהכהו כלל בין לאחר שהכהו והיינו ראשונה הגבהה ראשונה שמגביה ידו להכות אם נתקלקל באותה הגבהה מחמת פחד או שנתקלקל בהגבהה שניה דהיינו לאחר שהכהו:
נפסקה הרצועה - אם בהגבהה שניה נפסקה פוטרין אותו דהא נקלה באותה הכאה שהכהו ואם קודם שהכהו נפסקה כשהרים ידו להכות אין זו קלה:
פוטרין אותו - דנקלה קרינא ביה דהא קלה:
לכשילקה קלה - פירושו לכשילקה יקלה שאמדוהו שאם ילקוהו מיד יתקלקל בריעי פוטרים דפן יוסיף ונקלה כתיב דאין נותנין לו מכה שיקלה עליה מיד כך שמעתי אבל אמדוהו שלא יתקלקל עד לאחר המלקות מלקין אותו:
קלה תחלה - קודם שקיבל שום הכאה מלקין אותו אחרי כן:
מתני' על אחת כמה וכמה שתנתן לו נפשו - דמדה טובה מרובה ממדת פורענות אחד מחמש מאות דבמדת פורענות כתיב (שמות כ׳:ה׳) פוקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים ובמדה טובה כתיב (שם) עושה חסד לאלפים ומתרגמינן לאלפין דרי ארבעה דורות כנגד אלפים דורות היינו אחד מחמש מאות מיעוט לאלפים אינו פחות משני אלפים וכל שכן אם כפשוטו דמשמע אלפים עד סוף כל הדורות:
גמ׳ · גמרא
1מ"ט משום ״נקלה״.
2אמר רב ששת משום רבי אלעזר בן עזריה: מנין לרצועה שהיא של עגל דכתיב ״(דברים כה״, ג) ״ארבעים יכנו״, וסמיך ליה (דברים כה, ד) ״לא תחסום שור בדישו״.
3ואמר רב ששת משום רבי אלעזר בן עזריה: מנין ליבמה שנפלה לפני מוכה שחין, שאין חוסמין אותה דכתיב ״לא תחסום שור בדישו״, וסמיך ליה (דברים כה, ה) ״כי ישבו אחים יחדו וגו'״.
4ואמר רב ששת משום ר' אלעזר בן עזריה: כל המבזה את המועדים כאילו עובד עכו"ם דכתיב ״(שמות לד״, יז) ״אלהי מסכה לא תעשה לך״, וסמיך ליה (שמות לד, יח) את חג המצות תשמור׃
5ואמר רב ששת משום ר' אלעזר בן עזריה: כל המספר לשון הרע, וכל המקבל לשון הרע וכל המעיד עדות שקר ראוי להשליכו לכלבים, דכתיב ״(שמות כב״, ל) ״לכלב תשליכון אותו וסמיך ליה (שמות כג, א) ״לא תשא שמע שוא וגו' קרי ביה נמי לא תשיא:
6ושתי רצועות וכו': תנא של חמור כדדריש ההוא גלילאה עליה, דרב חסדא (ישעיהו א, ג) ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע וגו' אמר הקב"ה יבא מי שמכיר אבוס בעליו ויפרע ממי שאינו מכיר אבוס בעליו:
7ידה טפח וכו': אמר אביי שמע מינה כל חד וחד לפום גביה עבדינן ליה אמר ליה רבא אם כן נפיש להו רצועות טובא אלא אמר רבא אבקתא אית ליה כי בעי מיקטר ביה כי בעי מרפה בה:
8מלקין אותו וכו' מנא הני מילי אמר רב כהנא דאמר קרא ״(דברים כה״, ב) והפילו השופט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר רשעה אחת מלפניו שתי רשעיות מאחריו:
9אין מלקין אותו וכו': אמר רב חסדא אמר רבי יוחנן מנין לרצועה שהיא מוכפלת שנאמר ״והפילו והא מיבעי ליה לגופיה א״כ לכתוב קרא יטיהו מאי הפילו ש"מ תרתי:
10המכה מכה בידו: תנו רבנן אין מעמידין חזנין אלא חסירי כח ויתירי מדע רבי יהודה אומר אפילו חסירי מדע ויתירי כח׃
11אמר רבא כוותיה דרבי יהודה מסתברא דכתיב ״(דברים כה״, ג) לא יוסיף פן יוסיף אי אמרת בשלמא חסירי מדע היינו דצריך לאזהורי אלא אי אמרת יתירי מדע מי צריך לאזהורי ורבנן אין מזרזין אלא למזרז׃
12תנא כשהוא מגביה מגביה בשתי ידיו וכשהוא מכה מכה בידו אחת כי היכי דליתה מדידיה:
13והקורא קורא כו': תנו רבנן הגדול שבדיינין קורא השני מונה והשלישי אומר הכהו בזמן שמכה מרובה מאריך בזמן. שמכה מועטת מקצר והא אנן תנן חוזר לתחלת המקרא מצוה לצמצם ואי לא צמצם חוזר לתחלת המקרא׃
ברייתא
14תנו רבנן מכה רבה אין לי אלא מכה רבה מכה מועטת מנין ת"ל לא יוסיף אם כן מה תלמוד לומר מכה רבה לימד על הראשונות שהן מכה רבה:
15נתקלקל וכו': תנו רבנן אחד האיש ואחד האשה בריעי ולא במים דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר האיש בריעי והאשה במים וחכ"א אחד האיש ואחד האשה בין בריעי בין במים׃
16והתניא רבי יהודה אומר אחד האיש ואחד האשה בריעי אמר רב נחמן בר יצחק שניהם שוין בריעי׃
17אמר שמואל כפתוהו ורץ מבית דין פטור מיתיבי קלה בין בראשונה בין בשניה פוטרין אותו נפסקה רצועה בשניה פוטרין אותו בראשונה אין פוטרין אותו אמאי להוי כרץ התם רץ הכא לא רץ׃
ברייתא
18ת"ר אמדוהו לכשילקה קלה פוטרין אותו לכשיצא מבית דין קלה מלקין אותו ולא עוד אלא אפילו קלה בתחלה מלקין אותו שנאמר ״(דברים כה״, ב) והכהו [וגו'] ונקלה ולא שלקה כבר בבית דין:
מתני׳ · משנה
19כל חייבי כריתות שלקו נפטרו ידי כריתתם שנאמר ״(דברים כה״, ג) ונקלה אחיך לעיניך כשלקה הרי הוא כאחיך דברי רבי חנניה בן גמליאל׃
20ואמר רבי חנניה בן גמליאל מה אם העובר עבירה אחת נוטל נפשו עליה העושה מצוה אחת על אחת כמה וכמה שתנתן לו נפשו ר"ש אומר ממקומו הוא למד שנאמר ״(ויקרא יח״, כט) ונכרתו הנפשות העושות וגו' ואומר׃
תוספות
רבי יהודה אומר (בעינן יתירי כח ו) חסירי מדע - נ"ל דפליג אתנא קמא דאמר אין מעמידין כלל חסירי מדע דאין מדקדקין בדבר דבהא טעמא דגמרא אין נכון לכאורה לומר דלרבי יהודה מעמידין דוקא חסירי מדע:
שניהם שוין - ומיהו אשה אף במים:
קלה - כל הנתקלקל בריעי איש ואשה משהגביה הרצועה להלקותו בראשונה או בשניה פוטרין אותו ואין מכין אותו כלל אבל נפסקה דוקא כי נפסקה בשניה שלקה אחת ולא שנפסקה בראשון קודם שלקה כלל:
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
ריטב"א
גמרא בזמן שהמכה מרובה מאריך פי׳ מאריך הקורא בנעימות קריאתו ובזמן שהיא מועטת מקצר בקריאתו כגון שאמדוהו בפחו׳ מעשרים:
א"כ מה ת"ל מכה רבה לימד על הראשונות שהן מכה רבה - פירשו בפירושין שניתן להלקותו ע"כ וה"ק פן יוסיף להכותו על אלה שהן מכה רבה ועצומה. ואינו נכון חדא דא"כ אין לשון מכה רבה דאמרינן השתא כלשון מכה רבה דאמרינן מעיקרא כדתניא אין לי אלא מכה רבה דבעינן לומר רבה במנין ותו לא דהא לרבנן אין לו להלקו׳ בכח כל כך. לכך פירשו דקרא טעמא דלא יוסיף קא יהיב כלומר די לו במה שאמדוהו ומכה רבה הם ולא יוסיף להכותו עליהם ולמדנו דמלקות ארבעים מכה רבה ולכך צריך אומד׳:
קלה בין שנתקלקל בראשונות בין באחרונות - פיר׳ בפירושי׳ ראשונה הגבהת הרצועה קודם שהכהו שנתקלקל מחמת פחד והשניה שנתקלקל בהורדה כשהכהו אפי׳ בהכאה ראשונה ואינו מחוור חדא דלישנא לא משמע הכין ועוד דלקמן אמרינן בסמוך קלה תחלה מלקין אותו שנאמר והכהו ונקלה ולא שקלה בר אלמא בעינן קלקול לאחר הכאה לכך הנכון ראשונה הכאה ראשונה ושניה הכאה שניה ממש ומשום דבעי לאפלוגי גבי נפסקה הרצועה בין הכאה ראשונה להכאה שניה נקט רישא קלה בין ראשונה בין בשניה וכן פי׳ ר׳ מאיר הלוי ז"ל:
הא דתנן ר"ש אומר ממקומו הוא למד וכו׳ עד אשר יעשה וכו׳ - פי׳ דנפקא ליה לר"ש מדכתיב אשר יעשה וכו׳ וסמיך ליה איש איש אל כל שאר בשרו לא תקריבו דהיינו שיושב ואינו עובר עבירה אלמא אף זה בכלל העושה מצוה דכתיב מעיקרא אשר יעשה וכו׳:
מסכת מכות דף כ״ג עמוד א׳
מסכת מכות דף כ״ג עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 20 קטעים ממוספרים, כ־578 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: מכות דף כ״ג ע״א
פתיחה בקורא