מסכת מכות דף י״ב עמוד א׳

1אליבא דרבי אליעזר כולי עלמא לא פליגי, כי פליגי אליבא דר' יהושע: מאן דאמר מתה כרבי יהושע, ומאן דאמר בטלה עד כאן לא קאמר רבי יהושע התם דכתיב: ״(דברים לג״, יא) ״ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה״ אפי' חללין שבו, אבל הכא, אפי' רבי יהושע מודה.

2נגמר דינו וכו'. אמר רב יהודה אמר רב: שתי טעיות טעה יואב באותה שעה, דכתיב: ״(מלכים א ב״, כח) ״וינס יואב אל אהל ה' ויחזק בקרנות המזבח״,׃

3טעה שאינו קולט אלא גגו, והוא תפס בקרנותיו. טעה שאינו קולט אלא מזבח בית עולמים, והוא תפס מזבח של שילה. אביי אומר: בהא נמי מיטעא טעה: טעה שאינו קולט אלא כהן ועבודה בידו, והוא זר היה.

4אמר ריש לקיש: שלש טעיות עתיד שרו של רומי לטעות, דכתיב: ״(ישעיהו סג״, א) ״מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה״, טועה שאינה קולטת אלא בצר, והוא גולה לבצרה. טועה שאינה קולטת אלא שוגג, והוא מזיד היה. טועה שאינה קולטת אלא אדם, והוא מלאך הוא.

5אמר ר' אבהו: ערי מקלט לא נתנו לקבורה, דכתיב: ״(במדבר לה״, ג) ״ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכושם ולכל חייתם לחיים נתנו ולא לקבורה. מיתיבי, ״שמה שם תהא דירתו, שם תהא מיתתו, שם תהא קבורתו! רוצח שאני, דגלי ביה רחמנא.

6כשם שהעיר קולטת וכו'. ורמינהו: (במדבר לה, כה) ״וישב בה״ בה ולא בתחומה! אמר אביי: לא קשיא, כאן לקלוט, כאן לדור.

7״לדור״? תיפוק ליה דאין עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה, לא מגרש עיר ולא עיר מגרש. אמר רב ששת: לא נצרכה אלא למחילות.

8רוצח שיצא חוץ לתחום וכו'. ת"ר (במדבר לה, כז) ורצח גואל הדם, את הרוצח מצוה ביד גואל הדם אין גואל הדם רשות ביד כל אדם דברי רבי יוסי הגלילי ר' עקיבא אומר רשות ביד גואל הדם וכל אדם חייבין עליו׃

9מאי טעמא דרבי יוסי הגלילי מי כתיב ״אם רצח ורבי עקיבא מי כתיב ירצח״׃

10אמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב רוצח שיצא חוץ לתחום ומצאו גואל הדם והרגו נהרג עליו כמאן לא כר' יוסי הגלילי ולא כר"ע׃

11הוא דאמר כי האי תנא דתניא, ר' אליעזר אומר (במדבר לה, יב) עד עמדו לפני העדה למשפט מה ת"ל לפי שנאמר ״(במדבר לה״, כז) ורצח גואל הדם את הרוצח יכול מיד ת"ל עד עמדו לפני העדה למשפט׃

12ורבי יוסי ורבי עקיבא האי עד עמדו לפני העדה למשפט מאי דרשי ביה ההוא מיבעי ליה לכדתניא רבי עקיבא אומר מנין לסנהדרין שראו אחד שהרג את הנפש שאין ממיתין אותו עד שיעמוד בב"ד אחר ת"ל עד עמדו לפני העדה למשפט עד שיעמוד בב"ד אחר׃

ברייתא

13ת"ר (במדבר לה, כו) אם יצא יצא הרוצח אין לי אלא במזיד בשוגג מנין ת"ל אם יצא יצא מ"מ׃

14והתניא (וההורגו) במזיד נהרג בשוגג גולה לא קשיא הא כמאן דאמר אמרינן דברה תורה כלשון בני אדם הא כמאן דאמר לא אמרינן דברה תורה כלשון בני אדם׃

15אמר אביי מסתברא כמ"ד דברה תורה כלשון בני אדם שלא יהא סופו חמור מתחלתו מה תחלתו במזיד נהרג בשוגג גולה אף סופו במזיד נהרג בשוגג גולה׃

16תני חדא אב שהרג בנו נעשה לו גואל הדם ותניא אידך אין בנו נעשה לו גואל הדם לימא הא רבי יוסי הגלילי והא ר"ע׃

17ותסברא בין למ"ד מצוה בין למ"ד רשות מי שרי והאמר רבה בר רב הונא וכן תנא דבי רבי ישמעאל לכל אין הבן נעשה שליח לאביו להכותו ולקללתו חוץ ממסית שהרי אמרה תורה (דברים יג, ט) לא תחמול ולא תכסה עליו׃

18אלא לא קשיא הא בבנו והא בבן בנו:

מתני׳ · משנה

19אילן שהוא עומד בתוך התחום ונופו נוטה חוץ לתחום או עומד חוץ לתחום ונופו נוטה בתוך התחום הכל הולך אחר הנוף:

גמ׳ · גמרא

20ורמינהי אילן שהוא עומד [(בתוך הפנים) ונוטה לחוץ או עומד בחוץ ונוטה לפנים מכנגד החומה ולפנים כלפנים מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ׃

21מעשר אערי מקלט קא רמית מעשר בחומה תלה רחמנא ערי מקלט בדירה תלה רחמנא בנופו מתדר ליה בעיקרו לא מתדר ליה׃

22ורמי מעשר אמעשר דתניא בירושלים הלך אחר הנוף בערי מקלט הלך אחר הנוף אמר רב כהנא לא קשיא הא ר' יהודה והא רבנן דתניא׃