גמ' אמר — רבא גרסינן ולא גרסינן אלא:
באומר מותר — סבור שמותר להרוג את ישראל וזהו מזיד שלו:
אנוס הוא — והיאך הוא קורהו מזיד:
בפתע פרט לקרן זוית — שלשון פתע הוא בסמוך כדמתרגמי' בתכיף פרט לקרן זוית אם היה זה יוצא ממבוי זה ונכנס לזה לפנות לימין או לשמאל וסכינו בידו וזה בא כנגדו בקרן זוית ולא ראהו והרגו:
שדחפו בגופו — בלא מתכוין:
להביא ירידה שהיא צורך עליה — כגון הרוצה להרים ידו בכח וגרזן בידו ומשפיל תחלה את גופו ושוחה לפניו כדי להרים בכח ובהשפלתו הרג דלא תימא הואיל וצורך עליה היא פטור מגלות דהא כתיב ויפל:
בלא צדיה — לשון צידוד שלא נתכוין לצדד לצד שני:
ואשר לא צדה — שלא נתכוין לזרוק בצדו ובסמוך לו אלא למקום שזרק אבל לא היה יודע שיש שם אדם:
פרט למתכוין לזרוק שתים וזרק ארבע — וכן לזרוק ארבע וזרק שמונה:
אף כל שיש לו רשות לניזק כו' — יצאה חצר של בעל הבית:
עליה היא או ירידה היא — בתר דידיה אזלינן והוא היה עסוק בעליה או בתר שליבה אזלינן והעולה עליה היה דוחקה ומשפילה כלפי מטה:
כבר נגעת כו' — הרי נגעת כאן בירידה שהיא צורך עליה והא רבינן לה לעיל לחיובא:
לפניו חייב — הרג לפניו חייב:
ה"ג כאן בירידה שלפניו ועליה שלאחריו כאן בעליה שלפניו וירידה שלאחריו כאן בירידה שלפניו ושל אחריו כאן בעליה שלפניו ולאחריו. כל דרך עליה פטור וכל דרך ירידה חייב הלכך הא דתניא לפניו חייב לאחריו פטור בירידה שלפניו ועליה של אחריו השפיל זרועו כדי להרים בכח והרים מכח לפניו בהשפלתו חייב הרג בעלייתו לאחוריו פטור והא דתניא לאחריו חייב לפניו פטור בעליה שלפניו וירידה שלאחריו כגון המרים ידו בכח עד שהשפילו דרך אחוריו ממעל לכתפיו וחזר והגביהן להכות לפניו הרג בהשפלתו דרך אחוריו חייב הרג בהגבהתו פטור והא דתניא בין לפניו ובין לאחריו חייב בירידה שלפניו או שלאחריו והא דתניא בין לפניו בין לאחריו פטור בעליה שלפניו ושל אחריו:
לימא כתנאי — הך בעיא דרבי אבהו:
לנזקין — חייב אם לא הרגו אלא הזיקו חייב דלנזקין לא שני לן בין שוגג למזיד בין ירידה לעליה כדאמרינן בב"ק (דף כו:) פצע תחת פצע לחייב על השוגג כמזיד ואונס כרצון:
הא דאתליע — חייב שכל שליבה שהתליעה כשדורסין עליה נכפפת היא למטה וירידה היא ואם לא התליעה אין כאן ירידה:
הא דמהדק — אם היתה השליבה מלא הנקב שהיא תחובה בו ואחוזה יפה יפה אין כאן דרך ירידה ופטור לא מהדק ירידה יש כאן וחייב:
מתני' מן העץ המתבקע — יצא קיסם וניתז למרחוק והרג:
גמ' נאמר עץ למטה — ונשל הברזל מן העץ:
ונאמר עץ למעלה — לכרות העץ:
יש אם למסורת — כמה שנמסרה כתב של תיבה למשה אנו צריכין לדורשה ולא לפי המקרא כשאתה קורא ונשל אתה מוסיף הברה של אל"ף או של ה"א בין נו"ן לשי"ן ולפי המסורת ונישל כתיב ופירושו נישל שהשיל הברזל מן העץ המתבקע ומצא את רעהו ורבנן סברי יש אם למקרא ונשל קרינן לשון פעל הברזל עצמו נשל מעל עצו:
